Peninei Haparasha Noach 5770

‫בס"ד‬

‫
`‪ xi`nd xe‬‬

‫נח‬

‫שאלות ותשובות שענה לשואליו בקצרה מרן רה"י הגאון רבי מאיר מאזוז שליט"א‬

‫ב‪ .‬שאלה‪ :‬כאשר אני אחי ואחיותי והורי אוכלים בשבת לבד בבית‪ ,‬האם מותר לומר בזימון‬ ‫במקום "ברשות אבי מורי ואמי מורתי"‪" ,‬ברשות אבא ואמא"‪ ,‬שזה מתאים יותר‪ ,‬שהרי הם‬ ‫אבא ואמא של כולנו )כי אנו לבד בבית(‪ ,‬משא"כ אבי מורי או אמי מורתי‪ ,‬משמע רק שלי‬ ‫וזה הורי כולנו?‬ ‫תשובה‪ :‬אבא ואמא פירושו אבי ואמי כדמוכח מפירוש רבנו חננאל הובא בתוספות פסחים‬ ‫)דף ד' ע"א בד"ה אבא(‪ .‬ולא כמו שנשתבשו היום לומר אבא שלי ואבא שלו‪ .‬לכן יש לומר‬ ‫בזימון "ברשות אבינו מורנו ואמנו מורתנו"‪.‬‬ ‫ג‪ .‬שאלה‪ :‬כיצד אומרים ועשו סָ ייג לתורה או ְסייג?‬ ‫תשובה‪ְ :‬סיָיג‪ ,‬בפלס ְּכ ָתב ְׁשטָ ר‪.‬‬ ‫ד‪ .‬שאלה‪ :‬כיצד גורסים כרם נטע ְרבָ עִ י או נטע ְרבָ עי?‬ ‫תשובה‪ְ :‬רבָ עִ י‪ ,‬בפלס ְּכלָ לִ י ּ ְפ ָר ִטי‪.‬‬ ‫ה‪ .‬שאלה‪ :‬התחלנו לתת לקטנים מבני עשר ומעלה לעלות לקריאת מפטיר‪ .‬ברצוננו לשאול‬ ‫האם ניתן להעלותם לקרוא בתורה גם לשאר עליות מתוך השבעה עולים?‬ ‫תשובה‪ :‬קטן יכול לעלות לקרוא אבל רק בחזרות )אם יש מוספים(‪ ,‬כי אין זה כבוד הציבור‪.‬‬ ‫וכן דעת פוסקים רבים )עשרה במספר הובאו בשו''ת איש מצליח ח''א(‪ .‬ויש להם ראיה‬ ‫ממשנה מפורשת במסכת סוכה דף ל''ח ע''א‪.‬‬ ‫____________________________________________________________________________________‬

‫‪åðîæá ÷åñô‬‬ ‫פסוק מהפרשה הרומז על הזמן בו נקראת הפרשה‬

‫"‪(áé ,æ) "õøÆ àÈ äÈ ìòÇ íLÆ bÆ äÇ éäÀÄ éåÇ‬‬ ‫‪.íéîùâä úðåò äìéçúî çð úùøô úàéø÷ ïîæá‬‬ ‫__________________________________________________________________________________‬ ‫לקבלת העלון בדוא"ל‪ ,‬שלחו בקשה ל‪[email protected] :‬‬

‫לע"נ רחל בת מזל ע"ה‬ ‫לע"נ רבי אליהו בן אסתר זצ"ל‬ ‫לע"נ שלמה ז"ל בן אסתר נעמי הי"ו‬ ‫לע"נ רבי יצחק בן רחל זצ"ל‬ ‫לרפואת לאה בת שרה הי"ו‬ ‫לרפואת ישראל בן אסתר הי"ו‬ ‫לרפואת נטלי דליה בת יוכבד אביחצירא הי"ו‬

‫‪503‬‬

‫יו"ל ע"י הקרן לזיכוי הרבים‪ .‬פלאפון‪052-7654216 :‬‬ ‫כתובת‪ :‬רח' חטיבת כרמלי ‪ 10/4‬אזור ג' אשדוד‪ .‬דוא"ל‪[email protected] :‬‬

‫שנה י"א התש"ע‬

‫איך בונים עולם‬

‫גיליונות פרשת השבוע להורדה ‪www.ladaat.net/gilionot.php‬‬ ‫בחסות הקו החדש‪ 0747-300100 :‬קו החדשות של הציבור החרדי‬

