Otzrot Haazinu 5770

‫גליון ‪19‬‬ ‫פרשת האזינו‬ ‫שבת שובה‬ ‫תש"ע‬

‫גֹליון שבועי מאוצרותיהם שֹל רביה"ֱק רבי נחמן מברסֹלב ותֹלמיִדיו זיע"א‬

‫השיר האהוב על המלך‬ ‫שירתו עשתה לה כנפיים‪ ,‬כל אנשי חצר המלוכה עמדו‬ ‫פעורי פה מול היצירות המופלאות שהלחין‪ ,‬ויותר מכך‬ ‫ מן התוכן העוצמתי שחרז בהן‪ .‬מדי יום היה נעמד‬‫עם כינורו המיוחד מול המלך ופמלייתו‪ ,‬ומפיק שירת‬ ‫נשמה מלווה בצלילים ענוגים שגרמו שכרון חושים‬ ‫לכל שומעיהם‪.‬‬ ‫לכולם‪ ,‬מלבד למלך בעצמו‪ ,‬שישב והביט נכחו כאשר‬ ‫דוק של עצב בעיניו‪.‬‬ ‫זה היה שקוף‪ .‬משהו לא מוצא חן בעיני המלך‪.‬‬ ‫וייפה‪,‬‬ ‫המשורר ניסה את כוחו בכל דרך שהיא‪ ,‬שיפר ָ‬ ‫אך דבר לא הועיל‪ ,‬המלך המשיך להאזין כאשר‬ ‫ההתרגשות ממנו והלאה‪.‬‬ ‫עד לאותו יום מר ונמהר‪.‬‬ ‫המשורר הגיע באותו יום לחצר המלך‪ ,‬לאחר ליל‬ ‫נדודים‪ ,‬מרוגז קמעא‪ .‬תוך כדי ההכנות לשירה השתבש‬ ‫משהו‪ ,‬אחד המשרתים שהיה אמור להגיש לו את אחד‬ ‫הכלים התעצל‪ ,‬ומשום כך לא‬ ‫היה יכול להתחיל בשירתו‬ ‫כמתוכנן‪ .‬זעמו התפרץ‪ ,‬הוא‬ ‫שכח היכן הוא עומד‪ ,‬ופתח‬ ‫את פיו בגידופים‪ .‬כאשר‬ ‫התפכח מכעסו‪ ,‬כבר היה‬ ‫מאוחר מדי‪ ,‬ההתפרצות‬ ‫הכל‪-‬כך לא מנומסת היוותה‬ ‫פגיעה גסה בכבוד המלך‪.‬‬ ‫המלך עדיין שותק‪ ,‬אך האיש‬ ‫תופס בעצמו את חומרת‬ ‫המצב; הוא פגע במלך‪ .‬כן‪,‬‬ ‫הוא האזרח העלוב העיז‬ ‫לזלזל בכבוד המלך הגדול‪.‬‬ ‫זה נגע ללבו‪ ,‬ותוך כדי‬ ‫עמידתו שם פרץ בבכי מר‪ ,‬התנפל לרגלי המלך וביקש‬ ‫סליחה‪ .‬עיני כל השרים מופנות אל המלך‪ ,‬והנה נהרה‬ ‫שפוכה על פניו‪" ,‬את המנגינה הזאת אני אוהב‪ ,‬אוי‪ ,‬היא‬ ‫נוגעת עד עמקי הנפש‪ .‬עכשיו הוא משורר את השירה‬ ‫המתוקה ביותר מאז החל לשורר"!‬ ‫זה היה יותר ממוזר‪ ,‬למה נהנה המלך דווקא מבכיו‬ ‫המר של המשורר?! מה יש ביללות אלו שאין בצלילים‬ ‫הרכים שאותם הוא מפיק כל הזמן באמנות נפלאה?!‬ ‫"תבינו"‪ ,‬אומר המלך‪" ,‬השירים שלו אכן נפלאים‪,‬‬ ‫הביצועים מדהימים‪ ,‬אך אני ביקשתי לשמוע בשירתו‬ ‫את ההכרה הפנימית שהוא עושה זאת לכבודי‪ ,‬שהוא‬ ‫מכיר בכך שאני המלך‪ .‬עד עתה לא שמעתי זאת‪ ,‬הכל‬ ‫היה מן השפה ולחוץ‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬הבכי הטהור הזה‪,‬‬ ‫שבו הוא הביע חרטה מעומק הלב על שפגע בכבודי‪,‬‬ ‫ביטא את ההכרה הפנימית הזאת שאני מלכו‪ .‬זו הייתה‬

‫התחדשות‬ ‫בשבילי השירה הנעימה ביותר ששמעתי אי פעם מפי‬ ‫משורר זה" ‪- - -‬‬ ‫יוצרו ולו אחד בהם ‪ -‬זה יום הכיפורים לסליחה"‬ ‫"ימים ָ‬ ‫)רש"י תהילים קלט טז(‪ .‬מבין כל ימות השנה שיצר ה' הוא‬ ‫בחר לו יום אחד ומיוחד‪ ,‬את יום הכיפורים‪ .‬זהו היום‬ ‫שבו גוברים רחמיו באופן מופלא‪ ,‬והוא חפץ להעניק‬ ‫מתנת חינם שאין דוגמתה‪" :‬סליחת העוונות"!‬ ‫כל תיאור יחוויר מול עוצמת המתנה הזאת‪ .‬אם היינו‬ ‫מכירים בצרה הצרורה שגלומה בכל חטא‪ ,‬היינו‬ ‫מעריכים מעט את שוויה האדיר של מתנה זו‪ .‬אם היינו‬ ‫מאמינים ש"אילו היו מתקבצים עלי יחד כל הרוצחים‬ ‫והגזלנים והאכזרים שבעולם‪ ,‬לא היו יכולים לעשות לי‬ ‫באלף שנים מה שאנוכי עשיתי לי בעצמי על ידי חטא‬ ‫ופגם אחד שחטאתי נגדך" )'ליקוטי תפלות' ח"א פא(‪ ,‬כי אז‬ ‫היינו יודעים לשמוח ולעלוז בלי גבול על הצלה נפלאה‬ ‫זו ששמה יום הכיפורים‪.‬‬ ‫מה המיוחד באותו יום‬ ‫שפותח לנו את שערי‬ ‫הרחמים‪ ,‬וכי אין ימים יפים‬ ‫יותר? האם הלימודים‬ ‫העמוקים בשאר הימים‬ ‫אינם יפים כדברי הסליחה‬ ‫הפשוטים שאנו אומרים‬ ‫ביום קדוש זה? מה מייחד‬ ‫את עבודת היום הזה שעל כן‬ ‫הוא כה חביב בעיני המלך?‬ ‫המלך אוהב דווקא את‬ ‫אותה תמימות‪ ,‬כאשר‬ ‫האדם נעמד מולו ללא כל‬ ‫פיוט ושירה‪ ,‬ובלי שום מושג‬ ‫איך לרצות את המלך על הפגיעה בכבודו‪ ,‬והוא מצטער‬ ‫על כך באמת‪ ,‬ומתוך כך הוא בוכה בכי טהור‪ ,‬שהוא‬ ‫יקר בעיני ה' יותר מכל אותן השגות גבוהות ונפלאות‬ ‫שלא נבעו מן הלב‪.‬‬ ‫ביום קדוש זה‪ ,‬הוא רוצה מאיתנו את אותה תמימות‪,‬‬ ‫שנשיב אל ליבנו את מה שאנו יודעים מכבר‪ ,‬על‬ ‫גדולתו של מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא‪,‬‬ ‫ונתחיל לכאוב על כל מעשינו שאינם עולים בקנה אחד‬ ‫עם ידיעה זו‪.‬‬ ‫ביום הכיפורים נשליך את כל חוכמותינו המדומות‪ ,‬לא‬ ‫נבקש להלך דווקא בגדולות‪ ,‬נעמוד כתינוקות בוכיים‬ ‫ונבקש סליחה על כל הפגיעות בכבודו של המלך‪.‬‬ ‫תמימות חביבה זו תפתח לנו שער לחתימה טובה‬ ‫ומבורכת‪.‬‬

