צרכי מידע של רואי חשבון

‫אוניברסיטת בר‪-‬אילן – המחלקה ללימודי מידע‬

‫צרכי מידע של רואי חשבון‬

‫שם קורס‪ :‬צרכי מידע‬ ‫מרצה‪ :‬ד"ר יהודית בר‪-‬אילן‬ ‫מגיש‪ :‬יובל רון‬ ‫תאריך‪ 24 :‬ספטמבר ‪2005‬‬

‫הקדמה‬ ‫מקצוע ראיית החשבון בעידן הכלכלה המודרנית הוא מקצוע הממקם עצמו על ציר‬ ‫שבקצהו האחד הביקורת הקלאסית השמרנית ובקצהו האחר היועץ הכל יכול של‬ ‫החברה‪ .‬ההגדרה הקלאסית של מקצוע ראיית החשבון היא שרואה החשבון מופקד‬ ‫על הביקורת‪ ,‬ביקורת החשבונות המתבססת על הדוחות התקופתיים שעורכת‬ ‫החברה‪ .‬תפקידו )כמבקר( הוא למעשה תפקיד מעין שיפוטי כלפי דוחות החברה‪.‬‬ ‫מקצוע זה הוא היחיד מבין העיסוקים או המקצועות השונים שמעמדו הוסדר בחוק‬ ‫לרבות התניות לגבי אי‪-‬תלות‪.‬‬ ‫בתפקידו כמבקר הוא צריך לעמוד בציפיות צרכני הביקורת שהם המשקיעים‪,‬‬ ‫הרשויות‪ ,‬ציפיות הלקוח בעמידתו מול הרשויות – מס‪ ,‬ניירות ערך‪ ,‬הגבלים עסקיים‪,‬‬ ‫הלבנת הון וחוקי עידוד‪ .‬הוא נבדל מרואי החשבון העוסקים במשימות אחרות כגון‬ ‫תפקידי יעוץ לחברה ולמנהליה‪ ,‬מתן אישורים הנדרשים על ידי הרשויות וכדומה‪.‬‬ ‫הגלובליזציה ופתיחת גבולות למסחר בינלאומי מחייבים את רואי החשבון המבקרים‬ ‫להתאים עצמם במעורבות מעמיקה יותר בפירמה אותה הם מבקרים‪ ,‬בתחום‬ ‫המימון‪ ,‬תחום בדיקת כדאיות‪ ,‬ניתוחים כלכליים‪ ,‬בקיאות בחוקים השונים‪ :‬חוקי מס‪,‬‬ ‫חוקים נלווים‪ ,‬פתיחה לשווקים שונים ופתיחות לשוק הבינלאומי ולדרישות הרשויות‬ ‫בפרט‪.‬‬ ‫הרחבת תחומי ההתמחויות של רואי החשבון והפיכת המקצוע למקצוע רב‪-‬תחומי‪,‬‬ ‫מחייב את רואי החשבון לגלות מומחיות שתאפשר להם להתמודד עם מכשירים‬ ‫פיננסים מתוחכמים בד בבד עם היכולת להעריך ולבקר‪.‬‬ ‫בחיפוש חומר לעבודה לא נמצאו מאמרים העוסקים בצרכי המידע של רואי חשבון או‬ ‫בהתנהגות המידע שלהם‪ .‬לכן בחרתי להציג מאמרים העוסקים בצרכי המידע של‬ ‫עורכי הדין‪ .‬עורך הדין ורואה החשבון הם שני מקצועות חופשיים שהם עמודי התווך‬ ‫של המסחר המודרני‪ .‬ההבדל הרלוונטי העיקרי בין רואי החשבון לעורכי הדין הוא‬ ‫‪2‬‬

‫שלרואה חשבון יש אחריות כלפי הציבור שכן הביקורת על הדוחות הכספיים מהווים‬ ‫איתות לשוק ההון על מצבה הפיננסי של החברה המבוקרת והוא אינו תלוי בלקוח‬ ‫המבוקר‪ .‬לעורך הדין יש תלות בלקוח והוא מחויב בחובת אמונים כלפיו‪ .‬עקב‬ ‫הכניסה של רואי החשבון לתחום הייעוץ נראה שהיטשטשו ההבדלים בין שני‬ ‫המקצועות בתחום‪.‬‬

