Vehaarev Na Haazinu 5770
This document was uploaded by user and they confirmed that they have the permission to share it. If you are author or own the copyright of this book, please report to us by using this DMCA report form. Report DMCA
Overview
Download & View Vehaarev Na Haazinu 5770 as PDF for free.
More details
- Words: 2,065
- Pages: 3
ב' תשרי–ח' תשרי
ב"ה ובס"ד
פרשת האזינו
מקור בתנ"ך
המצוה
פרשה
האזינו
לברך על התורה לפני לימודיה
שיטות בה"ג 4517( 757) רס"ג )4642-4702 ( 882- 942 ר' אליהו הזקן 4699( 939) ר' יצחק ברגלוני 4773(1013) ר' שלמה גבירול 4800(1040) יראים )4875-4958 (1115-1198 רמב"ם )4894-4964 (1134-1204 סמ"ג )4960-5020 (1200-1260 רמב"ן )4954-5030 (1194-1270 סמ"ק )4954-5030 (1194-1270 חינוך )4975-5053 (1215-1293 רב' עזרא מגרוניא 5000(1240) מאמר השכל 5000(1240) זוהר הרקיע )5121-5204 (1361-1444 חפץ חיים )5598-5694 (1838-1933 רבנן מצות בזמן הזה לפי כל השיטות מכון והערב נא
פרק פסוק
רמב"ם
החינוך רמב"ן חפץ חיים
הלכות
#
תש"ע לפ"ק
ל"ב ג'
רבנן
י
נוהג
זכר נקבה
כל העולם
עשה
לא תעשה
סך הכל
זכר
נקבה
0
0
0
0
0
0
0
0
כל העולם ארץ ישראל בית המקדש
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
1
0
1
1
0
0
1
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
1
0
1
1
0
0
1
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
1
0
1
1
0
0
1
0
עשה
לא תעשה
בזמן הזה
לברך על התורה לפני לימודיה השגות הרמב"ן לספר המצוות שכחת העשין מצוה טו שנצטוינו להודות לשמו ית' בכל עת שנקרא בתורה על הטובה הגדולה שעשה לנו בתתו תורתו אלינו והודיענו המעשים הרצויים לפניו שבהם ננחל חיי העולם הבא .וכאשר נצטוינו בברכה אחר כל האכילה כן נצטוינו בזו .ובשלישי שלברכות )כא א( אמרו מנין לברכת התורה לפניה מן התורה שנ' כי שם י"י אקרא הבו גודל לאלהינו .ורצה ללמוד ברכת המזון לפניו שיהיה מן התורה ק"ו מזה .אמרו ומה תורה שאינה טעונה ברכה לאחריה טעונה לפניה מזון שטעון לאחריו אינו דין שטעון לפניו .והשיבו על זה מדרך הפירכות מה לתורה שכן חיי עולם .ועוד תנן על המזון מברך לאחריו ואינו מברך לפניו .וחפצם בזה שכיון שבעל קרי אינו מברך לפניו במזון והוא מברך לאחריה נלמוד שברכה לאחריו בלבד היא מן התורה ולפיכך אינה בטלה מפני תקנתם בטביל' בעלי קריין ושמע מינה דקל וחומר פריכא הוא .והעולה מזה שברכת התורה לפניה מצות עשה דאורייתא .ובגמרא דבני מערבא )רפ"ז( אמרו כתוב בתורה ברכה לפניה ואין כתוב בה ברכה לאחריה מה כתוב בה לפניה כי שם י"י אקרא הבו גודל לאלהינו כתוב במזון ברכה לאחריו אין כתוב בו ברכה לפניו מה כתוב בו לאחריו ואכלת ושבעת וברכת את י"י אלהיך ומנין ליתן את האמור בזה לזה וכו' .מכלל זה מתבאר שהברכה הזו מן התורה .