‫‪...‬ביום הכיפורים נשליך את‬ ‫כל חוכמותינו המדומות‪ ,‬לא‬ ‫נבקש להלך דווקא בגדולות‪,‬‬ ‫נעמוד כתינוקות בוכיים ונבקש‬ ‫סליחה על כל הפגיעות בכבודו‬ ‫של המלך‪ .‬תמימות חביבה זו‬ ‫תפתח לנו שער לחתימה טובה‬ ‫ומבורכת‪...‬‬

‫)על פי 'ליקוטי הלכות' יום כיפור ב(‬

‫‪ [email protected]‬הפקה‪ :‬נחום א‪ .‬ברזעסקי‬ ‫עורך‪ :‬נתן אנשין‬ ‫שמעון טייכנר‪.‬‬ ‫הרוחנית‪ :‬הרב‬ ‫יו"ר הוועדה‬ ‫‪www.ladaat.net/gilionot.php‬‬ ‫להורדה‬ ‫השבוע‬ ‫פרשת‬ ‫גיליונות‬

‫עוד לא היה כבושם הזה!‬ ‫בשמחה רבה הננו לבשר לחסידי ברסלב בכל אתר‬ ‫ואתר‪ ,‬שלאחר מאמצים מרובים עלה בידינו להקים את‬ ‫עמדת המחשב הראשונה להטענת שיעורים‪ ,‬בה יוכל כל‬ ‫החפץ להתקרב לדרך רבנו הקדוש‪ ,‬להרוות את צימאונו‬ ‫בדברים הנובאים מהנחל נובע מקור חכמה‪ ,‬ולחדש‬ ‫כנשר נעוריו‪.‬‬ ‫העמדה הראשונה הוקמה במודיעין עילית )אחוזת‬ ‫ברכפלד( וניתן להטעין בה נגני ‪ MP3‬ממגוון השיעורים‬ ‫והשיחות הרחב שבידי מערכת 'אוצרות ברסלב'‪.‬‬ ‫בתוכניתנו להקים בעזרת ה' עוד ועוד מערכות כאלו בכל‬ ‫רחבי הארץ‪ ,‬לכן אנו פונים בזאת לכל מי שרוצה להימנות‬ ‫בין מזכי הרבים בצורה חסרת תקדים זו ‪ -‬להנציח או‬ ‫להקדיש עמדות כאלה לזכות או לעילוי נשמת יקיריו ‪-‬‬ ‫ליצור איתנו קשר במספר טלפון‪.057-3100646 :‬‬ ‫ניתן לחלק עלות של מערכת להטענת שיעורים‪ ,‬בין כמה‬ ‫נדיבים‪.‬‬ ‫מקווים אנו שמערכת הטענת שיעורים זו תהווה פריצת‬ ‫דרך בתחום ההפצה‪ ,‬ובכך נזכה להבטחת הנביא‪:‬‬ ‫"ומלאה הארץ דעה" ולקירוב הגאולה‪ ,‬כמו שאמר רבינו‬ ‫הקדוש‪ ,‬שכשיתפרסם ספרו בעולם ניתן יהיה לצפות‬ ‫למשיח!‬

‫יום‬ ‫בחוִדש‬

‫יום‬ ‫תשרי‬ ‫שבת ח‬ ‫א ט‬ ‫ב י‬ ‫ג יא‬ ‫ִד יב‬ ‫ה יג‬ ‫ו יד‬

‫ֹליֱקוטי‬ ‫מוהר"ן‬

‫ח"א‬ ‫צ‪.‬‬ ‫צ‪:‬‬ ‫צא‪.‬‬ ‫צא‪:‬‬ ‫צב‪.‬‬ ‫צב‪:‬‬ ‫צג‪.‬‬

‫חוֱק‪.‬‬

‫ֹליֱקוטי‬ ‫הֹלכות‬

‫ח"ח‬ ‫קט‬ ‫קי‬ ‫קיא‬ ‫קיב‬ ‫קיג‬ ‫קיד‬ ‫קטו‬

‫הֹלימוִד היומי‬

‫ֹליֱקוטי‬ ‫תפיֹלות‬

‫ח"א‬ ‫צט ק‬ ‫קא קב‬ ‫קג קד‬ ‫קה קו‬ ‫קז קח‬ ‫קט קי‬ ‫קיא קיב‬

‫הִדף‬ ‫היומי‬

‫ב"ב‬ ‫לו‬ ‫לז‬ ‫לח‬ ‫לט‬ ‫מ‬ ‫מא‬ ‫מב‬

‫יום שֹל הפצה‬ ‫לרפואת הילד‬

‫משה יעקב בן יונה‬ ‫יו"ֹל ע"י‬

‫ת‪ִ.‬ד‪ 50617 .‬בית שמש‬ ‫טֹל' במשרִד‪ 02-9993338 :‬פֱקס‪02-9926066 :‬‬ ‫ִדוא"ֹל‪[email protected] :‬‬

‫ניתן ֹלֱקבֹל את הגֹליון מיִדי שבוע גם בִדוא"ֹל‬

‫ווי העמוִדים‬

‫עיונים ב'עמוִד היומי'‬

‫איך מספקים את הנפש?‬

‫"צריך כל אדם לרפאות נפשו‪ ...‬וזה על ידי שמתייגע‬ ‫בתורה עד שזוכה לידע אותה ולהבינה‪ ,‬כי‪ ...‬יש‪...‬‬ ‫התרחקות שהוא התחלת התקרבות‪ ,‬שיתאמץ להתקרב‬ ‫יותר‪ ...‬שהוא בחינת לילה‪ ...‬בחינת 'נפשי איויתיך‬ ‫בלילה'‪ ...‬כי התורה נקראת אור שהיא היפך החושך"‪.‬‬

