Past And Future

‫האות מהי?‬ ‫• סימן המהווה מרכיב בסיסי של‬ ‫האלפבית המשמש לכתיבה‪.‬‬ ‫• הכתב הוא שיטת רישום של השפה‬ ‫המדוברת‪.‬‬ ‫• כתיבה אלפבתית – משמעה כתיבה‬ ‫מבוססת על מספר מוגבל של‬ ‫סימנים שכל אחד מהם מציין הגה‬ ‫אחר‪.‬‬ ‫• צורתן של האותיות המקובלת בימינו‬ ‫משקפת התפתחות של אלפי‬ ‫שנות כתיבה – החל מכתב היתדות‬ ‫הקדום ועד להתפתחות הגופנים‬ ‫של ימינו‪.‬‬

‫כתב היתדות וכתב התמונות‬ ‫המאה ה‪ 18-‬לפנה"ס‬ ‫•‬

‫•‬

‫•‬ ‫•‬

‫רי‪,‬‬ ‫מִ‬ ‫שּו ֵ‬ ‫כתב התמונות ה ׁ‬ ‫מָיה‬ ‫טְ‬ ‫פֹו ַ‬ ‫מסֹו ּ‬ ‫ששימש את תושבי ֶ‬ ‫היה כתב שבו כל ציור היה סמל‬ ‫למושג מסוים‪.‬‬ ‫כתב היתדות הוא פיתוח של‬ ‫כתב התמונות ‪ -‬הציורים הפכו‬ ‫לסמלים של הברות‪ ,‬וקיבלו‬ ‫צורה מופשטת‪ ,‬שהייתה‬ ‫תד‪.‬‬ ‫מורכבת מקווים בצורת ָי ֵ‬ ‫הכתב נוצר ע"י טביעות יתד‬ ‫העשוי ממקל שנלחץ על טיט‪.‬‬ ‫כתבים אלו כללו מאות תווים‬ ‫מה שהקשה על הנחלתם‬ ‫לרבים‪.‬‬

‫כתובת שומרית בכתב יתדות‪ ,‬מאה ‪ 26‬לפנה"ס‬

‫הכתב הפרוטו כנעני‬ ‫המאה ה‪ 15-‬לפנה"ס‬ ‫•‬

‫הכתב האלפביתי הקדום‬ ‫ביותר‪.‬‬

‫•‬

‫מורכב מ‪ 27-‬סימנים‬ ‫המייצגים את העיצורים‪ ,‬ואין‬ ‫בו סימני תנועות‪.‬‬

‫•‬

‫זהו כתב תמונתי שבו כל‬ ‫תמונה המסמלת את ההגה‬ ‫הראשון של שם העצם‬ ‫המתואר בה‪.‬‬

‫כתובת בכתב פרוטו כנעני‪ ,‬מאה ‪ 14‬לפנה"ס‬

‫הכתב הפיניקי‬ ‫המאה ה‪ 11-‬לפנה"ס‬ ‫•‬

‫כתב שפותח על ידי הכנענים‬ ‫תושבי פיניקיה‪.‬‬

‫•‬

‫מספר האותיות צומצם ל‪22-‬‬ ‫עיצורים‪.‬‬

‫•‬

‫צורת האותיות נעשתה קווית‪.‬‬

‫•‬

‫כיוון הכתיבה נקבע מימין‬ ‫לשמאל‪.‬‬ ‫כתובת "כלמו מזנג'ירלי" מאה ‪ 9‬לפנה"ס‬

‫לוח גזר‬ ‫•‬

‫נחשב לכתובת העברית הקדומה ביותר‪.‬‬

‫•‬

‫נמצא בתל גזר‪.‬‬

‫•‬

‫על לוח זה חרוטים בכתב פיניקי עבודות‬ ‫חקלאיות ונראה ששימש כלוח שנה‬ ‫חקלאי‪.‬‬

‫לוח גזר ‪ ,‬מאה ה‪ 10-‬לפנה"ס‪,‬‬ ‫מוזיאון הארכיאולוגי באיסטנבול‬

‫הכתב הארמי‬ ‫המאה ה‪ 8-‬לפנה"ס‬ ‫•‬

‫הארמים השתמשו באלפבית‬ ‫הפיניקי‪.‬‬

‫•‬

‫והתאימו אותו לצרכיהם‪.‬‬

‫•‬

‫באמצע המאה ה‪ 8 -‬החל‬ ‫הכתב הארמי להראות‬ ‫מאפיינים עצמאיים שהבדילו‬ ‫אותו מן הכתב הפיניקי‪.‬‬

