פנינים יקרים

Á"Ù˙ ÔÂÈÏ‚ ‡"È ‰˘ • Ë"Ò˘˙ ˙·Ë ‡"Î

‫פרשת‬

˙ÂÓ˘ á........................................ ïéùéã÷ ïéîâúô â.................................................. íéøîú éøô ä ..................................................åúòá øáã æ ..................................................íää íéîéá é .................................... 'ä éàøé åøáãð æà âé ............................................. íéúòì äðéá åè........................... äùò øùà úà øåëæ æè .................... íéîìåò êìäàá äøåâà çé..................................äëøáì ÷éãö øëæ

‫‪è"ñùú úáè à"ë úåîù úùøô‬‬ ‫‪4.22 ............úåøðä ú÷ìãä‬‬ ‫‪6.15 ............... úáù éàöåî‬‬ ‫‪5.03 .............. øçùä úåìò‬‬ ‫‪6.35 ................... äîçä õð‬‬ ‫‪8.25 ........... à"âî ù"÷ æ"åñ‬‬ ‫‪9.12 ........... à"øâ ù"÷ æ"åñ‬‬ ‫‪10.05 .............. äìéôú æ"åñ‬‬ ‫‪5.03 ...................... äòé÷ù‬‬ ‫‪11.49 ....................... úåöç‬‬

‫להכנסת מודעות‪ ,‬ברכות מז"ט‪ ,‬הנצחת ש‪ ,‬לעי"נ וכדו'‪,‬‬ ‫אפשר לפנות במס'‪05731-77772 :‬‬ ‫לשאר עניני המערכת‪ ,‬הערות והארות‪ ,‬אפשר לפנות במס'‬ ‫הנ"ל‪ ,‬או לפעקס‪02.5022-629 :‬‬ ‫כל הזכויות שמורות למערכת‬ ‫שמות תשס"ט‬

‫ב‬

íéðáìä ïåáìì íòì ïáú úúì ïåôñàú àì

.äîéøöî íéàáä ìàøùé éðá úåîù äìàå

íãàä éë ì"ð .'åâå åëìé íä íåùìù ìåîúë åì øåñà ,ú"éùä éëøãá úîà éëøãá êìéì äöåøä ïéàå ,úåöòåîå úåìåãâ úåîëç øçà øå÷çìå ùåôçì øùà à"ë ,åçåëî øúåé äìåòô úåùòì êøåöäî úîçî ,íéìëä úøéáù úáéñ äéä äæå ,'ä åäððç ä"ôæå ,ïåéìò øåàä éåáéø ìåáñì íéìåëé åéä àìù ùåôçì àìù 'éô ,"íòì ïáú úúì ïåôñàú àì" ïåáìì" ,åúâøãîî øúåé äøéúé äðåáú øçà ïáìì íéîùì àåä åúðååëù íâä 'éô ,"íéðáìä øúåé úåùòì åì øåñà ë"éôòà ,åîöò êëæìå úåøåã ìò æîåø "íåùìù ìåîúë" ,åçåëî àåä ïåëðä êøãä ø÷éòå ,åëìé íä ÷ø ,íéðåùàøä .åçåë éôë äâéøãîì äâéøãîî äâøãäá êìéì

.íéàá áåúëä íäì àøå÷ äòùä íù ìò ,é"ùøéô ùéå .ë"ò ,åàá øùà áúë àì øùà ìò äåîúì ïéàå åéäùë íúåîù åðéù àìù ì"æç åøîà øáëã øàáì úøçà äðéãîá íéáø íéîé øãù éî äðäå ,íéøöîá áùåçù éî ìáà ,íñéñëúáå íâäðîá âäåð éæà íåù äðùî åðéà éæà äéøëð õøàá øâì ãéîú åîöò úåîù äìàå ù"æå ,åîå÷îì øåæçì åúòãá éë âäðî íåùî úàæ ,êëì íøâ äî ,íîù åðéù àìù - é"ðá óà ìò äîù åàá íåéä åìéàë ãéîú íéáùåç åéäù .íéáø íéîé íù øáë åéäù

âøåáùòøôî ì"öæ äèàðàã ìàåîù î"âä

éúéàø .êøôá ìàøùé éðá úà íéøöî åãéáòéå ì÷á øîà ãç ,äåîú ùøãî àéáî øùåé éøîà 'ñá ùé éë éúòãá äìòå ,äåù äøéæâá øîà ãçå øîåçå ,'êø äôá' êøôá åùøã åäééååøúã ,úåèéùôá ùøôì íéøáãá íúåà åç÷ì äìéçúîã ,ùøãîá ù"îë ì"éå ,íìåò íäéìò åù÷ä ë"çàå ,äãåáò èòîáå åðééä ,êø äô äéäù äî øîà ãç ,éâéìô àäáã ë"çàå ,äãåáòä úà íäéìò åìé÷ä äìéçúîù ,ì÷á äìçúî ,øîåçå ì÷á åäæå ,ãåáòéùä åù÷ä äìéçúîù åðééä êø äô øîà ãçå ,øîåçá ë"çàå ìò ññîòøå íåúéô úééðáá äãåáòäì äøéæâä åùò ,íééøöîä åèîùð ë"çàå ,íéøöîá àöîðä íòä ìë ,äåù äøéæâá åäæå ,íãåáòéùá åøàùð ìàøùé éðáå åøàùð ë"çàå ,íòä ìë ìò äåù äøéæâ åùòù ïåéøôà äøéæâá íãáì ìàøùé

íéîùì øåà

úåçéìù äæ àìä ïéáäì ùé .çìùú ãéá àð çìù íùä åì øçáéù äùîì ì"ðîå ,äòøôì ïåùàøä àìå àåä àìà çéìùì øçá àì àîìéã ,øçà çéìù ìò øãåðä (ä"ñ íéøãð) àøîâá àúéàã äàøðå ,åúìåæ øîàðù ,åéðôá àìà åì ïéøéúî ïéà åøéáç úòã "äîéøöî áåù êì ïéãîá äùî ìà 'ä øîàéå" äæ àáåäå .ïéãîá êøãð úà øéúäå êì äúøãð ïéãîá ïéà åøéáç úòã ìò øãåðä (íéøãð úåëìä ã"åé) ò"åùá êìéì äöåø íà éìéî éðäå ,åéðôá àìà åì ïéøéúî åìéôà åì ïéøéúî äåöî øáãì ìáà ,úåùøä øáãì éà íà àìà åøîà àì éîð äåöî øáãìå ,åéðôá àìù äîéé÷ì øùôà íà ìáà ,øçà é"ò äîéé÷ì øùôà àìà åì ïéøéúî ïéà øçà ùéà çåìùì øçà é"ò ä"á÷ä åì øîàãî ù"à æ"éôìå ,ù"ééò åéðôá àìå à÷åã ïéãîá åøãð úà øéúéå êìéù äùîì åøúé úòã ìò øãðù óàå ,íù àåä øùàá åøéúä ìàøùé úìåàâì íéøöîì åúåà çåìùì äöø àìä åìéôà åì ïéøéúî æàå äæî ìåãâ äåöî øáã êì ïéàå äîìå ,øãåðä úòã ìò àìù åìéôà åéðôá àìù íéé÷ì øùôàã çëåî å"àå ,ïéãîì êìéì çøëåä øîà øéôùå (ã"ð÷ñ íù ê"ùä ù"îëå) øçà é"ò úåçéìùä .÷"åãå ,ù"àå "çìùú ãéá àð çìù" ïúðåäé ùôð

,ì"öæ àèôàî ÷"äøä ìàùð .íäééç úà åøøîéå "àìæàå àîã÷" àø÷îä íòè ïàë ãå÷ð íòè äî àâøã" ã÷ðéì äéä éåàøäîå ,çîù ïåâéðë àø÷ðã ,àåä íòèä éë ,íéîùî åì åòéãåäù øîàå ."øéáú åîã÷ ,ãåáòéùä éùå÷ "íäééç úà åøøîéå" é"òã "àìæàå àîã÷" äéàøäå ,õ÷ä íãå÷ úàöì åìæàå ,åìæàå åîã÷ äðù õ÷ øôñîù ,"õ÷" àéøèîéâ åéäù äðù 'ú øôñîî äðù "õ÷" ãéøåúùëã ïéðî é"ø øàùé ,íéøöîá úåéäì íéëéøö ìàøùé ìàøùé áäåà èå÷ìé .íéøöîá æà ãò åéäù íéðùä ,äáåùú ìù íù àåä "äéäà" .äéäà øùà äéäà éë ,íåéäî áåè äéäàù ,àáäì ìò àøåî äéäà éë ,øáòù äî ìò ìëúñäì ìáì àåä äáåùúä ø÷éò íù äøåî æ"òå ,àáäì åéùòî ï÷úì úåàøì ÷ø øîåà íãàäùëå ,íåéäî áåè äéäàù "äéäà" äéäà ú"éùä åì øîåà ,äúòî áåè äéäà ú"éùäì éãåäéä úùåã÷ .êîò äúòî

éàîà åáìá äçîùä ïéðò åäî .åáìá çîùå êàøå ì"é àìà .íúñ çîùå êàøå ì"ìåä ,àéñäøôá àì ïäëä ïøäàå ,äøåúä ãåîò àåä åðéáø äùî òåãéã .äìéôú åæ áìáù äãåáò åðééä ,äãåáòä ãåîò àåä ììôúî àåä ,ãçé äøåú íò àåä äìéôúä øùàëå .øåîàë "åáìá çîùå êàøå" åäæå ,äçîùá

ìàøùé éøáã

‫תולדות תשס"ט‬

‫ג‬

øáë ,äãåáòä ïî íé÷ìàä ìà íúòåù ìòúå ì"ðä àø÷á áéúëã àî÷ äãåáòä ïî ùøôì éúáúë ùé ãåòã ,àøúá äãåáòä ïî êä ùøôà åéùëòå é"ðá å÷òöéå øîàð àìå å÷òæéå åçðàéå áéúëã ÷ã÷ãì òåãé äðäã ì"ðäå ,óåñ íéä ìöà ù"îë 'ä ìà äìôú åæ äãåáò äðäå ,äô ìë úìôú òîåù ú"éùäã íëááì ìëá åãáòìå ÷åñôä ìò ì"æø åùøãù åîë ò"î àéä äøö úòá äìéôú äðäå ('á óã úéðòú) äøö úòá ììôúîä êëì , ò"ëì àúééøåàã äìôúù ììôúî åðéàùë ë"àùî ,åäðòéù éåàøå ú"éùä ãáåò àøå÷ åðéàå åáì áàëî çðàúîå âàåù ÷ø ú"éùäì íà ÷ø ,ú"éùä åäðòéù éåàø åðéà éàãå ììë ú"éùäì ïéàù ãò åìëùå åúòãå åáìå åðéò íúñð äãåáò áåøî 'éøèô àðîçø ñðåà ú"éùäì àåø÷ì ïéáäì áì åì ïëå íúñ åçðàéå åðééäå ,ú"éùäì ÷òåö åìàë áùçðå ÷çãäå õçìä ìãåâî éë 'ä ìà øîàð àìå å÷òæéå ìà åîù àì åðå÷ ã"òå åúòã ìò íãàä úà øéáòîù áì áàëî ÷òåöë íúñ ÷ø 'ä ìà ÷åòöì íáì ì"ø äãåáòä ïî íé÷ìàä ìà íúòåù ìòúå ë"éôòà äùî çîùé .ïáäå äìôú åæ äãåáò úðéçá ïî

äëæðå íäî åðìéöé ú"éùä ,òãåðë åðéøåãá íâ íðùé .úîàä êøãá êìéì

ìàåé éøáã

íéøöîá øùà éçà ìà äáåùàå àð äëìà

øîà ãöéë ,àìôé äøåàëì .íééç íãåòä äàøàå àìä ,íééç íãåòä äàøàå ÷ôúñîë ä"ò åðéáø äùî éëå ,íéîéé÷å íééç íäù øåøéáá åì òåãé äéä øáãä äæá øîåì ïéåëúð ïëà .åéôî ø÷ù øáã å"ç àéöåä äùåã÷ã úåéç íäá ùé ãåòä úåàøì àéä åúëéìäù úàîåè ÷îåòá éøîâì å"ç åò÷úùðå åìôð àìù øùà éçà ìà äáåùàå àð äëìà åøîåà åäæå ,íéøöî äàîåèä øå÷î õøàä úåøò àéäù ,íéøöîá íééç íä ãöéë øîåìë ,íééç íãåòä äàøàå ,àîäåæäå íä êàéäå ,äùåã÷ã úåéçá ïééãò íéîéé÷úîå íéáøåàä íéîåöòä úåðåéñðä ìë ìò íéøáâúî ãâð ãåîòì ãöéë éðà íâ ãåîìà íäîå ,íùôðì .äéøëð õøàá éøåâî íå÷îá ø"äöéä úåøáâúä ÷"äàì åúòéñð éðôì á"éùú úðùá äùøãî ,àùð ìàåé éøáã

úà äîéøöî íéàáä é"ðá úåîù äìàå 'úà íéøåèä ìòáá áåúë åàá åúéáå ùéà á÷òé

æîøðù äî ïéðòä ïéáäì ùéå úáù ú"ñ 'ùéà 'á÷òé ø"åîàà áúëù äî éô ìò ì"éå ,äæ ÷åñôá úáù úòã éë ùøãîá àúéàã àäà íééç éöòá ä"äìæ ìáà ,åäééáâì áåøá íéìèá ìàøùéù úåîåàä ìôð íàã êåøò ïçìùá øàáúð éë ïë åðéà úîàá øçàî íå÷î ìëî åîòè ìèáúðå ìéùáú êåúì áìç òáèå ïéððåö íéî ïúéù éãé ìò íùî åøéñäì øùôàã åìéàë éåä íéîä ìò äìòîì óåöìå àéô÷äì áìçä óà éîð éëäå íùî åøéñäì êéøöå ìèá åðéàå åøéëî àä íå÷î ìëî íéåâá ìàøùé åáøòúðù éô ìò íäá íéìèá íðéà êëìä úåîåàäî íãéøôäì øùôà ïéøîùî éìîìà ì"æç åøîà äðäå ,íéãîçðä ã"ëò éøä ïéìàâð åéä ãéî ïúëìäë úåúáù éúù ìàøùé ,úåìâä ïî ìàâäì ìàøùé íéëåæ úáùä úåëæá éë êì úåîù äìàå äðååëä åäæå ,úåîåàä ïéáî íãéøôäìå ïåéëîã äù÷å äîéøöî íéàáä ìàøùé éðá åìèáúð àì äîì ,íéøöî õøàá íéåâá åáøòúðù úáù ú"ñ ùéà á÷òé úà øîàå êéùîä äæì áåøäá úàöì íéãîåòå íéðëåî åéä úáù úøéîù éãé ìò éë íðéà ïë ìòå úåîåàä ïéáî íãéøôäìå úåìâä ïî äùî êøá .íéìèá

éøôñá ,íëì ïúðé àì ïáúå åãáò åëì äúòå ìëàð øùà äâãä úà åðøëæ ô"äò ïàëî åù÷ä ïéðúåð íéøöîä åéäù ïéðòá ùé éëå ,íðç íéøöîá åãáò åëì äúòå øîàð øáë àìäå ,íðç íéâã íäì íäì íéðúåð åéä àì ïáú íà ,íëì ïúðé àì ïáúå øîåà éðà äîå ,íðçá íäì íéðúåð åéä íéâã ,íðçá äæ éøä äøåàëìå ,éøôñá ã"ëò úåöîä ïî íðç íðç éãéî àöåé àø÷î ïéàã ïì úéà àììëå ,åèåùôî àéöåî éøáãî ìéòì åðáúëù äî éô ìò øîåì øùôàå ,åèåùô íéîãúî åéäù ìàøùé éòùøå áø áøòäã ì"æø 'éä àìå ,ïéðåøèô ïúåà åùò íééøöîäì íäéùòîá åìáñ ìàøùéáù íéøùëä ÷øå ,äîåàî íäì øñç ,åãçàúé èùôäå ùøãäå ù"à æ"éôìå ãåáòùä øòö íðç íäì ïúéðù åèåùô éôì óà ù"à áåúëä úðååëå íðçá íäì íéðúåð åéä àì ïáú åù÷äù äîå ,ùîî ïî íðç éøôñá åöøéú æ"ò ,íðç íäì íéðúåð åéä íéâã åðúð úåöî ìåò íäéìòî å÷øôù åìàì ì"ø ,úååöîä íúåàøá íúòùøì íéøçà íâ êéùîäì éãë ,íðçá íëì ïúðé àì ïáú ù"îå ,æ"äåòá íéòùøä úáåè ãåáòùä øòö åìáñù ìàøùéáù íéøùëä ìò øîàð åìàë úåðåéñð ø"äåòáå ,íúðåîàá åãîò ë"ôòàå ‫ד‬

‫שמות תשס"ט‬

‫ד"ת בסעודת רעוא דרעוי‬ ‫בימי השובבי"‬ ‫והלא כבר נודע בשערי גודל כחו ורב חיליה של מר רביה"ק מסאטמאר זיע"א שהי' מעורר רבי‬ ‫בדרשת 'שובבי" תורה'‪ .‬בימי הה התחיל רבינו ז"ל לומר בשלוש סעודות דברי כבושי מוסר‬ ‫והתעוררות דרוש וחסידות משולב בדברי מוסר ותוכחה לעורר הלבבות לתשובה לתיקו החטא הידוע‪.‬‬ ‫והג שרבינו כדר אבותיו הקדושי היה מעורר על תיקוני החטא בשעת אמירת התורה בימי‬ ‫השובבי" עוד מקדמת דנא‪ ,‬כאשר נמצא כמה תורות שנעתקו ע"י התלמידי עוד באורשיווא וקראלי‪,‬‬ ‫אמנ בשנת תרצ"ז שינה רבינו את הילוכו בקודש והתחיל לומר את התורות בהתעוררות גדול בקול‬ ‫חוצב להבות אש ובדמעות שליש ואחריו נמשכו כל הע בהתעוררות ובבכיות גדולות‪ ,‬ובתחילה היה זה‬ ‫רק בפרשת ויחי שקורי פרשת שמות בתפלת מנחה ואח"כ התחיל רבינו ג בשאר פרשיות השובבי"‬ ‫)ובשנה מעוברת ג בפרשיות שובבי" ת"ת( ודרכו בקודש נאדר ונמש עד שנת תשכ"ח‪ ,‬והתורה‬ ‫האחרונה שאמר בשלוש סעודות ברב ע היה בפרשת וארא מימי השובבי"‪.‬‬ ‫דל הקולמוס לתאר את כוחו של רבינו ז"ל באמירת התורה בימי השובבי" החל מפרשת ויחי שאז‬ ‫קורי בשבת במנחה פרשת ואלה שמות שמתחיל שיעבוד מצרי וגאולת של ישראל‪ ,‬וימי אלה‬ ‫מסוגלי לתיקו חטא הידוע‪ ,‬כנודע מספרי קודש‪ ,‬וא בכל שבת באמירת דברי תורה בשלוש סעודות‬ ‫היה רבינו ז"ל מעי ומקוה טהרה לטהר את ישראל ק"ו בימי השובבי" שהיה רבינו מטהר את ישראל‬ ‫ורוח נשמת ומכבס נפשות בי של דמעות‪.‬‬ ‫וידועי המה דבריו הק' שהי' אומר בדרשותיו בכ"פ בעת סעודה שלישית בבכיות מאי הפוגות‪ ,‬כי‬ ‫ה אמת דבזוה"ק מובא דלחומר העו אי תשובה פשוטה מועיל לכיבוס ההעוונות‪ ,‬כי א תיובתא סגיא‪,‬‬ ‫היינו בתשובה מאהבה ולא זולת‪ ,‬עכ"ז הביא בש זקינו מר הקדוש בעל ישמח משה ז"ל שהמלי‬ ‫דתשובת רבי ג יחד מועלת כמו תשובה מאהבה‪ ,‬וזל"ק )חידושי תורה ס"ג ויחי תשי"ז(‬

