Sociology-summary-4-test

‫‪1‬‬

‫מבוא לסוציולוגיה – הכנה למבחן‬ ‫יחידה ‪ - 1‬הפרספקטיבה הסוציולוגית‪:‬‬ ‫‪ –1.1‬סוציולוגיה מהי?‬ ‫סוציולוגיה – מדע העוסק בחקר מגוון יחסי הגומלין בין בני האדם‪.‬‬ ‫לא האדם כפרט אלה מערכת יחסי הגומלין בין בני האדם והשפעותיהן כפי שהן באות לידי‬ ‫ביטוי במעשיהם‪ ,‬רגשותיהם ועמדותיהם‪.‬‬ ‫הסוציולוג – מעוניין לעזור לאנשים אך הוא אינו עובד סוציאלי ‪ ,‬הוא מעוניין להבין את האדם‬ ‫בהקשרים החברתיים שלו‪ ,‬הסוציולוג הוא למעשה רפומתר‪.‬‬ ‫‪ -1.2‬הסוציולוגיה והשכל הישר‪.‬‬ ‫השכל הישר וניסיון החיים עוזרים לנו לתפקד בחברה ולהבין מצבים חברתיים שונים‪.‬‬ ‫במה עדיפה הסוציולוגיה מהשכל הישר?‬ ‫הסוציולוגיה אינה שוללת את השכל הישר אך לדעתה לא די בו‪.‬‬ ‫כל אדם מכיר ופועל בתוך המעגל חיים שלו בלבד‪ ,‬הסוציולוג לעומת זאת יכול להקיף‬ ‫במחקריו אנשים ממעגלים חברתיים שונים ‪.‬‬ ‫רק שילוב של השכל הישר ‪ ,‬ניסיון חיים ואיסוף נתונים ועיבודם באופן שיטתי ומדעי מבטיח‬ ‫תוצאות מהימנות‪.‬‬ ‫‪ –1.3‬בסוציולוגיה ומדעי חברה אחרים‪.‬‬ ‫אופן החשיבה וסוגי השאלות הנשאלות הם אלו שמייחדים את הסוציולוגיה משאר מדעי‬ ‫החברה‪.‬‬ ‫סוציולוגיה < ‪ > ----‬היסטוריה ‪ :‬ההיסטוריה מנסה להבין אירועים בודדים לעומת הסוציולוגיה‬ ‫המנסה להבין את החוקיות מאחורי כל האירועים‪.‬‬ ‫סוציולוגיה < ‪ > ----‬פסיכולוגיה‪ :‬הפסיכולוגיה מתעסקת בפרט ואילו הסוציולוגיה מתעסקת‬ ‫בסביבה‪ ,‬ישנה חפיפה בפסיכולוגיה חברתית‪.‬‬ ‫סוציולוגיה < ‪ > ----‬כלכלה‪ :‬הכלכלה טוענת שלכל בני האדם יש מניע חומרי משותף להטיב‬ ‫את עולם החומרי‪ ,‬ואילו הסוציולוגיה טוענת שאין משותף לכל האנשים והשיקולים החומריים‬ ‫שונים מאדם לאדם‪.‬‬ ‫סוציולוגיה < ‪ > ----‬מדעי המדינה‪ :‬יש מעט הבדל בין תחומים אלו‪.‬‬ ‫סוציולוגיה < ‪ > ----‬סוציאליות‪ :‬הסוציאליות היא עבודה מעשית – יישום הידע שהצטבר‬ ‫ממדעים אחרים‪.‬‬ ‫‪ –1.4‬התפתחות הסוציולוגיה – תחילת דרכו של המדע‪.‬‬ ‫קרל מרקס‬ ‫הדגיש את הקשר בין כלכלה וחברה‪ ,‬ראה את החברה כשדה התמודדות בין בעלי הכוח‬ ‫לחסרי הכוח‪ .‬אי שיווין בין המעמד הגבוה למעמד הנמוך‪( .‬תיאוריית הקונפליקט)‪.‬‬ ‫אמיל דירקהיים (ספר הקורס ‪ ,‬פרק ‪ 4‬עמ' ‪)112-113‬‬ ‫סוציולוג שחקר את נושא "ההתאבדות" כדי לדעת האם יש השפעות חברתיות לנושא של‬ ‫התאבדות ‪ .‬הוא גרס כי אפשר להסביר תופעה חברתית("עובדה חברתית") אחת‬ ‫(ההתאבדות) באמצעות תופעה חברתית אחרת (לכידות חברתית)‪.‬‬

‫‪1‬‬

‫‪2‬‬ ‫דירקהיים האמין בתיאוריית הפונקציונליסטית‪ ,‬הוא ראה בחברה ישות בפני עצמה השואפת‬ ‫להרמוניה ושיתוף פעולה‪ ,‬שהיחיד שואב ממנה את מחשבותיו‪ ,‬ערכיו‪ ,‬רגשותיו ונורמות‬ ‫התנהגותו‪ .‬קיומה של החברה מבוסס על מטען ערכי משותף‪ ,‬המצפון הקולקטיבי‪ ,‬חלוקת‬ ‫עבודה שיתוף פעולה וסולידריות חברתית המאחדים את היחידים שבה‪ -‬הוא הגדיר זאת‬ ‫כרמת לכידות חברתית‪.‬‬ ‫מקס ובר‬ ‫חוקר גרמני שחקר את הדת מבחינה סוציולוגית ובדק מהם המאפיינים ומה הקשר בין רוח‬ ‫הקפיטליזם והאתיקה הפרוטסטנטית‪ .‬הוא מצא שהאתיקה הפרוטסטנטית – לחיות בצניעות‪,‬‬ ‫לעבוד קשה‪ ,‬לא משנה מה תעשה‪ ,‬הגורל נקבע מראש – גזירה משמים‪.‬והאמונה שלהם‬ ‫הייתה כי מי שמצליח כלכלית מגיע לעולם הבא וכך הם התחילו לצבור הון‪ .‬ניתן לראות אצל‬ ‫הפרוטסטנטים כנסיות פשוטות אך העם עשיר‪ .‬ואילו אצל הקתולים הכנסיות עשירות והעם‬ ‫עני‪ .‬פעולה חברתית מכוונת ורצונית כדי להביא להתפתחות של תופעה חברתית‪.‬‬ ‫הפרוטסטנטים לא חשבו להביא להתפתחות הקפיטליזם אך הפעולה החברתית שלהם‬ ‫התחילו לצבור הון הביאה לתופעה חברתית‪.‬‬ ‫ספנסר‬ ‫תיאר את הגישה הפונקציונליסטית לגוף האדם שאיבריו תלויים זה בזה וכל אחד תורם את‬ ‫תרומתו להישרדותו של האורגניזם השלם) כך גם המבנים החברתיים תלויים זה בזה‬ ‫ופועלים במתואם לשמירת קיומה של החברה‪.‬‬ ‫מרטון‬ ‫היה סטרוקטורליסט אשר טבע את המושג דיספונקציה ‪ -‬תופעות שליליות שהתרומה שלהן‬ ‫שלילית לחברה ‪ ,‬אך גם להן יש תפקיד‪ .‬כמו כן מרטון הוא אמר שבכל מוסד חברתי (דרך‬ ‫מקובלת לביצוע פעולה חברתית הכוללת בתוכה נורמות וערכים סטטוס ותפקידים) אנחנו‬ ‫נמצא ‪ 4‬מוסדות חברתיים בסיסיים (‪ : )A.G.I.L‬מוסד כלכלי‪ ,‬מוסד פוליטי‪ ,‬מוסד משפחתי‬ ‫חינוכי‪ ,‬ומוסד תרבותי‪.‬‬ ‫‪ –1.5‬דוגמאות למחקר הסוציולוגי‪.‬‬ ‫אמיל דירקהיים (ספר הקורס ‪ ,‬פרק ‪ 4‬עמ' ‪)112-113‬‬ ‫סוציולוג שחקר את נושא "ההתאבדות" כדי לדעת האם יש השפעות חברתיות לנושא של‬ ‫התאבדות ‪ .‬הוא גרס כי אפשר להסביר תופעה חברתית("עובדה חברתית") אחת‬ ‫(ההתאבדות) באמצעות תופעה חברתית אחרת (לכידות חברתית)‪.‬‬ ‫דירקהיים האמין בתיאוריית הפונקציונליסטית‪ ,‬הוא ראה בחברה ישות בפני עצמה השואפת‬ ‫להרמוניה ושיתוף פעולה‪ ,‬שהיחיד שואב ממנה את מחשבותיו‪ ,‬ערכיו‪ ,‬רגשותיו ונורמות‬ ‫התנהגותו‪ .‬קיומה של החברה מבוסס על מטען ערכי משותף‪ ,‬המצפון הקולקטיבי‪ ,‬חלוקת‬ ‫עבודה שיתוף פעולה וסולידריות חברתית המאחדים את היחידים שבה‪ -‬הוא הגדיר זאת‬ ‫כרמת לכידות חברתית‪.‬‬ ‫פיקוח חברתי – הכלים שהחברה משתמשת כדי לפקח על הנורמות של אותה חברה‪.‬‬ ‫דירקהיים הגדיר כי דרגת לכידות חברתית ודרגת פיקוח חברתי‪ :‬כ"עובדות חברתיות"‬ ‫‪. SUCIAL FACTS‬‬ ‫‪‬התאבדות אנומית – כתוצאה מאנומיה חברתית ‪ -‬כאשר רמת הלכידות נמוכה‬ ‫ורמת הפיקוח נמוכה ‪ -‬ערכים ונורמות לא ברורים ומטושטשים(בקרב מהגרים)‬ ‫כתוצאה מהלם תרבות‪.‬‬ ‫‪‬התאבדות פטליסטית – כשחשים שאין תקווה לשנות והמוות עדיף על החיים –‬ ‫כאשר רמת פיקוח החברתי גבוהה‪.‬‬ ‫‪‬התאבדות אלטרואיסטית‪ -‬למען הכלל‪ ,‬מתאבדים הבאים מסביבה שרמת‬ ‫ההזדהות בהן מאוד גבוהה והם תורמים את עצמם למען הכלל כמו (פטאליסטים‬ ‫בחברה מסורתית דתית) רמת הלכידות גבוהה‪.‬‬

‫‪2‬‬

‫‪3‬‬ ‫‪‬התאבדות אגואיסטית – כאשר החשיבות העצמית שהאדם רוכש לעצמו וככל‬ ‫שהוא מנותק מהחברה קטנה השפעת החברה עליו‪.‬‬ ‫(מחקר בין טיפוסי משפחות לבין הסתגלות בניהן לצה"ל – חיילי מקא"ם) ‪.‬‬ ‫המחקר בא להראות כי יש רמת הלכידות והפיקוח החברתי שבה האדם חיי משפיעה על‬ ‫הסתגלותו בחיים‪ .‬תוצאות המחקר ‪ :‬חיילים שבאו ממשפחות חמות נמצאה רמת הסתגלות‬ ‫גבוהה ביותר‪ ,‬ואילו אצל משפחות מזניחות רמת ההסתגלות נמוכה יותר‪.‬‬ ‫‪ –1.6‬גישות תאורטית שונות‪.‬‬ ‫** פרדיגמה – תאוריה שעסקת ברמת המאקרו – רמה כללית ולא פרטנית הכוללת קבוצות‬ ‫רבות משתתפים‪.‬‬ ‫הגישה הפונקציונליסטית‪:‬‬ ‫פרדיגמה המסבירה את החברה ברמת המאקרו כמערכת הרמונית של שיתופיות‪ ,‬כלומר‬ ‫אידיליה של שיתוף פעולה בין כל המערכות החברתיות ובין כל תת המערכות ‪.‬‬ ‫כל מערכת חברתית וכל תת מערכת חברתית עובדות ביחד למען החברה וליצירת איזון‬ ‫חברתי‪ ,‬כל עוד שיתוף הפעולה קיים החברה תתפקד באופן תקין‪.‬‬ ‫בגישה זו כל תת מערכת (חינוך‪ ,‬דת‪ ,‬פוליטיקה‪ )...‬יפעלו לטובת מערכת ראשית אחת‬ ‫(מדינה) וממצב זה יפיקו רווח הדדי‪.‬‬ ‫הגישה הפונקציונליסטית מודעת לעובדה שהחברה היא אינה מקום שוויוני אך היא מאמינה‬ ‫בהענקת שיווין זכויות לכול וחוסר הצלחה או הצלחה מרובה תלויה באדם עצמו ולא בחברה‪,‬‬ ‫לכן המשאבים החברתיים בה מחולקים – פחות או יותר‪ -‬בצורה שוויונית‪.‬‬ ‫גישה זו היא גישה מבנית המאמינה כי החברה בנויה מתת מערכות אשר לאדם אין השפעה‬ ‫עליהן‪ ,‬אך בתוכן האדם יכול לשפר עצמו‪.‬‬ ‫מכיוון שהגישה היא גישה מבנית ושמרנית היא אינה תומכת בשינויים חברתיים משום שאלו‬ ‫עלולים לערער את האיזון וההרמוניה בין המערכות ולכן היא מעודדת שמרנות ותמיכה‬ ‫בסטטוס קוו הקיים בחברה‪.‬‬ ‫מרטון הגדיר את המבנה שחייבים להיות בה ‪ 4‬מוסדות חברתיים בסיסיים וקרא לו ‪:AGIL‬‬ ‫‪ .A 1‬ההסתגלות – מוסד כלכלי‬ ‫מוסד המאפשר לאותה חברה בתהליך ההסתגלות של המקום כמו סחר חליפין‪.‬‬ ‫‪ .G 2‬מטרה ‪ -‬מוסד פוליטי‬ ‫מוסד פוליטי שלשמו הוא הוקם‪.‬‬ ‫‪ .I 3‬אינטגרציה ‪ -‬מוסד משפחתי ‪ /‬חינוכי‪.‬‬ ‫הגדרה ברורה של מוסדות משפחתיים ומוסדות חינוכיים לדוגמא בארה"ב יש חלוקה‬ ‫ברורה במודות חינוך לעשירים‪ ,‬עניים‪ ,‬לכושים ‪,‬לבנים‪ ,‬וכו'‪.‬‬ ‫‪ .L 4‬סמוי (ליטנטי) – מוסד תרבותי‪.‬‬ ‫ערכים שמקבלים אותם עם השנים אפילו מלידה ‪ ,‬נורמות וערכים שמלכדים אותנו‪.‬‬ ‫תיאוריית הקונפליקט‪:‬‬ ‫פרדיגמה העוסקת בחברה ברמת המאקרו‪.‬‬ ‫שמה נובע מכך שהיא למעשה מתארת בחברה מצב של קונפליקט מתמיד בין רבדים שונים‬ ‫בחברה המחולקים לפי‪ -‬קבוצות‪ ,‬מעמדות וכו'‪ ,‬המתחרים בינם על שליטה במשאבים‬ ‫החברתיים‪.‬‬ ‫לפי תיאוריה זו החברה נמצאת תמיד במצב של אי שיווין חברתי הנובע מהמבנה החברתי‬ ‫אשר קובע – מי למעלה ומי למטה ‪ ,‬כאשר אלו הנמצאים למעלה הם אלו אשר יש להם‬ ‫שליטה על המשאבים החברתיים (כוח‪ ,‬כסף‪ ,‬יוקרה) לעומת אלו הנמצאים למטה אשר אין‬ ‫להם שליטה זו‪.‬‬ ‫חוסר השוויון נובע בעיקר מחוסר שינוי במבנה החברתי אשר נתמך ע"י חילוק המשאבים‬ ‫החברתיים בצורה דיפרנציאלית – מיון והפרדה בין אלו שלמעלה ואלו שלמטה‪.‬‬

‫‪3‬‬

‫‪4‬‬ ‫תיאוריה זו היא בעיקר מבנית הטוענת כי החברה היא בעלת מבנה קשיח ובלתי ניתן לשינוי ‪,‬‬ ‫אך לעיתים רחוקות תומכת גם בתיאוריה הבנייתית האומרת למעשה את ההפך – החברה‬ ‫נבנית ומשתנה בהתאם לפעולות האנשים הפועלים בה‪.‬‬ ‫מכיוון שתיאוריה זו מתארת קונפליקט מתמיד בין שני מחנות היא תומכת בשינויים חברתיים‬ ‫(אשר באופן בלתי נמנע נובעים מהקונפליקט) ואף מעודדת אותם‪.‬‬ ‫אינטראקציה סימבולית‪:‬‬ ‫תיאוריה אשר מתארת את החברה ברמת המיקרו‪.‬‬ ‫המציאות‪ ,‬עפ"י תיאוריה זו‪ ,‬מתבססת ומתעצבת עפ"י האדם החי בתוכה הפועל עפ"י ניסיונו‬ ‫והידע האישי שלו ומכאן שזוהי תיאוריה הבנייתית אשר טוענת שהמציאות החברתית אינה‬ ‫נוקשה ומשתנה בהתאם לאנשים הפועלים בתוכה‪.‬‬ ‫תיאוריה זו מתבססת על פילוסופיית הפרמטיזם אשר מתארת את האדם כייצור פראקטי‬ ‫המסתגל לסביבה ולנסיבות ומכאן יבנה את סביבתו בהתבסס על רעיונות אשר יעזרו לו‬ ‫להסתגל ולחיות‪.‬‬ ‫מכיוון שהמציאות נבנית על בסיס ידע וניסיונו של האדם היא נמצאת בפוטנציאל מתמיד‬ ‫לשינויים‪ -‬מצב היוצר אצל האדם החי בה חוסר וודאות מתמיד מושם שמצב זה שולל ביטחון‬ ‫ו"עוגן" בחייו‪.‬‬ ‫הפתרון לחוסר הוודאות תלוי בקיומם של סמלים משותפים ויצירת הגיון וודאות ע"י למידת‬ ‫סמלים אלו‪ ,‬סיווג מצבים וסביבה ע"י למידתם‪.‬‬ ‫* ארווין גופמן – טען שבני האדם חובשים מסכות במהלך חייהם כאשר רוב הזמן הם אינם‬ ‫מודעים לכך‪ .‬המסכות מותאמות למה שהיינו רוצים שיחשבו עלינו‪.‬‬ ‫גישת החליפין‪:‬‬ ‫גישה שהגיעה מתחום הכלכלה כאשר לפיה בני האדם פועלים כדי למצות את התועלת‬ ‫שלהם‪ .‬כלומר נתינת משאב חברתי מסוים תמורת אחר לדוגמא‪ :‬גבר מבוגר אך עשיר נושא‬ ‫אישה צעירה‪.‬‬ ‫החיסרון של גישה זו הוא למעשה שניתן להפריכה מאוד בקלות – משום שישנם מגוון רחב‬ ‫של דברים שהאדם עושה שאינם למטרת רווח (לדוגמא עישון)‪.‬‬ ‫הגישה האקלקטית‬ ‫שילוב פרדיגמות‪ ,‬סוציולוג המסתמך בעבודתו על יותר מגישה תיאורטית אחת‪ ,‬ומנסה‬ ‫להפיק את מרב התועלת מכל אחת מן התיאוריות השונות‪ ,‬כדי להבין את הסוגיה המחקרית‬ ‫שבה בחר ולהסבירה מהיבטים שונים‪ ,‬נוקט בשיטה האקלקטית‪.‬‬ ‫מושגים‪:‬‬ ‫אינטראקציה ‪ -‬יחסי גומלין‪.‬‬ ‫מחקר אמפירי – לפיה רק הניסיון והניסוי משמשים בסיס לידיעה‪.‬‬ ‫פיקוח חברתי – הכלים שהחברה משתמשת כדי לפקח על הנורמות של אותה חברה‪.‬‬ ‫דיספונקציה חברתית – השפעותיו הבלתי רצויות של דפוס חברתי כלשהו‪.‬‬ ‫פונקציה חברתית – השלכותיו של דפוס חברתי כלשהו על פעולתה של החברה‪.‬‬ ‫פרדיגמה סטרוקטורלית פונקציונלית‪ -‬מסגרת תיאורטית הרואה את החברה כמערכת‬ ‫מורכבת שחלקיה פועלים יחדיו לקידום הסולידריות והיציבות‪.‬‬ ‫פרדיגמת האיטראקציוניזם הסימבולי – מסגרת תיאורטית הרואה את החברה כתוצר של‬ ‫אינטראקציות יום יומיות בין יחידים‪.‬‬ ‫פרדיגמת הקונפליקט החברתי‪ -‬מסגרת תיאורטית הרואה את החברה כזירה של חוסר שיווין‬ ‫המביא בעקבותיו שינוי וקונפליקט‪.‬‬ ‫תיאוריה הבניתית ‪ -‬תיאוריה שטוענת שהמציאות החברתית אינה נוקשה אלה משתנה בגלל‬ ‫בני האדם החיים בה‪.‬‬ ‫תיאוריה מבנית – החברה היא מבנה קשוח שלאדם אין אפשרות לשנות‪ ,‬האדם יכול רק לשנות ‪/‬‬ ‫לשפר את עצמו‪.‬‬

‫‪4‬‬

5

5

‫‪6‬‬

‫יחידה ‪ – 2‬ארגון חברתי‬ ‫כדי לדעת כיצד מאורגנת החברה אנו יוצרים מערכת מושגים שמאפשרת לנו לפרק‬ ‫את החברה ולדעת מה מרכיב אותה‪.‬‬ ‫ישנם מושגים שבעזרתם אנו ננתח מערכת החברתית‪:‬‬ ‫מבנה חברתי – מורכב מסטטוסים ותפקידים‪ .‬דפוסים יציבים יחסית של התנהגות חברתית‬ ‫הוא נתון ראשוני עפ"י התיאוריה של מרטון‪ .‬במבנה נתון זה פועל האדם‪.‬‬ ‫בעיותיו וגם מנגנוני הפתרון האפשריים נובעים מעצם טיבו של המבנה‬ ‫החברתי‪.‬‬ ‫‪ – 2.2‬מייצב ותפקיד‪.‬‬ ‫סטטוס – מייצב‪ :‬מציין את מיקומו של האדם במערכת חברתית מסוימת‪.‬‬ ‫לאדם יכול להיות מגוון סטטוסים המתחלקים בד"כ לשני סוגים עיקריים‪ :‬סטטוס שיוכי‪,‬‬ ‫וסטטוס הישגי‪.‬‬ ‫לסטטוס נלוות מערכת של זכויות וחובות החלות על האדם שממלא אותו‪ ,‬כמוכן לסטטוס‬ ‫נלוות יוקרה חברתית מסוימת (גבוהה או נמוכה) ומשאבים חברתיים המתאים לו‪.‬‬ ‫סטטוס הישגי‪ :‬סטטוסים שהאדם יכול להשיג בכוחות עצמו‪ ,‬וכך גם לשנותו כראות עיניו‪.‬‬ ‫סטטוס שיוכי‪ :‬סטטוסים השייכים לאדם מיום היוולדו (בד"כ)‪ ,‬סטטוסים אלו אינם ניתן לשינוי‪.‬‬ ‫סטטוס בולט‪ :‬סטטוס שמאפיל על שאר הסטטוסים ‪ ,‬בעל חשיבות מיוחדת לקביעת הזהות‬ ‫החברתית‪ .‬כגון‪ :‬גבר או אישה‪ ,‬או נכה‪.‬‬ ‫מערך סטטוסים‪ :‬סך מכלול הסטטוסים של אדם אחד‪.‬‬ ‫סמל סטטוס‪ :‬סימן היכר מוחשי או לא הנותן לנו אינפורמציה על האדם (בד"כ שותף לא מוכר‬ ‫לאינטראקציה)‪.‬‬ ‫סמלי הסטטוס הם הדברים השונים המקיפים או קיימים באדם כגון‪ -‬פרטי לבוש‪ ,‬אביזרים‬ ‫המאפיינים את סביבתו החיצונית‪ ,‬מבטא – המעניקים לנו ידע על עמדתו ותפקידו של האדם‬ ‫במסגרות חברתיות שונות‪.‬‬ ‫את סמלי הסטטוס אנו שואבים מתוך הידע שלנו על העולם והכרתנו עם הסמלים שהסביבה‬ ‫מציגה‪.‬‬ ‫עפ"י גופמן קיימים שני סוגים של סמלי סטטוס‪ :‬אלו המועברים במודע ובמכוון כדי ליצור‬ ‫רושם מסוים‪ ,‬ואלו המועברים בצורה נסתרת אשר לפעמים משנים את הרושם הראשוני‬ ‫שנוצר ולפעמים נסתרים גם לשותף לאינטראקציה עצמו‪.‬‬ ‫דימוי סטטוס‪ :‬מערך סטטוסים של אדם אשר נבנה עפ"י סטטוס ידוע ובולט אחד מתוך‬ ‫דימויים מקובלים בחברה אשר הושלכו על האדם כתוצאה מהסטטוס הבולט האחד‪.‬‬ ‫דימויי הסטטוס לעיתים מעוגנים בחוק ולעיתים נובעים מנורמות חברתיות בלתי פורמליות‪.‬‬ ‫סטריאוטיפ‪ :‬קישור בין סטטוס מסוים לבין תכונות אישיות של אותו אדם‪ ,‬הסטריאוטיפ אמור‬ ‫לשמש אותו ככלי בהכרת האדם עמו אנו מעונינים לקיים אינטראקציה אך מכיוון שהוא נובע‬ ‫מהכללות הוא בד"כ טועה ומכשיל אותנו במצבים מסוימים‪.‬‬ ‫קונפליקט סטטוס‪ :‬מצב הנוצר בד"כ ע"י ריבוי סטטוסים‪ ,‬כאשר החובות במילוי סטטוס אחד‬ ‫מתנגשים במילוי חובות סטטוס אחר (באותה הסיטואציה) במערך הסטטוסים של אדם‪.‬‬ ‫סיטואציה זו מניחה את האדם במצב של בחירה בין שני סטטוסים השייכים לו‪ ,‬הפתרון למצב‬ ‫זה הוא למעשה יצירת העדפות בין הסטטוסים כשהחשוב יותר ינצח‪.‬‬

