Tur Yomkippur

×"î−

þî¬

³î×ñí

ó−òô−½ ’× îëî ð"×þ³– ð"þ³

¾"ê −"¼ þð½ò

1

‫‪³î×ñí‬‬

‫¬‪þî‬‬

‫‪×"î−‬‬

‫¬‪ðþ³ þî‬‬

‫‪ó−þîõ×í óî− ³î×ñí‬‬ ‫תני רב חייא בר רב מדיפתי וענית‬ ‫בתשעה לחדש וכי‬ ‫את נפשותיכ‬ ‫בתשעה מתעני והלא בי' מתעני ללמד‬ ‫שכל האוכל ושותה בט' מעלה עליו‬ ‫הכתוב כאילו התענה ט' וי' וה"ק קרא‬ ‫הכינו עצמכ בתשיעי לעינוי של מחר‬ ‫ומדאפקיה רחמנא לאכילה בלשו עינוי‬ ‫א"כ חשיב כמו עינוי כאילו התענה ט' וי'‬ ‫פירוש כאילו נצטוה להתענות בשניה‬ ‫והוא מאהבת הקב"ה את ישראל שלא‬ ‫צוה להתענות אלא יו אחד בשנה‬ ‫ולטובת לכפר עונותיה וציו שיאכלו‬ ‫וישתו תחלה כדי שיוכלו להתענות ושלא‬ ‫להזיק לה העינוי משל למל שהיה לו‬ ‫ב יחיד וגזר עליו להתענות יו אחד‬ ‫וצוה להאכילו ולהשקותו קוד כדי‬ ‫שיוכל לסבול וכ נוהגי להרבות בו‬

‫בסעודה ומביא במדרש מעשה בשוטר‬ ‫העיר שאמר לעבדו קנה לי דגי ולא‬ ‫מצא אלא דג אחד ונת בו זהוב והיה ש‬ ‫יהודי חייט והוסי עליו עד שהעלוהו‬ ‫לחמשה ונשאר לחייט בא העבד אל‬ ‫אדוניו וספר לו כל המאורע שלח השוטר‬ ‫אחר החייט ואמר לו מה מלאכת אמר‬ ‫לו חייט אמר לו ולמה קנית דג שוה זהוב‬ ‫בה' זהובי ולא עוד אלא שלקחתו מיד‬ ‫עבדי ששלחתיו לקנותו לי השיב לו‬ ‫והיא לא אקננו אפילו בי' כדי לאוכלו‬ ‫ביו כזה שצונו הקב"ה לאכול ולשתות‬ ‫שהקב"ה יכפר לנו‬ ‫ושאנו בטוחי‬ ‫עונותינו אמר לו א"כ יפה עשית ופטרו‬ ‫והל לשלו ‪:‬‬

‫¬‪íþ³ þî‬‬ ‫יש מקומות שנוהגי לשחוט‬ ‫תרנגול לכפרה וכ יש בתשובת הגאוני‬ ‫וששאלת שאנו נוהגי לשחוט ערב יו‬ ‫הכפורי תרנגול ואי אנו יודעי מנהג זה‬ ‫למה אי משו תמורה מאי שנא תרנגול‬ ‫מבהמה וחיה הא ודאי קושיא הוא אלא‬ ‫שיש בה שני טעמי אחד שהתרנגול‬ ‫מצוי בבית יותר מכל בהמה חיה ועו‬ ‫ועוד יש במקומות עשירי שעושי‬ ‫תמורת אילי ועיקר בעלי קרני דמות‬ ‫‪2‬‬

‫אילו של יצחק אבינו לפיכ לא דבר‬ ‫קבוע הוא‬ ‫ועוד שמענו מחכמי הראשוני‬ ‫יותר‬ ‫שאע"פ שבהמה דמיה יקרי‬ ‫מתרנגול אעפ"כ תרנגול מובחר לפי‬ ‫ששמו גבר כדאמרינ )ביומא כ א( מאי‬ ‫קרא גברא אמר רב שילא קרא תרנגולא‬ ‫וכיו ששמו גבר תמורת גבר בגבר מהני‬ ‫ומעלי‬

‫‪³î×ñí‬‬

‫¬‪þî‬‬

‫וכ רגילי כא אוחז ש"צ התרנגול‬ ‫ומניח ידו על ראשו ונוטלו ומניח על‬ ‫ראש המתכפר ואומר זה תחת זה זה‬ ‫חילו זה זה מחולל על זה ומחזירו עליו‬ ‫פ"א‬ ‫ואומר )תהלי ק"ז( יושבי חש‬ ‫וצלמות אסירי עני וברזל יוציא מחש‬ ‫וצלמות ומוסרותיה ינתק אוילי מדר‬ ‫פשע ומעונותיה יתענו ויצעקו אל ה'‬ ‫בצר לה ממצוקותיה' יושיע ישלח‬ ‫דברו וירפא וימלט משחיתות יודו לה'‬ ‫חסדו ונפלאותיו לבני אד נפש תחת‬ ‫נפש ועושה כסדר הזה‪ ,‬ג"פ‬

‫‪×"î−‬‬

‫ואחר כ מניח ידו על ראש‬ ‫התרנגול תבנית סמיכה וסומ עליו‬ ‫ושוחטו לאלתר תיכ לסמיכה שחיטה‬ ‫ורגילי לתתו לעניי כדי שיהא‬ ‫כפרה לנפשו ומה שרגילי לזרוק את בני‬ ‫מעיו על הגג כדי ליתנ לעופות‬ ‫יש להביא ראיה קצת מההיא‬ ‫דמסכת חולי רמי בר תמרי איקלע‬ ‫למערבא מעלי יומא דכפורי חזא דקא‬ ‫שדו כבדא וכולייא אזיל שקלינהו משו‬ ‫דהאידנא דהיתרא שכיח טפי‪:‬‬

‫¬‪îþ³ þî‬‬ ‫וית כל אד אל לבו בערב יו‬ ‫הכפורי לפייס לכל מי שפשע כנגדו‬ ‫יו‬ ‫למקו‬ ‫דעבירות שבי אד‬ ‫הכיפורי מכפר ושבי אד לחבירו אי‬ ‫יו הכפורי מכפר עד שיפייסנו ואפילו‬ ‫לא הקניטו אלא בדברי צרי לפייסו‬ ‫וצרי ליל לו‬ ‫וא אינו מתפייס בראשונה יחזור‬ ‫ויל לו פ"ב וג' ובכל פע יקח ג'‬ ‫שיפייסנו שימחול לו וא אינו מתפייס‬ ‫בג"פ אינו צרי לפייסו עוד‬ ‫וה"מ לחבירו אבל לרבו צרי‬ ‫להרבות עליו רעי עד שיתפייס‬ ‫וא מת מביא עשרה בני אד‬ ‫ומעמיד על קברו ואומר חטאתי לאלהי‬ ‫ישראל ולפלוני זה שפשעתי לו ועושי כ‬ ‫‪3‬‬

‫כדי שיהא לב כל ישראל של כל אחד‬ ‫ע חבירו ולא יהיה מקו לשט לקטרג‬ ‫עליה‬ ‫והכי איתא בפרק ט"ו מפרקי ר"א‬ ‫ראה סמאל שלא נמצא חטא בישראל‬ ‫ביו הכפורי ואומר רבו העול יש ל‬ ‫ע אחד באר כמלאכי השרת‬ ‫מה מלאכי השרת יחיפי רגל א‬ ‫ישראל יחיפי רגל ביה"כ‬ ‫מה מלאכי השרת אי לה קפיצה‬ ‫א ישראל אי לה קפיצה עומדי על‬ ‫רגליה ביו הכפורי‬ ‫מה מלאכי השרת נקיי מכל חטא‬ ‫כ ישראל נקיי מכל חטא‬

‫‪³î×ñí‬‬

‫¬‪þî‬‬

‫מה מה"ש שלו ביניה כ ישראל‬ ‫ביו הכפורי והקב"ה שומע עדות מ‬ ‫המקטרגי ומכפר עליה ‪:‬‬ ‫ונהגו לטבול בערב י"ה ואמר רב‬ ‫עמר טובל אד בשעה ז' ומתפלל‬ ‫מנחה‬ ‫ואמר רב סעדיה בעלייתו מלטבול‬ ‫מבר על הטבילה וכתב א"א הרא"ש ז"ל‬ ‫ואי דבריו נראי בזה שלא מצינו‬ ‫בתלמוד רמז לטבילה זו ואינה לא יסוד‬ ‫נביאי ולא מנהג נביאי ולא עדיפא‬ ‫מערבה דאמרי )סוכה מד ב( חביט חביט‬

