הצגת מלחמת העצמאות באתר של מט"ח

‫אוניברסיטת בר‪-‬אילן – המחלקה ללימודי מידע‬

‫הצגת נושא מלחמת העצמאות‬ ‫באתר מט"ח‬

‫שם קורס‪ :‬סוציולוגיה של הידע‬ ‫מרצה‪ :‬ד"ר סמדר קניון‬ ‫מגיש‪ :‬יובל רון‬ ‫תאריך‪ 5 :‬נובמבר‪2005 ,‬‬

‫תוכן עניינים‬

‫מבוא ‪3 ..............................................................................................................................‬‬

‫סקירת ספרות ‪5 ..................................................................................................................‬‬

‫ניתוח האתר ‪10 ..................................................................................................................‬‬

‫סיכום ‪18 ...........................................................................................................................‬‬

‫‪2‬‬

‫מבוא‬ ‫אתר מט"ח הוקם במטרה לתרום לשיפור דרכי ההוראה באמצעות פיתוח‪ ,‬הפעלה והערכה של‬ ‫מערכות למידה מבוססות טכנולוגיה‪ .‬מלבד היות הגוף חלוץ במחשוב מערכת החינוך בארץ‪ ,‬המציע‬ ‫פתרונות אינטגרטיביים בהוראה ואשר מתפקד גם כמוציא לאור בתחום ספרי הלימוד‪ ,‬שואף מט"ח‬ ‫לשלב את האינטרנט בתחומי התוכן הנלמדים בבתי הספר‪ .‬מט"ח מפעיל כיתות מתוקשבות‪ ,‬מפתח‬ ‫מאגרי מידע ולומדות‪ .‬באתר מט"ח מידע וקישורים לנושאים מגוונים ‪ -‬בהיסטוריה‪ ,‬מידע וטכנולוגיה‪,‬‬ ‫ספרות ושפות‪.‬‬

‫אחת היוזמות של מט"ח הינה הספריה הוירטואלית של מט"ח‪ .‬הספריה הינה אתר שמטרתו לסייע‬ ‫בידי התלמידים בהכנת שיעורי בית וכן להעשיר את דעתם בנושאים שונים ומגוונים‪ .‬קהל היעד של‬ ‫האתר הוא תלמידי בתי ספר בכל רחבי האץ ובכל גיל – החל מבית ספר יסודי ועד בית ספר תיכון‬ ‫כולל‪.‬‬

‫‪1‬‬

‫חלק מרכזי מהחומר באתר נלקח מהתקליטור החינוכי – תקומת מדינת ישראל ושנותיה הראשונות‬ ‫‪ ,1947-1955‬שהינו מאגר מידע ממוחשב ומדריך למורה‪ .‬המאגר מספק לתלמידים מקורות ראשוניים‬ ‫ומגוונים בכדי שיוכלו לגבש בעצמם את הנרטיב ההיסטורי‪ .‬לצד מקורות אלו מוצע לתלמידים מידע‬ ‫מעובד‪ :‬קטעי מבוא לסוגיות מקיפות וקטעי מידע חיוני לסוגיות פרטניות‪ .‬מטרות המאגר מגוונות‬ ‫וכוללות‪ :‬הכרת תהליכים ואירועים מרכזיים בתקופה הנידונה; פיתוח החשיבה ההיסטורית; פיתוח‬ ‫מיומנויות טיפול במקורות היסטוריים וכן פיתוח מיומנויות חיפוש מידע במאגר ממוחשב‪.‬‬

‫‪2‬‬

‫החל משנות השמונים ניכרות מגמות של שינוי בחקר ובכתיבת ההיסטוריוגרפיה הישראלית‪ .‬אחד‬ ‫מסימני שינויים אלו הוא הופעת ההיסטוריונים ה"חדשים"‪ ,‬המנסים להדגיש ולהביא בכתיבתם נושאים‬

‫‪ 1‬הספריה הוירטואלית של מט"ח – מידע על הפרויקט‪ .‬כתובת‪http://www.lib.cet.ac.il/about.asp :‬‬ ‫‪ 2‬חיה רגב ואביגיל אורן‪ ,‬תקומת מדינת ישראל ושנותיה הראשונות ‪ ,1947-1955‬עלון למורי ההיסטוריה‬

‫‪3‬‬

‫שנדחקו לקרן זווית בכתיבה ההיסטורית‪ .‬בעבודה אבדוק איך מצטיירת מלחמת העצמאות באתר‬ ‫והאם אנו מוצאים את השפעת הלכי הרוח בחקר מלחמת העצמאות באתר‪ .‬לצורך ניתוח הצגת נושא‬ ‫מלחמת העצמאות באתר אשתמש במחקרים שבדקו את השתקפות הנרטיב הציוני‪ ,‬הסכסוך הערבי‪-‬‬ ‫ישראלי ובעיית הפליטים בספרי הלימוד משנת ‪ 1948‬ועד ימינו‪.‬‬

‫‪4‬‬

‫סקירת ספרות‬ ‫הסכסוך הישראלי‪-‬ערבי עובר כציר לאורך ההיסטוריה של מדינת ישראל מיום הקמתה )מלחמת‬ ‫תש"ח( ועד ימינו‪ .‬הסכסוך הערבי‪-‬יהודי החל מראשית התיישבותם של היהודים בארץ ישראל‪.‬‬ ‫הסכסוך היה אלים כבר מתחילתו והגיע לשיאו במרד הערבי בשנים ‪ .1936-1939‬מלחמת העצמאות‪,‬‬ ‫שפרצה לאחר ההכרעה באו"ם בדבר חלוקתה של ארץ ישראל לשתי מדינות‪ ,‬גבתה קורבנות רבים‬ ‫משני הצדדים ומאות אלפי פלשתינים הפכו לפליטים בסיומה‪ .‬הסכסוך הערבי‪-‬ישראלי הוא אחת‬ ‫הדוגמאות לסכסוך בלתי נשלט לפחות עד שנת ‪ ,1974‬השנה בה נחתמו הסכמי הפסקת לחימה בין‬ ‫ישראל למצרים ובין ישראל לסוריה‪ ,‬הסכמים אלא שאפשרו את פתיחתו של תהליך השלום ושלוש‬ ‫שנים מאוחר יותר לביקורו של נשיא מצרים‪ ,‬אנואר סאדאת‪ ,‬בירושלים‪.‬‬

‫‪3‬‬

‫במהלך שנות החמישים והשישים היללו ההיסטוריוגרפיה והספרות הישראלית את מלחמת העצמאות‬ ‫ותיארו אותה במונחים של נס‪ .‬הם תיארו את המלחמה בניצחונם של המעטים על הרבים‪ ,‬החלשים‬ ‫על החזקים‪ ,‬העניין הצודק על העוול והשוו את המלחמה למלחמת דויד בגולית או למלחמות המכבים‪.‬‬ ‫כדי להעצים את ההישג ההרואי‪ ,‬האשימו את בריטניה בכך שכיוונה כביכול בחשאי את מתקפת‬ ‫הפלסטינים על היישוב ואת פלישת צבאות ערב לישראל‪ .‬ככל שהעמיק המחקר האקדמי בתולדות‬ ‫המלחמה ותוצאותיה השתנתה גישה זו‪ ,‬השתחררה מפראזות ומסופרלטיבים ונעשתה ביקורתית‬ ‫יותר‪.‬‬

‫‪4‬‬

‫בשלהי שנות השמונים מסתמנת תפנית בכתיבה ההיסטורית בישראל עם הופעת ההיסטוריונים‬ ‫"החדשים" שספריהם הסיתו את תשומת הלב מהישגיה של מדינת ישראל‪ ,‬אל סבלותיהם של‬ ‫הפלסטינים‪ .‬לדברי מוריס‪ ,‬הגורם להופעת ההיסטוריונים "החדשים" היה פתיחת הארכיונים וחשיפת‬ ‫תעודות מימי ראשית המדינה‪ .‬לדבריו ההיסטוריונים הישנים אוחזים בגרסה ישראלית פשטנית של‬ ‫הסכסוך הישראלי‪-‬ערבי ונמנעים מלדון בעובדות שעלולות להציג באור שלילי את הצד הישראלי‪ .‬הם‬

