שקיעה אפריקנית - קטע

‫"שקיעה אפריקנית"‬ ‫קטע‬ ‫'טוב‪ ,‬יש לי עוד כמה וכמה עניינים דחופים לסדר בסוף השבוע הזה‪ ,‬אני זז!'‬ ‫הכריז עברון בדרמטיות רבה‪ .‬כשירד הבוי עם בתם הקטנה‪ ,‬החלו הכל לקום‬ ‫בהסטת כסאות ונטשו את שולחן הברידג'‪ .‬הילה נטלה את בתה לזרועותיה ואילו‬ ‫עברון הושיט ידו לצחיק בנם – וכך יצאו הכל ללוותו‪ .‬פסקל נשאר מאחור‬ ‫בטרקלין‪ ,‬משיב את הסדר לכנו‪.‬‬ ‫'דרוש בבקשה בשלומם של רבקה ויוסף‪ ,‬והתנצל בשמנו‪ '.‬פנתה הילה לעברון‬ ‫כאשר עמד לצד מכוניתו‪ ,‬ידו על ידית הדלת‪.‬‬ ‫'אני מבין שחשת ברע באותו הערב‪ '.‬ציין בפנים אטומות‪.‬‬ ‫'כן היה לי כאב ראש מחריד ולא הספקנו להתקשר אליך…'‬ ‫'לא ציערת אלא את דורשי טובתך‪ '.‬פסק בתוכחה‪ ,‬משהבחין במבט רווי הלעג‬ ‫הנוקב שעלה על פניה‪ ,‬השפיל עיניו לרגע‪' .‬מה זה משנה!?!' הרים את קולו‬ ‫בכעס‪' .‬אתם הרי עוזבים בלאו הכי…' הוסיף ופתח את דלת המכונית במשיכה‬ ‫עזה‪' .‬להתראות ביום ראשון!' פלט קצרות‪ ,‬התניע בחופזה וזז‪.‬‬ ‫'דורשי טובתי…' ציטטה אותו הילה בלעג מביטה בבעלה‪' .‬הוא בוודאי מתכוון‬ ‫לעצמו הצבוע הזה! אל תעמדו להסתכל עליו!' גערה בשניהם‪ ,‬כאשר יצאה‬ ‫מכוניתו של עברון את שערי החווה‪' .‬הוא תכף יתחיל עם החאראקות שלו‪ ,‬בלי‬ ‫קהל חייו אינם חיים… '‬ ‫איזו מנה גדושה של מרירות?!?‪ -‬נדהם שץ‪– .‬איבה ממש!‪ -‬ופנה בעקבות‬‫הפריאלים לעבר פתח ביתם‪ .‬מחיש צעדיו הדביקם ונע לצידה של הילה – עד‬ ‫שלא חזרו והתיישבו בטרקלין לא פצו שלושתם את פיהם‪.‬‬ ‫'איפה יושבים שאר חברי המשלחת?' שאל שץ סתמית‪ ,‬מנסה לחלצם מאי‬ ‫הנעימות שנקלעו אליה‪ .‬תחילה הביטו בו שניהם בזקיפת גבות‪ ,‬כמו לא הבינו במה‬ ‫מדובר‪.‬‬ ‫'על מה אתה מדבר?' שאלה הילה מחייכת בתימהון‪' .‬אוה… ' פרצה לפתע בצחוק‪.‬‬ ‫'הוא לא סיפר לך? ובכן…' הוסיפה בצחוק גובר והולך כשבעלה מצטרף אליה‬ ‫ברעמי בס מהדהדים‪ ,‬בלא שליטה‪' .‬מיום חמישי הבא‪ ,‬המשלחת זה אתה וראש‬ ‫המשלחת!'‬ ‫שניהם השתחררו ממועקותיהם בצחוק חסר רסן בעוד שץ מעביר מבטים בינו‬ ‫לבינה‪ ,‬מנסה להעלות חיוך על דל שפתיו‪ .