Shabbat Hareiya Nitzavim 2009

‫פרשת‬

‫שבת הראי " ה‬

‫נצבים‬ ‫וילך‬

‫ליקוטים מתורתו של הצדיק והחסיד‪ ,‬מרא דארעא דישראל‪ ,‬שר התורה ורועה ישראל‬

‫רבי אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל

‬

‫ג ל י ו ן מ ס פר ‪9 1‬‬

‫יוצא לאור ע"י ארגון 'אור האורות' להפצת תורת הגה"צ הראי"ה קוק זיע"א
שאלות ותגובות ניתן לשלוח לכתובת‪ :‬רח' הרב צבי יהודה ‪ 6‬דירה ‪ 3‬בת‪ -‬ים‪ ,‬או בדוא"ל‪[email protected] :‬‬ ‫או להתקשר למספר‪
0546573528 :‬תרומות ניתן להפקיד בבנק הדואר חשבון מס' ‪
20778885‬ניתן לקרוא את העלון גם באתר‪
www.yeshiva.org.il :‬ניתן לקבל את העלון במייל מדי שבוע‬

‫אורות הפרשה‬ ‫שב וְ ִק ֶּב ְצ ָך ִמ ָּכל ָה ַע ִּמים ]ל‪ ,‬ג[‪.‬‬ ‫וְ ׁ ָ‬ ‫"על דבר שאלתו בענין הספר תורה‪ ,‬שיש לו בירושה מזקנו ז"ל‪ ,‬והוא רוצה‬ ‫להביאה לא"י לביהמ"ד‪ ,‬שיוסד על שם זקנו ועל שם אביו ז"ל בת"א ת"ו‪ ,‬אם יש‬ ‫מקום לחוש משום טלטול ס"ת ממקום הקבוע לו למקום אחר‪ .‬ואם אפשר להקפיד‬ ‫מפני שזקנו ז"ל‪ ,‬כרוב היראים‪ ,‬התנגדו להישוב החדש בא"י ]‪ .[...‬ועל זה אשיב‬ ‫לכבוד תורתו‪ [...] ,‬ע"ד עצם השאלה של הבאת ספר התורה מחו"ל לא"י‪ .‬בזה אין‬ ‫שום ספק שמצוה גדולה להביא ספרי קודש מחו"ל לא"י‪ ,‬כי זהו ג"כ בבחינת‬ ‫קיבוץ גליות והחזרת הקדושה למקומה‪ .‬ובירושלמי סנהדרין פ"ג ה"ט איתא ]‪[...‬‬ ‫ספרים שזכתה בהן ארץ ישראל אין מוציאין אותם חוצה לארץ עכ"ל‪ .‬הרינו רואים‬ ‫כמה גדולה היא המעלה של קדושת הספרים ביחס לא"י‪ ,‬שאפילו הספרים שהיו‬ ‫מצד הדין שייכים להיורשים שבחו"ל‪ ,‬פסק ר"א שאסור להוציאם מא"י לחו"ל‪.‬‬ ‫ומזה נלמד שק"ו הדברים‪ ,‬שיורשים שהם בא"י כשהם זוכים בספרי קודש‪ ,‬ודאי‬ ‫שמצוה רבה היא להעלות את הספרים מחו"ל לא"י‪ ,‬שבזה קדושתם מתעלה‪ .‬וע"פ‬ ‫דברי החתם סופר ]‪ [...‬יש עילוי לקדושת ספר תורה כשתזכה להיות חוזרת לארץ‬ ‫ישראל‪ ,‬שזהו מקורה ויסודה‪ ,‬והרי זה בכלל 'מעלין בקודש'‪.‬‬ ‫ובעניין ההתנגדות להישוב החדש‪ ,‬אין ספק בדבר שכל ההתנגדות הייתה מפני‬ ‫מיעוט התורה שראו בו‪ ,‬וכל ישעם וחפצם הלא הייתה תמיד שיתעלה הישוב‬ ‫ויתדבק בתוה"ק‪ .‬ואם כן הבאת התורה לארץ ישראל הרי הוא תיקון הישוב לכל‬