‫•‬

‫כתב זה כונה אלפבית ארמי‪.‬‬

‫סוף המאה השביעית – תחילת המאה השישית לפנה"ס‬ ‫דוגמא לאלפבית ארמי שהחל לקבל מאפיינים משל עצמו‬

‫בין הכתובות הארמיות הקדומות יש כתובות על חומרים שונים‪:‬‬ ‫כתובות בר רכב שהן כתובות ראווה החקוקות באבן‪,‬כתובות על שנהבים מנימרוד‪ ,‬כמה חותמות‪ ,‬כתובות על כלים מברונזה‪.‬‬ ‫•‬ ‫וצורות האותיות הפכו ברורות יותר מכתב‬ ‫בהמשך הכתב שנכתב בדיו‪ ,‬הפך רהוט יותר‬ ‫• החקוק באבן או בחומר קשה אחר‪.‬‬

‫כתב ארמי קדום‬ ‫במצבת בר רכב‬ ‫המאה ה– ‪8‬‬ ‫לפנה"ס‬

‫הסתתים‬

‫כתב ארמי בדיו על אוסטרקון‬ ‫מהמחצית של המאה ה‪ 7‬לפני סה"נ‬

‫כתובת ארמית על אבן מהמאה ה‪ 6-‬לפנה"ס‬

‫•‬ ‫•‬

‫הכתב הארמי הלבלרי )שנכתב בדיו( ששימש לכתיבת מסמכים‬ ‫רשמיים‪.‬‬ ‫נדרשה הקפדה בכתיבתו‪ :‬אותיות גדולות ומרווח ביניהן‪.‬‬

‫קטע מכתב‬ ‫יד של‬ ‫התנ"ך‬ ‫מתורגם‬ ‫לארמית‬ ‫המאה ה ‪5-‬‬ ‫לפנה"ס‬

‫המרת הכתב העברי הקדום בכתב הארמי‬ ‫והולדת הכתב היהודי מאה ‪ 6‬לפנה"ס‬ ‫לפני גלות בבל דיברו בארץ ישראל‬ ‫עברית‪.‬‬ ‫היהודים שגלו לבבל הושפעו מסביבתם‬ ‫והחלו להשתמש בלשון הארמית ובכתב‬ ‫הארמי לצרכי תקשורת עם שכניהם‬ ‫ולכתיבת מסמכים רשמיים‪.‬‬ ‫היהודים שנשארו בארץ הושפעו מהכובשים‪.‬‬ ‫אל הלשון העברית העממית חדרו יסודות‬ ‫זרים והחלו לשנות את אוצר המילים ואת‬ ‫מבנה המשפט‪.‬‬ ‫כששבו הגולים מבבל מצאו בארץ לשון‬ ‫מעורבת‪ ,‬כדי שהשומעים ייטיבו להבין‬ ‫נקראה התורה בעברית ותורגמה‬ ‫לארמית‪.‬‬

‫תרגום התנ"ך לארמית‬

‫הכתבים המקראיים מן המאה השנייה לפנה"ס‬ ‫כבר מעידים על מסורת כתיבה מפותחת בכתב‬ ‫היהודי‪.‬‬ ‫חידוש החיים הלאומיים בארץ ישראל בימי בית‬ ‫שני גרר פריחה מחודשת של הלשון העברית‬ ‫בארץ‪.‬‬ ‫במרוצת השנים התערער מעמדה של הלשון‬ ‫העממית המדוברת ואילו הלשון העברית המליצית‬ ‫נשארה לשון הקודש והתפילה וכנראה גם הלשון‬ ‫הספרותית הכתב במגילות המקראיות מכונה בפני‬ ‫החוקרים "הכתב היהודי"‪.‬‬

‫"אנכי יהוה אלוהיך אשר‪..‬‬ ‫לא יהיה לך אלוהים אחרים"‬

‫עשרת הדיברות על גבי פפירוס ממצרים‬ ‫מהמחצית השנייה של המאה ה‪ 2-‬לפני סה"נ‬

‫המגילות הגנוזות‬ ‫המאה השנייה והראשונה לפני הספירה‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬

