Parperaot Rav Gershon Steinberg Ekev 2009

  • May 2020
  • PDF

This document was uploaded by user and they confirmed that they have the permission to share it. If you are author or own the copyright of this book, please report to us by using this DMCA report form. Report DMCA


Overview

Download & View Parperaot Rav Gershon Steinberg Ekev 2009 as PDF for free.

More details

  • Words: 1,756
  • Pages: 2
‫מלחמה עם יהושע ‪ ,‬רק פירוש לא יתי י צב לא יתגבר‬ ‫נגדיך ‪ ) .‬מפרשי נ " ך (‬ ‫מן הנהר נהר פרת ועד היום האחרון אומרים שארץ‬ ‫ישראל נמצא כמו בתוך מקוה מסביב מצפון נהר‬ ‫פרת ‪ ,‬ממערב ים הגדול ‪ ,‬ממזרח כנרת ‪ ,‬נהר הירדן ‪,‬‬ ‫ים המלח ‪ ,‬מדרום ים סוף ‪.‬‬ ‫יש עוד פירוש עק ב לשון סוף שאדם יתבונן לפני‬ ‫שעושה דבר אם זה רצון ה '‪ ,‬זהו שאומר והי '‪ ,‬עקב‬ ‫פירוש לשון ָעקֵ ב תשמעון בכל דבר צריך לברר אם‬ ‫זה דבר ה ' ‪.‬‬ ‫וכל מדוי מצרים לא ישימום בך אומר הגר " א בגלל‬ ‫זה טרחו התנאים בהגדה להרבות יותר מכות‬ ‫למצרים חמישים מכות או מאתיים מכות או ‪250‬‬ ‫מכו ת כדי שהמכות לא יבואו על ישראל ‪ ) .‬הגר " א (‬ ‫לחם לא אכלתי ומים לא ש תיתי החפץ חיים מסביר‬ ‫שמשה אמר שהצטע רתי עבורכם ‪ 40‬יום להתפלל‬ ‫בלי לא כ ו ל ו בלי לשתות ‪.‬‬ ‫כתוב ומלתם את ערלת לבבכם וערפכם לא תקשו‬ ‫עוד מכאן שצריך ללמוד מוסר וזה מוריד את ערלת‬ ‫הלב ‪.‬‬ ‫כתוב בהלכה שצריך לת ת ‪ 10‬אצבעות על הפ ת‬ ‫בשעת ברכת המוציא ‪,‬‬ ‫כנגד ‪ 10‬מילים של ברכת המוציא ‪.‬‬ ‫כנגד ‪ 10‬מילים שבפסוק ויתן לך ‪.‬‬ ‫כנגד ‪ 10‬פסוקים שבפסוק ארץ חיטה שעורה וכו ' ‪.‬‬ ‫כנגד ‪ 10‬מצוות עד שמגיע ל פה ‪ ,‬לא תחרש שור‬ ‫וחמור ‪ ,‬לא תזרע כלאים ‪ ,‬לקט ‪ ,‬שכחה ‪ ,‬פאה ‪ ,‬לא‬ ‫תחסום שור בדישו ‪ ,‬תרומה גדולה ‪ ,‬ת רומת מעשר ‪,‬‬ ‫מעשר ראשון ‪ ,‬מעשר שני ‪ ,‬וחלה ‪ ) .‬בעל הטורים (‬ ‫הרב מבריסק אמר אם התורה אומרת רשימה זהו‬ ‫דין קדימה ‪ ,‬אם התורה רוצה שלא יהיה לפי הסדר‬ ‫היה אומר פעם רשימה אחרת כמו ‪ " :‬הוא משה‬ ‫ואהרן " והוא " אהרן ומשה " להראות ששקולים הם‪.‬‬ ‫כמו שמצינו אצל בנות צלפחד שם שתי רשימו ת‬ ‫להראות ששקולים הם בצדקות ‪.‬‬ ‫כל המצוה אומר רש " י שכל ה מצ ו ו ת נקרא על שם‬ ‫גומרה על כן יש לזרזר את עצמו בכל מצוה שהוא‬ ‫לבדו יגמור אותה ‪ ) .‬רש " י (‬ ‫וכתבתם על מזוזות ביתך וכתב אח " כ למען ירבו‬ ‫אומר בעל הטורים שהמזוזה שומרת שלא יבוא‬ ‫המשחית יש מפרשים מ זוזת נוטריקון מילי ם זז מות‬ ‫גם השם שדי שכתוב על המזוזה ר " ת שומר דלתות‬ ‫ישראל ‪.‬‬ ‫המדרש אומר על הפסוק בפ ' ואתחנן ומי גוי גדול‬ ‫אשר לו אלוקים קרובים אליו בכל קראנו אליו אומר‬ ‫המדרש כל כמה שיהודי מתפלל לה ' גם הקב " ה‬ ‫מתקרב אליו זה הפירוש קרובים אליו בכל קראנו ‪,‬‬ ‫ובספר א ו זני י ם לתורה מביא על זה רמז אנו אומרים‬ ‫ל י שועתך ק ויתי ה ' ‪ ,‬שם ה ' בסוף קויתי ה ' לישועתך‬ ‫שם ה ' באמצע אח " כ ה ' לישועתך ה ' שם ה '‬ ‫בהתחלה כל כמה שאנו מתקרבים אליו אז ה '‬ ‫מתקרב אלינו ‪.‬‬