‫א‪ .‬שאלה‪ :‬מתי עדיף ללמוד‪ ,‬האם בתחילת הלילה עד שיתעייף‪ ,‬או לישון מוקדם ולקום‬ ‫בחצות או באשמורת הבוקר‪ .‬בהליכות עולם )ח"א פ' וישלח ה"א( וכן בשו"ת יביע אומר )ח"ז‬ ‫יו"ד סי' כ' אות ב'( דן בזה וכתב "נהרא נהרא ופשטיה"‪ .‬וכן בערוגת הבושם כתב שירגיל‬ ‫עצמו בנערותו לקום וללמוד באשמורת‪ .‬מהי דעת הרב בזה?‬ ‫תשובה‪ :‬דעתי כדברי ערוגת הבושם‪ .‬ומ"מ לא יתגרה בשינה לישן בתחלת הלילה עד‬ ‫שירגיש שהתעייף‪.‬‬

‫עלון מס'‬

‫בסוף פרשת בראשית נאמר על נח "ונח מצא חן בעיני ה'"‪ .‬אמנם הפסוק אינו מפרש במה נח מצא חן‬ ‫בעיני ה'‪ ,‬אך בספר חרדים מבואר כי בשמו של נח רמוז הדבר‪ ,‬שכן נח היה בעל מדות טובות ונוח‬ ‫לבריות‪ ,‬ולכן זכה להציל את עצמו ולבנות עולם חדש‪ .‬וכתב הרמב"ן כיון שהיו מעשיו נאים ונעימים‪,‬‬ ‫מצא חן בעיני ה'‪ .‬ועדיין יש להבין‪ ,‬הרי גם בדורו של נח היו מעט צדיקים כמו מתושלח וחנוך‪ ,‬ובודאי‬ ‫לא היו מתנהגים כדרך בני דורם‪ ,‬ואעפ"כ לא זכו לבנות עולם חדש כמו נח‪ ,‬אז במה אם כן מצא נח חן‬ ‫יותר מכל בני דורו?‬ ‫ויותר קשה על מה שבזמן לידת נח נכתב "ויחי למך שתיים ושמונים שנה ומאת שנה ויולד בן"‪ ,‬וכתב‬ ‫רש"י שממנו נבנה העולם‪ .‬באיזה כח בנה נח את העולם? בהמשך הפסוקים נאמר "ויקרא את שמו נח‬ ‫לאמר זה ינחמנו ממעשנו ומעצבון ידינו" וגו'‪ ,‬וכתב רש"י עד שלא בא נח‪ ,‬לא היו להם כלי מחרישה‬ ‫והוא הכין להם‪ .‬והדבר מפליא‪ ,‬וכי הם לא חשבו על רעיון כה פשוט בעצמם‪ .‬ועוד נכתב ברש"י‬ ‫שכאשר היו זורעים חטים‪ ,‬היתה הארץ מוציאה קוצים ודרדרים מקללתו של אדם הראשון‪ ,‬ובימי נח‬ ‫נחה וזהו "ינחמנו"‪ .‬השאלה היא באיזה כח וסגולה התברכה האדמה ע"י נח?‬ ‫אלא‪ ,‬כאן התורה מלמדת את מדרגתו של נח אשר לא היה רק אדם נעים הליכות‪ ,‬מדבר ומתנהג‬ ‫בנימוס ועוזר לאנשים‪ ,‬כל זה אינו מספיק על מנת "לבנות עולם"‪ ,‬מעלתו של נח היתה שהיה "עוסק"‬ ‫וחושב כל הזמן על כל מיני תחבולות כיצד אפשר לעזור לעולם‪ .‬לכן שאר בני אדם לא חשבו על‬ ‫מחרשה‪ ,‬כי לא ניתנה להם סייעתא דשמיא לייצר דבר כה פשוט‪ ,‬אך כשאדם מתאמץ ומוסר עצמו‬ ‫לעזור לאחרים‪ ,‬יש לו עזר אלוקי לעשות את הדבר הנכון והמתאים ביותר! וזה עוד לא הכל‪ ,‬אלא גם‬ ‫כשרובצת קללה על האדמה מזמן חטא הנחש הקדמוני‪ ,‬כיון שבא נח במאמץ העצום שלו לעזור‬ ‫לאחרים‪ ,‬השפיע ופעל לבטל את הקללה ולברך את האדמה שתצמיח פירות טובים‪.‬‬ ‫כשהקים הרב כהנמן זצ"ל את ישיבת פונוביז' בכל גודלה ותפארתה‪ ,‬הדבר היה חידוש באותם ימים‪.‬‬ ‫בד בבד הקים גם את המוסד לילדים יתומים פליטי השואה‪ ,‬וקרא לו בשם "בתי אבות"‪ ,‬לאמר למרות‬ ‫שלילדים יתומים אלו אין אבות‪ ,‬בכל זאת היהודים הטובים שמחזיקים אותם יהיו כעין אבות עבורם‪,‬‬ ‫כדי שהילדים ירגישו כמו בבית של אבא‪ .‬וכך זה היה‪ ,‬הרב מפונובז' הפקיד את ניהול בתי אבות בידי‬ ‫יהודים צדיקים ונשים צדקניות שהעמידו מילדים אלו בתים מפוארים לתורה ולמעשים טובים‪ .‬לימים‪,‬‬ ‫בצוק העיתים‪ ,‬קשה היה להחזיק שני מפעלים כבירים אלו‪ .‬פנה בנו של הרב כהנמן שהתאמץ לעזור‬ ‫לו באסיפת הכספים ואמר לו‪ :‬אין ברירה‪ .‬יש להחליט מה להחזיק‪ ,‬את הישיבה או את מוסד הילדים‪.‬‬ ‫ענה לו הרב‪ :‬דע לך! כל קיום הישיבה הוא מכח מוסד החסד של הילדים‪ .‬המאמץ כדאי‪ ,‬כי מסירות‬ ‫בחסד מעמידה את התורה והעולם!‬ ‫עצה טובה‬