‫דלעי באורייתא ומגמגם בה בגמגומא דלא ידע ‪ -‬כל מילה ומילה‬ ‫סלקא לעילא וקוב"ה חדי בהאי מילה" )= מי שלומד תורה ומגמגם‬ ‫בה בגימגום שאינו יודע ‪ -‬כל מלה עולה למעלה והקב"ה שמח באותה מילה(‬

‫ אבל כשאדם מתייגע בתורה ומבין אותה‪ ,‬הוא זוכה לחוכמת‬‫התורה שממלאת את החיסרון של הנפש ומרפא אותה‪.‬‬

‫) 'ליקוטי מוהר"ן' ח"א עד(‬

‫הפתיחה של המאמר "צריך כל אדם לרפאות נפשו" מעוררת‬ ‫בודאי תמיהה אצל כל מעיין‪" :‬כל אדם"? "לרפא"? כולנו‬ ‫חולים?!‬

‫רבינו‪ ,‬כדרכו‪ ,‬אינו מסתפק במתן עצה‪ ,‬אלא גם מסביר לנו‬ ‫את כל העניין לאורכו ולרוחבו‪ .‬נשתדל גם אנו להבין מעט‪,‬‬ ‫במיוחד כשמדובר ברפואת הנפש שלנו‪.‬‬

‫כשרבינו אומר 'כל אדם' הוא מתכוון גם לצדיקים ‪ -‬איזו‬ ‫רפואה הם צריכים?‬

‫הקב"ה חפץ לקרב אותנו ולהשפיע לנו תמיד חסדים‪ ,‬אבל‬ ‫כדי לקרב אדם צריך גם לרחק אותו לפעמים‪ ,‬כדי שיתאמץ‬ ‫להתקרב יותר; כשמשפיעים לאדם חסד‪ ,‬צריך גם לצמצם‬ ‫אותו לפעמים‪ ,‬כי כשנותנים סעודה לאדם שבע אין זה חסד‪.‬‬

‫אכן‪ ,‬באמת כך‪ ,‬אולי לא כולנו מודעים לכך‪ ,‬אבל נפשו של‬ ‫האדם מטבעה חסר לה תמיד‪ ,‬היא כמהה כל הזמן לאיזה‬ ‫משהו נעלם שייתן לה אושר‪ ,‬שלימות וסיפוק‪ .‬כמו שכתוב‬ ‫"וגם הנפש לא ִת ָמלֵא" )קהלת ו‪ ,‬ז(‪ .‬יעיד על כך כל מי שניסה‬ ‫להטות אוזן לקולה של הנפש‪.‬‬

‫דבר זה הוטבע גם בבריאה‪ ,‬שקודם כל יום חדש‪ ,‬שבו מרעיף‬ ‫הקב"ה עלינו חסדים ‪ -‬כמו שכתוב "להגיד בבוקר חסדיך" –‬ ‫מוכרח לבוא לילה‪ ,‬שאז יש רק להתחזק בציפייה אל האור‬ ‫ובאמונה שבוא יבוא – "ואמונתך בלילות"‪.‬‬

‫יש המנסים להשקיט רעבון זה באמצעות סיפוק צרכי הגוף‪,‬‬ ‫ויש המתעלמים ממנו לגמרי‪ ,‬אבל רבינו מגלה לנו מהו‬ ‫"המזון" שבכוחו להרגיע את הנפש המשתוקקת – חוכמת‬ ‫התורה‪ ,‬וזאת ‪" -‬על ידי שמתייגע בתורה עד שזוכה לידע אותה‬ ‫ולהבינה"‪.‬‬

‫נפשו של האדם‪ ,‬טיבעה כטבע הלילה‪ ,‬שהוא זמן הצמצום‬ ‫והציפייה‪ ,‬כמו שכתוב "נפשי איויתיך בלילה"; היא נבראה‬ ‫כך‪ ,‬כדי שהיא תשתוקק באופן תמידי להדבק באור ה' יותר‬ ‫ויותר‪.‬‬

‫איננו באים ח"ו לזלזל בלימוד התורה אף בלי הבנה‪ ,‬שגם הוא‬ ‫חשוב מאד ‪ -‬כמו שכתוב בזוהר )ויקרא דף פה ע"ב( "אית מאן‬

‫למדנו אפוא שהרעבון הזה של הנפש הוא רעבון לרוחניות‪.‬‬ ‫במה נשביע אותו? ודאי הוא שכל מצווה וכל מעשה טוב‬

‫מקרב אותנו לה' ומספק במידת מה את הרעבון הזה‪ ,‬אבל‬ ‫לפעמים גם כשעובדים את ה' מרגישים שהעבודה לא‬ ‫מספקת את הנשמה באופן מושלם‪.‬‬ ‫רבינו מגלה לנו את הפיתרון לבעיה‪ :‬לומדים תורה ביגיעה‪ ,‬עד‬ ‫שזוכים להבין ולדעת אותה‪ .‬כל אחד לפי מדרגתו ומצבו‪ ,‬לפי‬ ‫האפשרות שיש לו לעסוק בתורה‪ ,‬שישתדל להבין‪ ,‬בבהירות‬ ‫ובאופן יסודי את אשר הוא לומד‪ ,‬ולא ללמוד סתם ברפרוף‬ ‫ובערך‪.‬‬ ‫זאת משום שחוכמת התורה היא היא השפע הטוב שהקב"ה‬ ‫משפיע לעולם ואליו הנפש כמהה‪ ,‬כמו שאמרו חז"ל "אין טוב‬ ‫אלא תורה" )אבות ו‪ ,‬ג(‪ .‬התורה היא האור המאיר כל יום מחדש‬ ‫ואשר אליו השתוקקו כל הלילה‪ ,‬כמו שכתוב "וירא אלוקים‬ ‫את האור כי טוב" )בראשית א' ד'( וכמו שכתוב‪" :‬ותורה אור"‬ ‫)משלי ו‪ ,‬כג(‬

‫וכן כתוב בזוהר הקדוש‪" :‬זכאין אינון דידעי אורחוי דאורייתא‬ ‫‪ ...‬דאינון נטעין אילנא דחייא לעילא דכלא אסוותא" )= אשרי אלו‬

‫שיודעים דרכי התורה‪ ...‬שהם נוטעים את עץ החיים שמעל לכל הרפואות(‪.‬‬ ‫כי ידיעת התורה היא התרופה לנפש‪ ,‬והיא זו שמספקת באופן‬ ‫מלא את הצימאון שלה‪ ,‬ועל ידה זוכה אדם להיות במצב של‬ ‫אור יום שבו שופע עליו אך טוב וחסד‪.‬‬ ‫"והאר" עינינו בתורתיך ‪ -‬תרתי משמע!‬