‫‪ 3‬דניאל בר‪-‬טל‪ ,‬הסכסוך הערבי‪-‬ישראלי כבלתי‪-‬נשלט והשתקפותו בספרי הלימוד הישראלים‪ ,‬מגמות‪ ,‬עמ' ‪443‬‬ ‫‪ 4‬יואב גלבר‪ ,‬קוממיות ונקבה‪ ,‬עמ' ‪11‬‬

‫‪5‬‬

‫מעין היסטוריונים מטעם העוסקים בהצדקת התנועה והמדינה איתה הם מזדהים‪ .‬גישת ההיסטוריונים‬ ‫"החדשים" מאופיינת בספקנות בסיסית ובאובייקטיביות מדעית‪ .‬ריחוקם היחסי מן המאורעות ופתיחת‬ ‫ארכיונים מתקופת מלחמת ‪ ,1948‬מאפשרים להם להציע מחקרים מבוססים ומתועדים היטב‪.‬‬

‫‪5‬‬

‫לדעת רם‪ ,‬הופעתם של ההיסטוריונים "החדשים" ו"ויכוח ההיסטוריונים" אינו נובע כלל וכלל מגילוין‬ ‫של עובדות חדשות בלתי נודעות‪ ,‬העובדות המתגלות בויכוח ההיסטוריונים היו ידועות מכבר‪ ,‬גם אם‬ ‫לא באותה מידת דיוק וביסוס‪ ,‬והחדשנות המתגלה היא דווקא בתחום הנרטיב ההיסטורי‪ 6.‬זהו "מעבר‬ ‫מהכרה היסטורית לאומית מוסכמת להכרה היסטורית רווית ניגודים‪ ,‬מה שמתחולל לאחרונה בשיח‬ ‫ההיסטוריוני הישראלי הוא מעבר מ"קול ישראל" – קולה הרשמי של הציונות הקלאסית של תנועת‬ ‫העבודה ושל מדינת ישראל הממלכתית‪ ,‬ל"קולות רבים" ושונים‪ .‬השינוי בתחום ההיסטוריוגרפי מציין‬ ‫את תחילת סיומה של ההכרה ההיסטורית ההולמת תקופת כיבוש‪ ,‬התנחלות‪ ,‬בניית לאום והקמת‬ ‫מדינה‪ ,‬ואת תחילת היווצרותה של הכרה היסטורית חדשה המאפיינת חברה אזרחית‪ ,‬צרכנית ואולי‬ ‫אף תרבותית"‪.‬‬

‫‪7‬‬

‫דעה דומה מביע דן דינר הרואה את ההיסטוריונים "החדשים" כ"ביטוי לשינוי אובייקטיבי שחל בזהות‬ ‫הקולקטיבית הישראלית – מן התפיסה הקבוצתית‪ ,‬הקולקטיביסטית‪ ,‬המזרח אירופית – אל‬ ‫האינדיבידואליזם‪ ,‬הפלורליזם‪ ,‬והמערב אירופאיות"‪.‬‬

‫‪8‬‬

‫במהלך הסכסוך הבלתי נשלט עם הערבים‪ ,‬בסוף שנות הארבעים עד תחילת שנות השבעים‪ ,‬פיתחה‬ ‫החברה הישראלית ושימרה אמונות חברתיות שאפשרו לה להתמודד עם הסכסוך בהצלחה‪ .‬כדי‬ ‫להתמודד בהצלחה עם הסכסוך חייבת החברה להאמין שיעדיה צודקים‪ .‬היהודים הישראלים האמינו‬ ‫ועדיין מאמינים‪ ,‬שביטחון ישראל ואזרחיה היהודים נתון לאיום רציני‪ ,‬לכן הפך הביטחון לסמל תרבות‬ ‫עליון באתוס היהודי ישראלי וכל ערוצי התקשורת והחיברות טיפחו מורשת של מלחמות וקרבות והפכו‬

‫‪ 5‬אורי רם‪ ,‬זיכרון וזהות‪ :‬סוציולוגיה של ויכוח ההיסטוריונים בישראל‪ ,‬תיאוריה וביקורת‪ ,‬עמ' ‪15‬‬ ‫‪ 6‬שם‪ ,‬שם‬ ‫‪ 7‬שם‪20 ,‬‬ ‫‪ 8‬זקס‪ ,‬היסטוריוגרפיה וזהות לאומית‪ ,‬תיאוריה וביקורת‪ ,‬עמ' ‪73‬‬

‫‪6‬‬

‫את הגבורה לערך עליון‪ .‬ביטוי נוסף של הסכסוך הוא הדה‪-‬לגיטימציה של היריב‪ .‬הערבים הואשמו‬ ‫בהמשך הסכסוך‪ ,‬בגרימת כל המלחמות והפעולות הצבאיות והוצגו כקשי עורף וכמתנגדים ליישוב‬ ‫הסכסוך בדרכי שלום‪.‬‬

‫לעומת תדמית הערבים‪ ,‬היהודים ראו את עצמם כשוחרי שלום מוסריים‪ .‬הם הוצגו כקורבנות‬ ‫וההתנגשויות הצבאיות נתפסו כפעולות של הגנה עצמית‪ .‬היהודים התבקשו להקריב קורבנות כדי‬ ‫להתמודד בהצלחה עם הסכסוך הבלתי נשלט‪ .‬הקשיים הכלכליים‪ ,‬נטל השירות הצבאי או אובדן חיי‬ ‫אדם‪ ,‬היו כולם מחיר הסכסוך שאזרחי ישראל נדרשו לשלם כפטריוטים של מדינתם‪ .‬החברה‬ ‫הישראלית עשתה מאמץ לטפח אחדות וליצור תחושה של השתייכות‪ .‬הודגשו המורשת והדת‬ ‫המשותפים ונעשה ניסיון למזער את ההבדלים בין היהודים שהגיעו מחלקים שונים של העולם‪ ,‬ולקבוע‬ ‫קונצנזוס שהתייחס בעיקר לאמונות חברתיות הנוגעות לסכסוך הערבי‪-‬ישראלי‪ ,‬צדקת יעדי ישראל‬ ‫והדרכים להבטחת בטחונה‪ .‬השלום הוצג כשאיפה‪ ,‬והיהודים הוצגו כאוהבי שלום‪ ,‬שנאלצו בכורח‬ ‫הנסיבות‪ ,‬להיות מעורבים בסכסוך אלים והערבים הם אלה שדוחים כל פיתרון לשלום‪.‬‬

‫‪9‬‬

‫אחת הדרכים המהותיות לבחינת הקודים הערכיים של חברה היא בחינת ספרי הלימוד‪ .‬ספרי הלימוד‬ ‫הם חלק מהידע של בית הספר‪ ,‬ומעבירים את האתוס החברתי מדור לדור‪ .‬הספרים הם כלים‬ ‫פוטנציאלים להוראה המונית ו‪/‬או לבקרה חברתית‪ ,‬וממלאים בכל מדינה תפקיד חשוב ביצירת הזיכרון‬ ‫ההיסטורי והתודעה הקולקטיבית ומשתנים במשך השנים בהתאם לשינויים החברתיים והתודעתיים‬ ‫שחלים באליטות באותה מדינה‪.‬‬

‫‪10‬‬

‫הם יוצרים מצג שווא של ידע אובייקטיבי‪ ,‬אך למעשה אינם אלא‬

‫בבואה לידע הלגיטימי שהשכבה השלטת מעוניינת להטמיע בדור תלמידיה‪ .‬רוב תוכניות הלימודים‬ ‫בבית הספר מתמקדות בקונצנזוס‪ ,‬מן התלמיד נדרש לחקור וללמוד אידיאולוגיה הנמצאת בקונצנזוס‬ ‫ושאינה מייצגת את הקומפלקס והסתירות בשאלת השליטה והארגון של החיים החברתיים‪ .‬הספרים‬ ‫נועדו להנחיל ערכים מוגדרים מראש בלי לעודד חשיבה עצמאית או ביקורתית‪.‬‬