‬הידיעה לא הממה אותו‪ ,‬בהחלט לא –‬ ‫כבר הספיק לצבור מעט ניסיון בתחום זה‪ .‬אז עברון והוא זו כל המשלחת‪ ,‬מה רע‬ ‫בכך בעצם‪ ,‬סבר‪.‬‬ ‫'מיד אסביר לך את כל העניין‪ '.‬פנתה אליו הילה כשאך נרגעו הפריאלים מפרצי‬ ‫צחוקם‪.‬‬ ‫אך בטרם המשיכה בדבריה זימנה את פסקל‪ ,‬וציוותה עליו לקחת את צאצאיהם‬ ‫לארגז החול בחצרם האחורית‪ ,‬על צעצועיהם‪.‬‬ ‫'עד לפני שנה בערך‪ ,‬קצת יותר אולי‪ ,‬כללה המשלחת עוד ארבעה מומחים על‬ ‫משפחותיהם;' הסבירה לו הילה‪' .‬מומחים? מושבניקים כמונו שעסקו בהדרכה‬ ‫חקלאית בכפרים בצפון המדינה – כל אחד מהם במחוז עליו הוא אחראי‪ .‬מובן‬ ‫שישבו בעיירות המרכזיות של מחוזותיהם כולל בני משפחותיהם‪ ,‬בתנאים הרבה‬ ‫יותר קשים משלנו‪ .‬למעשה כמעט ולא ראינו אותם‪ ,‬משום שמותר היה להם לרדת‬ ‫למואקה פעם אחת ויחידה בחודשיים‪ .‬עברון שצריך היה לבקרם מדי פעם‪ ,‬כדי‬ ‫להשגיח על עבודתם ולדאוג להם‪ ,‬לא טרח מעודו לעשות זאת‪ ,‬משום שהשר לא‬ ‫העמיד לרשותו רכב חליפי – ולו כמובן לא הייתה שום כוונה לעלות עם הקט‪-‬סן‪-‬‬ ‫קט המקודשת והחדשה שלו על הפיסט…'‬ ‫'מה זה צריך להיות? גזרו עליהם גלות‪ ,‬פעם בחודשיים‪ ,‬מה זה הדבר הזה?' את‬ ‫רוצה לומר שהם לא יכלו לזוז משם‪ ,‬גם לא בסופי שבוע?'‬

‫'נכון זה בדיוק היה מצבם‪ ,‬הותר להם לרדת פעם בחודשיים להצטייד‪ .‬בחורים‬ ‫הנדחים שהם ישבו לא ניתן היה להשיג מוצרי חלב‪ ,‬ובכלל האספקה הייתה שם‬ ‫מוגבלת ויקרה יחסית ל‪-‬מואקה‪ ,‬מלבד בשר ומספר מצומצם ביותר של ירקות‬ ‫שגידלו שם‪ .‬מה אומר לך‪ ,‬אני לא הייתי מסוגלת לשבת שם במקומם‪ .‬בלי מים‬ ‫זורמים‪ ,‬בלי חשמל בתנאים מזוויעים ממש‪ ,‬ומלבד זאת הם היו צריכים לעבוד‪,‬‬ ‫לא? חוץ מההרפזים שהיו ב‪-‬קיאלי‪ ,‬שזה שלוש מאות וחמישים קילומטרים מכאן‪,‬‬ ‫לגבי השאר‪ ,‬לרדת ל‪-‬מואקה זה היה סיפור של יומיים נסיעה לפחות‪ ,‬כאשר‬ ‫התנאים אידיאליים ואין כל תקלות טכניות בדרך…'‬ ‫בלי חשמל וללא ברזי מים… לא גם הוא לא היה מוכן לחיות כך‪ -‬הרהר שץ‬‫בתמיהה‪.‬‬ ‫'אז תעשה בעצמך את החשבון‪ ',‬המשיכה הילה בדבריה‪' .‬ארבעה ימי נסיעה‪,‬‬ ‫יומיים לסדורים וקניות בבירה ועוד יומיים לפחות למנוחה‪ ,‬עניין של שבוע ימים‬ ‫לפחות במקרה הטוב‪ .