‫אא"ז זלה"ה יש"מ )פ' האזינו( מחדש דזה החילוק שיש בי תשובה מיראה לתשובה מאהבה‬ ‫זהו רק היחיד אבל בתשובת רבי אפי' א הוא מיראה מקבלו השי"ת ומחשיבו לתשובה‬ ‫מאהבה‪ ,‬שהזדונות נעשי כזכיות‪ ,‬ודרשו מפ' ארפא משובת אוהב נדבה עיי"ש‪ ,‬ובוודאי א‬ ‫אא"ז זלה"ה אמר יש מציאות לעשות תשובה מאהבה כשישראל מתאספי יחד וכל בי עשרה‬ ‫שכינתא שרי' והקב"ה מרח עלינו ומקבל תשובתינו כמו תשובה מאהבה‪ ,‬וימי האלה‬ ‫מסוגלי מאד לזה שיתאספו בנ"י יחד בבהכ"נ ובבה"מ וירבו דיבורי לפני הקב"ה בתפלות‬ ‫ובתחנוני ויהי תשובת הרבי ואולי יחוס השי"ת ויקבל תשובתינו תשובת עמו ישראל שלא‬ ‫נהי' ח"ו מאות שאי מכניסי במחיצתו של הקב"ה‪ ,‬דבעו"ה זעירי אינו שלא נכשלו בדור הזה‬ ‫על ידי שפלות הדור וגודל הנסיונות‪.‬‬ ‫כ"ק מר רבינו בעל בר משה זי"ע‪ ,‬בהקדמתו הנפלאה לספרו הגדול של מר דודו‪ ,‬שו"ת דברי יואל‪,‬‬ ‫מזכיר בערגה גודל ההתרוממות וההתעוררות הכבירה שהשאירו דרשותיו על הע הנאספי‪ ,‬במיוחד‬ ‫בדרשות שבשבתות ימי השובבי"‪ ,‬וזלה"ק‪:‬‬

‫בימי השובבי" היה מארי בדרוש בעת רעוא דרעוי כדרכו בקדוש וכמנהג אבותינו‬ ‫הקדושי‪ ,‬והרבה בתוכחות מוסר לעורר את בני ישראל לשוב על החטא הידוע המעכב‬ ‫גאולתינו ופדות נפשינו‪ ,‬ולקבל על עצמ שמירת העיני וקדושת המחשבה‪ ,‬וכ הזהיר על‬ ‫התבדלות מרשעי‪ ,‬וכ עורר להתרחק משאר עבירות שבי אד למקו ובי אד לחבירו‪ ,‬והי'‬ ‫מוכיח על כל דבר קל וחומר‪ ,‬ורבי השיב מעו בדברות קודשו הנובעי מקרב לב טהור וקדוש‬ ‫והיו הדברי כמי קרי על נפש עייפה לכל הע אשר חדלו לקולו‪ ,‬ונפתח סגור לב לחזור‬ ‫ולשוב אל ה'‪ .‬עכלה"ק‪.‬‬ ‫*****‬ ‫ה‬

‫שמות תשס"ט‬

‫וכ היא דרכה של תורה‪:‬‬ ‫בשבתות פרשיות השובבי" )החל מסעודה שלישית דש"ק פ' ויחי השבת ערב התחלת ימי‬ ‫השובבי"‪ ,‬עד פ' משפטי ובשנה מעוברת עד פ' תצוה(‪ ,‬הי' מעורר הרבה מאד בתו אמירת הד"ת‪ ,‬על‬ ‫תיקו היסוד‪.‬‬ ‫לדרשות בשבתות אלו‪ ,‬היו מתקבצי לבית מדרשו רבי רבי לאלפי מכל קצוי העיר‪ ,‬שבאו‬ ‫ונתאספו לשמוע דבר ה' ולהתעורר בתשובה ברוב ע‪ .‬במעמד זה באו ג רבני משאר קהלות‪ .‬כול היו‬ ‫עומדי צפופי ונדחקי בתו קהל האלפי‪) ,‬ומחמת גודל ריבוי הע‪ ,‬היו מוציאי ספסלי ביהמ"ד‬ ‫בשבתות אלו(‪.‬‬ ‫אמירת התורה בכל שבוע‪ ,‬היתה נמשכת עפ"י רוב כשעה וחצי‪ ,‬וכמה פעמי נמשכה א כשתי‬ ‫ושלש שעות‪ ,‬בפרט בימי השובבי"‪.‬‬ ‫בכל שעת אמירת הד"ת בסעודה שלישית ישב על קצה הכסא והתנענע בכל גופו הטהור בהתלהבות‬ ‫עצומה‪ ,‬ודפק בידיו הקדושי ע"ג השלח בכל זמ אמירתו‪ .‬את הד"ת אמר רבינו בדבקות נפלאה‪,‬‬ ‫בתנועת התעוררות המעורר את הלב ונוקבו עד בית חללו‪ .‬והרבה פעמי בעת אמירת התורה )ולפעמי‬ ‫א בעת אמירת פסוק או מדרש( היה מנג לעצמו תנועה של דביקות מתו ניגו המיוחס לחוחנו )מזו"ר(‬ ‫הגה"ק מפלאנטש זי"ע‪ ,‬ולפעמי תנועות של ניגו אשר זמרו בפלאנטש על זמר מה ידידות או הנגו‬ ‫המיוחס להגה"ק מקאלוב זי"ע )על השיר 'גלות גלות ווי גרויס ביסטו'‪ ,‬אשר מסורת היא בפי החסידי‬ ‫שבזמ שביהמ"ק היה קיי היו הלוי מנגני ניגו זה בכלי שיר בעת הקריב אד מישראל את קרבנו‬ ‫לעורר לבבו לתשובה(‪.‬‬ ‫והי' מוזיל פלגי מי בבכיות עצומות‪ ,‬לעורר הלבבות על חומר החטא שמעכב את הגאולה וגודל‬ ‫הפג שאי מועלת לו אלא תשובה עילאה‪ .‬והי' דורש תוכחות מוסר בעניני שמירת וקדושת העיני‬ ‫והמחשבה‪ ,‬ושעיקר העצה היא רק שלא להסיח דעת א לרגע מהתוה"ק‪ ,‬ולשפו נפשו בתפלות ותחנוני‬ ‫לקל חי‪.‬‬ ‫כשהגביה רבינו את קולו בצעקה בדברי תוכחה‪ ,‬עפעפי כל השומעי נזלו מי‪ ,‬ביללות ואנחות‬ ‫השוברות את הגו‪ ,‬בשמע דברי אלקי חיי דברות קודש היוצאות מקרב לב עמוק‪ ,‬לא הי' א אחד‬ ‫שלא נכנסו בו הרהורי תשובה וחרטה על מעשיו ומחשבותיו‪ ,‬והי' זה מחזה נורא בכל שבוע לשמוע קולות‬ ‫הבכי מהציבור שפלח את האויר ובקע שחקי‪.‬‬ ‫ובאותה שעה היה רבינו מנח ומעודד ומחזק לבבות נשברות ‪-‬שעדיי לא אפסה כל תקוה‪ ,‬ואי ל‬ ‫דבר העומד בפני התשובה‪ ,‬והי' מארי בנוע מליו כמה חשובה ומקובלת התשובה לפני הקב"ה בזמני‬ ‫הקשי‪ ,‬הרבה יותר מאשר בשני קדמוניות‪ ,‬והיה מלי יושר לנח את בני ישראל שמועיל תשובה ג‬ ‫לחטא זה‪ ,‬וג אמר דברי התעוררות לעורר רחמי כלפי מעלה שירח ה' על עמו ועל ארצו במהרה‪,‬‬ ‫ויקוממינו מתו השפלות הנוראה שאנו שרויי בה‪.‬‬ ‫המחזה האיומה הזאת הי' נורא מאד ונפל פחד ואימה על כל הע הרואי את הקולות ואת‬ ‫הלפידי‪ ,‬ותהי הבית לחרדת אלקי‪ ,‬וכל הציבור נתעורר מאד לקול דבריו‪ .‬איה שוקל איה סופר את‬ ‫נאדות הדמעות האמתיות שנשתפכו אז בי הקהל בהרהורי תשובה וחרטה שקננו באלפי לבבות נשברות‬ ‫ונדכאות‪ ,‬בגעגועי לשוב ולהתדבק בא‪-‬ל חי‪ ,‬עי בעי ראו את השפעת הקדושה של הצדיק על קהל‬ ‫עדתו‪ ,‬שא פשוטי הע שזכו רק לשמוע את קולו ואת הלפידי‪ ,‬אבל לא הבינו את עצ דבריו הק' כי‬ ‫עמדו מרחוק‪ ,‬אעפי"כ נתעוררו מקדושת דבריו ולב בערה בקרב כנר המתאחד ע השלהבת שהדליק‬ ‫רבינו בשלהבתיה את לבבות ישראל לאביה שבשמי‪ ,‬ולפתוח סגור לב להתשתוקק לשוב ולהתדבק‬ ‫ביוצר הכל‪.‬‬ ‫בכל עת הדרשה הי' מנענע את כל גופו והי' גועש וטופח ברגליו הקדושי על האר‪ .‬אירע לפעמי‬ ‫בעת דרשו בס"ג מעניני אלו‪ ,‬שהיו הדברי נוגעי אל לבו כ"כ‪ ,‬עד שנחלש באמצע אמירת הד"ת באי‬ ‫אוני‪ ,‬והי' מקצר ועולה ולא גמר את הדרוש‪ ,‬כי נפשו יצאה בדברו‪ ,‬ונגע ללבו עד דכדוכה של נפש‪ ,‬וכמה‬ ‫פעמי הוצר אח"כ לנוח מיגיעתו‪.‬‬ ‫בד"ת בזמני אלו הי' רבינו מרבה להלי יושר על בנ"י‪ ,‬ולברר ע"פ הלכה שמועיל תשובה ג על‬ ‫חטא הידוע‪ ,‬ותמיד הי' מבקש תירוצי ואמתלאות שוני ליישב מ"ש בזוה"ק פי' ויחי שאי מועיל‬ ‫שמות תשס"ט‬

‫ו‬

‫תשובה על חטא זה‪ ,‬והי' ניכר ונראה אשר מילי לצד עילאה ימלל להמלי טוב בעד בנ"י הנשברי‬ ‫ונדכאי בתו הגלות המר בשפלות הנוראה ובגודל ההסתר פני‪ .‬ובכל דברי התוכחה היו בלולי‬ ‫במליצות ישרות כלפי מעלה‪ ,‬וכידוע שכ הי' דרכ של צדיקי אמת שאמרו דברי תוכחות קשי לבני‬ ‫ישראל‪ ,‬ובתו דבריה היו דורשי כלפי שמיא לימוד זכות על ישראל‪) ,‬וכמו"ש בייטב לב פ' דברי‬ ‫ובשאר ספה"ק‪ (,‬וכ זכינו לשמו מפי רביה"ק שתמיד הי' מתפלל בתו הד"ת לעור רחמי שמי על בנ"י‬ ‫ולהשפיע לה השפעות טובות וכל מיני ישועות‪ ,‬ובדברי תורתו נכללו שני העניני האלה‪ ,‬מצד אחד‬ ‫מוכיח בשער‪ ,‬ורבי השיב מעו‪ ,‬וברוח שפתיו ימאס רשע‪ ,‬ומצד שני לימוד זכות כלפי שמיא ומעורר‬ ‫רחמי שמי‪) .‬ועי' בקונטרס על הגאולה ועל התמורה מסי' קכ"א ואיל שרבינו מתחיל בזה"ל‪" ,‬בסיו‬ ‫הקונטרס אכתוב מליצה ישרה וכו'" עיי"ש(‪.‬‬ ‫לקראת סיו הדרשה נסבו שפתי צדיק בדברי ברכה ואיחולי "אנוואונטשע" שהי' תורה בפני עצמו‪,‬‬ ‫וברור מללו שעה ארוכה בתחינה כלפי מעלה כב המתחטא לפני אביו שירח השי"ת על עמו זרע קדושו‬ ‫העמוסי מני בט‪ ,‬ויחיש להושיע במהרה גאולה שלימה כי הלא כשל כבר כח הסבל‪ ,‬ויחו אותנו‬ ‫לפליטת עולמי ותגלה ותראה עלינו כבוד מלכות שמי להתפרס גלוי כבודו יתי' בכל העול‪ ,‬ומדי‬ ‫דברו התחנ בקול מר צורח וקורע רקיעי‪ ,‬ואז היה קול הבכיות חוזר ונשנה‪ ,‬וענו ואמרו כל הע אמ‪.‬‬ ‫ואחר גמרו היה מסיי בלשו קדשו בברכה‪ ,‬על פי רוב בסגנו ידוע‪ ,‬ש"נזכה להתרוממות קר התורה‬ ‫וישראל ולראות בישועת כל ישראל ושמחת ובהתגלות כבוד שמי עלינו במהרה בימינו אמ‪.‬‬ ‫*****‬ ‫בעיר סאטמאר היה זק אחד שזכה בצעירותו להסתופ בצל הרה"ק המפורס רבי אברה מטריסק‬ ‫זצוק"ל ב הרה"ק ר' מרדכי מטשערנאבל זצוק"ל מחבר ספה"ק מג אברה‪ ,‬שהיה רב חילי' לעורר לבות‬ ‫ישראל באמירת תורה בשובבי"‪ ,‬והיה מספר שאצל המגיד הק' מטריסק בשעה שאמר שובבי" תורה‬ ‫היו מוציאי מביהמ"ד אנשי שנתעלפו‪.‬‬ ‫החסיד הזה זכה לעת זקנותו לשמוע את רבינו באמירת תורה בימי השובבי"‪ ,‬ונתפעל מאוד למשמע‬ ‫אזניו כשאמר רבינו את התורות בש"ס והיה מוריד כנחל דמעה מהתעוררות דברות קדשו של רבינו‬ ‫שירדו חדרי בט‪ ,‬והיה רגיל לומר בהתפעלות "שמימות המגיד הקדוש מטריסק זצ"ל לא נשמעו תורות‬ ‫בימי השובבי" דוגמת רבינו ז"ל‪.‬‬ ‫*****‬ ‫דמוע תדמע עי בהעלות על הגיגי לב כמה עצומה היא החלל הגדול שנפערה לנו כתהו חלול בי‬ ‫דור חשו ואפל זה בה אנו נמצאי‪ ,‬ולבי דור דור דעה אשר זכו להתחמ באור שהשפיעו הצדיקי‬ ‫שבכל דור ודור‪ ,‬ועוררו את הקהל לשוב ולתיקו המעשי‪ ,‬צעקת ובכיית הקורע לבבות שיצאה מ‬ ‫הלב החרידה וזיעזעה כל לב‪ ,‬ירדה עד לעומק השיתי‪ ,‬וצרב על כל נימי הנפש‪ ,‬פילח לבבות ושיסע כליות‬ ‫כל אחד ואחד אשר רק כרה והטה אוזנו לשמוע את דבר ה'‪ .‬כל השומעי הוזילו נהרות דמעה כנחלי‬ ‫בתשובה וחרטה עצומה‪ .‬וכמוב שעי"כ זכו למה שזכו‪.‬‬ ‫ובאות הימי‪ ,‬עת זכו ישראל שיהיו ביניה צדיקי אמת אלו‪ ,‬שעמדו כגשר בי ישראל לאביה‬ ‫שבשמי‪- ,‬בשעה שכיתתו רגליה מקרוב או מרחוק אל היכלי הצדיקי ולמעונת נוה קודש‪- ,‬או יותר‬ ‫נכו‪ ,‬כשנסרכו כפות רגליה עלי אדמות‪ ,‬לב הי' הומה אל דוד‪ ,‬רעיונות שוטטו בעליונות‪ ,‬וחישב ע‬ ‫קונהו‪ ,‬חשבונו של עול‪ .‬וככל שנתקרבו יותר זמ נעילת שבת ופרידתה‪ ,‬הי' לב הול ופוע כמהלומת‬ ‫פטיש על הסד‪ .‬כשבאו לשמוע לשמוע הדרשה לא באו בכדי להתבס בפלפלת או פרפרת נאה ותו לא‪.‬‬ ‫אדרבה‪ ,‬כי הצדיק הקרי בדורו אור קדוש על כל הנאצלי הבאי בצל קורתו‪ ,‬אשר זרחה וליהטה בה‬ ‫עד כי רוח נמוגה בקרב מכבר‪ ,‬ובכ באו מקו אשר איש אלוקי עומד ומעתיר עליה תחנוני כלפי‬ ‫מעלה‪ ,‬ובאו לקרוא אל ה' בחזקה‪ ,‬יחד‪ ,‬כדי שיתקבל תשובת למעלה‪ .‬וזכו לחוש ולהרגיש אומר ז"ל‪,‬‬ ‫ומא דיתיב ע מלכא‪ ,‬ונטל ליה בלחודיה‪ ,‬כל מה דבעי שאיל ויהיב ליה‪) .‬זוהר חלק ג ד לב‪ ,‬א(‪.‬‬ ‫ובכ אי מ הפלא שכאשר פתח איש אלוקי את פיו להשמיע את דברו‪ ,‬מיד נפתח ונגדע סגור לב‪,‬‬ ‫וסכר מעינות דמעה פר ושט כנחל מבלי מעצור‪.‬‬ ‫א מי ירפא שברינו ומי יחטט וילקק בפצעינו השותתי ד ועדיי טר הגלידו‪ .‬מי יעורר אותנו‬ ‫לתשובה ולתק את אשר קלקלנו‪ ,‬ומי יעמוד לנו לחזק רוחינו בעת צר‪.‬‬ ‫ז‬