ואין ראוי למנותה מצוה אחת עם הקריאה כמו שמקרא בכורים )ע' קלב( אינו נמנה אחת עם הבאתן )ע' קכה( וספור יציאת מצרים )ע' קנז( עם אכילת הפסח )ע' נו(: ספר החינוך מצוה תל וכל שאר הברכות כולן הן מדרבנן ,חוץ מאחת שהיא מן התורה ,וכן הוא מפורש בגמרא בברכות ]כ"א ע"א[ והיא ברכת התורה לפניה ,גם הרמב"ן ז"ל יחשוב אותה מצות עשה בפני עצמה .והענין הזה שחייבנו האל ברוך הוא ברכה בקריאת התורה לפניה ובמזון לאחריו ,מן הדומה שהטעם לפי שהוא ברוך הוא לא ישאל מן החומר לעבדו ולהודות בטובו רק אחר שיקבל פרס ממנו ,כי החלק הבהמי לא תכיר בטובה רק אחר ההרגש .אבל קריאת התורה שהוא חלק השכל, והשכל יודע ומכיר וקודם קבלת התועלת יבין אותו ,על כן יחייבנו האל להודות לפניו קודם קריאת התורה .ומודה על האמת ימצא טעם בדברי. טור אורח חיים סימן מז ברכת התורה מאד צריך ליזהר בה כדאיתא בנדרים בפרק אלו נדרים מפני מה תלמידי חכמים אין מצויין לצאת מבניהם תלמידי חכמים רבינא אמר מפני שאין מברכין בתורה תחלה דאמר רב יהודה א"ר מאי דכתיב מי האיש החכם ויבן את זאת ואשר דבר פי ה' אליו ויגידה על מה אבדה הארץ דבר זה נשאל לחכמים ולנביאים ולמלאכי השרת ולא פירשוה עד שפירשו הקב"ה בעצמו שנאמר ויאמר ה' על עזבם את תורתי אשר נתתי לפניהם ולא שמעו בקולי ולא הלכו בה מאי ניהו ולא שמעו בקולי ולא הלכו בה אמר רב יהודה אמר רב לומר שאין מברכין בתורה תחלה וצריך לברך למקרא למדרש ולמשנה ולתלמוד וזו נוסחה בא"י אמ"ה אקב"ו על דברי תורה ונוסח אשכנזים לעסוק בדברי תורה הערב נא ה' אלהינו את דברי תורתך בפינו ובפיפיות עמך בית ישראל ונהיה אנחנו וצאצאינו וצאצאי עמך בית ישראל כלנו יודעי שמך ולומדי תורתך בא"י המלמד תורה לעמו ישראל ויש חותמין בא"י נותן התורה ואין לחתום בא"י למדני חוקך שאינה ל' ברכה והודאה לשעבר אלא ל' בקשה ודוד דרך בקשה אמרו ה' שאתה ברוך למדני חוקך וי"ל והערב נא בוי"ו כי ברכה אחת היא עם לעסוק בדברי תורה שאילו היתה ברכה בפני עצמה היתה פותחת בברוך ולכן אין לענות אמן אחר לעסוק בדברי תורה ועוד יש ברכה אחרת על התורה בא"י אמ"ה אשר בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו בא"י נותן התורה ויכוין בברכתו על מעמד הר סיני אשר בחר בנו מכל העמים וקרבנו לפני הר סיני 1/2
לברך על התורה לפני לימודיה והשמיענו דבריו מתוך האש ונתן לנו את תורתו הקדושה שהיא בית חיינו כלי חמדתו שהיה משתעשע בה בכל יום ואם בא ללמוד מיד אחר ק"ש וברכותיה שחרית אין צריך לברך מפני שברכה שניה שלפני ק"ש שהיא אהבה רבה יש בה מעין ברכת התורה ופוטרת אותו ודוקא אם לומר מיד אחריה אבל אם הפסיק בנתים אינה פוטרת ואם לומד מיד אחריה שאז היא פוטרת או שבירך ברכת התורה והתחיל ללמוד והפסיק אחר כן בלימודו אינו צריך לברך כל היום אם הוא רגיל תמיד לעסוק בתורה ואף אם כשיוצא לעסקיו ממהר לעשות צרכיו כדי שיחזור ללמוד לא חשיב הפסק לענין ברכה ואף אם לומד בלילה הלילה הולך אחר היום ואינו צריך לחזור ולברך כל זמן שלא ישן ואם ישן כתב א"א ז"ל בתשובת שאלה שאף ביום אם ישן שינת קבע על מטתו הוי הפסק וצריך לחזור ולברך אבל אם רגיל להתנמנם מיושב על אצילי ידיו שינת עראי