‫ולא ברי‬ ‫נביאי‬

‫‪×"î−‬‬ ‫משו‬

‫שאינה אלא מנהג‬

‫ואי משו דרבי יצחק דאמר )ר"ה‬ ‫טז( חייב אד לטהר עצמו ברגל היינו‬ ‫לטהר עצמו מכל הטומאות וא מטומאת‬ ‫מת ולהזות עליו ג' וז' והאידנא אי לנו‬ ‫טהרה וכיו שאי בעלי קריי טובלי כל‬ ‫השנה אי חובה לטבילה זו ואי לבר‬ ‫אלא שנהגו העול לטהר עצמ מקרי‬ ‫בי"ה וסמכו' על מדרש של פירקי ר"א‬ ‫שנקיי כמלאכי השרת בי"ה‪:‬‬

‫¬‪ïþ³ þî‬‬ ‫וצרי להתוודות במנחה קוד‬ ‫המפסקת כדתניא‬

‫סעודה‬

‫ועל חטאי‬ ‫ואלהי עד שלא נוצרתי‬

‫מצות וידוי יה"כ ע חשיכה אבל אמרו‬ ‫חכמי מתוודה קוד אכילה שמא‬ ‫תטרו דעתו עליו מחמת הסעודה שלא‬ ‫יוכל להתוודות אח"כ‬ ‫והיכ אומרה יחיד אומרה אחר תפלתו‬ ‫אחר שגמר קוד שעקר רגליו וש"צ‬ ‫אומרה בי"ה בתו התפלה‬ ‫ועיקר הוידוי הוא אבל אנחנו חטאנו‬ ‫אלא שנהגו לומר ג שאר דברי כגו ‪,‬‬ ‫מה נאמר לפני‬

‫ובאשכנז נוהגי לומר על חטא על סדר‬ ‫אלפא ביתא ומפרטי בו החטאי וכ"כ‬ ‫ר"ע וכ"כ הרמב" ז"ל‬ ‫והר"י כתב שצרי לפרט החטא‬ ‫ובספרד אי נוהגי לאומרו וכ נראה‬ ‫שא"צ לפרט החטא שר"ע אומר שא"צ‬ ‫לפרט החטא והלכתא כדבריו‬ ‫וצרי להתוודות מעומד ואפילו כי שמע‬ ‫ליה מש"צ והוא התוודה כבר צרי‬ ‫לעמוד‪:‬‬

‫ואתה יודע רזי עול‬ ‫ועל חטא‬ ‫‪4‬‬

‫ועונות שהתוודה עליה ביו הכפורי‬ ‫שעבר ולא שנה עליה כתב הרי" גיאת‬

‫‪³î×ñí‬‬

‫¬‪þî‬‬

‫שאי להתוודות עליה אלא א גנב או‬ ‫גזל והתוודה עליה בשנה שעבר יאמר‬ ‫במקו גנבתי געלתי בדרכי שהוא דר‬ ‫כלל וכ בכל הפרטי יש לשנות בעני זה‬ ‫כשיצטר ‪.‬‬ ‫והני מילי כשמתפלל בינו לבי עצמו‬ ‫אבל כשאומר ע הצבור אי לחוש‬ ‫שא"א שלא יהא אחד מ הציבור שגנב‬ ‫או גזל‪:‬‬ ‫וא"א ז"ל כתב שיכול להתוודות עליה‬ ‫אע"פ שלא שנה בה‬ ‫ובחתימת הוידוי כתב רב עמר החות‬ ‫ברו אתה ה' האל הסולח טועה‬ ‫ולפי' רש"י יכול לחתו שהוא גורס בכל‬ ‫מקו שזקוק לשבע א בא לחתו‬ ‫אסרו שיכול‬ ‫וכיו שחכמי‬ ‫חות‬ ‫לחתו א"כ כ הלכה‪.‬‬ ‫ובכל סדורי אשכנז יש בה‬ ‫חתימה ובספרד אי חותמי ומוטב שלא‬ ‫לחתו כיו דאיכא פלוגתא דרבוותא‬ ‫ולעני חזרת ש"צ את הוידוי‬ ‫במנחה כתב אבי העזרי שאי לו להחזירו‬ ‫כיו שאינו יכול לאומרו באמצע התפלה‬ ‫כמו בשאר התפלות וג כי לא נתק‬ ‫במנחה אלא משו גזירה שמא יארע‬

‫אונס וכ דעת הרי"‬ ‫באשכנז‬

‫‪×"î−‬‬ ‫גיאת וכ נוהגי‬

‫ורב האי כתב אי מנהג שיתוודה‬ ‫ש"צ במנחה אבל א רצה להרויח‬ ‫בברכת המרבה לסלוח כגו וידוי אי‬ ‫מונעי אותו‬ ‫כתוב בתשובה אחת יפה השיבו‬ ‫הראשוני על שאלתכ בוידוי יוה"כ‬ ‫שלא לאומרו ש"צ בברכת סליחה שלא‬ ‫שמענו בבבל שאומר ש"צ וידוי בתפלת‬ ‫המנחה של עי"כ ולדבריכ שאת‬ ‫צריכי לכ מפני שאי הציבור בקיאי‬ ‫צריכי את להודיע כי כל אחד ואחד‬ ‫צרי להתוודות אחר תפלתו קוד‬ ‫שיאכל סעודה מפסקת‬ ‫אבל ר"ע כתב ש"צ אומר וידוי‬ ‫במנחה להוציא שאינו בקי וכ נוהגי‬ ‫בספרד‬ ‫ונוהגי באשכנז שכל הקהל לוקי‬ ‫מלקות מ' בב"ה אחר תפלת המנחה‬ ‫שמתו כ ית אל לבו לשוב מעבירות‬ ‫שבידו‪:‬‬

‫¬‪ìþ³ þî‬‬ ‫ואוכלי ומפסיקי קוד בהש"מ‬ ‫דמקרא נפקא ל שצרי להוסי מחול על‬

‫‪5‬‬

‫הקודש בי באיסור אכילה בי בעשיית‬ ‫מלאכה‬

‫‪³î×ñí‬‬

‫¬‪þî‬‬

‫ותוספת זה אי לו שיעור אלא‬ ‫קוד בה"ש שזמנו מהל אל ות"ק אמה‬ ‫קוד הלילה צרי להוסי מעט מהחול‬ ‫על הקודש‬

‫‪×"î−‬‬

‫וא הפסיק מאכילתו בעוד היו‬ ‫גדול יכול לחזור ולאכול כל זמ שלא‬ ‫קבל עליו התענית‪:‬‬

‫¬‪¬þ³ þî‬‬ ‫ולעני הטמנת חמי בערי"ה כתב‬ ‫ר"ע שאי להטמי מפני שאי טומני‬ ‫החמי אלא לכבוד שבת וזה שאוכל‬ ‫בחול במוצאי י"ה אי לו להטמי לכבוד‬ ‫החול‬ ‫וכבר הפליגו אנשי אספמי' ועשו‬ ‫סמיכה שאי להטמי בערב י"ה אבל רב‬ ‫נטרונאי גאו כתב להטמי בערב י"ה‬ ‫למוצאי י"ה למה הוצר לכ בשלמא‬ ‫להטמי בע"ש דקא בעיא למיכלה למחר‬ ‫אלא למוצאי י"ה חול הוא למה הוצר‬ ‫להטמי למוצאי י"ה ימתי למוצאי י"ה‬ ‫ויעשה כל צרכיו אבל איסור אי בדבר‬ ‫והעושה אי מוחי בידו‪:‬‬

‫הכפורי ישהה שיעור מה שתחו‬ ‫הקדירה באותו חו ואח"כ אוכל ממנה‬ ‫ומותר‬ ‫ואני תמיה למה צרי להמתי כדי‬ ‫שתחו הקדירה באותו החו שלא‬ ‫מצאנו כ אלא במלאכה הנעשית באיסור‬ ‫אבל זה שטמ בהיתר מה צרי להמתי‬ ‫ואיני יודע מה חשש איסור יש בדבר‬ ‫שהוצרכו גאוני עול לדבר בו ואדרבה‬ ‫נראה יותר טוב שיטמי כדי שימצא‬ ‫סעודתו מוכנת במוצאי יו הכפורי‬ ‫גדולה מזו התירו קניבת ירק מ המנחה‬ ‫ולמעלה כדי להכי סעודתו כ"ש הטמנת‬ ‫חמי שמותר‪:‬‬

‫ורב שרירא כתב דשפיר דמי שהוא‬ ‫מכי מחול לחול אע"ג דשהי ביו‬ ‫הכפורי על גבי כירה והטמינו לשמור‬ ‫חומו אי בכ כלו ולמוצאי יו‬