‫כדי להיזכר את מי להזמין‬ ‫לשמחה משפחתית‪ ,‬בלי‬ ‫לשכוח אף אחד‪ ,‬ניתן להיעזר‬ ‫ברשימת האלפון‪.‬‬

‫שיא תורני‬

‫הספר שנדפס בהכי הרבה עותקים )גם בעולם הכללי(‬ ‫ספר הספרים התנ"ך‪ ,‬נדפס הכי הרבה פעמים בהיסטוריה‪,‬‬ ‫בלמעלה משלשה מליארד עותקים‪ ,‬וביותר מאלפיים שפות‬ ‫‪ -‬יותר מכל ספר אחר בהיסטוריה האנושית‪.‬‬

‫פנינים ופרפראות‬

‫
אורחות משה
‬

‫קץ כל בשר בא לפני )ו‪ .‬יג(‬ ‫פירש רש"י‪ :‬כל מקום שאתה מוצא זנות‪ ,‬אנדרלמוסיא באה לעולם‪ ,‬והורגת טובים ורעים‪ .‬עכ"ל‪.‬‬ ‫ואפשר לרמוז "בא" נוטריקון אנדרלמוסיא באה‪ .‬רמז להאמור‪) .‬הבחור היקר ר' צבי הכהן הי"ו(‪.‬‬ ‫


‬ ‫ומכל החי וגו' תביא אל התיבה וגו' )ו‪ .‬יט(‬ ‫כתב רש"י‪ :‬ומכל החי‪ ,‬אפילו שדים‪ .‬עכ"ל‪ .‬וצריך להבין במה חטאו השדים שאף הם נשחתו‬ ‫במבול? ונראה ליישב שכידוע כאשר אנשי הארץ מרבים לפשוע‪ ,‬אז גם הדומם מושפע‪ ,‬וכמו‬ ‫שמצינו שהארץ נשחתה אף שהיא דומם‪ ,‬וה"ה שגם השדים והרוחות היו מושפעים ממעשיהם‬ ‫של אנשי דור המבול‪ ,‬ולכן נשמדו‪) .‬חן בשפתותיך‪ ,‬כת"י(‪.‬‬

‫פרקי השקפה‪ ,‬הליכות חיים ואבני דרך בענייני לימוד תורה‪ ,‬ממשנתו של הגאון המופלא רבי משה הלוי זצוק"ל‬ ‫שזור בעובדות וסיפורים ממסכת חייו‬