‫ולטוטפות בין עיניך אומר רש " י טוטפות ‪ ,‬טט‬ ‫ב כתפי קורין טט שתיים ‪ .‬באפריקה קו רין פת שתים ‪,‬‬ ‫יש עוד מילין ב תורה בלשון אחר בפרשת ויחי אשר‬ ‫כריתי לי ‪ ,‬אומר רש " י שכן בכרכי הים קורין מכירה‬ ‫לשון כירה בפ ' קדושים אמר רש " י על הפסוק ישרפו‬ ‫אותו ואתהן שכן קורין בלשון יון הן אחת עם על‬ ‫המלה שניר אומר רש " י שכן בלשון אשכנז קורים‬ ‫שלג שניר ‪ ,‬שואלים הלא התורה נתנה בלשון בקודש‬ ‫למה כ תוב כמה מילים בלשונות אחרות ‪ ,‬ומתרצים‬ ‫שאחרי דור הפלגה שנתפלג ה הלשונות כל שפה‬ ‫חטפו איזה מילה מלשון קודש מפני שהטומאה‬ ‫מוכרח איזה יניקה מהקדושה אבל באמת הם מילים‬ ‫של לשון קודש רק הגוים חטפו את מילים אלו ‪ ,‬רק‬ ‫שתי מילים יש בלשון ארמי בפ ' ויצא יגר סהדותא‬ ‫וגם על זה נענש יעקב כמובא במדרש ‪ ,‬וזה הפירוש‬ ‫ארמי אובד אבי הלשון ארמי שכתוב בתורה יגר‬ ‫סהדותא אובד את יעקב שקבל עונש שהוא גרם‬ ‫לזה ‪.‬‬ ‫חז " ל אומרים מי שיש לו חולה בבית ילך אצל חכם‬ ‫ויתפלל עבורו ממך כל חולי ר " ת " חכם "‪.‬‬ ‫ואכלת ושבעת ההלכה היא בעת ברכת המזון צריך‬ ‫לשבת כתוב בתו ס ' ברכות רמז שבעת שהוא מילים‬ ‫שב‪ -‬עת ‪.‬‬ ‫ברך תהיה מכל העמים ‪ ,‬אם תסתכל על הגוים נגד‬ ‫ישראל בכל מצב ברוך תהא ‪.‬‬ ‫רבי יוסי בן קסמא אומר פעם אחת פגע אותו איש‬ ‫ור צה שיבוא אצלו ויתן לו הרבה כסף ענה לו אפילו‬ ‫שיתנו לו כל ה כסף שבעולם ‪ ,‬איני רוצה לדור אלא‬ ‫במקום תורה ‪ ,‬שואל המ הר " ל אם יהיה לו הרבה כסף‬ ‫יכול לבנות מזה הרבה ישיבות ותלמודי תורה‬ ‫ומתרץ שלא מספיק שיהיה לו הרבה כסף גם צריך‬ ‫לזכות לזה על זה חשש אולי אין לו זכות מספיק‬ ‫לבנות ישיבות ‪.‬‬ ‫הראשונים שואלים למה לא תקנו ברכה על ברכות‬ ‫המזון אשר קדשנו במצותיו וציו ו נו לברך ברכת‬ ‫המזון ‪ ,‬ומתרצים שלא תקנו ברכה על ברכה דאם כן‬ ‫אין לדבר סוף גם צריך לומר עוד ברכה על הברכה‬ ‫שעשה ‪.‬‬ ‫השפת אמת מתרץ שברכת המזון הוא ברכה על‬ ‫הכרת הטוב כל אחד מבין שעל אכילה צריך לתת‬ ‫ה ו דאה וזה לא רק ענין של קדושה שיגיד על אשר‬ ‫קדשנו ולכן לא תקנו ‪.‬‬