‫‪11‬‬

‫‪ 9‬דניאל בר‪-‬טל‪ ,‬עמ' ‪448-456‬‬ ‫‪ 10‬אלי פודה‪ ,‬הסכסוך השקט‪ :‬השתקפותם של יחסי ישראל‪-‬ערב בספרי הלימוד להיסטוריה בישראל ‪ ,1948-2000‬זמנים‪ ,‬עמ' ‪ ;21‬דניאל‬ ‫בר‪-‬טל‪ ,‬עמ' ‪457‬‬ ‫‪ 11‬שרה זמיר‪ ,‬זמנים חדשים ספרים חדשים‪ ,‬פנים‪ ,‬עמ' ‪53-54‬‬

‫‪7‬‬

‫לפי פירר‪ ,‬שבדקה השתקפות ערכים ציוניים בספרי לימוד בהיסטוריה בין השנים ‪,1900-1984‬‬ ‫העלתה במחקרה שספרי הלימוד בהיסטוריה בשנות השבעים והשמונים המוקדמות צמצמו את‬ ‫האדרת הגבורה היהודית ואת הצגת המיתוסים‪ ,‬אך המשיכו לבטא את הערכים והיעדים הלאומיים של‬ ‫הציונות‪ ,‬ולהדגיש את הקורבנות היהודיים במהלך הדורות‪ .‬הם התחילו להציג את טענות הערבים‬ ‫לזכותם על מה שנקרא היום טריטוריה ישראלית‪ ,‬אך הציגו אותן כמוצדקות פחות מטענות היהודים‪.‬‬ ‫בתארם את הערבים‪ ,‬השמיטו מהספרים תוויות של דה‪-‬לגיטימציה‪ ,‬אך המשיכו להציג את הערבים‬ ‫באמצעות סטריאוטיפים שליליים‪.‬‬

‫‪12‬‬

‫פודה בודק את הצגת הסכסוך הערבי‪-‬ישראלי בספרי הלימוד בהיסטוריה ובאזרחות מ‪ 1948-‬עד‬ ‫‪ 2000‬ומחלק את הספרים לשלוש תקופות‪ .‬ספרי הדור הראשון – "ילדות" )‪ (1948-1967‬משקפים‬ ‫במידה רבה את הצורך לבנות נרטיב היסטורי אחיד של אומה‪ ,‬תוך שרטוט דמות שלילית‬ ‫וסטריאוטיפית של הערבים ותיאור חד‪-‬צדדי של אירועים היסטוריים מרכזיים‪ .‬בדור הספרים השני –‬ ‫"התבגרות" )‪ ,(1975-1990‬חלו שינויים חשובים בהצגת אמיתות ציוניות מקובלות‪ .‬מיתוס ארץ ישראל‬ ‫"הריקה והשוממה" של ראשית העלייה הציונית החל להיסדק‪ .‬הוצגו נתונים חדשים שהעמידו בסימן‬ ‫שאלה את המיתוס "מעטים מול רבים" במלחמת ‪ ,1948‬ואף נדונה שאלת הזהות של הערבים אזרחי‬ ‫ישראל‪ .‬בדור השלישי – "בגרות"‪ ,‬החל משנות התשעים‪ ,‬החלו להיכנס לספרים ממצאי מחקרים‬ ‫חדשים והוחל בניסיון בהצגת תמונה מאוזנת יותר של הסכסוך הישראלי‪-‬ערבי‪ ,‬ונעשה ניסיון לראות‬ ‫את הסכסוך גם מעיניים ערביות‪.‬‬

‫‪13‬‬

‫על פי האמור לעיל‪ ,‬נראה כי ספרי הלימוד עברו שינויים משמעותיים ששיקפו התפתחויות בחברה‬ ‫הישראלית וכן את השפעתם של החידושים בהיסטוריוגרפיה הציונית‪ .‬אולם למרות השינויים סובר בר‪-‬‬ ‫טל במאמרו משנת ‪ ,1999‬שעדיין יש עקבות ברורים של "אתוס הסכסוך" המופיעים בספרי‬ ‫ההיסטוריה הגיאוגרפיה והאזרחות‪ ,‬המציגים את ההיסטוריה היהודית המודרנית בהקשר של הסכסוך‬ ‫‪ 12‬רות פירר‪ ,‬סוכנים של החינוך הציוני‪ ,‬עמ' ‪182-187‬‬ ‫‪ 13‬אלי פודה‪ ,‬עמ' ‪20-30‬‬

‫‪8‬‬

‫הערבי‪ .‬בהקשר זה‪ ,‬משולבות האמונות החברתיות הנוגעות לביטחון‪ ,‬לדימוי העצמי החיובי‪ ,‬לקורבן‬ ‫היהודי‪ ,‬ולהצגת הערבים באמצעות סטריאוטיפים שליליים‪ .‬אחדים מהספרים שנלמדו בשנים ‪1994-‬‬ ‫‪ 1995‬משקפים את הסכסוך הבלתי נשלט שהגיע לשיאו בתקופה שבין שנות הארבעים המאוחרות‬ ‫לשנות השבעים המוקדמות‪ ,‬הם אינם מותאמים למציאות של תהליך השלום‪ ,‬המעצב את היחסים‬ ‫החדשים בין היהודים לערבים במזרח התיכון‪ .‬אחדים מהם עדיין אינם משקפים את השינויים‬ ‫שהתרחשו בשנות השבעים והשמונים בעקבות הסכם השלום עם מצרים והשלום המעשי עם ירדן‪.‬‬

‫חיזוק לדעתו ניתן לראות במאמר‪ ,‬המציג את מחקרם של פירר ועדואן )‪ (1997‬המשווים בין ספרי‬ ‫ההיסטוריה והאזרחות הישראלים והפלשתינים ובודקים את השתקפות בעיית בפליטים‪ ,‬עולה שרוב‬ ‫הספרים הישראליים בהיסטוריה ובאזרחות עדיין כופים את המשמעות הציונית הקלאסית של‬ ‫ההיסטוריה‪ ,‬המתבססת על שלושה עקרונות‪ :‬לכל אורך ההיסטוריה היהודים היו קורבן; רק מדינה‬ ‫יהודית וציונית ריבונית יכולה להביא לקץ סבלו של העם היהודי ולתחיית העם בארצו; בעזרת החלוצים‬ ‫והלוחמים‪ ,‬שינתה הציונות את פני ההיסטוריה היהודית‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬חלה התמתנות רבה‬ ‫בסטריאוטיפ הערבי‪ ,‬וניתנה הכרה רבתי לזהות הלאומית הפלשתינית‪.‬‬

‫‪ 14‬רות פירר וסמי עדואן‪ ,‬אני הגיבור אני הקורבן‪ ,‬פנים‪ ,‬עמ' ‪43-46‬‬

‫‪9‬‬

‫‪14‬‬

‫ניתוח האתר‬ ‫במסגרת העבודה נבחנו כל הטקסטים הקיימים תחת נושא מלחמת העצמאות וכן כל הטקסטים‬ ‫הנמצאים תחת מילת המפתח – מלחמת השחרור‪ .‬יש לציין שקיימת חפיפה במידה מסוימת בין‬ ‫שניהם מלבד מספר טקסטים שקיימים באחד ואינם קיימים בשני‪ .‬יש לזכור שקיים כנראה גם חומר‬ ‫נוסף בנושא תחת מילות מפתח נוספות‪.‬‬

‫כאשר בוחנים את מוצרי המידע שקיימים תחת שתי הקטגוריות הנ"ל עולים מספר סוגי מקורות‪:‬‬ ‫מאמרים‪ ,‬קטעי יומן‪ ,‬טקסטים של תעודות‪ ,‬קטעי עיתונות ומפות‪ .‬מקורות אלה עוסקים באופן כללי‬ ‫במהלכי מלחמת השחרור על שלביה השונים מפרוץ המלחמה ב‪ 30-‬לנובמבר ‪ – 1947‬בעקבות‬ ‫החלטת האומות המאוחדות ב‪ 29-‬לנובמבר ‪ 1947‬ועד הסכמי שביתת הנשק‪ ,‬כאשר האחרון נערך עם‬ ‫סוריה ב‪.20.7.49-‬‬