היא ולא הוי הפסק ואפילו שכב על מטתו ולא ישן לא הוי הפסק דבעודו נעור דעתו על למודו ע"כ והמשכים בבקר ללמוד קודם שילך לב"ה יש לו לברך ברכת התורה וכשקורא פרשת התמיד בב"ה אין לו לחזור ולברך אף על פי שהקורא בתורה חוזר ומברך אשר בחר בנו אע"פ שכבר בירך כל הברכה קודם פרשת התמיד לא דמי שאותה ברכה נתקנה על קריאתה בציבור כמו שנתקנה ברכה לאחריה כתב א"א ז"ל המשכים ללמוד קודם עלות השחר יברך ענט"י ואשר יצר ואלהי נשמה וכל סדר הברכות וברכת התורה ופרשת התמיד לא יקרא עד שיאור היום שהיא במקום הקרבת תמיד שאין זמנו אלא ביום וכן ברכת הנותן לשכוי בינה לא יברך אלא ביום עד כאן:
בית יוסף אורח חיים סימן מז ה וזו נוסחה אשר קדשנו במצותיו וצונו על דברי תורה .פשוט שם וכתב הרא"ש )ברכות פ"א סי' יג( ויש מקומות שאומרים לעסוק בדברי תורה וה"ר יונה )ברכות ה :ד"ה מאי מברך( כתב שבנוסחאות מדוייקות מצא על דברי תורה וכתב ה"ר דוד אבודרהם )עמ' מג( שיותר נכון לומר על דברי תורה לפי שהוא כולל עסק הלימוד ועשיית המצות וכן כתב אבן הירחי )המנהיג הל' תפלה סי' י( כלומר דאילו לעסוק בדברי תורה אינו אלא על קריאת התורה ולי נראה דיש לדחות דאדרבה מהאי טעמא גופיה עדיף טפי לברך לעסוק בדברי תורה שהיא ברכה מיוחדת לקריאת התורה שהוא בא לעסוק בה עכשיו מלברך על דברי תורה שכולל ג"כ עשיית המצות שאינו בא עכשיו לעשותם ולכשיעשם מברך על כל מצוה ברכה המיוחדת לה .ומכל מקום נוסחת הרמב"ם )תפלה פ"ז ה"י( היא על דברי תורה: הערב נא ה' אלהינו את דברי תורתך וכו' .גם זה שם ורבי יוחנן אמר הערב נא ה' אלהינו וכו' ברוך אתה ה' המלמד תורה לעמו ישראל רב המנונא אמר אשר בחר בנו מכל העמים וכו' ברוך אתה ה' נותן התורה א"ר פפא הילכך נימרינהו לכולהו: ומ"ש שיש חותמין בברכת הערב נא ברוך אתה ה' נותן התורה .כן כתב הרא"ש שם: ומ"ש ואין לחתום ברוך אתה ה' למדני חקיך שאינו לשון ברכה והודאה לשעבר וכו' .כן כתבו שם רש"י )ד"ה ברוך( והתוספות )ד"ה ה"ג(: ו ומ"ש ויש לומר והערב נא בוי"ו כי ברכה אחת היא עם לעסוק בדברי תורה שאילו היתה ברכה בפני עצמה היתה פותחת בברוך .כן כתבו התוספות בפרק שלשה שאכלו )ברכות מו .ד"ה כל( ובפרק ערבי פסחים )קד :ד"ה חוץ( ובפרק קמא דכתובות )ח .ד"ה שהכל( בשם ר"ת וכן כתב הרא"ש בסוף פרק קמא דברכות )סי' יג( וזה לשונו ולפי מה שרגיל ר"ת לפרש דכל היכא שהברכות קצרות אפילו ברכה הסמוכה לחבירתה פותחת בברוך כמו ברכות של הבדלה וברכות של חופה א"כ היה צריך לברכת הערב נא שתהא פותחת בברוך שאותה שלפניה קצרה לכך היה אומר ר"ת שאין זה כי אם סיום ברכה ראשונה והיה אומר והערב נא עכ"ל וכן כתבו ה"ר יונה )שם ה :ד"ה והא( והמרדכי )סי' לא( :אבל הרמב"ם בפ"ז מהלכות תפלה )ה"י( כתב ששלש ברכות הן ולכן כתב הערב נא בלא וי"ו וכתב הרשב"א )ברכות יא :ד"ה ורבי יוחנן( שכן דעת בעל המאור )שם ד"ה מאי מברך( וגם התוספות כתבו בפרק ערבי פסחים )שם( על דברי ר"ת ומיהו בירושלמי )ברכות פ"א סוף ה"ה( פריך והרי הבדלה ומשני רבי הוה מפזרן פירוש מקשה היכי אמרת דברכה הסמוכה לחברתה אינה פותחת בברוך והרי הבדלה שיש בה כמה ברכות ואפילו הכי פותח בה בברוך ומתרץ שאני ברכות הבדלה שרבי היה מפזרן כלומר שלא היה אומרן על הכוס אלא כל אחת לבדה שמע מינה דאי לאו דרבי מפזרן לא היה פותח בה בברוך משום דברכה סמוכה לחברתה מקריא ואע"ג דהויא עם מטבע קצרה וכן נראה מדברי רש"י בפרק קמא דכתובות )ח .