‫¬‪−þ³ þî‬‬ ‫מקו שנוהגי להדליק נר בליל‬ ‫יוה"כ מדליקי ובמקו שנוהגי שלא‬ ‫להדליק אי מדליקי‬

‫וכתב א"א הרא"ש ז"ל שיש לבר‬ ‫עליו כמו בשבת‬ ‫ובכל מקו מדליקי בבתי כנסיות‬ ‫ובבתי מדרשות וע"ג חולי ובמבואות‬

‫‪6‬‬

‫‪³î×ñí‬‬

‫¬‪þî‬‬

‫האפלי ונוהגי בכ"מ להרבות נרות‬ ‫בבתי כנסיות משו דכתיב על כ‬ ‫באורי כבדו ה' ומתרגמינ בפנסיא יקרו‬ ‫ה' ואמרינ ולקדוש ה' מכובד זה יו‬ ‫הכפורי שאי בו לא אכילה ולא שתייה‬

‫‪×"î−‬‬

‫כבדוהו בכסות נקייה על כ מכבדי אותו‬ ‫בכל מיני כבודי ומטע זה נמי נוהגי‬ ‫להציע בב"ה בגדי נאי ‪:‬‬

‫¬‪ê−þ³ þî‬‬ ‫כל הדברי האסורי בעיקר היו‬ ‫אסורי ג בלילה ומה ה הדברי‬ ‫האסורי‬

‫מלאכה‪ ,‬אכילה‪ ,‬ושתייה‪ ,‬רחיצה‪,‬‬ ‫וסיכה‪ ,‬ונעילת הסנדל‪ ,‬ותשמיש המטה‬

‫וכולהו נפקא ל מקראי ומיהו אי‬ ‫חיוב כרת אלא במלאכה ואכילה ושתייה‬ ‫אבל בהנ אי בה כרת ואע"ג דנפקי‬ ‫מקראי אסמכתא בעלמא נינהו‬

‫מלאכה כיצד‬ ‫כל מלאכה שחייבי עליה בשבת‬ ‫חייבי עליה ביו הכפורי וכל שבשבת‬ ‫פטור אבל אסור ג"כ הוא ביו הכפורי‬ ‫אלא ששבת זדונו סקילה וי"ה זדונו כרת‬ ‫וכל איסורי הוצאת שבת נוהגי ג"כ‬ ‫ביו הכפורי‬ ‫וכל דבר שאסור לטלטלו בשבת‬ ‫אסור לטלטלו ביו הכפורי אלא שבזה‬ ‫הקילו בו שהתירו בו קניבת ירק מ‬

‫המנחה ולמעלה פירוש להסיר ממנו עליו‬ ‫המעופשי לתק אות לאכילה‬ ‫וכ מותר לפצוע אגוזי מ המנחה‬ ‫ולמעלה פי' לשבר אות להכינ לאכילת‬ ‫הלילה והני מילי כשחל בחול אבל בשבת‬ ‫אסור‬ ‫והאידנא נהגו לאסור א‬ ‫בחול‪:‬‬

‫¬‪ë−þ³ þî‬‬ ‫‪7‬‬

‫כשחל‬

‫‪³î×ñí‬‬

‫¬‪þî‬‬

‫אכילה‬ ‫דתנ האוכל ככותבת הגסה ביו‬ ‫הכפורי חייב והוא פחות מכביצה‬ ‫ואי חילוק בי גדול לקט כול‬ ‫שיעור ככותבת‬

‫‪×"î−‬‬

‫אחרונה כדי אכילת פרס מצטרפות וא‬ ‫לאו אי מצטרפות‬ ‫אכל אוכלי שאינ ראויי לאכילה‬ ‫או שאכל אכילה גסה כגו מיד על‬ ‫האכילה שאכל ערב י"ה פטור‪:‬‬

‫לא שנא אוכל דברי המותרי או‬ ‫דברי האסורי כגו פיגול נותר וטמא‬ ‫נבילה וטריפה‬

‫אכל עלי קני ולולבי גפני‬ ‫שלבלבו קוד ר"ה פטור דע בעלמא‬ ‫נינהו אבל לבלבו אחר ר"ה עדיי רכי‬ ‫ה וחשיבי אוכל‪:‬‬

‫וכל האוכלי מצטרפי לכשיעור‬ ‫ואפילו מלח שעל הבשר וציר שעל הירק‬ ‫מצטר עמו להשלי לכשיעור אבל‬ ‫אוכלי ומשקי אי מצטרפי‬

‫כס פלפלי או זנגבילא יבשתא‬ ‫פטור דלא חזו לאכילה וא רטובי חייב‬ ‫דחזו לאכילה‬

‫ושיעור לצר שתי אכילות הוא כדי‬ ‫אכילת פרס שהוא ד' ביצי ‪:‬‬

‫והא דבעינ שיעור דוקא לחייב‬ ‫כרת או חטאת אבל איסורא איכא בכל‬ ‫שהוא‪:‬‬

‫יש‬ ‫ז"ל שא‬ ‫וכתב הרמב"‬ ‫מתחלת אכילה ראשונה עד סו אכילה‬

‫אכל מדבר שאינו ראוי לאכילה‬ ‫כתב אבי העזרי דאפילו איסורא ליכא‪:‬‬

‫שתייה‬ ‫דתנ השותה מלא לוגמיו ביה"כ חייב‬ ‫ומשערי בכל אד לפי מה שהוא ולא‬ ‫מלא לוגמיו ממש אלא כמלא לוגמיו‬ ‫פירוש כל שיסלקנו לצד אחד בפיו ויראה‬ ‫כמלא לוגמיו והוא פחות מרביעית באד‬ ‫בינוני‬

‫‪8‬‬

‫וכל משקי מצטרפי לכשיעור‬ ‫ושיעור צירופ כדי שתיית רביעית‬ ‫והראב"ד כתב דשיעור צירו שתייה הוא‬ ‫כדי אכילת פרס כמו צירו אכילה‪:‬‬ ‫שתה משקי שאינ ראויי לשתייה‬ ‫כגו ציר או מורייס וחומ חי פטור אבל‬ ‫אסור אבל חומ מזוג חייב‪:‬‬

‫‪³î×ñí‬‬

‫¬‪þî‬‬

‫‪×"î−‬‬

‫¬‪è−þ³ þî‬‬ ‫רחיצה‬ ‫דתניא אסור לרחו ביה"כ מקצת גופו‬ ‫ככל גופו ואפי' להושיט אצבעו במי‬ ‫אסור בי בחמי בי בצונ‬

‫כתב בעל העיטור איכא מ"ד שאי‬ ‫מברכי בי"ה נטילת ידי ושעשה לי כל‬ ‫צרכי כיו שאסור בנעילת הסנדל‬ ‫ובנטילת ידי ומסתברא כיו דבידו‬ ‫וברשותו הוא לנעול משו סכנת עקרב‬ ‫יכול לבר כמו בשאר ימי ‪:‬‬

‫וא היו ידיו מלוכלכות בטיט וצואה‬ ‫מותר לרוחצ שלא אסרו אלא רחיצה‬ ‫של תענוג הלכ בבוקר דסת ידי‬ ‫מלוכלכות מותר לרוחצ וכ בכל היו‬ ‫אחר שעשה צרכיו וקנח או הטיל מי‬ ‫ושפש בידיו ובלבד שלא ירחו אלא‬ ‫מקו הצרי כגו ראשי אצבעותיו ולא‬ ‫כל היד‬

‫ההול לבית המדרש או להקביל פני‬ ‫אביו או רבו או מי שגדול ממנו בחכמה‬ ‫או לצרכי מצוה יכול לעבור עד צוארו‬ ‫במי וכ בחזרה נמי מותר ובלבד‬ ‫שיעשה שינוי שלא יוציא ידיו משפת‬ ‫חלוקו כדי שיזכור ולא יבא לידי סחיטה‬

‫ובמקו שמצוייה רוח רעה ששורה על‬ ‫הפת כשנותני אותו לתינוק בלא נטילת‬ ‫ידי מותר לרחו בכל פע שיתנו לו פת‬ ‫והאידנא אי אותו רוח רעה מצוייה‬ ‫בינינו‬

‫ומשו כיבוס נמי ליכא כיו שהוא דר‬ ‫לכלו וכתב בה"ג דוקא עד צוארו אבל‬ ‫מעבר לשוט אסור ותימא א התירו לו‬ ‫רחיצה חמורה דהא אסמכוה אקרא כ"ש‬ ‫שיטה דקילא והרב אסור לעבור במי‬ ‫כדי ליל אצל תלמיד‪:‬‬

