דבר תורה ויקהל

‫ד"ת לפרשת ויקהל‬ ‫•בתחילת הפרשה אנו נפגשים עם קריאתו של משה רבינו לקום ולתרום תרומה לצורך הקמת‬ ‫המשכן וכליו‪ .‬ובאמת עם ישראל נרתם למשימה זו ותורם בעין יפה למשכן עד כדי כך‬ ‫שבפרק לו אנו קוראים על כך שמשה נאלץ להוציא קול קורא להפסיק את הבאת התרומה‬ ‫למשכן כי 'המלאכה היתה דים'‪.‬‬ ‫•בפסוק כ"ז אנו קוראים על חלקם של הנשיאים בתרומה‪ ,‬הבאת אבני השהם‪ ,‬השמן למאור‬ ‫ולמשחה ולקטורת הסמים‪ .‬אולם בפסוק הנ"ל הביטוי "הנשיאים" מופיע שלא כדרכו‬ ‫הרגילה במקרא‪ ,‬אלא במופע החסר את האות י' – והנשאם (עיין מנחת שי דבדר"כ ביטוי זה‬ ‫מופיע רק עם י' אחת ואילו עתה בלי שתים יודים)‪ .‬רש"י על אתר מגיב לשינוי זה ומביא את‬ ‫דברי המדרש‪" :‬אמר ר' נתן מה ראו נשיאים להתנדב בחנוכת המזבח בתחלה‪ ,‬ובמלאכת‬ ‫המשכן לא התנדבו בתחלה‪ ,‬אלא כך אמרו נשיאים יתנדבו צבור מה שמתנדבין‪ ,‬ומה‬ ‫שמחסירים אנו משלימין אותו‪ .‬כיון שהשלימו צבור את הכל‪ ,‬שנאמר(שמות לו ז)והמלאכה‬ ‫היתה דים‪ ,‬אמרו נשיאים מה עלינו לעשות‪ ,‬הביאו את אבני השהם וגו'‪ ,‬לכך התנדבו בחנוכת‬ ‫המזבח תחלה‪ .‬ולפי שנתעצלו מתחלה נחסרה אות משמם והנשאם כתיב"‬ ‫•לפי דברי רש"י אלו מובן בפשטות שטעותם של הנשיאים הייתה בשיקול הדעת ההנהגתי‬ ‫שלהם‪ ,‬שהם חשבו שיותר חשוב שהם ימתינו לראות מה עם ישראל יחסיר בתרומתו‬ ‫למשכן‪ ,‬ואת זה הם ישלימו‪ ,‬ואע"פ שבהמתנה זו הם מפסידים כביכול את הערך‬ ‫החינוכי‪/‬ההנהגתי של 'דוגמא טובה' שמנהיגים אמורים להראות לציבור בזה שהם נענים‬ ‫ראשונים לקריאתו של משה רבינו לבוא ולתרום להיכל ה'‪ .‬אולם בסופו של דבר התברר‬ ‫(מכך שה' החסיר להם אות משמם) שהם טעו בשיקול הדעת‪ .‬כך נין להסביר בפשטות את‬ ‫מהלך הדברים ע"פ רש"י וע"פ פשוטו של מדרש‪ .‬אולם הסבר זה קצת לוקה בחסר במה‬ ‫שקשור להסבר למה התורה החסירה אות י' משמם‪ ,‬ומה החסרה זו קשורה לעצם ההתנהגות‬ ‫הלא נכונה שבמעשיהם‪.‬‬ ‫•הכלי יקר מבאר באופן קצת שונה את הטענה שהייתה כלפי הנשיאים‪ .‬לא הייתה כאן טעות‬ ‫בשיקול הדעת בלבד אלא פגם מידתי (במשמעות של תיקון המידות) של הנשיאים‪ .‬כלפי מה‬ ‫הדברים אמורים‪ ,‬הנשיאים לקו ברמה מסויימת (עדינה) של גאווה‪ ,‬ודבר זה בא לידי ביטוי‬ ‫במה שאמרו (ע"פ המדרש) "יתנדבו צבור מה שמתנדבין‪ ,‬ומה שמחסירים אנו משלימין‬ ‫אותו"‪ .‬מעמדם הביא אותם להרגשה כזו שאנו יכולים לדאוג לכל דבר‪ ,‬ולכן ניתן לעם‬ ‫להביא את תרומתו‪ ,‬ואולי‪ ,‬או אפילו מן הסתם‪( ,‬כך הנשיאים ראו את הדברים) העם יחסיר‬ ‫ולא יביא הכל‪ ,‬ואנו הנשיאים (מתוקף כוחנו ומעמדנו) אלו שנשלים ונדאג לכל מה שחסר‪.‬‬ ‫דבר זה העיד כאמור על גאוה מסויימת ששכנה בהם‪ ,‬וכידוע אין הקב"ה יכול להשרות‬ ‫שכינתו במקום שישנה גסות הרוח וגאווה‪ .‬ולכן מובן מדוע באופן של ממילא נחסרה אות י'‬ ‫מהמילה 'והנשאם' שהרי י' היא האות היחידה שהינה חלק משמו של הקב"ה שמופיעה‬ ‫במילה 'והנשיאים'‪ ,‬לכן ברגע שישנה מציאות של גאוה במקום מסויים הקב"ה לא יכול‬ ‫להשרות שכינתו שם‪.‬‬ ‫•לעשות קישור בין מה שנאמר עד עכשיו למה שבא להלן‪.‬‬ ‫•הגמרא ביומא עה‪ .‬מביאה את הפסוק הזה ומבארת שהביטוי 'והנשיאים' עניינו הוא במובן‬ ‫של עננים וכפי שמופיע למשל בפסוק "נְשִיאִים וְרוחַ וְגֶשֶם איִן"‪ .‬ובהקשר הדברים‬ ‫של הפרשה מבואר שם שהעננים הם אלו שהביאו (בדרך נס) את אבני השוהם והמילואים‬ ‫הנדירות מנחל פישון לידי הנשיאים שתרמו אותם למשכן כאמור‪.‬‬ ‫•להביא את דברי צדקת הצדיק (קנא) המיוסדים על גמרא זו‪ ,‬ומבארים לנו מסר חשוב‪.‬‬