‬היו גם כאלה שנשארו בבירה שבועיים ויותר בכל הזדמנות‬ ‫שכזו – קשה להיפרד מתנאי חיים נורמליים‪ ,‬רק כדי לחזור לסוף העולם‪ ,‬לא?'‬ ‫'אין טעם שנתחיל ללעוס את העבר‪ ,‬הם עזבו לפני יותר משנה‪ '.‬הזכיר לה בעלה‪.‬‬ ‫'אל תתפרץ לתוך דבריי!' נתכעסה עליו‪' .‬את זה בדיוק עמדתי לומר לו בעצמי!'‬ ‫ובאותה רוח נסערת‪ ,‬כמו חששה ששוב יחזור ויתפרץ לדבריה‪ ,‬המשיכה‪' :‬נכון‪ ,‬אין‬ ‫טעם שנרחיב את הדיבור על העבר בפרט שאנו עצמנו עוזבים‪ .‬עם זאת אני‬ ‫בהחלט סבורה שיש מקום להתייחס לעובדה שהשר הוא זה שהחליט שאין צורך‬ ‫נוסף בסיוע לאותם מחוזות‪ ,‬ומשום כך לא זומנו מחליפים למומחים שסיימו‬ ‫חוזיהם‪ '.‬היא נשתתקה לרגע קל שואפת אוויר לריאותיה – נוטלת שהות לשקול‬ ‫ולנסח את משפטיה הבאים‪.‬‬ ‫'הבעיה שמטרידה את הילה‪ ,‬ממש רודפת אותה‪ ,‬היא כיצד הצליח עברון לשרוד‪,‬‬ ‫לאחר שהמשלחת למעשה פורקה‪ ,‬חדלה להתקיים‪ '.‬הסביר לו משה‪ ,‬מעורר פעם‬ ‫נוספת את חמתה של הילה‪.‬‬ ‫'הוא היה צריך ללכת!' ציינה בהדגשה‪' .‬מה הוא כבר עושה פה אחרי הכל‪ ,‬הטפיל‬ ‫הזה!'‬ ‫'הילה באמת!!! תרדי כבר מהנושא הזה!' גער בה בעלה‪' .‬סיכמנו שהעניין‬ ‫מאחורינו‪ ,‬אז בלי השמצות‪ ,‬הבנת?!?'‬ ‫'אל תפריז‪ ,‬אני לא משמיצה אלו הן העובדות‪ .‬לו זה היה קורה והוא היה עף יחד‬ ‫עם השאר‪ ,‬הכל היה נראה אחרת! היית יושב היום על הג'וב שלו‪ ,‬ולא היה מי‬ ‫שהיה מתנגד להארכת השרות שלנו כאן לשנתיים נוספות‪'.‬‬ ‫'את משלה את עצמך‪ ,‬לי יש את הנתונים להיות ראש משלחת?!?' פרץ בצחוק‬ ‫מריר‪.‬‬ ‫'לא אין לך וגם כאמור אין כל משלחת‪ ,‬לא בזה מדובר ולא על הנתונים שלך‬ ‫הוויכוח! אבל לו הוא היה עוזב כפי שהמצב חייב‪ ,‬היינו יושבים היום במואקה‬ ‫באותם התנאים שהוא זוכה להם כיום‪ ,‬עם התוספות שהוא מקבל – גם בלי שתהיה‬ ‫רשמית ראש משלחת‪'.‬‬ ‫היא יורדת עליו‪ ,‬כמו שכבר ירדה עליו בטח עשרות פעמים בעבר…‪ -‬הרהר שץ‬‫שחש עצמו מיותר בוויכוח הסוער הזה שבינה לבינו‪.‬‬ ‫'בואו נצא קצת אל הילדים‪ ,‬להתאוורר‪ '.‬הציע משה שלהוט היה לשנות את נושא‬ ‫הדיון ואת האווירה גם יחד‪' .