‫סקירת ספרות‬ ‫עורכי דין נכללים בקבוצת בעלי המקצועות הנקראים בספרות המקצועית עובדי ידע‬ ‫)‪ .(Knowledge Workers‬קבוצה זו מתאפיינת בכך שחבריה מחפשים באופן‬ ‫מתמיד אחר מידע כדי לבצע את העבודה שלהם‪ .‬רובם בעלי אוריינות מחשבים‪,‬‬ ‫מכאן והם מבצעים את מחקריהם בעצמם במקום‪ ,‬או בנוסף‪ ,‬לקבלת עזרה‬ ‫ממתווכים‪ .‬נוסף על כך‪ ,‬בסביבות העשירות במידע בהן הם עובדים גוברים הסיכויים‬ ‫שהם יפנו למקור הנוח ביותר והנגיש ביותר‪ ,‬בלא קשר למחיר ) ‪Sedler, Baldwin‬‬ ‫‪.(and Rice, 1997‬‬ ‫הספרות בנוגע לצרכי המידע של עורכי הדין עוסקת במספר גורמים‪ .‬ראשית‪ ,‬נעשו‬ ‫מחקרים שבדקו את הסיבות המביאות את עורכי הדין לחפש את המידע‪ .‬גורם נוסף‬ ‫שנבדק הינו‪ ,‬מהו סוג המידע שמחפשים עורכי הדין והיכן הם מחפשים אותו‪ .‬הגורם‬ ‫האחרון שאיננו פחות חשוב הינו באילו דרכים הם מחפשים את המידע לו הם‬ ‫זקוקים‪.‬‬ ‫בנוגע לסיבות אשר בגינן מחפש עורך הדין את המידע הועלו מספר גורמים בספרות‬ ‫המחקרית‪ .‬הטענה המרכזית הינה שעורכי הדין זקוקים למידע על מנת לשפר את‬ ‫תפקודם המקצועי‪ .‬זאת על ידי התעדכנות בפסקי דין ובחקיקה ) ‪Haruna and‬‬ ‫הוזכרו מספר גורמים נוספים‪ .‬ראשית‪,‬‬

‫‪ .(Mabawonku, 2001‬נוסף על כך‪,‬‬

‫במסגרת תפקידו כיועץ‪ ,‬צריך עורך הדין לקבוע מהו החוק המתאים לבעיה‬ ‫הספציפית של הלקוח‪ ,‬או כיצד בית המשפט יפעל בנוגע לבעיה‪ .‬שנית‪ ,‬במסגרת‬

‫‪3‬‬

‫ייצוג הלקוח שלו בבית המשפט‪ ,‬יחפש עורך הדין מידע התומך בעמדתו על מנת‬ ‫שיוכל לשכנע את השופט‪ .‬שלישית‪ ,‬עורכי דין מחפשים תמיכה חוקית לגבי עמדתו‬ ‫של לקוחם או רציונל חוקי למען פעולה מסוימת ) ‪.(Japhet and Matthews, 2000‬‬ ‫אולם‪ ,‬יש לזכור שצרכי המידע של עורכי הדין אינם מונוליתים כפי שנראה ממבט‬ ‫ראשון ומושפעים מגורמים שונים‪ .‬ראשית‪ ,‬הצורך במידע מושפע במידה רבה על ידי‬ ‫גילו וניסיונו של עורך הדין‪ .‬הטענה במקרה זה היא שככל שעורך הדין מבוגר יותר‬ ‫כך הוא צובר יותר ניסיון ולכן נדרש פחות למקורות מידע שונים‪ .‬שנית‪ ,‬צורכי המידע‬ ‫תלויים במידע רבה גם בגודל החברה בה עובד עורך הדין‪ .‬כאשר מדובר בחברה‬ ‫קטנה יידרש יותר מידע בשל הנטייה לכסות תחומים רבים‪ .‬לעומת זאת בחברה‬ ‫גדולה בה יש מספר גדול של עורכי דין ישנה נטייה להתמחות של עורכי הדין‬ ‫בחברה‪ ,‬מה שמוביל להזדקקות מועטה למקורות מידע בשל הניסיון אותו צובר עורך‬ ‫הדין בתחום ) ‪.(Japhet and Matthews, 2000‬‬ ‫בנוסף על בדיקת הסיבות המובילות את עורך הדין לחפש את המידע‪ ,‬נבדקו מקורות‬ ‫המידע וערוצי המידע בהם הוא משתמש‪ .‬במחקר שנערך בלגוס‪ ,‬ניגריה‪ ,‬עלו‬ ‫הנתונים הבאים‪ .‬עורכי הדין שהשתתפו בסקר ציינו שמקור חשוב לעדכונים שוטפים‬ ‫בתחום המקצועי הינם הרצאות‪ ,‬כנסים וסמינרים‪ .‬כמו כן צוין‪ ,‬שעורכי הדין יכולים‬ ‫להתעדכן על ידי קריאה בכתבי עת משפטיים ובאמצעות שיחות עם עמיתים‬ ‫למקצוע‪ .‬על פי המחקר עלה שעל מנת לבצע מחקר ספציפי מעדיפים עורכי הדין‬ ‫לפנות לספריה המקצועית‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬צוין שהאינטרנט ומאגרי המידע‬ ‫הממוחשבים לא נעשה שימוש תדיר )‪ .(Haruna and Mabawonku, 2001‬גם‬ ‫במחקר שנערך על ידי ‪ Koultau‬ו‪ ,(2001) Tama-‬עלה שעורכי הדין שהשתתפו‬ ‫במחקר העלו שהם מעדיפים טקסטים מודפסים על מאגרי מידע ממוחשבים‪ .‬הסיבה‬ ‫לכך היתה שחיפוש במאגרים ממוחשבים דורשים דיוק רב ולא מאפשרים חיפוש‬ ‫רחב של מידע‪.‬‬ ‫לגבי סוג המידע אותו מחפשים עורכי הדין‪ ,‬מדובר במגוון רב של מידע אשר הרבה‬ ‫פעמים מושפע מסוג העבודה בו הם עוסקים‪ .‬כאשר מדובר בעורך דין העוסק‬ ‫‪4‬‬