‫הדעות‪ [...] .‬כל עיקר הגלות היה על ביטולה של תורה‪ ,‬וכשרוצים עכשיו להעלות‬ ‫את התורה לארץ ישראל ירצו לבטלה ח"ו? ובפרט שצדק כבוד תורתו במה‬ ‫שאמר‪ ,‬שעכשיו הכל שבים להודות שיד ה' עשתה זאת בכל ענין הישוב‪ ,‬שהוא‬ ‫צמיחת קרן ישועה והתחלת הגאולה‪ .‬על כן אין שום ספק בדבר‪ ,‬שכאשר‬ ‫התביעות שבעניני ממון לא יהיו מעכבות‪ ,‬מצוה גדולה ונחת רוח גדול תהיה‬ ‫לנשמות היקרות בעלי הספר תורה הנ"ל נוחי נפש ז"ל‪ ,‬שתתעלה ספר תורתם‬ ‫בעילוי קדושת ארץ הקודש ושמם ינון לעולם‪ ,‬ונזכה כולנו לשמוח בשמחת‬ ‫גאולים‪ ,‬ויצמחו כעשב הארץ מעיר ד' שמה‪ ,‬בעת קץ התחיה אשר מתי ארץ‬ ‫ישראל יזכו לה תחילה‪ .‬וכל שתהיה לו אחיזה בקדושת הארץ‪ ,‬הרי הוא מוקדם‬ ‫בזה לברכה כמו שכתבו המקובלים ז"ל" ]מרן הראי"ה‪ ,‬שו"ת 'דעת כהן'‪ ,‬הלכות ספר‬ ‫תורה סי' קעח[‪.‬‬

‫רוב ֵאלֶ ָ‬ ‫יך הַ ָ ּדבָ ר ְמאֹד ]ל‪ ,‬יד[‪.‬‬ ‫ִּכי ָק ֹ‬

‫"התשובה היא קרובה מאד וקלה‪ ,‬כעדות תורת הקודש "כי קרוב אליך הדבר‬ ‫מאד" ]דברים ל‪ ,‬יד[‪ ,‬והריוח גדול מאד רפואה שלמה לגוף ולנפש ולכל העולם‬ ‫כולו‪ ,‬בדברי חז"ל בשלהי יומא‪ ,‬שאפילו אחד ששב מוחלין לו ולכל העולם כולו‪,‬‬ ‫ומביא רפואה לעולם‪ ,‬וכמשל הרבנו יונה ב'שערי תשובה' ]שער א סימן ב[ על דבר‬ ‫התפוסים ע"י עון למלכות‪ ,‬שהשאיר להם מחתרת פתוחה‪ ,‬והיה הקצף גדול על מי‬ ‫שלא ברח‪ ,‬כיון שראה המחתרת פתוחה לפניו‪ ,‬שמע מינה שרצון המלך להנצל על‬ ‫ידה בנקל‪ ,‬כי חפץ חסד הוא" ]מרן הראי"ה‪' ,‬אגרות הראיה' ח"א אגרת קלה[‪.‬‬

‫אורות הראי"ה‬

‫"מתנגד שנהפך למעריץ"‬ ‫קשריו של הגאון ר' נחמן שלמה גרינשפאן זצ"ל‬ ‫עם מרן הראי"ה זיע"א )ח"א(‬ ‫סיבת התנגדות הקנאים‬ ‫השבוע )י"ט אלול( מלאו ארבעים ושמונה שנים‬ ‫לפטירתו של הגאון רבי נחמן שלמה גרינשפאן זצ"ל‪,‬‬ ‫ראש ישיבת 'עץ חיים' בלונדון‪ .‬סיפור חייו של הרב‬ ‫גרינשפאן מרתק כשלעצמו‪ ,‬ובמיוחד מעניינת פרשת‬ ‫הכרותו עם מרן הראי"ה זיע"א‪ ,‬עליה נספר בשבועות‬ ‫הקרובים‪ .‬מתוך סיפורים ומסמכים שונים‪ ,‬נראה כיצד‬ ‫התהפכה גישתו של ר' נחמן שלמה בייחס למרן‬ ‫הראי"ה‪ ,‬בעקבות פגישה אישית עמו‪ .‬אם בתחילה‬ ‫האמין בתמימות לשמועות הרעות שפרסמו הקנאים‬ ‫על הראי"ה‪ ,‬הרי שמרגע שהבין את האמת‪ ,‬נהפך‬ ‫לחסיד נלהב של מרן הראי"ה‪ ,‬ונלחם בצורה חריפה‬ ‫ונוקבת באותם קנאים ומתנגדים‪.‬‬ ‫חשיבות רבה יש לדברים אלו‪ ,‬המוכיחים את הידוע‬ ‫ומפורסם כי כל גדולי ישראל שהכירו באמת את מרן‬ ‫הראי"ה‪ ,‬היו מלאי הערצה אליו‪ ,‬וקיבלו מתורתו‪.‬‬ ‫ואילו כל המתנגדים‪ ,‬הייתה התנגדותם מבוססת על‬ ‫שמועות מסולפות על דמותו של הראי"ה‪.‬‬ ‫דבר זה הדגישו רבותינו פעמים רבות‪ ,‬מתוך הכרתם‬ ‫וידיעתם‪ .‬ידועים דבריו של מרן הגרי"ש אלישיב‬ ‫שליט"א )שפרסמנו אותם במילואם בעבר( ש"הרב‬