‫על פי המאגר נחלק פרק הזמן שבו התנהלה המלחמה לשתי תקופות עיקריות‪ ,‬המציינות את שני‬ ‫שלבי ההתפתחות החשובים של המלחמה‪ .‬את התקופה הראשונה מנובמבר ‪ 1947‬עד ה‪ 15-‬למאי‬ ‫‪ 1948‬ניתן לחלק לשני שלבים‪ ,‬בהם התנהלה המלחמה נגד ערביי ארץ ישראל ובסיומה הובס הכוח‬ ‫הערבי המקומי והוקמה מדינת ישראל‪ .‬בתקופה השנייה מה‪ 16-‬למאי ‪ 1948‬עד הסכמי שביתת‬ ‫הנשק‪ ,‬שמחולקת לשלושה שלבים‪ ,‬התנהלה המלחמה נגד צבאות ערביים סדירים ממצרים‪ ,‬סוריה‪,‬‬ ‫לבנון‪ ,‬עבר‪-‬הירדן ועיראק שפלשו לשטח המדינה למחרת הקמתה‪ .‬כל שלב החל ביוזמת הערבים‪,‬‬ ‫אולם בסופו של דבר התעשתו הכוחות היהודים ונטלו את היוזמה לידיהם‪.‬‬

‫‪15‬‬

‫בנוסף על כך עוסק האתר בנושאים שונים הקשורים במלחמת השחרור‪ .‬נושא אחד הוא נושא‬ ‫היישובים המבודדים ושאלת השיירות שהובילו את האספקה אליהם‪ .‬לגבי היישובים המבודדים‬ ‫מוזכרת העובדה שדרכי הגישה עברו ביישובים ערביים וחלקם היה מחוץ לתחום המיועד למדינה‬

‫‪ 15‬אלון סליפין‪ ,‬מלחמת העצמאות – חמשת המהלכים המרכזיים; ממאבק על ארץ‪-‬ישראל למלחמה על ארץ‪-‬ישראל חלק ג'; מאיר פעיל‪,‬‬ ‫מלחמות ישראל‪ :‬מלחמת העצמאות‪.‬‬

‫‪10‬‬

‫היהודית‪ .‬מוזכר גם הקושי בהגנתם וכן מוזכרת ההחלטה שהיתה כנגד פינוי היישובים‪.‬‬

‫‪16‬‬

‫בנוסף לכך‬

‫מצוינות ההתקפות על היישובים השונים והעובדה שהם החזיקו מעמד‪ .‬לגבי פינוי היישובים מדובר‬ ‫רבות על כניעת גוש עציון וישנם אזכורים מועטים לגבי יישובים אחרים שנפלו לאחר פלישת צבאות‬ ‫ערב‪.‬‬

‫‪17‬‬

‫בנוגע למלחמה על הדרכים ועל השיירות מצוין שמראשית פעולות האיבה התקיפו הערבים מכוניות‬ ‫בדרכים במטרה לחסום את דרכי הגישה ליישובים יהודיים‪ ,‬כדי למנוע קשר עמם‪ .‬למרות פעולות‬ ‫האיבה שנקטו הערבים‪ ,‬הפעילו היהודים שיירות בדרכים‪ .‬האתר מתרכז בעיקר על השיירות לירושלים‬ ‫ויש רק אזכור לגבי שיירות אחרות כגון שיירת יחיעם בגליל‪ .‬יש לציין שבאתר מובאת ביקורת על דרך‬ ‫ניהול השיירות וזאת במיוחד על ידי שימוש במקורות שונים כגון יומנים של מלווי השיירות‪.‬‬

‫‪18‬‬

‫נושא נוסף הוא סוגיית הערים המעורבות‪ .‬על פי האתר היוותה המלחמה בערים המבודדות את אחד‬ ‫ממוקדי החיכוך שבין יהודים וערבים וכללה‪ :‬צליפות לעבר השכונות היהודיות וירי על עוברי אורח‪,‬‬ ‫הפעלת פיגועי תופת באמצעות מטעני חבלה ומניעת מעבר של יהודים שאולצו להשתמש בדרכים‬ ‫עוקפות בין ת"א לבת‪-‬ים‪ ,‬בין חיפה לקריות ובין שכונות בירושלים‪ .‬מוזכרים בעיקר התנאים הקשים‬ ‫שהיו בירושלים שהייתה תחת מצור‪.‬‬

‫‪19‬‬

‫יישנם מקורות רבים שעוסקים במערכה על ירושלים וכן מקור‬

‫שעוסק בעיר חיפה בעוד יש אזכור מועט על שאר הערים המעורבות‪.‬‬

‫‪20‬‬

‫נושא מרכזי במאגר הינם המבצעים השונים שהיוו נקודת מפנה במהלך הלחימה‪ .‬המבצעים‬ ‫הראשונים שמוזכרים הינם אלו שהתקיימו במהלך תוכנית ד' )בשלב הראשון של המלחמה( ובעיקר‬ ‫מוזכר מבצע נחשון שנערך במסגרת הקרב על הדרך לירושלים‪ .‬היתה זו הפעם הראשונה בה לקח‬ ‫היישוב היהודי יוזמה במטרה להשתלט על השטחים שהוקצו למדינה היהודית על פי תוכנית החלוקה‪,‬‬ ‫‪ 16‬אלון סילפין‪ ,‬מלחמת העצמאות – חמשת המהלכים המרכזיים‪.‬‬ ‫‪ 17‬חיה רגב ואביגיל אורן‪ ,‬מלחמה לא סדירה ‪ -‬הישובים המבודדים‪.‬‬ ‫‪ 18‬חיה רגב ואביגיל אורן‪ ,‬מלחמה לא סדירה – המלחמה בדרכים‪.‬‬ ‫‪ 19‬אלון סילפין‪ ,‬מלחמה לא סדירה ‪ -‬המלחמה בערים‪.‬‬ ‫‪ 20‬לגבי ירושלים קיימים מאמרים רבים כגון‪ :‬דודו דיין‪ ,‬הלוחמים הצעירים של ירושלים; חיה רגב ואביגיל אורן‪ ,‬הקרב על ירושלים; רמי‬ ‫יזרעאל‪ ,‬הרובע היהודי בירושלים העתיקה במלחמת העצמאות; ועוד‪ .‬לגבי חיפה ישנו המאמר של יעקב מרקוביצקי‪ ,‬המערכה על חיפה‬ ‫וסביבותיה במלחמת העצמאות‪.‬‬

‫‪11‬‬

‫וכן על גושי ההתיישבות שמחוץ לה‪ ,‬במיוחד שטחי מפתח לקראת הפלישה הצפויה של צבאות ערב‪.‬‬

‫‪21‬‬

‫כפי שצוין‪ ,‬מרבית החומר באתר נוגע בעיקר במערכה על ירושלים )הדרך לירושלים‪ ,‬בתוך העיר‪,‬‬ ‫והרובע היהודי( כאשר לשאר הערים מוקדשת בדרך כלל פיסקה‪.‬‬ ‫מוקדש מאמר נפרד‪.‬‬

‫‪22‬‬

‫יוצאת מן הכלל היא חיפה לה‬

‫‪23‬‬

‫מבצעים נוספים שמוזכרים הינם המבצעים‪ ,‬שנערכו במהלך קרבות עשרת הימים )‪ 8-18‬ביולי ‪(1948‬‬ ‫בין ההפוגה הראשונה לשנייה וכן מבצעי ההכרעה לאחר ההפוגה השנייה‪ :‬מבצע יואב‪ ,‬מבצע חירם‪,‬‬ ‫מבצע ההר‪ ,‬מבצע חורב ומבצע עובדה‪ .‬במאמר שעוסק בקרבות עשרת הימים מוזכר בעיקר מבצע‬ ‫דני שנערך במרכז הארץ‪ ,‬מוזכרים קרבות בגליל‪ ,‬וההתקפה המצרית נגד יישובי דרום הארץ‪.‬‬