‫שמות תשס"ט‬

‫שב"ק פרשת שמות שנת תרצ"ז בעיר שאמלויא‬

‫דרש רבינו ז"ל פלפול עמוק בסוגיא דפותחי בנולד )נדרי‬ ‫ד ס"ד( השיי לפרשת שמות‪.‬‬

‫בשנת תרצ"ז בשב"ק פ' שמות שבת רבינו הק' זי"ע‬ ‫בעיר 'שאמלוי' ודרש ג"כ דרשה גדולה בבהכנ"ס דש‪,‬‬ ‫והגאו הגדול רבי שלמה זלמ עהרנריי זצ"ל האב"ד‬ ‫שאמלוי הל אל הדרשה‪ ,‬ונכו להעתיק את הפתיחה‬ ‫שאמר רבינו ז"ל בדרשתו‪ .‬ואלו תוכ דבריו הק'‪" :‬ואלה‬ ‫שמות בני ישראל וכו' ויוס הי' במצרי" וצ"ב דמה‬ ‫חידוש יש בזה‪ ,‬ורש"י פי' שעמד בצדקו‪ ,‬אבל לפי"ז עיקר‬ ‫חסר מ הספר‪ ,‬והקדי פי' הכ' בפ' ויגש ואת יהודה שלח‬ ‫לפניו להורות גשנה‪ ,‬וברש"י בש המדרש לתק לו בית‬ ‫תלמוד שמש תצא הוראה‪ ,‬ויש לדקדק וכי לא ידע יוס‬ ‫שצריכי להכי בית תלמוד ליעקב אביו‪ ,‬ועוד קשה למה‬ ‫היה צרי לזה לשלוח את יהודה שהי' מל האחי‪,‬‬ ‫ובעיקר קשה דידוע דרכו של ק"ז היש"מ שהדרש‬ ‫והפשט עולי בקנה אחד וכא אי לזה שו קשר‪.‬‬ ‫ונראה דהנה ידוע שכ"א יש לו השפעה בהתוה"ק‬ ‫כפי בחי' נפשו‪ ,‬והנה המרא דאתרא קנה את מקומו‬ ‫בעירו לפי בחי' נפשו והשפעת התוה"ק שמשפיעי לו‬ ‫לפי בחינתו‪ ,‬ואי לזוז אפי' זיז כל שהוא מהוראתו כפי‬ ‫שמשפיעי לו מ השמי‪ ,‬ויוס הצדיק היה המרא‬ ‫דאתרא במצרי וכשבא יעקב לגור ש שלח מקוד את‬ ‫יהודה שיודיע לו הוראת יוס לפי השפעתו בתוה"ק כדי‬ ‫שידע אח"כ אי להתנהג לפי השפעתו של יוס הצדיק‪,‬‬ ‫וז"פ ואת יהודה שלח לפניו להורות גשנה‪ ,‬כיו שהול‬ ‫לגוש צריכי להכי לו בית תלמוד שמש תצא הוראה‬ ‫כפי בחי' אותו מקו שמשפיעי למרא דאתרא‪.‬‬ ‫וז"פ ויהי כל נפש יוצאי יר יעקב שבעי נפש והיו‬ ‫מחולקי כ"א כפי השפעת בתוה"ק‪ ,‬אבל יוס הי'‬ ‫במצרי כי במצרי הי' יוס השליט והכל הי' מתנהג כפי‬ ‫בחינתו והשפעתו‪.‬‬ ‫‪ ...‬הנה כשבאתי לכא וביקשו ממנו לומר דרשה‪ ,‬א‬ ‫שבאמת צרי עיו למה צרי רב ממקו אחר לומר‬ ‫דרשה והלא במקו הזה צרי להיות השפעת המרא‬ ‫דאתרא‪ ,‬ובפרט מרא דאתרא שקיבלו אותו צריכי לסור‬ ‫למשמעתו שיש לו די רבו מובהק‪ ,‬ומורא רב כמורא‬ ‫שמי וכו' והג שבמקו הזה אי אנו צריכי לזה‪ ,‬כי‬ ‫המרא דאתרא שבכא הוא הגדול הדור והזק שבדור‪,‬‬ ‫ודבריו נשמעי למרחוק וכש"כ באתרי'‪ ,‬א ידוע מה‬ ‫שאמחז"ל במדרש )ויחי( משל לדגי שבי שפותחי‬ ‫את פיה בירידת הגש‪ ,‬וכ הוא בדברי תורה‪.‬‬ ‫ואיתא במדרש עה"פ הנה המלכי נועדו עברו יחדיו‬ ‫כשראו השבטי שניגש יהודה אל יוס אמרו מלכי‬ ‫מדייני אלו ע אלו אנו אי לנו עסק ביניה כי מי‬ ‫שראה את יהודה ע יוס מתווכחי היה יכול לחשוב‬ ‫שיש ח"ו פירוד לבבות ביניה‪ ,‬אבל באמת כיו ששניה‬ ‫מבקשי את האמת נתוודע לבסו לעי‪ .‬כל שלא הי'‬ ‫ביניה ח"ו שו פירוד וכמו שאחז"ל עה"פ את והב‬ ‫בסופה אלו ת"ח שמנגחי זה את זה בהלבה ולא זזו‬ ‫מש עד שנעשי אוהבי‪ ,‬ולזה רצה להודיע שיש‬ ‫אהבה ואחוה בי יהודה ויוס לכ שלח דייקא את יהודה‪,‬‬ ‫וז"פ הפ' ואת יהודה שלח לפניו להורות‪ ,‬כי זה בעצמו הי'‬ ‫הוראה שאינ בפירוד לבבות ויש אהבה ביניה‪ ,‬ואח"כ‬ ‫שמות תשס"ט‬

‫באמצע הפלפול הקשה הרב משאמלוי על דברי‬ ‫רבינו ורבינו השיב לו בטוב טע ודעת‪ ,‬והג' משאמלוי‬ ‫אמר אז לבנו הנה הוא דורש ממש וויא א 'ישמח משה'‪,‬‬ ‫כשנשאל אח"כ הגאו משאמלוי לומר חוות דעתו על‬ ‫דרשת רבינו ז"ל אמר הגאו משאמלוי שרבינו דורש‬ ‫דוגמת הרבי ר' יונת זצ"ל‪.‬‬

‫ומשבאנו לכ‪ ,‬יש לתאר על עוד שב"ק ששבת רבינו‬ ‫בשאמלוי‪ ,‬והיא באותה שנה בפ' בהר בחוקותי‪ .‬שני צדיקי‬ ‫הללו התפללו יחד בבית הכנסת‪ ,‬וכאשר הגיעו לספירת העומר‬ ‫שהמנהג הוא שהמרא דאתרא סופר ראשו לא רצה הרב‬ ‫משאמלוי לספור הראשו וכיבד את רבינו ז"ל שהוא יספור‪,‬‬ ‫אבל רבינו לא רצה בשו אופ‪ ,‬ואמר הרב משאמלוי שבתור‬ ‫הרב מרא דאתרא מצוה לרבינו שיספור בראשונה‪.‬‬ ‫בליל שב"ק בא הרב משאמלוי זצ"ל אל שולחנו הטהור‬ ‫של רבינו ז"ל‪ ,‬וכשהגיע לאמירת תורה כיבד רבינו את המרא‬ ‫דאתרא הרב משאמלוי ז"ל שהוא יאמר תורה‪ ,‬והרב משאמלוי‬ ‫בענוותנותו נענה ואמר בזה"ל "אי קע נישט"‪ ,‬ואמר לו רבינו‬ ‫בדר צחות הלא זה אינו דברי תורה‪ ...‬והשיב הרב משאמלוי‬ ‫ז"ל שיש להביא ראיה שזה נקרא דברי תורה כי אמרו חז"ל‬ ‫למוד לשונ לומר איני יודע )ברכות ד'(‪ ,‬וא אינו נחשב לדברי‬ ‫תורה למה צריכי לימוד‪ ,‬ואמר רבינו זה כבר נקרא דברי תורה‪...‬‬ ‫ואז אמר רבינו ז"ל ד"ת על רש"י ריש הפרשה מה עני שמיטה‬ ‫אצל הר סיני וכו'‪.‬‬ ‫בדרשתו בפרשת בהר דרוש דרש רבינו דרוש בהלכה‬ ‫פלפול עצו בעני בתי ערי חומה‪ ,‬וכמעט שלא דרש בדברי‬ ‫אגדה רק בסיו הדרשה אמר על הפסוק אחרי נמכר גאולה‬ ‫תהי' לו‪ ,‬והתמרמר על אריכת הגלות בעוה"ר ופר בבכי גדול‬ ‫שנתעוררו מזה כל הקהל בהתעוררות‪ ,‬והזכיר דברי ק"ז הייטב‬ ‫פני מה שאומרי בסליחות לער"ה א סררו כפרה מרוב‬ ‫עתי וימי שזה לימוד זכות על כלל ישראל שמה שחוטאי זה‬ ‫רק מתוק אריכות הגלות בי העמי שזה גור שמתערבי‬ ‫בגויי וילמדו מעשיה וע"כ נתרחקי מה' נמצא שהאריכות‬ ‫הגלות הוא לימוד זכות עלינו והוא מליצה ישרה שנזכה‬ ‫להתקרב ולהגאל בב"א ובזה פי' רבינו אחרי נמכר כי אחרי‬ ‫מופלג הוא )כפרש"י פ' ראה( וזה כוונת הכתוב אחרי מאחר שסבלו‬ ‫ישראל מאור הגלות כבר הגיע הזמ להיגאל בגאולה קרובה‬ ‫בב"א‪.‬‬ ‫כשגמר רבינו את הדרשה אמר הגאו הישיש משאמלוי‬ ‫זצ"ל שקלט ותפס את פלפולו של רבינו רק עד מחצית הדרשה‪.‬‬ ‫בשבת אחר התפילה הוזמ רבינו ז"ל לקידושא רבא בבית‬ ‫הגה"צ המרא דאתרא ואז נדברו יראי ד' איש אל רעהו בסיפורי‬ ‫צדיקי‪ ,‬רבינו סיפר לו העובדא הידוע מהרה"ק בעל א פרי‬ ‫תבואה מליסקא זצ"ל שהיה דומה במראהו להרה"ק בעל היכל‬ ‫הברכה מקאמארנא זצ"ל‪ ,‬ומקובל בפי החסידי שאביו הרה"ק‬ ‫ר' אלכסנדר מקאמארנא זצ"ל היה רגיל לבוא לעיר אוהעל‪,‬‬ ‫ובעיר אוהעל גרו הרבה מתנגדי על הצדיקי החסידי ורצו‬ ‫להתעולל עלילות רשע על הרה"ק מקאמארנא ורצו הלצי‬ ‫לשכור מופקרת עבור בצע כס שתוציא ש רע על הרה"ק‬ ‫מקאמארנא‪ ,‬ובעיר אוהעל גרה אז אשה תמימה וחשובה‬ ‫שנקראת "שרה די בעקערי" שהיתה אופית בבית מר הישמח‬ ‫משה ז"ל והיא היתה אשה יראת שמי ופחדה שהלצי ישיגו‬ ‫מטרת‪ ,‬ע"כ הלכה והציעה עצמה שהיא מוכנת בעד בצע כס‬ ‫להוציא ש על הצדיק‪ ,‬וה האמינוה ונתנה לה את הכס‪ ,‬ואז‬

‫ח‬

‫סיפרה את הסוד מה שרצו האינשי דלא מעלי לעשות‪ ,‬ונתגלה‬ ‫קלונ ברבי וכבוד הצדיק לא נגרע‪ ,‬והיה להרה"ק מקאמארנא‬ ‫קורת רוח מזה ואמר לה "החייתנו ודעו ל שהייתי צרי להוליד‬ ‫עוד ב והננו נות ל את זה במתנה"‪ ,‬ואז הולידה את בנה‬ ‫הרה"ק מליסקא זצ"ל‪ ,‬ובשמי היו הרה"ק מקאמארנא‬ ‫והרה"ק מליסקא אחי‪ ,‬וע"כ היו בידידות‪ ,‬והיו דומי בקלסתר‬ ‫פניה זה לזה‪ ,‬ע"כ סיפר רבינו ז"ל‪.‬‬ ‫בעיר שאמלוי התקיימו אז שני סעודות מצוה לכבוד רבינו‬ ‫ז"ל‪ ,‬והגה"צ משאמלוי בא לכבוד רבינו ליקח חבל בסעודות‬ ‫אלו‪ ,‬וכמו"כ עשה אז אבר אחד פדיו הב לתינוק שטר נימול‬ ‫כי היה צהוב‪ ,‬ואמר אז רבינו באמצע התורה בדר צחות‪ :‬דכמו‬ ‫שאנו פודי את הילד הזה א שעדיי לא נכנס בבריתו של‬

‫אברה אבינו ע"ה‪ ,‬כ יעזור ד' ויפדה אותנו מגלותנו א‬ ‫שאיננו ראוי מצד מעשינו ועדיי לא שבנו בתשובה ודפח"ח‪.‬‬ ‫בספרו טיול בפרדס )אות ד' סי' יב( מביא בזה"ל‪ :‬שמעתי‬ ‫מיד"נ הגאו הצדיק המפורס מו"ה יואל ט"ב שליט"א אבדק"ק‬ ‫קראלי ובעת אבדק"ק סאטמאר יע"א בהיותו פה בקהלתינו‬ ‫שאמר דמבואר במדרש דלכ נפרטי הבהמות והגמלי‬ ‫ששלח לעשו לפי שלעתיד יחזיר עשו לנו בכפלי כפלי בפירי‬ ‫פירות עיי"ש‪ .‬לכ הי' מקפיד על פכי קטני‪ ,‬דלעתיד‬ ‫כשיחזיר יהי' מזה פירי פירות הרבה‪ ,‬ומזה מוכח דממונ‬ ‫חביב עליה יותר מגופ עכ"ד‪ ,‬וש"י‪ .‬עכ"ל בספר טיול בפרדס‪.‬‬ ‫נלקט מספרי "מושיע של ישראל"‬

‫קול צהלה ורינה שפתי תרננה‬

‫מתו שמחה וחדוה לכבוד אחי היקר‪ ,‬ירא ושל‪ ,‬בעל מדות מוזהבות‪ ,‬מכובד על הבריות ואהוב‬ ‫על המקו‪ ,‬משריש תורה ויראת שמי לעדרי צא קדשי‪ ,‬מכבד את ה' בגרונו‪ ,‬כליל המעלות‪,‬‬

‫מו"ה מאיר פריש שליט"א‬

‫לרגל שמחת לבו בנישואי בנו היקר כמר יואל הי"ו עב"ג שתחי'‬ ‫וזאת הברכה שיזכה לראות רב נחת דקדושה מכל יוצ"ח‪ ,‬ויזכו לבנות בית נאמ בישראל‪ ,‬על‬ ‫אדני התורה והיראה‪ ,‬ששו ושמחה ישיג‪ ,‬עדי נזכה לרגלי מבשר צדק משמיע ישועה‪ ,‬אכי"ר‪.‬‬ ‫אחי ‪ :‬טובי' פריש‬

‫ברכות שמי מעל‬

‫קד מלמדינו‪ ,‬מוכתר בכל מדה ומעלה‪ ,‬פירותיו פרי מגדי‪ ,‬לפי עני הבנאי‪ ,‬בסברא ישרה מאיר עינינו‪ ,‬מלא וגדוש בתורה‬ ‫וביראה טהורה‪ ,‬הוגה באורה זו תורה כחשיכה כאורה‪ ,‬בתורה וביראה מלא על גדותיו‪ ,‬ועל גביה עולה תרומת מידותיו‪ ,‬שיעוריו‬ ‫היקרי בטוט"ד נאמרי‪ ,‬מדבש ונופת צופי מתוקי‪ ,‬קולע על המטרה‪ ,‬בשפה ברורה וישרה‪ ,‬ברוחו פי שני‪ ,‬תורה ויראת‬ ‫שמי‪ ,‬מפורס לש ולתהלה‪ ,‬בקרב אמוני ע סגולה‪ ,‬שבחו מי ימלל‪ ,‬אי גומרי עליו את ההלל‪ ,‬ה"ה‬

‫הר"ר משה פנחס ווידער שליט"א‬ ‫לרגל השמחה אשר במעונו בהולדת בנו למז"ט‬

‫תכו תפלתנו קטורת לפני אדו כל עולמי‪ ,‬שיזכה לזרעא חייא וקימא די לא יפסוק ודי לא יבטול מפתגמי אורייתא‪ ,‬ותורה‬ ‫וגודלה על שולחנו יחדיו יהיו מותאמי‪ ,‬וכאשר היה באמנה אתו כל הימי‪ ,‬להגדיל תורה ולהאדירה‪ ,‬כ יזכה להמשי הלאה‬ ‫מתו בריות גופא ונהורא מעליא‪ ,‬וא טוב וחסד ירדפנו כל הימי‪ ,‬עדי נגאל גאולת עולמי‪ ,‬ונגלה כבוד ה' צור עולמי‪ ,‬בביאת‬ ‫גאולתינו ופדות נפשנו‪ ,‬ומלכינו כ"ק מר רבינו שליט"א בראשינו‪ ,‬בב"א‬

‫כעתירת וברכת תלמידיו בכיתה ט – א מכינה לישיבה קטנה‪ ,‬השותי בצמא את דבריו‬

‫אהר בארמינקא‪ ,‬שמעו יואל בארמינקא‪ ,‬ישעי' בערקאוויטש‪ ,‬יחזקאל שרגא היילברוי ‪ ,‬יוס הערשקאוויטש‪,‬‬ ‫יעקב טאקטאק‪ ,‬עזריאל מדרדכי יאזשע‪ ,‬יואל לעבאוויטש‪ ,‬צבי אלימל עהרנטאל‪ ,‬יצחק יוס פריש‪ ,‬משה‬ ‫קרויס‪ ,‬צבי אריה ראזנבערג‪ ,‬שמע ראזנבערג‪ ,‬יעקב ראטשילד‪ ,‬יצחק ישראל רובי ‪ ,‬משה אריה רובי ‬

‫שהשמחה במעונ‬

‫‪ê"¬−ñ¾ ¬¼ôê½ ½ìòõ í"îô‬‬ ‫‪³ëí −½îþ−êñ‬‬

‫‪ô"íî¼ñ öëí ½ò×íñ - ê"¬−ñ¾ ö−îþëñ−−í šì®− þ³ñê í"îô‬‬ ‫‪ê"¬−ñ¾ ö−îþëñ−−í ó−−ì ’þ ì"íþí î−ëêñ‬‬ ‫‪"ëñ ë¬−" −ôñîêë öî¾êþ óî−ë íî®ô þëí‬‬

‫* * *‬

‫‪³ëí ³ð−ññ – î"−í ñõê ëîð þ×¾− þ"þí‬‬ ‫‪ê"¬−ñ¾ ñõê í¾ô óìòô í"îô î−ëêñ‬‬ ‫‪ê"¬−ñ¾ öêô¬êþ .è .ê −×ðþô í"îô îò³îìñ‬‬

‫* * *‬

‫‪öëí ³ð−ññ - î"−í þ¼ð−îî ½ìòõ í¾ô þ"þí‬‬ ‫‪ê"¬−ñ¾ þ¼ð−îî ó−−ì šì®− í"îô î−ëêñ‬‬ ‫‪ê"¬−ñ¾ ðñ−¾¬êþ í¾òô ðîð ’þ è"íþí îò³îìñ‬‬ ‫‪ê"¬−ñ¾ ðñ−¾¬êþ þï¼−ñê ’þ ì"íþí îò−šïñ‬‬