‫בעֱקבות הִדורות בחסיִדות‬

‫החסיד המופלא רבי אברהם שטרנהרץ‬ ‫נולד לאביו רבי נפתלי הירץ בן רבי שכנא בנו של‬ ‫מוהרנ"ת‪ .‬כן היה נכד מוהרנ"ת מצד אמו‪ ,‬שהיתה בתו‬ ‫של רבי נחמן מטשערין‪ ,‬בנו של רבי הערש לייב‪ ,‬בנו של‬ ‫רבי אהרן תלמיד רבינו‪.‬‬ ‫מנעוריו יקדה בקרבו אהבת התורה‪ .‬בהגיע מועד נישואיו‪,‬‬ ‫בגיל שש עשרה‪ ,‬נותרו לו מספר דפים לסיום הש"ס‪.‬‬ ‫המתינו לו אפוא עד שיסיימם‪ ,‬ובו ביום נערכה חופתו‪.‬‬ ‫בצעירותו נסמך להוראה על ידי יותר ממאה רבנים‪,‬‬ ‫ביניהם כמה מגדולי הדור‪ .‬מאוחר יותר שימש בדיינות‬ ‫בערים קרימנצ'וק ואומן‪.‬‬ ‫בהיותו בטשערין‪ ,‬היה תקופה מסוימת מלמד דרדקי‪.‬‬ ‫באותם ימים נפלו רבים ברשת ההשכלה שראשיתה‬ ‫הייתה הפרדת דברי חז"ל מהתורה הקדושה‪ .‬אחד‬ ‫מנגידי העיר פנה אליו בבקשה שילמד את בנו חומש ללא‬ ‫פירוש רש"י ומדרש‪ ,‬והוא ישלם לו על כך טבין ותקילין‪.‬‬ ‫רבי אברהם‪ ,‬שדברי סבו מוהרנ"ת על הסכנה האיומה‬ ‫הטמונה בשיטה זו חקוקים היו בעצמותיו‪ ,‬דחה על אתר‬ ‫את ההצעה בשתי ידיים‪.‬‬ ‫הוא נתברך בזיכרון דקדושה‪ ,‬והיה כלי מלא מכל מכמני‬ ‫התורה‪ :‬נגלה‪ ,‬דרש וסוד‪ .‬את כל אלה היה מבאר על‬ ‫יסודות דברי רבינו ומוהרנ"ת‪ ,‬שספריהם הקדושים‬ ‫היו שגורים על פיו‪ ,‬וכשהיה לומד את דבריהם ברבים‪,‬‬ ‫כשעיניו עצומות‪ ,‬היו השומעים חשים חיות עצומה שלא‬ ‫נמוגה זמן רב‪.‬‬

‫בנוסף‪ ,‬ניחן בקול ערב‪ ,‬ותפילותיו היו כבן המתחטא לפני‬ ‫אביו‪ .‬בגיל עשרים ושתיים מינוהו סבו הרב מטשערין‬ ‫ורבי אברהם דב נכד רבינו לבעלי תפילה בקיבוץ בראש‬ ‫השנה באומן‪ .‬בתפקיד נשגב זה שימש כחמישים שנה‪,‬‬ ‫ולאחר עלותו ארצה ‪ -‬עוד כעשרים שנה‪ .‬תפילתו‬ ‫שהיתה בנעימות נפלאה‪ ,‬מתובלת בדמעות רבות‪ ,‬חדרה‬ ‫ללב שומעיה‪ ,‬ולא מעט בעלי תשובה נעשו בזכותה‪.‬‬ ‫במשך ימי נעוריו זכה להסתופף רבות במחיצת תלמידי‬ ‫מוהרנ"ת המובהקים‪ :‬סבו הרב מטשערין שממנו למד‬ ‫רובי תורותיו‪ ,‬רבי נחמן מטולטשין‪ ,‬רבי משה ברסלבר‪,‬‬ ‫רבי אפרים בן רבי נפתלי‪ ,‬וכן דודי אביו – בני מוהרנ"ת‪.‬‬ ‫באותם ימים‪ ,‬בצילם של אנשי אמונה ודעת אלו‪ ,‬ניצתה‬ ‫שלהבת רבינו בלבו הטהור‪ ,‬ולימים העלה על הכתב‬ ‫שיחות וסיפורים ששמע מפיהם על רבינו ותלמידיו‬ ‫בספרו "טובות זיכרונות" )אשר כעדותו בהקדמה הינו רק חלק‬ ‫קטן ממה ששמעו אוזניו(‪.‬‬ ‫החסיד הגדול רבי אברהם בן רבי נחמן מטולטשין נהג‬ ‫להתאכסן אצלו בכל פעם שבא לבקר בטשערין‪ .‬באחד‬ ‫מביקוריו הראה לו את כתבי חידושיו על 'ליקוטי מוהר"ן'‬ ‫וביקש ממנו לחוות דעתו מה ראוי לבוא לדפוס‪ .‬רבי‬ ‫אברהם שטרנהרץ סידר לו את חידושיו על התורות א'‬ ‫עד ח' ואותם הדפיס רבי אברהם בן רבי נחמן‪.‬‬ ‫למרות גדלותו בתורה ועבודת ה'‪ ,‬לא חס על כבודו‪,‬‬ ‫ולאחר שנוסדה ישיבת 'אנשי מעמד' באומן‪ ,‬על ידי רבי‬

‫ישראל קרדונר‪ ,‬היה רבי אברהם הולך מדי יום שישי עם‬ ‫חברו רבי מרדכי שו"ב‪ ,‬לאסוף צדקה עבור אנשי שלומינו‬ ‫העניים‪ ,‬עד שרבים כינוהו "אברהם איש החסד"‪.‬‬ ‫בחודש אדר תרצ"ו עלה להתיישב בארץ ישראל‪ .‬בבואו‬ ‫הביא עמו את כל אוצרות הרוח וליבה את אישו של רבינו‬ ‫הקדוש וקירב מקורבים חדשים‪.‬‬ ‫ביום כ' באלול שנת תשט"ו‪ ,‬השיב נשמתו הזכה ליוצרו‪.‬‬ ‫למרבה הפלא אחז בסדר לימודו ב'שולחן ערוך' בסימן‬ ‫צ"ג ‪ -‬כמניין שנותיו‪ .‬בהלווייתו הניחו על ליבו ספר‬ ‫'ליקוטי מוהר"ן' לאמר‪' :‬קיים ולימד זה מה שכתוב בזה'‪.‬‬