ד"ה שמח תשמח( גבי ברכת חתנים דמטבע קצר נמי ברכה הסמוכה לחבירתה אינה פותחת בברוך וכתב ה"ר דוד אבודרהם )עמ' מד( שכן עיקר כיון שהלשון משתנה ומדבר להבא וכן נוהגים לאמרה בלא וי"ו עכ"ל ומכל מקום דעת רש"י )ברכות שם ד"ה ור' יוחנן( בברכת והערב כדעת ר"ת שאינה ברכה בפני עצמה שכתב ורבי יוחנן מסיים בה הכי דבעי פתיחה בברוך וחתימה בברוך :ולענין מעשה נראה לומר והערב עם וי"ו שהרי לדברי האומרים שהיא ברכה אחת אם חיסר הוי"ו הוי מפסיק באמצע הברכה ולדברי האומרים שהיא ברכה בפני עצמה אע"פ שאמרו עם וי"ו אין בכך כלום :כתב ה"ר יונה )שם ד"ה והא( ברכת אשר בחר בנו פותחת בברוך מפני שדרך הוא לאמרה בפני עצמה כשמברכין על התורה :כתוב בתשובות הרשב"א )ח"ז סי' תקמ( שאלת כשאנו מברכים על התורה בכל בקר למה אין אנו מברכים לאחריה .תשובה .קריאת התורה מצוה ואין מברכין על המצות לאחריהם וכמו שאמרו בפרק בא סימן )נדה נא (:ואל תשיבני מקריאת התורה בבית הכנסת שמברכין לאחריה דהתם תקנת משה ועזרא היא ועל התקנות מברכין לפניהם ולאחריהם וכדמברכים בהלל ומגלה עכ"ל ולי נראה דאפילו אם היו מברכים לאחר המצות לא קשיא דכיון דמצות הגיית התורה היא כל היום וכל הלילה ואין שעה שאינו חייב לעסוק בתורה לא שייך לברך לאחריה:
יו''ל ע''י מכון והערב נא
(845) 426 - 6054
Vharevnu Research Foundation- www.mitzvos613.org
עשה לא תעשה
ב' תשרי–ח' תשרי
ב"ה ובס"ד מקור בתנ"ך
המצוה
פרשה
לברך על התורה לפני לימודיה
פרק פסוק
האזינו
שיטות בה"ג 4517( 757) רס"ג )4642-4702 ( 882- 942 ר' אליהו הזקן 4699( 939) ר' יצחק ברגלוני 4773(1013) ר' שלמה גבירול 4800(1040) יראים )4875-4958 (1115-1198 רמב"ם )4894-4964 (1134-1204 סמ"ג )4960-5020 (1200-1260 רמב"ן )4954-5030 (1194-1270 סמ"ק )4954-5030 (1194-1270 חינוך )4975-5053 (1215-1293 רב' עזרא מגרוניא 5000(1240) מאמר השכל 5000(1240) זוהר הרקיע )5121-5204 (1361-1444 חפץ חיים )5598-5694 (1838-1933 רבנן מצות בזמן הזה לפי כל השיטות מכון והערב נא
יו''ל ע''י מכון והערב נא
בה"ג
רס"ג
ר' ר' ר' אליהו יצחק שלמה הזקן ברגלוני גבירול
פרשת האזינו רמב"ם
יראים
#
בזמן הזה
תש"ע לפ"ק סמ"ג
רא"ם
הלכות
ל"ב ג'
רמב"ן מאמר החינוך סמ"ק זוהר הרקיע השכל
י
חפץ חיים
רבנן
נוהג
כה
כל העולם
עשה
לא תעשה
סך הכל
זכר
נקבה
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
1
0
1
1
0
0
1
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
1
0
1
1
0
0
1
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
1
0
1
1
0
0
1
0
(845) 426 - 6054