‫‪6‬‬

‫‪7‬‬ ‫אי הלימת סטטוס ‪ /‬סטטוס לא מאוזן‪:‬‬ ‫מצד אחד יש לי סטטוס בעל יוקרה חברתית ומצד שני יש לי סטטוס בעל יוקרה חברתית‬ ‫נמוכה לדוגמא‪ :‬כושי – רופא‪.‬‬ ‫תפקיד‪ :‬דפוס התנהגות הצמוד לסטטוס‪.‬‬ ‫למעשה‪ ,‬התפקיד הוא התנהגות הצפויה מבעל בסטטוס (כאשר אין בהכרח התאמה מלאה‬ ‫בין ההתנהגות הצפויה להתנהגות בפועל)‪.‬‬ ‫זהו היבט דינמי ופעיל המדבר על ‪ 3‬מרכיבים‪:‬‬ ‫‪.1‬הגדרה פורמלית של התפקיד‪.‬‬ ‫‪.2‬תפיסת התפקיד (הגדרה אישית)‪,‬‬ ‫‪.3‬מערכת ההזדמנויות והלחצים במצב נתון‪.‬‬ ‫מערך תפקידים‪ :‬מספר תפקידים קשורים לסטטוס אחד‪ .‬לדוגמא‪ :‬סטטוס – סטודנטית ‪:‬‬ ‫תפקידים‪ :‬ללמוד‪ ,‬לבוא לשיעורים‪ ,‬להגיש ממנים‪ ,‬לשלם למכללה‪.‬‬ ‫שותפי תפקיד‪ :‬האנשים שסביב הסטטוס הנ"ל העוזרים לאדם למלא את תפקידו בעיקר ע"י‬ ‫הגדרת צפיותיהם מדרך מילוי התפקיד שאליו הם שותפים‪.‬‬ ‫שותפי התפקיד נבדלים זה מזה במעורבות שבה הם מביעים את צפיותיהם מבעל התפקיד‬ ‫וכן גם בכוחם והשפעתם עליו‪.‬‬ ‫קונפליקט תפקידי‪ :‬מתייחס לקונפליקט בין שני תפקידים באותו הסטטוס‪.‬‬ ‫בדרך כלל הקונפליקט נוצר כאשר ציפיותיהם של שותפי התפקיד לא תואמות (ולעיתים‬ ‫נוגדות) אחת את השניה ועל בעל התפקיד להחליט כיצד להתנהג בכל מקרה‪.‬‬ ‫יש קונפליקט בין הציפיות שלי לתפקיד לבין מה שמגדירים לי האנשים איתם אני עובדת‬ ‫נטישת תפקיד‪ :‬כאשר אדם נוטש תפקיד חברתי חשוב משום שהתעוררו בו ספקות לגבי‬ ‫יכולתו או רצונו למלא תפקיד זה‪.‬‬ ‫חיבוק תפקידי‪ :‬מצב שבו אנו מבצעים תפקיד מתוך השלמה והזדהות ורצון מלא לבצע את‬ ‫התפקיד‪.‬‬ ‫על מנת שיתקיים חיבוק תפקידי חייבים להתקיים שני תנאים‪:‬‬ ‫‪.1‬על בעל התפקיד לגלות רצון והזדהות עם התפקיד ‪.‬‬ ‫‪.2‬על בעל התפקיד להראות יכולת בביצוע התפקיד‬ ‫מרחק תפקידי‪ :‬מתייחס למצב שבו על הפרט לבצע תפקיד שאין הוא שלם עמו או מזדהה‬ ‫איתו‪ ,‬אין מצב זה מצביע על חוסר יכולת במילוי התפקיד אך בזמן מילוי התפקיד עלולים‬ ‫להתגלות רמזים המעידים על הריחוק התפקדי (בעיקר מול שותפי התפקיד)‪.‬‬ ‫מתח תפקידי‪ :‬אי התאמה בין תפקידים שונים הנובעים מאותו סטטוס‪.‬‬ ‫תיאוריית התפקיד של ברגר ולאקמן‪:‬‬ ‫ברגר ולאקמן שילבו בתיאוריה זו שתי גישות‪ :‬האחת מבנית שטוענת שהחברה היא מסגרת‬ ‫קשוחה אשר לא ניתנת לשינוי ודרך ביצוע התפקיד נתונה מראש‪ ,‬כלומר אנחנו נולדים לתוך‬ ‫חברה אשר ניכפת עלינו ומכתיבה את פעולותינו‪ ,‬התפקידים שנמלא בחברה הם קבועים‬ ‫מראש‪.‬‬ ‫השניה – הגישה האינטרקציוניסטית המגדירה את התנהגות האדם כגמישה ומשתנת‪.‬‬ ‫השילוב בין הגישות הוא שלמרות שנולדנו ללא יכולת מרובה לשנות את המציאות החברתית‬ ‫ואת תפקידנו בה‪ ,‬יש לנו עדיין את האפשרות (בתוך המגבלה החברתית) לבצע את תפקידנו‬ ‫תוך שימת דגש אישית ב"תפיסת" התפקיד או ביצועו‪.‬‬ ‫ולכן עפ"י ברגר ולאקמן האדם הוא מכלול התפקידים שאותם הוא מבצע‪.‬‬

‫‪7‬‬

‫‪8‬‬

‫הבניה חברתית של המציאות‪:‬‬ ‫כאשר אנשים מעצבים את המציאות באינטראקציה חברתית מסוימת‪.‬‬ ‫כלומר כאשר אדם נמצא באינטראקציה חברתית מסוימת הוא יבחר להציג עצמו באופן‬ ‫ההולם את מטרותיו לאותה אינטראקציה‪ ,‬מתוך כוונה לייצור רושם מכוון‪ ,‬וכך גם יעשו‬ ‫שותפיו לאינטראקציה ‪.‬‬ ‫כל אינטראקציה חברתית היא למעשה משא ומתן על הגדרת המציאות משום שלכל משתתף‬ ‫אינטרסים וכוונות שונות והוא למעשה "מנווט" את המציאות לטובתו‪ ,‬אך גם במקרים אלו יש‬ ‫גבולות לרמת השכנוע שאדם יכול להשיג מהסובבים אותו‪.‬‬

‫‪8‬‬

‫‪9‬‬

‫יחידה ‪ – 3‬תרבות‬ ‫תרבות היא מערכת ערכים ‪ ,‬רעיונות ודפוסי התנהגות‪ ,‬המשותפים לכל בני החברה‬ ‫המועברים בתהליך של למידה חברתית לדור הבא‪.‬‬ ‫התוצרים התרבותיים נעים בין מוצרים מוחשיים כמו אבן יהלום לבין רגשות התנהגות ועוד‪.‬‬ ‫התרבות‪ ,‬מצד אחד היא תוצר של הבניה חברתית כלומר נוצרה בידי בני האדם ונועדה‬ ‫לפשט את יחסי הגומלין בניהם כדי לאפשר להם לחיות יחד בחברה אחת‪ .‬ומצד שני התרבות‬ ‫היא עובדה קיימת לגבי היחיד שנולד בתוכה ‪.‬‬ ‫אנחנו מדברים על הדברים שמסביב להתנהגות ואנחנו מבינים שתרבות היא דבר מאוד‬ ‫דינמי והוא משתנה על ציר של זמן ושל מקום‪.‬‬ ‫התרבות עוזרת לאדם לגבש את אישיותו‪ ,‬מקנה משמעויות לחיינו‪ ,‬בניגוד לחיות ששורדות‬ ‫באמצעות האינסטינקטים‪ ,‬האדם שורד באמצעות התרבות‪.‬‬ ‫תרבות מאפשרת תקשורת בין אנשים‪ ,‬העברת מורשת תרבותית מדור לדור‪.‬‬ ‫התרבות זהו כלי שבאמצעותו אנו רוכשים ומעצים ומעצבים את הסביבה‪ ,‬היא מצביעה על‬ ‫זהות האדם בסיטואציות מסוימות‪.‬‬ ‫‪ – 3.2‬מרכיבי התרבות‪.‬‬ ‫מרכיבי התרבות‪ :‬ערכים‪ ,‬נורמות‪ ,‬לשון‪ ,‬סמלים‪ ,‬מושגים‪ ,‬מוסדות חברתיים‪.‬‬ ‫ערכים‪ :‬עקרונות כללים או אמות מידה הקובעים מה טוב ומה רע מה נכון או לא נכון במסגרת‬ ‫חברה מסוימת‪.‬‬ ‫ערך‪ :‬משקל להערכה כדי לדעת איך להתנהג‪.‬‬ ‫הוא הנחייה מאוד כללית שמנחה אותי איך להסתכל בחיים ואיך אני מתנהל בחיים באופן‬ ‫כללי‪ .‬קנה מידה להערכה‪ :‬מותר ‪ /‬אסור‪ ,‬נכון ‪ /‬לא נכון‪ ,‬יפה ‪ /‬מכוער‪ ,‬טוב ‪ /‬רע‪.‬‬ ‫ערכים הם מרכיב היסוד של האמונות‪ ,‬האמונות הן טענות מוגדרות שאנשים רואים כטענות‬ ‫נכונות ואמיתיות‪ ,‬דוגמא לערכים‪ :‬חריצות‪ ,‬שיווין הזדמנויות‪ ,‬השגיות‪ ,‬הצלחה‪.‬‬ ‫נורמות‪ :‬הנחיות לביצוע של הערכים‪.‬דוגמא‪ :‬ערך‪ :‬הצלחה‪,‬נורמה שלו‪ :‬לרכוש השכלה‪.‬‬ ‫סנקציות‪:‬‬ ‫לצד כל נורמה פועלת מערכת של סנקציות חברתיות – שליליות או חיוביות כהן למעשה‬ ‫משמשות אמצעי אכיפה (גמול או ענישה) לכפיית הנורמות‪.‬‬ ‫ישנן שני סוגי סנקציות‪:‬‬ ‫פורמליות – תגובה של גוף מוסמך לפעולה מסוימת‪ ,‬לדוגמא‪ :‬קנס או תואר‪.‬‬ ‫בלתי פורמליות ‪ -‬הערה או הטפת מוסר שהיא תגובה של האנשים האחרים המשתתפים‬ ‫בסיטואציה החברתית לדוגמא‪ :‬הטפת מוסר או חיוך‪.‬‬ ‫ישנם מקרים בהם הקבוצה הרלוונטית לאותו אירוע מגדירה התנהגות מסוימת כמקובלת או‬ ‫סוטה ונותנת משמעות רבה בהכוונת התנהגות הפרט (מדובר בד"כ בקבוצה מקרית העומדת‬ ‫להתפזר בתוך זמן קצר)‪.‬‬ ‫חמש השאלות של יונתן שפירא ואורי בן אליעזר‪:‬‬ ‫הם הציעו חמש שאלות שבאמצעותן אפשר לנתח כיצד נורמה חברתית משפיעה על‬ ‫התנהגות האדם ‪ ,‬ניקח לדוגמא את הנורמה אל תחצו את הכביש באור אדום ונשאל‪:‬‬ ‫‪.1‬מי מצפה ? (הולכי הרגל‪ ,‬נהגים‪ ,‬שוטרים)‬ ‫‪.2‬ממי ? (מהולכי הרגל)‬ ‫‪.3‬מה לעשות‪ ,‬או מה לא לעשות ? (לחכות לאור ירוק ולא לחצות את הכביש)‬ ‫‪.4‬באילו תנאים (כאשר ברמזור אור אדום)‬ ‫‪.5‬מה תהיינה הסנקציות ? (קנס משוטר‪ ,‬או הערות מהולכי רגל אחרים)‪.‬‬

‫‪9‬‬

‫‪10‬‬ ‫"סמנר" חילק את הנורמות לשני סוגים‪:‬‬ ‫נורמת “ ‪ - “MORES‬כללי מוסר שהם חיוניים להמשך קיום החברה ואי ציות להם תביא‬ ‫לפגיעה חמורה ותאיים על המשך קיומה של החברה (רצח‪ ,‬אונס)‪ .‬יינקטו כנגדה סנקציות‪:‬‬ ‫חריפות פורמליות המעוגנות בחוק ובלתי פורמליות ‪:‬ע"י תגובות החברה‪ ,:‬נידוי ‪.‬‬ ‫נורמת “ ‪ - “FOLKWAYS‬התנהגות עממית שאינה חיונית להמשך החברה ואינה מביאה‬ ‫פגיעה חמורה‪ ,‬ואינה מאיימת על המשך קיומה של החברה (חניית רכב על המדרכה)‪.‬‬ ‫יינקטו כנגדה סנקציות‪ :‬קלות‪ ,‬פורמליות (המעוגנות בחוק כגון‪ :‬קנס)‪ ,‬ובלתי פורמליות‬ ‫(הערות‪ ,‬הטפות מוסר‪ ,‬שימוש בשפת גוף המביעה על חוסר שביעות רצון)‪.‬‬ ‫** נורמות רבות יכולות להתקיים גם אם אינן מקבלות ביטוי חוקי מפורש‪ .‬לעומת זאת שינוי‬ ‫מהותי בנורמה בד"כ יביא לשינוי בחוק‪.‬‬ ‫מוסד חברתי ‪:‬‬ ‫קבוצת נורמות המעצבות יחד דרך מקובלת ומושרשת לביצוע פעולות חברתיות כלשהן‬ ‫הנחשבות מרכזיות בחברה‪( .‬לדוגמא המוסד החינוכי)‬ ‫המוסדות (עפ"י ברגמן ולאקמן) הם פועל יוצא של יחסי הגומלין החברתיים החוזרים על‬ ‫עצמם‪ ,‬המוסדות‪ ,‬בהיותם דפוסי פעולה מוכרים מקלים על האינטראקציה החברתית‬ ‫ומשחררים את היחיד מן הצורך לקבל החלטות ביצוע בנוגע לפעולות חוזרות בתחומי חיים‬ ‫מרכזיים‪.‬‬ ‫סמלים‪:‬‬ ‫סמלים יכולים להיות חפצים ‪ ,‬צלילים‪ ,‬תנועת גוף ועוד‪ ,‬אשר הוקנתה להם משמעות מעבר‬ ‫לצורך הקונקרטי שלהם לדוגמא‪ :‬מגן דוד ‪.‬‬ ‫משמעות הסמל נגזרת חלקית מן הסמל עצמו אך ברבה היא נגזרת ממסורת ומנהגים‪.‬‬ ‫* שפה ‪ /‬לשון ‪ -‬אמצעי שבאמצעותו אנחנו מקדדים את רגשותינו‪ ,‬רעיונות‪ ,‬מחשבות ועוד‪.‬‬ ‫כדי ליצור שפה מיוחדת למקום או לחברה מסוימת ניתן להשתמש גם בסלנג‪ ,‬שפה מקצועית‪,‬‬ ‫מבטא (דיאלקט – הלשון הנהוגה באזור מסוים) ותחביר שונה‪.‬‬ ‫השפה היא גורם יסודי בתהליך האינטראקציה המאפשרת תקשורת רחבה‪ ,‬ומגדירה לנו‬ ‫שייכות תרבותית חברתית‬ ‫* השפה האילמת – מחוות (תנועות גוף או הבעה) משמשים אותנו כביטויים להעברת‬ ‫מסרים‪ ,‬אך יש להבין ולדעת כי לעיתים הם שונים ממקום למקום‪.‬‬ ‫‪ – 3.3‬המציאות בעיני בני תרבויות שונות‪.‬‬ ‫התרבות היא גורם מכריע המשפיע על תגובתם של נחקרים שונים לגירוי‪.‬‬ ‫אנשים מתרבויות שונות נותנים פרושים שונים לאותה מציאות ולפיכך אף מתנהגים אחרת‪.‬‬ ‫מחקרו של זבורובסקי – חקר את התגובה לגירוי – כאב אצל תרבויות שונות‪.‬‬ ‫‪ – 3.4‬אתנוצנטרית ויחסיות תרבותית‪.‬‬ ‫"אתנוצנטריות"‪:‬‬ ‫שיפוט של תרבות אחת באמצעות תרבות אחרת‪ ,‬אנו מעמידים את התרבות שלנו במרכז‬ ‫כתרבות טובה והנכונה‪ ,‬ודרכה אנו רואים את התרבויות האחרות‪ .‬היתרונות – מהווה כלי‬ ‫אמצעי (קנה מידה) לתפיסת התרבות‪ ,‬והמציאות שלנו‪ .‬חסרונות‪ -‬מתעלמת ופוסלת את‬ ‫השונה‪ ,‬מגבילה את תפיסות המציאות והתקשורת שלנו עם תרבויות אחרות‪ ,‬והשיפוט‬ ‫הערכי מתעוות בעת ניתוח התנהגויות‪.‬‬

‫‪10‬‬

‫‪11‬‬

‫"יחסיות תרבותית"‪:‬‬ ‫גישה שלפיה יש לראות כל תרבות בנסיבות שלה ובמונחים השייכים לה‪ .‬גישה שמתנגדת‬ ‫לגישת האתנוצנטריות ומבקרת אותה‪ ,‬גישה שאינה מגדירה תרבות כטובה או רעה‪ ,‬הטוענת‬ ‫שיש לבדוק דפוסי התנהגות חברתיים המאפיינים אותה‪.‬‬ ‫יתרונות – מנסים להבין את האנשים כפי שהם תופסים מעצמם את מיקומם בטבע‪.‬‬ ‫חסרונות – קשה ליצור הכללות מדעיות כיון שכל אדם יכול להסביר את התנהגותו כנכונה על‬ ‫פי תרבותו‪.‬‬ ‫** כדי להתגבר על חסרונות היחסיות התרבותית ננקטת הגישה הרציונלית – בחינת המערכת‬ ‫התרבותית עפ"י מידת ההגיון הפנימי של הסוציולוג‪.‬‬ ‫"כור היתוך"‪:‬‬ ‫דגם של קליטה‪ :‬שנגזר מהגישה האתנוצנטרית‪ ,‬המשקף רצון ליצור משהו משותף והומוגני‪,‬‬ ‫אוסף עדות ועולים מארצות שונות ותרבויות שונות ולגבש להם תרבות אחת‪ .‬החברות‬ ‫קולטות מהגרים ושואפות לכך שהם יאמצו את התרבות הדומיננטית ויוותרו על התרבות‬ ‫והערכים של ארץ מוצאם‪.‬‬ ‫"פלוראליזם תרבותי"‪:‬‬ ‫דגם של קליטה המגלה סובלנות‪ ,‬כיבוד‪ ,‬והתחשבות בערכים של קבוצות אתניות שונות‪,‬‬ ‫המאפשר להם לחיות את חייהם לפי הנורמות והערכים המקובלים אצלם‪ ,‬אך עד גבול‬ ‫מסוים‪ .‬נשען על גישת היחסיות התרבותית‪.‬‬ ‫‪ – 3.5‬התרבות הדומיננטית ותת‪-‬תרבות‪.‬‬ ‫הביטוס – עפ"י פייר בורדיה ‪ :‬מתפתח בנו במהלך תהליך החברות וכולל בתוכו את מכלול הסמלים‬ ‫ההתנהגות והפרשנויות המתאימים לתרבות שהפרט שייך אליה‪.‬‬ ‫הוא מאפשר לקבוצות שונות להבדיל עצמן מקבוצות אחרות באמצעות פיתוח יסודות תרבותיים‬ ‫הייחודיים להן בלבד‪.‬‬ ‫תת תרבות‪:‬‬ ‫קבוצה בעלת זיקה כפולה מצד אחד לתרבות הדומיננטית‪ ,‬ומצד שני לתרבות הייחודית‪,‬‬ ‫מבחינת תכנים ומטרות היא בעלת דפוסים חברתיים שמייחדים אותה‪ .‬לדוגמא‪ :‬בוקרים‬ ‫מקולורדו‪.‬‬ ‫תת תרבות נורמטיבית‪:‬‬ ‫קבוצה המקבלת על עצמה את הנורמות והערכים של החברה הכללית ‪ /‬תרבות דומיננטית‪,‬‬ ‫אבל בתחומי חיים מסוימים מתנהגת על פי הערכים ונורמות הייחודיים לה‪ .‬לדוגמא‪:‬‬ ‫אמריקאי ממוצא איטלקי‪.‬‬ ‫תת תרבות ערכית‪:‬‬ ‫קבוצה של אנשים שמקבלים את רוב ערכי החברה הדומיננטית אבל לא מסכימים עם סדר‬ ‫העדיפויות שקובעת התרבות הדומיננטית‪ .‬לדוגמא‪ :‬המתנחלים או התנועה לשחרור האישה‪.‬‬ ‫תת תרבות נגד‪:‬‬ ‫דפוסים חברתיים המייחדים מגזר מסוים של אוכלוסיית החברה שחבריה שוללים את הרוב‬ ‫המכריע של הערכים של התרבות הדומיננטית‪ ,‬ומבטאים התנגדות לערכים הכוללים כתגובת‬ ‫מחאה ומציעים מערכת ערכים אלטרנטיבית ‪ /‬חלופית‪.‬‬ ‫לדוגמא‪ :‬ילדי הפרחים‪ ,‬היפים‪ ,‬הפנתרים השחורים‪ ,‬וכו'‪.‬‬

‫‪11‬‬

‫‪12‬‬ ‫‪ – 3.6‬שינוי תרבות‪.‬‬ ‫התרבות אינה נשארת יציבה לעולם – היא נתונה להשפעה ולשינוי עקב מגע עם תרבויות אחרות‪,‬‬ ‫שינויים אקולוגים ‪ ,‬שנוי בתנאים וסביבה‪.‬‬ ‫תהליכי שינוי תרבות‪:‬‬ ‫תהליך הגלובליזציה מתאפיין בשלושה היבטים‪:‬‬ ‫‪.1‬התפתחות כלכלית גלובלית‪ :‬מסחר בינלאומי‪.‬‬ ‫‪.2‬תקשורת גלובלית‪ :‬העולם "הצטמצם" באמצעות כלי התקשורת‪.‬‬ ‫‪.3‬נדידה גלובלית‪ :‬התפתחות אמצעי תחבורה מהירים ונגישים‪.‬‬ ‫לכאורה ניתן לראות כי ישנם קווים הדומים בין תרבויות שונות‪ ,‬אך לא ניתן להעיד על קיומה‬ ‫והיווצרותה של תרבות גלובלית אחידה‪ ,‬וזאת משלוש סיבות‪:‬‬ ‫‪.1‬זרימת המוצרים לא עקבית ולא מאוזנת‪ ,‬מדינות מתקדמות‬ ‫נהנות מאותה זרימה הרבה יותר מאשר מדינות העולם השלישי‪,‬‬ ‫כך גם הערים לעומת הכפרים‪ ,‬המדינות המתקדמות‪ ,‬יותר‬ ‫משפיעות ממשופעות‪.‬‬ ‫‪.2‬המוצרים וההטבות שהתפשטו כל פני כדה"א אינם נגישים לכל‬ ‫האנשים ולמעשה רב האנשים בעולם חסרי אמצעי מחייה‬ ‫בסיסיים‪.‬‬ ‫‪.3‬בכל מקום ההשפעות המערביות נתפסות אחרות‪ ,‬תהליך‬ ‫הגלובליזציה לא אחיד‪ ,‬כל תרבות תופסת את תהליך‬ ‫הגלובליזציה באופן שונה בהתאם לתרבות המוצא שלה (דוג'‬ ‫מקדונלדס בפסח בישראל)‪.‬‬ ‫כל תרבות מפנימה את החידושים בצורה הייחודית לה‪.‬‬ ‫שינוי תרבותי בשלוש דרכים‪:‬‬ ‫‪.1‬המצאה – תהליך של יצירת מרכיבי תרבות חדשים‪.‬‬ ‫‪.2‬תגלית – אבחון או הבנה של דבר שלא הובן די צורכו קודם לכן‪.‬‬ ‫‪.3‬דפוזיה – התפשטות מרכיבי התרבות מחברה אחת לשניה‪.‬‬ ‫מושגים‪:‬‬ ‫תרבות אידיאלית‪ :‬מה שאנחנו רוצים שיהיה‪.‬‬ ‫תרבות ממשית‪ :‬התרבות הממשית בשטח‪.‬‬ ‫תרבות חומרית‪ :‬עצמים מוחשיים שנוצרים ע"י האדם‪ ,‬ובני האדם מקנים להם משמעויות‬ ‫שמוסכמות כמו‪ :‬ליהלום‪.‬‬ ‫תרבות בלתי חומרית‪ :‬רעיונות‪ ,‬אמונות‪ ,‬אידיאולוגיות‪ ,‬צורות חשיבה‪ ,‬שגם הן נבראו ע"י בני‬ ‫האדם‪.‬‬ ‫תרבות פופולרית‪ :‬דפוסי תרבות הרווחים באוכלוסייה הרחבה‪.‬‬ ‫הלם תרבות‪ :‬נוצר כאשר אדם נאלץ להתמודד עם תרבות שהוא אינו מכיר ואין לו את הכלים‬ ‫(הסמלים והשפה) להתמודד עם אותה תרבות‪.‬‬