‫נקודת חן ‪/‬‬ ‫ּ‬

‫עובדיה חן‬

‫התנא שקם לתחיה בדורנו‪...‬‬

‫ויחשוב בלבו בהיגיון‪ :‬אם נפתחו שערי‬ ‫החכמה במדה כה גדושה‪ ,‬על אחת כמה‬ ‫וכמה שנפתחו הלבבות בחכמת התורה‬ ‫הקדושה!‬ ‫והנה‪ ,‬כאשר יגיע זמן תפלה‪ ,‬יתור אותו חכם‬ ‫קדמון אחר מנין‪ ,‬ויסור לבתי הכנסת ובתי‬ ‫המדרש‪ ,‬אותם יצפה לראות מלאים מפה אל‬ ‫פה בצורבים המתנצחים כאריות במלחמתה‬ ‫של תורה‪ ,‬כבהיכלות התורה דסורא נהרדעא‬ ‫ופומפדיתא! בעידן כזה ‪ -‬יחשוב לעצמו ‪-‬‬ ‫מה נותר‪ ,‬רק לשבת ולהגות בתורה‪ ,‬אך מה‬ ‫ימצא להוותו? בתי מדרש שוממים‪ ,‬בתי‬ ‫כנסת ממתינים למנין‪ ...‬ובת קול יוצאת‬ ‫ומבכה‪" :‬אוי להם לבריות מעלבונה של‬ ‫תורה!"‪.‬‬ ‫את המהפכה התעשייתית המתחוללת לנגד‬ ‫עינינו‪ ,‬צפו חכמינו ז"ל ברוח קדשם כבר‬ ‫בזוהר הקדוש‪ ,‬כאשר פירשו את הפסוק‬ ‫"בשנת שש מאות שנה לחיי נח וגו' וארובות‬ ‫השמים נפתחו" )ז‪ ,‬יא(‪ ,‬כי במאה השישית‬ ‫לאלף הששי )דהיינו‪ ,‬לפני כמאה וחמשים‬ ‫שנה(‪ ,‬יפתחו ממרום שערי חכמה‪.‬‬ ‫אכן‪ ,‬מהפכה זו הביאה למפנה בכל תחומי‬ ‫החיים‪ ,‬אך מה באשר למהפך בהתקדמות‬ ‫בתורה? בזה חלה ירידת הדורות מדורות‬ ‫הקדמונים‪ ,‬ולא תהא כהנת כפונדקית?!‬

‫הבה ונדמיין לעצמנו ‪ -‬מתאר הגאון רבי‬ ‫בוגיד סעדון זצ"ל במבוא לספרו "מדות‬ ‫הרחמים" ‪ -‬מה יקרה אילו יקום לתחיה אחד‬ ‫מאבות אבותינו מימות התנאים והאמוראים‬ ‫הקדושים‪ .‬הוא יראה את הנעשה עתה‬ ‫בעולמנו המודרני‪ ,‬ולא יאמין למראה עיניו!‬ ‫בתמהון גובר הוא יביט על הבניינים רבי‬ ‫הקומות‪ ,‬ישתומם למראה הכבישים‬ ‫המפותלים והגשרים והמסועפים‪ ,‬יתפלא על‬ ‫הקופסאות הצבעוניות הדוהרות עליהם‬ ‫במהירות עצומה‪ ,‬ישתאה לנוכח הרכבות‬ ‫המהירות הנושאות בקרבם משא אדיר‪.‬‬ ‫לפתע‪ ,‬ישמע רעש חזק מכיוון העננים‪,‬‬ ‫וכשישא עיניו השמימה‪ ,‬יבחין בכעין בעל‬ ‫כנף גדול‪ .‬הוא בודאי לא יאמין כי מדובר‬ ‫במטוס החוצה את הרקיע כשהוא נושא‬ ‫בקרבו מאות נוסעים‪ .‬כשיספרו לו על‬ ‫לוויינים המשייטים בשמי החלל‪ ,‬הוא בודאי‬ ‫ירים גבה‪ .‬עיניו יסתנוורו למראה החשמל‪,‬‬ ‫שאנו‪ ,‬לא יכולים לתאר את החיים בלעדיו‪.‬‬ ‫כמה רבה תהיה תהייתו למראה הטלפונים‪,‬‬ ‫המכונות והמחשבים המתוחכמים‪ .‬שלא‬ ‫נדבר על התקשורת המעבירה בזמן אמת‬ ‫מלל ותמונות מקצה העולם ועד קצהו תוך‬ ‫שניות אחדות‪ .‬לא תשבע עינו מראות‪ ,‬לא‬ ‫תמלא אוזנו משמוע‪ .‬לבטח באותה שעה‬ ‫ישא עיניו למרום ויקרא‪" :‬מה רבו מעשיך ]המאמר נכתב כהכנה לספר מאמרים עה"ת שיכלול‬ ‫ה'‪ ,‬ברוך שחלק מחכמתו לבשר ודם!"‪ ,‬מסע אקטואלי מרתק אל פסוקי הפרשה‪ ,‬לאור‬ ‫חידושיהם ולקחיהם של רבותינו חכמי המזרח[‪.‬‬