‫קוק היה אדם קדוש‪ ,‬והמתנגדים לא הבינו אותו נכון"‪.‬‬ ‫דוגמא נאה לזה‪ ,‬נראה בסיפור חייו של הגאון ר' נחמן‬ ‫שלמה גרינשפאן זצ"ל‪ ,‬שהיה מגדולי ישראל בדורו‪.‬‬

‫לימודו אצל גדולי הדור‬

‫הגאון ר' נחמן שלמה גרינשפאן זצ"ל‪,‬‬ ‫ראש ישיבת 'עץ חיים' בלונדון‬

‫ר' נחמן שלמה נולד בשנת תר"מ )בערך(‪ ,‬בעיירה‬ ‫לאחוביץ שבפולין‪ ,‬להוריו ר' יעקב משה גרינשפאן‬ ‫זצ"ל ומרת בלומה ע"ה‪ .‬הוא היה דור שביעי לצדיק ר'‬ ‫אלימלך מליז'נסק זיע"א‪.‬‬ ‫בגיל צעיר ניכרו בו כשרונות מיוחדים‪ ,‬וידעו כולם‬ ‫שהוא יהיה גדול בישראל‪ .‬הוא עזב את בית הוריו‪,‬‬ ‫ונסע ללמוד אצל ר' חיים מבריסק )כנראה בזמן שר'‬ ‫חיים כיהן כרבה של בריסק(‪ .‬כאשר משפחתו עברה‬ ‫לסלוצק‪ ,‬עבר ללמוד אצל הרידב"ז‪ .‬הוא היה מקורב‬ ‫מאוד לרידב"ז‪ ,‬עד שזכה ללמוד אצלו בתוך חבורה‬ ‫מצומצמת של בחורים נבחרים שהסתופפו בצילו‪ ,‬וכבר‬ ‫בגיל שמונה עשרה קיבל ממנו היתר הוראה‪.‬‬ ‫גם בישיבת מיר למד ר' נחמן שלמה‪ ,‬ושם קיבל את‬ ‫עיקר חינוכו ועיצובו התורני‪.‬‬ ‫בגיל צעיר נישא בורשא לבתו של חסיד גור‪ ,‬וכדי לכבד‬

‫גיליונות פרשת השבוע להורדה ‪www.ladaat.net/gilionot.php‬‬ ‫העלון מוקדש לרפואת מיכל שרה שושנה בת רבקה