כל העולם ארץ ישראלבית המקדש
זכר נקבה
Vharevnu Research Foundation- www.mitzvos613.org
ב"ה ובס"ד
פרשת האזינו
מקור בתנ"ך
המצוה
פרשה
האזינו
לברך על התורה לפני לימודיה
שיטות בה"ג 4517( 757) רס"ג )4642-4702 ( 882- 942 ר' אליהו הזקן 4699( 939) ר' יצחק ברגלוני 4773(1013) ר' שלמה גבירול 4800(1040) יראים )4875-4958 (1115-1198 רמב"ם )4894-4964 (1134-1204 סמ"ג )4960-5020 (1200-1260 רמב"ן )4954-5030 (1194-1270 סמ"ק )4954-5030 (1194-1270 חינוך )4975-5053 (1215-1293 רב' עזרא מגרוניא 5000(1240) מאמר השכל 5000(1240) זוהר הרקיע )5121-5204 (1361-1444 חפץ חיים )5598-5694 (1838-1933 רבנן מצות בזמן הזה לפי כל השיטות מכון והערב נא
פרק פסוק
רמב"ם
החינוך רמב"ן חפץ חיים
הלכות
#
תש"ע לפ"ק
ל"ב ג'
רבנן
י
נוהג
זכר נקבה
כל העולם
עשה
לא תעשה
סך הכל
זכר
נקבה
0
0
0
0
0
0
0
0
כל העולם ארץ ישראל בית המקדש
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
1
0
1
1
0
0
1
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
1
0
1
1
0
0
1
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
1
0
1
1
0
0
1
0
עשה
לא תעשה
בזמן הזה
לברך על התורה לפני לימודיה השגות הרמב"ן לספר המצוות שכחת העשין מצוה טו שנצטוינו להודות לשמו ית' בכל עת שנקרא בתורה על הטובה הגדולה שעשה לנו בתתו תורתו אלינו והודיענו המעשים הרצויים לפניו שבהם ננחל חיי העולם הבא .וכאשר נצטוינו בברכה אחר כל האכילה כן נצטוינו בזו .ובשלישי שלברכות )כא א( אמרו מנין לברכת התורה לפניה מן התורה שנ' כי שם י"י אקרא הבו גודל לאלהינו .ורצה ללמוד ברכת המזון לפניו שיהיה מן התורה ק"ו מזה .אמרו ומה תורה שאינה טעונה ברכה לאחריה טעונה לפניה מזון שטעון לאחריו אינו דין שטעון לפניו .והשיבו על זה מדרך הפירכות מה לתורה שכן חיי עולם .ועוד תנן על המזון מברך לאחריו ואינו מברך לפניו .וחפצם בזה שכיון שבעל קרי אינו מברך לפניו במזון והוא מברך לאחריה נלמוד שברכה לאחריו בלבד היא מן התורה ולפיכך אינה בטלה מפני תקנתם בטביל' בעלי קריין ושמע מינה דקל וחומר פריכא הוא .והעולה מזה שברכת התורה לפניה מצות עשה דאורייתא .ובגמרא דבני מערבא )רפ"ז( אמרו כתוב בתורה ברכה לפניה ואין כתוב בה ברכה לאחריה מה כתוב בה לפניה כי שם י"י אקרא הבו גודל לאלהינו כתוב במזון ברכה לאחריו אין כתוב בו ברכה לפניו מה כתוב בו לאחריו ואכלת ושבעת וברכת את י"י אלהיך ומנין ליתן את האמור בזה לזה וכו' .מכלל זה מתבאר שהברכה הזו מן התורה .ואין ראוי למנותה מצוה אחת עם הקריאה כמו שמקרא בכורים )ע' קלב( אינו נמנה אחת עם הבאתן )ע' קכה( וספור יציאת מצרים )ע' קנז( עם אכילת הפסח )ע' נו(: ספר החינוך מצוה תל וכל שאר הברכות כולן הן מדרבנן ,חוץ מאחת שהיא מן התורה ,וכן הוא מפורש בגמרא בברכות ]כ"א ע"א[ והיא ברכת התורה לפניה ,גם הרמב"ן ז"ל יחשוב אותה מצות עשה בפני עצמה .