‫* * *‬

‫‪î"−í öêô¾−−ñõ −ë® ¼¾îí− þ"þí‬‬ ‫‪³ëí ³ð−ññ‬‬

‫ט‬

‫שמות תשס"ט‬

‫אז נדברו יראי ה'‬

‫דברי השקפה טהורה על דרכי מחשבה ותפילה בעתות צוק וצרה‬ ‫אז נדברו יראי ה' איש אל רעהו ויקשב ה' וישמע ויכתב ספר זכרו לפניו ליראי ה' ולחושבי שמו )מלאכי ג‪ ,‬טז(‪ .‬דברי‬ ‫הכתוב אלו מאירי באור את הזמני החשוכי בה אנו שרויי בימי הללו‪ ,‬ימי הבירור האחרו‪ ,‬ימי אשר בה‬ ‫יראי ה' וחושבי שמו נאחזי בדלות כח באמונה התמימה והטהורה‪ ,‬ואינ נותני לקול ענות הנשמעת בחוצות‬ ‫לחדור אל לבות‪ ,‬לעת כזאת ידברו איש אל רעהו וישמעו דברי כדרבונות לחזק ולהתחזק בעניני אלה העומדי‬ ‫ברומו של עול‪.‬‬ ‫זכתה עדתינו ונחלת ה' שפרה עלינו‪ ,‬והתגדלנו על ברכיו של אותו צדיק ‪ -‬שהנחיל לדור האחרו תורת אמת‬ ‫והשריש בלבות ישראל יסודי אמונת אומ ‪ -‬מר רבינו הקוה"ט זי"ע‪ ,‬אשר העתיק מתורת של כל גדולי הדורות‬ ‫נ"ע את השקפת הברורה והטהורה מכל סיג ורבב‪ ,‬תקע וייסד יסודות החזקי כמסמרות נטועי בעניני גלות‬ ‫והגאולה העתידה‪ ,‬ובזכותו נשאר לעול שארית תורת אמת אשר ילמדו ויתבוננו בו מה יעשה אד ויחיה‪ ,‬ויוכל‬ ‫האד לידע את המוטל עליו לעתי הללו‪.‬‬ ‫רבבות אלפי ישראל יושבי אר הקודש נמצאי בימי טרופי אלו ברפיו דעת ובלבול נורא‪ ,‬מאמיני בני‬ ‫מאמיני ה וצמאי לדבר ה' אול מצויי ה בי פטיש לסד‪ ,‬מחד יודעי המה כי סכנה גדולה מרחפת על‬ ‫ראש וראש בני בית מהרוצחי השפלי הערביי ימ"ש‪ ,‬אשר מיו ליו הסכנה גוברת והולכת עד כי יתכ‬ ‫ומסוגלי ה "לכסות" את כל שטחה של א"י בכלי משחית וכלי זי רח"ל‪ ,‬ומאיד יודעי ומכירי ה כי רשעי‬ ‫האר הציוני וצבא הטמא רק מגבירי במלחמותיה ובהתגרויותיה את גודל הסכנה כא‪ ,‬וביותר הסכנה‬ ‫האיומה הנשקפת בלאו הכי מכל המדינות הערביות הסמוכות אשר מצפי ומחכי ליו פקודה ה' ישמרינו‪.‬‬ ‫הנה האמת עד לעצמו שלא כימי הראשוני ה זמני תקופתינו‪ ,‬כי אז בתחלת שנות קיומה של המדינה הציונית‪,‬‬ ‫הרי לסיבת הצלחת צבא רצו ונהו המו בית ישראל אחריה‪ ,‬עד שאפילו לא אבו להעיר אוז לשמוע דבר ה' אמת‪.‬‬ ‫אמנ בתקופתינו אנו כאשר ההצלחות האלו נהפכו לכשלונות כואבי ודואבי‪ ,‬וכל ערי א"י מקו שלטו המדינה‬ ‫נחשבות ‪ -‬עקב ההצלחות של אז ‪ -‬כמקו סכנה נורא ואיו עבור כלל ישראל‪ ,‬בעו"ה נסובו הדברי ואפי' בי יראי‬ ‫ה' המתבדלי במחשבת מקצה קצהו של ציונות ואביזרייהו‪ ,‬נוצר מצב שנתקלי ה בשאלות ותמיהות‬ ‫המקננות בלב‪ ,‬כגו‪ ,‬הא לא נכוני ה פעולותיה ומלחמותיה של צבא הציוני בכדי להרחיק את הסכנה של‬ ‫כלי משחית מערי א"י‪ ,‬הרי הבא להרג השכ להרגו‪ ,‬ועוד כהנה וכהנה‪.‬‬ ‫בימי הרת עול אלו אי לנו אלא לחזור על עיקרי הדברי אשר קיבלנו מאבותינו ורבוה"ק זי"ע ואע"פ שקבועי‬ ‫ה בלבינו כיתד שלא תמוט צריכי אמנ חיזוק בכל יו‪ ,‬ובפרט בימי הללו שכ"א מאתנו לא ימלט שלא תטר‬ ‫ותתבלבל עליו מחשבתו בעני זה‪ .‬אי לכ קיבצנו כמה יסודות לפונדק אחד אשר מיוסדי ה על שיחת מורינו‬ ‫הגה"צ אב"ד שליט"א בהיכל הישיבה‪ ,‬ולתועלת הקורא הצגנו הדברי בסגנו של שואל ומשיב בכדי שירו‬ ‫הקורא בו‪.‬‬ ‫* * *‬ ‫ראשית אשאל‪ ,‬הא אי במלחמת הציוני של עכשיו משו הצלה לישראל‪ ,‬לאחר שהאו"ה הערביי פתחו‬ ‫במלחמה והשליכו מאות כלי משחית שיש בה בכדי להרוג לערי א"י‪.‬‬ ‫התשובה ברורה מאד ואי כא מקו לספיקות כלל‪ ,‬ראשית‪ ,‬כי כפי שמר רביה"ק זי"ע מביא רבות )ויוא"מ א'‬ ‫קל"ח‪ ,‬עה"ג עמ' מ"ב‪ ,‬דבר"י פר' וישלח( דמבואר בכ"מ בדברי חז"ל )תדב"א א"ר‪ ,‬מד"ר נשא‪ ,‬אוהחה"ק מטות( דאי‬ ‫אפשר שתבוא ישועה לישראל אלא ע"י אנשי שומרי תורה ומצות שאי בה חטא ויש לה זכותי גדולי‪,‬‬ ‫כמאמה"כ למה את עוברי את פי ה' והיא לא תצלח‪ ,‬דבהעברת פי ה' א"א שיהא בו הצלחה כי כשה נלחמי‬ ‫מתעורר עליה המקטרג בעת המלחמה‪ ,‬ובוודאי שכאשר בצבא הטמא נלחמי אנשי פושעי בה' ובתורתו‪,‬‬ ‫לא יוכל ירא ה' המאמי לקוות כי תבוא ישועה לישראל על יד‪ ,‬דהווה כפירה בתורה ובדברי הנביאי וחז"ל‪.‬‬ ‫וכל זה ג א לא היה בפעולותיה משו דחיקת הק ושלטו קוד זמ הגאולה‪ ,‬אלא סת לא שיי שע"י‬ ‫פושעי תהא הצלה כלשהוא‪ ,‬וכל שכ כאשר כל פעולותיה ה בהעברה על השבועות ובמרידה ברצונו ית' שלא‬ ‫להעמיד שלטו ומדינה לישראל קוד ביאת המשיח‪ ,‬וכפי שמביא מר זי"ע )ויוא"מ סי' קל"ז( דברי הראשוני כי‬ ‫שלטו ומלוכה כזו מביא סכנה גדולה ועצומה לישראל‪ ,‬ובוודאי לא נוכל להאמי שסכנה נוראה כזאת תביא‬ ‫להצלה‪.‬‬ ‫וא א לא היה לנו כל זה הרי מבאר מר זי"ע )עה"ג עמ' קצ"ו( עפ"י דברי חז"ל )סנהדרי ט"ז‪ ,‬רמב" הל' מלכי‬ ‫פ"ח( דאי מוציאי את ישראל אפי' למלחמת רשות אלא עפ"י סנהדרי של ע"א‪ ,‬ובמלחמת מצוה א"צ סנהדרי‬ ‫אול צרי שיהיה עפ"י מל שיש לו די מל עפ"י תורה‪ ,‬ומה ג שאז היו חכמי ישראל שוקלי כל הצדדי א‬ ‫תהא במלחמה הצלה ברורה וא אי דר אחר להצלה‪ ,‬ומוב הדבר שכא לא רק שאי לנו סנהדרי ומל‪ ,‬אלא‬ ‫ניתנת ההכרעה לפושעי ומופקרי אלו ראשי השלטו הציוני המוחזקי לסכ ולהפקיר את ישראל‪ ,‬ממילא ברור‬ ‫שמות תשס"ט‬

‫י‬

‫שאי זו הצלה אלא רציחה ושפיכות דמי‪.‬‬ ‫ואלו הרוצי להשוות עני לא תעמוד על ד רע לכא‪ ,‬ע"ז כתב מר זי"ע )עה"ג עמ' קצ"ח( דאי זה נכו עפ"י‬ ‫תורה‪ ,‬דכתבו הפוסקי )ב"ח וסמ"ע חו"מ תכ"ו( דחיוב הצלה הוא רק בוודאי הצלה‪ ,‬ושלא יבוא בעצמו לידי סכנה‬ ‫ע"י הצלה זו‪ ,‬דא יש אפי' ספק סכנה לעצמו אינו חייב להציל חבירו‪ ,‬ובוודאי שכא אי ספק שה מכניסי עצמ‬ ‫לסכנה גדולה ועצומה‪ ,‬וא רואי בחוש אי שנהרגי ונרצחי ש במלחמת מדי יו ביומו‪ ,‬כ שוודאי אי כא‬ ‫עני לא תעמוד על ד רע‪.‬‬ ‫ובאמת‪ ,‬באי ברירה אחרת להינצל מידי האו"ה מצווי אנו לברוח ולהנצל‪ ,‬כפי שמפרשי רוב הראשוני בפר'‬ ‫וישלח )רמב"‪ ,‬אברבנאל‪ ,‬רבינו בחיי‪ ,‬ספורנו‪ ,‬ועוד( דבכל דור ודור ראוי לנו לאחוז בדרכו של יעקב אבינו ע"ה‬ ‫שנזמי עצמינו לשלשת הדברי‪ ,‬והיינו לתפלה לדורו כפשוטו‪ ,‬ולמלחמה היינו לברוח ולהנצל מה‪.‬‬ ‫ולולא כל זאת הרי ידוע המשל שמביא מר זי"ע )ויוא"מ( על המציל שבא להציל מהדליקה ולא ידעו כי הוא‬ ‫המבעיר והמדליק את הבעירה‪ ,‬כ הדבר כא כי ה המה היו בעוכרינו להבעיר את האש הנורא ולגרו לשנאת‬ ‫ישראל עמוקה בי האו"ה ועכשיו צועקי ה מוכרחי אנו להציל‪ ,‬וקילורי לעיני ה דברי מר זי"ע בעני זה‬ ‫)חדו"ת מהר"י ט"ב תשי"ד(‪ ,‬וזל"ק‪ ,‬וזה רואי עי בעי מפי ספרי וסופרי מפורש בתורתינו הקדושה שאלמלא‬ ‫היו נכנעי לפני אומות העול לא הי' אירע שו רע לבני ישראל‪ ,‬וכו'‪ ,‬כי רצה יעע"ה להנחיל הדר לדורות לקיי‬ ‫ואני אתנהלה לאטי להתנהג בהכנעה ושפלות לפני או"ה שרק על דר זה יוכלו להתקיי בזמ הגלות‪ ,‬וכו'‪.‬‬ ‫לאחר דברי אלה הבהירי אשאל‪ ,‬מה ה פירוש של דברי דמתאמרא בשוקא משמיה של מר רביה"ק זי"ע‬ ‫שבכה מרורות על כל חיל שנלח בצבא הציוני שנהרג‪ .‬הא אי זה מתפרש כהוראה לנו להתפלל לשלומ‪.‬‬ ‫הנה המעיי בחידו"תיו של מר רביה"ק זי"ע במש ימי המלחמה )נשא‪ ,‬וכו' תשכ"ז( יראה בעליל כי לא יתכ לסרס‬ ‫הדברי ולהביא רק את חלק‪ ,‬כמה דאת אמרת דבתורתינו הק' כתיב "ועבדת אלהי אחרי"‪ ,‬והדבר פשוט דמי‬ ‫שאינו מתבונ לפניו ולאחריו לשופטני יחשב‪ ,‬וצריכי אנו להתבונ ג בדברי מר זי"ע על מה בכה בתחלה ועל מה‬ ‫בכה אח"כ‪ ,‬וכשמביאי את גודל צערו על מות החיילי צריכי להתבונ בכל דבריו מרישא ועד גמירא בכדי‬ ‫להבינ על בוריי‪.‬‬ ‫ותחילת דבריו הק' של מר זי"ע נסובי על העני שהציוני לקחו והכריחו בכפיה הרבה יהודי נאמני לה'‬ ‫ולתורתו לבוא למלחמה זו וללחו את מלחמת קיו הציונות‪ ,‬וכפי שמתמרמר ש בכאב נורא בל"ק‪" ,‬וויפיל‬ ‫עהרליכע איד האב זיי גענומע בכפיה אי די מיליטער"‪ ,‬והנה כשבוכה על מיתת הרי בוכה על יהודי שומרי‬ ‫תורה שנלקחו לצבא בכפיה ונרצחו במלחמה זו‪.‬‬ ‫שנית‪ ,‬ג על היהודי שאינ שומרי תומו"צ יש לבכות‪ ,‬ועל כ שיהודי אלו נפלו ברשת של הציוני תרתי‬ ‫משמע‪ ,‬דהיינו‪ ,‬קוד החטיאו אות הציוני והביאו לידי כ שלא ישמרו תומו"צ ‪ -‬והדברי ידועי‪ ,‬ולאחמ"כ‬ ‫הביאו לרציחת במלחמת שלא עפ"י תורה‪ .‬ועל שתי רעות אלו בכה ויילל מר זי"ע‪ ,‬ראשית שנפלו בידי הציוני‬ ‫שהוציאו אות מדר התורה והמצוות‪ ,‬וגדול המחטיאו יותר מ ההורגו‪ ,‬וג ע"ז שהוציאו אות מהעול כפשוטו‬ ‫שנרצחו רח"ל במלחמת אשר לא כדת‪ ,‬והיינו כי פעמיי הכתה בה הרעה‪ ,‬בראשונה הרגו אות מעול הבא‬ ‫ואח"כ מעול הזה‪.‬‬ ‫אול הכל הול אחר הכוונה‪ ,‬כמוב שאלו הנוטי לציונות מחפשי לנצל את מה שמר זי"ע בכה על חייליה‬ ‫ומביאי אותו כראי'ה שצריכי להתפלל לשלומ והצלחת‪ ,‬אבל באמת סילו נורא הוא‪ ,‬כי המעיי ורואה דבריו‬ ‫הק' הלא ישתומ ויראה כי דיבר ממש היפ הדברי‪ ,‬דהיינו זה שבכה עליה כוונתו היתה שקליפת הציונות היא‬ ‫קליפה נוראה ואיומה שבתו כל הצרות שטומאה זו המיטה על כלל ישראל‪ ,‬הרי יש ג הצרה הזאת שד ישראל‬ ‫נשפ כמי‪ ,‬רח"ל‪.‬‬ ‫תפילתינו צרי להיות בכל עת על כל ע ישראל בכלליות שינצלו מכל צער ונזק‪ ,‬ובזה נכלל הכל‪ .‬ובעני היהודי‬ ‫הנלחמי בצבא‪ ,‬הלא תמיד כשה נלחמי‪ ,‬מתגברת השנאה אצל האומות הערביות בכל מקומות מושבותיה‪,‬‬ ‫כ שנוצר סכנה עצומה לכל אחינו בני ישראל בכל רחבי תבל ובפרט ליושבי ארה"ק‪ ,‬ותמיד שיי להתפלל בכלליות‬ ‫על כל ע ישראל‪ .‬וכפי שכתב מר זי"ע לאחר מלחמת בשנת תשכ"ז )עה"ג( בזה"ל‪ ,‬ובאמצע המלחמה בודאי לא‬ ‫היה דר אחר אלא להתאמ בתפלה עבור ישראל שלא יהיו טר לשיניה ולא יבואו לידי כלי´ ח"ו באופ נורא‪.‬‬ ‫ע"כ‪.‬‬ ‫עוד זאת אשאל‪ ,‬מה צריכי אנו לכוו בברכת המיני‪ ,‬ומה הביאור ב"וכל המיני כרגע יאבדו"‪ ,‬מי ה הנכללי בגדר‬ ‫מיני‪ .‬עוד אשאל את אשר על לבי‪ ,‬החופשיי של ימינו באיזה גדר ה נכללי‪ ,‬והא יש להצטער כשנהרגי‬ ‫ונרצחי‪.‬‬ ‫ביאור הברכה מבואר במפרשי כי וכל המיני כרגע יאבדו הכונה היא על אלו הכופרי בהשי"ת‪ .‬והדבר ידוע את‬ ‫אשר מר זי"ע זעק והתריע פעמי רבות כי בברכת "ולמלשיני" נכללי הציוני‪ ,‬כפי שכותב במר לבבו )ויוא"מ‬ ‫סי' קפב( בזה"ל‪ ,‬היכא שהמדובר הוא ממיני ואפיקורסי מפורסמי וג מסיתי ומדיחי שמעבירי מאות‬ ‫אלפי ורבבות מישראל מהתורה הקדושה וממלאי כל העול במינות ואפיקורסות רחמנא ליצל וכו'‪ ,‬עליה לא‬ ‫נאמר בשו מקו ללמד עליה זכות א בתפלה בלחש בינו לבי קונו‪ ,‬שהרי אדרבה תקנו חכמינו ז"ל )ברכות כח‪(:‬‬ ‫ברכת ולמלשיני בשביל‪ ,‬עכל"ק‪ ,‬וחוזר על הדברי בספרו על הגאולה סימ ס"ח בזה"ל‪ :‬וזה וודאי שהציוני‬ ‫והמיני של זמנינו מסיתי את ישראל לשוב מאחרי ה' הרבה יותר מאפיקורסי בימי ר' גמליאל – שעליה נתק‬ ‫ברכת המיני – ע"כ‪ .‬וכאשר אנו מתפללי ברכת ולמלשיני אנו מכווני בכלליות כי כל אלו שה בגדר מיני‬ ‫יא‬