‫וכתב גאו מי שהוא איסטניס וצרי‬ ‫לקנח פניו במי ואי דעתו מיושבת עליו‬ ‫כל היו עד שיקנח יכול לקנח בי"ה וכ"כ‬ ‫רי" גיאת א יש ליכלו על פניו או על‬ ‫גבי עיניו יכול להעבירו במי ואפי' כל‬ ‫אד יכול לשרות מפה במי ערב י"ה‬ ‫ולסוחטה שיצאו מימיו ולמחר יכול‬ ‫להעבירה על גבי עיניו אע"פ שנשאר בה‬ ‫מלחלוחית המי‬

‫ההול לשמור פירותיו מותר לעבור‬ ‫במי אבל בחזרה אסור‪:‬‬ ‫מותר להצטנ בטיט אע"פ שיש בו קצת‬ ‫לחלוחית אבל א יש בו כל כ לחות עד‬ ‫שא יניח ידו עליה תעלה בה לחות‬ ‫שא ידבקנה לידו האחרת תדבק בה‬ ‫הליחות שקבלה מ הטיט אסור‬ ‫ומותר להצטנ בכל מיני פירות ובתינוק‬ ‫ובכל מיני כלי הרקי אבל א יש בה‬

‫‪9‬‬

‫‪³î×ñí‬‬

‫¬‪þî‬‬

‫מי אפילו אינ מלאי אסור לא שנא‬ ‫של חרס לא שנא של כס שמא יתנענעו‬ ‫וישפ מ המי עליו ויש אוסרי בכלי‬ ‫חרס אפי' רקי לפי שבולעי הרבה‬ ‫וכשמצטנ בה פולטי מה שבלעו‬ ‫וחשיב כמו רחיצה‪:‬‬ ‫המל והכלה ירחצו את פניה דברי רבי‬ ‫אליעזר \ וחכמי אוסרי ונקראת כלה‬ ‫כל ל' יו אחר החופה‬ ‫ורי" גיאת פסק כחכמי \ ורי" פסק‬ ‫כרבי אליעזר ולזה הסכי א"א ז"ל‪.‬‬ ‫לעני טבילת בעל קרי כתב הרב‬ ‫רבי יהודה ברצילוני שטובל כדרכו דתנ‬ ‫הרואה קרי ביו הכפורי יורד וטובל‬ ‫וכ"כ בה"ג‬

‫‪×"î−‬‬

‫והר" כתב כיו דקיימא ל דבעל‬ ‫קרי אי צרי טבילה לא לתפלה ולא‬ ‫לדברי תורה א בשאר ימות השנה‬ ‫אזלינ לחומרא שאי לו לטבול בי"ה‬ ‫אלא א הוא לח רוח אותו מקו לבד‬ ‫ויקנחנו וא הוא יבש ישפשפנו בידו וכ‬ ‫פסק רבינו ת‬ ‫ושאר חייבי טבילות כתוב בהלכות‬ ‫גדולות שטובלי כדרכ בי"ה ור"ת כתב‬ ‫דאי טובלי והא דתניא כל חייבי‬ ‫טבילות טובלי כדרכ בי"ה היינו דוקא‬ ‫למא דאמר טבילה בזמנה מצוה ואנ‬ ‫קי"ל דלאו מצוה הלכ ימתי עד למחר‪:‬‬

‫¬‪ð−þ³ þî‬‬ ‫סיכה‬

‫חושש אבל בלא חולי אפילו א אינו ס‬ ‫לתענוג אלא להעביר הזוהמא אסור‪.‬‬

‫דתניא אסור לסו מקצת גופו ככל גופו‬ ‫וא הוא חולה אפילו אי בו סכנה או‬ ‫שיש לו חטטי בראשו ס כדרכו ואינו‬

‫נעילת הסנדל‬ ‫ושל קש וכל מיני חו מבשל עור מותר‬ ‫ו‬ ‫ילפינ מקרא דחשיב עינוי ודוקא‬ ‫בשל עור ומיהו כל דבר של עור אפילו‬ ‫קב הקיטע וכיוצא בו אסור אבל של גמי‬ ‫‪10‬‬

‫‪³î×ñí‬‬

‫¬‪þî‬‬

‫כ מותר ליל באנפילאות של בגד‬ ‫ל"ש בבית ל"ש בר"ה והחיה מותרת‬ ‫לנעול הסנדל כל ל' יו משו צנה‬

‫‪×"î−‬‬

‫ולא נהירא דמשו סכנת עקרב‬ ‫מותר אפי' במנעל ממש ואפילו שלא‬ ‫לצור מצוה מותר וכ לצור מצוה מותר‬ ‫אפילו לנעול ממש‪:‬‬

‫כתב בה"ג אי בעי למיזל למקרי‬ ‫בצבור או למאי דצרי ליומיה והוא דחיל‬ ‫למיעל בלא מסאנא משו עקרבא שרי‬ ‫למכר מידי אכרעיה ואפיק כל צורכיה‬

‫¬‪î¬þ³ þî‬‬ ‫תשמיש המטה‬ ‫נמי ילי מקרא דחשיב עינוי הלכ‬ ‫אסור אפי' האידנא שאי צרי טבילה‬ ‫לבעל קרי‬ ‫הרואה קרי ביו הכפורי ידאג כל‬ ‫השנה כולה שמראי לו שלא קבלו‬

‫תעניתו והשביעוהו במה שבידו להשביעו‬ ‫כעבד שמוזג כוס לרבו ושופ לו הקיתו‬ ‫על פניו וא עלתה לו שנה מובטח לו‬ ‫שהוא ב העול הבא ויראה זרע ויארי‬ ‫ימי ושודאי יש לו הרבה זכיות שהגינו‬ ‫עליו‪:‬‬

‫¬‪ï¬þ³ þî‬‬ ‫התינוקות מותרי בכל אלו חו‬ ‫מבנעילת סנדל שאי חוששי כל כ א‬ ‫לא ינעלו אבל בשאר דברי שה‬ ‫ומותר‬ ‫אי למונע מה‬ ‫מצטערי‬ ‫להאכיל בידי‬ ‫כתב הר"י מותר לומר לעו"ג לרחו‬ ‫התינוקות אפילו בחמי שהוחמו בו ביו‬ ‫דסת תינוק חולה הוא אצל חמי ודבר‬ ‫שאי בו סכנה אומר לעו"ג ועושה ומ"מ‬ ‫מחנכי אות להרגיל במצות ומונעי‬ ‫מה מאכל שעה אחת או יותר ממה‬ ‫שרגיל שא היה רגיל לאכול בב' שעות‬ ‫‪11‬‬

‫מאכילי אותו בשלש וא הוא רגיל‬ ‫בשלש מאכילי אותו בארבע כיצד תינוק‬ ‫הבריא מחנכי אותו לשעות‬ ‫בשנת י' וי"א ובשנת י"ב וי"ג‬ ‫משלי מדרבנ ובשנת י"ד משלי מ‬ ‫התורה‬ ‫והחולה שאינו חזק לסבול התענית‬ ‫מחנכי אותו לשעות בשנת י"א וי"ב‬ ‫ובשנת י"ג משלי מדרבנ ובשנת י"ד‬ ‫משלי מ התורה‬

‫‪³î×ñí‬‬

‫¬‪þî‬‬

‫והתינוקת שממהרת ליחשב גדולה‬ ‫קוד התינוק שנה אחת הבריאה מחנכי‬ ‫אותה לשעות בשנת ט' וי' ובשנת י"א‬ ‫וי"ב משלמת מדרבנ ובשנת י"ג משלמת‬ ‫מדאורייתא‬

‫‪×"î−‬‬

‫ומדאורייתא בשנת י"ג וכדר שמחנכי‬ ‫אות באכילה כ מחנכי אות ברחיצה‬ ‫וסיכה‪:‬‬

‫והחולה מחנכי אותה לשעות‬ ‫בשנת י' וי"א ומשלמת מדרבנ בשנת י"ב‬

‫¬‪ï−þ³ þî‬‬ ‫ומניקות‬ ‫עוברות‬ ‫ומשלימות ביו הכפורי‬

‫מתענות‬

‫עוברה שהריחה מאכל וא לא‬ ‫יתנו לה ממנו תסתכ היא או הוולד‬ ‫לוחשי באזנה שהיו יו הכפורי א‬ ‫תתיישב דעתה מוטב וא לאו תוחבי‬ ‫כוש ברוטב ומכניסי לתו פיה א‬ ‫נתיישב דעתה מוטב וא לאו נותני לה‬ ‫מ הרוטב וא לא נתיישב דעתה בזה‬ ‫נותני לה מ האיסור עצמו‬ ‫וכתב הרמב" דוקא עוברה שאי‬ ‫לנו אומד בישוב דעתה פעמי מתיישבת‬