‫במקצוע‪ ,‬מוכתב סוג המידע על העבודה אותה הוא נשכר לבצע ובדרך כלל הוא‬ ‫מוגבל בזמן העומד לפניו‪ .‬לאור גורמים אלו משתמש עורך הדין בעיקר בספרי עזר‬ ‫ובמאגרי חקיקה‪ .‬לעומתו‪ ,‬עורך דין מהאקדמיה אשר תפקידו לצמצם את הבלתי‬ ‫ידוע‪ ,‬ואיננו מוגבל בזמן‪ ,‬מסתמך בעיקר על מקורות משניים ולא מתעמק בפרטים‬ ‫הקטנים ) ‪.(Japhet and Matthews, 2000‬‬ ‫בנוסף על מחקרים שנערכו על עורכי דין‪ ,‬נעשו גם מחקרים על צרכי המידע של‬ ‫סטודנטים למשפטים ועל הדרכים בהם הם מחפשים מידע‪ .‬במחקר שנערך בקרב‬ ‫סטודנטים באירלנד‪ ,‬עלו הנתונים הבאים‪ .‬למרות שרוב הסטודנטים טענו לשליטה‬ ‫בשיטות לחיפוש מידע‪ ,‬מהתרגילים שחולקו להם במסגרת המחקר עלה שהם‬ ‫מתקשים לאתר מקרי מידע מתאימים לתיקי משפט‪ ,‬חקיקה ומאמרים מכתבי עת‪.‬‬ ‫בנוסף לכך עלתה העובדה שבמקרה בו התקשו לאתר מקורות מידע אלקטרונים הם‬ ‫פנו למקורות אחרים ברשימת הקריאה שלהם‪ .‬עובדה נוספת שעלתה היתה‬ ‫שהסטודנטים לא נעזרים במתווכים על מנת לאתר את המידע לא הם זקוקים‬ ‫ומעדיפים עבודה עצמית על התייעצות עם סטודנטים אחרים ) ‪Kerian, Madden‬‬ ‫‪(and Fulton, 2004‬‬

‫ריאיון עם רואה חשבון‬ ‫לאיזה מידע אתה נדרש לרגל העבודה שלך כרואה חשבון‬ ‫במסגרת עבודתו של רואה חשבון הוא נדרש למידע בתחומים שונים‪ .‬המידע תלוי‬ ‫בתחום ההתמחות שלו‪ .‬המידע כולל בין השאר תקנים חשבונאים‪ ,‬כללי התנהגות‬ ‫והצגת החומר‪ .‬המידע מתפרסם על ידי הלשכה לרואי חשבון‪ .‬נוסף על כך‪ ,‬ישנו‬ ‫מידע חוקי שמקורו בממשלה ונע בין חוקי ביטוח לאומי ועד חוקי מיסוי‪.‬‬ ‫באילו מקורות אתה משתמש לשם השגת מידע זה‬ ‫כל המידע שהוזכר לעיל מתעדכן באופן שוטף ולכן זקוק רואה החשבון להתעדכן‬ ‫לגביו באופן תדיר‪ .‬הדרך העיקרית להתעדכן בחומר זה הינו באמצעות הספרות‬