‬צריך לשחרר את פסקל להכנת ארוחת הערב‪ ,‬מתחיל‬ ‫להיות מאוחר‪ ,‬את לא חושבת?'‬ ‫'אתה יכול לצאת‪ ,‬אנחנו נצטרף אליך בעוד כמה דקות‪ ' ,‬השיבה לו הילה בקוצר‬ ‫רוח‪' .‬אני רוצה להחליף עוד כמה מילים עם ראובן‪ ,‬אני לא חושבת שאברהם שתל‬ ‫אותו פה לרחרח אחרינו! סביר יותר להניח שהתבקש להרחיקו מהמלון לסוף‬ ‫השבוע הזה‪ ,‬ואין צורך לשבור את הראש מי יכול היה לבקש זאת‪ '.‬צחקה בהנאה‬ ‫רבה מבלי שץ ירד לסוף דעתה‪.‬‬ ‫'בסדר נצא כולנו יחד‪ '.‬פסק משה בהקלה משנוכח שלמעשה נרגעה מכעסיה‪.‬‬

‫'כל מעט הידע שיש לו בחקלאות לראש המשלחת שלך‪ ,‬בא לו ממשה ומהסבריו‬ ‫באותן פעמים בהן ביקר אותנו ובישיבות המשותפות שלו עם משה ומנהל החווה‪'.‬‬ ‫הסבירה הילה לשץ ‪' .‬אין לו בכלל רקע חקלאי‪'.‬‬ ‫'זה בהחלט ייתכן‪ ' ,‬השיב שץ בזהירות‪ ,‬שמח סוף סוף לפצות את פיו‪' .‬אך כראש‬ ‫משלחת אין הוא חייב להיות מומחה חקלאי בעצמו‪ .‬מלבד זאת את לא יכולה‬ ‫להתעלם ממעלותיו‪ ,‬הוא חזק בארגון ויש לו יכולת נדירה לקשור קשרים ולטפח‬ ‫אותם‪ .‬ועד כמה שידוע לי היא היועץ האישי של השר‪ .‬כך הוא עצמו אמר לי וזאת‬ ‫כנראה הסיבה שהוא שרד למרות שהמשלחת פורקה‪ '.‬נחפז שץ להוסיף פרט‬ ‫חשוב זה בו נזכר תוך כדי דבריו‪.‬‬ ‫הפריאלים הביטו בו בחיוך סלחני‪ ,‬האזכור רב החשיבות ששץ מצא לנכון להביא‬ ‫לידיעתם‪ ,‬ביטל בו במקום את חילוקי הדעות בין בני הזוג‪.‬‬ ‫'אני מסכימה אתך שיש לו כשרון רב להרשים אנשים‪ ,‬אך לאחר שמכירים אותו‬ ‫מעט‪ ,‬ההתלהבות ממנו דועכת מיידית – ומסתבר שדברים רבים שהוא מספר אין‬ ‫להם כל אחיזה במציאות‪ .‬ניקח למשל את המעשייה הזו‪" :‬היועץ האישי של‬ ‫השר"‪ .‬עד כמה שידוע לנו התרגיל הזה של שליחת כל המומחים בצפון חזרה‬ ‫ארצה שערך השר‪ ,‬הוא ולא אחר‪ ,‬נועד להיפטר מעברון – משום שהשר לא סובל‬ ‫אותו‪ .‬אחרת קשה להסביר את האבסורד‪ ,‬כיצד נשלחו לבתיהם המומחים‬ ‫מהמחוזות שעדיין משוועים לסיוע בעוד משה נותר על כנו‪ .‬הפרוייקט בחווה היה‬ ‫הפרוייקט הראשון שקם במדינה הזו; ואם היה מקום בו ניתן היה לוותר על סיוע‬ ‫וייעוץ חקלאיים במדינה הזו משום שאין למעשה מה להוסיף – הרי זה בחווה ורק‬ ‫בחווה!' טענה בחום‪' .