‫נֱקוִדה‪.‬‬

‫גם כשלעשות אי אפשר‬ ‫ לרצות אפשר!‬‫)על פי שיחות הר"ן רס(‬

‫סיפורים מהווי החסיִדות‬

‫כל האבדות נמצאות אצל הצדיק‪...‬‬ ‫הגביר וולפסון נמנה עם נכבדי הקהל בלנינגרד‪ .‬איש‬ ‫נשוא פנים‪ ,‬בעל בעמיו ורחב‪-‬לב‪.‬‬ ‫כשבגר ישרוליק בנו בכורו החליט לשלוח אותו לקייב‬ ‫ללמוד בישיבה‪ ,‬לקיים כפשוטו מאמר חז"ל‪" :‬הוֵי גולה‬ ‫למקום תורה"‪.‬‬ ‫שלח הגביר את בנו לקייב‪ ,‬והוא עצמו שב לעסקיו‪.‬‬ ‫ביום מן הימים הגיעה שמועה לאוזני וולפסון כי בנו‬ ‫מתרועע עם חברים לא מהוגנים והוא עצמו גם אינו‬ ‫מסולא בפז‪.‬‬ ‫השמועה על אודות בנו ציערה מאד את הגביר שקיווה‬ ‫לרוות ממנו נחת יהודית‪ ,‬מה עוד שטיפין טיפין הגיעו‬ ‫שמועות קשות יותר‪ :‬הבן עזב‪ ,‬רחמנא לשזבן‪ ,‬את‬ ‫הישיבה והתחבר לכנופיית נערים פוחזים וגנבים‪.‬‬ ‫שמועה אחרונה זו דיכדכה את וולפסון עד עמקי נפשו‪.‬‬ ‫הוא עזב את עסקיו ומיהר לנסוע לקייב לפגוש את בנו‬ ‫לתהות על קנקנו ולדבר על לבו דברי כיבושין‪ .‬בלבו‬ ‫הרותח הכין מסכת דיבורים לדבר עמו כדי לעוררו על‬ ‫מצבו הנורא ולנסות להשיבו למוטב‪.‬‬ ‫בהגיעו לקייב עייף ומדוכדך‪ ,‬פנה לחפש את בנו אבל‬ ‫שום עקבות לא הובילו אליו‪ .‬בישיבה ידעו רק לציין‬ ‫שהוא נשר והתחבר לפוחזים; אי אלו גם ידעו להצביע‬

‫על מקומות מפגש של הכנופיה‪ .‬אבל בנו של וולפסון‬ ‫שנודע לו על אביו המחפשו‪ ,‬חשש מן הפגישה והסתתר‬ ‫"עד יעבור זעם" – עד שובו של אביו ללנינגרד‪.‬‬ ‫הגביר לא הסכים להרים ידיים למרות הקשיים‬ ‫והמשיך בחיפושים‪ .‬עד שביום אחד פגש את עובד‬ ‫ה' הנודע‪ ,‬רבי הירש לייב ליפל ונכנס עמו בשיחה‪ .‬ר'‬ ‫הירש לייב שאל את וולפסון מדוע פניו רעים‪ ,‬והגביר‬ ‫מצא אוזן קשבת לשפוך את מר לבו‪.‬‬ ‫ר' הירש לייב הקשיב למסכת הצער‪ ,‬וכשכילה האב‬ ‫השבור את דבריו הנוקבים בתוספת אנחה השוברת‬ ‫חצי גופו של אדם‪ ,‬נענה ואמר לו כדברים הבאים‪:‬‬ ‫אין לך כלל מה לדאוג! מובא בליקוטי מוהר"ן סימן‬ ‫קפ"ח כי כל האבידות נמצאות אצל הצדיק‪ ,‬ומי‬ ‫שחפץ באבדתו יבוא אליו‪ .‬לכן עצתי‪ :‬אל תכלה זמנך‬ ‫בחיפושים עקרים‪ ,‬היום הוא ראש חודש אלול‪ ,‬יום‬ ‫מסוגל לישועה‪ ,‬ולפי שנוסע אני לאומן‪ ,‬בוא וסע עמי‪,‬‬ ‫להתפלל על ציונו הקדוש של אותו צדיק שגילה כי כל‬ ‫האבידות נמצאות אצלו‪ ,‬ולבקש על שובו של בנך‪.‬‬ ‫כלום היתה לו לוולפסון הצעה אחרת? בשברון לבו‬ ‫קיבל מיד את העצה ונסע לאומן‪.‬‬ ‫כשהגיע וולפסון לציון נפתחו נחלי דמעותיו‪ .‬הוא בכה‬ ‫והתחנן על שיבת בנו‪ ,‬וגם הבטחה הבטיח שאם יזכהו‬

‫השבוע ֹלפני‪...‬‬

‫השבוע לפני ‪ 128‬שנה‬

‫ג' בתשרי‪ ,‬שנת תרמ"ב – 'רשמים' מאומן‪.‬‬ ‫רבי נתן ב"ר יהודה מברסלב‪ ,‬מתלמידיו המובהקים של מוהרנ"ת‪ ,‬עלה לארץ ישראל בשלהי שנת תרל"ד‪ ,‬וקבע את מגוריו בעיר‬ ‫טבריה‪ .‬רוב חסידי ברסלב שעלו ארצה באותה תקופה‪ ,‬התיישבו בצפת או בירושלים‪ ,‬אולם ההשגחה העליונה הועידה את מקום‬ ‫מגוריו של ר' נתן דנן בריחוק מקום משאר אנ"ש‪ ,‬וכך נוצר ברבות הימים אוסף נהדר של מכתבים מטבריה לצפת‪ ,‬שפורסם‬ ‫מאוחר יותר בשם 'נתיב צדיק'‪.‬‬ ‫כשעלה ר' נתן ב"ר יהודה לארץ‪ ,‬והחל לטעום מייסורי הקליטה‪ ,‬כתב לידידיו‪" :‬אני מבין בדעתי שאין יכולים לטעום טעם ארץ‬ ‫ישראל עד שגוברים מקודם על האדם כמה ייסורים‪ ,‬אך לה' הביטחון שבודאי יושיענו ויצילנו מכל הייסורים‪ ,‬ויזכנו בזכות וכוח רבינו‬ ‫ז"ל ותלמידו הקדוש )– מוהרנ"ת( שיטעימנו עוד מקדושת ארץ הקודש"‪.‬‬ ‫אך ככל שטעם ר' נתן יותר מקדושת הארץ‪ ,‬כך הזדכך יותר בזיכוך אחר זיכוך‪ .‬ייסורים רבים עברו עליו‪ ,‬אך אלה לא הצליחו לדכא‬ ‫את שמחתו העצומה על שזכה בכפליים‪ :‬להתקרב לרבינו‪ ,‬ולגור בארץ הקודש‪ .‬אולם‪ ,‬כאשר הוקלו מעליו עול הייסורים‪ ,‬ובידו‬ ‫ניתנה אפשרות לנסוע לאומן לקראת ראש השנה‪ ,‬הייתה שמחתו מופלגת ביותר‪ .‬מיד החל מתארגן למסע הארוך‪ ,‬שחצה ימים‬ ‫וגבולות‪ ,‬עד שהגיע לאומן הנכספת‪ .‬מעניין‪ ,‬כי למרות גילו המבוגר והשנים המועטות שחי בארץ )נפטר בכ"ו אדר תרמ"ד(‪ ,‬הוא עשה‬ ‫את הדרך המפרכת לאומן במשך שלש פעמים!‬ ‫המסע הראשון שלו היה בשנת תרל"ו‪ ,‬אז הצטרף אליו החסיד היקר ר' אייזיק'ל מבוקרשט‪ .‬מסעו השני היה בשנת תרל"ט‪ ,‬יחד‬ ‫עם תלמידו המובהק ר' נתן ְטרו ִֹב ֶיצר מצפת‪ ,‬אליו הוא כותב מאוחר יותר‪" :‬ה' יתברך יעזור לנו שתתעורר בנו הנקודה אשר המשכנו‬ ‫עלינו בעת הקיבוץ הקדוש של רבינו ז"ל על ראש השנה‪ ,‬ויפעלו בנו לזכות לתשובה שלימה" )'נתיב צדיק' מ(‪.‬‬ ‫המסע השלישי‪ ,‬המתועד ביותר‪ ,‬היה בשנת תרמ"א‪ .‬מיד אחרי ל"ג בעומר שם פעמיו לכיוון ביירות הלבנונית‪ ,‬ממנה הפליג לעיר‬ ‫הנמל ַגלַץ שברומניה‪ ,‬שם חגג את חג השבועות‪ .‬בתחילת אלול‪ ,‬הוא מבשר לידידיו‪ ,‬כי הוויזה המיוחלת לרוסיה הגיעה אליו רק‬ ‫כעת‪ ,‬לאחר ציפייה ארוכה שכזאת‪...‬‬ ‫למחרת ראש השנה מתאר ר' נתן ב"ר יהודה בהתרגשות‪" :‬ברוך ה' היה לנו ראש השנה טוב מאד‪ ,‬וברוך ה' היה קיבוץ גדול עד מאד;‬ ‫וצעקות ושוועות ואנחות והרהורי תשובה היו על ציון רבינו ז"ל הרבה‪ ,‬ובוודאי עלו השמימה‪ ,‬ורבינו ז"ל יבנה מהם בנינים‪ ,‬בנינים‬ ‫נפלאים ונוראים )‪ -‬על פי 'חיי מוהר"ן' רצג(‪ .‬וקשרתי אתכם בתוך הקיבוץ הקדוש‪ ,‬כי יודע אני רצונכם גם כן להיות שם‪ ,‬ובקשתי הרבה‬ ‫בעדכם‪ .‬ומעתה תבקשו על ראש השנה‪ ,‬וגם אני מבקש מה' יתברך מצום גדליה על ראש השנה להבא‪ ,‬כי זה עיקר תקוותנו וחיותנו‬ ‫לנצח" )'נתיב צדיק' פב(‪.‬‬