‫‪12‬‬

‫‪13‬‬

‫יחידה ‪ – 4‬חיברות‬ ‫תהליך שבו אנחנו הופכים לחבר בחברה‪.‬‬ ‫תהליך מתחיל בלידה ונגמר במוות כאשר אנו מחלקים אותו לשלבים שונים‪.‬‬ ‫אנו הופכים מיצור ביולוגי ליצור תרבותי ‪ -‬ע"י התנסות חברתית שבאמצעותה אנו מפתחים‬ ‫את הפוטנציאל האנושי הגלום בנו ולומדים את דפוסי התרבות שלנו‪.‬‬ ‫‪ – 4.2‬חיברות – לשם מה?‬ ‫תהליך החיברות ממלא שלושה תפקידים עיקריים‪:‬‬ ‫‪.1‬גיבוש אישיותו של היחיד‪.‬‬ ‫‪.2‬העברת מורשת החברה(ערכים ונורמות) מדור לדור‪.‬‬ ‫‪.3‬הכשרת היחיד למילוי תפקידים חברתיים בהווה ובעתיד‪.‬‬ ‫חיברות ראשונית – למידה בסיסית‪ ,‬מתחיל בלידה ונגמר בגיל הנעורים‪ .‬זה תהליך שאני‬ ‫רוכש מיומנויות בסיסיות שהולכות איתי לאורך החיים‪.‬‬ ‫חיברות משנית – למידה מתווספת (לאחר שרכשנו תרבות בסיסית‪ ,‬אנו למדים תרבות‬ ‫נוספת שאינה בסיסית) מגיל הנעורים ואילך‪ ,‬רוב תהליכי החיברות שאנו עוברים הם משניים‬ ‫ומשתנים כל הזמן‪.‬‬ ‫‪ – 4.3‬דיון בתיאוריות‪.‬‬ ‫תהליך החיברות מנקודת מבטו של הפרט‪:‬‬ ‫הגישות הללו מנתחות את תהליך החיברות מנקודת מבטו של היחיד ומבקשות להסביר את‬ ‫המנגנונים שבאמצעותם היחיד מגבש אישיות עצמאית וזהות חברתית‪.‬‬ ‫הגישה הסוציוביולוגית‬ ‫גישה זו שמה דגש על התכונות המולדות שלנו כמעצבות את האישיות של האדם‪ .‬הם‬ ‫קושרים את התורשה והסביבה ביחד‪.‬‬ ‫"ווטסון" ‪BEHAVIOR‬‬ ‫הוא תאורטיקן שיוצא מתוך הגישה ה‪ BEHAVIOR -‬התנהגות‪:‬‬ ‫לפי הגישה שלו האדם נולד "לוח חלק" לעולם‪ ,‬והוא שם דגש על הגורמים הסביבתיים‬ ‫כמעצבים את האישיות של האדם‪.‬‬ ‫קולי – "האני במראה"‬ ‫קולי תבע מושג שנקרא " האני במראה" ‪ ,THE LOOKING GLASS SELF‬זאת הדרך‬ ‫שבה מתפתחת האישיות שלנו – הגרעין‪ ,‬החברה משמשת ליחיד כמראה ומסייעת לו לגבש‬ ‫את הדימוי העצמי שלו‪ ,‬באמצעות הפנמת דימוי זה אנו לומדים להעריך את עצמנו‪.‬‬ ‫הדינמיקה של התהליך מתבטאת בכך שדמותנו אמנם משתקפת בראי אך היא מוסרת לנו‬ ‫מידע אובייקטיבי על הערכה שרוחשים לנו אחרים ‪ -‬הדרך בה אני מפרש את מה שאני חושב‬ ‫שאחרים חושבים עליי‪.‬‬ ‫גרעין ‪ +‬חברה = ‪ SELF‬שלנו‪ ,‬האני העצמי‪.‬‬ ‫מיד – ‪ I‬ו‪ME -‬‬

‫‪13‬‬

‫‪14‬‬ ‫אחד התאורטיקנים החשובים בתיאוריית ההתפתחות העצמית‪ ,‬מתומכיה של האינטראקציה‬ ‫הסימבולית‪ ,‬הוא לקח את קולי ופיתח אותו‪ ,‬וטען שה‪ SELF -‬שלנו מורכב משני חלקים‪:‬‬ ‫‪ " I "-5‬הסובייקט ‪ :‬הדרך שבה אני מתייחס לעצמי‪ ,‬חלק שהוא ספונטני וטבעי‪.‬‬ ‫ה‪ " ME " -‬האובייקט‪ :‬הוא החלק החברתי הנותן לי את ההוראות כיצד להתנהג‪.‬‬ ‫ה‪ SELF -‬שלנו – עצמי‪ ,‬סך כל מה שאנחנו‪ ,‬הוא אינטגרציה של ה‪ I -‬וה‪: ME -‬‬ ‫לדוגמא‪ :‬אני רוצה להשתזף בעירום ‪ -‬ה (‪ I‬שלי) אני רוצה להשתזף בעירום למרות הידיעה‬ ‫שזה לא יהיה מקובל ע"י החברה (ה‪ .)ME -‬זאת אומרת שיש ביניהם אינטגרציה והרמוניה‪,‬‬ ‫ובדרך הזאת האדם לומד לקחת את תפקידו של האחר‪ ,‬להסתכל על האחר וללמוד מהאחר‪.‬‬ ‫בתיאוריה של מיד למשחק הגומלין יש תפקיד מרכזי בעיצוב ובהתפתחות של ה‪,SELF -‬‬ ‫בתוך ההתפתחות יש לנו שלבים שונים של משחקים‪.‬‬ ‫פרויד‬ ‫אישיות היא שילוב של‪ :‬יצר ביולוגי ‪ +‬יצר חברתי ‪ ,‬הטבע של האדם נאבק מול החברה כדי‬ ‫להיות קונפורמי (משום שהחברה לא מאפשרת ליחיד לתת דרור ליצריו)‪.‬‬ ‫פרויד שחקר את ה‪ SELF -‬חילק אותו לשלושה חלקים‪:‬‬ ‫‪ – ID‬ביולוגי‪ :‬מדבר על הטבע של האדם והיצר שלו – האינסטינקטים‪.‬‬ ‫‪ – SUPER EGO‬החלק החברתי‪ :‬החלק החברתי קונפורמי‪ ,‬לדוגמא‪ :‬אם אני בעלת יצר‬ ‫ביולוגי הרוצה לשכב עם הרבה גברים‪ ,‬בא החלק החברתי ה‪ SUPER EGO -‬שהוא הריסון‬ ‫של היצר‪.‬‬ ‫‪ – EGO‬אישיות‪ :‬שילוב של שניהם של ה‪ ID-‬ושל ה‪. SUPER EGO -‬‬ ‫ההבדל בין מיד לפרויד‪:‬‬ ‫מיד ‪ -‬מדבר על תהליך הרמוני‪.‬‬ ‫פרויד ‪ -‬מדבר על תהליך קונפליקט מאבקי‪.‬‬ ‫תהליך החיברות עפ"י הגישה הפונקציונליסטית‪:‬‬ ‫עפ"י גישה זו כל חברה חייבת ללמד את צעיריה למלא תפקידי בוגרים (להיות חבר מועיל‬ ‫בחברה) באופן התואם את תרבותה כדי להבטיח את קיומה התקין‪.‬‬ ‫אינקלס – גישה פונקציונליסטית‬ ‫החוקר חילק את המבנה החברתי לארבע תתי תחומים‪ :‬כלכלי‪ ,‬פוליטי‪ ,‬אקולוגי וערכי‪.‬‬ ‫תהליך החיברות שואף לדעתו‪ ,‬להתאים את האדם לדרישות המבנה החברתי שהוא שייך לה‬ ‫בכל ארבעת תקופות במהלך חייו של האדם‪ :‬ילדות‪ ,‬נעורים‪ ,‬בגרות וזקנה‪ .‬לכל תקופה יש‬ ‫משימות חיברות מרכזיות וסוכני חיברות מרכזיים הממונים על ביצוען‪.‬‬ ‫ילדות‪ :‬סוכני החיברות הם בני המשפחה או אלה שנבחרו מטעמה כמו גננות‪ ,‬משימות‬ ‫החיברות הן לימוד השפה חינוך לניקיון והכנה לשלב הבא‪ ,‬המבוגרים הם דומיננטיים ומקומם‬ ‫במבנה החברתי כמו עשירים עניים מכתיב את התכנים המועברים לילדים‪.‬‬ ‫נעורים‪ :‬סוכני החיברות הם חברים‪ ,‬בית הספר‪ ,‬תנועת נוער וכו'‪ ,‬משימת החיברות היא‬ ‫העברה הדרגתית של סמכויות והכרת תפקידי הבוגרים‪.‬‬ ‫הבגרות‪ :‬סוכני חיברות רבים וכל אחד ממונה על תחום מוגדר‪ ,‬משימות תפקידים‬ ‫תעסוקתיים‪ ,‬התנדבותיים או במסגרת המשפחה‪.‬‬ ‫הזקנה‪ :‬סוכני החיברות הם ילדיו בעיקר‪ ,‬חברי קבוצת הגיל שלו וקבוצת השווים‪ ,‬בגיל הזקנה‬ ‫האדם חייב לוותר על תפקידים רבים (פרישה לגמלאות‪ ,‬או פרידה מבן זוג שנפטר) בגיל‬ ‫הזקנה האדם חייב להתכונן למוות ולעבור תהליך של חיברות כדי לקדמו‪.‬‬ ‫תיאוריית ההתפתחות הקוגניטיבית‪:‬‬ ‫החיברות נתפס בעיקר כתהליך שבאמצעותו היחיד לומד את כללי המוסר של חברתו ומפנים‬ ‫אותם‪.‬‬

‫‪14‬‬

‫‪15‬‬ ‫המערכת המוסרית מתפתחת אצל האדם בכמה שלבים‪ :‬בילדות‪ :‬הילד רואה עצמו כמרכז‬ ‫העולם ואין הוא מסוגל להעריך איך אחרים מערכים את התנהגותו‪ .‬בשלב מאוחר יותר הילד‬ ‫מבין כי יש ערכים וכללים‪ ,‬שעליו לציית להם בעל כורחו מבלי להבין מה תועלתם וטיבם של‬ ‫הכללים‪ ,‬אך הוא מפנים את התנהגותם שרכש מאלה שהיה במגע איתם‪ ,‬ורק אח"כ הוא מבין‬ ‫שהכללים והערכים נחוצים לשמירת הסדר החברתי הקיים‪.‬‬ ‫חיברות וקונפורמיות‪:‬‬ ‫התיאוריות גורסות שאדם שהפנים את נורמות ההתנהגות האופייניות לחברתו יתנהג על‪-‬‬ ‫פיהן‪ ,‬וכי סטייה חברתית נובעת מסוצאליזאציה לקויה‪.‬‬ ‫ג'ונסון‪ :‬הפנמת נורמה של החברה מביאה לידי קונפורמיות ומונעת סטייה חברתית‪.‬‬ ‫בקר‪ :‬הפנמת נורמה של תת קבוצה (סוטה) מביאה לידי סטייה חברתית ומונעת קונפורמיות‬ ‫(עפ"י מחקרו "להפוך למשתמש במריחואנה")‪.‬‬ ‫רונג‪ :‬הפנמת נורמה של החברה גוררת לחץ פנימי‪ ,‬ולעיתים מביאה לידי סטייה חברתית‬ ‫(לדוגמא‪ :‬הומוסקסואל שמפנים את מצבו מחשש לתגובת החברה)‪.‬‬ ‫‪ – 4.4‬סוגיות בנושא החיברות‪.‬‬ ‫דפוסי חיברות‪:‬‬ ‫בנושא חיברות במסגרת המשפחה דנים בשני דפוסי חיברות עיקריים‪ :‬חיברות מדכא‬ ‫וחיברות משותף‪.‬‬ ‫השאלות שנשאלות הן‪ :‬באילו חלקים של החברה נפוצים דפוסים אלה‪ ,‬האם חלו שינויים‬ ‫בדפוסים בין קבוצות ומעמדות שונים‪ ,‬מה התוצר של כל אחד מדפוסי החיברות‪ ,‬האם יחיד‬ ‫שחונך על פי דפוס אחד יתנהג באופן שונה מהאחר?‬ ‫חיברות מדכא‪:‬‬ ‫הענשה על התנהגות רעה‪ ,‬צייתנות של הילד‪ ,‬תקשורת לא מילולית‪ ,‬תקשורת בצורה של‬ ‫פקודות‪ ,‬חיברות הממוקד בהורות‪.‬‬ ‫חיברות משתף‪:‬‬ ‫מתן פרס על התנהגות טובה‪ ,‬אוטונומיה של הילד‪ ,‬תקשורת מילולית‪ ,‬תקשורת כפעילות‬ ‫גומלין‪ ,‬חיברות הממוקדת בילד‪.‬‬ ‫לרוב נמצא משפחות שדפוסי החיברות שלהם נופלים אי שם ביניהם‪ .‬וספק רב אם נמצא‬ ‫משפחות שדפוסי החיברות שלהם הוא ממש אחד משני הדפוסים הללו‪.‬‬ ‫המסקנה‪:‬‬ ‫הורים ממעמד חברתי נמוך נוטים להרבות בענישה‪ ,‬בעיקר ענישה פיזית‪ ,‬ודורשים צייתנות‬ ‫מיריבת‪ - ,‬זהו דפוס חיברות מדכא‪ .‬סוציולוגים טוענים שאלה שעברו דפוס חיברות מדכא‬ ‫ישאפו פחות להישגם אישיים‪ .‬אך אין זו טענה אובייקטיבית אלא טענה שיש בה הטיה‬ ‫ערכית‪.‬‬ ‫הורים ממעמד חברתי בינוני מעניקים פרס על התנהגות רצויה‪ ,‬ומתקן‪ ,‬באמצעות הסבר או‬ ‫ענישה לא פיזית התנהגות לא רצויה – זהו דפוס חיברות משתף‪.‬‬ ‫חיברות לתפקידי מין‪:‬‬ ‫יחס ההורים לתינוק שנולד מושפעים ממינו‪ ,‬כמו כן דפוסי החיברות של בנים שונים מדפוסי‬ ‫החיברות של בנות‪ .‬התייחסות ההורים לבנים או לבנות שונה‪ ,‬לבנות מעניקים יותר מגע‬ ‫ועדינות ואילו לבנים פחות מגע פיזי‪ .‬הבנות נצמדות יותר לאם תוך נגיעה פיזית באם ואילו‬ ‫הבנים פחות נוגעים ויותר מרוחקים פיזית מההורים‪.‬‬

‫‪15‬‬

‫‪16‬‬ ‫את הבנים מעודדים לאגרסיביות וגבריות והבנות זוכות לשבחים אם הן נחמדות‪ ,‬חברתיות‬ ‫וממושמעות‪.‬‬ ‫גם החפצים שנרכשים עבורם שונים‪ :‬בובות לבנות‪ ,‬מכוניות לבנים‪.‬‬ ‫תיאוריית הפונקציונליסטים לחיברות תפקידי מין‪:‬‬ ‫הפונקציונליסטים כמו פרסונס וביילס סבורים כי תפקודה היעיל של החברה מותנה בחלוקת‬ ‫תפקידים ברורה בין נשים לגברים‪ :‬הגבר ממלא תפקידים כלכליים האישה לעומת זאת היא‬ ‫אם המשפחה ותפקידה לטפח את היחסים במשפחה ודאגה פיזית לבני המשפחה‪.‬‬ ‫כדי לאפשר חלוקת עבודה כזאת החיברות חייב להכשיר גבר פעיל‪ ,‬אגרסיבי ושאפתן ואישה‬ ‫פסיבית‪ ,‬תלותית וחמה‪.‬‬ ‫תיאוריית הסוציוביולוגיה לחיברות תפקידי מין‪:‬‬ ‫לפי גישה זו חלוקת התפקידים היא אינה תוצאה של חיברות שונה ‪,‬אלה תוצאה של הבדלים‬ ‫בסיסיים בין שני המינים‪.‬‬ ‫תיאוריית הקונפליקט לחיברות תפקידי מין‪:‬‬ ‫הדוגלים בתיאוריית הקונפליקט כמו קולינס רואים בחלוקת תפקידים בחברה תוצאה של‬ ‫קונפליקט אינטרסים בין שני המינים‪ .‬כדי לשמור על עמדת הכוח שלהם הגברים מעונינים‬ ‫להחזיק בנשים בעמדות משניות‪ .‬כל עוד הנשים מוחזקות בעמדות אלה הן אינן נכנסות‬ ‫לחיים הפוליטיים והכלכליים‪ ,‬מצבם של הגברים שפיר‪ .‬מכיוון שמצב זה נוח לקבוצה‬ ‫הדומיננטית – לגברים‪ ,‬הסדר החברתי הקיים נתפס כמובן מאליו‪ ,‬איש לא יפעל לשנותו‪,‬‬ ‫וההפך הוא הנכון‪ -‬הוא יונצח באמצעות חיברות מתאים‪.‬‬ ‫חיברות בגיל ההתבגרות‪:‬‬ ‫חיברות מטרים‪:‬‬ ‫בתקופת ההתבגרות המתבגר עובר הכנה והכשרה לקראת מילוי תפקידי הבוגרים‪.‬‬ ‫הצעיר יוזם ולומד בהדרגתיות להתמודד עם תפקידי המבוגרים שחברתו מציבה בפניו‪.‬‬ ‫בתקופה זו מתגבשת אישיותו החברתית‪ ,‬הפוליטית וכדומה‪.‬‬ ‫קבוצת הגיל " קבוצת השווים " הופכת להיות לסוכן חיברות בעל חשיבות ראשונה במעלה‪,‬‬ ‫אך היא משלימה את החיברות הראשוני שנעשה בידי ההורים‪.‬‬ ‫בתקופה זו ובתהליך החיברות הזה יש להם תת תרבות עם ערכים ונורמות שלהם‬ ‫המשמעותיים להם‪ ,‬והשונים מהמקובל בחברת המבוגרים‪.‬‬ ‫מושגים‪:‬‬ ‫חיברות מחדש‪ :‬שינוי יסודי של אישיות השוכן על ידי פיקוח מכוון על סביבתו‪.‬‬ ‫קבוצת השווים – (‪ )PEER GROUP‬קבוצה חברתית שחבריה בני אותו גיל ואותה עמדה‬ ‫חברתית ושותפים לאותם אינטרסים‪.‬‬ ‫שלב האופרציות הפורמליות – (פיאז'ה) מושג לדרגת ההתפתחות האנושית שבה אנשים‬ ‫מסוגלים לחשוב באופן מופשט וביקורתי‪.‬‬ ‫שלב האופרציות הקונקרטיות (פיאז'ה) דרגת ההתפתחות האנושית שבה פרטים מתחילים‬ ‫להבחין בקיומם של קשרים סיבתיים בסביבתם‪.‬‬ ‫שלב הטרום אופ רציונלי – (פיאז'ה) דרגת ההתפתחות שבה אנשים מתחילים להשתמש‬ ‫בשפה ובסמלים אחרים‪.‬‬ ‫שלב הסנסורי ‪ /‬מוטורי – דרגת ההתפתחות האנושית בה פרטים מכירים את העולם רק‬ ‫באמצעות החושים‪.‬‬ ‫תקשורת המונים‪ -‬אמצעים אי מפרסונליים לשיגור מסרים לקהל עצום‪.‬‬

‫‪16‬‬

‫‪17‬‬

‫יחידה ‪ – 5‬קבוצות וארגונים‬ ‫‪ – 5.2‬שיטות בחקר אינטראקציה תוך קבוצתית‪.‬‬ ‫קבוצה ‪ -‬יחידה חברתית המורכבת משני אנשים או יותר המקיימים בניהם אינטראקציה‪.‬‬ ‫קבוצה ראשונית – משמשת מסגרת חברתית אינטימית ויציבה‪ ,‬מעניקה לחבריהן תמיכה‬ ‫רגשית וההתקבלות אילה אינה כרוכה בדרישות פורמליות כלשהן‪.‬‬ ‫קבוצה שיש בה קשרים אישיים‪ ,‬רגשיים‪ ,‬בדרך כלל ארוכי טווח‪ ,‬היא מאופיינת ביחסים‬ ‫ראשוניים‪ ,‬התייחסות לאדם כולו כאשר היחסים הם המטרה של הקבוצה‪.‬‬ ‫קבוצה משנית – קבוצה שהתארגנה לטובת ביצוע משימה כלשהי‪ ,‬או להשגת מטרה‬ ‫מסוימת‪( .‬בית‪-‬ספר)‬ ‫קבוצה בה לאנשים יש אינטרס משותף ומטרה משותפת‪ ,‬לרוב הקבוצה קיימת לטווח קצר‪,‬‬ ‫מאופיינת ביחסים משניים‪ ,‬וזיקה רגשית חלשה‪.‬‬ ‫עפ"י קולי – ההתייחסות לחברי הקבוצה היא מצומצמת יותר ומבוססת על התפקיד שהם‬ ‫מקיימים בתוך הקבוצה‪.‬‬ ‫סוציומטרייה (של מורנו)‪:‬‬ ‫בעזרת הסוציומטרייה מתארים את היחסים הבלתי פורמליים בין חברי הקבוצה והתיאור‬ ‫הגרפי של יחסים אלו מכונה סוציוגרמה‪.‬‬ ‫כלי מדידה שבאמצעותו ניתן לתאר את האינטראקציה בתוך הקבוצה‪ :‬וכך ניתן ללמוד על‬ ‫הקבוצה עצמה וגם על האנשים שבתוכה‪ .‬לפי ‪ :‬עוצמת היחסים ומיפוי לאלה שקיים ביניהם‬ ‫יחסים ראשוניים‪ ,‬יחסי ידידות‪ ,‬משיכה או דחייה‪ ,‬סוגי תקשורת‪ ,‬תגובות‪ ,‬מי פופולרי ומי‬ ‫פחות‪ ,‬מידת הליכוד הקבוצתי‪ ,‬ההשפעה ועוד‪.‬‬ ‫השרטוט הסוציומטרי תלוי לעיתים ברצונם של הנחקרים לקיים משימה זו או אחרת עם‬ ‫חבריהם לקבוצה‪ ,‬אפשר שמערכת היחסים תראה בצורה מסוימת ואפשר ששרטוט על ביצוע‬ ‫משימה יראה בצורה אחרת לגמרי‪.‬‬ ‫ניתוח תהליכי אינטראקציה (של בייליס)‪:‬‬ ‫כלי מדידה המאפשר למדוד תווך יותר רחב של תהליכים‪.‬‬ ‫ביילס גיבש שיטה לחקר האינטראקציה באמצעות התבוננות בפעולות השונות ומיונן‬ ‫לקטגוריות התנהגותיות‪ .‬הצופה שוהה במחיצתה של קבוצת האנשים ומסווג את דפוסי‬ ‫התנהגותם המילולית והלא מילולית לפי ‪ 12‬קטגוריות‪:‬‬ ‫א‪ .‬תגובות רגשיות חיוביות‪:‬‬ ‫‪.1‬מפגין סולידריות‪ ,‬תומך‪.‬‬ ‫‪.2‬מפיג מתח‪ ,‬מתבדח‪.‬‬ ‫‪.3‬מסכים מראה קבלה פסיבית‪.‬‬ ‫ב‪ .‬תגובות של פתרון בעיות – תשובות‪:‬‬ ‫‪.4‬מציע הצעות‪ ,‬מכוון‪.‬‬ ‫‪.5‬מביע דעה‪ ,‬מעריך‪ ,‬מבטא רגשות‪.‬‬ ‫‪.6‬מספק מידע‪ ,‬הבהרות ואישורים‪.‬‬ ‫ג‪ .‬תגובות של פתרון בעיות – שאלות‪:‬‬ ‫‪.7‬מחפש כיוונים‪ ,‬מידע‪ ,‬אישורים‪.‬‬ ‫‪.8‬מבקש דעות‪ ,‬הערכות וניתוחים‪.‬‬ ‫‪.9‬מבקש הצעות‪ ,‬ודרכי פעולה‪.‬‬ ‫ד‪ .‬תגובות רגשיות שליליות‪:‬‬ ‫‪17‬‬

‫‪18‬‬ ‫‪.10‬אינו מסכים‪ ,‬פסיבי‪ ,‬מונע עזרה‪.‬‬ ‫‪ .11‬מפגין מתח‪ ,‬מבקש עזרה‪ ,‬עוזב את שדה התצפית‪.‬‬ ‫‪.12‬מפגין התנגדות‪ ,‬מפחית ממעמדם של אחרים‪ ,‬מגן על עצמו‪.‬‬ ‫במהלך התצפית החוקר רושם כל תגובה התנהגותית ובסופה הוא מסכם את מספר‬ ‫התגובות בכל קטגוריה (כך שניתן להציג את הנתונים בגרף‪ ,‬ובאחוזים)‪.‬‬ ‫תצפית משתתפת‪:‬‬ ‫החוקר נמצא בתוך הקבוצה "חבר בקבוצה" ולוקח חלק פעיל באינטראקציה החברתית‪,‬‬ ‫ורושם את פרטיה מנתח אותה ומפרש אותה‪.‬‬ ‫בשיטה זו מצד אחד מאמינים שמכיוון שהחוקר השתלב בקבוצה והוא מבין את ערכיה הוא‬ ‫גם יוכל לנתחה בצורה טובה‪ ,‬אך מצד שני האם הוא אובייקטיבי?‬ ‫דוגמא‪ :‬מחקרו של וייט – "חבורת נורטון" על קבוצת צעירים בשכונת עוני גדולה באמריקה‪.‬‬ ‫‪ –5.3‬השלכות התנהגותיות של השתייכות קבוצתית‪.‬‬ ‫לתחושת השייכות של היחיד לקבוצה ראשונית יש חשיבות רבה‪ .‬כדי להשתייך לקבוצה‬ ‫ולזכות בתמיכתה הרגשית והמוסרית‪ ,‬בני האדם מוכנים לקבל את הנורמות ואת הערכים‬ ‫המקובלים עליה‪ .‬לקבוצה יש השפעה עצומה על היחיד‪ ,‬ותגובות החברים בקבוצה יהיו‬ ‫כתוצאה מלחץ קבוצתי שהופעל עליהם (כדי להישאר קונפורמים נאמנים לקבוצה)‪.‬‬ ‫‪ –5.4‬אפיונים מבניים של קבוצות והשפעתם על יחסי הגומלין בתוכה‪.‬‬ ‫דיאדה (של זימל) ‪:‬‬ ‫קבוצה של שני אנשים אשר מודעים לכך שאם אחד מהם יפרוש תיפסק האינטראקציה וישים‬ ‫קץ לקבוצה‪ .‬היחסים הם ישרים‪ ,‬אינטנסיביים‪ ,‬לרוב גם אינטימיים יחסים ראשוניים (השמן‬ ‫והרזה)‪.‬‬ ‫טריאדה‬ ‫קבוצה של שלושה אנשים ( ויותר ) בה היחסים בלתי ישירים‪ ,‬תיווך קואליציה וכדומה (הגשש‬ ‫החיוור)‪.‬‬ ‫זימל טען שאם אנחנו באים לבחון את המשמעות של מס' האנשים בכל קבוצה אנחנו נמצא‬ ‫שההבדל המשמעותי ביותר הוא המעבר מקבוצה של שני אנשים "דיאדה" לקבוצה של‬ ‫שלושה אנשים "טריאדה"‪.‬‬ ‫מבנה התקשורת בקבוצה‪:‬‬ ‫מבנה מעגל ‪ -‬קבוצה פעילה‪ ,‬חסרת מנהיגות מאורגנת פחות וספונטנית יותר‪ ,‬רוב חבריה‬ ‫מרוצים מההשתייכות אליה‪.‬‬ ‫מבנה כוכב – פעילה פחות‪ ,‬בעלת מנהיגות מוסכמת ודפוסי ארגון ברורים‪ ,‬רוב חבריה אינם‬ ‫מרוצים מההשתייכות אליה‪.‬‬ ‫** תדירות האינטראקציה בקבוצה גם היא משפיעה על יחסי הגומלין בה‪ .‬לדוגמא ניקח את‬ ‫מחקרו של פסטינגר על השפעת מיקום הדירות במעונות הסטודנטים על יחסי הגומלין‪ :‬הוא‬ ‫הסיק לבסוף שמרחק פיזי אינו משפיעה על מערכות יחסי כמו מרחק פונקציונלי‪.‬‬