‫נח לא האמין במוצר‬ ‫הקב"ה מצווה את נח לבנות תיבה במשך מאה‬ ‫ועשרים שנה‪ ,‬במטרה שיבינו הרואים כי מדובר‬ ‫במשהו רציני‪ ,‬ויתעוררו לשוב בתשובה‪ .‬נח היה צריך‬ ‫בעצם לשווק את תאוריית המבול‪ ,‬ולשכנע אנשים כי‬ ‫בורא העולם העביר לו מסר ברור על המשבר‬ ‫העולמי ההולך לפקוד את העולם ‪" -‬הרבה ריוח‬ ‫והצלה לפניו‪ ,‬ולמה הטריחו בבנין זה? כדי שיראוהו‬ ‫אנשי דור המבול עוסק בה מאה ועשרים שנה‪,‬‬ ‫ושואלין אותו מה זאת לך? והוא אומר להם עתיד‬ ‫הקב"ה להביא מבול לעולם‪ ,‬אולי ישובו" )רש"י(‪.‬‬ ‫אולם בפועל‪ ,‬לא הצליח נח לשכנע אף לא אדם‬ ‫אחד‪ ,‬ההיפך‪ ,‬הכל הסתכלו עליו כעל אדם תמהוני‪.‬‬ ‫ומדוע באמת שיטת הפרסום של נח לא עבדה? על פי‬ ‫ההגיון‪ :‬לו היו נותנים לכל אחד מאיתנו תקציב‬ ‫פרסום‪ ,‬ואפילו רק למשך שנה אחת‪ ,‬כדי לשכנע‬ ‫ולו‬ ‫אנשים בדבר מה‪ ,‬ברור שהיינו מצליחים לשכנע ּ‬ ‫מספר אנשים‪ ,‬ואילו נח במשך ‪ 120‬שנה )!( לא‬ ‫מצליח לשכנע אפילו אדם אחד‪.‬‬ ‫הבעיה היתה נעוצה בכך שנח עצמו לא האמין באמת‬ ‫ב'מוצר ששיווק'‪ .‬למרות שה' בעצמו דיבר עמו‬ ‫והודיעו בבירור שיבוא מבול‪ ,‬באיזה שהוא מקום קינן‬ ‫בלבו הספק‪' :‬וכי יתכן שכל העולם כולו יעלם‬ ‫פתאום? הלא מעולם לא קרה דבר כזה!'‪.‬‬ ‫ומנין לנו זאת?‬ ‫ביום בו צפוי היה להתחיל המבול‪ ,‬נאסף אל עמיו‬ ‫מתושלח הצדיק שהיה סבו של נח‪ .‬וכדי שלא תהיה‬ ‫חלילה פגיעה בצדיק בתוך שבעת ימי אבלו‪ ,‬השהה‬ ‫הקב"ה את ירידת המבול בעוד שבוע ימים‪ ,‬ואף שלח‬ ‫על כך עדכון מפורש לנח‪" :‬כי לימים עוד שבעה אנכי‬ ‫ממטיר על הארץ ארבעים יום וארבעים לילה"‪ .‬זו‬ ‫אינה הודעה של הביון האמריקאי‪ ,‬המתריע כי בעוד‬ ‫חמש דקות יפול טיל‪ ,‬והכל מסתגרים בפחד מאימת‬ ‫הטיל‪ ,‬אלא‪ ,‬זו הודעה מפורשת מיוצר העולם‪.‬‬ ‫כעבור שבעה ימים‪ ,‬היה על נח להתכונן ולהיכנס‬ ‫לתיבה יום לפני פרוץ המבול‪ ,‬כמו אדם היודע‬ ‫שמטוסו ימריא בשעה ארבע וחצי אחרי הצהרים‪,‬‬ ‫והוא מתארגן ומתייצב מספר שעות קודם לכן‬