‫גילוי המגילות נחשב לאחד הממצאים הארכיאולוגיים החשובים ביותר מאז ומעולם‪.‬‬ ‫למגילות חשיבות רבה מבחינה היסטורית ודתית‪ ,‬זאת מאחר והן המקור המקראי‬ ‫העברי הקדום ביותר שנמצא‪.‬‬ ‫רוב המגילות נכתבו בעברית‪ ,‬ומיעוטן בארמית וביוונית‪.‬‬ ‫רובן נכתבו על קלף ומקצתן על פפירוס‪.‬‬

‫מזמור לאסף ראשיתו של פרק פ"ב ממגילת תהילים‬

‫•‬

‫•‬ ‫•‬ ‫•‬

‫מגילת המקדש שייכת לסוג‬ ‫ספרותי שנקרא "מקרא משוכתב"‪.‬‬ ‫כלומר המגילה משכתבת חזרה‬ ‫את התורה תוך הבאת פרקים‬ ‫שלמים מהתורה‪.‬‬ ‫מגילת המקדש הינה המגילה‬ ‫הארוכה ביותר שנמצא במדבר‬ ‫יהודה‪ ,‬אורכה הוא כ‪ 9-‬מטרים‪.‬‬ ‫המגילה עוסקת במועדים ופרטי‬ ‫ההלכות של חגים ומועדים ‪.‬‬ ‫המגילה מורכבת מ‪ 19-‬יריעות‬ ‫גוויל )קלף( דקות ביותר‪ ,‬שנתפרו‬ ‫בעזרת חוטים‪ .‬בכל יריעה בין‬ ‫שלושה לארבעה עמודים‪.‬‬

‫מגילת המקדש מהמאה ה‪ 2 -‬לפנה"ס‬

‫מגילת פשר חבקוק‬

‫קטע ממגילת ישעיהו‬

‫הדפוס‬ ‫"הדפוס היא המאורע הגדול ביותר בהיסטוריה‪ .‬היא אם כל המהפכות‪ ,‬היא התחדשות של‬ ‫ההבעה האנושית מן היסוד‪ .‬מחשבות מודפסות נשארות לעד‪ ,‬הן מקבלות כנפיים‪ ,‬הן אינן‬ ‫ניתנות להכחדה‪ .‬הן מרחפות כמו להקת ציפורים המתפרסת לכל הכיוונים והן נמצאות‬ ‫בכל מקום בו‪-‬זמנית" ‪ /‬הסופר ויקטור הוגו‬ ‫יוהן גוטנברג ממציא הדפוס‬ ‫בצעירותו למד צורפות ובמקביל פיתח את‬ ‫תורת הדפוס הסודית‬ ‫את המצאתו הגדולה הנקראת "מהפכת‬ ‫הדפוס" המציא בשנת ‪ ,1436‬בערך‪.‬‬ ‫יתרון שיטה זו היה ביכולת להשתמש‬ ‫באותם האלמנטים ‪ -‬האותיות ‪ -‬פעמים‬ ‫רבות‪.‬‬ ‫בשיטה זו ניתן היה להפריד כל אות לגוף‬ ‫בודד‪ ,‬ולצרפו לבניית מילים‪ ,‬שורות‬ ‫וטקסטים‬ ‫ספר התנ"ך הינו הספר המודפס הראשון‬ ‫שהודפס על ידי גוטנברג באיכות גבוהה‬ ‫שנת ‪1455‬‬

‫ההמצאה החשובה ביותר‬ ‫• "האותיות הבודדות" ‪ -‬אותיות שהיו חורטים בחותם בצורה הפוכה כדי שהתמונה‬ ‫תתקבל בכיוון הנכון‪.‬‬ ‫• המדפיסים הראשונים ניסו לחקות את צורתם של כתבי היד ואת צורות האותיות‬ ‫הכתובות ביד‪.‬‬ ‫פירוש רש"י לתורה ‪1475‬‬ ‫שימוש באותיות שחיקו את הכתב החצי‪-‬רהוט ספרדי‬

‫המכונה ליציקת האותיות‬

‫אותיות לדפוס‬

‫לסיכום‬ ‫לתהליכים התרבותיים והחברתיים השפעה ניכרת בהתפתחות‬ ‫האות העברית‬ ‫ניתן לראות שבמשך השנים הכתב הפך להיות קריא וברור יותר‬ ‫צמצום מספר האותיות אפשר להנחילו לרבים‬ ‫התהפוכות שעבר העם היהודי עד להיותו מלוכד השתקפו בשינויים שחלו‬ ‫על הכתב לאורך השנים‬