‫‪5‬‬

‫המקצועית שמוציאה לאור לשכת רואי חשבון‪ .‬דרך נוספת להתעדכן בנושא הינו‬ ‫באמצעות מאגרים מתמחים‪ ,‬המרכזים את המידע ולפעמים אף מעדכנים את האדם‬ ‫המנוי עליהם‪ .‬גם עיתונות יומית מהווה לעיתים מקור לעדכוני חקיקה‪ .‬יש לציין‬ ‫שחומר רב ניתן למצוא גם בספריה המקצועית שפועלת בלשכת רואי החשבון אשר‬ ‫כולל בין היתר כתבי עת וספרות מקצועית מסוגים שונים‪ .‬המרואיין ציין שאחת‬ ‫הדרכים להתעדכן במידע מקצועי הינו השתתפות בכנסים שונים‪.‬‬ ‫האם אתה מעדיף חומר מודפס או שמה חומר אלקטרוני‬ ‫לגבי סוג החומר המרואיין מעדיף חומר אלקטרוני על פני חומר מודפס‪ .‬כאשר מדובר‬ ‫בחומר מודפס יש צורך לאכסן אותו ולטענתו תופס מקום‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬כאשר מדובר‬ ‫בחומר אלקטרוני‪ ,‬אתה יכול לעבור עליו‪ ,‬להחליט מה מעניין ורלוונטי ואז להדפיס‬ ‫אותו לשם קריאה‪ .‬במקרה שהחומר לא חשוב אזי ניתן פשוט למחוק את החומר‬ ‫וזהו‪.‬‬ ‫האם אתה מחפש את המידע בצורה עצמאית או נעזר במתווכים‬ ‫בקשר לחיפוש החומר יש לזכור שאת רוב המידע לא הוא זקוק מקבל רואה החשבון‬ ‫דרך העדכונים השוטפים המגיעים אליו‪ .‬אולם כאשר מגיע הדבר לידי חיפוש המידע‪,‬‬ ‫הוא מעדיף לחפש את החומר באופן עצמאי וזאת מכיוון שהחיפוש נעשה במאגרים‬ ‫מובנים המקלים על החיפוש ולא מצריכים עזרה‪ .‬אולם יש לציין שלטענתו לפעמים‬ ‫כאשר החיפוש דורש התמחות אזי יש להיעזר באנשים המתמחים בחיפוש וזאת‬ ‫מכיוון שמכירים מקורות מידע שונים ויודעים כיצד כיצד להשתמש בהם‪.‬‬

‫מטרת המחקר‬ ‫מטרת המחקר היא ללמוד את צרכי המידע והתנהגות המידע של רואי חשבון‬ ‫מוסמכים במדינת ישראל‪ .‬כחלק ממחקר זה נבדוק איזה מידע הם מחפשים על מנת‬ ‫לבצע את עבודתם‪ .‬נבדוק גם כן את הדרכים בהן הם מחפשים מידע זה ובאלו‬ ‫מקורות מידע הם משתמשים‪.‬‬

‫‪6‬‬

‫למחקר זה ישנה חשיבות רבה בשל היעדר מחקר כלשהו בתחום צרכי המידע של‬ ‫רואי החשבון‪ .‬הרי בכדי לשרת את צרכי קהל היעד על הספרנים‪/‬מידענים ללמוד את‬ ‫צורת העבודה שלו ובכך ללמוד כיצד נוכל לסייע לו בחיפוש המידע שיסייע לא לבצע‬ ‫את עבודתו‪.‬‬