‫שמות תשס"ט‬

‫יאבדו‪ ,‬וכל אלו שרצו ה' הוא שיאבדו‪ ,‬כרגע יאבדו‪.‬‬ ‫ולעני החופשיי של היו‪ ,‬לכאו' הדבר תלוי במחלו' הראשוני בנידו‪ ,‬הנמוקי יוס והרמב" שנחלקו בגדר תינוק‬ ‫שנשבה‪ ,‬ויש לדו על החפשיי הא ה נמצאי בגדר מיני או לאו‪ ,‬דהרי מצד אחד התגדלו והתחנכו בדר זו‪,‬‬ ‫ומצד שני הרי א רוצי באמת אפשר לה לדעת וללמוד תורה ואמונה‪ .‬אול ישנ ג חפשיי שמאמיני בה'‬ ‫ובתורתו‪ ,‬אלא משו שנתגדלו בדרכ ומשוקעי ה בשערי הטומאה אינ שומרי תורה ומצוות ולכאו' ה‬ ‫אינ נכללי בגדר מיני‪ ,‬אלא לעני להלוות ברבית וכדו' תליא במחלו' הפוסקי הנ"ל‪.‬‬ ‫ולעני להצטער על מות של החופשיי‪ ,‬עיקר הכאב והצער צרי להיות על נשמה שנאבדה מ העול וחזרה‬ ‫לעולמה בלא תשובה‪ ,‬עבר וחי כל ימיו בלא תורה ואמונה בריקנות נוראה ובהעברה על הדת‪ ,‬ולא זכה להגיע‬ ‫לתשובה קוד מיתתו‪ ,‬על כ צרי להיות עיקר הצער והכאב‪.‬‬ ‫מפשטות ותמימות של יהודי פשוטי שחיו בימי קד אפשר ללמד ג על עני זה‪ ,‬כפי המסופר על יהודי‬ ‫פשוט בעה"ב ונהנה מיגיע כפו שחי בחו"ל‪ ,‬שהעסיק שני פועלי יהודי במקו עבודתו האחד היה שומר תורה‬ ‫ומצוות בקפידא‪ ,‬והשני היה חפשי‪ ,‬לימי מת פועלו הראשו והתאבל עליו כדרכו של עול ולאחר זמ שכחו‪,‬‬ ‫אול לאחר שמת השני שהיה חפשי הבעה"ב לא הפסיק להתאבל עליו וימי רבי הצטער והתעצב על מיתתו‪.‬‬ ‫וכששאלוהו פע אמאי מצטער על האחרו יותר מ הראשו הלא שניה היו פועלי טובי ומה ג שהאחרו לא‬ ‫היה שומתומ"צ‪ ,‬ואז ענה יהודי פשוט זה‪ ,‬אי אפשר לשכוח ממנו הלא מי יודע כמה סובלת נשמתו בעול האמת‬ ‫לאחר שעברה כל ימיה ריק מ התורה והמצוות‪ .‬ובאשר לראשו הלא היה שומר תורה ומצוות‪ ,‬אמנ קשה עלי‬ ‫בהעדרו אבל נשמתו עלתה למקו מנוחתה בעול האמת‪.‬‬ ‫על כ היה צערו ויגונו‪ ,‬מה יהיה ש בעול האמת ע נשמה תועה שהגיעה לאחר ימי חיי ללא תורה ומצוות‪ ,‬וזה‬ ‫צרי להיות הרגשתו ומחשבתו של כל ירא ה'‪ ,‬שיצטער על כל נפש שמסתלקת מ העול ללא תשובה באמת‪.‬‬ ‫וכמוב שדבר זה מוסי לכאב והצער הנורא שמשו מדינה מרידה זו שוב נרצחי ונהרגי נפשות ישראל‪ ,‬וכפי‬ ‫שמר זי"ע מתמרמר מאד )דבר"י וישלח ק"פ( על ההרוגי והנרצחי במלחמותיה‪ ,‬וזל"ק‪ ,‬ובעוה"ר כבר אבדנו על‬ ‫ידיה אלפי ורבבות מבני ישראל מעת שהתחילו בדרכ הרשעה של דחיקת הק ובכל יו ויו ניתוס שבר על‬ ‫שבר ואבדו נפשות ישראל ע"י מעשיה הרעי‪ ,‬ומי יודע מתי נהי' פטורי מצרה הזאת‪ ,‬ע"כ‪.‬‬ ‫תמצית הדברי‪ :‬הכאב והצער הנורא האופ אותנו בימי אלו צרי לבטא ולהביא בנו התגברות השנאה העמוקה‬ ‫להציוני והנגררי אחריה בבחינת תכלית שנאה שנאתי‪ ,‬ולא ח"ו שהצער יביא את ההיפ‪.‬‬ ‫* * *‬ ‫סו דבר‪ .‬דבר גדול היא שינו יסודות אלו בימי אלו‪ ,‬כי בזה נטהר את עצמינו מ הצרעת והנגעי‪ ,‬נתנתק בהחלט‬ ‫מ הכפירה שבלב‪ ,‬ויתבהר לנו החומר שבאיסור להשתת בשו מחשבה וכ"ש בפעולה שיש בה רמז של הסכמה‬ ‫והכרה בציונות ושלטו המרידה‪ ,‬ובוודאי כי בזה נתגונ במעט ע מכ"ע השוני הצינורות המקלחי ציונות בתו‬ ‫בתי ישראל בשמות משמות שוני וה המה מכניסי זמורות זרי בכר בית ישראל פורצי הגדרי ומחבלי‬ ‫בכרמי‪.‬‬ ‫וביותר צריכי אנו למג ולמחסה מפני הצרה הצרורה שחדשי מקרוב באו קווי הטלפו בלשונ הטמא ובלשו‬ ‫אידיש המדוברת‪ ,‬המפיצי דיעות כוזבות ומלאי רגשי שמחה וחדוה על כל פעולה ופעולה ממלחמת הציוני‪,‬‬ ‫והדברי חודרי לבתינו ועלולי לזה ח"ו את נפשות בנינו ברוחות כפירה ומינות רח"ל‪.‬‬ ‫ומבהיל על הרעיו האי שאפשר בקל להיכשל במחשבה ובדיבור והיא חמורה עד למאד‪ ,‬ורבות מצינו שמר זי"ע‬ ‫מתבטא בל"ק בספה"ק ויוא"מ ועה"ג כי הרוצה בקיומ במחשבתו הרי זה מודה בעבודה זרה‪ ,‬וז"ל‪) ,‬עה"ג עמ' פ"ו(‬ ‫וכל מי שיש לו אפילו מחשבה שיש צור במדינת הרי זה מודה בע"ז בלי ספק‪ ,‬ונפשות ישראל ה כהפקר בעיניו‪,‬‬ ‫וכ"ז הוא היפ דעת תורתינו הקדושה שחסה על כל נפש ונפש מישראל‪ .‬ע"כ‪.‬‬ ‫נחזור ונשנ לעצמינו שהש 'ישראל' שהציוני הכופרי הללו חרתו על השתלטות באר הקודש מזוי הוא‪,‬‬ ‫ובהתייסדות שלטונ ומדינת מרדו במלכו של עול והוציאו עצמ מע ישראל‪ ,‬ישראל עוד רד ע א‪-‬ל וע‬ ‫קדושיו נאמ‪ ,‬ע ישראל אינו מורד ומתגרה באוה"ע כל עוד שהוא שרוי בגלות‪ ,‬על פי ה' יחנו ועל פי ה' יסעו‪.‬‬ ‫בינו נא זאת ע ה' אזרו חיל לחזק ולהתחזק בעד עמנו ובעד ערי אלקינו‪ ,‬אל תתנו לספיקות והרהורי לחדור‬ ‫לליבכ בשעה קשה זו שעליה אמר נביא ה' )זכריה יג( וצרפתי כצר את הכס ובחנתי כבח את הזהב‪ ,‬ובזכות‬ ‫האמונה הטהורה הבוכ"ע יחיש לנו הישועה‪ ,‬קרוב יו ה' להגלות וק ישו לחוש‪ ,‬קול דודי הנה זה בא מדלג על‬ ‫ההרי מקפ על הגבעות‪ ,‬בעגלא ובזמ קריב‪ ,‬אכי"ר‪.‬‬

‫יעמדו על הברכה‬

‫ידידינו היקרי שהשתתפו עבור הוצאת הגליו לרגל השמחה שבמעונ‬ ‫הר"ר יהושע צבי פליישמא הי"ו הר"ר משה פנחס ווידער הי"ו‬ ‫הר"ר ישכר דוב אפל הי"ו‬ ‫לרגל לידת בתו‬

‫לרגל לידת בתו‬

‫שמות תשס"ט‬

‫יב‬

‫לרגל לידת בנו‬

‫המש ביאור מהל החמה ותקופתה ‪ -‬פרק ב' ‪ -‬מחזור הגדול של חמה של כ"ח שני‬ ‫וחשבונה‬ ‫מחזור הגדול של כ"ח שני‬ ‫כבר בא דברינו בארוכה בפרק הקוד שהחמה סובבת סביב כדור העול בכל שנה ושנה‪ ,‬וא"כ מה‬ ‫נשתנה אחרי כלות כ"ח שני שמברכי על תחלת המחזור של חמה עושה מעשה בראשית מה‬ ‫נתחדש בשנה הכ"ט יותר מבכל שנה ושנה‪ ,‬התי' הוא דהאמת הוא שבכל שנה ושנה מתחילה שוב‬ ‫מחזורה כמו בתחילת בריאת העול‪ ,‬מ"מ אי זה בא באותה יו ובאותו שעה‪ ,‬יו שלישי בלילה‬ ‫אור ליו רביעי בשעה ‪ 6‬שהוא זמ תחילת הלילה כשהיו והלילה שוי‪ ,‬ובכל שנה אי מגיעה החמה‬ ‫לנקודתה הראשונה ביו רביעי דווקא אלא בשאר הימי‪ ,‬ואפי' כשמגיעה לנקודתה דהיינו שאחר‬ ‫שמסבבת כ"ח פעמי )דבכל שנה מסבבת פע א' כנ"ל( אז היא מגיעה לנקודתה הראשונה ובשעה‬ ‫‪ 6‬בתחילת יו )‪ -‬ליל( רביעי כמו שהיתה בשעת הבריאה בשעת תליית המאורות‪ ,‬ואז אנו מברכי‬ ‫הברכה עושה מעשה בראשית‪ ,‬וחשבו זה הדבר למה רק בכל כ"ח שני מגיעה החמה לנקודתה‬ ‫באותה יו ובאותה שעה הוא חשבו שנקל להבינו וכל אד יכול לחשוב בניקל כמ"ש הרמ"ע‬ ‫מפאנו )באלפסי זוטא ברכות נט‪ :‬וש"א ולכ בחרו חז"ל בחשבו זה כיו שנקל לכל אד לחשבו ולא‬ ‫בחשבו אחר הנק' תקופה דרב אדא( והביאו רש"י בגמ' ברכות ד נ"ט ע"ב‪ ,‬וכמו שנפרטנו כא‬ ‫באריכות‪ ,‬וזאת למודעי שהצגתי כא כל חשבו וחשבו בפרוטרוט אפי' החשבונות הקלי ביותר‪,‬‬ ‫מחמת שבעני זה שרוב האנשי אינ בקיאי בזה יכולי להתערבב אפי' מחשבו קל ביותר‪.‬‬ ‫‪ì÷ðá ìëåð ïñéð úôå÷ú àåä äòù äæéàáå òåáùá‬‬ ‫‪.äàìä ïëå æåîú úôå÷ú 'éäé éúî òãéì‬‬

‫‪äðùä úåôå÷ú 'ã ïåáùç‬‬ ‫‪éåðéù ùé äôå÷ú ìëáù ,äðùá úåôå÷ú äòáøà‬‬ ‫‪,õé÷ ,áéáà íîùá íéòåãéå ,úåîéîçå øå÷á íìåòá‬‬ ‫‪úôå÷ú ,íùá íéàø÷ð íä ì"æç 'ìáå ,óøåç ,åéúñ‬‬ ‫‪,úáè úôå÷ú ,éøùú úôå÷ú ,æåîú úôå÷ú ,ïñéð‬‬ ‫‪å"ð ïéáåøéò 'îâá) úåôå÷úä ïåáùç ìàåîù åðì øàéáå‬‬ ‫‪,äæá øçà ïåáùç àéáä åìù àúééøáá àãà áøå à"ò‬‬ ‫‪òáùå íéîé à"ö úëùîð äôå÷ú ìëã (á"ìîëàå‬‬ ‫‪íéîé à"ö àåä ïñéð úôå÷úù åðééäã ,äöçîå úåòù‬‬ ‫‪úôå÷ú ìéçúî ë"îçàìå ,äöçîå úåòù òáùå‬‬ ‫‪,äàìä ïëå äöçîå úåòù òáùå íéîé à"ö ,æåîú‬‬ ‫‪úåòù 13 àåä íåé à"öã åðàá ïåáùçä ìò ì÷äìå‬‬ ‫]‪70 åðì ùé úåòåáù äøùòáå òåáùá ùé íéîé 7 - ã‬‬ ‫‪21 íä úåòåáù äùìù ãåòå (70 = 10×7) íéîé‬‬ ‫‪13 àåä äôå÷ú ìëã àöîð (21 = 7×3) íåé‬‬ ‫‪íåé äæéàá òãð íà ë"àå ,äöçîå úåòù 'æå úåòåáù‬‬

‫‪:úåàîâåãá åúåà ùøôð áìä ìà íéøáãä áø÷ì éãëå‬‬ ‫‪úðù åæ äðùá éøùú úôå÷ú úìçú äàøð äáä‬‬ ‫‪äòùá åðéæàä úùøôì 'â íåé éøùú 'çá àåä è"ñùú‬‬ ‫‪13 øçàì àåä úáè úôå÷ú ë"àå ,á"åðôì 3‬‬ ‫‪úåòåáù 13 áåùçð ë"àå ,äòù 7 1/2 + úåòåáù‬‬ ‫‪,úåëåñ î"äåç úáù :íäù åðéæàä úùøôî‬‬ ‫‪,úåãìåú ,äøù ééç ,àøéå ,êì êì ,çð ,úéùàøá‬‬ ‫‪àöîð ,éçéå ,ùâéå ,õ÷î ,áùéå ,çìùéå ,àöéå‬‬ ‫‪10:30 äòùá 'â íåéá éçéå 'øôá àåä úáè úôå÷úã‬‬ ‫‪1/2å ,á"åðôì 3 äòùá 'éä éøùú úôå÷úã] ö"äðôì‬‬ ‫‪úôå÷ú ïëå ,[10:30 äòù àåä øúåé øçåàî äòù 7‬‬ ‫‪úåîù :íäù ,ë"îçàì úåòåáù 13 - á 'éäé ïñéð‬‬ ‫‪,äåöú ,äîåøú ,íéèôùî ,åøúé ,çìùá ,àá ,àøàå‬‬ ‫‪ìù éòéáù ,åö ,àø÷éå ,éãå÷ô - ìä÷éå ,àùú éë‬‬ ‫יג‬

‫שמות תשס"ט‬

ìåçé àì ïééãò ìáà ,äìéìä úìéçúá äôå÷úä áåù ïè÷ øåæçî ìëáå ,íéøçà íéîéá àìà 'ã ìéì úìéçú [íåé 1.1/4 × íéðù 4 = íéîé 5] íéîé 5á øçàúé ïñéð úôå÷ú úìéçú äúãå÷ðá áåù äîçä òéâú àìå èøôðù åîëå ,íéðù ç"ëá à"ô àìà 'ã ìéì úìéçúá .ïåáùçä

ìù òåáù 'â íåéá æ"éôì àöåé ïñéð úôå÷ú ë"àå ,çñô äòùäî øúåé øçåàî äòù 7 1/2 ãåòå ,çñô åðééäã ,(ì"ðë úáè úôå÷ú æà 'éäù) ö"äðôì 10:30 åæ äòùá øáë àåä àåää íåéáå ,ö"äçà 6 äòùá ïñéð úôå÷úã àöîðå ,'ã ìéì úìéçú åðééäã äìéì úòùá äúéäù åîë 'ã ìéì úìéçúá 6 äòùá àåä íéëøáî (ô"øòá) ø÷åáá øçîìå ,úåøåàîä úééìú äòùá àåäù íéàåø åðà çåìáù óàå) äîçä úëøá úåòùì åðøáò øáëù øçà àåä æàù úîçî àåä 7 åðéàø ô"ëòå ,(äòùá øçàúîù àø÷éå 'øôá õé÷ã úîãå÷ä úøçàúî äôå÷ú ìëù êéà ïååëî ïåáùçä .úåòù 7 1/2 ãåòå úåòåáù 13 - á åì

ìåãâ øåæçîì úåôå÷úä ïåáùç (íéðù 4 ìù) ïè÷ øåæçî ìëáã åðøîàù éôëå ìåçé àì ë"àå ,íéîéìù íéîé 5 ì äôå÷úä øçàúî ,íéðù ç"ë øçàì àìà 'ã ìéì úìéçúá äôå÷úä 'á ìéì úìéçúá äôå÷úä ìåçé íéðù 4 øçàì éøäã ìåçé [íéðè÷ íéøåæçî 'á - ] íéðù 8 øçàìå ,ì"ðë 'â -] íéðù 12 øçàìå ,úáù ìéì úìéçú äôå÷úä ,éùéîç ìéì úìéçúá äôå÷úä ìåçé [íéðè÷ íéøåæçî äôå÷úä ìåçé [íéðè÷ íéøåæçî 'ã] íéðù 16 øçàìå - ] íéðù 24 øçàìå ,÷"ùöåîá ïåùàø ìéì úìéçúá ìéì úìéçúá äôå÷úä ìåçé [íéðè÷ íéøåæçî 'å ìåçé [íéðè÷ íéøåæçî 'æ - ] íéðù 28 øçàìå ,éùéù ìë àø÷ð êëìå ,éòéáø ìéì úìéçú äôå÷úä áåù úøæåçù íéðù 'ã ìëáã ,ìåãâ øåæçî íéðù ç"ë ç"ë ìëáå ,ïè÷ øåæçî àø÷ð äìéìä úìéçúá ìåçì øåæçî àø÷ð éòéáø ìéì úìéçúá áåù ìçù íéðù ,øæåç 'ìî àåäù øåæçî àø÷ðå ,äîç ìù ìåãâ íéðù ç"ëáù ãò äæä øãñä íìåòì ïë úåéäì øæåçù ìåçéù åðì ïéà ô"ëòå ,áåù ìéçúîå äúãå÷ðì òéâî éòéáø ìéì úìéçúá ìç úåéäì øæåç ïñéð úôå÷ú áåù íéøåæçî 'æ øçàì àìà äàéøáä úòùá äúéäù åîë åðà æàå ,íéðù ç"ë íäù íéðù 'ã ìù íéðè÷ ìò úéùàøá äùòî äùåò äëøáä íéëøáî éîé úùùá äúéäù åîë äúãå÷ðì äîçä äòéâäù 'éàø åäæå ,äòù äúåàáå íåé äúåàáå úéùàøá àøåá ïéàù íéøáåñù íéñøå÷éôàä úòãî àéöåäì ïååëî ïåáùç ùéù íéàåø åðàù åéùëò ìáà ,å"ç íâå äàøáù àøåá ùéù ë"ò ë"à äîçä êìäîì åðà ïë ìòå ,äæä ïåáùçä éôì ïééãò äúåà âéäðî êìîù íéàåø åðàù úéùàøá äùòî äùåò íéëøáî åáåèá ùãçîå úò ìëá äùåòå äùòù àåä íìåòä .úéùàøá äùòî ãéîú íåé ìëá

ïè÷ øåæçîì ïñéð úôå÷ú ïåáùç åðà ,äôå÷ú ìë ìù ïåáùçä åðéàø øáëù øçàå äðùá äôå÷úä ìåçé éúî åðéîöòî áåùçì íéìåëé íåé òéáøå íåéá äôå÷úä øçàúî äðù ìëáã ,äàáä 1/4 àåä úåòù 6] úåòù ùù ãåòå íìù íåé àåäã ïñéð úôå÷ú úìéçú ìç íàù åðééäã ,[úåòù 24î úìéçúá (íéðù ç"ë ìù øåæçîä úìçú) åæ äðùá úìéçú ìåçé äàáä äðùá éæà ,6 äòù 'ã ìéì ,äìéìä úåöçá 12 äòù 'ä íåéì øåà ïñéð úôå÷ú úøçàúî äôå÷ú ìëã øëæðä ïåáùçä éôë àåäå úåòåáù 13 - ä ïî õåç] äòù 7 1/2 á äúøéáçî úåòùä ïåáùçî ÷ø áåúëðå åðéðéðòì î"÷ôð ïéà äæã úåôå÷ú 'ãì ïåáùçä ìåôëð íà ë"àå ,[íéîéäå 4×1/2 ãåòå 28 = 4×7] úåòù 30 åðì àöéé äðùä 24 àåäù íìù íåé àåäå [(30= 28+2) 30 ë"äñ = åðøîàù åäæå ,íåé òéáø àåäù úåòù 6 + úåòù ,òéáøå íåéá äôå÷ú äúåà úøçàúî äðù ìëáù úìéçúá ïñéð úôå÷ú áåù 'éäéù åðì ïéà æ"éôìå äðåùàøä äðùá éøäã ,íéðù 4 øçàì àìà äìéìä 'éðù äðùáå ,6 äòù 'ã ìéìá àåä øåæçîä úìéçúá äðùáå ,äìéìä úåöç 12 äòù 'ä ìéìá àåä úìéçúáå ,á"åðôì 6 äòùá éùéù íåéá àåä úéùéìù úåöç 12 äòùá ÷"áùä íåéá àåä úéòéáø äðù 'éäé úéùéîç äðù úìéçúá íéðù òáøà éøçàå ,íåéä åäæå ,'á íåéì øåà åðééäã äìéìá 6 äòù 'à íåéá ìåçé íéðù 4 ìëáã äîç ìù ïè÷ øåæçî àø÷ðä ‫יד‬