‫‪ –5.5‬קבוצות התייחסות‪.‬‬

‫‪18‬‬

‫‪19‬‬ ‫קבוצת התייחסות – קבוצות אשר היחיד אינו משתייך אליהן אך הן מהוות לו כנקודת‬ ‫התייחסות או כדגם חיקוי או כדגם שיש להסתייג ממנו‪.‬‬ ‫יחידת התייחסות נורמטיבית ‪ -‬התייחסות יחידים לקבוצה אשר אינם שייכים לה אך שואפים‬ ‫להתקבל אליה‪ ,‬לדוגמא ‪ :‬עולים חדשים‪.‬‬ ‫יחידת התייחסות משווה (חיובית או שלילית) – התייחסות יחידים לקבוצה אשר הם אינם‬ ‫רוצים להשתייך אליה אך להיות שווים לה‪ ,‬לדוגמא‪ :‬פמיניסטיות אשר שואפות להיות שוות‬ ‫לגברים אך לא כמוהם‪.‬‬ ‫ישנה גם אפשרות ליחידת התייחסות שלילית – כלומר לשאוף להיות ההפך‪.‬‬ ‫קיפוח יחסי – תחושת קיפוח המתעוררת עקב השוואת מצבי לקבוצות אחרות‪.‬‬ ‫‪ - 5.6‬גישות תיאורטיות שונות בחקר האינטראקציה הקבוצתית‪.‬‬ ‫הגישה הפונקציונלי סטית‪:‬‬ ‫לפי גישה זו קיומן של קבוצות חברתיות הכרחי להמשך תפקודה התקין של החברה‪.‬‬ ‫יחידים מפיקים תועלת רבה מעצם השתתפותם בקבוצות ראשוניות (תמיכה רגשית)‪,‬‬ ‫וקבוצות משניות (מקום עבודה או חוגים)‪ .‬ויבדקו מה תפקיד הקבוצה הנחקרת במסגרת‬ ‫החברתית הרחבה יותר‪ ,‬כיצד המסגרת נשמרת ועוד‪.‬‬ ‫גישת האינטראקציוניזם הסימבולי‪:‬‬ ‫האינטראקציה החברתית מבוססת על הפירושים האישיים הניתנים להתנהגויות בפועל ‪,‬‬ ‫במתן פירוש זה נעזר הפרט בסמלים מילוליים והתנהגותיים‪ .‬הגדרת המצב מכוונת את‬ ‫תגובותיו ואת התנהגותו‪.‬‬ ‫תיאוריית החליפין‪:‬‬ ‫מסבירים את האינטראקציה החברתית באמצעות דגם כלכלי‪.‬‬ ‫ההנחה הבסיסית היא כי בין חברי הקבוצה מתבצע תהליך של חליפין והאינטראקציה‬ ‫תמשיך להתקיים כל עוד המצב יישאר הדדי ומאוזן ובעל תגמולים חיוביים והקשר נשאר‬ ‫ככדאי התגמולים אינם חייבים להיות זהים‪.‬‬ ‫תיאוריית הקונפליקט‪:‬‬ ‫קבוצה חברתית מתגבשת לעיתים בשל הניגודים הקיימים בינה לבין חברי קולקטיב חברתי‬ ‫אחר‪ .‬בתקופתו של קרל מרקס (המאה ה‪ )19-‬פועלים רבים רוכזו בבתי חרושת גדולים‪ ,‬וכך‬ ‫נוצרה ביניהם תקשורת נוחה‪ ,‬תנאי העבודה הקשים גיבשו את הפועלים כנגד בעלי‬ ‫המפעלים‪ .‬וכך התגבשו קבוצות של מעמדות תוך קונפליקט חברתי‪.‬‬ ‫מושגים‪:‬‬ ‫חשיבת יחד ‪( -‬ג'ניס) מצב שבו כל משתתפי הקבוצה קיבלו עליהם את דעת הקבוצה מבלי‬ ‫להתנגד או להסתייג ממנה‪.‬‬ ‫מצב זה פוגע בחשיבה העצמית ונותן תחושת כוח מוטעית ולמעשה גורם למצב שבו הסיכוי‬ ‫שההחלטה שהתקבלה שגויה גדול יותר‪.‬‬ ‫קבוצה חברתית‪ :‬שני אנשים ויותר בעלי תודעה קבוצתית משותפת כמו‪ :‬תרבות ומטרה‪.‬‬ ‫קטגוריה חברתית‪ :‬אנשים בעלי סטטוס משותף שלא מכירים בהם אבל מודעים לאותו‬ ‫סטטוס‪.‬‬ ‫קבוצת השתייכות‪ :‬קבוצה שאנו שייכים לה‪ ,‬קבוצה משמעותית בחיינו‪ ,‬קבוצות השתייכות‬ ‫גם מגדירות מי אנחנו‪.‬לדוגמא‪ :‬קבוצת השווים (‪: )PEER GROUP‬‬ ‫קבוצה של אנשים בעלי סטטוס משותף‪ :‬גיל‪ ,‬מקצוע‪ ,‬מעמד אישי‪ .‬בד"כ מדברים על בני‬ ‫הנוער בגלל שההשפעה שלה מאוד גדולה‪.‬‬

‫‪19‬‬

‫‪20‬‬ ‫קבוצת "אנחנו" –( ‪ :) in group‬קבוצה שאני שייך לה ואני מאוד מזדהה איתה ‪.‬‬ ‫קבוצת ה"אחרים" ( ‪ :)out group‬קבוצות התייחסות שאני לא שייך אליהן ולא מזדהה‬ ‫איתן‪ ,‬אך אני מתייחס אליהן והן משפיעות עליי‪ .‬ואני מתנגד להם‪.‬‬

‫המשך היחידה – ארגונים‪.‬‬ ‫‪ –5.7‬ארגונים פורמליים‪.‬‬ ‫ארגון פורמלי – יחידה חברתית שהוקמה לשם השגת מטרה מסוימת ולקידומה‪.‬‬ ‫הארגונים הפורמליים הם מסממני ההיכר של החברה המודרנית‪.‬‬ ‫לפי מרטון‪ :‬בכל מוסד יש חלוקה לארבעה מוסדות "‪ :"A.G.I.L‬כלכלי‪ ,‬פוליטי‪ ,‬חינוכי‪,‬‬ ‫ותרבותי‪.‬‬ ‫ארגון ביורוקרטי‪( :‬מקס ובר)‬ ‫דגם ארגוני שמתוכנן בצורה רציונלית לביצוע יעיל של משימות‪.‬‬ ‫בירו – ניירת‪ ,‬קרטיה‪ -‬שלטון‪ ,‬ביורוקרטיה – שלטון המכתבה‪.‬‬ ‫ששת המאפיינים של הביורוקרטיה על פי וובר ‪ /‬ו הדיס פונקציות עפ"י מורטון‪:‬‬ ‫‪.1‬התמחות‪ :‬כל אדם מוטלת עליו משימה מיוחדת ומוגדרת‪ ,‬כל אדם מיועד לתפקיד‬ ‫מסוים שבו הוא משקיע את כל הידע והאנרגיה שלו‪.‬‬ ‫* דיס פונקציה ‪" -‬כשל מיומן"‪ :‬ההכשרה והמיומנות של פקיד מסוים‪ ,‬שהיו יעילות בתנאים‬ ‫מסוימים‪ ,‬עלולות לפגוע ביעילות הארגון‪ ,‬עם השתנות התנאים ‪ :‬הפקיד אינו מסוגל להתאים‬ ‫את דרך פעולתו לתנאים החדשים‪.‬‬ ‫אי יכולתו של ארגון להגיב לנסיבות או צרכים מיוחדים‪ .‬חוסר יעילות ו"סחבת"‪ .‬כמו כן‪,‬‬ ‫מחלקות שונות בארגון נהפכות לקבוצה ראשונית ומפתחות נורמות וכללים ביניהם ונוצר‬ ‫"אנחנו" "והם"‪ ,‬ופעמים רבות לא מעבירים בקשות ומידע ונוהגים לא לטובת הארגון‪.‬‬ ‫‪.2‬היררכיה של משרות‪ :‬ארגון ביורוקרטי משבץ את עובדיו‪/‬חבריו בהיררכיה אנכית‬ ‫של משרות (עץ משרות) מהמנהלים הבכירים ועד לעובדים נמוכי הדרגה ‪ ,‬לכל‬ ‫אחד ידוע למי הוא כפוף ומי כפוף אליו‪.‬‬ ‫דיס פונקציה ‪ -‬לפי קרוזיה מקבלי ההחלטות במבנה ביורוקרטי בעל היררכיה נוקשה הם‬ ‫לעיתים קרובות חסרי ידע מקצועי‪ .‬המומחים לעומת זאת‪ ,‬עתירי מידע‪ ,‬אך חסרי סמכות‬ ‫לקבל החלטות‪ ,‬החלטות יכולות להיות שגויות כי הן מתקבלות ע"י אדם שאינו מומחה לכך‪.‬‬ ‫תומפסון טוען כי ארגונים ביורוקרטים הגיעו למצב של חולי וקורא לה "ביורו‪-‬פתולוגיה" אי‬ ‫התאמה בין הידע המקצועי של הפקיד לבין מידת הסמכות שלו‪.‬‬ ‫‪.3‬כללים ותקנות‪ :‬בארגונים ביורוקרטים מתנהלת הפעילות על פי כללים נהלים‬ ‫ותקנות הנקבעים באורח רציונלי האמורים להכתיב את תפקוד הארגון וסביבתו‪.‬‬ ‫* דיס פונקציה ‪ -‬עבודה לפי כללים‪ :‬הדרישה שהפקידים ינהגו לפי כללים ותקנות לעיתים‬ ‫קרובות מביאה לקשיחות וקשיים בטיפול בציבור‪ ,‬הפקידים נוטים לשכוח שהכללים נועדו‬ ‫להפעיל את הארגון ולסייע לארגון במימוש מטרותיו‪ ,‬והם אינם מטרה בפני עצמה‪ .‬והם‬ ‫הופכים את האמצעים הביורוקרטים למטרות‪.‬‬ ‫מרטון טבע את המושג "ריטואליזם ביורוקרטי" שפירושו הקפדת יתר על חוקים ותקנות עד‬ ‫כדי סיכול מטרותיו של הארגון ‪ .‬ריטואליזם מדכא את היצירתיות והדמיון של העובדים ומחבל‬ ‫בביצועיהם של העובדים ושל הארגונים‪ .‬מרטון טוען שתופעה זו היא אחת הדיס פונקציות‬ ‫החמורות ביותר של הביורוקרטיה‪.‬‬ ‫‪.4‬מיומנות טכנית ‪ :‬ארגונים ביורוקרטים מנהלים פיקוח על ביצועי העובדים‪ ,‬ומצפים‬ ‫מהעובדים שיהיו בעלי מיומנות טכנית הדרושה לביצוע משימתם ושימשיכו‬ ‫להתמקצע ולהצטיין במיומנות הטכנית הדרושה לביצוע משימתם‪.‬‬ ‫‪20‬‬

‫‪21‬‬ ‫‪.5‬אי מפרסונליות‪ :‬ארגונים ביורוקרטים מתנהלים על פי כללים ולא על פי גחמות‬ ‫אישיות על כן לקשרים אישיים רגשיים אין מקום בארגון אי מפרסונלי‪ .‬ישנו דגש‬ ‫על יחסים משניים ולא ראשוניים‪.‬‬ ‫‪.6‬תכתובת רשמית‪ :‬בירו (ניירת)– קרטיה (שלטון) ‪ :‬כל פעולה תיעשה באופן כתוב‬ ‫ורשמי‪ ,‬ביורוקרטיות מעדיפות להתבסס על תזכירים ודוחות רשמיים בכתב ולא‬ ‫על תקשורת מילולית אקראית‪.‬‬ ‫על פי מקס ובר‪:‬‬ ‫‪‬אי מפרסונליות בארגון לעיתים שוללת את היכולת של העובד להיענות לצרכיי הלקוח‬ ‫משום שהעובד מתייחס ללקוחו אל "מקרה סטנדרטי" ובכך מוחקת את אנושיותם של‬ ‫העובדים כלפי אלה שהם אמורים לשרת‪.‬‬ ‫‪‬ביורוקרטיה ואי מפרסונליות מצמיחה תחושה של ניכור בקרב העובדים תחושה של‬ ‫"בורג קטן במערכת"‪ ,‬והעובדים נעשים אדישים למטרות הפורמליות של הארגון‪.‬‬ ‫‪"‬אינרציה ביורוקרטית" – נטייתם של ארגונים ביורוקרטים להנציח את קיומם‪ ,‬לאחר‬ ‫שהשיגו את מטרתם ‪ ,‬החליפו או הגדירו מחדש את מטרתם‪.‬‬ ‫חוק פרקינסון‪:‬‬ ‫מספר העובדים גדל ללא קשר לכמות העבודה‪.‬‬ ‫עובדים ביורוקרטים אינם מגלים בדרך כלל עניין אישי רב במשימותיהם ואם היתה להם ביום‬ ‫מסוים פחות עבודה‪ ,‬הם יבצעו אותה באיטיות על פני יום שלם‪ .‬ולא ינסו לייעל את עבודתם‬ ‫ובזמן הפנוי ליזום משימות אחרות‪ .‬הם משתדלים להיראות עסוקים וההטעיה הזאת גורמת‬ ‫לארגונים לגייס עובדים נוספים‪ ,‬להכשירם‪ ,‬וכך לספק תעסוקה נוספת של הדרכתם של‬ ‫העובדים החדשים‪ .‬התוצאה‪ :‬מעגל קסמים של התנפחות ביורוקרטית‪ .‬כמו כן טוען פרקינסון‬ ‫כי בעיות חשובות אינן זוכות לדיון מעמיק כי רוב המשתתפים בו הם ממילא חסרי ידע והבנה‬ ‫בסוגיות אלה‪.‬‬ ‫העיקרון הפיטרי ‪:‬‬ ‫אנשים בארגון ביורוקרטי מתקדמים עד לדרגה של חוסר מיומנות‪.‬‬ ‫מתבסס על דעתם של שני חוקרים "פיטר" ו"האל" ‪" :‬במדרג נוטה כל עובד לעלות לדרג‬ ‫חוסר הכשרון שלו" ‪ -‬עובדים המפגינים את יכולתם בדרגה מסוימת של ההיררכיה‬ ‫הארגונית‪ ,‬זוכים לקידום לעמדה בכירה יותר‪ .‬בסופו של דבר הם מוצאים את עצמם בנעליים‬ ‫גדולות מכפי מידתם‪ ,‬כאן הם אינם מתפקדים היטב וקידומם נעצר‪ .‬מנקודת מבטו של‬ ‫הארגון ניתן לומר כי את רוב התפקידים בארגון מאיישים אנשים לא יעילים ובלתי כשירים‬ ‫לתפקידם‪( .‬וכדי לשמור על דרגתם מתהדרים בהישגיהם של הכפופים להם)‪.‬‬ ‫‪ –5.8‬גישות תיאורטיות בתורת הארגונים‪.‬‬ ‫הגישה הקלאסית‪( :‬טיילור) ‪-‬‬ ‫תמריץ חומרי לעובד להגברת תפוקתו‪.‬‬ ‫המניעים העיקריים של האדם הם הפחד מרעב והרצון להשתכר‪.‬‬ ‫על הבסיס הזה פיתחו שיטה שתייעל בצורה מקסימלית את עבודת הפועלים‪ .‬גישה זו‬ ‫פותחה ע"י מהנדסים אשר בנו אותה כשהם מתייחסים לאנשים בצורה של מכונות מבלי‬ ‫להתייחס לרגשותיהם‪ ,‬שעמום‪ ,‬מחלות‪ ,‬צורך במנוחה‪ ,‬דברים ואספקטים שלא מוצאים‬ ‫במכונות‪.‬‬ ‫טיילור סבר שיש לבנות מערכת של תמריצים כלכליים‪ ,‬שיהיה בה יחס ישר בין שכר העובד‬ ‫לתפוקתו‪ .‬העלאת תפוקת העובד באמצעות תגמולי שכר‪ ,‬וליצור לעובדים תנאים פיזיים‬ ‫(צורת ישיבה‪ ,‬תאורה‪ ,‬כלי עבודה) ותמריצים חומריים שיגבירו את תפוקתו‪ .‬מכך יצאו‬ ‫נשכרים המפעל והעובדים‪.‬‬ ‫גישת יחסי האנוש‪:‬‬

‫‪21‬‬

‫‪22‬‬ ‫ליחסים החברתיים הנרקמים בין העובדים חשיבות רבה לתפקוד הארגון‪.‬‬ ‫לאחר שהנחות שהיו מקובלות על אנשי הגישה הקלאסית התגלו כלא נכונות‪ ,‬גישה זו גילתה‬ ‫לנו שהתפוקה של העובד לא רק מושפעת מהסביבה הפיזית אלא מן הנורמות של קבוצת‬ ‫העובדים שהוא שייך אליה‪ .‬והתקשורת המילולית הלא פורמלית משפיעה על הארגון‪.‬‬ ‫לדוגמא‪ :‬בחברת היי טק הוציאו הודעה פורמלית לעובדים שיפוטרו ‪ 20%‬ולא יותר מזה‪.‬‬ ‫אבל‪ ,‬התחילה שמועה לא פורמלית שיפוטרו יותר אנשים והחברה תעבור לכונס נכסים‪ .‬מה‬ ‫שהשפיע יותר זו השמועה הלא פורמלית‪.‬‬ ‫לדוגמא מחקריו של האותורן המבליטים את חשיבות הקבוצה הקטנה והיחסים החברתיים‬ ‫הנרקמים בה לתפקודו התקין של הארגון שהיא שייכת אליו‪.‬‬ ‫הגישה המבנית‪ :‬קרל מרקס‪.‬‬ ‫גישה זו כוללת יסודות משתי הגישות האחרות‪ ,‬אך סוברת כי קיים קונפליקט בין העובדים‬ ‫להנהלה‪.‬‬ ‫היא עוסקת במבנה הפורמלי רציונלי של הארגון (כמו הגישה הקלאסית) וכן ביחסים הבלתי‬ ‫פורמליים שנרקמים בין אנשים וקבוצות בתוכו (כמו גישת יחסי האנוש) אך טוענת שאין‬ ‫הרמוניה ביחסי העבודה‪ .‬תחושת הניכור של הפועלים היא פועל יוצא של הקיטוב ההולך‬ ‫וגובר בין הפועלים לבין המעסיקים‪ ,‬הפועלים הנם בורג קטן במערכת ונשללת מהם היוזמה‬ ‫והביטוי העצמי‪ .‬עבודתו שגרתית חד גונית וחוזרת על עצמה ואינה מעניקה לו סיפוק‪.‬‬ ‫בעלי הגישה סבורים כי מאבק פתוח יביא בסופו של דבר תועלת לעובד ולהנהלה כאחד‪.‬‬ ‫‪ –5.9‬מטרות הארגון‪.‬‬ ‫החלפת מטרות‪" -‬אינרציה ביורוקרטית" – שאיפתו של כל ארגון הוא להמשיך ולהתקיים‬ ‫וכאשר הארגון משיג את מטרתו או כשקשה לו להשיג את מטרתו הוא מוצא מטרה חדשה‪.‬‬ ‫הסטת מטרות – כאשר הארגון שכח את המטרה שלו והקיום הפך להיות המטרה שלו‪.‬‬ ‫חוק הברזל של ה"אוליגרכיה"‪ -‬השלטון והכוח בידי קבוצה קטנה על רבים‪ ,‬הפועלת כדי‬ ‫לשמר את עצמה‪ .‬ומטרתה לשמר את כוחה‪.‬‬ ‫‪ –5.10‬תפקוד הארגון‪.‬‬ ‫כדי למדוד את הצלחת הארגון יש שני מדדים‪:‬‬ ‫אפקטיביות ‪ -‬מידת ההצלחה בהשגת המטרה המוצהרת‪.‬‬ ‫יעילות ‪ -‬מדידת המשאבים להפקת תוצרת‪,‬כמה שפחות משאבים לכמה שיותר תוצרת‪.‬‬ ‫כדי להעריך את תפקודו של הארגון נבדוק שני נושאים בעייתיים‪:‬‬ ‫* הקושי להגדיר מהי מטרת הארגון – לעיתים קיים פער בין הגדרות המטרה של גורמים‬ ‫שונים‪ :‬תוך‪-‬ארגוניים‪ ,‬וחוץ‪-‬ארגוניים‪.‬‬ ‫* הקושי להגדיר את יחידת התוצרת שתשמש מדד ליעילותו של הארגון‪.‬‬ ‫‪ –5.11‬הארגון הכוללני – אפיונים מבניים‪.‬‬ ‫ארגון כוללני‪:‬‬ ‫מסגרת שבה אנשים מבודדים מן העולם החיצוני וחייהם מוכתבים ע"י סגל מנהלי‪ ,‬לרוב‬ ‫בניגוד לרצונם‪ ,‬כגון‪ :‬חולי נפש בבתי חולים‪ ,‬או אסירים בבתי הסוהר‪ .‬מטרת הארגון הכוללני‬ ‫היא חיברות מחדש‪ ,‬שינוי יסודי של אישיות השוכן או החוסה על ידי פיקוח במשטר חמור‬ ‫המכוון על סביבתו‪.‬‬ ‫ארגונים אלה מאופיינים בשלוש תכונות ייחודיות‪:‬‬

‫‪22‬‬

‫‪23‬‬

‫‪.1‬אנשי הסגל מפקחים על כל תחומי החיים היום יומיים‪( .‬מקומות אכילה‪ ,‬לינה‪,‬‬ ‫עבודה וכו')‪.‬‬ ‫‪.2‬שיטה נוקשה המקנה לשוכנים תנאים אחידים‪ ( .‬מזון‪ ,‬לינה‪ ,‬ופעילויות)‪.‬‬ ‫‪.3‬כללים פורמליים ולוחות זמניים יומיים המכתיבים לשוכנים את שגרת יומם‪.‬‬ ‫מושגים‪:‬‬ ‫ארגון ‪ -‬קבוצה משנית עם יחסים משניים‪ ,‬מכוונים למטרה‪ .‬ארגון הוא חלק מהמוסד‬ ‫החברתי לדוגמא‪ :‬במוסד חינוכי יש ארגונים כגון‪ :‬ביה"ס‪ ,‬אוניברסיטה‪.‬‬ ‫סוגי ארגונים‪:‬‬ ‫וולנטרי – מטרות ‪ -‬מרצון‪.‬‬ ‫כפייתי – בכפיה‪.‬‬ ‫תועלתני – לשם מטרה תועלתנית – לשם תגמול‪ ,‬כסף‪.‬‬ ‫נורמטיבי‪ -‬לשם קידום מטרות בעלות ערך מוסרי‬

‫‪23‬‬

‫‪24‬‬

‫יחידה ‪ – 6‬המשפחה ‪.‬‬ ‫המשפחה כמוסד – מכלול של נהלים והנחיות ביצוע‪.‬‬ ‫המשפחה כקבוצה – קבוצה ראשונית המגשימה נהלים אלו בצורה זו או אחרת‪.‬‬ ‫‪ – 6.3‬המשפחה כתופעה אוניברסלית‪.‬‬ ‫הסברים לקיום המשפחה‪:‬‬ ‫מדוע המשפחה קיימת בכל החברות האנושיות?‬ ‫הסבר ביולוגי‪:‬‬ ‫חלק מהחוקרים מצאו כי ההסבר ביולוגי הוא הסיבה לקיום המשפחה – אך את טענה זו ניתן‬ ‫לסתור בדרכים אחדות‪:‬‬ ‫•המשיכה המינית ‪ -‬המשפחה משמשת תשובה ליצר המיני של‬ ‫בני האדם‪ .‬הסבר זה אינו תקף משום שבכל חברה ניתן למצוא‬ ‫סיפוק מיני מבלי לכרוך בכך נורמות המסדירות משפחה‪.‬‬ ‫•חולשתן של הנשים במהלך ולאחר ההריון – בתקופות אלו‬ ‫הגברים נושאים בעול – מכאן ניתן להבין את התחייבות הנשים‬ ‫למשפחה אך מה כורך את הגבר לקבל תפקיד זה??[‬ ‫** ההסבר הסוציו ביולוגי טוען כי הגבר יודע שההשקעה בצאצא היא אינה‬ ‫לחינם – הוא הרי נושא את הגנים שלו‪.‬‬ ‫אם כך ההסבר הביולוגי הוא אמנם אפשרי אך אינו מסק מענה על השאלה – מדוע המשפחה‬ ‫היא אוניברסלית‪.‬‬ ‫גישת החליפין‪:‬‬ ‫גורסת כי אנשים מעונינים למצוא "עסקה טובה" בבחירת בני זוגם‪.‬‬ ‫משיכה גופנית היא אחד הממדים החיוניים של "עסקה" זו‪.‬‬ ‫בעבר‪ ,‬שוויין של הנשים היה נקבע לפי מראן ואילו של הגברים לפי מעמדם הכלכלי‪ ,‬אך‬ ‫בימינו כשהתלות בגבר נחלשת תנאי החליפין של הנשים נעשו דומים לאלו של הגברים‪.‬‬ ‫ההסבר הפונקציונליסטי‪:‬‬ ‫כדי שהחברה תוכל להמשיך ולהתקיים באופן תקין היא חייבת לספק צרכים חברתיים‬ ‫אחדים‪.‬‬ ‫המוסד המשפחתי מספק את הצורך של קיום החברה‪ ,‬הולדה‪ ,‬גידול ילדים וחינוכם‪.‬‬ ‫המשפחה מהווה את עמוד השדרה של החברה‪.‬‬ ‫המשפחה ממלאת ארבע פונקציות ‪:‬‬ ‫‪.1‬חיברות‪.‬‬ ‫‪.2‬הסדרת יחסי המין‪.‬‬ ‫טריטוריה לסיפוק הצרכים‪ ,‬איסור על גלוי עריות מבחינה ביולוגית – מומים‪ ,‬מבחינה‬ ‫חברתית – איום על הסדר החברתי‪.‬‬ ‫‪.3‬מעמד חברתי התחלתי‪.‬‬ ‫המעמד ההתחלתי הוא סטטוס‪ ,‬הוא משפיע על המשך חיי‪ -‬איפה אגדל‪ ,‬אתחנך‪ ,‬מי‬ ‫יהיו חבריי‪.‬‬ ‫‪.4‬הענקת ביטחון חומרי ורגשי ותחושת השתייכות‪.‬‬ ‫אם נקבל את הטיעון שההולדה וחינוך הם צרכים בסיסיים של חברה חייבת אותם הרי נמצא‬ ‫את הסיבה לקיומו של מוסד זה בכל חברה‪.‬‬