‫הקב"ה והוא ישוב אליו‪ ,‬יבוא עמו להתפלל עם חסידי‬ ‫ברסלב בקיבוץ של ראש השנה‪.‬‬ ‫כשסיים להתפלל חזר הגביר לקייב כאשר תקווה‬ ‫מפעמת בלבו למצוא את בנו‪.‬‬ ‫עודו הולך ברחוב‪ ,‬עדיין לא הספיק לתכנן את מהלכיו‬ ‫הבאים‪ ,‬שמע קול בכייני זועק אליו‪:‬‬ ‫"אבא‪ ,‬אבא‪ ,‬כל כך שמח אני לראותך‪ ,‬כל כך התגעגעתי‬ ‫אליך!" ‪- - -‬‬ ‫הגביר המופתע מצא עצמו עומד מול ישרוליק בנו‬ ‫העומד לפניו כנוע ושפל‪ .‬הוא חיבק אותו באהבה‬ ‫ודמעותיהם התערבו‪.‬‬ ‫"חפץ אני‪ ,‬בני‪ ,‬לנסוע עמך לאומן‪ ,‬לקיבוץ של ראש‬ ‫השנה" – אמר וולפסון לבנו תוך שהוא מנגב דמעותיו‬ ‫וחיוך קורן מאיר את פניו – "כי למדתי להכיר את‬ ‫הישועות שאפשר לפעול באומן בזכותו של אותו‬ ‫צדיק"‪.‬‬ ‫הבן שלבו הפך מלב אבן ללב בשר‪ ,‬הסכים עם אביו‪,‬‬ ‫ושניהם שהו באומן בראש השנה‪.‬‬

‫וולפסון ובנו התקרבו לחסידות והשתדלו להיטיב עם‬ ‫אנ"ש העניים‪.‬‬ ‫בשנות הרעב הנוראות שלאחר מכן‪ ,‬לא שרר בלנינגרד‬ ‫רעב כמו באוקראינה‪ .‬או אז מצא וולפסון זמן מתאים‬ ‫לגמול חסד עם אנ"ש באומן‪ .‬הוא שלח אליהם חבילות‬ ‫מזון ובגדים שהאירו עיניהם והחיו את נפשם‪.‬‬

‫ֹלחיִדוִדא‬

‫חיִדון השבוע ֹלצעירים‬

‫חידה מס'‬

‫‪23‬‬

‫עקב ימי ראש השנה הק' שעברו עלינו‬ ‫לטובה בצילו של רבינו הקדוש זיע"א‪,‬‬ ‫אנו מפרסמים שוב את חידה מס' ‪23‬‬ ‫מהשבוע שעבר‪:‬‬

‫מַהם השינויים בין פרק‬ ‫הודו לה' שב'תיקון הכללי'‪,‬‬ ‫לבין אותו פרק‬ ‫שנאמר בתפילת שחרית?‬ ‫לתשובות ‪ -‬התקשרו למערכת הממוחשבת 'אוצרות ברסלב'‬ ‫‪ .02-99-50000‬לאחר בחירת שפה‪ ,‬הקישו ‪ 1-9-2-1‬והשאירו‬ ‫הודעה עם שם‪ ,‬כתובת ומס' טלפון‪.‬‬ ‫בין הפותרים נכונה עד יום שני בשעה ‪ 12‬בלילה‪ ,‬תיערך‬ ‫הגרלה על זכות קניה בסך ‪.₪ 50‬‬

‫מסיֹלות‬

‫מאורות‬

‫ֹליבון המסיֹלות בעבוִדת ה'‬

‫צוהר ֹלפרשת השבוע‬

‫ָבל ְולֹא ָחכָם )דברים לב‪ ,‬ו(‪" .‬עמא דקבילו אורייתא ולא‬ ‫ַעם נ ָ‬ ‫חכימו" )אונקלוס(‪.‬‬

‫שאלה‪:‬‬

‫מה הם דרכי התשובה לפי תורת רבינו הקדוש?‬

‫תשובת הרב יהודה צבי שפירא‪:‬‬

‫)'ליקוטי מוהר"ן' ח"א קכג(‬

‫ְשמֹן"‬ ‫"כי ֵחלֶק ה' ַע ּמוֹ‪ ....‬י ְִמ ָצ ֵאה ּו ְּב ֶארֶץ ִמ ְד ָּבר ו ְּבתֹה ּו ְילֵל יִׁ‬ ‫ִּ‬ ‫)שם לב ט‪-‬י(‬