‫שמות תשס"ט‬

‫יא‬ ‫קיצור משבועות הקומדי‪ :‬באמצע שנות השואה אאלול שנת תש"ב הקימה ממשלת פולי בטעהרא בירת פרס "מחנה"‬ ‫לילדי עזובי מאב וא‪ ,‬פליטי פולי וגאליציע‪ ,‬הסוכנות הציונית קפצה בראש ושמו חסות על הילדי ‪ -‬שהיו רוב מבתי‬ ‫יראי ושלמי ‪ -‬מתו רדיפת ועקירת הדת באכזריות נוראה… באדר תש"ג הובאו הילדי ארצה והכניסו אות למחנות מעבר‬ ‫ש הסיתו והדיחו אות בשיטת הפתויי וצדיית הלבבות‪.‬‬ ‫כמסופר בשבוע שעברה‪ ,‬שיטת הפתויי הסוכנות מצאה עצה ג לכ‪ ,‬שבוע ימי אסיפת כל אנשי המקו וספרו לה על‬ ‫וצדיית הלבבות היתה בנויה על עקירת בער לפני המשאל ששאלו את הילדי "תעלולי" היהדות החרדית‪ ,‬הרוצי‬ ‫הרגשי הקדושה מלבות הילדי ולפתות לאיזה מקו קבוע ה רוצי ליל‪ ,‬שבוע לחטו את הילדי לישיבות‪ ,‬משפיעי‬ ‫בליבות שיבחרו ללכת בקיבוצי לפני זה יצאה הוראה לכל מחנות המעבר עליה בכח הרבי‪ ,‬מדפיסי בשביל‬ ‫החפשיי באמר לה שש חיי בעושר לסדר טיולי לעמק‪ ,‬למשקי ולקבוצי גליוני ומשביעי אות תהא חרדי ואל‬ ‫ורחבות ונמצא שמה כל מנעמי עול וכל השוני‪ ,‬הסברא הפשוטה מחייב שילדי תהא ציוני‪ ,‬ואנו אי לנו אלא להשפיע על‬ ‫מה שהלב רק חפ‪ ,‬ומצד שני מציירי ישראל הפליטי שעלו ארצה צרי קוד הילדי ברוב טובה‪ ,‬באהבה ובשמחה‪ ,‬ולכ‬ ‫לה את הישיבות ומקומות תורה‪ ,‬כל ולפני הכל להעלות למקומות התכוננו איפוא לקבל את הילדי כראוי‪,‬‬ ‫כמקומות שרעבי ש ללח ושורר ש הקדושי להשתטח על קברי צדיקי ג בשאר מקומות התקיימו אסיפות‬ ‫רעב ומחסור‪ ,‬היגיע הדברי עד כדי כ ולשפו צקו לחש על השארית ישראל כאלו‪.‬‬ ‫שפע נכנסה אחת המדריכות מטעראה הנמצא תחת צר הצורר הנאצי ולהתפלל ההסברה הניתנת על צור הטיולי היא‪,‬‬ ‫לבקר את את הילדי באחד המחנות לשלו הוריה ולמשפחת‪ ,‬א לא כ להראות לה אי בוני את האר‪,‬‬ ‫מעבר‪ ,‬בראותה אות חבושי כיפות חשבה לשכת עלית הנוער‪ ,‬הרי המקומות ולמעשה מפחדי אפילו להראות עבודה‬ ‫ולבושי ציצית ומתפללי‪ ,‬אמרה לה הקדושי עלולי להגביר את הרגשת ממש‪ ,‬כבר מכירי ה את היליד‪ ,‬שאינ‬ ‫את לבושי בציצית? את מתפללי? הדתיי אצל הילדי ומטרת הרי היא מתפעלי מזיעת אפי‪ ,‬ועל כ מראי‬ ‫את כולכ ישלחו לישיבות לרעב ולמחסור להפ להחליש הרגשי הקדושה ולעשות לה רק את חדר האוכל שבקיבו‪ ,‬הבית‬ ‫ותגוועו ש מרעב‪ ,‬הילדי פרצו בבכי תעמולה לצד הקבוצי החפשי‪ ,‬אי לזאת האוצרות המלאי כל טוב‪ ,‬בתי הספר‬ ‫ונבהלו מאוד‪.‬‬ ‫סדרו את תבנית הטיול באופ שיובלטו הבנויי לתפארה‪ :‬קול ששו ושמחה‬ ‫המדריכה דורה בדר שר"י מקבו "השומר הקיבוצי החפשי‪.‬‬ ‫נאומי‪ ,‬הצגות וריקודי‪ ,‬מעדני מאכלי‬ ‫הצעיר" הידוע לשמצה שחבריה ה במחנה מעבר במגדיאל הודיע המדרי ותועפות זהב‪ ,‬תראו ילדי כ בוני את‬ ‫כופרי גמורי בכל מכל כל‪ ,‬הבטיחה המרכז אריה ב גורי שר"י‪ :‬כי על הילדות האר! ב"משמר העמק" הראו את בית‬ ‫פע להילדי שא אצל בקבו שומרי ללבוש בשעת הטיול בתלבושת פרוצה‪ ,‬הספר הענקי ואת חדר האוכל הנהדר‬ ‫על השבת והמועדי‪ ,‬ויוכלו הילדי לחיות הילדות מתו צניעות טבעית‪ ,‬סרבו כל ולמדו אות ריקודי אריצישראלי‪,‬‬ ‫ש חיי דתיי‪ ,‬פע ספרו לה הילדי על הזמ‪ ,‬אבל לפני הטיול קבלו את ההוראה ב"עי חרוד" ‪ -‬נוער אליז‪ ,‬ב"תל עמל" ‪-‬‬ ‫שוב חדר האוכל‪ ,‬נקיו למופת וברכות‬ ‫היהודי העשירי שג בשעת האסו כפקודה ונשמעו לה‪.‬‬ ‫בפולי סרבו לעזור לאחיה העניי‪ ,‬ר' אברה מוקטובסקי ‪ -‬מהמדריכי דגי‪ ,‬ב"אשדות יעקב" ‪ -‬מרקחת טובה‬ ‫אמרה לילדי‪ :‬בודאי היו אלה היהודי היחידי שהיו שומרי תורה ומצוות וספינות אויר‪ ,‬ב"שתי הדגניות" מסיבות‬ ‫האדוקי מגדלי הזק‪ ,‬והדברי נכנסו שהסכונות הכניס אות בלית ברירה ‪ -‬נהדרות‪ ,‬ילדי בית ספר לבושי יפה‪,‬‬ ‫כותב ברשימותיו את רשמיו מהטיול‪ ,‬והצגות ילדי מוצלחות‪ ,‬ב"מרחביה" ‪-‬‬ ‫כארס של עכנאי‪.‬‬ ‫חדר מרוהט להפליא‪ ,‬ב"נהלל" ‪ -‬בי"ס‬ ‫בד בבד קיררו אות מכל רגשי קדושה‪ ,‬ונביא את דבריו במלוא‪ ,‬ואלו ה דבריו‪:‬‬ ‫חקלאי לבנות‪ ,‬בית מלא לוקסוס‪ ,‬לתוספת‬ ‫באחד המחנות ישבת מדריכה אחת‬ ‫בשעת קריאת המגילה בליל פורי וסרגה מתחילה פרשת הטיולי‪ ,‬קרוב לשלת יש ג מזוזות על הפתחי ואומרי‬ ‫הוציאה‬ ‫(‬ ‫הה‬ ‫בימי‬ ‫מטבע‬ ‫)‬ ‫י‬ ‫"‬ ‫לא‬ ‫אלפי‬ ‫שהבית התבשיל כשר‪ ,‬והשבת אינה‬ ‫בגד‪ ,‬חילקו פע חומשי שאל ילד אחד‬ ‫הא מותר לקרוא בגלוי הראש‪ ,‬השיב הסוכנות על הטיולי האלה‪ ,‬ולא בכדי‪ ,‬ג מחוללת‪ ,‬מה חסר עוד?‬ ‫הטיולי לא נעשו באופ מקרי אלא מתו‬ ‫המדרי בנוכחות הילדי‪ :‬ה‪ ,‬הספר הוא כונה אחת‪ ,‬ידעו הציוני שהטיול הזה צרי עד כא דברי ר' אברה מוקטובסקי שהיה‬ ‫היסטורי ולא דתי‪ ,‬עפרא לפומיא‪ ,‬להיות המכה בפטיש להכשרת הילדי עד ראיה על כל העני!!!‬ ‫המדריכי צחקו על התפלה‪ ,‬שהיא לקיבוצי החפשי ולכ לא חסכו יגיעות‪ ,‬ואמנ הילדי בשוב מהטיולי נהפכו‬ ‫"עבודת אלילי" רחמנא ליצל‪ ,‬וככה כדי שהטיולי יצאו "מוצלחי"‪ ,‬עבדו לאנשי אחרי‪ ,‬הקיבוצי נראו לה כמי‬ ‫הלעיטו אות יו יו שעה שעה בדברי תכנית מפורטת לקבלת פני בכל אתר ג עד תחתו שאי בו לא עבודה ולא‬ ‫כפירה ומינות והכל מתו שחוק וקלות ואתר וא את הנאומי בקבלת הפני יגיעה‪ ,‬אלא אכילה ושתיה מנוחה ומרגוע‬ ‫ראש חיו ורו ומה יעשה הב ולא יחטא‪.‬‬ ‫הכינו‪ ,‬ושלחו הוראות לכל הקיבוצי‪ :‬סדרו בלבד‪ ,‬ה היו רעבי למנוחה אחרי כל‬ ‫למרות כל התעמולה והפתויי‪ ,‬ראו לכ אסיפות במקומכ והכינו את כל התלאות שעברו אליה‪ ,‬ומראה התפארת‬ ‫המדריכי החפשי את עצמ בכל רע‪ ,‬הקהל וביחוד את הנוער לביאת הילדי‪ ,‬כה והעושר הרב שבקיבוצי סנוורה את‬ ‫הילדי עוד לא היו להוטי אחרי תעשו לה וכדנה תימרו להו‪.‬‬ ‫עיניה‪ ,‬והיא היתה המכריע בשעת הבירור‬ ‫הקבוצי‪ ,‬ועמדו בהתנגדות למדריכי איש סודי בקיבו עי חרוד סיפר לי‪ ,‬והחלוקה‪.‬‬ ‫המש יבא בעז"ה‬ ‫החפשי‪ ,‬הלשכה לעלית הנוער שעל ידי ששבוע ימי לפני בואינו התקיימה‬

‫לעי"נ האשה הצדקנית‬

‫מרת יוכבד ע"ה ראזנבערג בת הרה"צ ר' צבי ארי' אייכלער זצ"ל‬ ‫נלב"ע כ"ו טבת תשנ"ה תנצב"ה‬ ‫טו‬

‫שמות תשס"ט‬

‫אגורה באהל עולמי‬

‫שביבי אור על פרשת השבוע ומאמרי התחזקות מאת‬

‫הגה"צ רבי חיי אליהו שטערנבערג זצללה"ה‬ ‫לרגל יו ה'יארצייט' י"ט טבת‬

‫בשנת עת"ר נולד רבי חיי אלי' זצ"ל בעיה"ק צפת לאביו הרב ר' אבה שטערנבערג זצ"ל בנו של הרה"צ ר' מנח מנדל זצ"ל‬ ‫מצפת‪ ,‬ששמו הל לפניו כאיש קדוש‪ ,‬ומתלמידי הגה"ק בעל "מעגלי צדק" מדעש זי"ע‪ .‬בהיתו ילד ר בשני נתיית רבי חיי ‬ ‫אלי' מאביו שנפטר בצפת בימי הרעב והמצוק ששרר באר הקודש בשנות מלחמת העול הראשונה‪ .‬ע סיו המלחמה ועקב‬ ‫המצב הקשה‪ ,‬נסע ע אמו האלמנה ע"ה למדינת אונגארי‪ ,‬ש נתחנ בעיר קראסנא אצל הגהצ רבי ברו בענדיט ליכטנשטיי‬ ‫זצ"ל הי"ד‪ .‬כשהגדיל עבר ללמוד בישיבתו של הגה"צ בעל "ויגד יעקב" מפאפא זצ"ל‪ ,‬ש הצטיי ושמו יצא לתהלה בי הבחורי ‬ ‫המופלגי בתורה ובחסידות‪ .‬כמו"כ היה נמנה על תלמידיו של רבינו הק' זי"ע עוד בעיר קראלי‪ ,‬ורבינו הק' זי"ע לא זז מחבבו‪.‬‬ ‫בשני הראשונות לאחר שחזר לאר ישראל‪ ,‬שימש כרב ומרבי תורה בבית המדרש "מחזיקי הדת" בחיפה‪ ,‬ש למד תורה ע ‬ ‫בחורי חמד‪ ,‬במוסרו שיעורי מדי יו ביומו לבני הקהילה‪ .‬במש שני רבות שימש כמנהל התלמוד תורה "מחזיקי הדת"‬ ‫בחיפה‪ ,‬והיה רוח החיי בעיר‪ .‬היה זה מיד לאחר תו מלחמת העול השניה‪ ,‬כאשר רבי חיי אלי' זצ"ל התמסר בכל נפשו‬ ‫ומאודו בעסקנות לש שמי והתייצב לימינו של רבינו הק' זי"ע בפעולותיו הנשגבות להלת מאות יתומי מפליטי המלחמה‬ ‫האיומה מצפורניה של שליחי הציוני ‪ ,‬שארבו לה מיד בהגיע לאר ישראל‪ .‬גדולות ונצורות פעל בשטח זה‪ ,‬כאשר הקי ‬ ‫עולה של תורה ועסק בצרכי ציבור באמונה שלא על מנת לקבל פרס‪ .‬באותה תקופה קשה היה בי מייסדי שמונה עשר )ח"י(‬ ‫תלמודי תורה בכל רחבי האר עבור העול הצעירי וילדי הפליטי ‪ ,‬אודי מוצי מאש‪ ,‬יתומי מאב וא ‪ ,‬כדי שיוכלו להתחנ‬ ‫בדר ישראל סבא על טהרת הקודש‪.‬‬ ‫רבי חיי אלי' היה שליח נאמ למשלחו‪ ,‬ופקודתו של רבינו הק' זי"ע שמרה רוחו‪ ,‬לעשות רצו צדיק‪ ,‬אשר כצפוה נאמ לבית‬ ‫ישראל חזה את השמד הרוחני אשר עוללו הציוני לילדי ישראל והסכנות הרוחנות הגורליות‪ ,‬ומול מזימת לפגוע בציפור נפשה‬ ‫של היהדות החרדית בכלל‪ ,‬ועל ילדי העול בפרט‪ ,‬התייצב רבינו הק' זי"ע בשער וכעמוד אש הל לפני המחנה‪ ,‬וכאמור זכה רבי‬ ‫חיי אלי' בשליחות רבו זי"ע להקי רשת של שמונה עשר תלמודי תורה בש "מחזיקי תלמוד תורה" ברוב הערי והישובי ‬ ‫החרדיי באר ישראל במקומות מושבותיה של העול החדשי ‪ :‬בערי חיפה‪ ,‬נתניה‪ ,‬צפת‪ ,‬בית שא‪ ,‬כפר אתא‪ ,‬ובמושבי ‬ ‫כפר גדעו‪ ,‬בני רא ‪ ,‬מסמיא‪ ,‬תפרח‪ ,‬גמזו‪ ,‬בשכונת זכרו מאיר בבני ברק‪ ,‬ובירושל י בשכונות קטמו‪ ,‬ובית מזמי‪ ,‬ועוד‪ ,‬ש ‬ ‫למוד תורה על טהרת הקודש בשפת האידיש ללא שינוי כלשהו ממסורת אבות המקובלת מדור דור‪.‬‬ ‫גולת הכותרת בפעולותיו הנשגבות לאחר המלחמה הנוראה‪ ,‬היתה הישיבה הקדושה "יטב לב דסאטמאר" פעיה"ק ירושלי ‪,‬‬ ‫כאשר רבי חיי אלי' זצ"ל משמש כאחד מעמודי התוו של הישיבה‪ .‬ש היה רוח החיי ‪ ,‬ומסר את נפשו להתפתחותה‬ ‫וצמיחתה ברוחניות ובגשמיות‪ .‬כמו כ היה מראשוני הנמני לדבר מצוה בהקמת בית המדרש "אהל רחל" דסאטמאר בירושלי ‬ ‫עיה"ק פינת יקרת בפלטרי של מל‪ .‬לרבות סיועו הרב לכלל מוסדות יטב לב באר הקודש‪ ,‬הלא המה השרידי אשר ה' קורא‬ ‫אשר נושאי ברמה את דגל ההתבדלות משלטו הרשע‪ ,‬וההתנזרות מעל שלח איזבל וכספי המדינה הציונית‪.‬‬ ‫במוצאי שבת קודש פרשת שמות ביו י"ט לחודש טבת שנת ה'תשנ"ד נסתלק רבי חיי אליהו זצ"ל לבית עולמו‪ ,‬זק ושבע‬ ‫ימי ‪ ,‬א לא זכה ל"ע לזרע של קיימא‪ ,‬ונטמ בכבוד רב בחלקת הנביאי במרומי הר הזיתי תהי נשמתו בצרור החיי צרורה‪,‬‬ ‫ויעמוד לגורלו לק הימי במהרה‪.‬‬

‫במגלה‪ ,‬תניא רשב"י אומר בא וראה כמה חביבי ישראל‬ ‫לפני הקב"ה שבכל מקו שגלו שכינה עמה גלו‬ ‫למצרי שכינה עמה שנאמר הנגלה נגלתי לבית אי‬ ‫בהיותו במצרי וכו' גלוי לעיל שכינה עמה שנאמר‬ ‫ומשתי כסאי בעיל ‪ ,‬גלו לבבל שכינה עמה שנאמר‬ ‫למענכ שלחתי בבלה‪ ,‬גלו לאדו שכינה עמה ‬ ‫שמות תשס"ט‬

‫שנאמר מי זה בא מאדו וכו'‪ ,‬וא כשה עתידי ‬ ‫להגאל שכינה עמה שנאמר ושב ה' אלקי את שבות‬ ‫ורחמי והשיב לא נאמר אלא ושב מלמד שהקב"ה שב‬ ‫עמה מבי הגלות ע"כ‪ .‬כבר הבאנו לעיל דברי מאור‬ ‫עינינו הבעש"ט זי"ע שגלות השכינה נקרא החיות‬ ‫האלקית שבאד המחי' והמהוה אותו א בעת נפילתו‬ ‫טז‬

‫שנתבלבל דעתו עד שהדעת אינו יכול לשלוט על‬ ‫החומר‪.‬‬

‫תחת שלטו החומר לעלא תשוקתו החומרית ר"ל‪ .‬והנה‬ ‫האד צרי לזכ ולצר את כל מידותיו ולהאיר אות‬ ‫במאור התורה‪ ,‬אול ביותר צרי האד שאור הדעת‬ ‫נגה עליו להכנס אל הקדושה זהירות בארבע נגה עליו‬ ‫להכנס אל הקדושה זהירות בארבע עניני עקריי ‬ ‫שה כוללי כל התשוקות של החומר להתרחק מה ‬ ‫בכל מיני הרחקות‪.‬‬