‬גם השמועות על מערכת יחסיו עם הבוי העדין שלו‪ ,‬די בכך‬ ‫כדי לסלקו ממשרתו‪'...‬‬ ‫'אוקי הבנתי‪ ,‬אני רואה שיש לי עוד הרבה ללמוד‪ '.‬התנצל שץ‪ ,‬הנושא החל‬ ‫לייגעו‪.‬‬ ‫'‪...‬והסיבה שעברון הצליח לשכנע את השגריר להשאירו על כנו‪ ',‬המשיכה‬ ‫מתעלמת מדבריו של שץ‪' .‬היא רק בזכות החווה ומנהלה שסרב להיפרד ממשה‪.‬‬ ‫וזאת למרות שבאה דרישה מהארץ להעביר את עברון לאחת המדינות השכנות‪,‬‬ ‫עד תום חוזהו עקב השמועות שהחלו להתרוצץ‪ .‬סיבה נוספת שחיזקה את עמדתו‬ ‫של עברון הייתה טענתו‪ ,‬שהשר עלול לחזור בו מהחלטתו‪ ,‬שלכל הדעות הייתה‬ ‫אבסורדית – ולדעתו של עברון הייתה זו צורת ענישה פוליטית ללא כל קשר ישיר‬ ‫אליו או למשלחת; ולכן ייתכן מאוד שהמשלחת תורחב שוב לממדיה הקודמים –‬ ‫ולכן רצוי מאוד שהוא יישאר על כנו…'‬ ‫זה אם כן היצור התמים והעדין בעיניו של השגריר…‪ -‬תמה שץ‪– .‬מאיפה היא‬‫ליקטה את כל הידע הזה?‪' -‬ומנין הביטחון שאכן כך הם פני הדברים?' שאל מביט‬ ‫בתמיהה בפני שניהם‪' .‬גם אם זו הנחה מבוססת‪ ,‬הרי זו עדיין הנחה בלבד‪'.‬‬ ‫'ראשית‪ ',‬השיבה לו בשקט נפשי רב‪' ,‬ישנם דברים שלא ניתן להעלימם בפרט‬ ‫בקרב קבוצת אנשים בתנאים כשלנו‪ .‬ומלבד זאת יש לנו מקורות – אנחנו‬ ‫מתכתבים עם הארץ‪ '.‬סתמה דבריה בלי שתוסיף לפרש‪.‬‬ ‫'אני מבין‪ '.‬אמר בלאות מבלי לרדת לחקר מקורותיהם‪ ,‬פשוט התעייף ולא הוסיף‬ ‫לשאול‪' .‬אולי כדאי באמת שנצא קצת?' שאל בתקווה‪ ,‬חוזר על הצעתו של משה‪,‬‬ ‫אשר לו עצמו נראתה רק לפני דקות ספורות כנסיגה מגונה‪ ,‬או הפקרת עמדה‪.‬‬ ‫'ואת הסידור של קלוד הוא כבר מכר לך?' שאלה אותו לפתע הילה כשהחיוך‬ ‫המופלא שלה זוהר על פניה‪.‬‬ ‫אלוהים…‪ -‬נדהם שץ‪- ,‬כשרון יש לה לרחל זו‪ ,‬לזרוק פצצות ברגעים לא צפויים!‪-‬‬‫משה צחק במבוכה מסמיק כולו‪.‬‬ ‫'אם המין החזק בעד יציאה לחצר‪ ,‬אז בואו נצא‪ '.‬אמרה הילה וקמה ממקומה‪.‬‬ ‫קמים בעקבותיה נטשו את הטרקלין ועברו אל החצר מאחורי הבית‪ .‬פסקל נדנד‬ ‫את בנם בנדנדה מאולתרת‪ ,‬תלויה בענפיו של העץ הגבוה בחצרם‪ ,‬ואילו ליאת‬ ‫הקטנה ישבה בארגז החול עם דלי וכף – טורחת במילויו‪ .‬הילדים קדמום בתרועות‬