‫ברוטב ופעמי שצריכה לשומ עצמו‬ ‫אבל חולה שמאכילי אותו ע"פ בקיאי‬ ‫מאכילי אותו מתחלה דבר הצרי לו כדי‬ ‫הצרי לו ע"פ בקיאי‬ ‫וכ כל אד שהריח מאכל ונשתנו‬ ‫פניו מסוכ הוא א לא יתנו לו ממנו‬ ‫ומותר לית לו‪:‬‬ ‫יולדת תו ג' ימי לא תתענה כלל‬ ‫מג' עד ז' א אמרה צריכה אני נותני לה‬ ‫כמו לחולה מכא ואיל הוא כשאר כל‬ ‫אד ‪:‬‬

‫¬‪ì−þ³ þî‬‬ ‫חולה שצרי לאכול א יש ש‬ ‫רופא בקי שאומר א לא יתנו לו אפשר‬ ‫שיכבד עליו החולי ויסתכ מאכילי אותו‬ ‫על פיו ואי צרי שיאמר שמא ימות וא‬ ‫אי ש רופא מאכילי אותו על פיו‬ ‫שמאחר שהודיעוהו שהוא י"ה והוא‬ ‫שואל לאכול אי צרי לדקדק עליו יותר‬ ‫‪12‬‬

‫וא הוא אומר שצרי ואפי' מאה‬ ‫רופאי אומרי שאינו צרי יתנו לו וא‬ ‫רופא אחד אומר שצרי אפי' הוא אומר‬ ‫שאינו צרי יתנו לו‬ ‫וא הוא ורופא אחד עמו אומרי‬ ‫שאינו צרי ורופא אחד אומר שצרי או‬

‫‪³î×ñí‬‬

‫¬‪þî‬‬

‫‪×"î−‬‬

‫שהוא אינו אומר כלו ורופא אחד אומר‬ ‫שצרי ושני אומרי אינו צרי לא יתנו‬ ‫לו עד שיהו שני כנגד שני‬

‫שכתב מקצת אומרי צרי ומקצת‬ ‫אומרי אינו צרי והוא שותק הולכי‬ ‫אחר הרוב או אחר הבקיאי ולא נהירא‬

‫א הוא ואחד עמו אומרי צרי‬ ‫או שני אומרי צרי אפי' ק' אומרי‬ ‫שאינו צרי ואפי' הוא אומר עמה‬ ‫שאינו צרי נותני לו שאי הולכי‬ ‫בסכנות נפשות אחר רוב דיעות אלא כיו‬ ‫ששני אומרי צרי יתנו לו‬

‫אלא כדפירשתי לא שנא עוברה‬ ‫שהריחה או חולה שמאכילי אותו א‬ ‫יספיק לה שיתנו לו מעט מעט פחות‬ ‫מכשיעו' בהפסק כדי שלא יצטר‬ ‫ככותבת בכדי אכילת פרס נותני לה‬ ‫מעט מעט כדי להקל האיסור מעליה‬ ‫אבל א רואי שצריכי לכשיעור ביחד‬ ‫יתנו לה מיד‪:‬‬

‫וא חולה אומר איני צרי והרופא‬ ‫מסופק יתנו לו אבל א הרופא אומר‬ ‫אינו צרי והחולה מסופק לא יתנו לו‬ ‫איכא מא דאמר מדקתני מאכילי‬ ‫אותו על פי בקיאי ש"מ יחיד מומחה‬ ‫ומוחזק בבקיאות ורופאי שאינ חכמי‬ ‫ומומחי כל כ הולכי אחר הבקיאות‬ ‫ואינו נראה להרמב" אלא כיו‬ ‫שכול רופאי ויודעי במלאכה אי‬ ‫דבריו של אחד במקו שני‬ ‫ומ"מ במופלג מה בחכמה חוששי‬ ‫לדבריו א אומר שצרי אפילו במקו‬ ‫שני‬

‫מי שאחזו בולמוס והוא חולי שבא‬ ‫מחמת רעבו וסימנו שעיניו כהות ואינו‬ ‫יכול לראות מאכילי אותו עד שיאורו‬ ‫עיניו ואפילו דבר איסור מאכילי אותו‬ ‫א אי כא של היתר‬ ‫וא יש כא שני מיני איסורי אחד‬ ‫חמור מחבירו מאכילי אותו הקל תחלה‪:‬‬ ‫חולה שאכל בי"ה ונתיישב דעתו‬ ‫בעני שיכול לבר היה אומר אדוני אבי‬ ‫הרא"ש ז"ל שצרי להזכיר של י"ה‬ ‫בברכת המזו שאומר יעלה ויבא בבונה‬ ‫ירושלי ‪:‬‬

‫ומדברי הרמב" ז"ל יראה שהול‬ ‫אחר רוב דיעות ואחר בקיאות הרופאי‬

‫¬‪¬−þ³ þî‬‬ ‫ערבית נכנסי לבית הכנסת ונוהגי‬ ‫באשכנז שקוד שיתפלל מתירי לכל‬ ‫העברייני כדי להתפלל עמה ואפי' א‬ ‫לא יבקשו שיתירו לה דא"ר שמעו‬ ‫‪13‬‬

‫חסידא )כריתות ו ב( כל תענית צבור‬ ‫שאי בו מפושעי ישראל אינו תענית‬ ‫שהרי חלבנה ריחה רע ומנאה הכתוב ע‬ ‫סמני הקטרת‬

‫‪³î×ñí‬‬

‫¬‪þî‬‬

‫ואומרי בזה הלשו בישיבה של‬ ‫מעלה ובישיבה של מטה על דעת המקו‬ ‫ועל דעת הקהל אנו מתירי להתפלל ע‬ ‫העברייני‬ ‫ומוציא ס"ת השליח ציבור ואוחזה‬ ‫בחיקו ואומר‬ ‫כל נדרי ואסרי וכו' די נדרנא ודי‬ ‫אשתבענא ודאחרימנא מי"ה שעבר עד‬ ‫י"ה הזה שמכווני להתיר הנדרי‬ ‫והחרמות והשבועות אולי עברו עליה‬ ‫וכדי לינצל מ העונש‬ ‫והוקשה לר"ת מה מועיל להתיר על‬ ‫מה שעברו כבר והנהיג לומר מי"ה זה עד‬ ‫י"ה הבא עלינו‬ ‫הנהיג לומר די נדירנא‬ ‫וג‬ ‫ודמישתבענא כי אמר שפשט זה המנהג‬ ‫ממה דתנ בנדרי הרוצה שלא יתקיימו‬ ‫נדריו של כל השנה יעמוד בר"ה ויאמר‬ ‫כל נדרי שאני עתיד לידור בזו השנה‬ ‫יהיו בטילי והוא שלא יזכור לתנאו‬ ‫בשעת הנדר שא הוא זוכר לתנאו‬ ‫ואפ"ה הוא נודר הרי מבטל התנאי והנדר‬ ‫קיי אבל כשאינו זוכר לתנאו אז מועיל‬ ‫התנאי‬ ‫ולכ צ"ל כולהו איחרטנא בהו‬ ‫כלומר א אשכח ואדור מעתה אני‬ ‫מתחרט עליה ומתנה שיהו בטלי‬ ‫ומיהו ביטול אינו מועיל אלא לנדרי‬ ‫עצמו ושבועה שישבע מעצמו אבל נדר‬ ‫שחבירו מדירו ושבועה שחבירו או ב"ד‬ ‫משביעי אותו אי מועיל לה ביטול‬ ‫‪14‬‬