‫ד'( להזהר מתאות אכילה ושתי' המרבה את הד העכור‬ ‫שממנו נובע כל הנפילות הרוחניות‪ .‬וצדיק אוכל לשובע‬ ‫נפשו לקיו הגו לעבודת ה'‪ .‬וכ אמרו בפ' חלק צ"ד‪,‬‬ ‫אמר ר' יוחנ מאי דכתיב מארת ה' בבית רשע זה פקח‬ ‫ב רמלי' שהי' אוכל ליטרא אחת בשר בסעודה‪ .‬שתאות‬ ‫אכילה ממשי ח"ו מארה‪ .‬והתרחקות מתאוה זו ממשי‬ ‫ברכה לנוה צדיקי ‪ ,‬והנה איתא בספה"ק כי ישראל‬ ‫אע"פ שחטא ועי"ז גר להתרחקות אור הנשמה‬ ‫שבקרבו אעפ"כ נשארת נקודה מאור הנשמה בתו‬ ‫פנימיות נפשו ועי"ז תועיל לו תשובה כי לא הסיר ה'‬ ‫ממנו אור הנשמה מצד רחמי וחסדי ה'‪ .‬וזהו כונת‬ ‫המדרש רשב"י אומר בא וראה כמה חביבי ישראל לפני‬ ‫הקב"ה שבכל מקו שגלו שכינה עמה ‪ ,‬כלומר א‬ ‫שגלו גלות הנפש והתרחקו ממאור הקדושה‪ .‬בכל זאת‬ ‫שכינה עמה כלומר שלא הסיר ממנו הקב"ה לגמרי אור‬ ‫הנשמה‪ ,‬גלו למצרי היינו עני שמירת ברי"ק שמצרי ‬ ‫היתה מקו ערוה וכו' כלומר א א ח"ו גלה ע"י שלא‬ ‫הי' זהיר בעני זה ג"כ יש לו תקנה כי ג בו שכינה‬ ‫עמה ולא הוסר ממנו אור ה' ועי"ז יזכה עוד להלהיב‬ ‫הניצו הקדוש שבקרבו ע"י שיסור מרע ויתדבק אל‬ ‫הקדושה‪ .‬גלו לעול כלומר למדה הב' גסות הרוח כמו‬ ‫שאמרו ז"ל עשרה קבי הרוח ירדו לעול ותשעה נטלה‬ ‫עיל ‪ .‬וא שעי"ז נפרד מקור הקדושה כמו שאמרו ז"ל‬ ‫אי אני והוא יכולי לדור בשכינה אחת בכל זאת לא‬ ‫הסיר ממנו ה' אור הנשמה לגמרי ושכינה עמה יכול‬ ‫לשוב ולמצא מרפא לנפשו‪ ,‬גלו לבבל רומז לבלבול‬ ‫הדעת שזהו עכוב גדול בעבודת ה' שכינה עמה ‪ .‬גלו‬ ‫לאדו רומז לאדמומות הד שמתרבה ע"י השקיעה‬ ‫בתאות אכילה שמביא לתשוקות מזיקות אל הנפש בכל‬ ‫זאת שכינה עמה ויכול לשוב אל מקור הקדושה‪ .‬וא‬ ‫כשה עתידי להגאל כלומר שיבואו לתשובה ולחרטה‬ ‫"שכינה עמה " כלומר ג השכינה תגאל עמה כדברי‬ ‫הבעש"ט זי"ע שאמר עד עתה ג השכינה כלומר החיות‬ ‫האלקית מחי' והמהוה את האד בעת חטאו ג"כ תגאל‬ ‫עמה ע"י תשובה וחרטה והתקרבות להתקדשות‬ ‫המעשי והמחשבה‪ ,‬שנאמר ושב ה' אלקי את שבות‬ ‫ורחמ והשיב לא נאמר אלא ושב מלמד שהקב"ה ש ‬ ‫עמה מכל מיני גליות מגליות ישראל ומגליות הנפש‬ ‫"ורחמ" היינו מרחמי ה' שלא הסיר אורו לגמרי א בעת‬ ‫חשכת האד ע"י מעשיו ועי"ז יזכה לגאולת הנפש‬ ‫והשכינה מתו רחמי וחסדי ה'‪.‬‬

‫א'( שמירת היסוד ששמו מורה עליו שהיא היסוד לקניני‬ ‫הקדושה והפרישות‪ .‬וע"ז אמרו במס' כלה כל המפנה‬ ‫עצמו מעבירה ולא עשאה אפילו הוא ישראל ראוי‬ ‫להעלות עולה ככה"ג על גבי המזבח שנאמר וישלח את‬ ‫נערי בני ישראל וגו'‪ .‬ויש להבי למה נקט דוקא עולה‬ ‫ולא קרב אחר‪ .‬ואפשר לומר כי כל הקרבנות הי' בה ‬ ‫חלק ג להחומר לבעלי ולכהני אבל עולה היתה כולה‬ ‫כליל לה'‪.‬‬ ‫וכ מי שזהיר במדת היסוד הרי הוא כולו קדיש כמו‬ ‫עולה וכמו שהכה מקריב קרב עולה כולה כליל לה' כמו‬ ‫כ דומה כאילו הקריב הכל לה' בלי ערוב פני' חומריות כי‬ ‫זהו היסוד של כל בני קדושת האד ‪ .‬ולכ אמרו ש כל‬ ‫מי שש עצמו וניצל מ העברה ולא עשאה ניזו מזיו‬ ‫השכינה כמלאכי השרת לעוה"ב שנאמר ויחזו את‬ ‫האלקי ויאכלו וישתו‪.‬‬ ‫ב'( צרי האד להתחרק מגסות הרוח כי כל עניני‬ ‫הרדיפות למלא תשוקות החומר שורש מגסות הרוח‬ ‫כי גסי הרוח נפרדי מ הקדושה וכ אמרו במס' מגילה‬ ‫ד י"ג כשהקב"ה פוסק גדולה לאד פוסק לו ולבניו‬ ‫ולבני בניו עד סו כל הדורות וא הגיס דעתו הקב"ה‬ ‫משפילו שנאמר וא אסורי בזיקי ילכדו בחבלי עוני‪.‬‬ ‫ואפשר בע"ה לבאר האי דורש מהפסוק וא אסורי ‬ ‫בזיקי ילכדו בחבלי עוני שמרמז על גיאות‪ .‬ויוב כי מי‬ ‫שמתגאה נפרד הוא מהקדושה כמו שאמרו אי אני‬ ‫והוא יכולי לדור בשכינה אחת נמצא שהוא דומה‬ ‫לאד אסור באזיקי שנפרד מכל אד כמו כ הוא נפרד‬ ‫מ הקדושה ואסור בזיקי החומר ולכ הקב"ה משפילו‬ ‫שתהי' לו תקנה ע"י הכנעה‪.‬‬ ‫ג'( ביותר צרי האד להיות בישוב הדעת כי בלבול‬ ‫הדעת הוא היסוד לנפילה בחטאי כמאמר חז"ל עה"פ‬ ‫כי תשטה וכו' אי אד חוטא אלא א"כ נכנס בו רוח‬ ‫שטות‪ .‬כי כל זמ שהאד בישוב הדעת יתגבר השכל‬ ‫והדעת על תשוקת החומר ורק בעת בלבול הדעת נופל‬ ‫תחת שלטו החומר וז"ש אלא א"כ נכנס בו רוח שטות‬ ‫יז‬

‫שמות תשס"ט‬

‫הגה"ק רבי שמואל העליר זצוק"ל‬ ‫נלב"ע כ"ב טבת תרמ"ד‬ ‫כאור בוקר יזרח שמש‬

‫הגה"ק מו"ה שמואל העליר זצוק"ל‪ ,‬אשר שימש כרבה ומנהיגה של העדה האשכנזית בצפת‪ ,‬היה הב הבכור‬ ‫לאביו הגה"ק רבי ישראל ב הצדיק הקדוש רבי אברה פר‪ ,‬ולאמו מרת חיה פיגא בת רבי יצחק‪.‬‬ ‫רבי ישראל נמנה היה על תלמידיו המובהקי של הגה"ק החוזה מלובלי זי"ע ומסופר כי פע אחת עמד רבי‬ ‫ישראל בפני נסיו גדול עד מאוד וניצל הימנה‪ ,‬וכשבקר לאחר מכ אצל רבו הגה"ק מלובלי קבלו בספר פני יפות‪,‬‬ ‫ואמר לו‪ ,‬כי הוא רואה אור גדול‪ ,‬ושאלו לפשר המראה הזה‪ .‬לאחר שרבי ישראל סיפר לו את הקורות אותו‪ ,‬נשקו‬ ‫החוזה מלובלי על מצחו וברכו שיפקד בב ‪ -‬זכר שיאיר בתורתו ובמעשיו‪ .‬ברכת הגה"ק מלובלי זי"ע נתקיימה‪,‬‬ ‫ולתקופת השנה נולד לו בנו בכורו‪ ,‬ונקרא שמו בישראל שמואל‪.‬‬ ‫ואכ בעודו בשחר טל ילדותו ניכר היה בנער שמואל הקט‪ ,‬כי ברכה בו‪ ,‬וכי לגדולת נוצר‪.‬‬

‫תורה מתו הדחק‬

‫מצב הכלכלי של המשפחות בצפת היה קשה מאד‪ ,‬ודלת הע רעבו ללח ה וטפ‪ .‬שנות רעב פקדו את האר מפע‬ ‫לפע‪ ,‬ומצב של האחי לבית העליר היה ללא נושא‪ ,‬כאשר לעתי קרובות לא היה לה א פרוסת לח חריבה וסבלו חרפת‬ ‫רעב‪ .‬א כל זה לא מנע אות מלעסוק בתורה ובעבודת ה' מתו יגיעה עצומה עד כלות הנפש‪ .‬וכשהרעב הציק לה מאד ולא‬ ‫יכלו להתגבר עליו‪ ,‬היו יוצאי אל השדה ולוקטי ש עשבי שוני הראויי למאכל אד‪ ,‬ושוברי בו את רעבונ‪.‬‬ ‫וכה אנו מוצאי בספר "אבל משה" )ש משמואל ד יב( בהספדו על רבי שמואל העליר זצ"ל שהוא כותב ‪-‬‬ ‫"ולמד הרבה תורה מנעוריו מתו הדחק ועוני וימי של צער‪ ,‬אכל קורמי האגמא ועסק בתורה"‪.‬‬ ‫מסופר‪ ,‬כי באחד הימי כאשר העשב בשדות קמל ולא נמצא לה לשבור בו את רעבונ‪ ,‬עסקו האחי רבי שמואל‬ ‫ורבי משה לייב בתורה כל אותו יו מבלי להביא כל אוכל לפיה‪ .‬כשחזרו הביתה בערב והרעב הציק לה מאד‪ ,‬חפשו בכל‬ ‫פינות הבית אולי ימצאו ש איזה מילי דמיז‪ ,‬ולא מצאו מאומה פרט לקומ קמח גס‪ .‬ה שמחו על המציאה‪ ,‬ואמרו‬ ‫לבשל את הקמח הגס במי ולהשקיט בו את רעבונ‪ .‬אול ג מי לא היה לה‪ ,‬כי מי הבורות כלו כבר בסו הקי‪ ,‬יצאו‬ ‫איפה אל מחו לעיר‪ ,‬שאבו מי זכי מאחד המעיינות שבסביבה‪ .‬לאחר ששבו הביתה ורצו לבשל לה את ארוחת‬ ‫הדלה‪ ,‬נתברר לה כי ג פחמי אי‪ .‬ה נאלצו לצאת שנית אל מחו לעיר וקוששו לה קוצי יבשי וחזרו לבית‪,‬‬ ‫והדליקו את הקוצי‪ ,‬שפתו על האש סיר ע מי‪ ,‬והכניסו בו את הקמח הגס‪ .‬א לפתע השתלשלה שממית מ התקרה‬ ‫ונפלה לתו הסיר )עי' מג"א או"ח סי' שס"ז ס"ק כ"ג‪ ,‬כי מאכל ששממית נפלו בתוכו אסור באכילה מחשש סכנה(‪ .‬לרגע‬ ‫קט חלשה עליה דעת‪ ,‬ורבי משה לייב הצעיר הותק בחולשה גופנית רבה‪ ,‬ראשו הסתחרר עליו והיה קרוב להתעל‪.‬‬ ‫רחמי רבי שמואל נכמרו על אחיו הצעיר‪ ,‬ושפ נפשו בתפלה לפני ה'‪ .‬באותה שעה נשמעה דפיקה בדלת הבית‪ ,‬ואחד‬ ‫ממכיריה נכנס להזמינ לבוא אתו אל מסיבת האירוסי של בנו‪ .‬ה ראו באיש זה שליח ההשגחה העליונה לעזור לה‬ ‫בעת צרת‪ .‬הנער המתעל התאושש והל יחד ע אחיו למסיבה‪ ,‬ש השיבו נפש ביי"ש ועוגות שהוגשו לה‪.‬‬

‫תורה מגני ומצלי‬

‫רבי שמואל העליר זצ"ל נפגע קשות מאד ברעש הגדול ברעידת האדמה בעיר צפת‪ ,‬כאשר שכל בה את אשתו ושלשלת‬ ‫ילדיו‪ .‬ה נהרגו רח"ל כול בהתמוטט עליה בית וקבר אות תחתיו‪ .‬רבי שמואל עצמו היה אותה שעה בבית המדרש של‬ ‫האריז"ל ‪ -‬מקו תפלתו הקבוע ‪ -‬כשהתכונ לצאת ממנו לאחר תפלת מנחה‪ ,‬וכשהגיע תחת הקמרו שמעל הפתח‪ ,‬האר‬ ‫רעשה והתגעשה‪ .‬בית המדרש התמוטט על כל הנמצאי בתוכו‪ ,‬ורק אותו קמרו שרבי שמואל עמד תחתיו לא נהרס ונשאר‬ ‫עומד על תלו‪ ,‬והוא ששמש מחסה לראשו מגלי האבני אשר נפלו מסביבו‪ ,‬ידו של רבי שמואל נשברה‪ ,‬הווא נלכד ב עיי‬ ‫המפולת כל אותו לילה‪ ,‬כאשר העפר מכסה אותו עד למעלה מראשו‪ ,‬בו במקו קיבל על עצמו להתחזק ולהוסי ביגיעת‬ ‫התורה‪ ,‬ותיכ נתגלה העפר מעל ראשו עד לצוואר‪ ,‬ובבוקר באו המצילי והוציאוהו מתו עיי המפולת‪.‬‬

‫הסתלקותו‬

‫בראש השנה של שנת תרמ"ד ביאר לפני מקורביו את דברי התפלה בסו מוס "לחיי ולא למות"‪ ,‬התמוהי‬ ‫לכאורה‪ ,‬כי לאחר שאנו מתפללי ומבקשי "לחיי"‪ ,‬למה יש לחזור ולבקש "ולא למות"‪ ,‬א יתכ שהכונה היא על פי‬ ‫דברי חז"ל )אבות פ"ה מכ"א( ב מאה כאילו עבר ובטל מ העול‪ ,‬ותפלתינו ובקשתינו כי שנות חיינו יגיעו למספר‬ ‫"לחיי" תשעי ושמונה שני‪ ,‬כשהאד עדיי חי‪ ,‬ודעתו צלולה עליו להתכונ לדרכו האחרונה‪ ,‬ולא להגיע לשנות מאה‪,‬‬ ‫שאז האד הוא כבר בבחינת למות‪ ,‬כאילו עבר ובטל מ העול‪ .‬אלה שידעו‪ ,‬כי בשנה זו ימלאו לו לרבי שמואל תשעי‬ ‫ושמונה שני‪ ,‬ראו בדבריו הנ"ל רמז ברור על הסתלקותו הקרובה‪ ,‬ואמנ כעבור שלושה חדשי‪ ,‬ביו כ"ד בטבת תרמ"ד‪,‬‬ ‫עלתה נשמתו השמימה בקדושה ובטהרה‪ ,‬כשדעתו צלולה עליו‪ ,‬ובני ביתו וזקני העדה ותלמידיו עוטרי את מטתו‪.‬‬ ‫בבית העלמי העתיק בצפת‪ ,‬בסביבת קברו של האר"י הק' זי"ע‪ ,‬נצבת לה מצבת קבר רגילה ופשוטה‪ ,‬היא אינה‬ ‫שונה משאר המצבות שבקרבתה‪ ,‬בנויה היא מאבני גויל מטויות בטיח‪ ,‬ובאחת מאבניה חצובה כתובת צנועה‪:‬‬ ‫"פ"נ מוה"ר שמואל העליר בהמו"ה ישראל‪ ,‬ראב"ד בעיה"ק צפת‪ ,‬נ‪ ,‬כ"ב טבת תרמ"ד"‪.‬‬ ‫שמות תשס"ט‬

‫יח‬

‫כוס של ברכה‬

‫‪,äùåã÷áù øáã ìëì ïåùàøå ùàø ,æåò åðéãéãé ãåáëì ,àáè àìæî úëøá ,àáìã à÷îåòî åðà íéøâùî ,äöøòäå äëøòä ,äøàôúå ãåáë éùâøá‬‬ ‫‪,äøåáò åçë áèéîî òé÷ùîå ,äùåãâå äáø äãîá íéùåã÷ä åðéúåãñåî úáåèì äùòîå äùåò ,åúîâî ìë ãñç úåùò ,åúìåæì øåæòì áäæ áì åáì‬‬ ‫‪øàåôîä áåùçä éðáøä ä"ä ,äøàîå äìäö íéðô øáñá‬‬

‫מוה"ר יהושע צבי יאזשע שליט"א‬ ‫‪úåãñåîä úìäðä øáç‬‬

‫לרגל השמחה שבמעונו בנשואי בתו החשובה שתחי' עב"ג החת היקר המופלג בתורה ויר"ש‬ ‫כמר יואל פריש ני"ו‬ ‫ב ידידינו החשוב מרבי תורה לעדרי‪ ,‬מו"ה מאיר פריש שליט"א‬ ‫חת ידידינו האד היקר באנשי‪ ,‬מפארי אנ"ש ‪ ,‬הרה"ח שרגא ווייס שליט"א‬

‫‪ãåòå äëøáìå äáåèì åáì úåìàùî ìëá êøåáé 'ã úåëøáîå ,ìàøùéá ïîàð úéá úåðáì åëæéå äôé äìòé âååéæäù ,äëøòîä é÷ìàî äëøáä úàæå‬‬ ‫‪à"áá åðéùàøá åðéëìîå ,íéîéä áåø÷á ãåã ïá úàéáì äëæð éãò ,íéîìåò úåðùå íéîé úåãçá ,íéáâùðä åéúåìåòôá êéùîé íéðùá úåáø‬‬ ‫‪áìä áø÷î íéëøáîä‬‬