‫‪24‬‬

‫המבצעים האחרים מאוזכרים במאמרים שמתארים את המהלכים העיקריים במלחמת השחרור‪.‬‬

‫רוב‬

‫‪25‬‬

‫כל‬

‫אחד ממבצעי ההכרעה זוכה למאמר המאגד בתוכו מקורות שונים כגון דיווחים‪ ,‬קטעי יומן‪ ,‬פקודות‬ ‫מבצע ותיאורי קרבות ממקורות משניים‪ .‬רק מבצע יואב זוכה למאמר נוסף המנתח אותו מבחינה‬ ‫מערכתית‪.‬‬

‫‪26‬‬

‫נושאים נוספים שמוזכרים באתר הינם‪ :‬בעיית הפליטים הערביים‪ ,‬הקמת צה"ל‪ ,‬מדיניות הבריטים‬ ‫בשלבים הראשונים של המלחמה‪ ,‬תוכנית החלוקה ותוכנית ברנדוט‪ .‬בנושא בעיית הפליטים הערביים‬ ‫ישנו מאמר אחד‪ ,‬והוא המאמר היחיד בכל המאגר של מט"ח‪ .‬המאמר מאגד בתוכו מספר מקורות‬ ‫העוסקים בנושא‪ .‬על פי המאמר‪ ,‬בשלב הראשון של המלחמה היו הערבים גורם מרכזי בפעולות‬ ‫המלחמה‪ ,‬אולם ברגע שלקחו הכוחות היהודים את היוזמה לידיהם החל להתעורר פחד בקרב‬ ‫האוכלוסייה הערבית בארץ‪ .‬פחד זה לובה על ידי שידורי הרדיו של מדינות ערב אשר הציגו את‬ ‫היהודים כשואפי נקם‪ .‬בנוסף‪ ,‬את הבריחה של ערביי ארץ‪-‬ישראל ב‪ 1948-‬לא עצרה ההנהגה‬ ‫הערבית המקומית‪ ,‬וברוב המקרים היו חבריה ראשונים לבריחה‪ .‬גם צבאות ערב לא הציגו עצמם‪ ,‬כמי‬ ‫‪ 21‬אלון סילפין‪ ,‬מלחמת העצמאות – חמשת המהלכים המרכזיים‪.‬‬ ‫‪ 22‬חיה רגב ואביגיל אורן‪ ,‬הפעלת תכנית ד' ומבצע נחשון )אפריל ‪ .(1948‬בנוגע לירושלים ישנם שני מאמרים נוספים‪ :‬חיה רגב ואביגיל‬ ‫אורן‪ ,‬הקרב על ירושלים ויצחק רבין‪ ,‬המערכה על הדרך לירושלים‪.‬‬ ‫‪ 23‬יעקב מרקוביצקי ‪ ,‬המערכה על חיפה וסביבותיה במלחמת העצמאות‪.‬‬ ‫‪ 24‬חיה רגב ואביגיל אורן‪ ,‬קרבות עשרת הימים )‪ 18-8‬ביולי ‪.(1948‬‬ ‫‪ 25‬אלון סילפין‪ ,‬מלחמת העצמאות – חמשת המהלכים המרכזיים ו ממאבק על ארץ‪-‬ישראל למלחמה על ארץ‪-‬ישראל ‪ :‬חלק ג'‪.‬‬ ‫‪ 26‬שירלי קרני‪ ,‬מבצע יואב – בחינה מערכתית‪.‬‬

‫‪12‬‬

‫שבא לסייע לערביי ארץ‪-‬ישראל ולא פעלו כגורם מרגיע ועוצר בריחה‪ .‬במאמר מוצגת העמדה של‬ ‫המנהיגות היהודית כלפי האוכלוסייה הערבית שהיתה‪ ,‬לא למנוע את הבריחה ולא לאפשר לבורחים‬ ‫לחזור‪ .‬באשר לטענתם של הפליטים שהם גורשו מיישוביהם מובא ציטוט לפיו‪" :‬אין ספק שהיו מקרים‬ ‫שבהם נהגו יחידות יהודיות כובשות בקשיחות ודחפו תושבים של אזורי קרבות ליציאה‪ .‬מצד שני‪ ,‬אין‬ ‫ספק‪ ,‬כי מדיניותה הכללית של ההנהגה היהודית הייתה לקרוא לתושבים הערבים להישאר‬ ‫במקומותיהם – להישאר בשלום ובלא השתתפות בהתקפה המזוינת על היישוב‪ ".‬יש לציין שעל פי‬ ‫מקורות מסוימים שמובאים במאמר נראה שאומנם לא גירשו‪ ,‬אבל לא עודדו להישאר ואפילו לא‬ ‫אפשרו את חזרתם של המעוניינים‪.‬‬

‫‪27‬‬

‫בנוגע לבעיית הפליטות שנוצרה לאחר המלחמה מצוין במאמר שבשיחות השלום בלוזאן תבעו‬ ‫הערבים את נסיגת כוחות ישראל אל הקווים שנקבעו בהחלטת החלוקה וכן את החזרת הפליטים‬ ‫הערבים לישראל‪ .‬אבל‪ ,‬ישראל הציעה לקלוט עוד מאה אלף פליטים‪ ,‬ואחר‪-‬כך אף לקלוט את רצועת‬ ‫עזה על כל פליטיה‪ .‬אבל הערבים דחו הצעה זו‪ .‬בנוסף על כך עולה מן המאמר שלא היתה לישראל‬ ‫היכולת לקלוט מספר גדול פליטים מכיוון שבכך היתה המדינה בעצם מאבדת את זהותה ובעצם חדלה‬ ‫להתקיים‪.‬‬

‫‪28‬‬

‫יש לציין שבעיית הבריחה של הערבים מאוזכרת גם במקומות אחרים במסגרת הטיפול בנושאים‬ ‫אחרים‪ .‬למשל במאמר על חיפה נאמר שבמסגרת המשא ומתן לגבי כניעה‪ ,‬התייעצו תושבי העיר עם‬ ‫הוועד הערבי שאסר עליהם להיכנע ליהודים‪ .‬איסור זה‪ ,‬על פי המאמר‪ ,‬הביא את הערבים לעזוב‬ ‫בהמוניהם את חיפה למרות ניסיונות השכנוע מצד ראש עיריית חיפה והבריטים‪ .‬המעטים שבחרו‬ ‫להישאר רוכזו בשכונות בחיפה שלא היו מקומות מגוריהם המקוריים‪.‬‬

‫‪29‬‬

‫בכיבוש צפת "החלה הבריחה‬

‫ְסוּתם לעוֹרם בליל גשם שוטף דרך‬ ‫הגדולה של ‪ 12‬אלף התושבים הערביים שלל צפת‪ .‬הם ברחו בּכ ָ‬

‫‪ 27‬חיה רגב ואביגיל אורן‪ ,‬בריחת הערבים מארץ ישראל ובעיית הפליטים‪.‬‬ ‫‪ 28‬חיה רגב ואביגיל אורן‪ ,‬בריחת הערבים מארץ ישראל ובעיית הפליטים‪.‬‬ ‫‪ 29‬יעקב מרקוביצקי ‪ ,‬המערכה על חיפה וסביבותיה במלחמת העצמאות‪.‬‬

‫‪13‬‬

‫שבילים ושדות סלעים לואדיות‪ ,‬שלמרגלות הר צפת ומשם עד לגבול הלבנון"‪ 30.‬יש מספר מקרים בהם‬ ‫מוזכר גירוש כבדרך אגב‪ ,‬או שזה מוצג כמקרה חריג וחד פעמי‪.‬‬