‫‪24‬‬

‫‪25‬‬ ‫הסבר גישת הקונפליקט‪:‬‬ ‫אי שיווין במשפחה‪( :‬קרל מרקס ו‪ -‬אנגלס)‬ ‫‪.1‬במובן המעמדי – מעמד גבוה מול נמוך‪.‬‬ ‫‪.2‬אי שיווין ג'נדרילי – גברים מול נשים‪.‬‬ ‫איך משתמר אי השוויון? אנו מדברים על הרצון לשמר את הרכוש והורשה(הורשה היא‬ ‫ירושות ותורשה) – התהוות של המשפחה לפי המבנה של שליטת הגברים התהוותה כדי‬ ‫להגדיר יורשים ולאפשר לגברים להוריש את הרכוש לבניהם‪ .‬אחד ההסברים על שליטה‬ ‫באישה הוא ברית מילה לנשים‪ ,‬הגברים ידעו בדיוק מי ילדיהם ואז הרכוש ישמר במשפחה‬ ‫ויעבור לילדיו‪.‬‬ ‫המשפחה הגרעינית (עפ"י מורדוק)‪:‬‬ ‫בכל חברה ישנה משפחה המארגנת את הפונקציות‪ :‬הולדה‪ ,‬הסדרת יחסי מין‪ ,‬שיתוף פעולה‬ ‫בתחום הכלכלי וחינוך הילדים‪.‬‬ ‫בכל חברה קיים דפוס משפחתי‪ :‬גבר‪ ,‬אישה וילדיהם – המשפחה הגרעינית‪.‬‬ ‫דפוס זה משמש בסיס לכל סוגי המשפחות האחרות (מורחבת)‪.‬‬ ‫אך ישנם חוקרים רבים הסותרים את טענתו של מורדוק בדבר המשפחה הגרעינית‪:‬‬ ‫•מלינובסקי טוען שדפוס המשפחה אינו מחייב נוכחות של אב‬ ‫ביולוגי‪ ,‬אלה ניתן להיעזר גם באב חברתי ‪ -‬לדוגמא ניתן לקחת‬ ‫את הדפוס המשפחתי בהודו שבו האם מגדלת את ילדיה ללא‬ ‫בעל או בן זוג קבוע‪ ,‬כדמות אב משמש אחיה‪.‬‬ ‫דפוסי שארות‪:‬‬ ‫שארים – קבוצת קרובי המשפחה‪.‬‬ ‫ההתייחסות לקבוצת השארים באה לידי ביטוי בחיבה‪ ,‬עזרה הדדית ובתחושת שייכות‪ ,‬אך‬ ‫במידה ונוצר מצב שבו היחיד מרגיש שאינו יכול להסתדר עם אחד משאריו הוא יכול "למחוק"‬ ‫אותו בקלות יחסית‪.‬‬ ‫דו קווי‪:‬‬‫מתייחס להרקבת קבוצת השארים מצד האב ומצד האם‪ .‬כיום די נפוץ בחברה המערבית‪.‬‬ ‫ חד קווי‪:‬‬‫כאשר נבחר רק צד אחד לשמש כשאר בשר‪:‬‬ ‫* פטרילינאליות ‪ -‬פטרי‪-‬אב‪ ,‬לינאלי – צד האב‪ .‬מתייחסים רק לקרובי דם מצד האב‪.‬‬ ‫* מטריליניאלי ‪ -‬מטרי – אם‪ ,‬צד האם (מדבר על תרבות)‪ ,‬כשלא יודעים מי האבא וזה לא‬ ‫מעניין את החברה מי האב‪ ,‬לדוגמא‪ :‬בהודו בחברת ה‪ ,NAYAR -‬הנשים מקיימות יחסי מין‬ ‫ללא יחסים יציבים ולא ניתן לדעת מי האב שם קבעו שאח האם משמש אב חברתי‪.‬‬ ‫* פטריאכלי ‪ -‬שליטת האב (נפוץ יותר)‬ ‫* מטריארכלי – שליטת האם‪.‬‬ ‫דפוסי מגורים‪:‬‬ ‫פטרי לוקאלי – במסגרת משפחת הבעל‪.‬‬ ‫מטרי לוקלי – במסגרת משפחת האם‪.‬‬ ‫ניאו לוקלי – דפוס חדש‪ ,‬לא בקרבת אף משפחה‪.‬‬ ‫סוגי משפחות‪:‬‬ ‫משפחה גרעינית – יחידה המורכבת מאב‪ ,‬אם וילדים מדרגה ראשונה‪.‬‬ ‫משפחה מורחבת – כוללת גם שארים אחרים‪.‬‬ ‫משפחה גרעינית מבודדת – עצמאית עם קשרים רופפים‪.‬‬ ‫משפחה מורחבת מתוקנת – חיים אצל אחד ההורים מתוך אינטרס של חיסכון בשכר דירה‬ ‫למשל‪.‬‬

‫‪25‬‬

‫‪26‬‬ ‫דפוסי נישואין‪:‬‬ ‫אנדוגמיה (גמיה – נישואין) בתוך הקבוצה‪.‬‬ ‫אקסוגמיה – נישואין מחוץ לקבוצה‪.‬‬ ‫מונוגמי – עם בן‪/‬בת זוג אחד‪.‬‬ ‫פוליגמי – ריבוי בני זוג‪ ,‬נישואין ליותר מבן זוג אחד‪.‬‬ ‫פוליגיניה – ריבויי נשים‪.‬‬ ‫פוליאנדריה – ריבויי גברים‪.‬‬ ‫נישואיי ייבום – הגבר חייב לשאת את אלמנת אחיו במידה שנפטר בטרם הוליד ילדים‪.‬‬ ‫‪ – 6.5‬בחירת בן הזוג‪.‬‬ ‫אקסוגמיה – מחייבת את הפרט להינשא לבן זוג שאינו מקבוצתו‪.‬‬ ‫אנדוגמיה – מחייבת את הפרט להינשא לבן זוג מקבוצתו‪.‬‬ ‫דפוסים של בחירת בן זוג‪:‬‬ ‫גם בחירה של בן זוג מתנהלת עפ"י חוקיות חברתית מסוימת‪ ,‬החברה קובעת ע"י חוקים‬ ‫ונורמות מי האנשים המרכיבים את "מאגר האפשריים" שמתוכו ניתן לבוחר בן זוג‪.‬‬ ‫חמשת הגישות לבחירת בן הזוג‪:‬‬ ‫‪ .1‬גישת ההומוגמיה‪:‬‬ ‫בחירת בני זוג הדומים להם באפיונים אישיים וחברתיים כגון‪ :‬דת‪ ,‬מוצא‪ ,‬מעמד חברתי‪.‬‬ ‫גם סטטוס משפחתי מכתיב את בחירת בן הזוג‪ :‬רווק עם רווקה‪ ,‬אלמן עם אלמנה‪..‬‬ ‫שני המאפיינים העיקריים הם‪ :‬דת ומוצא‪.‬‬ ‫‪ .2‬גישת הצרכים המשלימים (וינץ)‪:‬‬ ‫בחירת בן הזוג שצורכי האישיות שלו משלימים את שלה או הפוך ממנו‪( ,‬בוחרים משהו‬ ‫שאישיותו שונה ממני וזה משלים אותי)‪.‬‬ ‫‪ .3‬גישת הסינון‪:‬‬ ‫בחירת בן זוג לאחר סינון‪ ,‬לתהליך הסינון יש שלושה שלבים‪:‬‬ ‫‪.1‬חיפוש דמיון באפיונים אישיים‪ ,‬מבחינה של סטטוס חברתי‪.‬‬ ‫‪.2‬בדיקה של מידת ההתאמה מבחינת דעותיו וערכיו הכללים‪.‬‬ ‫‪.3‬אם הכל מתאים אז בא שלב של בדיקת האם תכונותיו מתאימות לצורכי האישיות‬ ‫שלי‪.‬‬ ‫‪ .4‬גישת החליפין‪:‬‬ ‫ההחלטה בעניין נישואין היא רציונלית בה שוקלים את היתרונות מול החסרונות של בן הזוג‪.‬‬ ‫‪ .5‬גישת הרווח המרבי‪:‬‬ ‫רואה בנישואין פעולה רציונלית וכאן השאיפה היא להרוויח את המקסימום‪ ,‬שיקולים של מה‬ ‫אני מרוויח וכמה אני הכי יכול להרוויח‪.‬‬ ‫‪ – 6.6‬יחסים משפחתיים בחברה המודרנית‪.‬‬ ‫סוגי משפחות (אליזבט בוט)‬ ‫אליזבט בוט הדקה את הדפוסים שמאפיינים סוגים שונים של משפחות והיא בנתה שני‬ ‫דפוסים טהורים‪( :‬דפוס טהור – מודל המשמש לנו מקור להשוואה)‪.‬‬ ‫‪.1‬דפוס בדלני‪ :‬הפרדה בין תפקידי הגבר לתפקידי האישה‪ ,‬אופייני לחברה‬ ‫מסורתית‪.‬‬ ‫‪.2‬דפוס משותף‪ :‬תפקידים משותפים – אופייני לחברה המערבית‪.‬‬

‫‪26‬‬

‫‪27‬‬ ‫כדי לבדוק כציד שני טיפוסים אלו פועלים יחד בחברה נבדקה גם הרשת החברתית כאשר‬ ‫הרשת צפופה – הקשרים הם פנימיים וזה מחזק את הקשר הבדלני‪ ,‬וככל שהרשת צפופה‬ ‫פחות הקשר הוא יותר משותף‪.‬‬ ‫חלוקת הכוח‪:‬‬ ‫חלוקת הכוח בין הבעל לאישה נקבע בעיקר בהתאם לכמות המשאבים החומריים שכל אחד‬ ‫מביא עמו לתא המשפחתי‪.‬‬ ‫שביעות רצון מהנישואין‪:‬‬ ‫קשור בעיקר בגבר – כמה הוא ליברלי‪ ,‬ורצונו להינשא‪.‬‬ ‫חשוב להדגיש שלמרות פתיחותו של הגבר‪ ,‬בביתו הוא תמיד ירצה למצוא דגם של אישה‬ ‫מסורתית‪.‬‬ ‫גירושין‪:‬‬ ‫ששת הגורמים לגירושין בחברה המודרנית ‪:‬‬ ‫‪.1‬האינדיבידואליזם בקו עליה‪:‬‬ ‫כאשר משקיעים יותר זמן לעבודה ולהצלחה האישית ופחות מקדישים זמן זה לזה‪,‬‬ ‫למשפחה ולילדים‪.‬‬ ‫‪.2‬האהבה הרומנטית דועכת במרוצת השנים‪:‬‬ ‫התאווה המינית דועכת עם השנים ויש צורך לחדש את הריגושים הרומנטיים עם משהו‬ ‫אחר‪.‬‬ ‫‪.3‬הנשים של ימינו תלויות פחות בגברים‪:‬‬ ‫נשים העובדות פחות תלויות בבעליהן מבחינה כלכלית ואינן חוששות לפרק את הנישואין‬ ‫הלא מאושרים‪.‬‬ ‫‪.4‬חיי הנישואין כיום מתוחים יותר‪:‬‬ ‫כיום לרוב שני בני הזוג עובדים ומשקיעם יותר זמן ואנרגיה לעבודתם מאשר לחיי‬ ‫המשפחה‪ ,‬גידול הילדים הופך לעול על שניהם ומשפיע על יחסיהם‪.‬‬ ‫‪.5‬גירושין מקובלים כיום יותר מבחינה חברתית‪:‬‬ ‫הסטיגמה השלילית על גירושין נעלמת מן העולם‪ ,‬כיום זה נפוץ יותר ואינו מלווה‬ ‫בביקורת הסובבים‪.‬‬ ‫‪.6‬גירושין הם כיום צעד קל יותר מבחינה משפטית‪:‬‬ ‫בעבר נדרשו בני הזוג להוכיח כי קיימת סיבה לגירושין כמו‪ :‬בגידה או התעללות גופנית‪,‬‬ ‫כיום מי שרוצה להתגרש יכול פשוט לומר כי הם הגיעו למסקנה כי נישואיהן נכשלו‪ ,‬והם‬ ‫לא יתקלו בבעיה‪.‬‬ ‫•גורמים מבניים – התלות הכלכלית נחלשת ולכן גוברים הסיכויים‬ ‫לפירוק המשפחה‪.‬‬ ‫•גורמים תרבותיים – ערכיים – שינוי רמת הציפיות ממוסד‬ ‫הנישואין והעלאת חשיבותו של האושר האישי מעודדים גירושין‪.‬‬ ‫•גורמים חברתיים – ככול שהמעמד החברתי עולה – כך יורד‬ ‫שיעור הגירושין‪ ,‬עקב הבדלים השכר הגבוהים בין הגבר לאישה‬ ‫הזוג מעדיף להישאר נשוי כדי לשמור על רמת החיים‪.‬‬ ‫לעומת זאת במעמד בנמוך זה לא קיים ואחוז הגירושין גבוה ותר‪.‬‬ ‫– דפוסי משפחה חלופיים‪.‬‬ ‫משפחה חד – הורית – נוצרת עקב גירושין או מוות‪ ,‬ובשנים האחרונות גם בצורה וולנטרית –‬ ‫נשים אשר מחליטות ללדת ולגדל את הילד לבד‪.‬‬

‫‪27‬‬

‫‪28‬‬ ‫נישואין פתוחים – לבני הזוג מותר לקשור קשרים‪ ,‬גם מיניים‪ ,‬עם בני אדם אחרים כל עוד‬ ‫היחסים הראשונים הם המשמעותיים עבורם‪.‬‬ ‫החלפת בני זוג – כאשר במפגש זוגות ניתן לקיים יחסי מין עם בן זוג אחר – רק לאותו‬ ‫מפגש‪.‬‬ ‫נישואין ללא תעודות – מתפקדת כמשפחה גרעינית לכל דבר‪ ,‬אך מסיבות אידיאולוגיות או‬ ‫מעשיות מעדיפים לחיות ללא גושפנקה רשמית‪.‬‬ ‫נישואין בשני שלבים – נישואין אינדווידואליים לצורך בני הזוג ‪ ,‬ונישואין לצורך הורות‪.‬‬

‫‪28‬‬

‫‪29‬‬

‫יחידה ‪ – 7‬סטייה חברתית‪.‬‬ ‫‪ – 7.2‬מהי סטייה?‬ ‫הסטייה מוגדרת כתופעה יחסית – לזמן‪ ,‬לתרבות‪ ,‬למקום ואף למעמדו של הסוטה‪.‬‬ ‫התנהגות או פעולה המפרה ציפיות חברתיות הנחשבות מחייבות במקום מסוים ובזמן‬ ‫מסוים‪..‬‬ ‫שונה מהמקובל‪ :‬בהתנהגות‪ ,‬במראה‪ ,‬באידיאולוגיה‪ ,‬משהו שנתפס כחריגה‪.‬‬ ‫כל מי שלא נוהג כפי שנהוג בחברה נחשב ל‪ -‬סוטה‪.‬‬ ‫כנגד הסטייה מופעלות סנקציות‪ :‬חיוביות או שליליות הבאות לפקח או לעודד סטייה‪.‬‬ ‫סנקציה חיובית‪ :‬מראה לשאר החברה מה לעשות‪.‬‬ ‫סנקציה שלילית‪ :‬מראה לשאר החברה מה לא לעשות‪.‬‬ ‫מספר תיאוריות ‪ /‬גישות המנסות להסביר את תופעת הסטייה‪:‬‬ ‫‪(.1‬ג'ונסון) ‪ -‬אדם שסוטה זהו "כשל" בתהליך החיברות‪.‬‬ ‫‪(.2‬רונג) ‪ -‬קשור לאישיות של האדם‪ ,‬הקונפליקט של האדם בין הרצונות שלבין‬ ‫הנורמות הנכפות עליו מבחוץ‪.‬‬ ‫‪(.3‬בקר) ‪ -‬חיברות בתת תרבות סוטה‪ .‬אנשים עוברים תהליך חיברות של אותה‬ ‫שהוא שייך לה‪ ,‬ולומד את הנורמות שלה שנחשבות סטייה‬ ‫חברה‬ ‫חברתית עבור‬ ‫החברה הדומיננטית‪.‬‬ ‫‪.4‬גודפרסון והרשי – תיאוריית הפיקוח העצמי – הסטייה נעוצה ברמת פיקוח עצמי‬ ‫נמוכה‪ ,‬היא מאופיינת בסיפוק מיידי קל ופשוט של רצונות ודחפים‪.‬‬ ‫‪ – 7.5‬הסברים סוציולוגיים לסטייה‪.‬‬ ‫הגישה הפונקציונליסטית (דירקהיים) על הסטייה‪:‬‬ ‫ארבעת הפונקציות החברתיות של הסטייה על פי דירקהיים הן‪:‬‬ ‫‪.1‬הסטייה מאשרת נורמות וערכים תרבותיים‪:‬‬ ‫כל הגדרה הקובעת מהו טוב מבוססת על המושג ההפוך של הרע‪ ,‬הסטייה היא חלק בלתי‬ ‫נפרד מן התהליך של התהוות מוסר ושמירתו‪ ,‬הסטייה מרעננת את זיכרוננו לגבי הערכים‬ ‫והנורמות בחברה‪.‬‬ ‫‪.2‬תגובתה של החברה לסטייה מבהירה את הגבולות המוסריים‪:‬‬ ‫החברה באמצעות הגדרתם של אנשים מסוימים כסוטים‪ ,‬מסמנת את הגבול‬ ‫החברתי בין טוב לרע ובכך קובעת את הגבולות הנורמטיביים‪.‬‬ ‫‪.3‬תגובתה של החברה לסטייה מגבירה את האחדות החברתית‪:‬‬ ‫סטייה חמורה יכולה לגרום לסולידריות ולאחד את החברה מול תופעת הסטייה‪.‬‬ ‫‪.4‬סטייה מעודדת שינוי חברתי‪:‬‬ ‫אנשים הסוטים מהנורמות מזיזים את גבולותיה המוסריים של החברה ומעודדים שינוי‪,‬‬ ‫סטייה שמוגדרת בתקופה מסוימת לסטייה‪ ,‬יכולה להפוך בהמשך פונקציונלית ומקובלת‬ ‫בחברה‪.‬‬ ‫תיאוריית המתח המבני (מרטון) על הסטייה‪:‬‬ ‫‪29‬‬

‫‪30‬‬ ‫מרטון טוען שמה שמאפשר את הסטייה זה המבנה של החברה לשם בניית התיאוריה שלו‬ ‫הוא הסתכל על הסדר החברתי‪ .‬והטענה שכל מי שלא הולך בתלם של הסדר החברתי והוא‬ ‫לא נמצא במבנה – הוא סוטה‪.‬‬ ‫הוא הגדיר שני גורמים בסיסיים שמגדירים את הסדר החברתי בחברה קפיטליסטית באופן‬ ‫כללי‪ :‬הצלחה כלכלית ‪ /‬והדרך להשגת ההצלחה הכלכלית‪.‬‬ ‫‪.1‬טיפוס הקונפורמי = הצלחה כלכלית ‪ ,+‬והדרך להשגת ההצלחה ‪.+‬‬ ‫‪.2‬סוטים ‪ /‬חדשניים‪ =:‬הצלחה כלכלית ‪ , +‬והדרך להשגת ההצלחה ‪.-‬‬ ‫מתוך שני הקריטריונים אפיין לנו ‪ 5‬טיפוסים בחברה‪:‬‬ ‫‪.1‬קונפורמי‪:‬‬ ‫אלה שמצליחים כלכלית ובדרך המקובלת בחברה‪.‬‬ ‫‪.2‬סוטים חדשניים ‪:‬‬ ‫הם אלה שהגיעו להצלחה כלכלית אך הדרך לא לגיטימית או לא מקובלת בנורמה החברתית‪.‬‬ ‫לדוגמא‪ :‬אל קפונה הגיע להצלחה כלכלית אך הדרך של עבירה על החוק‪.‬‬ ‫‪.3‬סוטים ריטואליסטים‪:‬‬ ‫שעובדים קשה אבל לא מצליחים כלכלית‪ .‬ז"א נכנסים לריטואל וויתרו על המטרה‪.‬‬ ‫‪.4‬סוטים נסגנים‪:‬‬ ‫אנשים שזנחו את המטרה ואת האמצעי‪ ,‬למשל‪ :‬הומלסים‪ ,‬לא עובדים ולא קונפורמיים‪.‬‬ ‫‪.5‬סוטים מרדנים‪:‬‬ ‫דומים לנסגנים אך אקטיביים ומרדנים‪ ,‬מציעים אלטרנטיבה לאמצעי ולמטרה‪.‬‬ ‫"תיאוריית התיוג" ‪:‬‬ ‫האינטראקציוניזם הסימבולי‪:‬‬ ‫מה שמעניין אותם הוא התהליך של התהוות הסטייה‪.‬‬ ‫איך סטייה הופכת לסטייה‪ ,‬ואיך סוטה הופך לסוטה – תהליך התיוג‪.‬‬ ‫סטיגמה (גופמן)‬ ‫תיוג חברתי שלילי רב עוצמה שמשנה בקיצוניות את הדימוי העצמי והזהות החברתית של‬ ‫האדם‪.‬‬ ‫השאלה למה זה קורה ? ולמה זה משפיע כל כך חזק על האדם ?‬ ‫סוטה זה סוג של סטטוס‪ ,‬יש לזה תפקידים נורמות וערכים‪ .‬וזה סטטוס מאוד משמעותי –‬ ‫סטטוס בולט שמשתלט ומאפיל על כל הסטטוסים האחרים של האדם‪ .‬ועל כן‪ ,‬זה ישפיע על‬ ‫האדם לפתח קריירה של סטייה ולחזור לפשע‪.‬‬ ‫התחברות דיפרנציאלית (מבחינה) – סאתרלנד‪:‬‬ ‫אנשים שהם קונפורמי לקבוצה הסוטה ולכן הם סוטים לתרבות הדומיננטית‪.‬‬ ‫תיאוריית הקונפליקט על הסטייה‪.‬‬ ‫הגדרת הסטייה תלויה באינטרס של הקבוצה החזקה‪ .‬ההגדרה מה נחשב לסטייה משמש להם ככלי‬ ‫להצדקת הריבוד החברתי‪ .‬ולהצדיק את השליטה שלה במשאבים‪ " .‬זה שאני הצלחתי כי עשיתי‬ ‫למען ההצלחה‪ ,‬והם לא הצליחו כי הם לא עשו כלום"‪.‬‬ ‫אחד החוקרים – ליאזוס – לטענתו כל מי שנחשב לסוטה נראה שהוא חסר עוצמה‪ .‬וכל‬ ‫החוקים שנחשבים בעינינו נכונים וטובים תומכים באינטרסים של העשירים ופועלים לטובתם‪,‬‬ ‫מי שמאיים על הרכוש של החזקים נחשב לסוטה‪ .‬לדעתו אותם חזקים יש להם את העוצמה‬ ‫לנער מעצמם תווית של סוטים ע"י תשלום נכבד לעו"ד הטובים ביותר כדי שיוציאו אותם מכך‪.‬‬ ‫"למרט" – נותן הסבר על תהליך שבו אדם עובר והופך לסוטה‪ ,‬וזאת משום שמידת התגובה‬ ‫החברתית משפיעה על הזהות שלנו‪:‬‬

‫‪30‬‬

‫‪31‬‬

‫סטייה ראשונית‪ :‬אם התגובה החברתית לא תהיה חמורה – סביר להניח שאותו אדם לא‬ ‫יחזור על הסטייה שלו‪.‬‬ ‫סטייה משנית‪ :‬בגלל תגובה חמורה של החברה אני אחזור שוב על צורת ההתנהגות ואסטה‬ ‫שוב ושוב‪.‬‬ ‫מדיקליזציה של הסטייה‪:‬‬ ‫כיום אנו נוטים לחפש הסברים לסטייה באמצעות מושגים רפואיים‪ .‬זה מעביר את הפיקוח‬ ‫החברתי מהידיים של אנשי המוסר או הפיקוח לידיים של אנשי הרפואה‪ ,‬ניתן לראות יותר‬ ‫ויותר אנשי רפואה בבתי המשפט‪ .‬לדוגמא‪ :‬רצח על אי שפיות זמנית‪ .‬או אונס מתוך מחלת‬ ‫מין‪.‬‬