‫‪úåãñåîä úìäðä‬‬

‫‪‰‡È ‡È„‚ ‡·Ë ‡ÏÊÓ‬‬

‫‪‰ËÓÏ „ÓÁ ‰ÏÚÓÏ ·Â‰‡ ‰ÏÚ „‡Ó ‡¯È˜È ‡¯·‚ ȇ‰ ·Â˘Á‰ ÂÈ„ÓÏÓ „·ÎÏ ˙ÂÈ··Ï‰ ÂÈ˙Âί· ‰Ê· Ìȯ‚˘Ó Â‰‬‬ ‫·‪ÌÈÙ· ‡¯ÈÓÁ ÏÎ ¯‡·Ó ‡·ÂË ÔÂ˙Ó ÛȯÁ ‡·Ë ‡˙È‚¯Ó ‰ÏÚÓ ‡˙˙ÚÓ˘„ ȘÓÚ· Ïψ ˙ÂÈÓ¯˙ ˙Â„Ó ÏÚ‬‬ ‫‪‰¯ËÓ‰ χ ÚϘ ‰¯˘È ‡¯·Ò·Â ‰¯Â¯· ‰Ù˘· ÂÈ˙¯Ӈ ÌÚÂ Ô˘Ó ˙ÂÈÏ‚¯Ó ˜ÈÙÓ ‰Ù ˙¯ȷÒÓ‬‬

‫מוה"ר מאיר פריש שליט"א‬ ‫‪'éçúù â"áò áåùçä åðá éàåùð úçîù ìâøì‬‬

‫‡‪‰ÁÓ˘ ‰Â„Á ‚ÂÚ˙ ‰˘Â„‚ ‰„Ó· ‰˘Â„˜„ ˙Á ·Â¯ „ÈÓ˙ ‰Â¯È ‰ÙÈ ‰ÏÚÈ ‚ÂÂÈʉ˘ ‰ÏÈÏÚ ‡¯Â Ï˜Ï ‰ÏÙ˙ Â‬‬ ‫‪˘Ù‰ ˙ÂÂÏ˘Â ˙Ú„‰ ˙·Á¯‰ ÍÂ˙Ó ˙ˆӠ‰¯Â˙· ÌȘÒÂÚ ÌÈ· È·Â ÌÈ· ˙‡¯Ï ‰ÎÊÈ „ÈÓ˙ ‰Ï‰‡· ÔÂÎ˘È ‰Ï‰ˆÂ‬‬ ‫‪¯"È· ÂÈ˘‡¯· ÂÈÎÏÓ ÂȘ„ˆ ÁÈ˘Ó ˙‡È· È"Ú ÌÈÓÏÂÚ ˙χ‚ χ‚ÈÏ ‰¯‰Ó· „ÁÈ ÂÏÂÎ ‰ÎÊ˘ „Ú‬‬

‫‪å"úùåøé ÷"äéò øàîèàñî é"áøã "áì áèé" ú"úá ,à-ç äúëá åéãéîìú ã"ë‬‬

‫יחזקאל גראס‪ ,‬משה ארי'ה גרויז‪ ,‬משה ארי'ה היילברו‪ ,‬אברה אליעזר הירש‪ ,‬משה יחיאל הערשקאוויטש‪ ,‬שאול יחזקאל ווידער‪,‬‬ ‫משה ארי'ה ווייס‪ ,‬מנח אפרי טייטלבוי ‪ ,‬אהר יאקאב‪ ,‬חיי שלו יאקאב‪ ,‬יואל משה יאקאב‪ ,‬מרדכי לעבאוויטש‪ ,‬שמואל‬ ‫מאנדרער‪ ,‬יהושע ארי'ה עקשטיי‪ ,‬יואל שמואל פעקעטע‪ ,‬מרדכי פעקעטע‪ ,‬חיי צבי פערלמוטער‪ ,‬שמואל פריד‪ ,‬חיי פריש‪ ,‬ישעי'‬ ‫מרדכי דוב קליי‪ ,‬משה ארי'ה ראטשילד‪ ,‬משה ארי'ה שטיינמע‪ ,‬חיי מנח מנדל שטער‬

‫כוס מלא ברכות‬

‫הננו משגרי בזה מיטב ברכותינו‪ ,‬לכבוד האי גברא יקירא‪ ,‬צנא מלא ספרא‪ ,‬משנתו קב ונקי בגירסא‬ ‫ובסברא‪ ,‬מכובד על הבריות ואהוב למקו‪ ,‬מעמיד תלמידי הגוני וישרי‪ ,‬בבינת נבוני‪ ,‬ירא שמי‬ ‫מרבי‪ ,‬פירותיו פרי מגדי‪ ,‬יראת ד' היא אוצרו‪ ,‬כתר ש טוב לו לתפארה‪,‬‬

‫הרה"ג ר' אהר משה שטער שליט"א‬ ‫נו"נ בישיבתינו הק'‬

‫לרגל השמחה השורה במעונו באירוסי בנו היקר המו"מ במעלות ומדות כמר נפתלי ני"ו ממצוייני ישיבתינו הק'‪,‬‬ ‫עב"ג החשובה שתחי'‪.‬‬ ‫יה"ר שהזיווג יעלה יפה‪ ,‬כהוג וכשורה‪ ,‬והברכה אחת היא אל מע"כ שליט"א שירווה מכל יוצ"ח תענוג‬ ‫ונחת דקדושה‪ ,‬בבריות גופא ונהורא מעליא‪ ,‬אכי"ר‬ ‫אלו דברי המברכי מתו הערכה והערצה‬

‫תלמידי ישיבת "יטב לב" פעיה"ק‬ ‫יט‬

‫שמות תשס"ט‬

‫לכבוד מערכת פתגמי קדישי בעיה"ק ירושלי‬ ‫הנני נהנה מאוד מכל המאמרי הנפלאי והיקרי וג ממאמר הליקוט הנפלא "עת רצו " בעני רעוא‬ ‫דרעוי ומאוד נהניתי‪.‬‬ ‫וראיתי להאיר הארה קטנה שראיתי שכת"ר עשה מחלוקת בי הנגלה והנסתר בעני א שעת מנחה היא‬ ‫עת רצו או עת די ‪ ,‬וכתב שלפי הגמ' היא עת רצו ולפי הזוה"ק היא עת די ‪ .‬ורציתי לשאול בזה כמה‬ ‫שאלות‪.‬‬ ‫א( בגמ' שלנו )ברכות( אינו כתוב שמנחה היא עת רצו רק שצרי להיות זהיר כי אליהו נענה והגמ' מביא‬ ‫ש ג במעריב וג במנחה עיי"ש‪.‬‬ ‫ב( שע"י מנחה שנעשה עת רצו ועת די אינו מוכרח שסותר‪ ,‬כי ע"י התפילה מהפכי מדי לרצו כי‬ ‫גדולה תפילה שמהפכת די לרחמי‪ ,‬והזוה"ק מדבר מהעת‪ ,‬והגמ' מ התפילה‪.‬‬ ‫ג( ובכלל אי נלע"ד לשוויי פלוגתא ובפרט בי המקובלי והפוסקי שהגר"א ז"ל אמר כי מי שאומר‬ ‫שיש מחלוקת בי הזוה"ק והגמ'‪ ,‬או לא הבי דברי הזוה"ק או שלא הבי דברי הגמ'‪ ,‬וד"ל‪.‬‬ ‫מנאי משה בלו‬

‫ביהמ"ד "אוהל רחל" דקהל יטב לב ד'סאטמאר‬ ‫נתייסדה ע"י כ"ק מר רביה"ק רשכבה"ג זי"ע * בנשיאות כ"ק מר אדמו"ר שליט"א‬ ‫פעיה"ק ירושלי תובב"א‬

‫תשית לראשו עטרת פז‬

‫תבענה שפתינו תהילה‪ ,‬קד ידידינו האבר הדגול והנעלה‪ ,‬מוכתר בכל מדה נכונה ומעלה‪ ,‬אהוב וחביב‬ ‫על כל יודעיו ומכיריו‪ ,‬לעי באורייתא תדירא‪ ,‬ידיו רב לו בלקח ובסברא‪ ,‬ערוכה בכל ושמור כבוד שמו הטוב‬ ‫הול לפניו‪ ,‬לב טוב להפליא‪ ,‬ועומד תמיד הכ לעזור לזולת‪ ,‬די רפיש מדבית אבא ואבי אבא הידועי‬ ‫ומפורסמי בגדולת מעשיה אשר עמדו לימי רבינו הקדוש רשכבה"ג זיע"א בהקמת מוסדות סאטמאר‬ ‫אשר די בכל אתר ואתר‪ ,‬ובבניית עולמות של תורה על טהרת הקודש בארה"ק‪ ,‬ה"ה‬

‫מו"ה אליקי געציל בערגער‬

‫הי"ו‬

‫בנו של ידידינו עוז רב האי גברא רבא ויקירא‪ ,‬ראש וראשו לכל דבר שבקדושה‪ ,‬נודע בשערי‪ ,‬במעשיו‬ ‫הכבירי‪ ,‬ובפעולותיו האדירי‪ ,‬איש חי רב פעלי‪ ,‬גדול שמו ביהודי‪ ,‬איש חסד וטוב לב מגדולי תמכי‬ ‫דאורייתא‪ ,‬חיבה יתירה נודעת לו לתמו בבדקי בית מדרשינו הבנוי לתל תלפיות בלבה של ירושלי‪,‬‬ ‫חרי ובקי בחדרי תורה‪ ,‬מרבי תורה בתפארה‪ ,‬כש"ת‬

‫הרה"ג מוה"ר שמואל בנימי אליעזר בערגער‬ ‫מראשי קהלתינו הק' בעיר הבירה לאנדא יצ"ו‬

‫שליט"א‬

‫לרגל אשר זכה‪ ,‬בעזר אלוקי המערכה‪ ,‬להיות ארי שבחבורה‪ ,‬להתעטר בעטרת אורה‪ ,‬ונכתר בכתר‬ ‫ההוראה אשר הולמתו בסמיכת‬

‫יורה יורה כדת של תורה‬

‫ע"י הרבני הגאוני גדולי דורינו המפורסמי שליט"א שהעידו כול פה אחד עמלתו ויגיעתו‬ ‫בליבו הלכתא על כל חלק יו"ד ח"א באופ מיוחד ונעלה‪.‬‬ ‫ויבואו ברכותינו מקרב לב‪ ,‬יהי ה' עמו ויעלה על במתי ההצלחה בתורה ועבודה‪ ,‬וחפ ה' בידו יצליח להיות‬ ‫תלמודו מתקיי בידו‪ ,‬והיו כע שתול על פלגי מי אשר פריו ית בעתו ועלהו לא יבול‪ ,‬ויזכה עוד רבות‬ ‫בשני ללמוד וללמד לשמור ולעשות מתו נחת והרחבת הדעת דקדושה‪ ,‬עדי נזכה בקרוב לשמוע קול‬ ‫מבשר שלו משמיע ישועה בביאת מלכא משיחא בעגלא ובזמ קריב‪.‬‬

‫החותמי בכבוד והערצה‬

‫הנהלת ביהמ"ד‬

‫שמות תשס"ט‬

‫כ‬

‫ויספרו מעשיו ברינה‬

‫‪úéá úà íîåøìå øàôì ,äìéìå íîåé ÷ñåòä ,áåùçä åðéãéãé ãåáëì ,àáè àìæî úëøá øâùð ,äøîæ ìå÷å äãåúá‬‬ ‫‪äåìî úåãåòñä ìëìëìå ïâøàì úåàéì àìì ÷ñåò úåáø íéðù øáë äæ ,"äùî ìàåéå" ìåãâä åðéùøãî úéá ,'ã‬‬ ‫‪áøå úåãåîç ùéà ,ã"îäéá éììôúî ìë áø÷á íùìå äìéäúì àùéð åîù ,åðéùøãî úéáá úëøòðä äëìî‬‬ ‫‪ä"ä ,íéîùìå úåéøáì çåð ,úåðåáú‬‬

‫מוה"ר יצחק אייזיק וואלנער שליט"א‬ ‫לרגל השמחה הגדולה‪ ,‬השורה במעונו בנישואי בתו שתחי' עב"ג‬ ‫הבחור החת תמי למעלות המו"מ בתוי"ש כמר יואל הערשקאוויטש הי"ו‬

‫ובהאי עיד דחדוותא‪ ,‬אמרנו להעלות על נס את גודל פעולותיו ברוב מרצו לסדר ולארג‬ ‫סעודת דוד מלכא משיחא בקביעות‪ ,‬בבית מדרשינו‪ ,‬לשביעות רצו אנ"ש המשתתפי‬

‫אשרי לו‪ ,‬ואשרי חלקו‪ ,‬ובדי הוא שיטול שכרו‬

‫‪àøåá ,äæá äçåìù åðéúåëøáå ,áìä é÷îòî åðéúãåú úà äæá íéòéáî åððäå ,àááå äæá åøëù ìãåâì êåøò ïéà‬‬ ‫‪ïôâë ,úøàôúìå íùì ,àéîìò éîìòì øéè÷ àäé âååéæäù ,àéîù éî÷î àåòø àäé ,ïéðáä äæ íìùä ïéð÷á íìåò‬‬ ‫‪úåáåúëä úåëøá ,íéáâùðäå íéáåèä åéùòîá êéùîäì äëæé ,íéðá éðáå íéðá ìàøùéá ïîàð úéá åðáéå ,úøãà‬‬ ‫‪.à"áá íéîìåò úìåàâì äëæð éãò åùàø ìò åìåçé äøåúä øôñá‬‬

‫אלו דברי המברכי‬

‫משתתפי בסעודת מלוה מלכה בביהמ"ד ויואל משה‬

‫כתר הילומי על ראשו יצור‬

‫בהדרת כבוד הערכה והערצה‪ ,‬מוגש בזה בלב מלא שירה ושבחה‪ ,‬ברכה ותהלה‪ ,‬לכבוד האבר כהלכה‪ ,‬מחזיק בע‬ ‫החיי‪ ,‬בתורה ויראת שמי‪ ,‬גריס תדירא בחוקי חורב‪ ,‬ולא ימוש מתו אהלה של תורה בוקר וערב‪ ,‬מוכתר בכתר‬ ‫תורה ובכתר ש טוב‪ ,‬ה"ה‬

‫מו"ה אליקי געציל בערגער הי"ו‬

‫והברכה אחת הוא לאביו האי גברא יקירא‪ ,‬נודע בשערי במעשיו הכבירי‪ ,‬גדולי וטובי לפתחו‬ ‫משכימי‪ ,‬מרבה פעלי ברוכי‪ ,‬ותלה בו זכות לימוד תורה דרבי‪ ,‬הנגיד המפואר מעמודי הצדקה והחסד‪,‬‬

‫הרה"ג מוה"ר שמואל בנימי אליעזר בערגער שליט"א‬ ‫על אשר עמל בתורה וגדל בתורה‪ ,‬וזכה לראות פרי טוב בעמלו‪ ,‬בא לכא ותלמודו בידו‪,‬‬ ‫חלק השולח ערו יורה דעה ח"א‪ ,‬ועמד על כור המבח אצל הרבני הגאוני שליט"א‬ ‫בהצלחה רבה‪ ,‬וידע להשיב בטוב טע ודעת בצדק ומישרי‪ ,‬ועטרוהו בנזר ועטרה‪.‬‬

‫וזאת הברכה‪ ,‬מאלקי המערכה‪ ,‬שיזכה לעסוק בתורה בהמשכה‪ ,‬ישכיל ויצליח בכל אורחותיו‪ ,‬לראות ברכה והצלחה‬ ‫בכל פעולותיו‪ ,‬ולעלות על מעלות גבוהי ורמי‪ ,‬בתו עדת בני אמוני‪ ,‬מתו רב נחת והרחבת הדעת דקדושה‪,‬‬ ‫במדה גדושה‪ ,‬עדי נזכה בקרוב לשמוע קול מבשר ואומר בביאת מלכא משיחא במהרה דיד‪ ,‬אמ‪.‬‬

‫המברכי בלונ"ח‬ ‫חברי הלומדי עמ בצוותא בכולל של כ"ק מר גאב"ד ירושלי שליט"א‬

‫מענדל פריעדמא‪ ,‬שמעו גליק‪ ,‬נפתלי שפיגל‪ ,‬שמואל טייטלבוי ‪ ,‬חיי יודא ראטנבערג‪ ,‬ישראל באנדער‪,‬‬ ‫אלחנ ראטנבערג‪ ,‬עמר בראטשטיי‪ ,‬יהודה פרענקל‪ ,‬מנדל מאקאוויטש‪ ,‬נת ווייספיש‪ ,‬ארי' בראנסדארפער‪,‬‬ ‫גדול העונה יותר מ המברכי ‪ ,‬יעקב יצחק בידערמא‬ ‫כא‬

‫שמות תשס"ט‬

‫ישיבה קטנה "יטב לב" דרבינו יואל מסאטמאר‬ ‫‪à"òéæ è"äå÷ä åðéáø ïøî ÷"ë ìù åãåñéî‬‬ ‫‪à"èéìù î"øå ã"áà ö"äâä úåùàøá - à"èéìù ø"èò åðéáø ïøî ÷"ë úåàéùðá‬‬ ‫פעיה"ק ירושלי‬

‫תובב"א‬

‫‪·ÂË ˙Âί· ÂÓ„˜˙ ÈÎ‬‬

‫בלב מלא שמחה‪,‬ומתו הערכה והערצה‪ ,‬מגישי אנו מעומקא דליבא‪ ,‬ברכת מזל‬ ‫טוב חמה ולבביות לכבוד ידידינו החביב והנער‪ ,‬מלא וגדוש במדות ומעלות‬ ‫טובות לבו ער ובוער לכל דבר שבקדושה‪ ,‬עוסק בלי ליאות יומ וליל לטובת‬ ‫מוסדותינו הק' ובמיוחד למע הרמת קרנה של ישיבתינו הקדושה‪ ,‬במדה מרובה‬ ‫וגדושה‪ ,‬ומשקיע ממיטב כוחו ואונו עבורו‪ ,‬להגדיל תורה ולהאדירה כביר המעש‬ ‫ורב הפעלי‪ ,‬נודע בשערי במעשיו האדירי‪ ,‬אהוב וחביב על כל יודעיו ומכיריו‬ ‫כבוד שמו משבחי ומפארי‬

‫מוה"ר ר' יהושע צבי יאזשע שליט"א‬ ‫חבר הנהלת מוסדותינו הק'‬ ‫לרגל יו שמחת לבו בנשואי בתו החשובה שתחי' עב"ג הבחור‬ ‫החשוב מו"מ בתורה ויר"ש‪,‬‬

‫החת יואל פריש ני"ו‬

‫ב ידידינו החשוב‪ ,‬מרבי תורה‪ ,‬מצליח ועושה פרי לאות ולמופת‪ ,‬ומוכתר בכל‬ ‫תואר‪ ,‬מלא וגדוש בתורה וחסידות‪,‬‬

‫מוה"ר מאיר פריש שליט"א‬

‫ויהא רעוא מ קד מר דבשמיא שיזכה לרוות רוב נחת דקדושה מכל יו"ח במדה‬ ‫גדושה ויזכה לראות בני ובני בני עוסקי בתורה ובמצות על ישראל שלו'‬ ‫והשי"ת ישל שכר פעולותיו ותהא משכרתו כפולה מע ה' א' ישראל ויזכה‬ ‫להמשי בדרכיו הטובי והישרי בבריות גופא ונהורא מעליא עדי נזכה לעלות‬ ‫לציו ברנה בב"א‬

‫‪äöøòäå äëøòäá áì áø÷î íéëøáîä‬‬ ‫שמות תשס"ט‬ ‫‪ é"îø - äáéùéä úìäðä‬כב‬ ‫‪äáéùéä éãéîìú - äáéùéä‬‬