‫‪31‬‬

‫בנושא הקמת צה"ל נאמר שעם פתיחת המלחמה הורכב הכוח הצבאי היהודי מיחידות התנדבותיות‬ ‫שונות‪ .‬בפרוץ המלחמה היה צורך לתגבר את הכוח הצבאי והוכרז על מדיניות של גיוסים‪ .‬על‪-‬פי‬ ‫מדיניות זו השתלבו בכוחות הלוחמים גם העולים שהגיעו לארץ בימי המלחמה‪ .‬חלק מהעולים קיבלו‬ ‫הכשרה צבאית בסיסית‪ ,‬בטרם עלו לארץ‪ ,‬במחנות עקורים באירופה‪ ,‬ואחרים הועברו ישר מהאנייה‬ ‫לחזית‪ .‬הקמת צה"ל הבטיחה את אחדותו של הכוח הלוחם‪ .‬בנוסף לכך מצוין שעם הקמת המדינה עם‬ ‫הכרזת המדינה הורגש הצורך בהקמת צבא ממלכתי סדיר‪ ,‬ולכן הוחלט על פירוקם של ארגוני‬ ‫המחתרות הקיימים ושילובם במערך של צה"ל‪ .‬רק בנוגע על פירוק של הפלמ"ח מצוין שהדבר עורר‬ ‫התנגדות מסוימת בעוד שפירוקם של אצ"ל ולח"י עבר ללא בעיות מיוחדות‪ .‬בנוגע להתארגנות צה"ל‬ ‫ולחימושו נאמר ש"במהלך המלחמה התגבש בצה"ל מערך חטיבתי שהתפרס על פני כל הארץ‪ ,‬ועקב‬ ‫הרכש המתמיד של נשק ושל תחמושת הייתה בידי הצבא החדש עוצמת אש רצינית‪ .‬לאחר ההפוגה‬ ‫השנייה היו בצבא הישראלי כתשעים אלף חיילים‪ ,‬שיכלו להיעזר במטוסי קרב ובאניות מלחמה )אם כי‬ ‫כמותם הייתה עדיין קטנה("‪.‬‬

‫‪32‬‬

‫במסגרת הדיון על הקמת צה"ל ישנה גם נגיעה בדמותו המוסרית‪ .‬בציטוט שמובא מדברי בן‪-‬גוריון‬ ‫עולה שבמהלך הלחימה היו תופעות מסוימות של ביזה בקרב לוחמי צה"ל‪ ,‬דבר שהיה בניגוד לפקודות‬ ‫המפורשות של ההנהגה המדינית ושמדובר באירועים חריגים‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬לפי דברים שמצוטטים‬ ‫אצל יגאל עילם עולה ש"ממשלת ישראל לא תאמץ מדיניות מפורשת של גירוש; אבל הממשלה תברך‬ ‫על עובדות מוגמרות שייווצרו כתוצאה מן הלחימה‪ .‬נראה שהמסר הזה חלחל איכשהו אל השורות‬ ‫בשדה; שכן‪ ,‬תיכף עם חידוש קרבות עשרת הימים שבין הפוגה ראשונה להפוגה שנייה‪ ,‬כמו הותרה‬

‫‪ 30‬חיה רגב ואביגיל אורן‪ ,‬הפעלת תכנית ד' ומבצע נחשון‪.‬‬ ‫‪ 31‬מאיר פעיל‪ ,‬מלחמות ישראל‪ :‬מלחמת העצמאות; חיה רגב ואביגיל אורן‪ ,‬קרבות עשרת הימים )‪ 18-8‬ביולי ‪.(1948‬‬ ‫‪ 32‬חיה רגב ואביגיל אורן‪ ,‬הקמת צה"ל – לאחר הקמת המדינה‪.‬‬

‫‪14‬‬

‫איזו רצועה בכל השטחים המאוכלסים שנכבשו על‪-‬ידי צה"ל‪ .‬זה התבטא לא רק בפעולות גירוש‪ ,‬אלא‬ ‫גם בריבוי מבהיל של מעשי שוד ואונס‪ .‬גל של תאוות ביזה סחף את מיטב הגדודים בצבא"‪.‬‬

‫‪33‬‬

‫נושא נוסף שנידון במאגר הינו מדיניות הבריטים בשלבים הראשונים של המלחמה והסיבות שהביאו‬ ‫אותם להעביר את בעיית ארץ ישראל לאומות המאוחדות‪ .‬על פי המאגר עולה שבעקבות מלחמת‬ ‫העולם השנייה היתה בבריטניה נטייה להשיב לאנגליה את כוחותיה מהשטחים שמעבר לים‪ .‬היה זה‬ ‫בעיקר בשל המשבר הכלכלי אליו נקלעה בריטניה בעקבות מלחמת העולם השנייה‪ .‬גורמים נוספים‬ ‫שמצוינים הינם הלחץ שהופעל על בריטניה לקלוט בארץ את פליטי השואה וכן פעולות המחתרת כנגד‬ ‫הצבא הבריטי במסגרת תנועת המרי‪ .‬למרות זאת‪ ,‬על פי האתר‪ ,‬לא תאמה החלטת האומות‬ ‫המאוחדות את ציפיותיה של בריטניה‪ ,‬שציפתה לקבל אישור לקיים את המנדט שלה בארץ‪ .‬לכן‬ ‫בתגובה על החלטת האומות המאוחדות פעלו הבריטים‪ ,‬במהלך השלב הראשון של מלחמת‬ ‫העצמאות‪ ,‬להקשות על ביצועה של ההחלטה‪ .‬פעולותיה של בריטניה באו לידי ביטוי באי‪-‬שיתוף‬ ‫פעולה עם האו"ם‪ ,‬בסיוע לכוחות ערביים בא"י ובתמיכה באינטרסים הטריטוריאליים של עבר‪-‬הירדן‬ ‫)שאיפה לכלול את הנגב בחלק הערבי של המדינה(‪ .‬אולם במקביל לפעילויות זו‪ ,‬שנועדו ליצור תוהו‬ ‫ובוהו שיגרום אולי לזימונם מחדש לא"י‪ ,‬החלו הבריטים בפינוי כוחותיהם‪.‬‬

‫‪34‬‬

‫במאמרים באתר ישנם אזכורים רבים לכך שהבריטים סייעו לצד הערבי במהלך המלחמה והפריעו‬ ‫לכוחות המגן היהודיים‪ .‬לדוגמא‪ ,‬בקטע שעוסק במבצע נחשון נאמר ש" ב‪ 13.4.48-‬תקפו ערבים‬ ‫שיירה שהייתה בדרכה להר הצופים‪ .‬בשיירה היו מרצים מהאוניברסיטה העברית‪ ,‬ורופאים ואחיות‬ ‫מבית‪-‬החולים הדסה‪ .‬הערבים הרגו את האנשים שנסעו בשיירה זו‪ ,‬והצבא הבריטי לא מנע את‬ ‫הטבח‪ .‬בירושלים פוצץ בניין העיתון " ג'רוזלם פוסט"‪ .‬הפיצוץ נעשה באמצעות חומר נפץ שהבריחו‬ ‫הערבים לאזור במכונית צבאית בריטית"‪.‬‬

‫‪35‬‬

‫דוגמא נוספת עולה במאמר שעוסק בקרב על הרובע‬

‫‪ 33‬חיה רגב ואביגיל אורן‪ ,‬הקמת צה"ל – לאחר הקמת המדינה‪.‬‬ ‫‪ 34‬חיה רגב ואביגיל אורן‪ ,‬סיום המנדט הבריטי בארץ‪.‬‬ ‫‪ 35‬חיה רגב ואביגיל אורן‪ ,‬הפעלת תכנית ד' ומבצע נחשון )אפריל ‪.(1948‬‬

‫‪15‬‬

‫היהודי בירושלים בו מסופר על סילוק מגינים יהודים מעמדה אותה תפסו במהלך הקרבות‪.‬‬

‫‪36‬‬

‫אולם יש‬

‫לציין שמצוינים גם מקרים בהם התעלמו הבריטים מפעילות כוחות המגן היהודיים‪ ,‬דוגמת חיפה‪.‬‬