‫‪31‬‬

‫‪32‬‬

‫יחידה ‪ – 8‬הקהילה‪.‬‬ ‫קהילה‪:‬‬ ‫יחידה חברתית בעלת זיקה לאזור גיאוגרפי מסוים שחבריה מקיימים אינטראקציה חברתית‬ ‫וחשים תחושת שייכות‪.‬‬ ‫חוקר בשם הילרי אומר שכדי כדי לדעת אם זו קהילה יש לבחון האם ‪ 3‬הממדים קיימים‪:‬‬ ‫‪.1‬ממד גיאוגרפי – קבוצה חשה קשר וזיקה לאזור או טריטוריה מסוימת‪.‬‬ ‫‪.2‬ממד החברתי ‪ -‬לכל קהילה יש קריטריונים עלפי הם מזהים את הפרט כחלק‬ ‫מהקהילה‪ ,‬למשל‪ :‬הגדרה של תפקידים חברתיים‪ ,‬ומערכת נורמטיבית ייחודית –‬ ‫נורמות‪.‬‬ ‫‪.3‬הממד הפסיכולוגי תרבותי‪ :‬זהות משותפת‪ ,‬הרגשת שייכות ומערכת ערכים‪.‬‬ ‫‪ – 8.3‬תהליך העיור‪.‬‬ ‫תהליך שהפך את החברה המסורתית לחברה יותר מודרנית‪ ,‬השינויים בתהליך החברתי הוא מעבר‬ ‫מיחסים ראשוניים ליחסים משניים‪.‬‬ ‫בכפר‪ :‬יחסים ראשוניים‪ ,‬סטטוס שיוכי‪ ,‬קיפוח חברתי הדוק ולא פורמלי‪.‬‬ ‫בעיר‪ :‬יחסים משניים‪ ,‬סטטוס הישגי‪ ,‬ופיקוח חברתי פורמלי‪.‬‬ ‫‪ – 8.4‬חיי העיר לעומת חיי הכפר‪.‬‬ ‫גיימנשפט קהילה (כפר)‪ ,‬גזלשפט חברה (עיר)‪( .‬טאניס)‪:‬‬ ‫גמיינשפט‪:‬‬‫מסגרת חברתית המצויה על פי טאניס בכפר או בעיירה קטנה‪ ,‬שבין אנשיה קיימים קשרים‬ ‫הדוקים‪ ,‬יחסים ראשוניים‪ ,‬אישיים‪ ,‬אינטימיים‪ ,‬המתמשכים לאורך זמן‪ ,‬יחסים בעלי יסוד‬ ‫ריגושי חזק המבוססים על מסורת משפחתית‪ .‬גמיינשפט מדגישה יחסי שארות‪ ,‬תחושת‬ ‫סולידריות (תחושת ה"אנחנו") וקשר ריגושי בין חברי המשפחה המורחבת או השכנים‪.‬‬ ‫גזלשפט‪:‬‬‫מסגרת חברתית המצויה על פי טאניס בעיר הגדולה ובעולם העסקים‪ ,‬המבוססת על יחסים‬ ‫משניים‪ ,‬קשרים רופפים‪ ,‬ארעיים ואי מפרסונליים‪ ,‬יחסים ענייניים ‪ ,‬שיקולים רציונליים‪,‬‬ ‫אינטרס אישי‪ ,‬כדאיות והתקשרות חוזית‪ .‬בה החברים רואים באחרים אמצעי לקידום‬ ‫מטרותיהם האישיות ופועלים לקידום צורכיהם האישיים ולא לטובת הכלל‪.‬‬ ‫עיר‪( :‬וירת)‪:‬‬ ‫ישוב קבע גדול יחסית שמאכלס בצפיפות אוכלוסייה הטרוגנית מבחינה חברתית והגדיר‬ ‫שלושה מאפיינים שיוצרים סגנון חיים המיוחד לעיר‪:‬‬ ‫הגודל‪ :‬הגודל משפיע על חלוקת העבודה‪.‬‬ ‫צפיפות‪ :‬בכפר היה מרחק פיזי גדול אך קרבה אישית הדוקה‪ ,‬בעיר מרחק פיזי קטן ומרחק‬ ‫רב בקרבה חברתית‪.‬‬ ‫הטרוגניות חברתית‪ :‬מביאה לניכור וחוסר אכפתיות בין האנשים‪.‬‬ ‫‪ – 8.5‬הגישות האקולוגיות‪.‬‬

‫‪32‬‬

‫‪33‬‬ ‫הגישות האקולוגיות‪:‬‬ ‫התפתחות בהשפעה של גורמים גיאוגרפיים‪ :‬ניסיון להסביר את דרך התפתחות של העיר‬ ‫במרחב ואיזה מאפיינים יש לערים האלה‪.‬‬ ‫יש ארבעה מודלים מרכזיים‪:‬‬ ‫‪.1‬דגם הכוכב‪ :‬העיר מתפתחת מהמרכז לסביבה עם נתיבי תחבורה עיקריים‬ ‫לדוגמה‪ :‬כיכר המדינה‪.‬‬ ‫‪.2‬דגם המעגלים הקונצנטרי‪ :‬העיר מתפתחת סביב המרכז במעגלים‪ ,‬לכל מעגל יש‬ ‫אופי ייחודי להרכב האוכלוסייה‪ .‬לדוגמא‪ :‬שיקגו‪.‬‬ ‫‪.3‬דגם האזורים‪ :‬אזור מרכזי שבו יש מרכז עסקים ובידור מסביבו אזורים‬ ‫המאופיינים בעסקים קטנים וסוגים שונים של אוכלוסייה‪.‬‬ ‫‪.4‬דגם רב מרכזי‪ :‬עיר מודרנית שנוצרה מכמה ערים קטנות שהתחברו לעיר אחת‪.‬‬ ‫לדוגמא‪ :‬הוד השרון‪ ,‬כל המושבים מסביב התחברו‪.‬‬ ‫‪ – 8.7‬החיים בעיר הגדולה – השלכות ובעיות‪.‬‬ ‫מבנה העיר נקבע לפי כמה כללים שבניהם‪:‬‬ ‫הגורם הביטחוני‪ :‬תכנון העיר לפי צורך להתגונן מפני התקפות ביטחוניות‪.‬‬ ‫הגורם הכלכלי‪ :‬תכנון העיר מתוך אינטרס התושבים לשיתוף פעולה עסקי‪.‬‬ ‫הגורם הדתי‪ :‬תכנון העיר לצרכים הדתיים של התושבים‪.‬‬ ‫הבעיות שנוצרות בעיר גדולה הן‪:‬‬ ‫‪.1‬אנונימיות וניכור – עקב ריבוי יחסים חברתיים משניים על חשבון‬ ‫יחסים ראשוניים‪.‬‬ ‫‪.2‬פשיעה – שעורי פשיעה גבוהים יותר ככל שהעיר גדולה יותר‪.‬‬ ‫‪.3‬איכות הסביבה ואיכות חיים – צפיפות אוכלוסייה‪ ,‬בעיות‬ ‫אקולוגיות של זיהום ורעש משפיעים לרעה על איכות החיים‪.‬‬ ‫‪– 8.8‬קהילות מתוכננות‪.‬‬ ‫ישובים שהוקמו ותוכננו מתוך כוונה ברורה וידועה מראש‪.‬‬ ‫•ארגונים כוללניים –מנזרים‪ ,‬בתי אבות‪ ,‬בתי סוהר ועוד‪.‬‬ ‫•קהילות או ערים שהוקמו – שמטרתן היה בעיקר פיזור‬ ‫אוכלוסייה ויצירת רצף של התיישבות‪ :‬ערד‪ ,‬וושינטון‪.‬‬ ‫•קומונות – קהילות של אנשים בעלי השקפה משותפת שונה מזו‬ ‫של החברה הכללית (קיבוצים‪ ,‬כתות)‪.‬‬ ‫מושגים‪:‬‬ ‫אקולוגיה עירונית ‪ -‬חקר הקשרים שבין הממדים הפיזיים והממדים החברתיים של הערים‪.‬‬ ‫גידול אפס של אוכלוסייה – רמת ילודה המותירה את האוכלוסייה בממדיה הקיימים‪.‬‬ ‫דמוגרפיה – חקר האוכלוסייה האנושית‪.‬‬ ‫מגלו פוליס – מרחב עירוני עצום המכיל מספר ערים ואת הפרברים הסובבים אותן‪.‬‬ ‫מטרופולין – עיר גדולה החולשת מבחינה חברתית וכלכלית על מרחב עירוני‪.‬‬ ‫עיור – התרכזות המין האנושי בערים‪.‬‬ ‫פרברים‪ -‬אזורים עירוניים מחוץ לגבולותיה המוניציפליים של עיר‪.‬‬

‫‪33‬‬

‫‪34‬‬

‫יחידה ‪ – 9‬התנהגות קולקטיבית‪.‬‬ ‫‪ – 9.2‬התנהגות קולקטיב – תנאים חברתיים‪.‬‬ ‫קולקטיב‪ :‬מספר רב של אנשים שיש ביניהם אינטראקציה מינימלית שמתנהלת ללא נורמות‬ ‫מוגדרות ומקובלות‪ .‬ניתן לחלקו לשני סוגים‪ .1 :‬מוגבל לזמן ומקום‪ .2 ,‬מפוזר – התנהגות‬ ‫המונים‪.‬‬ ‫התנהגות קולקטיבית‪:‬‬ ‫פעילות ספונטנית של מספר רב של אנשים‪ ,‬בד"כ ספונטנית‪ ,‬היא זמנית‪ ,‬קצרת זמן‬ ‫ומאופיינת לרוב בהתלקחות רגשות מהירה וחזקה‪ .‬אופיינית למצבים חברתיים בלתי מובנים‬ ‫יחסית (אין מבנה מסודר ומוגדר שמאפיין את המצבים האלה)‪ ,‬אחד הדברים שמאפיין את‬ ‫המצבים הלא מובנים האלה זה סוג של חדשנות‪ ,‬כגון‪ :‬הפגנת של מספר רב של אנשים‬ ‫בכיכר רבין בה אנשים מדליקים נרות‪.‬‬ ‫תנאים לקיום קולקטיב‪:‬‬ ‫בד"כ מוצאים את ההתרחשות של מצבים לא מוגדרים בין שלושה תנאים ‪ ,‬שמספיק שאחד‬ ‫מהם יתקיים על מנת שתהיה התנהגות קולקטיבית‪:‬‬ ‫‪.1‬אנומיה חברתית –‬ ‫טשטוש הנורמות ‪ ,‬העדר דפוסי פעולה והסדרים חברתיים ברורים‪ ,‬כאשר אין‬ ‫מערכת פורמלית ברורה המעבירה מסרים ברורים לקולקטיב‪ ,‬אז מתחיל "הבלגן"‪,‬‬ ‫הרוב עושה את אותה הפעולה‪.‬‬ ‫‪.2‬החלטות לא ברורות –‬ ‫כשמשטר או מנהיגות שאינה משדרת בבהירות והחלטות יכולות להתפרש בדרכים‬ ‫שונות‪.‬‬ ‫‪.3‬תקופת מעבר –‬ ‫חברה שנמצאת בתקופת מעבר‪ ,‬שינויים אידיאולוגיים ‪ ,‬שינויים טכנולוגיים‪ ,‬חלק‬ ‫מהחברה לא מתחבר לסמלים החדשים שנוצרו ויוצרים התנהגות קולקטיבית‪.‬‬ ‫לדוגמא‪ :‬סוף שנות השישים בה ישראל ניצחה במלחמה‪ ,‬הפכנו להיות חזקים‬ ‫ומנצחים אך חלק מהחברה לא התחבר לכך ואז נכנסו הדתיים הציונים שההתנהגות‬ ‫הקולקטיבית שלהם‪ ,‬התוצר שלה הוא‪ :‬גוש אמונים‪.‬‬ ‫(אם זה תוצר של מדיניות מכוונת – אין מדובר בהתנהגות קולקטיבית)‪.‬‬ ‫המודל של "סנסלר"‪:‬‬ ‫"סמלסר" הגדיר ‪ 6‬תנאים חברתיים שצריכים להתקיים על מנת שתתגבש התנהגות‬ ‫קולקטיבית‪ -‬כאשר כל התנאים צריכים להתקיים‪:‬‬

‫‪34‬‬

‫‪35‬‬ ‫‪.1‬מצב מבני מסייע ‪ -‬חייב שיהיה מבנה בחברה על מנת ש"כדור השלג" יתחיל‬ ‫להתגלגל – חייב להיות מבנה מסוים שיש על מה לריב‪.‬‬ ‫‪.2‬מתח מבני ‪ -‬חייב שיהיה בנוסף למבנה מבני מסייע גם מתח בין הקבוצות‪.‬‬ ‫‪.3‬אמונה כללית ‪ -‬יש אידיאולוגיה משותפת‪ ,‬אחרי שיש מתח יש אמונה כללית שגם‬ ‫אחרים חושבים וכועסים‪.‬‬ ‫‪.4‬מאורע מצית ‪ -‬מאורע שאם הוא יבוא אחרי שיש את כל התנאים הקודמים‪,‬‬ ‫מספיק רק מאורע קטן ושולי שבגללו תהיה מהומה‪.‬‬ ‫‪.5‬גיוס לפעולה ‪ -‬לא מספיק שיהיה מאורע מצית‪ ,‬צריך מנהיג שיתחיל במהומה‪,‬‬ ‫כמו‪ :‬צ'רלי ביטון‪ ,‬מרטין לות'ר קינג‪.‬‬ ‫‪.6‬פיקוח חברתי ‪ -‬מנגנוני הפיקוח החברתי‪ ,‬כמו צבא ומשטרה‪ ,‬מנסים לבלום את‬ ‫ההתנהגות הקולקטיבית‪.‬‬ ‫ביקורת לגישה זו‪ :‬לא תמיד היה אירוע מצית ובכל זאת היתה התנהגות קולקטיבית‪.‬‬ ‫‪ – 9.3‬סוגים שונים של התנהגות קולקטיבית‪.‬‬ ‫המון ‪ -‬התנהגות קולקטיבית של הרבה אנשים המפוזרים במרחב‪ ,‬שאין ביניהם קשר‬ ‫לא בזמן ולא במקום‪ ,‬הם מגיבים ספונטנית על גירוי חיצוני מסוים‪ .‬לדוגמא‪ :‬אנשים‬ ‫המסתובבים ברחובות המגיבים להשמעת אזעקה ורצים למקלטים‪.‬‬ ‫קהל ‪ -‬הקהל קיים במקום ובזמן נתון‪ ,‬יש ביניהם קירבה פיזית וקיימת אינטראקציה בין‬ ‫האנשים‪ ,‬והם מגיבים על גירוי מסוים‪ .‬לדוגמא‪ :‬פורצת שריפה באולם הצגות‪ ,‬כל‬ ‫האנשים יברחו לכיוון היציאה‪.‬‬ ‫ציבור ‪ -‬דומה להמון‪ ,‬נוצר בסיטואציה חברתית שהיא לא מובנית שיש להם אינטרס משותף‬ ‫או מערכת של דעות ועמדות משותפות‪ .‬כמו‪ :‬שביתת צרכנים‪.‬‬ ‫תנועה חברתית ‪ -‬מאמץ קולקטיבי מתמשך להשגת סדר חברתי חדש‪.‬‬ ‫‪ – 9.4‬התנהגות של קהל – גישות תיאורטיות‪.‬‬ ‫תיאוריית ההדבקה‬ ‫אדם שהוא חלק מקהל‪ ,‬נוטה לאבד את שיפוטו הרציונלי‪ ,‬הוא מושפע ונדבק מהתנהגותם‬ ‫של ראשוני המגיבים‪ ,‬ומתנהג כמותם‪ ,‬התוצאה היא התרגשות והתנהגות קולקטיבית‬ ‫ואחידה‪.‬‬ ‫‪‬הפסיכולוג פרוייד טען שאובדן כושר החשיבה והשיפוט העצמי נובע מן העובדה‬ ‫שהמנהיג משמש דמות אב‪ .‬בגלל הצורך הקשור לילדות של האדם במנהיגות‪.‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬אחדות התגובה של קהל היא צורך של הפרט להזדהות עם אנשים אחרים תוך‬ ‫תחושת שותפות וסולידריות‪.‬‬ ‫‪‬התאורטיקן בלומר טוען שהתנהגות בני אדם כשהם חלק מקהל שונה מהתנהגות‬ ‫באינטראקציה חברתית אחרת‪ ,‬שם האדם מפרש את המסר של זולתו לפני שהוא מגיב‬ ‫עליו‪ .‬בהיותו קהל לעומת זאת‪ ,‬הוא מזניח את שלב הפירוש וההבנה‪ ,‬ללא מחשבה ומתן‬ ‫פירושים‪ ,‬הוא מושפע מראשוני המגיבים‪ ,‬נדבק ממנו ומגיב כמותו‪ ,‬התוצאה היא‬ ‫התרגשות קולקטיבית‪ ,‬המביאה לידי גיבוש התנהגות אחידה‪.‬‬ ‫‪‬הסוציולוג לה בון טען שלקהל יש השפעה היפנוטית על הנמנים עליו‪ .‬האנונימיות של‬ ‫הקהל מאפשרת לאדם הבודד להתחמק מאחריותו האישית ולהיכנע לרצון קולקטיבי‪.‬‬ ‫הקהל נהפך לגוף בעל חיים משל עצמו המשחרר את הפרט ממעצוריו החברתיים ועושה‬

‫‪35‬‬

‫‪36‬‬ ‫אותו ליצור אי רציונלי הנדחף ע"י רגשות מדבקים‪ .‬רטט של פחד או שנאה החולף בקהל‬ ‫מסעיר את רוחו ודוחף את הנמנים עמו להתפרצות אלימה‪.‬‬ ‫תיאוריית ההצטרפות‬ ‫קושרת את התנהגותו של הקהל למניעיהם של המשתתפים בו‪ ,‬גורסת שמוטיבציה לפעולה‬ ‫קולקטיבית אינה מתעוררת בקהל עצמו‪ ,‬אלא מובאת אל הקהל ע"י היחידים הנמנים עמו‪.‬‬ ‫קהל אינו הצטרפות של יחידים בעלי מניעים דומים‪ .‬המוטיבציה יוצרת את הקהל ולא הקהל‬ ‫את המוטיבציה‪.‬‬ ‫תיאוריית הנורמה המתגבשת‬ ‫מניחה שקהל עשוי לפתח נורמות התנהגות משלו‪.‬‬ ‫קהל מורכב מאנשים בעלי אינטרסים ומניעים מגוונים‪ ,‬תהליך גיבוש הנורמות מתחיל לרוב‬ ‫בהשראת מנהיגים‪ .‬למשל‪ ,‬אחד הצופים בקונצרט מניף מצית דולק כמחווה להערצת האומן ‪,‬‬ ‫והצופים האחרים הולכים בעקבותיו‪.‬‬ ‫תורת המשחקים‪:‬‬ ‫גישה זו לא רואה בהתנהגות הקהל כתוצאה של הדבקה ואובדן כושר השיקול הרציונלי אלא‬ ‫להפך‪ ,‬בני אדם מתנהגים תמיד על פי החלטה רציונלית ושיקול דעת של כדאיות – וכך גם‬ ‫כאשר הם חלק מקהל או אספסוף (אספסוף – קהל של חמומי מוח משולהבים הפועלים‬ ‫למטרה אלימה והרסנית)‪ .‬פעולה שניתן לאפיין אותה כהתנהגות קולקטיבית היא פרי‬ ‫שיקולים רציונלים‪ .‬בני אדם השוקלים לנקוט פעולה מסוימת מביאים בחשבון את "הרווחים"‬ ‫הצפויים להם ואת "ההוצאות" הכרוכות בכך‪ .‬והשאיפה העומדת לנגד עיניהם היא להגיע‬ ‫לרווח המרבי‪.‬‬ ‫‪ – 9.5‬תנועה חברתית‪.‬‬ ‫תנועות חברתיות‬ ‫יש מודל טהור שהוא מדד להשוואה שבעזרתו מנתחים תנועות חברתיות‪:‬‬ ‫מצב התחלתי – מישהו קם מתוכם ומתחיל להחצין את התחושה וכך נוצרת תחושה של‬ ‫שותפות‪.‬‬ ‫התחושה לחוסר שביעות רצון גורמת לקשר שבין האנשים‪ ,‬יוצרת תחושת‬ ‫שלב העממי ‪-‬‬ ‫שייכות וקבוצת ה"אנחנו"‪ ,‬ומתחילה להתגבש מנהיגות שמנסחת את‬ ‫המטרות של התנועה‪.‬‬ ‫שלב הפורמלי – הביורוקרטיזציה‪ ,‬שלב של מיסוד התנועה‪.‬‬ ‫שלב של שקיעה – נובע או מהצלחה לאחר שהתנועה השיגה את מטרתה‪ ,‬או כאשר יש‬ ‫אינטריגות במערכת‪ ,‬או כאשר התנועה לא מצליחה להתמודד‪.‬‬ ‫תיאוריות המסבירות התפתחות של תנועות חברתיות‪:‬‬ ‫ תיאוריית הקיפוח‬‫קבוצה של אנשים המרגישים תחושת קיפוח ועל רקע התסכול והרצון להשיב את הצדק על‬ ‫כנו מתעוררת תנועה חברתית‪.‬‬ ‫ תיאוריית חברת ההמונים‬‫אנשים חסרי קשרים ומרגישים מנותקים‪ ,‬מתגייסים לתנועות חברתיות והן נותנות להם‬ ‫תחושת שייכות‪.‬‬ ‫‪ -‬תיאוריית המתח המבני‬

‫‪36‬‬

‫‪37‬‬ ‫אנשים מצטרפים זה לזה עקב תחושה משותפת שהחברה אינה מסוגלת לפעול על פי‬ ‫אמונתם וציפיותיהם‪ .‬צמיחתה של תנועה חברתית משקפת גורמים רבים‪ ,‬כולל אמונה‬ ‫בלגיטימיות שלה ואירוע מכריע המעורר לפעולה‪.‬‬ ‫ תיאוריית גיוס המשאבים‬‫אנשים מקימים תנועות בשל בכל הגורמים שנמנו לעיל וכן בשל קשרים חברתיים לחברים‬ ‫אחרים‪ .‬הצלחתה או כישלונה של תנועה חברתית תלויים במידה רבה במשאבים העומדים‬ ‫לרשותה‪.‬‬ ‫ תיאוריית התנועות החברתיות החדשות‬‫התנועות החברתיות החדשות הוקמו למען מטרות "איכות חיים" ולא בהכרח להשגת יעדים‬ ‫כלכליים‪ .‬כיום בין השאר באקולוגיה עולמית‪ ,‬בזכויות החברתיות של הנשים‬ ‫וההומוסקסואלים ‪ ,‬והן מתאפיינות בהיקפן הלאומי והבינלאומי‪.‬‬

‫מושגים‪:‬‬ ‫אופנה‪ :‬דפוס חברתי המקובל לתקופה מסוימת על מספר רב של אנשים‪ ,‬התנהגות‬ ‫קולקטיבית של המון‪.‬‬ ‫אספסוף‪ :‬קהל של חמומי מוח משולהבים הפועלים למטרה אלימה והרסנית‪.‬‬ ‫רכילות ‪ :‬שמועה על אודות עניינים פרטיים של אנשים אחרים‪.‬‬ ‫תעמולה‪ :‬הצגת מגמתית של מידע במטרה לעצה את דעת הקהל‪.‬‬

‫‪37‬‬

‫‪38‬‬

‫יחידה ‪ – 10‬ריבוד חברתי‪.‬‬ ‫ריבוד חברתי‪:‬‬ ‫שיטה שלפיה החברה מדרגת קטגוריות של אנשים בסולם היררכי‪ .‬ומשתמשים בשני‬ ‫אלמנטים‪:‬‬ ‫סקאלות‪ :‬דירוג אנשים לפי קטגוריות של סטטוסים‪.‬‬ ‫היררכיה‪ :‬מידת היוקרה שאנחנו מעניקים לסטטוסים‪.‬‬ ‫כאשר באים לתאם מצב של ריבוד חברתי אנחנו משתמשים בפירמידה ריבודית‪ ,‬כאשר‬ ‫בקודקוד הפירמידה – המעמד הגבוהה ביותר‪ ,‬ובתחתית הפירמידה המעמד הנמוך ביותר‪.‬‬ ‫קריטריון מרבד‪:‬‬ ‫מצב הקובע את ערכו של האדם בסולם הריבוד‪ .‬לדוגמא‪ :‬כסף השכלה‪ ,‬מעמד משפחתי‪.‬‬ ‫מבנה ריבודי‪:‬‬ ‫מתייחס לדרך שבה החברה מרבדת את הקטגוריות החברתיות‪ ,‬מצביע לנו על המבנה‬ ‫בריבודי שנמצא בחברה‪ .‬כסף או השכלה‪ -‬סטטוס הישגי‪ ,‬מעמד משפחתי – סטטוס שיוכי‪.‬‬ ‫במבנה הריבודי קיימת תנועה של יחידים ושל קבוצות (ניעות)‪ .‬במבנה ריבודי יש שני‬ ‫טיפוסים טהורים שמהווים שני קצוות של סקאלה‪:‬‬ ‫‪ .1‬מבנה ריבודי סגור – מבנה של קאסטות אין אפשרות לשנות ריבוד‪ ,‬נולדת לריבוד הזה‬ ‫ותישאר בו – סטטוס שיוכי‪ .‬הניעות במבנה הסגור הן ניעות אופקיות – בתוך הרבדים‪.‬‬ ‫‪ .2‬מבנה ריבודי פתוח – יכולת ניעה אנכית‪ ,‬בין הריבודים השונים – סטטוס הישגי‪– .‬‬ ‫החברה המודרנית מאופיינת במבנה ריבודי פתוח שהניעות בו הן אנכיות – היכולת לנוע בין‬ ‫הרבדים‪.‬‬ ‫מבנה סגור |‪ |--------------------------------------------‬מבנה פתוח‬ ‫אפשר למקם חברה על ל פי הסקאלה בין מבנה סגר (קאסטה) לבין מבנה פתוח‬ ‫(מבנה ריבודי מעורב – הוא באמצע בין זה לזה)‪.‬‬ ‫מלכודת ניעות‪ :‬פרט הנמצא במלכודת ניעות ואינו מתקדם במסלול הניעות המרכזי של‬ ‫החברה‪.‬‬ ‫‪ – 10.3‬גישות סוציולוגית לריבוד חברתי‪.‬‬ ‫‪38‬‬