‬

‫את חותנו‪ ,‬בזמן החתונה חבש לראשו ספודיק‪ ,‬בפעם הראשונה והאחרונה‬ ‫בחייו‪.‬‬ ‫לאחר חתונתו התגורר בורשא‪ ,‬ולמד אצל הגאון בעל ה'אבני נזר'‪.‬‬ ‫שמעו של הגאון הצעיר התפרסם ברחבי העולם היהודי‪ .‬כאשר הוציא מרן‬ ‫ה'חפץ חיים' את ספרו 'משנה ברורה' העביר את טיוטות הספר לר' נחמן‬ ‫שלמה‪ ,‬ע"מ שיעבור עליהם ויעיר את הערותיו‪ ,‬וכן יבדוק את המקורות‬ ‫שהובאו בספר‪.‬‬ ‫בתקופה זו הוא כתב מאמרים שונים‪ ,‬שחלקם התפרסמו בספריו‪ ,‬וחלקם‬ ‫נאבדו במשך השנים‪ .‬אחד ממאמריו הגאוניים עשה רושם רב על הגאון ר'‬ ‫שמעון שקופ זצ"ל‪ ,‬ראש ישיבת גרודנא‪ .‬היה זה לאחר שר' שמעון למד את‬ ‫אותה הסוגיא עליה כתב הרב גרינשפאן‪ ,‬וחידש בדיוק את אותם החידושים‬ ‫שחידש הרב גרינשפאן‪ .‬ר' שמעון נהנה לקרוא את המאמר הגאוני‪ ,‬ואמר‬ ‫בהתפעלות‪" :‬אני שמח לראות שהגענו לאותם מסקנות!" שמע זאת הרב‬ ‫גרינשפאן‪ ,‬והגיב‪" :‬אני שמח שזכיתי לכוון לדעתו של הרב"‪.‬‬ ‫בהיותו בורשא‪ ,‬התקרב גם לגאון מסוכוצ'וב‪ ,‬חתנו של הרבי מקוצק‪ .‬כמו‬ ‫כן התקרב מאוד לאדמו"ר מגור‪ ,‬ובשיעורו השבועי של האדמו"ר בחומש‪,‬‬ ‫שהיה מיועד רק לבני המשפחה ולחסידים מקורבים ביותר‪ ,‬היה משתתף גם‬ ‫הוא‪.‬‬ ‫גם עם גאון הדור ר' יוסף רוז'ין‪,‬‬ ‫הידוע בכינויו 'הרוגוטשובר'‪ ,‬היה‬ ‫הרב גרינשפאן בקשר אמיץ‪ ,‬והיה‬ ‫אורח תדיר בביתו‪.‬‬ ‫מורשא עבר לאנטוורפן‪ ,‬ואחרי‬ ‫שנתיים‪ ,‬בפרוץ מלחמת העולם‬ ‫הראשונה‪ ,‬עבר לאנגליה‪ ,‬שם כיהן‬ ‫כר"מ בת"ת בעיר לידעז‪ ,‬ואחר כך‬ ‫שימש כרב בישיבת 'עץ חיים'‬ ‫בלונדון‪ .‬בתקופה זו התחיל‬ ‫בהוצאת ספריו לאור‪ .‬לאחר מספר‬ ‫שנים עבר לליברפול‪ ,‬ומשם ללידס‪,‬‬ ‫שם פגש את הרב הרצוג זצ"ל‪,‬‬ ‫שהיה אז צעיר לימים‪ .‬בשנת תר"צ‬ ‫חזר ללונדון‪ ,‬וכיהן שם כראש‬ ‫ישיבת 'עץ חיים'‪ .‬תפקיד זה הוא‬ ‫מילא בנאמנות במשך שלושים‬ ‫שנה‪ ,‬בהרביצו תורה לאלפי‬ ‫הרב נחמן שלמה גרינשפאן זצ"ל‬ ‫תלמידים‪ ,‬עד לפטירתו באלול‬ ‫בצעירותו‬ ‫תשכ"א‪ .‬למרות שהיה שנים רבות‬ ‫חולה‪ ,‬היה מקפיד להגיע יום יום‬ ‫לישיבה‪ .‬הוא היה מסביר פנים‬ ‫לתלמידיו‪ ,‬ועיניו היו מאירות‪.‬‬ ‫גאון עצום היה הרב גרינשפאן‪ ,‬בקי בש"ס ראשונים ואחרונים‪ ,‬ונודע‬ ‫בהבנתו העמוקה והבהירה‪ .‬הוא הכיר אישית רבים מגאוני זמנו‪ ,‬ועם חלקם‬ ‫התכתב‪.‬‬ ‫בצד ידיעותיו הרחבות והעמוקות בתורה‪ ,‬גילה גם עניין בספרות חכמת‬ ‫ישראל‪ ,‬זו שהייתה קרובה ונאמנה למקורות ישראל‪.‬‬

‫ספריו ומאמריו‬ ‫חידושיו בהלכה ובגמרא הופיעו בקבצים תורניים שונים‪ ,‬ביניהם 'שערי‬ ‫תורה'‪' ,‬כנסת ישראל'‪ ,‬ו'שערי ציון'‪ .‬שיטת לימודו הייתה מבוססת על‬ ‫דרכיהם של הרידב"ז ור' חיים מבריסק‪.‬‬ ‫בנוסף לכך יצאו שלושה ספרים מכתביו של הרב גרינשפאן‪' :‬פלפולה של‬ ‫תורה' )תרצ"ה(‪' ,‬משפט עם הארץ' )ירושלים תש"ו(‪ ,‬ו'מלאכת מחשבת'‬ ‫)לונדון תשט"ו‪ ,‬ונדפס שנית בתשנ"ב בהוצאת מוסד הרב קוק(‪ .‬בהקדמה‬ ‫לספרו זה‪ ,‬כותב ר' נחמן שלמה כך‪:‬‬ ‫"תודות להשם יתברך שזיכני להוציא לאור חלק אחד מחידושי בהלכה‪.‬‬ ‫הרבה מחידושי חדשתי עוד בהיותי בוארשא והיו למראה עיני מורי ורבי‬ ‫הגאון המובהק תנא דידן ותנא דירושלמי רשכבה"ג ר' יעקב דויד‬