‫שמחה‪ ,‬צחיק חש לרדת מהנדנדה בסיועו של פסקל‪ ,‬ליאת רק הרימה מבט‬ ‫צוהל אליהם‪ .‬משה ליטף את ראשה הקט של בתו ונטל את צחיק בזרועותיו‪,‬‬ ‫משלח את פסקל לשאר מטלותיו – הילה ושץ ניצבו מעל הקטנה‪ ,‬מתבוננים‬ ‫במעשיה‪.‬‬ ‫'לא לי ובוודאי לא למשה היה קל פה‪ '.‬סחה הילה לשץ‪' .‬גם אתה לא תרגיש בנוח‬ ‫כשתדע שבשעה שאתה עובד בחווה כשהשמש הטרופית מקפחת את ראשך‪,‬‬ ‫הממונה עליך מתרוצץ ברכבו בין מואקה לדיאלו כדי לשבור את שיא המהירות‬ ‫שהציב איזה צרפתי‪ ,‬השד יודע מתי‪ .‬או עורך "פטרולים אלימים" בין האסטרו‬ ‫ושאר בתי המסחר של מואקה‪ .‬אתה אולי תפטור זאת כשטויות‪ ,‬ממש כפי שאנחנו‬ ‫נהגנו לחשוב בתחילה‪ ,‬כי בעצם אכפת לך? אתה את שלך עושה‪ ,‬אך התסכול‬ ‫נאגר לו לאט ומצטבר‪ ,‬בלי שתבחין בכך – ויום בהיר אחד אתה מתפרץ בלא‬ ‫שהיית חייב‪ ,‬בגלל איזו סיבה מטופשת‪'.‬‬ ‫שץ לא השיב ושקל בזהירות את דבריה‪ .‬מכל מקום‪ ,‬הוא לא סבור היה‬ ‫שהפריזה‪ .‬לאחר הכל הפריאלים היו נתונים בבידוד‪ ,‬כשעברון דוחק בהם ביחסו‬ ‫המזלזל והגס מצד אחד – בזאת הרי נוכח במו עיניו; מנגד היו נתונים ללחציו של‬ ‫מנהל החווה‪ ,‬לפי עדותו של עברון – מצב שקשה היה להגדירו‪ .‬ממש קשה‪ ,‬אולי‬ ‫לא פיזית‪ ,‬אך ללא ספק נפשית‪ .‬ברור היה לו לשץ‪ ,‬שיש צורך באופי חזק במיוחד‬ ‫לעמוד כראוי בלחצים שכאלו‪.‬‬ ‫'כן אני מבין…' מלמל בהסכמה‪' .‬לא היה לכם קל‪ ,‬אני משוכנע בזאת‪ '.‬הוסיף‬ ‫חוזר על דבריה‪ ,‬ומלבד עצם ההסכמה להיגיון שבהם‪ ,‬הקרבה אליה והשפעתה‪,‬‬ ‫גם הם היו בין הגורמים לתגובתו‪.‬‬ ‫הנושא מוצה עד תומו לפחות לאותו היום‪ ,‬כך חשו שניהם ועד לארוחת הערב לא‬ ‫הוסיפו לדוש בו‪ .‬לאחר הארוחה שולחו הפעוטות למיטותיהם‪ ,‬משה עסק‬ ‫בהרדמתם‪ ,‬הבוי טרח לסיים את עבודות הבית במטבח – ואילו הילה ושץ ישבו‬ ‫בטרקלין ולגמו משקה צונן‪ .‬היא התעמקה כולה במכתביה‪ ,‬קוראת בעיון כל אחד‬ ‫ואחד מהם‪ ,‬בעוד צילו של חיוך מרחף על שפתיה – בעוד שץ מציץ בה ובכותרות‬ ‫העיתונים חליפות‪.‬‬