‫‪39‬‬

‫הגישה הפונקציונליסטית לחקר הריבוד החברתי‪( :‬דיויס ומור)‬ ‫התזה של דיויס ומור טוענת שלריבוד החברתי יש השלכות מועילות על תפקודה של החברה‪.‬‬ ‫ככל שהמשרות מחייבות יותר מומחיות‪ ,‬גוברת גם חשיבותן הפונקציונלית‪ ,‬ככל שחשיבותה‬ ‫הפונקציונלית של משרה רבה יותר‪ ,‬עולה גם התגמול שהחברה מעניקה תמורתה‪ .‬בכך‬ ‫מדרבנת ויוצרת מוטיבציה לחבריה לעסוק בה‪( .‬מערכת מריטוקרטית – מתגמלת מצטיינים‪,‬‬ ‫מריטוס – ציון לשבח)‪ .‬כך החברה מרוויחה אנשים טובים‪ ,‬הם מתאמצים להשקיע ולהתקדם‬ ‫‪ ,‬וזה חשוב להמשך קיומה התקין של החברה‪.‬‬ ‫‪‬הביקורת המרכזית על התיאוריה שלהם‪:‬‬ ‫ניתן למצוא הרבה מאוד מקצועות מתוגמלים הרבה יותר ממקצועות שתורמים לחברה‪.‬‬ ‫לדוגמא‪ :‬שחקני קולנוע מאוד מתוגמלים ופחות תורמים וחשובים לחברה מאשר מורים‪,‬‬ ‫ומדענים‪.‬‬

‫הגישה המרכסיסטית לחקר הריבוד החברתי – (גישת הקונפליקט ‪ -‬קרל מרקס)‬ ‫לדעתו בסיס הריבוד הוא הקונפליקט החברתי‪ ,‬מאבק בין מגזרים של החברה על משאבים‬ ‫מבוקשים‪.‬‬ ‫הכלכלה‪ ,‬המשפיעה לדבריו על כל תחומי החיים‪ .‬כלומר הקבוצה השולטת באמצעי היצור‬ ‫שולטת גם בתחומים כמו פוליטיקה ותרבות‪ .‬קרל מרקס שחי בתקופת המהפכה התעשייתית‬ ‫אומר שהריבוד אינו מועיל לחברה כולה‪ ,‬אלא מקנה יתרונות לאנשים מסוימים על חשבון‬ ‫אחרים‪ .‬מדבר על מאבק כלכלי וקונפליקט מעמדי‪.‬‬ ‫כתוצאה מהפערים העצומים בין שני המעמדות‪ .1 :‬בעלי אמצעי היצור (קפיטליסטים) ‪.2‬‬ ‫הפועלים‪ -‬עובדים ומנוצלים ע"י הקפיטליסטים‪ .‬המערכת הכלכלית של מרקס – המוסד‬ ‫הכלכלי כולל בתוכו את כוחות היצור (העובדים) ואת יחסי היצור (היחסים שבין כוחות היצור)‪.‬‬ ‫מבחינתו המערכת הכלכלית מהווה את התשתית למערכת החברתית‪ .‬מערכת חברתית‬ ‫שהתשתית שלה הוא המוסד הכלכלי וכל המוסדות יושבים במבנה מעל (כבנין על) המוסדות‬ ‫האחרים המוסד הפוליטי‪ ,‬החינוכי משפחתי והתרבותי‪ ,‬כל מוסד אחר משרת את המוסד‬ ‫הכלכלי‪ ,‬הוא נובע ממנו‪ ,‬והוא משרת אותו‪.‬‬ ‫מרקס חזה באידיאולוגיה שלו את המהפכה הקפיטליסטית‪ .‬הפועלים הופכים למעמד‬ ‫לכשעצמו ולמען עצמו תודעה המעמדית‪ ,‬תהליך שבו נכנסת התודעה המעמדית ולכן אנו‬ ‫יכולים לחבור וליצור מהפכה‪.‬‬ ‫מרקס גם שלל את ההיגיון הקפיטליסטי והגדירו כתודעה כוזבת ‪ -‬הסברים של בעיות‬ ‫חברתיות המייחסים אותן לליקוייהם של יחידים במקום לפגמיה של החברה‪.‬‬ ‫הוא טען שרבות מן הבעיות החברתיות נבעו מן הקפיטליזם התעשייתי עצמו‪ ,‬התודעה‬ ‫הכוזבת הסתירה מעיניהם של אנשים את הסיבה האמיתית לבעיותיהם ובכך הפכה אותם‬ ‫לקורבנות חסרי ישע‪.‬‬ ‫‪‬הביקורת על התיאוריה של מרקס‪:‬‬ ‫במדינות קומוניסטיות התיאוריה הזאת לא עמדה במבחן‪ ,‬שם הריבוד בא לידי ביטוי לא‬ ‫בכסף אלא בעוצמה כלכלית‪.‬‬ ‫התיאוריה של "מקס ובר" – שלושה מימדים ריבודיים‪.‬‬ ‫מראה לנו שלא הכל יושב על הבסיס הכלכלי‪ ,‬הגישה שלו לעומת התיאוריה של מרקס היא‬ ‫רב ממדית לעומת של מרקס היא חד ממדית ומתייחסת רק על המוסד הכלכלי‪.‬‬ ‫"ובר" מדבר על שלושה ממדים שבזירה של הריבוד מתקיים משחק גומלין ביניהם‪:‬‬ ‫‪ .1‬מערכת כלכלית‪.‬‬ ‫‪39‬‬

‫‪40‬‬ ‫‪ .2‬יוקרה (סטטוס)‪.‬‬ ‫‪ .3‬עוצמה‪.‬‬ ‫היכולת של האדם בחברה להפיק ממרכיב אחד את השניים האחרים‪ .‬זה לא מספיק שיש לך‬ ‫כסף כדי שתהיה בראש הפירמידה‪ ,‬צריך להשיג גם עוצמה וגם יוקרה‪.‬‬ ‫תיאוריית הניאומרכסיסטי – פמיניזם ‪ ,‬מדברת על ג'נדר (מרקס)‪:‬‬ ‫גישה זו מדברת על נשים לעומת גברים‪ .‬ומסבירה את יחסי הכוח בג'נדר‪:‬‬ ‫בגלל המבנה החברתי בה אנו לא מוצאים את הפירמידה הרגילה של מעמדות אלא מעמד‬ ‫שבנוי לאורך ולא לרוחב‪ .‬בכל רובד ניתן למצוא תמיד שהגברים מעל הנשים‪.‬‬ ‫לתיאוריה של מרקס קשה לה לעבוד בו כי אין שכבה אחת של נשים שיכולות להתאחד אלא‬ ‫הן נמצאות בכל רובד‪.‬‬ ‫תקרת הזכוכית‪ :‬מצב שבו יש אפשרות לנשים להתקדם עד דרגת ביניים כאשר היא יכולה‬ ‫להתקדם יותר אבל יש משהו שעוצר אותה מלהתקדם‪.‬‬

‫הגישה הסטרוקטורלית – פונקציונלית לג'נדר‪:‬‬ ‫גישה זו רואה בחברה מערכת מורכבת‪ ,‬שחלקיה נפרדים אך משתלבים לשלמות אחת‪ .‬על‬ ‫פי תפיסה זו‪ ,‬כל מבנה חברתי תורם לתפקודה הכולל של החברה‪.‬‬ ‫היא רואה בריבוד טוב כאשר יש חלוקה בין נשים לגברים‪ ,‬בג'נדר בונה מערכת של תפקידים‬ ‫משלימים המשלבים גברים ונשים ליחידות משפחתיות הממלאות פונקציה חיונית לתפקודה‬ ‫של החברה‪ .‬הנשים מקבלות עליהן את האחריות לחיי המשפחה ונושאות בעיקר את הנטל‬ ‫של ניהול משק הבית וגידול הילדים‪ .‬הגברים לעומת זאת ‪ ,‬הם החוליה המקשרת את‬ ‫המשפחה עם העולם החיצוני בעיקר ע"י השתתפות בכוח העבודה‪.‬‬ ‫גישת הקונפליקט לג'נדר ‪:‬‬ ‫מנקודת ראותה של גישה זו הג'נדר מוצא את ביטויו לא רק בהבדלי התנהגות‪ ,‬אלא גם‬ ‫בפערי עוצמה‪ .‬מצדדי תיאוריית הקונפליקט טוענים שתפיסת הג'נדר המקובלת אינה תורמת‬ ‫לגיבוש חברתי‪ ,‬כי אם למתח ולמלחמת מינים בין גברים‪ ,‬החותרים להגן על זכויות היתר‬ ‫שלהם‪ ,‬לבין נשים המערערות על הסטטוס קוו‪ .‬כלומר‪ ,‬החברה היא שטח שבו מתרחשים‬ ‫מאבקים‪ ,‬ואחד המאבקים הגדולים הוא בין נשים לגברים‪ ,‬ונראה שהגברים ידם על העליונה‪.‬‬ ‫פמיניזם‪:‬‬ ‫קריאה לשיווין חברתי בין המינים‪ ,‬בניגוד לפטריאכליות ( מורת ארגון חברתי‪ ,‬שבה הגברים‬ ‫שולטים בנשים)‪ ,‬ולסקסיזם (האמונה שאחד המינים עולה מעצם טבעו על האחר)‪.‬‬ ‫העקרונות הבסיסיים המשותפים כל הגישות הפמיניסטיות הם‪:‬‬ ‫‪ .1‬הצורך בשינוי – החשיבה הפמיניסטית היא פוליטית לכל דבר – היא רואה ברעיונות‬ ‫מתכון למעשים‪ .‬הפמיניזם מבקר את הסטטוס קוו וקורא לשיווין בין נשים וגברים‪.‬‬ ‫‪.2‬הרחבת חופש הבחירה האנושי – התפיסה הפמיניסטית טוענת שהגדרות הג'נדר‬ ‫התרבותיות מחלקות את הקשת הרחבה של תכונות אנושיות לשני תחומים מנוגדים‬ ‫ומוגבלים‪ :‬עולם נשי של רגשות ושיתוף פעולה‪ .‬ועולם גברי של רציונליות ותחרות‪ .‬הפמיניזם‬ ‫שואף להחליף חלוקה זו שתאפשר לכל אדם לפתח את מלוא תכונותיו האנושיות‪.‬‬ ‫‪.3‬ביטול הריבוד על פי הג'נדר – הפמיניזם מתנגד לחוקים ולנורמות התרבותיות המגבילים‬ ‫את הזדמנויות ההשכלה‪ ,‬ההכנסה‪ ,‬והתעסוקה של נשים‪.‬‬

‫‪40‬‬

‫‪41‬‬

‫‪.4‬מיגור האלימות המינית – אחת ממטרותיה העיקריות של תנועת הנשים היא מאבק‬ ‫באלימות המינית‪ .‬התנועה טוענת שהפטריאכליות מעוותת את היחסים בין נשים לגברים‬ ‫ומעודדת את האלימות כנגד נשים על צורותיה השונות – אונס‪ ,‬התעללות בחוג‬ ‫המשפחה‪ ,‬הטרדה מינית‪ ,‬ופורנוגרפיה‪.‬‬ ‫‪.5‬קידום האוטונומיה המינית – הפמיניזם דוגל בשליטתן של הנשים במיניותן ובהריונותיהן‪.‬‬ ‫התנועה תומכת בהפצה חופשית של מידע על מניעת הריון‪.‬‬ ‫גישות שונות של פמיניזם‪:‬‬ ‫פמיניזם ליברלי‪:‬‬ ‫הוא הפמיניזם המתון ביותר השואף לשיווין הזדמנויות בין שני המינים במסגרת הקיימת‪ ,‬הן‬ ‫מצדדות בזכותה של אישה לאימהות‪ ,‬הן מכבדות את המשפחה כמוסד חברתי‪ ,‬אך קוראות‬ ‫לשיפור התנאים לנשים הרוצות לעבוד‪ ,‬תוך התחשבות בצרכים שלהן כמו חופשת לידה‪,‬‬ ‫וסיוע בהשגחה על הילדים‪.‬‬ ‫לדעתן הן הנשים והן הגברים‪ ,‬צריכים לפעול כיחידים עצמאיים‪ ,‬אך חייהם ישתפרו אם‬ ‫החברה תשים קץ למחסומים החוקיים והתרבותיים המבוססים על הג'נדר‪.‬‬ ‫פמיניזם סוציאלי‪:‬‬ ‫קץ לעבדות הביתית של האישה באמצעים קולקטיבים‪ ,‬בגידול הילדים‪ ,‬חלוקת עבודות בבית‬ ‫שוויונית‪ .‬מייחל למהפכה סוציאליסטית שתקים כלכלה ריכוזית בראשות המדינה שתדאג‬ ‫לכולם‪ ,‬ותטפל בשילוב נשים בתעסוקה תוך שיווין שכר‪ ,‬שינוי יסודי במבנה החברה שמחייב‬ ‫גברים ונשים להיאבק יחד על חירותם האישית ‪ ,‬ולא באופן אישי כפי שחושבות הפמיניסטיות‬ ‫הליברליות‪.‬‬ ‫פמיניזם ראדיקלי‪:‬‬ ‫הוא הפמיניזם הנוקשה והקיצוני שביניהם ‪ ,‬האומרת כי הדרך היחידה להשגת שיווין בין‬ ‫המינים הוא ביטול מושג הג'נדר בחברה ובתרבות‪ .‬בעד לחפש טכנולוגיות רבייה חדשות‪,‬‬ ‫שתהפוכנה את ההורות להטרוסקסואלית וכך לא יהיה קשר בין גוף האישה לבין לידת ילדים‪.‬‬ ‫לשים קץ לשיטה המשפחתית ‪ -‬שהמשפחה תהיה מיותרת‪ ,‬והזוגיות לא תצטרך להתקיים‬ ‫לשם הולדה‪.‬‬ ‫גישות שונות אלה יכולות לתרום להסבר התופעה של אי שייוון בין נשים לגברים‬ ‫בתעשיית היי טק‪:‬‬ ‫פמיניזם ליברלי‬ ‫הפער בין הנשים והגברים בהיי טק הוא חוסר התחשבות בנשים מבחינת שעות עבודה‪,‬‬ ‫נסיעות לחו'ל‪ ,‬השקעה בשעות עבודה מרובות‪ ,‬אין התחשבות בסיוע לטיפול הילדים‪ .‬ובהיי‬ ‫טק מעדיפים גברים על פני נשים‪.‬‬ ‫פמיניזם סוציאלי‬ ‫ההסבר הבין הפערים לנשים וגברים בהיי טק נובע מעצם הכלכלה הבנויה בארץ‪ ,‬היא בנויה‬ ‫בצורה כזאת שהגבר מביא את הפרנסה המשמעותית והעיקרית והאישה דואגת להשלמה‬ ‫של הכנסה ודאגה לחיי המשפחה והילדים‪ .‬אם יחול שינוי בממשלה בארץ ותהיה אפשרות‬ ‫בין גברים לנשים הפערים גם בהיי טק יצטמצמו‪.‬‬

‫‪41‬‬

‫‪42‬‬ ‫פמיניזם רדיקלי‬ ‫הפערים בתחום ההיי טק נובעים מההתייחסות לאישה קודם כל אל אימא כזו שנעדרת‬ ‫מהעבודה בגלל הריונות‪ ,‬בגלל הילדים‪ ,‬ולא מתייחסים אליה כאל אדם שיכול להוכיח את‬ ‫עצמו על הטוב ביותר‪.‬‬ ‫הפערים יצטמצמו ברגע שיבטלו את מושג האמהות וברגע שיפסיקו לייחס הריון רק לאישה‬ ‫וכלל המשפחה תישא בנטל הילדים‪.‬‬ ‫מושגים‬ ‫ניעות חברתיות – שינוי בעמדה של אדם בהיררכיה חברתית‪.‬‬ ‫ניעות חברתית מבנית‪ -‬שינוי בעמדה החברתית של מספר רב של אנשים הנובע משינויים‬ ‫בחברה עצמה יותר מאשר מאמציהם האישיים‪.‬‬ ‫ריבוד חברתי – שיטה שלפיה חברה מדרגת קטגוריות של אנשים בסולם היררכי‪.‬‬ ‫שיטה מעמדית – שיטה של ריבוד חברתי המבוססת על הישגים אישיים‪.‬‬ ‫שיטת קסטות – שיטה של ריבוד חברתי המבוססת על השתייכות מלידה‪.‬‬ ‫הלימת סטטוס – מידת ההתאמה בין עמדותיו של אדם בסולמות חברתיים שונים‪.‬‬

‫יחידה ‪ – 11‬סוציולוגיה פוליטית‬ ‫פוליטיקה זה מושג רחב שהמושג המרכזי בו זה העוצמה – יחסי הכוח‪ ,‬וניתן למצוא אותו‬ ‫בכל מוסד חברתי‪.‬‬ ‫אנו חיים בתקופה שהיא פוסט מודרניסטית‪.‬‬ ‫התופעה שעליה אנחנו מתמקדים זאת המדינה ‪ -‬והיא יחידת הניתוח שלנו‪.‬‬ ‫מדינה (יחידת הניתוח)‪:‬‬ ‫מהווה מערכת מרכזית שמשפיעה על מוסדות חברתיים אחרים‪ .‬המדינה משפיעה על‬ ‫משפחה‪ ,‬על ארגונים כלכליים‪.‬‬ ‫הגדרה כללית‪ :‬מדינה‪ -‬ארגון פוליטי שיש לו זכות בלעדית להשתמש בכוח לגיטימי כלפי‬ ‫אוכלוסייה בעלת זהות קולקטיבית מובחנת שיושבת בטריטוריה שהיא שטח מוגדר‪.‬‬ ‫יש לה תפקידים אינסטרומנטלי ואקספרסיביים‪ .‬אינסטרומנטלי‪ :‬לענות לצרכים של‬ ‫האוכלוסייה כגון‪ :‬בטחון‪ ,‬כלכלה‪ ,‬בריאות‪ .‬ואקספרסיביים‪ :‬לקבוע את הזהות של הקולקטיב‬ ‫(מדיניות‪ ,‬עמים‪ ,‬תרבויות)‪.‬‬ ‫* לפי ההגדרה המרכסיסטית (קונפליקט)‪ :‬המדינה היא אמצעי כפיה מודרני‪ ,‬מאורגן ונשלט‬ ‫ע"י המעמד השולט‪ .‬כדי להשתלט על המעמד הנשלט‪ .‬באמצעות מכשירי פיקוח‪.‬‬ ‫* לפי התיאוריה הפונקציונלית‪ :‬מדינה היא תת מערכת חברתית שתורמת להמשכיות‬ ‫החברה‪ ,‬לאינטגרציה שלה ולהשגת המטרות‪.‬‬ ‫אזרח – סטטוס אזרח היא בסיס לסולידריות חברתית משהו שילכד את החברה כולה‪,‬‬ ‫ולסטטוס יש תפקיד‪ -‬לשרת בצבא לדוגמא‪.‬‬ ‫קונפליקט סטטוס אזרח ‪ -‬דתי הנדרש לשרת בצבא יש קונפליקט בין שני תפקידים‪.‬‬ ‫פוליטיקה‪ :‬מוסד חברתי שהוא מחלק עוצמה קובע את סדר היום החברתי ומקבל החלטות‪.‬‬ ‫עצמה ( ‪:)POWER‬היכולת להשיג מטרות רצויות שונות באמצעים מגוונים שבד"כ אין להם‬ ‫קשר לכוח‪ ,‬לא כופים את דעתו או רצונו בכוח‪.‬‬

‫‪42‬‬

‫‪43‬‬ ‫כוח ( ‪:)FORCE‬היכולת של צד אחד לכפות את רצונו על הצד השני‪ .‬כוח יכול להיות מקרה‬ ‫פרטי של הפעלת עצמה‪.‬‬ ‫סמכות‪ :‬הפעלת כוח או עוצמה לגיטימיים (מצב שבו העוצמה נראית לגיטימית‪ ,‬יש לגיטימציה‬ ‫לעוצמה שלי‪ ,‬אני משכנעת אנשים שייענו לי)‪.‬‬ ‫סמכות עפ"י מקס ובר‪:‬‬ ‫‪.1‬סמכות מסורתית‬ ‫עוצמה שהלגיטימציה שלה נובעת מכיבוד דפוסי תרבות ‪ ,‬על מסורת ארוכה ורעיון‬ ‫של המשכיות ו"קדושה"‪ ,‬לרב ‪ ,‬לאפיפיור‪ ,‬לקיסרים ולאצילים יש סמכות ועוצמה‪.‬‬ ‫‪.2‬סמכות רציונלית ‪ -‬לגלית‬ ‫עוצמה שהלגיטימיות שלה נובעת מכללים ותקנות שקיבלו תוקף חוקי‪.‬‬ ‫‪.3‬סמכות כריזמטית‬ ‫עוצמה שהלגיטימציה שלה נובעת מסגולות אישיות יוצאות דופן באדם ‪ ,‬המעוררות‬ ‫הערצה וציות‪.‬‬

‫סמכות עפ"י קימרלינג‪:‬‬ ‫‪.1‬סמכות דתית אידיאולוגית‬ ‫השליטה כאן מבוססת על רעיונות‪ ,‬הנותנים לגיטימציה לשולטים‪ .‬רעיונות אלו‬ ‫מעניקים משמעות לחיי הפרט והקולקטיב‪.‬‬ ‫מעבירים את המשקל מהכריזמה לרעיון עצמו לפאן הביולוגי‪ ,‬שהרעיון עצמו נותן‬ ‫לפרט תחושה של שייכות ולכן זה מצליח לסחוף‪.‬‬ ‫‪.2‬סמכות כוחנית‬ ‫מבוססת על כוח ועל שליטה באמצעות כוח‪ .‬רואים את זה במשטרים טוטליטאריים‪,‬‬ ‫והם בד"כ לא מחזיקים הרבה זמן מעמד‪.‬‬ ‫‪.3‬סמכות שנובעת מיעילות ואפקטיביות‬ ‫היכולת להביא את האנשים לבצע מטרות חברתיות (אפקטיביות) במחיר סביר‪,‬‬ ‫אנשים נסחפים לבצע מטרות כי זה שווה להם (יעילות)‪.‬‬ ‫יחסי עוצמה‪( :‬אדוארד לימן)‬ ‫לימן מבחין הבחנה דיכוטומית (המשתנה יכול לקבל שני ערכים בלבד) בין מיקרו עוצמה לבין‬ ‫מאקרו עוצמה‪.‬‬ ‫מיקרו עוצמה‪ -‬עוצמה המופעלת בין פרטים‪ ,‬בין קבוצות קטנות‪ ,‬ובתוך קהילות מקומיות‪.‬‬ ‫מאקרו עוצמה ‪ -‬על מערכת גדולה‪ ,‬המשפיעה על עיצוב המערכת הסוציו‪-‬פוליטית כולה‪.‬‬ ‫מאקרו עוצמה מתאפיינת בארבעה מרכיבים‪:‬‬ ‫‪.1‬מופעל על הרבה אנשים ובנושאים מגוונים‪.‬‬ ‫‪.2‬הסמלה ‪ -‬יכולת להפוך את העוצמה לסמלים‪.‬‬ ‫‪.3‬הפעלה ע"י מומחים – מפעילי המאקרו עוצמה הם בד"כ בעלי ידע ומומחיות‬ ‫בתחומם‪ .‬המומחיות של אנשים מקנה להם את העוצמה כמו כלכלנים המכינים‬ ‫תוכניות כלכליות ויועצים למיניהם‪.‬‬ ‫‪.4‬ריבוי מקורות – המאקרו עוצמה מבוססת על הרבה מאוד מקורות‪ ,‬לא רק על‬ ‫יכולת שכנוע‪ ,‬לא רק על הסמלה‪ ,‬ולא רק על מומחיות יש לה הרבה מקורות כוח‬ ‫כמו‪ :‬משטרה‪ ,‬צבא‪ ,‬מס הכנסה‪ ,‬מערכת חוקים‪.‬‬ ‫‪ 6‬מקורות העוצמה‪:‬‬ ‫‪.1‬יכולת להעניק ‪ ,‬או למנוע‪ ,‬תגמולים תועלתיים מסוגים שונים‪.‬‬ ‫‪.2‬פיקוח ושליטה על ארגוני הכוח (צבא‪ ,‬משטרה)‪.‬‬ ‫‪.3‬גישה לעמדות של קבלת החלטות כלל חברתיות‪.‬‬

‫‪43‬‬

‫‪44‬‬ ‫‪.4‬שליטה על משאבים נורמטיביים או אקספרסיביים‪ ,‬כלומר היכולת ליצור ולפרש‬ ‫סמלים רעיונות‪ ,‬אידיאולוגיה‪ ,‬ידע ואינפורמציה‪ ,‬וכן להעניק חיבה ולהביא הערכה‬ ‫לפרטים ולקבוצות‪.‬‬ ‫‪.5‬ידע ספציפי ומומחיות בתחום מסוים (‪.)EXPERTISE‬‬ ‫‪.6‬אחד ממקורות העוצמה הפוליטית יכול לנבוע באופן פרדוכסלי מחולשה‪.‬‬ ‫פרדוקס העוצמה‬ ‫עוצמה הנובעת מחולשה‪ .‬פרדוקס העוצמה קובע כי בתנאים מסוימים "ככל שאדם או גוף‬ ‫צוברים יותר עוצמה‪ ,‬יש להם פחות עוצמה"‪ ,‬הגורמים להפחתת העוצמה‪ :‬קואליציה‪ .‬ולמיעוט‬ ‫עוצמה מקנה כוח‪.‬‬ ‫לדוגמא‪ :‬תינוק בן יומו הוא יצור חסר אונים‪ ,‬אולם כאשר הוא מתחיל לבכות יש לו כוח מוסרי‬ ‫עצום‪ ,‬ונדמה כי הוא יכול להשיג מסביבתו את כל דרישותיו‪.‬‬ ‫בתהליך פוליטי מצבים כאלה נדירים יותר‪ ,‬בחברה המדגישה שוויוניות או רווחה חברתית‪,‬‬ ‫בני מעמד נמוך יכולים להשתמש בחולשתם כבסיס לתביעות פוליטיות ולהפוך את חולשתם‬ ‫לעוצמה פוליטית‪.‬‬ ‫דגם אליטת העוצמה‪:‬‬ ‫ניתוח של החיים הפוליטיים‪ ,‬הרואה את העוצמה כמרוכזת בידי העשירים‪.‬‬ ‫דגם הפלורליסטי‪:‬‬ ‫ניתוח החיים הפוליטיים הרואה את העוצמה כמפוזרת בין מספר רב של קבוצות אינטרס‬ ‫מתחרות‪.‬‬ ‫ועדות לפעולה פוליטית‪:‬‬ ‫ארגונים בלתי תלויים במפלגות פוליטיות‪ ,‬הפועלים מטעמן ש קבוצות אינטרס לקידום מטרות‬ ‫פוליטיות באמצעות גיוס והוצאה של כספים‪.‬‬ ‫תרבות פוליטית‬ ‫לכל חברה תרבות משלה‪ ,‬והתרבות הפוליטית היא חלק חשוב ממנה‪ .‬היא נועדה לקבוע מי‬ ‫מקבל במדינה‪ ,‬מה‪ ,‬כמה‪ ,‬מתי‪ ,‬ועל פי אליו אמות מידה‪.‬‬ ‫ תרבות פארוכיאלית‬‫דגם תרבות פוליטית בה המנהיג נתפס כאב קולקטיבי לשאר חברי החברה‪ .‬אין הבחנה בין‬ ‫מוסד פוליטי למוסדות האחרים בחברה ואף הפרט אינו מודע לקיומם של מבנים חברתיים‬ ‫ופוליטיים‪ .‬לדוגמא‪ :‬שבטי האינדיאנים)‪.‬‬ ‫ תרבות של נתינות‬‫דגם תרבות פוליטית בה יש הבחנה בין המוסד הפוליטי למוסדות החברתיים אולם תושבי‬ ‫המדינה (הנתינים) אינם משתתפים בפעילות הפוליטית אלא צופים בה מהצד‪.‬‬ ‫לדוגמא‪ :‬בתקופה של עם ישראל והמלכתו של שאול סימלה את סיומה של תרבות פוליטית‬ ‫פארוכיאלית ותחילתה של תרבות פוליטית של נתינות‪ .‬בני ישראל הושפעו מן הנעשה בבית‬ ‫המלוכה אך לא היו מעורבים בקבלת החלטות‪.‬‬ ‫ תרבות של השתתפות‬‫דגם תרבות פוליטית בה יש הבחנה בין מוסד פוליטי למוסדות חברתיים אחרים‪ ,‬יש מעורבות‬ ‫גבוהה של הפרטים והקבוצות במערכת הפוליטית ובתהליכים הפוליטיים מתוך עניין ומתוך‬ ‫ציפייה להשגת מטרתם וקבלת תגמול על השתתפותם‪.‬‬ ‫תורת המשטרים‪ :‬טיפוסי יסוד של מערכות סוציו ביולוגיות‪.‬‬