‫שיטת המחקר‬ ‫הסיבה לכך שבחרתי בשיטה כמותית הינה שמדובר בשיטה מובנית‪ ,‬בעלת דרכי‬ ‫ניתוח מקובלות וניתנת לשחזור‪ .‬נכון הדבר שבשיטה זו בוחנים רק אספקטים‬ ‫מדידים‪ ,‬המנותקים מההקשר‪ .‬בנוסף לכך קיימת בשיטה זו התעלמות ממורכבות‬ ‫ההתנהגויות האנושיות וניתן לבצע "תרגילים" בשלבי הניתוח הסטטיסטי‪ .‬למרות‬ ‫זאת העדפתי שיטה זו על חשבון השיטה האיכותית וזאת מכיוון שהיא דורשת‬ ‫השקעת זמן וקשה לפירמול‪ ,‬לשחזור‪ ,‬לניתוח ולהכללה‪.‬‬ ‫ישנן מספר מתודולוגיות בהן ניתן להשתמש במחקרים מסוג זה‪ .‬שיטה אחת היא‬ ‫שיטת של ראיונות עומק‪ .‬היתרונות בשיטה זו הינם שישנה אינטראקציה בין המראיין‬ ‫למרואיין‪ .‬מצד אחד צריך להיות קו מנחה‪ ,‬מצד שני יש פתיחות לדון בנושאים‬ ‫שהמראיין לא חשב עליהם מראש‪ .‬הבעיה בשיטה זו שהיא לוקחת זמן רב ואינה‬ ‫מאפשרת שימוש באוכלוסיית מחקר גדולה היא מתאימה למחקר ראשוני הנעשה‬ ‫בתחום‪.‬‬ ‫שיטה נוספת הינה השיטה של הסקר‪ .‬בשיטה זו מופצים שאלונים בצורות שונות‬ ‫אשר ממולאים על ידי הנחקרים ונאספים בחזרה לניתוח‪ .‬היתרון בשיטה זו הינו‬ ‫שניתן לסקור הן את האוכלוסייה כולה והן מדגם מייצג הנבחר בצורות שונות‪ .‬הבעיה‬ ‫המרכזית בשיטה זו היא ששאלונים רבים אינם מוחזרים דבר המקשה על ביצוע‬ ‫ניתוח רציני‪.‬‬

‫‪7‬‬

‫לאור היתרונות והחסרונות של שתי השיטות הנידונות החלטתי לשלב בין השתיים‪.‬‬ ‫בשלב הראשון ייערכו ראיונות עם מספר גורמי מפתח מקרב קהל היעד‪ ,‬קרי רואי‬ ‫החשבון‪ .‬מטרת הראיונות המוקדמים להכיר את אוכלוסיית היעד וללמוד על צרכיה‬ ‫השונים‪ .‬בשלב השני ייאסף מידע על האוכלוסייה מלשכת רואי חשבון וכן מהמועצה‬ ‫לרואי חשבון שבמשרד המשפטים‪ .‬על סמך נתונים אלו ייבנה מדגם מייצג לפי‬ ‫חתכים דמוגראפיים‪ .‬בשלב השלישי יחולקו שאלונים בקרב רואי החשבון שעלו‬ ‫במדגם אשר יחולקו לבתיהם באמצעות לשכת רואי חשבון‪ .‬השאלונים ימולאו על ידם‬ ‫וישלחו בחזרה בדואר‪.‬‬ ‫בעזרת הסקר והריאיון אוכל לבדוק לעומק נתונים על דפוסי החיפוש והשימוש במידע‬ ‫של רואי החשבון‪ .‬ייבדקו המקורות בהן משתמשים רואי החשבון כאשר הן ידורגו לפי‬ ‫דרגות החשיבות ומידת השימוש בהן‪ .‬בנוסף לכך נבדוק את תכיפות השימוש‬ ‫במקורות המידע ואת הסיבות לשימוש‪/‬אי‪-‬שימוש בהן‪ .‬בנוסף לכך ייבדקו משתנים‬ ‫בלתי תלויים‪ ,‬כגון נתונים דמוגראפיים‪ ,‬השכלה‪ ,‬הכרת מחשבים‪ ,‬הכרת כלים‬ ‫ממוחשבים לאחזור מידע‪ .‬באמצעות הריאיון שיקדים את הסקר ייבדקו סוגי המידע‬ ‫אותו מחפשים רואי החשבון‪ .‬תיבדק הדרך בה הם צורכים את המידע וכן הצורה בה‬ ‫הם מעדיפים לקבל אותו‪.‬‬

‫‪8‬‬

‫רשימה ביבליוגרפית‬ Sadler, Nancy Baldwin and Rice, Ronald E. (1997). InformationSeeking

Behavior

of

Securities

Analysts:

Individual

and

Institutional Influences, Information Sources and Channels, and Outcomes. Journal of the American Society for Information Science, 49(8), pp. 674-693. Haruna, Ibrahim and Mabawonku, Iyabu. (2001). Information Needs and Seeking Behaviour of Legal Practitioners and the Challenges to Law Libraries in Logos, Nigeria. International Information & Library Review, 33, pp. 69-87. Otike, Japhet and Matthews, Graham. (2000). Legal information needs of lawyers in Kenya: a case study. Library Management, 21(5), pp. 241-251. Kuhlthau, C. C. and Tama S.L. (2001). Information search process of lawyers: a call for 'just for me' information services. Journal of Documentation, 57(1), pp. 25-43. Kerian,

Gillian,

Madden,

Ronan

and

Fulton,

Crystal.

(2004),

Information seeking and students studying for professional careers. Information research, 10(1).

9