‫‪×"î−‬‬

‫וכתב א"א הרא"ש ז"ל ומיהו נראה‬ ‫כמנהג הקדמוני דבלשו כל נדרי מוכח‬ ‫שנתק על הנדרי שעברו עליה בשנה‬ ‫כדי להנצל‬ ‫שעברה ומתירי אות‬ ‫מהעונש ולכ אומרי אותו ג"פ‬ ‫ואומר ונסלח לכל עדת בני ישראל‬ ‫כי צריכי כפרה לאות שעברו ובסיגנו‬ ‫זה כתב רב סעדיה וז"ל יש שעושי כ‬ ‫עומד ש"צ בליל צו כפור ואומר‬ ‫כל נדרי וחרמי ואסרי ושבועי‬ ‫וקונמי שנדרנו ושהחרמנו ושאסרנו‬ ‫ושנשבענו ושקיימנו על נפשותינו מי"ה‬ ‫שעבר עד י"ה זה שבא עלינו כלומר‬ ‫חזרנו בנו לפני אבינו שבשמי ואי נדרנו‬ ‫אי כא נדר וא אסרנו אי כא איסר‬ ‫א חר החרמנו אי כא חר א‬ ‫שבועה נשבענו אי כא שבועה בטל‬ ‫הנדר מעיקרו בטל האיסר מעיקרו בטלה‬ ‫השבועה מעיקרה בטל הקיו מעיקרו‬ ‫אי כא לא נדר ולא שבועה ולא איסר‬ ‫ולא חר ולא קיו יש בכא מחילה‬ ‫וסליחה וכפרה כמו שכתוב בתורת‬ ‫ונסלח לכל עדת בני ישראל ולגר הגר‬ ‫בתוכ כי לכל הע בשגגה‬ ‫וכתב עוד דכי תיקו רבנ לומר כל‬ ‫נדרי לעדה ששגגה ואסרה איסר על‬ ‫נפשה בב"ה כגו נדרי שגגות ואונסי‬ ‫בשגגת צבור כדכתיב ונסלח לכל עדת‬ ‫בני ישראל אבל מי שנשבע כל השנה‬ ‫להתיר שבועה ולבטלה לא ונוהגי‬ ‫לאומרו קוד ברכו משו דאמרי' )שבת‬ ‫קנז א( אי נשאלי לנדרי בשבת אלא‬ ‫לצור השבת‬

‫‪³î×ñí‬‬

‫¬‪þî‬‬

‫אבל רב נטרונאי כתב אי נוהגי‬ ‫לא בב' ישיבות ולא בשו מקו להתיר‬ ‫נדרי לא בר"ה ולא בי"ה אלא שמענו‬ ‫שבשאר ארצות אומרי כל נדרי אבל‬ ‫אנו לא ראינו ולא שמענו מאבותינו דמה‬ ‫מועיל התרה למי שמתנה אחר נדרו‬ ‫שיהא בטל הלכ אי אנו סוברי ולא‬ ‫נוהגי לעשות כ וכ"כ רב האי אי‬ ‫מתירי נדרי לא בר"ה ולא בי"ה ולא‬ ‫שמענו מרבותינו שהיו עושי כ כל עיקר‬ ‫א את החמירו כמותינו ואל תשנו‬ ‫ממנהג הישיבות‬ ‫וכבר פשט המנהג בכל המקומות‬ ‫לאומרו‬ ‫ואחר שאמר כל נדרי מבר‬ ‫שהחיינו דקי"ל שאומרי זמ בר"ה וי"ה‬ ‫וזמ אומרו אפי' בשוק אלא שתקנו‬ ‫לאומרו על הכוס והכא אי אפשר לאומרו‬ ‫על הכוס דאי אמר זמ קבליה לי"ה‬ ‫עלויה ואיתסר למשתי ולא יהבינ ליה‬ ‫לתינוק דלמא אתי למיסר פי' יבא‬ ‫לשתות א לאחר שיגדיל‬ ‫וכתב רב עמר מנהג שלנו אחר‬ ‫שאוכלי ושותי חוזרי לב"ה להתפלל‬ ‫תפלת ערבית וכיו שעמד ש"צ לפרוס על‬ ‫שמע מבר שהחיינו ואח"כ מתחיל והוא‬ ‫רחו וכל כ למה שמא יש א' מישראל‬ ‫שלא ביר אבל א יחיד רוצה לבר‬ ‫לעצמו הרשות בידו שזמ אומרו ואפ'‬ ‫בשוק וכ"כ רב פלטוי‬ ‫ורב סעדיה כתב שצרי לבר‬ ‫שהחיינו אחר תפלת ערבית בי ביחיד‬ ‫בי בצבור ואמר רב האי נוהגי אנו כרב‬ ‫סעדיה והמנהג עתה כרב עמר‬ ‫‪15‬‬

‫‪×"î−‬‬

‫וקורי שמע בברכותיה ונוהגי‬ ‫באשכנז לומר ברוך שם כבוד מלכותו‬ ‫לעולם ועד בקול ר וסמ לדבר במדרש‬ ‫ואלה הדברי רבה בפרשת ואתחנ כשעלה‬ ‫משה לרקיע שמע מלאכי השרת שהיו‬ ‫מקלסי להקב"ה ברו ש כבוד מלכותו‬ ‫לעול ועד והורידו לישראל למה הדבר‬ ‫שגנב הורמי פי' חפ נאה‬ ‫דומה לאד‬ ‫מתו פלטרי של מל ונתנו לאשתו‬ ‫ואמר לה אל תתקשטי בו אלא בצנעה‬ ‫בתו בית לכ כל השנה אומרי אותו‬ ‫בלחש ובי"ה אומרי אותו בפרהסיא לפי‬ ‫שאנו כמלאכי‬ ‫וחותמי ופרוס עלינו וכו'‬ ‫ומתפללי הצבור ז' ברכות ואומרי‬ ‫זכרנו באבות ומי כמוך בגבורות ובכן‬ ‫באתה קדוש וחותמין המלך הקדוש‬ ‫אתה בחרתנו יעלה ויבא מחול‬ ‫לעונותינו קדשנו במצותיך וחותמי מלך‬ ‫מוחל וסולח לעונותינו ולעונות עמו‬ ‫ישראל ומעביר אשמותינו בכל שנה‬ ‫ושנה מלך על כל הארץ מקדש ישראל‬ ‫וי"ה וא חל בשבת אומר ותתן לנו ה'‬ ‫אלהינו את יום המנוח הזה ואת י"ה‬ ‫הזה וחות מקדש השבת וישראל וי"ה‬ ‫וכתב הרי" גיאת שאומר יעלה‬ ‫ויבא מלוך מחול ור"ע לא כתב לא מלו‬ ‫ולא יעלה ויבא אלא מחול לעונותינו‬ ‫ובאשכנז נוהגי לומר יעלה ויבא‬ ‫ומחול ולא מלו ובספרד נוהגי לומר ג‬ ‫מלו‬

‫‪³î×ñí‬‬ ‫ואומר עבודה והודאה‬ ‫השלו וידוי כמו שכתבתי במנחה‬

‫¬‪þî‬‬ ‫וברכת‬

‫ואי חזרת תפלה לש" בערבית‬ ‫אלא מתחיל בסליחות ותחנוני כל‬ ‫מקו ומקו לפי מנהגו‬ ‫ואומר הוידוי כמו שאמר באשמורת‬ ‫וא חל בשבת אומר ויכולו וברכת‬ ‫מג אבות בדברו כמו בשאר שבתות‬ ‫וחות מקדש השבת ואינו מזכיר של‬ ‫י"ה ואח"כ סליחות ותחנוני‬

‫‪×"î−‬‬

‫כדכתיב ואהר וחור תמכו בידיו מזה‬ ‫אחד ומזה אחד ומזה נהגו להעמיד סג‬ ‫אצל ש"צ ביו הכפורי‬ ‫ועוד נהגו אנשי מעשה באשכנז‬ ‫שעומדי על רגליה כל הלילה וכל היו‬ ‫ע"פ המדרש שכתבתי ואי לה קפצי‬ ‫כמלאכי השרת‬ ‫ועוד נהגו ללו בב"ה ואומרי‬ ‫שירות ותשבחות כל הלילה ונ"ל שלקחו‬ ‫מהא דתנ מיקירי ירושלי לא היו ישני‬ ‫כל הלילה ומנהג אבותינו תורה היא‪:‬‬

‫ואיתא בפרקי רבי אליעזר שצרי‬ ‫להעמיד אחד לימי ש"צ ואחד לשמאלו‬

‫¬‪×þ³ þî‬‬ ‫שחרית משכימי לב"ה ומסדרי‬ ‫הברכות ואומרי פסוקי דזמרה כמו‬ ‫בשבת‬ ‫ובספרד נוהגי להרבות במזמורי‬ ‫מעניינו של יו וטוב שלא להארי בה‬ ‫כל כ כדי לקרות ק"ש בעונתה‬

‫וכתב רב עמר ויורד הש" ואומר‬ ‫במג ובמחיה ובהאל הקדוש דברי ריצוי‬ ‫וסליחה ולא דבר קצוב הוא ולא חובה‬ ‫אלא שבח והודאה והזכרת זכות אבות‬ ‫ומה שירצו או להרבות או למעט הרשות‬ ‫ביד ולפנינו אי אומרי אלא דבר‬ ‫מועט בג' ראשונות אבל סליחות ורחמי‬ ‫חובת היו ה‬