‫‪37‬‬

‫תחת נושא מלחמת העצמאות נידון גם הנושא של תוכנית החלוקה של האומות המאוחדות‪ .‬על פי‬ ‫המאגר ביקשה בריטניה כינוס מיוחד של עצרת האו"ם לדון בעניין ארץ‪-‬ישראל ולמנות ועדה שתציע‬ ‫פתרון לבעיית ארץ ישראל‪ .‬בעקבות זאת מונתה ועדה שבדקה את הנושא והגישה את המלצותיה‬ ‫לעצרת האומות המאוחדות‪ .‬בהמלצת הועדה חולקה הארץ באופן גיאומטרי לשתי מדינות ושבעה‬ ‫אזורים‪ :‬שלושה יהודיים‪ ,‬שלושה ערביים ושטח בינלאומי בירושלים‪ .‬שתי המדינות היו אמורות לקיים‬ ‫שיתוף פעולה כלכלי‪ .‬ב‪ 29-‬בנובמבר ‪ ,1947‬הצביעה עצרת האו"ם בעד הקמת שתי מדינות מדינה‬ ‫ערבית לצד מדינה יהודית‪ ,‬וקבעה את גבולותיהן‪ .‬היהודים הסכימו להצעה‪ .‬הערבים דחו אותה‪ ,‬ולא זו‬ ‫בלבד אלא שלמחרת ההחלטה הותקפו יישובים יהודיים בכל רחבי ארץ‪-‬ישראל‪ .‬היהודים נאלצו‬ ‫להילחם בתחילה נגד ערביי ארץ ישראל ואחר כך נגד צבאות ערב שפלשו לארץ ישראל‪ .‬גבולות‬ ‫המדינה היהודית עוצבו בעקבות המלחמה‪ ,‬ולא בעצרת האו"ם‪.‬‬

‫‪38‬‬

‫העובדה שהיו אלה הערבים‬

‫שהתנגדו לתוכנית החלוקה ויזמו את מלחמת העצמאות מודגשת במקורות שונים באתר‪.‬‬

‫‪39‬‬

‫המאגר עוסק גם בפרשת הרוזן השבדי ברנדוט‪ .‬על פי המאגר לאחר הכרזת המדינה ולאור המלחמה‬ ‫בארץ מינה האו"ם את הרוזן פ' ברנדוט למתווך מטעמו בין הצדדים הלוחמים‪ .‬המתווך עשה מאמצים‬ ‫רבים להשגת הפסקת אש‪ ,‬ואף ניסח תכנית‪ ,‬בה התווה גבולות חדשים למדינה יהודית הקמת‬ ‫קונפדרציה בין ישראל לבין ירדן‪ .‬כל מדינות ערב‪ ,‬פרט לירדן‪ ,‬התנגדו לתכנית‪ .‬לעומת זאת ישראל‬ ‫דחתה את התכנית‪ ,‬אך הביעה נכונות לנהל מו"מ נוסף‪ .‬לאור המצב הציע ברנדוט תוכנית נוספת‪,‬‬ ‫שהוגשה ב‪ 17 -‬בספטמבר ‪ .1948‬גם תוכנית זו לא יצאה לפועל לאור פעילות צה"ל שקבעה עובדות‬ ‫בשטח‪ ,‬והכתיבה את הגבולות שנכללו בסופו של דבר בהסדרי שביתת הנשק‪.‬‬

‫‪40‬‬

‫‪ 36‬רמי יזרעאל‪ ,‬הרובע היהודי בירושלים העתיקה במלחמת העצמאות‪.‬‬ ‫‪ 37‬יעקב מרקוביצקי ‪ ,‬המערכה על חיפה וסביבותיה במלחמת העצמאות‪.‬‬ ‫‪ 38‬דב גביש‪ ,‬החלטת ‪) 29‬כ"ט( בנובמבר ‪.1947‬‬ ‫‪ 39‬מאיר פעיל‪ ,‬מלחמות ישראל‪ :‬מלחמת העצמאות; אלון סילפין‪ ,‬מלחמת העצמאות – חמשת המהלכים המרכזיים; ממאבק על ארץ‪-‬ישראל‬ ‫למלחמה על ארץ‪-‬ישראל חלק ג'‪.‬‬ ‫‪ 40‬חיה רגב ואביגיל אורן‪ ,‬פרשת ברנדוט; מאיר פעיל‪ ,‬מלחמות ישראל‪ :‬מלחמת העצמאות‪.‬‬

‫‪16‬‬

‫סוגיה נוספת‪ ,‬הקשורה במלחמת העצמאות‪ ,‬היא סוגית מעורבותם של הארגונים אצ"ל ולח"י‬ ‫במלחמה‪ .‬על פי הכתוב במאגר‪ ,‬היה תפקודם של שני הארגונים מינורי‪ ,‬וכלל בעיקר שיטות שהיו‬ ‫מקובלות על הערבים‪ :‬הטרדת תחבורה‪ ,‬הצתת חנויות ‪,‬השלכת פצצות וירי ברחובות הן על חיילים‬ ‫בריטים‪ ,‬שעדיין היו בארץ‪ ,‬והן על ערבים‪ .41‬בנוסף‪ ,‬מצוינת במקומות רבים העובדה שאנשי האצ"ל‬ ‫והלח"י סייעו לכוחות ההגנה בהגנה על ירושלים‪ 42.‬וכן סייעו בכיבוש יפו‪ .‬אך בעיקרו של דבר לא קיבלו‬ ‫על עצמם הארגונים את מרות המוסדות הציוניים או היישוביים‪.‬‬

‫‪43‬‬

‫לאחר הכרזת המדינה והקמתו של‬

‫צה"ל פורקו הארגונים‪ ,‬חוץ מאשר בירושלים‪ ,‬ושולבו במסגרת הצבא‪.‬‬

‫‪44‬‬

‫יש שתי סוגיות מרכזיות הקשורות לפעילותו של אצ"ל במלחמת העצמאות‪ :‬פרשת אלטלנה‪ ,‬ואירועי‬ ‫דיר יאסין‪ .‬על פי הכתוב באתר‪ ,‬בתקופה של "מבצע נחשון" )אפריל ‪ (1948‬שבוצע על‪-‬ידי לוחמי‬ ‫הפלמ"ח ועל‪-‬ידי ההגנה‪ ,‬יזמו כוחות האצ"ל פשיטה על הכפר דיר‪-‬יאסין‪ .‬התקפה זו אושרה על‪-‬ידי‬ ‫מפקד ההגנה בירושלים‪ ,‬כשהבין כי היא תבוצע גם ללא אישורו‪ .‬בפעולה זו נהרגו רבים מהכוח‬ ‫התוקף ובמהלכה נפגעו נשים וילדים ובתים פוצצו על יושביהם‪ .‬בנוסף לכך מצוין כי פעולה זו עוררה‬ ‫ויכוח ציבורי על עצם נחיצותה ועל דרכי הפעולה‪.‬‬

‫‪45‬‬

‫מלבד אזכור זה‪ ,‬מוזכרת הפעולה גם במאמר‬

‫שעוסק בירושלים ושם מוזכר מספר ההרוגים בפעולה זו כבדרך אגב‪.‬‬

‫‪46‬‬

‫פרשת אלטלנה‪ ,‬מוזכרת רק‬

‫כדרך אגב‪ ,‬ומצוין ש"האצ"ל הביא מצרפת לחופי ישראל אנייה ובה כ‪ 5,000-‬רובים‪ ,‬וסירב למוסרם‬ ‫לצה"ל‪ .‬במהלך ההיתקלויות החרים צה"ל ‪ 1,800‬רובים‪ .‬האנייה‪ ,‬על שאר מטענה‪ ,‬נתקעה בחוף תל‪-‬‬ ‫אביב ועלתה באש‪ .‬במהלך חילופי האש נהרגו שלושה חיילי צה"ל ל‪ 16-‬אנשי אצ"ל"‪.‬‬