‫בכל יהודי‪ ,‬אפילו ברשע גמור‪ ,‬יש נקודות טובות‪ ,‬כי בלי ספק עשה אי‪-‬פעם‬ ‫איזה מעשה טוב‪ .‬אמנם גם המעשה הטוב ההוא איננו מושלם‪ ,‬כי הוא נעשה‬ ‫מתוך גאווה או מידות רעות אחרות‪ ,‬אך אף על פי כן‪ ,‬בוודאי יש במעשה ההוא‬ ‫איזו נקודה טובה‪ ,‬כי בכל יהודי‪ ,‬בלי יוצא מן הכלל‪ ,‬יש ניצוץ של קדושה השואף‬ ‫להתגלות‪.‬‬ ‫הצדיקים הגדולים מחפשים את הנקודות הטובות הללו‪ ,‬ובכוחן הם מחזירים‬ ‫את עם ישראל בתשובה‪ ,‬כי הנקודות הטובות הללו חשובות ויקרות מאוד‪,‬‬ ‫והן מחוברות עם הקדוש ברוך הוא‪ ,‬כי כל הטוב בא רק ממנו‪ .‬אלא שהנקודות‬ ‫האלה רדומות‪ ,‬והצדיקים מקלפים את הרע שחופה עליהן ומעוררים אותן‪ ,‬ואז‬ ‫הטוב מתגבר והם חוזרים בתשובה‪.‬‬ ‫זה הפירוש של הפסוק "כי חלק ה' עמו" – הנקודות הטובות‪ ,‬שהן כביכול חלק‬ ‫של ה' שיש לו בעמו; "ימצאהו בארץ מדבר ובתוהו ילל ישימון" – הצדיקים‬ ‫מוצאים את הטוב הזה גם בלב לבו של מדבר שממה רוחני‪ ,‬ועל ידי זה ישיבו‬ ‫את כל עם ישראל לה'‪ ,‬כמו שכתוב בשירת האזינו‪ ,‬שלמרות כי "אנכי הסתר‬ ‫תשכח מפי זרעו"‬ ‫אסתיר פני‪ ...‬על כל הרעה אשר עשה"‪ ,‬בכל זאת‪" :‬לא ָ‬ ‫)דברים לא יח‪ ,‬כא(‪.‬‬ ‫)'ליקוטי הלכות' השכמת הבוקר א‪ ,‬ח(‬

‫אוצרות ברסלב‬ ‫לשמיעת שיעורים בשפות שונות ‪02-9950000 ............................................‬‬ ‫בארה"ב ‪(1)718-8552121 .........................................................................................‬‬ ‫מוקד הישועות העברת בקשות‬ ‫לקברו של רבי נחמן מברסלב באומן ‪1-800-255-522.............................‬‬

‫התאחדות הבחורים דחסידי ברסלב בארץ הקודש‬

‫מיִדעון‬

‫בדברי רבינו הקדושים מוצאים אנו פרטים רבים בדרכי התשובה‪ ,‬אשר רובם ככולם משולבים‬ ‫ביסודות התשובה המבוארים בדברי חז"ל‪ ,‬ראשונים ואחרונים; וכשיחתו הקדושה‪" :‬אני‬ ‫קנקנן חדש מלא ישן"‪ .‬רבינו מדבר על אותם יסודות תשובה מוכרים מהספרים הקדושים‪ ,‬אך‬ ‫הוא יוצק אותם בכלים חדשים‪ .‬בכלים של התחזקות‪.‬‬ ‫וכך הם דברי רבינו ב'ליקוטי מוהר"ן' חלק א' תורה ו' – התורה של ימי אלול‪:‬‬ ‫"כשרוצה אדם לילך בדרכי התשובה ‪ -‬צריך להיות בקי בהלכה )כלומר‪ :‬בהליכה; איך ללכת( וצריך‬ ‫שיהיה לו שני בקיאות‪ ,‬היינו בקי ברצוא ובקי בשוב‪ ...‬היינו מי שרוצה לשוב להשי"ת‪ ,‬צריך‬ ‫לחגור מתניו‪ ,‬שיחזק עצמו בדרכי ה' תמיד‪ ,‬בין בעליה בין בירידה‪ ,‬שהם בבחינת 'אם אסק שמים‬ ‫אתה ואציעה שאול הנך'"‪.‬‬ ‫כלומר‪ ,‬על השב בתשובה לדעת כי הדרך לתשובה איננה חלקה‪ ,‬והיא כוללת עליות וירידות‪,‬‬ ‫כל הזמן‪ .‬לפיכך אל לו להיבהל משום ירידה‪ ,‬תלולה ככל שתהיה‪ ,‬ואל לו להסתנוור משום‬ ‫עליה‪ ,‬רמה ככל שתהיה‪ .‬עליו להיות בקי היטב בדרכי התשובה ‪ -‬איך לעלות בהן‪ ,‬ובעיקר איך‬ ‫להתחזק בעת ירידה מהן‪...‬‬ ‫"‪...‬וכאשר נראה ונודע לכל מביט ומסתכל בספריו הקדושים‪ ,‬שאף על פי שמרבה לדבר מכל‬ ‫המידות טובות וישרות‪ ,‬אבל עיקר ורוב דבריו יסובבו על עניין התחזקות ‪ -‬לחזק ולאמץ כל‬ ‫הנחשלים והעייפים והיגעים‪ ,‬אשר עמלק רודף אחריהם‪ ,‬לבל יתייאשו עצמם מן הרחמים‪ ,‬כי‬ ‫הוא יתברך ‪ -‬חנון ורב לסלוח"‪ ,‬דברי רבי אברהם ב"ר נחמן )כוכבי אור‪ ,‬חכמה ותבונה(‪.‬‬ ‫בהמשך מוסיף רבי אברהם פרט מעניין מ"צוואת" רבינו הקדוש לפני הסתלקותו‪" :‬וכאשר‬ ‫נשמע ונראה גם בעת יציאת נשמתו הקדושה‪ ,‬שעד הנשימה האחרונה כָפל ושילש‪' :‬חנון‬ ‫המרבה לסלוח' פעמים אין מספר" ‪- - -‬‬ ‫לאמור‪ ,‬שההתחזקות‪ ,‬נקודת התקווה‪ ,‬העוצמה של 'חנון המרבה לסלוח' ‪ -‬עליהן סובבים‬ ‫והולכים רוב דבריו של רבינו הקדוש אל החפצים להיכנס לשערי התשובה‪.‬‬ ‫רבינו לא החמיר בתנאי התשובה‪" .‬יש להקל אופן התשובה על החוטאים" – היה ר' לוי‬ ‫יצחק בנדר מצטט בשיעוריו מדברי רבינו בספר המידות‪" .‬רבינו רוצה להקל מעלינו את דרך‬ ‫התשובה‪ ,‬להמעיט מהייסורים והזיכוכים שהשב בתשובה עובר אותם‪ .‬הרי העניק לנו דרך‬ ‫תשובה כה קלה‪ ,‬כה פשוטה‪ ,‬עצות שכל אחד יכול להיאחז בהן!"‬ ‫"כי מרחמיו ינהגם‪ ,‬היינו מי שהוא רחמן הוא יכול להיות מנהיג"‪ ,‬המשיך ר' לוי יצחק לתבל‬ ‫בנועם שיחתו את דבר התשובה על פי תורה ז' בליקוטי מוהר"ן ח"ב‪" :‬כי עיקר הרחמנות הוא‪,‬‬ ‫כשישראל עם קדוש נופלים בעוונות רח"ל‪ ,‬כי זהו הרחמנות הגדול מכל מיני רחמנות‪ ...‬וזה עיקר‬ ‫הרחמנות ‪ -‬לרחם על ישראל עם קדוש‪ ,‬להוציאם מהמשאוי הכבד של עוונות"‪.‬‬ ‫זה עיקר תפקידו של החוזר בתשובה ‪ -‬להתחזק ולדון את עצמו לכף זכות‪ .‬כמו שכתב‬ ‫מוהרנ"ת ב'ליקוטי הלכות'‪" :‬מי שהוא במדריגה התחתונה ‪ -‬צריך דווקא למצוא זכות בעצמו‪,‬‬ ‫כדי של יפול לגמרי ח"ו‪ .‬וזה עיקר טהרתו ותשובתו" )השכמת הבוקר א‪ ,‬יב(‪.‬‬ ‫לעתים קרובות צריך השב בתשובה להזכיר לעצמו‪ ,‬כי עצם העובדה שהוא רוצה לחזור‬ ‫בתשובה‪ ,‬מהווה מקור להתחזקות‪ ,‬כי "אפילו אם האדם הוא כמו שהוא‪ ,‬כל זמן שעדיין הוא‬ ‫זוכר את ה' יתברך ויש לו רצון לשוב אליו יתברך ‪ -‬בודאי סוף כל סוף יזכה לתשובה בלי ספק"‬ ‫)שם ערב ג‪ ,‬ד(‪.‬‬ ‫יחד עם זאת יש לזכור‪ ,‬שדיבורי ההתחזקות אינם באים לגרוע או להמעיט מאימת הדין‪" .‬גם‬ ‫דגי הים רועדים בליל 'כל נדרי' מאימת יום הדין" ‪ -‬שח הרה"ק מבארדיטשוב‪" .‬אם כן‪ ,‬כמה‬ ‫כבר צריכים לרעוד כשאין רועדים" ‪ -‬הפטיר מוהרנ"ת‪.‬‬ ‫אחוז בזה וגם מזה אל תנח ידך!‬