‫בשדה התעופה‪ ,‬ולא נזכר להגיע כשהמטוס כבר‬ ‫מתחיל להניע את גלגליו‪.‬‬ ‫כשהאיר הבוקר הגורלי‪ ,‬החל גשם מטפטף‪ ,‬והנה‬ ‫לאט לאט הלך והתחזק‪ ,‬אך נח עדיין לא נכנס אל‬ ‫התיבה‪ ,‬הוא רואה בכך מקריות‪" ,‬אולי זה רק גשם‬ ‫זמני שעתיד להיפסק" הוא משכנע את עצמו‪ .‬אך‬ ‫מגשם חזק‪ ,‬התגברו המים ומטרות עוז נתכו ארצה‬ ‫ללא רחם‪ ,‬ונח‪ ,‬ממשיך לחכות‪ .‬הוא מסוג האנשים‬ ‫שעד שאינם רואים ממש בעיניהם‪ ,‬אינם מאמינים‪.‬‬ ‫השלוליות הלכו והתרחבו‪ ,‬פשטו ועמקו‪ ,‬עד שכל‬ ‫היבשה הפכה לים אדיר וגדול בלי סוף‪ .‬רק כשהמים‬ ‫כבר הגיעו עד לברכיו‪ ,‬וכלו כל הקיצין‪ ,‬גמר בדעתו‬ ‫כי מדובר באמת במבול‪ ,‬ואז נכנס בפועל אל‬ ‫התיבה‪" :‬ויבוא נח ונשי בניו אתו אל התיבה מפני מי‬ ‫המבול" )בראשית ז‪ ,‬ז(‪ ,‬מבאר רש"י את מה שהוסיף‬ ‫הפסוק "מפני מי המבול"‪" :‬אף נח מקטני אמנה היה‪,‬‬ ‫מאמין ואינו מאמין שיבא המבול‪ ,‬ולא נכנס לתיבה‬ ‫עד שדחקוהו המים"‪ ,‬ובמדרש בראשית רבה )לב‪ ,‬ז(‬ ‫נאמר‪" :‬ויבא נח ובניו וגו' אמר ר' יוחנן מחוסר אמנה‬ ‫היה‪ ,‬אילולי הגיעו מים עד קרסוליו‪ ,‬לא נכנס‬ ‫לתיבה"‪.‬‬ ‫ובל נטעה‪ ,‬נח אמנם קיים את ציווי ה' במלואו‪ .‬במשך‬ ‫מאה עשרים שנה הוא בנה במסירות את תיבתו על‬ ‫פסגת ההר בדיוק כפי ציווי ה'‪ .‬בנאמנות ראויה לשמה‬ ‫הוא העלה את כל חומרי הבניה במעלה ההר ועבד‬ ‫ללא לאות להשלים את המלאכה‪ .‬אנשים סקרנים‬ ‫הגיעו מכל קצוות הארץ‪ ,‬לראות במו עיניהם את‬ ‫המעשה המוזר‪ ,‬ולשאול את האחראי האוחז כל היום‬ ‫בפטיש ומסמרים‪ ,‬מדוע הוא בונה ספינה על פסגת‬ ‫הר?! והוא השיב להם כנדרש‪ .‬לא יום ולא יומיים היה‬ ‫הדבר אלא מאה ועשרים שנה! אנשים נולדו ומתו‬ ‫בינתיים‪ ,‬ונח ממשיך ובונה את התיבה‪ .‬המקום כבר‬ ‫הפך לאתר תיירות ולמוזיאון נוסטלגי‪ ,‬ונח לא‬ ‫מתייאש וחוזר על הסברו לכל שואל‪ .‬אך כל זה לא‬ ‫עזר לקדם את המטרה‪ ,‬השומעים הבחינו כי הוא לא‬ ‫באמת מאמין במה שהוא אומר‪.‬‬ ‫ללמדך שאדם המוסר דרשה מוסרית‪ ,‬אם הוא לא‬ ‫יאמין בוודאות לאשר הוא אומר בעצמו‪ ,‬הדברים לא‬ ‫יחלחלו ללבות השומעים‪.‬‬