‫פרשת עקב ‪ 111‬פסוקים‪ 6 .‬עשה‪ 2 ,‬לא תעשה‪.‬‬ ‫הפטרה‪" :‬ותאמר ציון" ישעי' מ"ט‪.‬‬

‫הדלקת הנרות ‪6:55‬‬ ‫מ ו צ א י שב ת ‪8 : 0 9‬‬ ‫ר"ת ‪8:47‬‬ ‫ס וף ז מ ן ק " ש מ ג " א ‪8 : 3 0‬‬ ‫פרקי אבות פרק ה' )מחזור ג'(‬

‫‪ùãå÷ úáù ïéëàìééøô ïéâéèëéìà‬‬

‫בס"ד‬

‫תלמוד תורה ירושלים ת"ו‬ ‫פרשת ‪á÷ò‬‬ ‫‪à " èéìù âøáðééèù ïåùøâ áøä é " ò åøñîð ù‬‬

‫והיה לשון שמחה עקב מרמז על אחרית הימים‬ ‫שמחה גדולה יהיה לפני ביאת המשיח שיהיה‬ ‫התעוררות לתשובה ‪.‬‬ ‫עוד פירוש כמו שאומר אב לבנו סוף אתה מוכרח‬ ‫לשמוע לי יותר טוב בטובה ולא בחזקה ‪ ) .‬מ ‪ .‬ש ‪ .‬ת ‪( .‬‬ ‫וכל מדוי מצרים וכו ' לא ישימם בך ונתנם בכל‬ ‫שונאך לשון שימה ‪ ,‬אומרים חז " ל שימה זה דבר‬ ‫מועט ‪ ,‬ונתינה לשון מתנה ‪ ,‬ומתנה זה דבר הרבה ‪,‬‬ ‫זה שאמר ‪ ,‬לישראל אפיל ו לא שימה אבל לגוים יהיה‬ ‫נתינה גדולה ‪ ,‬הרבה מכות ‪.‬‬ ‫המס ות הגדולות רש " י אומר לשון נסיונות והתרגום‬ ‫מפרש לשון ניס ים ‪.‬‬ ‫וגם את הצרעה חז " ל אומרים שהיה שני סוגי צרעה‬ ‫אחד של משה ואחד של יהושע והצרעה של משה‬ ‫לא עברה הירדן רק עומדת מרחוק וזו ר קת מרה על‬ ‫עיניהם ‪.‬‬ ‫והאבן עזרא אומר לשון מצורעת ‪ ,‬ש יהיה לגוים‬ ‫חולים ונגעים ‪.‬‬ ‫ויענך וירעבך יש אומרים פירוש שהיה אנשים‬ ‫חשו ב ים ו לפעמים לא בא המן ליד האוהל וזה היה‬ ‫רחוק התבייש ללכת רחוק לחפש המן כנראה‬ ‫שנכשל בעבירה ויתפרסם הדבר ‪ ,‬ולכן היה מעדיף‬ ‫לשבת בביתו בלי אוכל זה ויענך היה מענה עצמו‬ ‫בביתו ‪.‬‬ ‫והיה עקב תשמעון מי שמחזיק עצמו כמו עקב‬ ‫בעניות דברי ו נשמעים ‪.‬‬ ‫" שמלתך לא בלתה מעליך ורגלך לא בצקה " בפ ' כי‬ ‫תבוא כתוב נעלך לא בלתה ‪ ,‬התירוץ שאלו שיצאו‬ ‫ממצרים היה להם נעליים וזה גדל איתם ‪ ,‬אבל אלו‬ ‫שנולדו במדבר לא היה להם נעליים עליהם נאמר‬ ‫רגליהם לא בצקה ‪.‬‬ ‫" ארץ אשר לא במסכנות תאכל בה לחם " בדרך כלל‬ ‫לחם לבד קשה לאכול ו צריך גם להטעים את הלחם ‪,‬‬ ‫אבל עני אין לו במה להטעים את הלחם ‪ ,‬ו אוכל לחם‬ ‫לבד ‪ ,‬ו אומרת התורה תאכל לחם לבד ויהיה לה טעם‬ ‫טוב וטעים לא בגלל עניות רק עצם הלחם יהיה‬ ‫טעים וטוב זה הוא אשר לא ב מ סכנות ‪.‬‬ ‫" ואכלת ושבעת וברכת " מעצם ה " ברכת המזון "‬ ‫ושבעת ש ת שבע מתענוג שאתה זוכה לברך ‪.‬‬ ‫הצל " ח שואל כתוב בפסוק " שבעת המינים " מה‬ ‫שקו דם בפסוק הוא קודם ‪ ,‬שאלה ה רי התורה צרי כה‬ ‫לומר רשימת הפירות ‪ ,‬וא " כ מהיכן ה ראיה שהוא‬ ‫קודם ‪ ,‬ומתרץ למה נכנס בתוך הפסוק עוד פעם ארץ‬