‫רידב"ז ז"ל ]‪ [...‬החידושים הללו היו נקובים בשם 'נחמת שבים' בעצת‬ ‫אדמו"ר זלה"ה וכפי הנראה היה לו טעם כמוס בזה‪ ,‬ומרומז בשם זה‬ ‫שמי ושם אבי הצדיק ז"ל‪ ,‬נחמן שלמה בן יעקב משה )נחמת שבים(‪,‬‬ ‫ומפני שכמה קונטרסים מספרי הנ"ל נאבדו ממני בסיבת הטלטולים‬ ‫הרבים שטולטלתי בהם בימי עניי ומרודי‪ ,‬כללתי את הקונטרסים‬ ‫הנשארים בספרי מלאכת מחשבת הנוכחי‪ ,‬ומחמת שחביבה לי הסכמת‬ ‫אדמו"ר הרידב"ז זללה"ה על ספרי נחמת שבים הנ"ל הדפסתיו‪ ,‬וז"ל‪:‬‬ ‫בע"ה‪ ,‬כבר ידוע ומפורסם בין הלומדים אמיתיים מע"כ ידי"נ הרב‬ ‫המאור הגדול ה"ג המפורסם‪ ,‬החריף העצום ומעמיק נפלא‪ ,‬מלא וגדוש‬ ‫בח"ת סוע"ה יא"מ כש"ת נחמן שלמה גרינשפאן מווארשא‪ ,‬וכעת‬ ‫בדעתו להוציא לאור ספר נפלא נקוב בשם נחמת שבים‪ ,‬וראיתי שהוא‬ ‫מלא חריפות ובקיאות‪ ,‬מעמיק נפלא בשכל ישר מאוד‪ ,‬ודבריו מאירים‬ ‫וחביבים מאוד‪ ,‬גלי לדרעיה ונפל נהורא בבי מדרשא‪ ,‬והנני מסכים‬ ‫להדפסת הספר הזה‪ ,‬ומי שיקנה ספר זה יכניס ברכה לתוך ביתו‪ .‬הכו"ח‬ ‫כ"ט למב"י שנת תרס"ה‪ ,‬המחכה לראות בנחמה בשבים לציון ברינה‪,‬‬ ‫יעקב דוד רידב"ז"‪.‬‬