והענין הזה שחייבנו האל ברוך הוא ברכה בקריאת התורה לפניה ובמזון לאחריו ,מן הדומה שהטעם לפי שהוא ברוך הוא לא ישאל מן החומר לעבדו ולהודות בטובו רק אחר שיקבל פרס ממנו ,כי החלק הבהמי לא תכיר בטובה רק אחר ההרגש .אבל קריאת התורה שהוא חלק השכל, והשכל יודע ומכיר וקודם קבלת התועלת יבין אותו ,על כן יחייבנו האל להודות לפניו קודם קריאת התורה .ומודה על האמת ימצא טעם בדברי. טור אורח חיים סימן מז ברכת התורה מאד צריך ליזהר בה כדאיתא בנדרים בפרק אלו נדרים מפני מה תלמידי חכמים אין מצויין לצאת מבניהם תלמידי חכמים רבינא אמר מפני שאין מברכין בתורה תחלה דאמר רב יהודה א"ר מאי דכתיב מי האיש החכם ויבן את זאת ואשר דבר פי ה' אליו ויגידה על מה אבדה הארץ דבר זה נשאל לחכמים ולנביאים ולמלאכי השרת ולא פירשוה עד שפירשו הקב"ה בעצמו שנאמר ויאמר ה' על עזבם את תורתי אשר נתתי לפניהם ולא שמעו בקולי ולא הלכו בה מאי ניהו ולא שמעו בקולי ולא הלכו בה אמר רב יהודה אמר רב לומר שאין מברכין בתורה תחלה וצריך לברך למקרא למדרש ולמשנה ולתלמוד וזו נוסחה בא"י אמ"ה אקב"ו על דברי תורה ונוסח אשכנזים לעסוק בדברי תורה הערב נא ה' אלהינו את דברי תורתך בפינו ובפיפיות עמך בית ישראל ונהיה אנחנו וצאצאינו וצאצאי עמך בית ישראל כלנו יודעי שמך ולומדי תורתך בא"י המלמד תורה לעמו ישראל ויש חותמין בא"י נותן התורה ואין לחתום בא"י למדני חוקך שאינה ל' ברכה והודאה לשעבר אלא ל' בקשה ודוד דרך בקשה אמרו ה' שאתה ברוך למדני חוקך וי"ל והערב נא בוי"ו כי ברכה אחת היא עם לעסוק בדברי תורה שאילו היתה ברכה בפני עצמה היתה פותחת בברוך ולכן אין לענות אמן אחר לעסוק בדברי תורה ועוד יש ברכה אחרת על התורה בא"י אמ"ה אשר בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו בא"י נותן התורה ויכוין בברכתו על מעמד הר סיני אשר בחר בנו מכל העמים וקרבנו לפני הר סיני 1/2
לברך על התורה לפני לימודיה והשמיענו דבריו מתוך האש ונתן לנו את תורתו הקדושה שהיא בית חיינו כלי חמדתו שהיה משתעשע בה בכל יום ואם בא ללמוד מיד אחר ק"ש וברכותיה שחרית אין צריך לברך מפני שברכה שניה שלפני ק"ש שהיא אהבה רבה יש בה מעין ברכת התורה ופוטרת אותו ודוקא אם לומר מיד אחריה אבל אם הפסיק בנתים אינה פוטרת ואם לומד מיד אחריה שאז היא פוטרת או שבירך ברכת התורה והתחיל ללמוד והפסיק אחר כן בלימודו אינו צריך לברך כל היום אם הוא רגיל תמיד לעסוק בתורה ואף אם כשיוצא לעסקיו ממהר לעשות צרכיו כדי שיחזור ללמוד לא חשיב הפסק לענין ברכה ואף אם לומד בלילה הלילה הולך אחר היום ואינו צריך לחזור ולברך כל זמן שלא ישן ואם ישן כתב א"א ז"ל בתשובת שאלה שאף ביום אם ישן שינת קבע על מטתו הוי הפסק וצריך לחזור ולברך אבל אם רגיל להתנמנם מיושב על אצילי ידיו שינת עראי היא ולא הוי הפסק ואפילו שכב על מטתו ולא ישן לא הוי הפסק דבעודו נעור דעתו על למודו ע"כ והמשכים בבקר ללמוד קודם שילך לב"ה יש לו לברך ברכת התורה וכשקורא פרשת התמיד בב"ה אין לו לחזור ולברך אף על פי שהקורא בתורה חוזר ומברך אשר בחר בנו אע"פ שכבר בירך כל הברכה קודם פרשת התמיד לא דמי שאותה ברכה נתקנה על קריאתה בציבור כמו שנתקנה ברכה לאחריה כתב א"א ז"ל המשכים ללמוד קודם עלות השחר יברך ענט"י ואשר יצר ואלהי נשמה וכל סדר הברכות וברכת התורה ופרשת התמיד לא יקרא עד שיאור היום שהיא במקום הקרבת תמיד שאין זמנו אלא ביום וכן ברכת הנותן לשכוי בינה לא יברך אלא ביום עד כאן:
בית יוסף אורח חיים סימן מז ה וזו נוסחה אשר קדשנו במצותיו וצונו על דברי תורה .פשוט שם וכתב הרא"ש )ברכות פ"א סי' יג( ויש מקומות שאומרים לעסוק בדברי תורה וה"ר יונה )ברכות ה :ד"ה מאי מברך( כתב שבנוסחאות מדוייקות מצא על דברי תורה וכתב ה"ר דוד אבודרהם )עמ' מג( שיותר נכון לומר על דברי תורה לפי שהוא כולל עסק הלימוד ועשיית המצות וכן כתב אבן הירחי )המנהיג הל' תפלה סי' י( כלומר דאילו לעסוק בדברי תורה אינו אלא על קריאת התורה ולי נראה דיש לדחות דאדרבה מהאי טעמא גופיה עדיף טפי לברך לעסוק בדברי תורה שהיא ברכה מיוחדת לקריאת התורה שהוא בא לעסוק בה עכשיו מלברך על דברי תורה שכולל ג"כ עשיית המצות שאינו בא עכשיו לעשותם ולכשיעשם מברך על כל מצוה ברכה המיוחדת לה .ומכל מקום נוסחת הרמב"ם )תפלה פ"ז ה"י( היא על דברי תורה: הערב נא ה' אלהינו את דברי תורתך וכו' .גם זה שם ורבי יוחנן אמר הערב נא ה' אלהינו וכו' ברוך אתה ה' המלמד תורה לעמו ישראל רב המנונא אמר אשר בחר בנו מכל העמים וכו' ברוך אתה ה' נותן התורה א"ר פפא הילכך נימרינהו לכולהו: ומ"ש שיש חותמין בברכת הערב נא ברוך אתה ה' נותן התורה .כן כתב הרא"ש שם: ומ"ש ואין לחתום ברוך אתה ה' למדני חקיך שאינו לשון ברכה והודאה לשעבר וכו' .כן כתבו שם רש"י )ד"ה ברוך( והתוספות )ד"ה ה"ג(: ו ומ"ש ויש לומר והערב נא בוי"ו כי ברכה אחת היא עם לעסוק בדברי תורה שאילו היתה ברכה בפני עצמה היתה פותחת בברוך .כן כתבו התוספות בפרק שלשה שאכלו )ברכות מו .ד"ה כל( ובפרק ערבי פסחים )קד :ד"ה חוץ( ובפרק קמא דכתובות )ח .ד"ה שהכל( בשם ר"ת וכן כתב הרא"ש בסוף פרק קמא דברכות )סי' יג( וזה לשונו ולפי מה שרגיל ר"ת לפרש דכל היכא שהברכות קצרות אפילו ברכה הסמוכה לחבירתה פותחת בברוך כמו ברכות של הבדלה וברכות של חופה א"כ היה צריך לברכת הערב נא שתהא פותחת בברוך שאותה שלפניה קצרה לכך היה אומר ר"ת שאין זה כי אם סיום ברכה ראשונה והיה אומר והערב נא עכ"ל וכן כתבו ה"ר יונה )שם ה :ד"ה והא( והמרדכי )סי' לא( :אבל הרמב"ם בפ"ז מהלכות תפלה )ה"י( כתב ששלש ברכות הן ולכן כתב הערב נא בלא וי"ו וכתב הרשב"א )ברכות יא :ד"ה ורבי יוחנן( שכן דעת בעל המאור )שם ד"ה מאי מברך( וגם התוספות כתבו בפרק ערבי פסחים )שם( על דברי ר"ת ומיהו בירושלמי )ברכות פ"א סוף ה"ה( פריך והרי הבדלה ומשני רבי הוה מפזרן פירוש מקשה היכי אמרת דברכה הסמוכה לחברתה אינה פותחת בברוך והרי הבדלה שיש בה כמה ברכות ואפילו הכי פותח בה בברוך ומתרץ שאני ברכות הבדלה שרבי היה מפזרן כלומר שלא היה אומרן על הכוס אלא כל אחת לבדה שמע מינה דאי לאו דרבי מפזרן לא היה פותח בה בברוך משום דברכה סמוכה לחברתה מקריא ואע"ג דהויא עם מטבע קצרה וכן נראה מדברי רש"י בפרק קמא דכתובות )ח .