‫צריך לעבוד את ה' בתמימות‪ ,‬ולא להתחכם‪ ,‬כי מי שרוצה להתחכם‪ ,‬יגיע‬ ‫לטעויות גדולות ולאפיקורסות‪ ,‬ולא יועילו לו כל ההוכחות והמופתים‪.‬‬ ‫כי גם בזמן קבלת התורה היו לאנשים חוכמות גדולות של עבודה זרה וכדומה‪,‬‬ ‫ואם עם ישראל היה רוצה להתחכם‪ ,‬לא היו מועילים לו כל האותות והמופתים‬ ‫שעשה משה רבינו‪ .‬אולם‪ ,‬עם ישראל הבין היכן האמת והחליט להתעלם מכל‬ ‫החוכמות ולהאמין בה' ובמשה עבדו ולקבל את התורה‪.‬‬ ‫כך הוא הסבר הפסוק "עם נבל ולא חכם" ותרגומו "עמא דקבילו אורייתא ולא‬ ‫חכימו" ‪ -‬העם שקיבל את התורה ולא התחכם‪ .‬נבל ‪ -‬ראשי תיבות למד בית‬ ‫נתיבות שמהן בנויה התורה‪ .‬עם נבל ‪ -‬עם ישראל קיבל את התורה בזכות "ולא‬ ‫חכם" ‪ -‬שהלך בתמימות ולא התחכם‪.‬‬

‫אגף שיבוץ בישיבות ‪02-9928999 ..................................................................‬‬

‫חנות ספרים ברסלב‬ ‫מא"ש ‪ 110‬ירושלים ‪02-6286823 ..................................................................‬‬

‫חדר ספרי ברסלב‬ ‫אלשיך ‪ 5‬בני ברק ‪052-7653662 ..................................................................‬‬ ‫הרב דוד קרמר‪-‬מוהל מוסמך מוהל בית החולים "ביקור חולים"‬ ‫בעמח"ס "מסורת הברית"‪052-7656777............................................................‬‬

‫מבצע 'סיפורים ירושלמיים'‬ ‫כל כרך ‪ 33‬ש"ח בלבד ‪057-3122065 ......................................................‬‬

‫גיליונות פרשת השבוע להורדה ‪www.ladaat.net/gilionot.php‬‬

‫בעֱקבות הביֱקוש הרב‬

‫ניתן ֹלהשיג את המגזין המיוחִד‬

‫"אוצרות ראש השנה"‬ ‫בחנויות ברסֹלב ִדֹלהֹלן‪:‬‬

‫ירושֹלים‪:‬‬ ‫חנות ברסֹלב רח' מא"ש ‪110‬‬ ‫חנות ספרים "עין יעֱקב"‪ ,‬שוֱק מא"ש‬ ‫בני ברֱק‪:‬‬ ‫חִדר ספרי ברסֹלב‪ ,‬רח' אֹלשיך ‪5‬‬ ‫בית שמש‪:‬‬ ‫ספרי ברסֹלב‪ ,‬ביה"כ נחֹלת חן‬ ‫מחיר הגֹליון‪ 1 :‬ש"ח‪ .‬ניתן ֹלֱקבֹל את הגֹליון גם בִדוא"ֹל המערכת‪[email protected] :‬‬

‫בעת צרה‪ ,‬בשעת מצוֱקה‪.‬‬ ‫גם בעת שמחה ובכֹל זמן‬

‫מוֱקִד הישועות‬

‫‪1-800-255-522‬‬ ‫‪ 24‬שעות ביממה‬

‫ֹלהעברת בֱקשות ֹלתפיֹלה וֹלהִדֹלֱקת נר בֱקברו שֹל רבי נחמן מברסֹלב באומן‬ ‫ֹל י ש ו ע ה ו ה צ ֹל ח ה ‪ֹ ,‬ל ר ו ו ח ו פ ר נ ס ה ‪ֹ ,‬ל ר פ ו א ה ‪ֹ ,‬ל מ ֱק ש ה ֹל י ֹל ִד ‪ֹ ,‬ל נ ח ת ו ש מ ח ת ח י י ם‬

‫ש ע ר ב ר ס ל ב ‪ -‬ה ש ע ר ל ח ס י ד ו ת ב ר ס ל ב ‪w w w. b r e s l e v. o r g‬‬