‫טוהר מידותיו של הראי"ה‬ ‫בעת פולמוס השמיטה‪ ,‬בשנת תר"ע‪ ,‬פירסם הרב גרינשפאן בעתון‬ ‫'החבצלת' השגות הלכתיות על ספרו של מרן הראי"ה 'שבת הארץ'‪.‬‬ ‫במאמרו זה ביקש לקיים את דברי רבו המובהק – הרידב"ז‪ ,‬שחלק על מרן‬ ‫הראי"ה‪ .‬באותה תקופה עדיין לא הכיר הרב גרינשפאן את הראי"ה מקרוב‪,‬‬ ‫ודעתו עליו התבססה על שמועות‪ ,‬עתונים וכדו'‪ .‬ואמנם‪ ,‬בתוך מאמרו כתב‬ ‫הרב גרינשפאן ביטויים חריפים ביחס למרן הראי"ה‪.‬‬ ‫כעבור מספר שנים‪ ,‬לפני פרוץ מלחמת העולם הראשונה‪ ,‬יצא מרן הראי"ה‬ ‫לחו"ל ע"פ בקשתה של 'אגודת ישראל' שהרב ישתתף בועידתה‪ .‬בעקבות‬ ‫המלחמה‪ ,‬נשאר הראי"ה תקוע בשוויץ‪ ,‬ומשם נתקבל ברוב כבוד כרבה של‬ ‫קהילת 'מחזיקי הדת' בלונדון‪ ,‬ופעל שם רבות למען תלמידי חכמים‬ ‫פליטים וכו'‪.‬‬ ‫באותם הימים הסתובב הרב גרינשפאן כפליט בארצות אירופה‪ ,‬והצליח‬ ‫להגיע ללונדון‪ ,‬בחוסר כל‪ .‬שם התבקש להגיד שיעור בגמרא בבית הכנסת‬ ‫של קהילת מחזיקי הדת‪ ,‬שבה כיהן הראי"ה‪ .‬וכאן התרחשה פגישתו‬ ‫הראשונה והמכרעת עם הראי"ה‪:‬‬ ‫פעם אחת‪ ,‬בהגידו את השיעור‪ ,‬נאמר לו כי מרן הראי"ה – רבה של‬ ‫הקהילה‪ ,‬עומד להגיע לבית הכנסת‪.‬‬ ‫הרב גרינשפאן‪ ,‬שנמנע כל הזמן מלהיפגש עם הרב‪ ,‬כי חשב שכועס עליו‬ ‫בשל ההשגות שכתב על ספר 'שבת הארץ'‪ ,‬היה נבהל ונפחד‪" .‬רעדה‬ ‫אחזתני"‪ ,‬סיפר לימים הרב גרינשפאן‪.‬‬ ‫והנה נכנס הראי"ה לבית הכנסת‪ .‬הוא ניגש לקבוצת לומדי השיעור‪,‬‬ ‫ומתיישב בתוכם‪ .‬בדומיה הוא מאזין לשיעורו של הרב גרינשפאן עד‬ ‫לסיומו‪ .‬לאחר מכן שוחחו השניים בקצרה מתוך ידידות‪.‬‬ ‫כנראה שגם לאחר פגישה קצרה זו‪ ,‬עדיין חשש הרב גרינשפאן מלבקר‬ ‫בבית הרב‪ ,‬מחשש לתרעומת מצדו‪ .‬ימים רבים הוא נמנע מלבקרו‪ ,‬ולבסוף‬ ‫אזר עוז והגיע אליו‪ .‬כשנכנס לבית הרב‪ ,‬מצא שם תלמידי חכמים מסובים‬ ‫סביב שולחנו ומתנצחים בהלכה‪ ,‬כשהראי"ה יושב בראש‪ .‬כשראה אותו‬ ‫הראי"ה‪ ,‬קם מלוא קומתו וקרא בשמחה‪" :‬רבותי‪ ,‬קומו‪ ,‬בא אלינו אורח‬ ‫נכבד‪ ,‬תלמיד חכם גדול בתורה!" ומיד הושיבו על ידו והעתיר עליו חיבה‬ ‫והוקרה‪.‬‬ ‫כדי להרגיע דעתו‪ ,‬ביאר לו הראי"ה כי איננו מתרעם כלל אפילו על ידידו‬ ‫הרידב"ז‪ ,‬כי לעיקר קיום השמיטה מתכוונים שניהם‪ ,‬ומסייעים אחד את‬ ‫חבירו‪.‬‬ ‫]בדרך אגב נציין‪ ,‬כי יש גרסאות שונות לגבי השתלשלות הדברים‪ ,‬ואנו בחרנו את הגירסא‬ ‫ההגיונית יותר‪ .‬עיין 'ליקוטי הראי"ה' ח"ג עמ' ‪ 245‬באורך[‪.‬‬

‫פגישה זו הייתה התחלתה של היכרות שהפכה לידידות עזה ונאמנה‪,‬‬ ‫ולמעלה מזה‪ .‬הוא נחשף לגאונותו המדהימה של מרן הראי"ה‪ ,‬ולגודל‬ ‫תורתו המאירה‪ ,‬ונעשה לחסידו הנלהב‪ ,‬אשר שבחו נמצא תמיד בפיו‪.‬‬ ‫במשך כל חייו היה מספר לתלמידיו על גדלותו של הראי"ה‪ ,‬ועל דברי‬ ‫התורה ששמע מפיו‪ ,‬כפי שנספר בשבועות הבאים‪.‬‬

‫בשבוע הבא‪:‬‬ ‫העלון יוצא לאור בסיוע‬ ‫' ַ ּד ְ ּב ִרי ִ ׁשיר' –‬ ‫הדוכן שלך לספרי קודש‬ ‫ומוסיקה יהודית‪.‬‬ ‫סניף ראשי‪:‬‬ ‫תחנה מרכזית ירושלים‪.‬‬ ‫פלאפון‪.0524797380 :‬‬

‫תגובתו החריפה של הרב גרינשפאן זצ"ל‬ ‫על מעשי הקנאים‬ ‫תודה רבה לצאצאי הרב גרינשפאן‪ ,‬על מסירת החומר‬

‫תרמו לאור האורות – להפצת האור בעולם!‬

‫גיליונות פרשת השבוע להורדה ‪www.ladaat.net/gilionot.php‬‬