ד"ה שמח תשמח( גבי ברכת חתנים דמטבע קצר נמי ברכה הסמוכה לחבירתה אינה פותחת בברוך וכתב ה"ר דוד אבודרהם )עמ' מד( שכן עיקר כיון שהלשון משתנה ומדבר להבא וכן נוהגים לאמרה בלא וי"ו עכ"ל ומכל מקום דעת רש"י )ברכות שם ד"ה ור' יוחנן( בברכת והערב כדעת ר"ת שאינה ברכה בפני עצמה שכתב ורבי יוחנן מסיים בה הכי דבעי פתיחה בברוך וחתימה בברוך :ולענין מעשה נראה לומר והערב עם וי"ו שהרי לדברי האומרים שהיא ברכה אחת אם חיסר הוי"ו הוי מפסיק באמצע הברכה ולדברי האומרים שהיא ברכה בפני עצמה אע"פ שאמרו עם וי"ו אין בכך כלום :כתב ה"ר יונה )שם ד"ה והא( ברכת אשר בחר בנו פותחת בברוך מפני שדרך הוא לאמרה בפני עצמה כשמברכין על התורה :כתוב בתשובות הרשב"א )ח"ז סי' תקמ( שאלת כשאנו מברכים על התורה בכל בקר למה אין אנו מברכים לאחריה .תשובה .קריאת התורה מצוה ואין מברכין על המצות לאחריהם וכמו שאמרו בפרק בא סימן )נדה נא (:ואל תשיבני מקריאת התורה בבית הכנסת שמברכין לאחריה דהתם תקנת משה ועזרא היא ועל התקנות מברכין לפניהם ולאחריהם וכדמברכים בהלל ומגלה עכ"ל ולי נראה דאפילו אם היו מברכים לאחר המצות לא קשיא דכיון דמצות הגיית התורה היא כל היום וכל הלילה ואין שעה שאינו חייב לעסוק בתורה לא שייך לברך לאחריה:
יו''ל ע''י מכון והערב נא
(845) 426 - 6054
Vharevnu Research Foundation- www.mitzvos613.org
עשה לא תעשה
ב' תשרי–ח' תשרי
ב"ה ובס"ד מקור בתנ"ך
המצוה
פרשה
לברך על התורה לפני לימודיה
פרק פסוק
האזינו
שיטות בה"ג 4517( 757) רס"ג )4642-4702 ( 882- 942 ר' אליהו הזקן 4699( 939) ר' יצחק ברגלוני 4773(1013) ר' שלמה גבירול 4800(1040) יראים )4875-4958 (1115-1198 רמב"ם )4894-4964 (1134-1204 סמ"ג )4960-5020 (1200-1260 רמב"ן )4954-5030 (1194-1270 סמ"ק )4954-5030 (1194-1270 חינוך )4975-5053 (1215-1293 רב' עזרא מגרוניא 5000(1240) מאמר השכל 5000(1240) זוהר הרקיע )5121-5204 (1361-1444 חפץ חיים )5598-5694 (1838-1933 רבנן מצות בזמן הזה לפי כל השיטות מכון והערב נא
יו''ל ע''י מכון והערב נא
בה"ג
רס"ג
ר' ר' ר' אליהו יצחק שלמה הזקן ברגלוני גבירול
פרשת האזינו רמב"ם
יראים
#
בזמן הזה
תש"ע לפ"ק סמ"ג
רא"ם
הלכות
ל"ב ג'
רמב"ן מאמר החינוך סמ"ק זוהר הרקיע השכל
י
חפץ חיים
רבנן
נוהג
כה
כל העולם
עשה
לא תעשה
סך הכל
זכר
נקבה
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
1
0
1
1
0
0
1
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
1
0
1
1
0
0
1
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
1
0
1
1
0
0
1
0
(845) 426 - 6054
כל העולם ארץ ישראלבית המקדש
זכר נקבה
Vharevnu Research Foundation- www.mitzvos613.org
Related Documents
Vehaarev Na Haazinu 5770
June 2020 0
Vehaarev Na Soucot 5770
June 2020 0
Vehaarev Na Kippur 5770
June 2020 0
Vehaarev Na 2 Kippur 5770
June 2020 0
Vehaarev Na 2 Soucot 5770
June 2020 0