‫‪44‬‬

‫‪45‬‬ ‫דמוקרטיה‪:‬‬ ‫מערכת פוליטית‪ ,‬שבה מוענקת העוצמה לכלל האזרחים‪.‬‬ ‫מונרכיה‬ ‫סוג של מערכת פוליטית‪ ,‬שבה השלטון בידי המשפחה ועובר מדור לדור‪.‬‬ ‫משטר אוטוריטרי‬ ‫מערכת פוליטית‪ ,‬המונעת את השתתפותם של המוני העם בשלטון‪.‬‬ ‫משטר טוטליטרי‬ ‫מערכת פוליטית המפעילה פיקוח הדוק על חיי התושבים‪.‬‬ ‫אמצעי התקשורת ההמונים‪:‬‬ ‫לאמצעי התקשורת ההמוניים יש חשיבות רבה בכל המערכות הסוציו ביולוגיות‪:‬‬ ‫במערכת הטוטליטרית‪ :‬המערכת הטוטליטרית שולטת והיא המונופול על אמצעי התקשורת‬ ‫ההמוניים‪ .‬באמצעותם היא מזרימה מידע סלקטיבי לאזרחים תוך שאיפה לעצב את דעתם‬ ‫האידיאולוגית ומחשבתם על פי רצונה‪.‬‬ ‫במערכות דמוקרטיות‪ :‬הגישה החופשית למידע והאפשרות להביע דעות הן תנאים הכרחיים‬ ‫לקיומה‪ .‬אמורה לבטא את דעת הציבור ואת רצון האזרחים‪ ,‬לבקר את הממשל על עיוותים‬ ‫ולאפשר זרימת מידע שהיא בסיס לגיבוש דעות ואינטרסים לקבלת החלטות פוליטיות‬ ‫רציונליות‪.‬‬ ‫חיברות פוליטית‪:‬‬ ‫החיברות הפוליטי שואף להקנות לאדם התנהגות פוליטית ודעות פוליטיות מסוימות‪ .‬ואולם‪,‬‬ ‫בין סוכני החיברות השונים אין הסכמה מה היא ההתנהגות הפוליטית הרצויה‪ .‬למשל‪ ,‬סוכן‬ ‫חיברות אחד (המשפחה) יכול לחנך להתנהגות פוליטית מסוג מסוים‪ ,‬ואילו סוכן חיברות אחר‬ ‫(תנועת נוער) להתנהגות מסוג אחר‪.‬‬ ‫באופן כללי‪ ,‬תהליך החיברות מכוון להעביר לילד מורשת פוליטית של התרבות‪ ,‬או התת‬ ‫תרבות שהוא משתייך אליה‪ ,‬כדי שידע כיצד להתנהג ומה עליו לחשוב בתחום הפוליטי‪.‬‬

‫‪45‬‬

‫‪46‬‬

‫יחידה ‪ – 12‬הסוציולוג בעבודתו‬ ‫‪ 12.1‬הקדמה‪:‬‬ ‫* מחקרה של לויס בנג'מין – האם הגזע (במקרה זה אפרו‪-‬אמריקאים) משפיע על קרירה‬ ‫מקצועית‪ .‬מסקנת המחקר – כן‪.‬‬ ‫המחקר הסוציולוגי‪ :‬אשים רבים סבורים שמדענים הם אנשים המבצעים את עבודתם‬ ‫במעבדות אך למעשה הסוציולוג מבצע את מחקרו בכל מקום בו מצויים בני אדם (רחוב‪,‬‬ ‫שכונה‪ ,‬מקומות עבודה‪ ,‬בתי סוהר‪)..‬‬ ‫המחקר הסוציולוגי כרוך לא רק באיסוף מידע אלה גם בשאלה האם הוא אובייקטיבי או חותר‬ ‫לשינוי (לדוגמא‪ :‬מחקרה של לויס לא שימש לתיעוד הגזענות אלה למגר אותה)‪.‬‬ ‫עיקרי המחקר הסוציולוגי‪:‬‬ ‫בתחילת כל מחקר סוציולוגי ישנן שתי שאלות‪:‬‬ ‫‪.1‬התבונן בעולם מפרספקטיבה סוציולוגית – ע"י אימוץ שיטה זו נפתחות עיננו‬ ‫לדפוסי התנהגות שונים הדורשים למידה‪.‬‬ ‫‪.2‬היה סקרן ושאל שאלות‪.‬‬ ‫לאחר הנחת אבני יסוד אלו עלינו למצוא את התשובות לשאלות מתוך הבנה שישנם כמה‬ ‫סוגים שונים של תשובות או אמיתות‪:‬‬ ‫סוגי אמיתות‪:‬‬ ‫•אמונות – לדוגמא אמונה בקיומו של אלוהים‪.‬‬ ‫•קביעת מומחה – לדוגמא התייעצות עם פסיכולוג‪.‬‬ ‫•מוסכמות – הסכמה פשוטה בין אנשים שמבינים ומסכימים שמעשה מסוים אינו‬ ‫נכון‪.‬‬ ‫אמיתות אלו למעשה שונות ומשתנות ממקום למקום ומתרבות לתרבות‪.‬‬ ‫** המדע ‪ -‬היינו למעשה אמת רביעית אשר מתבססת על תצפיות ישירות ושיטתיות ‪ ,‬הוא‬ ‫נשען על נתונים אמפיריים (מבוסס על ניסוי) שאנו יכולים לאמת בעזרת חושינו‪.‬‬ ‫יש לזכור שהנתונים המדעיים אינם תמיד מקבילים לשכל הישר‪.‬‬ ‫‪ 12.2‬בחירת נושא המחקר ‪:‬‬

‫‪46‬‬

‫‪47‬‬ ‫בחירת נושא המחקר היא תהליך אישי יצירתי שאין לו חוקיות קבועה‪.‬‬ ‫ניסוח שאלת המחקר‪:‬‬ ‫כל חוקר חייב לנסח בתחילת מחקר טענות ספציפיות – השערות ולהמציא כלים‬ ‫שבאמצעותם ניתן לבדוק את ההשערות בדיקה אמפירית‪.‬‬ ‫ניתן לנסח השערה כללית בדבר קיומה או אי קיומה של תופעה מסוימת או קשר בין שתי‬ ‫תופעות‪ ,‬וניתן לנסח השערה ספציפית על הקשר בין שתי התופעות (השערה כללית היא‬ ‫הצבעה על קיום – או חוסר קיום בין תופעות‪ ,‬השערה ספציפית מצביעה בדיוק על הקשר‬ ‫אותו אנו טוענים)‪.‬‬ ‫יסודות המדע‪:‬‬ ‫‪.1‬המושג – מבנה שכלי המייצג חלק כלשהו של העולם בהכרח בגרסה פשוטה‬ ‫יותר‪ ,‬לדוגמא‪ :‬חברה‪ ,‬משפחה‪ ,‬כלכלה‪.‬‬ ‫‪.2‬משתנה – מושג המשנה את ערכו ממקרה למקרה ‪ ,‬לדוגמא ‪ :‬מעמד חברתי –‬ ‫במקרה מסוים גבוה ובאחר – נמוך‪.‬‬ ‫‪.3‬משתנה בלתי תלוי – המשתנה (הסיבה) הגורם לשינוי ‪.‬‬ ‫‪.4‬משתנה תלוי – המשתנה בו חל השינוי‪.‬‬ ‫‪.5‬מדידה – השימוש במשתנים מותנה במדידה – תהליך של קביעת ערכו של‬ ‫משתנה במקרה פרטי‪ ,‬לדוגמא‪ :‬כיצד נמדוד את מעמדו החברתי של אדם? עפ"י‬ ‫לבשו מקום מגוריו? או עפ"י הכנסתו עיסוקו והשכלתו? ‪ -‬כמעט כל משתנה‬ ‫ניתן למדידה ביותר מדרך אחת ‪ ,‬בעיה נוספות היא חוסר היכולת למדוד אלפים‬ ‫ואף מילונים לאור משתנה כלשהו הפתרון לכך הוא שימוש במדדים סטטיסטיים‪.‬‬ ‫‪.6‬יעילותה של מדידה תליה בשני גורמים נוספים‪ :‬מידה העקביות שלה – כלומר‬ ‫חזרה על התהליך וקבלת אותן תוצאות‪ .‬ותוקף – מידת ההתאמה של המדידה‬ ‫לדבר אותו רוצים למדוד‪.‬‬ ‫‪ 12.3‬סגנונות ‪ /‬מערך מחקר ושיטות לאיסוף נתונים‪:‬‬ ‫סגנונות מחקר‪:‬‬ ‫סגנון מחקר משמע בחירת תוכנית פעולה המכוונת את החוקר בכל תהליך מחקרו‪.‬‬ ‫‪ .1‬בדיקת השערה – הניסוי – מאפשר לחוקר לבחון את הקשר הסיבתי בין תופעה מסוימת‬ ‫לתופעה אחרת או להפך‪ .‬מחקר ניסיוני שואף להסביר לנו מה קורה ומדוע‪ .‬מערך הניסוי‬ ‫מבוסס על שלושה שלבים‪:‬‬ ‫(‪)1‬מדידת המשתנה התלוי (התוצאה הרלוונטית למחקר) בקבוצת הניסוי ובקבוצת‬ ‫הביקורת‪.‬‬ ‫(‪)2‬חשיפת קבוצת הניסוי למשתנה הבלתי תלוי (בסיבה לשינוי לפי טענת המחקר)‪.‬‬ ‫(‪)3‬מדידה חוזרת של המשתנה התלוי כדי לבדוק אם חל בו שינוי‪.‬‬ ‫יתרונו של תהליך זה הוא בכך שהוא מעניק לחוקר שליטה מרבית על הגורמים העשויים‬ ‫להשפיע על הקבוצה ‪.‬‬ ‫‪ .2‬הסקר – המחקר הנפוץ בסוציולוגיה‪ ,‬בעזרתו הנחקרים מגיבים על סדרה של נושאים‬ ‫באמצעות שאלון או ראיון‪ ,‬בד"כ עמדות שהחוקר אינו יכול להתבונן בהן באופן ישיר (אמונות‪,‬‬ ‫פוליטיקה‪ )...‬מטרתו של הסקר היא להבין את עמדתו של הנחקר בנושא מסוים‪.‬‬ ‫יתרונות‪:‬‬ ‫•ניתן לאסוף מידע רב בזמן קצר יחסית‪.‬‬ ‫•הנתונים נאספים בצורה נוחה לעיבוד סטטיסטי‪.‬‬ ‫חסרונות‪:‬‬ ‫•מסקנות מוגבלות לשאלות ספציפיות‪.‬‬ ‫•לא תמיד ידוע אם הנחקרים עונים בכנות (לדוגמא לגבי הכנסה)‪.‬‬

‫‪47‬‬

‫‪48‬‬ ‫•לפעמים אין התאמה בין האפשרויות המוצגות בשאלון לבין דעת הנחקר‪.‬‬ ‫•תופעות וקבוצות חברתיות רבות לעיתים לא מתאימות למחקר מסוג זה ‪.‬‬ ‫‪ .3‬חקר המקרה ‪ -‬התמקדות במקרה יחיד אותו לומדים לפרטי פרטים לעיתים כמחקר‬ ‫מקרה יחיד ולעיתים כהשלכה על מקרים דומים‪ .‬במקרה זה החוקר יאסוף נתונים במספר‬ ‫דרכים‪ :‬תצפית משתתפת‪ ,‬או שימוש בחומר ארכיוני‪.‬‬ ‫יתרונות‪:‬‬ ‫•מאפשר חקירה מעמיקה של התופעה‪.‬‬ ‫•ניתן להיעזר בשיטות רבות של איסוף נתונים ללא תלות ושיתוף פעולה מצד‬ ‫הנחקרים‪.‬‬ ‫חסרונות‪:‬‬ ‫•איסוף המידע אורך זמן רב‪.‬‬ ‫•לא תמיד ניתן באופן ברור להשליך ממקרה אחד על אחרים‪.‬‬ ‫שיטות לאיסוף נתונים‪:‬‬ ‫קיימות שיטות רבות לאיסוף נתונים‪ :‬תצפית משתתפת‪ ,‬ראיונות‪ ,‬שימוש בנתונים קיימים‪,‬‬ ‫שימוש בגופים המציעים נתונים (הלמ"ס – הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה)‪.‬‬ ‫איסוף נתונים מחומר ארכיוני‪:‬‬ ‫שיטה זו היא השיטה העיקרית לאיסוף מידע ע"י הסוציולוגים‪ ,‬ההתמקדות העיקרית בשיטה‬ ‫זו היא מחקר תופעות שקרו בעבר אם זאת עדין נעזרים בה לחקר תופעות מן ההווה‪.‬‬ ‫המסמכים השונים הם חומר הגלם של החוקר‪ ,‬הם שונים באופיים ולכן גם מפיקים מידע‬ ‫שונה ‪.‬‬ ‫בקטגוריה זו נכללים‪ :‬עיתונים‪ ,‬ספרים‪ ,‬פרוטוקולים‪ ,‬רשימות (ציונים‪ ,‬נוכחות)‪ ,‬צוואות‪ ,‬יומנים‪,‬‬ ‫תעודות‪ ,‬חומר מצולם (סרטים‪ ,‬תמונות) ועוד‪.‬‬ ‫החומר הנ"ל משקף את המציאות החברתית בה הוא נוצר ולכן ניתן לדלות ממנו סוגים שונים‬ ‫של מידע‪.‬‬ ‫ניתוח משני של נתונים קיימים‪:‬‬ ‫לעיתים יכול הסוציולוג לבדוק השערות ולהסיק מסקנות מנתונים סטטיסטיים או מחומר‬ ‫ארכיוני שגורמים אחרים אספו לצורכיהם‪ ,‬קיימים שני סוגים‪:‬‬ ‫‪.1‬סטטיסטיקות רשמיות ‪ -‬תרומתו המדעית של החוקר במקרה זה אינה באיסוף‬ ‫הנתונים אלה בניתוחם וההסברים הסוציולוגים שניתנו לממצאים מהחומר‬ ‫הסטטיסטי‪.‬‬ ‫‪.2‬נתונים ממחקרים קודמים – בדיקת השערת מחקר תוך שימוש בחומר שנאסף‬ ‫ממחקרים קודמים‪.‬‬ ‫שיטה זו נפוצה בעיקר כאשר חוקר מעוניין לבדוק השערה המתייחסת לכמה‬ ‫תרבויות שונות ולכן עליו להשתמש במחקרים שנעשו (כדי לא לצמצם את מחקרו ל‬ ‫‪ 2-3‬תרבויות בלבד‪.‬‬ ‫חסרונות‪:‬‬ ‫•לא כל החוקרים הגדירו באותו אופן את המשתנה הנבדק‪.‬‬ ‫•הממצאים לא תמיד נכתבים באופן חד וברור‪.‬‬ ‫•לא כל המחקרים תקפים גם לימנו ‪ ,‬ישנם מחקרים שנעשו שחל באובייקט‬ ‫הנחקר שינוי מהזמן שנחקר ועד לזמן עיבוד הנתונים המשני המבוסס עליו‪.‬‬ ‫‪ 12.4‬בחירת כלי מחקר‪:‬‬

‫‪48‬‬

‫‪49‬‬ ‫החוקר בונה או בוחר את כלי מחקרו בהתאם למטרת המחקר‪ ,‬השערותיו ולמשתנים‬ ‫הכלולים בהשערות אלו‪.‬‬ ‫קריטריונים להערכת כלי מחקר‪:‬‬ ‫החוקר חייב לנקוט אמצעים מתאימים כדי לוודא שכלי המחקר שלו (שאלונים \‪ ,‬תצפיות‪,‬‬ ‫וכדומה) יהיו בעלי שני קריטריונים חשובים‪:‬‬ ‫‪ .1‬בעלי תוקף – כלי המחקר תקף אך ורק אם הוא מודד את המשתנה שנועד למדוד‬ ‫לדוגמא‪ :‬מבחן בחשבון ימדוד את הידע בחשבון ולא בהבנת הנקרא‪.‬‬ ‫כדי לוודא תוקף נשתמש בשני כלים‪:‬‬ ‫(‪)1‬תוקף נראה ‪ -‬אם כלי המחקר נראה תקף עפ"י השכל הישר‪ ,‬לדוגמא‪ :‬מדידת‬ ‫דעות קדומות של נחקרים ע"י מבחן במתמטיקה – אינו תקף עפ"י השכל הישר‪.‬‬ ‫(‪)2‬תוקף הקריטריון (הגיבוי) – השוואת הממצאים המתקבלים מכלי מחקר מסוים‬ ‫לממצאים שהתקבלו מכלי מחקר אחר הידוע כתקף‪.‬‬ ‫‪ .2‬מהימנות ‪ -‬מדידה מהימנה היא מדידה בעלת טעות מזערית‪ ,‬ישנם שני סוגים‪:‬‬ ‫(‪)1‬מהימנות השחזור – במידה ונבצע בעזרת כלי המחקר מדידות חוזרות ונשנות‪,‬‬ ‫ויתקבלו אותן תוצאות ניתן להסיק מכך שכלי המחקר הוא בעל מהימנות שיחזור‬ ‫גבוהה (לדוגמה מאזניים)‪.‬‬ ‫(‪ )2‬מהימנות בין‪-‬אישית – אם חוקרים שונים יחקרו את אותה האוכלוסייה ויקבלו‬ ‫תוצאות זהות נין להסיק שכלי המחקר בעל מהימנות בין‪-‬אישית גבוהה‪.‬‬ ‫יש לקחת בחשבון שלא תמיד ניתן להשיג את שני הקריטריונים וכלי מחקר לעיתים יהיה‬ ‫שימושי גם אם הוא מקיים את אחד הקריטריונים‪.‬‬ ‫‪ 12.5‬מחקרי הכנה‪:‬‬ ‫למחקרי ההכנה מטרות אחדות‪:‬‬ ‫•להכיר הכרות כללית את שדה המחקר ואת הסוגייה הנחקרת לפני ניסוח‬ ‫ההשערות‪.‬‬ ‫•לבחון את כלי המחקר כדי לוודא שיהיה מובן ומתאים לאוכלוסייה הנחקרת‪.‬‬ ‫•לבדוק את נוהל המחקר כדי לוודא שיהיה בר ביצוע ויספק נתונים שניתן לעבד‪.‬‬ ‫מחקרי ההכנה נחלקים לשלוש קטגוריות (בהתאמה למטרות)‪:‬‬ ‫‪ .1‬מחקר גישוש – משמש להכרה ראשונית של נושא המחקר ‪ ,‬נועד לגלות‪ ,‬להכיר וחשוף‬ ‫מידע כללי על שדה המחקר ולא לאמת או לסתור השערות‪.‬‬ ‫במחקר מסוג זה נהוג לערוך תצפיות או תצפית משתתפת או סידרת ראיונות עם אנשים‬ ‫מרכזיים בקבוצה הנחקרת‪.‬‬ ‫חשוב שהחוקר עצמו יבצע את מחקר הגישוש בייחוד אם נושא המחקר זר לו לחלוטין‪.‬‬ ‫‪ .2‬מבחן טרומי – נועד לבחון את נהלי המחקר מתוך מגמה לשנותם ולשפרם ‪.‬‬ ‫לדוגמא‪ :‬תגובה שונה למראיין או למראיינת‪ ,‬שפת כלי המחקר והמושגים המופיעים בו‪.‬‬ ‫במבחן טרומי משלב החוקר מממצאיו משלב הגישוש לדוגמא‪ :‬רמת ההשכלה של‬ ‫האוכלוסייה ‪.‬‬ ‫המבחן הטרומי נועד לאמוד את יעילותם של כלי המחקר‪ ,‬או לתת לחוקר נקודות תועלת‬ ‫כיצד לפנות ולהתנהג ליד אוכלוסיית המחקר‪.‬‬

‫‪49‬‬

‫‪50‬‬ ‫‪ .3‬מחקר ניווט – "הרצה" של המחקר על אוכלוסייה מצומצמת ‪ ,‬מעיין חזרה גנרלית לקראת‬ ‫המחקר המקיף‪.‬‬ ‫מחקר מסוג זה יכלול את כל השלבים שיהיו במחקר המקיף ותוצאותיו יתנו לחוקר אומדן‬ ‫ראשוני על תוצאות המחקר המקיף ואפשרות לגלות ליקויים‪.‬‬ ‫‪ – 12.6‬בחירת הנחקרים‪ :‬אוכלוסייה או מדגם‪:‬‬ ‫במידה וחקר מחליט לחקור אוכלוסייה קטנה ומוגדרת לדוגמא" משפחה במאה שערים‪ ,‬יש לו‬ ‫אפשרות לבדוק את כל אוכלוסיית המחקר‪.‬‬ ‫במידה והתופעה הנחקרת מכילה אוכלוסייה גדולה החוקר ישתמש במדגם מייצג מקרב‬ ‫האוכלוסייה ‪ ,‬על המדגם להיבחר בקפידה ולייצג נאמנה את האוכלוסייה על כל רבדיה‪.‬‬ ‫•מדגם לא מייצג ‪ -‬כאשר למגזרים מסוימים באוכלוסיית המחקר ייצוג יתר‬ ‫ולאחרים ייצוג חסר ‪.‬‬ ‫‪ – 12.7‬תוצאות המחקר‪:‬‬ ‫‪.1‬עיבוד נתונים והסת מסקנות‪.‬‬ ‫‪.2‬שימוש במושגים סטטיסטיים בסיסיים בספרות הסוציולוגית‪:‬‬ ‫* מקדם המתאם ‪( -‬של פירסון) ערך מספרי לעוצמת הקשר בין שני משתנים‬ ‫שנחקרים‪ ,‬בעזרתו ניתן לנבא משתנה אחד עפ"י האחר ‪.‬‬ ‫מתאם מצביע על קשר ולא על נסיבתיות‪.‬‬ ‫* הסתברות – הסיכוי שיש לאירוע כלשהו להתקיים‪.‬‬ ‫* מובהקות – משמש כדי לקבוע אם ההבדלים שנמצאו גדולים במידה מספקת‬ ‫כדי לשנות או לאשש את ההשערה‪.‬‬ ‫‪.3‬פרסום תוצאות מחקר – תוספת לידע הקיים בנושא שמטרותיו‪:‬‬ ‫(‪)1‬דיווח לקהילה המדעית – מניעת כפילויות ‪ ,‬מאפשר התקדמות‪.‬‬ ‫(‪)2‬הפצת הידע לקהל לא סוציולוגי ‪ -‬צריך להיות מנוסח בשפה‬ ‫לא מקצועית ומובנת‪ ,‬תוך שימת דגש על הממצאים ואפשריות‬ ‫היישום שלהם‪.‬‬ ‫‪ – 12.8‬ערכים ומחקר סוציולוגי‪:‬‬ ‫(עפ"י מקס ובר) על הסוציולוג להשתדל להבין את מעשי הזולת עפ"י מונחי הזולת ולא עפ"י‬ ‫השקפותיו‪.‬‬ ‫לסיכום‪:‬‬ ‫סוציולוג הבוחן תופעה חברתית יפנה תחילה לגבש לעצמו את שאלת המחקר‪ ,‬או סדרה של‬ ‫השערות ספציפיות‪ ,‬ולנסח אותן במונחים הניתנים לבדיקה אמפירית‪ .‬נוסף על כך יגדיר גם‬ ‫את משתני המחקר‪ .‬בהשערות אפשר לדון בעצם קיומם של המשתנים או בקיומו של קשר‬ ‫מסוים ביניהם‪ .‬לאחר בחירת משתני המחקר יבחר את כלי המחקר המתאים ביותר למדידת‬ ‫משתנים אלו‪ .‬כלי המחקר ייבחר על סמך ניסיונו של החוקר או על סמך התוצאות של מחקרי‬ ‫ההכנה‪ .‬לבסוף יבחר החוקר שיטת עיבוד נתונים מתאימה‪ ,‬ובתום המחקר יסכם את‬ ‫תוצאותיו בכתב‪.‬‬

‫‪50‬‬