‫וכתב רב עמר ועומד ש"צ לפני‬ ‫התיבה ואומר נשמת וא יש מנהג ביוצר‬ ‫אור ובאהבה רבה ובאמת ויציב לומר‬ ‫תוספת הרשות בידו וכ נוהגי באשכנז‬ ‫אבל יותר נכו מנהג טוליטולה שאי‬ ‫מוסיפי בה וכבר הארכתי בזה בתפלת‬ ‫החול‬

‫וידוי על חטא כי אתה סולחן‬ ‫ואח"כ יעלה ויבא וקדשינו במצותיך וכו'‬ ‫רצה ועבודה והודאה ברכת כהנים‬

‫ומתפללי הצבור ז' ברכות כמו‬ ‫בשל ערבית ואח"כ מחזיר הש"צ התפלה‬

‫וכתב בעל העיטור שחרית מתוודה‬ ‫ג' פעמי וכ במוס ובמנחה אבל‬

‫‪16‬‬

‫ואומר אתה בחרתנו מחול עד לפני‬ ‫ה' תטהרו‬

‫‪³î×ñí‬‬

‫¬‪þî‬‬

‫בנעילה פע אחת וה י' וידוי כנגד י"פ‬ ‫שמזכיר כה גדול את הש בי"ה‬ ‫ובלילה אינו מתוודה‬ ‫ויש מקומות שנהגו שאינו מתוודה‬ ‫אלא לכל תפלה פע אחת והצבור פע‬ ‫אחת הרי ח' וב"פ בערב אחת במנחה‬ ‫ואחת בערבית‬ ‫ומה טוב ומה נעי מנהג טוליטולה‬ ‫שכשמסיי ש"צ חזרת כל התפלה אחר‬ ‫כ מתחיל הפיוטי והסליחות ומארי‬ ‫בה כפי רצונו כמנהג אשכנז שאומרי‬ ‫כל הפיוטי והסליחות בתו התפלה‬ ‫וטוב לקצר בפיוטי ובסליחות‬ ‫שחרית כדי למהר בעני שיתפלל מוס‬ ‫קוד שבע שעות כי א יאחרו עד ז'‬

‫‪×"î−‬‬

‫שעות שכבר הגיע זמ המנחה יצטרכו‬ ‫להקדימה כיו שהגיע זמנה לכ צריכי‬ ‫למהר כדי שיתפלל מוס קוד שעה‬ ‫שביעית וא"א הרא"ש ז"ל כשהיה רואה‬ ‫שהיו מתאחרי היה מתפלל מוס יחיד‬ ‫כדי להתפלל בזמנה‪:‬‬ ‫לגאו מנהג של ישיבה בערבית‬ ‫ובשחרית ה"פ ויעבור ובמוס ז' ובמנחה‬ ‫ו' ובנעילה ג'‬ ‫ואבי העזרי כתב קבלתי שבתפלת‬ ‫יוצר צ"ל י"ג פעמי ויעבור כנגד י"ג‬ ‫מדות ורב נטרונאי כתב מנהג בשחרית‬ ‫אומר ז' סליחות ובמוס ה' ובמנחה ג'‬ ‫וא יש פנאי אומר ה'‪:‬‬

‫¬‪ê×þ³ þî‬‬ ‫ומוציאי שני ספרי בא' קורי‬ ‫ששה בפ' אחרי מות מריש סדרא עד‬ ‫ויעש כאשר צוה ה' את משה‬ ‫וא חל בשבת קורי שבעה‬ ‫ומפטיר קורא בשנייה בפרשת‬ ‫קרבנות שבפנחס ובעשור לחדש‬ ‫ומפטיר בישעיה כה אמר ר ונשא‬ ‫עד כי פי ה' דבר‬ ‫ומחזירי ס"ת למקומו‬ ‫ואומר ש"צ קדיש ומתפללי הצבור‬ ‫מוס אבות וגבורות וקדושת הש אתה‬ ‫‪17‬‬

‫בחרתנו ומפני חטאינו וכו' עבודה‬ ‫והודאה וברכת כהני וידוי‬ ‫ומחזיר ש" התפלה אתה בחרתנו‬ ‫ומפני חטאינו וכו' ואומר עלינו לשבח‬ ‫אוחילה או"א היה עם פיפיות שלוחי‬ ‫עמך וסדר עבודה והוידוי שהיה כ"ג‬ ‫מתודה ואומר ומזכיר הש י' פעמי ג"פ‬ ‫בכל וידוי וא' בגורלות שאומר לה'‬ ‫חטאת‬ ‫ותניא כיצר מתוודה אומר עויתי‬ ‫פשעתי חטאתי דברי ר"מ וחכ"א חטאתי‬ ‫עויתי פשעתי‬

‫‪³î×ñí‬‬

‫¬‪þî‬‬

‫ופסק רב סעדיה כר"מ וכ פסק ה"ר‬ ‫יצחק גיאת ובעל העיטור \ אבל רי"‬ ‫פסק כרבנ וכ"כ בעל הלכות ורב פלטוי‬ ‫ור"ח והכי נהיגי כרבנ‬ ‫וילפינ מקרא שוידוי של י"ה צ"ל‬ ‫בו אנא הש וזה נוסחו‬ ‫אנא השם חטאתי עויתי פשעתי‬ ‫אני וביתי אנא השם כפר נא לחטאים‬ ‫ולעונות ולפשעים שחטאתי ושעויתי‬ ‫ושפשעתי לפניך אני וביתי ככתוב‬ ‫בתורת משה עבדך כי ביום הזה יכפר‬ ‫עליכם לטהר אתכם מכל חטאתיכם‬ ‫לפני ה' תטהרו‬ ‫ובוידוי השני היה מוסי אני וביתי‬ ‫ובני אהרן עם קדושיך‬ ‫ובוידוי השלישי שעל השעיר היה‬ ‫מתודה על ישראל והיה אומר אנא השם‬ ‫חטאו עוו פשעו לפניך עמך בית ישראל‬ ‫אנא השם כפר נא לחטאים לעונות‬ ‫ולפשעים שחטאו ושעוו ושפשעו לפניך‬ ‫עמך בית ישראל ככתוב וכו'‬ ‫ותניא בתוספתא אנא השם עויתי‬ ‫וכו' ואנא השם כפר נא וכ יש במקצת‬ ‫גרסאות‬ ‫ובשני בשם ואיתא בירושלמי א"ר‬ ‫חגי בראשונה היה אומר אנא השם‬ ‫ובשנייה אנא בשם וכתב ר"ח לא‬ ‫משגחינ ברבי חגי לגבי מתני'‬ ‫ובסדר של ר' שלמה הבבלי כתב‬ ‫בשניה השם‬

‫‪18‬‬

‫‪×"î−‬‬

‫אבל בסדר אתה כוננתה כתב‬ ‫בראשונה אנא השם ובשנייה אנא בשם‬ ‫וכ"כ אבי העזרי כיו שפי' רבי חגי‬ ‫דבראשונה היה אומר אנא השם ובשנייה‬ ‫אנא בשם הכי עבדינ דאמוראי בקיאי‬ ‫בגירסא טפי מינ וסבורני דבראשונה‬ ‫היה אומר כ"ג אנא השם ובשנייה אנא‬ ‫בשם‬ ‫ורב האי כתב לא בלשו זה היה‬ ‫אומר כ"ג אנא הש אלא שם של מ"ב‬ ‫אותיות ועדיי מצוי הוא בישיבה בקבלה‬ ‫וידוע הוא לחכמי וכ כשהיה אומר‬ ‫לפני ה' תטהרו היה אומר ש המפורש‬ ‫וכתב א"א הרא"ש ז"ל ואי נראי‬ ‫לי דבריו דכיו דילפינ בג"ש הזכרת הש‬ ‫של ד' אותיות אי לשנות אלא כמו‬ ‫שהוא כתוב בפסוק הוא מזכירו אלא‬ ‫שמזכירו ככתיבתו והוא ש הנקרא ש‬ ‫מפורש והוא מקור לכל השמות וכול‬ ‫נאצלי ממנו ועליו נאמר ההוגה הש‬ ‫שאי‬ ‫באותיותיו נעקר מ העול‬ ‫להזכירו בגבולי ע"כ‬ ‫כתב רב סעדיה שראוי לומר לפני‬ ‫השם תטהרו כמו שאומר אנא הש‬ ‫וכתב הרי" גיאת וא אמר לפני ה' אי‬ ‫בכ כלו דקרא הוא דקרינ ואי אנו‬ ‫הוגי הש באותיותיו‬ ‫וכתב אבי העזרי על כל אזכרה היו‬ ‫מברכי וכורעי לכבוד וכ מצינו בספרי‬ ‫החיצוני כשמסר ר' נחוניא ב הקנה את‬ ‫הש לתלמידיו צוה לה לכרוע וליפול‬ ‫על פניה וכ אנו עושי לדוגמא‬