‫‪47‬‬

‫‪ 41‬חיה רגב ואביגיל אורן‪ ,‬הקרב על ירושלים‪.‬‬ ‫‪ 42‬חיה רגב ואביגיל אורן‪ ,‬הקרב על ירושלים; רמי יזרעאל‪ ,‬הרובע היהודי בירושלים העתיקה במלחמת העצמאות; אריה חשביה‪ ,‬ירושלים‬ ‫במצור ובקרב; דודו דיין‪ ,‬הלוחמים הצעירים של ירושלים‪.‬‬ ‫‪ 43‬ממאבק על ארץ‪-‬ישראל למלחמה על ארץ‪-‬ישראל ‪ :‬חלק ג'‪.‬‬ ‫‪ 44‬חיה רגב ואביגיל אורן‪ ,‬הקמת צה"ל – לאחר הקמת המדינה‪.‬‬ ‫‪ 45‬חיה רגב ואביגיל אורן‪ ,‬הקרב על ירושלים‪.‬‬ ‫‪ 46‬אריה חשביה‪ ,‬ירושלים במצור ובקרב‪.‬‬ ‫‪ 47‬מאיר פעיל‪ ,‬מלחמות ישראל‪ :‬מלחמת העצמאות‪.‬‬

‫‪17‬‬

‫סיכום‬ ‫החברה הישראלית עברה שינויים חברתיים ופוליטיים מיום הקמתה ועד ימינו‪,‬מחברה סמכותית‬ ‫לחברה רב‪-‬תרבותית‪ ,‬אולם בעיית הסכסוך הערבי‪-‬ישראלי עדיין לא נפתרה‪ .‬בשנים האחרונות הסיתו‬ ‫ההיסטוריונים "החדשים" בכתיבתם את מוקד תשומת הלב מהאדרת הקמת מדינת ישראל לנושאים‬ ‫השנויים במחלוקת בזיכרון הקולקטיבי הישראלי‪.‬‬

‫מלחמת העצמאות מוצגת באתר מנקודת מבט ישראלית ואין הצגת המלחמה מנקודת מבט‬ ‫פלשתינית‪ .‬באתר מובאים התהליכים והאירועים המרכזיים במלחמה‪ ,‬והיא מוצגת כמלחמת הגנה‬ ‫שנגרמה באשמת הערבים‪ ,‬והיהודים התגוננו מפני התוקפנות הערבית כאשר מול הכנופיות עמד כוח‬ ‫מאורגן שהביא לניצחון‪ .‬העם הערבי הוסת על ידי מנהיגות קיצונית‪ ,‬ולכן הערבים אשמים בפלישה‬ ‫ובסבל שנגרם בעקבותיה ועל מדינות ערב לפתור את בעיית הפליטים‪.‬‬

‫ברוב המאמרים מוצגים הערבים כבורחים‪ ,‬אולם ניתן למצוא מספר אזכורים לפינוי בכוח ולפעילות‬ ‫אלימה של הכוחות היהודיים )בעיקר בכפרים ובערים המעורבות(‪ .‬בתיאור הקרבות שהתנהלו‪ ,‬בערים‬ ‫המעורבות‪ ,‬יש אזכור לסבלן של שתי האוכלוסיות עקב צליפה‪ ,‬אולם רוב הדגש הוא על היות היהודים‬ ‫קורבן‪.‬‬

‫האתר גם אינו מרחיב נושאים השנויים במחלוקת ביישוב היהודי כגון‪ :‬פירוק הפלמ"ח‪ ,‬יחס הבריטים‬ ‫ליהודים‪ ,‬הארגונים ה"פורשים" אצ"ל ולח"י‪ ,‬תפקיד גח"ל‪ ,‬אלא מציג גישה ממלכתית הנקייה‬ ‫ממחלוקות‪.‬‬

‫קשה לאפיין את האתר על פי שיטתו של פודה‪ ,‬המחלק את ספרי הלימוד לשלוש תקופות‪ ,‬הואיל‬ ‫והמאמרים באתר מייצגים חוקרים שונים‪.‬באתר יש עדיין הדים לתפיסה שאפיינה את ספרי תקופת‬ ‫הילדות – הערבים ברחו‪ ,‬למרות שביקשו מהם להישאר‪ ,‬לדוגמה חיפה‪ .‬לעומת זאת ניתן למצוא‬

‫‪18‬‬

‫אפיונים של הדור השני של הספרים – מוצגת תוכנית ד' שנועדה ליזום שורה של מבצעים התקפיים‬ ‫כנגד האוכלוסייה הערבית ויש אזכורים לפינוי על ידי הכוחות היהודים ופעולות שמנעו את שובם של‬ ‫הפליטים‪.‬‬

‫האתר מנסה להציג תמונה מאוזנת ואובייקטיבית בהצגת המלחמה על ידי הבאת מקורות ראשוניים‬ ‫וציטוטים מפי ההיסטוריונים "החדשים" )בני מוריס ויגאל עילם(‪ .‬האתר מציג מאורעות ותהליכים‬ ‫במלחמה‪ ,‬אולם אינו מביא אסכולות מחקר מגוונות‪ ,‬פולמוסים ובעיות בחקר המלחמה או פירושים‬ ‫חלופיים למאורעות‪ .‬האתר מוצג מנקודת מבט ישראלית ומדגיש בסקירה את צדקת האמונות‬ ‫התומכות במדינה הנמצאת בסכסוך‪.‬‬

‫‪19‬‬

‫רשימה ביבליוגרפית‬ ‫‪ .1‬בר‪-‬טל‪ ,‬דניאל‪ .(1999) .‬הסכסוך הערבי‪-‬ישראלי כבלתי‪-‬נשלט והשתקפותו בספרי הלימוד‬ ‫הישראלים‪ .‬מגמות‪ ,(4)39 ,‬עמ' ‪.445-491‬‬ ‫‪ .2‬גלבר‪ ,‬יואב‪ .(2004) .‬קוממיות ונקבה‪.‬‬ ‫‪ .3‬זמיר‪ ,‬שרה‪ .(2003) .‬זמנים חדשים ספרים חדשים‪ .‬פנים‪ ,31 ,‬עמ' ‪.53-61‬‬ ‫‪ .4‬זקס‪ ,‬דן‪ .(1996) .‬היסטוריוגרפיה וזהות לאומית‪ .‬תיאוריה וביקורת‪ ,‬גיליון מס' ‪ ,8‬עמ' ‪.73-88‬‬ ‫‪ .5‬יובל‪ ,‬עמוס‪ .(2000) .‬הערבים האיסלאם והפלסטינים בספרי‪-‬לימוד בישראל‪.‬‬ ‫‪ .6‬פודה‪ ,‬אלי‪ .(2000) .‬הסכסוך השקט‪ :‬השתקפותם של יחסי ישראל‪-‬ערב בספרי הלימוד‬ ‫להיסטוריה בישראל ‪ .1948-2000‬זמנים‪ ,72 ,‬עמ' ‪.20-39‬‬ ‫‪ .7‬פירר‪ ,‬רות‪ .(1985).‬סוכנים של החינוך הציוני‪.‬‬ ‫‪ .8‬פירר‪ ,‬רות ועדואן‪ ,‬סמי‪ .(1997) .‬אני הגיבור‪ ,‬אני הקורבן‪ .‬פנים‪ ,3 ,‬עמ' ‪.43-49‬‬ ‫‪ .9‬צימרמן‪ ,‬משה‪ .(1996) .‬פולמוסי ההיסטוריונים‪ :‬הניסיון הגרמני וההתנסות הישראלית‪.‬‬ ‫תיאוריה וביקורת‪ ,8 ,‬עמ' ‪.91-102‬‬ ‫‪ .10‬רם‪ ,‬אורי‪ .(1996) .‬זיכרון וזהות‪ :‬סוציולוגיה של ויכוח ההיסטוריונים בישראל‪ .‬תיאוריה‬ ‫וביקורת‪ ,8 ,‬עמ' ‪.9-27‬‬

‫‪20‬‬