‫‪³î×ñí‬‬

‫¬‪þî‬‬

‫וזהו שייסד הפייט ואף הוא היה‬ ‫מכוין לגמור את השם כנגד המברכין‬ ‫שהיה מאריך בשם בנעימות קול עד‬ ‫שהיו כורעין ואומרים ברוך שכמל"ו ואז‬ ‫מסיים תטהרו‬

‫‪×"î−‬‬

‫שמזכיר סדר עבודה וההודאות בשעת‬ ‫עבודה וכיו שמזכיר במוס למה יחזור‬ ‫ויזכיר וכ המנהג בב' ישיבות‬ ‫ואח"כ אומר מחול וידוי עבודה‬ ‫והודאה וברכת כהנים קדיש‪:‬‬

‫וא"ר נטרונאי א"א סדר עבודה לא‬ ‫בשחרית ולא במנחה אלא במוס‬

‫¬‪ë×þ³ þî‬‬ ‫למנחה אומרי אשרי ובא לציון‬ ‫ויראה שאי לומר ואני תפלתי א א‬ ‫חל בשבת כי מה שאומרי אותו במנחה‬ ‫בשבת הוא ע"פ המדרש‬ ‫ישיחו בי יושבי שער ונגינות שותי שכר‬ ‫אמר דוד לפני הקב"ה רבש"ע רשעי‬ ‫כששותי ומשתכרי יושבי ומנגני ואני‬ ‫איני כ אלא ואני תפלתי ל ה' עת רצו‬ ‫אע"פ שאני אוכל ושותה אני בא לפני‬ ‫וע"כ נוהגי לומר אותו בשבת במנחה‬ ‫לאחר שאכלו ושתו וזה לא שיי בי"ה‬ ‫לאפוקי ממנהג טוליטולא שאומרי‬ ‫אותו בכל פע אפילו כשחל בחול‪.‬‬ ‫ומוציאי ס"ת וקורי בו ג' בפ'‬ ‫עריות עד סו הפרשה‬ ‫והשלישי הוא מפטיר ביונה ומסיי‬ ‫מי אל כמוך‬ ‫ומבר לפניה ולאחריה כדר שביר‬ ‫שחרית וא חל בשבת מזכיר בה של‬ ‫שבת וחות בה בשל שבת כמו בתפלה‬ ‫‪19‬‬

‫ומחזיר ס"ת למקומו ומתפללי‬ ‫צבור כמו שחרית ומחזיר ש"צ התפלה‬ ‫והוידוי כמו בשחרית‬ ‫וכתב רב עמר בתפלת המנחה‬ ‫א"א לפנינו לא סליחה ולא רחמי אלא‬ ‫אחר סיו תפלתו אומר א"מ‬ ‫אבל רב נטרונאי כתב הרוצה לומר‬ ‫סליחות במנחה הרשות בידו שיו‬ ‫סליחה הוא ובכל תפלה ותפלה ראוי‬ ‫לומר וכ המנהג בב' ישיבות וכ המנהג‬ ‫עתה לומר סליחות בכל ד' תפלות‬ ‫וא חל בשבת אומר צו"צ‬ ‫וכתב רב עמר שאי נשיאות כפי‬ ‫במנחה אבל בעל הלכות כתב שיש בה‬ ‫נשיאות כפי ובאשכנז נוהגי כרב‬ ‫עמר ‪:‬‬

‫¬‪þî‬‬

‫‪³î×ñí‬‬

‫‪×"î−‬‬

‫¬‪è×þ³ þî‬‬ ‫ומאריכי בסליחות וברחמי עד‬ ‫שיגיע זמ תפלת נעילה וזמנה סמו‬ ‫לשקיעת החמה כשהחמה בראש‬ ‫האילנות‬ ‫ויש ליזהר שלא יאחרו להתפלל‬ ‫אותה בלילה אלא סמו לשקיעת החמה‬ ‫בעני שיסיימו אותה ע צאת הכוכבי‬ ‫וזה סדרה אומר ש"צ אשרי וקדיש‬ ‫ור"ע כ' אשרי ובל"ג ואי נוהגי עתה‬ ‫לומר ובא לציו אלא במנחה‬ ‫ומתפללי ז' ברכות כמו במנחה‬ ‫אלא שאומר במקו וכתבנו וחתמנו )וכ‬ ‫המנהג( ובהודאה במקו נזכר ונכתב‬ ‫נזכר ונחתם ור"ע כתב במקו זכרנו‬ ‫חתמנו ולא נהגו כ‬ ‫ואי לומר במי כמו חות‬ ‫במקו זוכר‬

‫יצוריו‬

‫ובסדר רב עמר אינו חות כמו‬ ‫שאינו חות בשאר התפלות ונראה‬ ‫דאפי' למי שפוסק שאי לחתו בשאר‬ ‫תפלות שאינו גורס וחכ"א כ"מ שזקוק‬ ‫לשבע חותמי אלא גורס וחותמי בברו‬ ‫מ"מ בתפלת נעילה חותמי בברו דהא‬ ‫אתפלת נעילה קיימי וקאמר שחותמי‬ ‫בברו וכ"כ הר"ז הלוי מיהו כיו דאיכא‬ ‫פלוגתא טוב שלא לחתו‬ ‫וא חל בשבת מזכיר בה של שבת‬ ‫ותת לנו ה' אלהינו את יו המנוח הזה‬ ‫וחות ג בשל שבת אבל בוידוי של‬ ‫אחר התפלה א"צ להזכיר של שבת‬ ‫ויחזור ש" התפלה‬ ‫ואומר וידוי באמצע התפלה כמו‬ ‫בשאר התפלות ואו' כתר כמו במוס‬ ‫ונושאי הכהני כפיה וא יש שהות‬ ‫ביו אומר סליחות‪:‬‬

‫ואומר וידוי וכשיגיע לאתה יודע‬ ‫אומר אתה נותן יד לפושעים וכו' עד כי‬ ‫אתה סולחן‬

‫¬‪ð×þ³ þî‬‬ ‫ומתפללי ערבית שאי‬ ‫נעילה פוטרת של ערבית‬

‫תפלת‬

‫ואומר בה הבדלה בחונ הדעת‬ ‫‪20‬‬

‫וצריכי להוסי מחול על הקודש‬ ‫ג בצאתו שימתינו מעט אחר יציאת‬ ‫הכוכבי‬

‫‪³î×ñí‬‬

‫¬‪þî‬‬

‫ותוקעי תשר"ת זכר לתקיעת‬ ‫היובל שהיתה בי"ה ויש נוהגי לתקוע‬ ‫מיד אחר תפלת נעילה קוד ערבית א‬ ‫ע"פ שעדיי לא הבדילו אי חוששי כיו‬ ‫שתקיעת שופר אינה מלאכה ונכו יותר‬ ‫להמתי עד אחר ערבית‬ ‫ואפי' א יתקע קוד שהבדיל אי‬ ‫לחוש כיו שהבדיל בתפלה‬ ‫ומבדילי על הכוס ואי מברכי על‬ ‫הבשמי אבל מברכי על האור שדבר‬ ‫חידוש הוא שלא נהנו ממנו היו‬ ‫וחמור י"ה משבת שאי מברכי על‬ ‫האור היוצא מהעצי ומהאבני פירוש‬ ‫שהוציאוהו עתה מ האבני אא"כ היה‬ ‫מעי"ה‬ ‫ומיהו אפילו א הודלק ביו‬ ‫הכפורי א הדליק בהיתר כגו לחולה‬ ‫יכולי לבר עליו‬

‫‪21‬‬

‫‪×"î−‬‬

‫ואוכלי ושותי בשמחה דכתיב ל‬ ‫אכול בשמחה לחמ ושתה בלב טוב יינ‬ ‫וגו'‬ ‫וחסידי ואנשי מעשה באשכנז‬ ‫רגילי לעשות ב' ימי י"ה שמתעני ב'‬ ‫ימי‬ ‫ולפעמי היה מה‬ ‫מתפללי בי' ככל סדר י"ה‬

‫עשרה והיו‬

‫וא"א הרא"ש ז"ל היה מוחה ביד‬ ‫אבל לשאר כל דבר ואיסור מלאכה נוהגי‬ ‫כמו בראשו הלכ אפילו אחרי לא‬ ‫יבשלו לו‬ ‫וי"א מי שעשה פ"א ב' ימי שוב‬ ‫אינו יכול לחזור בו לעול דכיו שקבלו‬ ‫עליו הרי הוא עליו באיסור כרת וא"א‬ ‫הרא"ש ז"ל היה מתיר לישאל עליו‪:‬‬