‫רמז שיש כאן דין קדימה ‪.‬‬ ‫הרבי אמר לתלמידים סימן הגרעינים ‪ " . 1‬זית " יש‬ ‫לה רק גרעין אחת ‪ " . 2 .‬תמר " יש לגרעין סדק ו זה‬ ‫כ מו שני ם ‪ " . 3 .‬גפן " פעם היה לענבים שלשה‬ ‫גרעינים זה שלישי ‪ " . 4 .‬תאנים " יש לו הרבה‬ ‫גרעינים קטנים זה רביעי ‪ . 5 .‬ו " רימון " יש לו הרבה‬ ‫גרעינים גדולים זה חמישי ‪.‬‬ ‫" ומלתם את ערלת לבבכם " ובפ ' נצבים כתוב ומל‬ ‫ה ' את לבבך ‪ .‬הבא לטהר מסעין אותו מקודם ומלתם‬ ‫תתחיל אתה להלחם נגד היצר לבד ‪ ,‬ואח " כ א ני‬ ‫יס י יע וזהו ומלתם ואח " כ ומל ‪.‬‬ ‫" ומלתם את ערלת לבבכם " " וערפך לא תקשו ע ו ד "‬ ‫אמר ר ' חיים מבריסק לחילונים יש להם קושיות נגד‬ ‫התורה ואמר זה לא קושיות רק תרוצים רוצים‬ ‫לתרץ לעצמם על מעשיהם הרעים זה שאמר ומלתם‬ ‫אם תלמדו מוסר לא תקשו ע ו ד לא תשאלו קושיות ‪.‬‬ ‫" לא תחסר כל בה " ובהמשך " ואכלת ושבעת " חז " ל‬ ‫אומרים לעולם לא יפתח פה לשטן ‪ ,‬זה שאמר לא מי‬ ‫שאומר לא אין לי תחסר כל בה ‪ ,‬אבל אם אתה אמר‬ ‫יש לך הכל אז ואכלת ושבעת ‪ ) .‬בן איש חי (‬ ‫זית שמן למה לא מזכיר זית בעצמו ‪ ,‬מפני שהזית‬ ‫קשה לשכחה לכן מזכיר זית שמן ‪ .‬הרב שאל‬ ‫לתלמידים חדה " האב משכיח והבן מפקח " ‪ ,‬פירוש‬ ‫הזית משכיח והשמן טוב לשכחה ‪.‬‬ ‫" כי הוא הנותן לך כח לעשות חיל " מפרש התרגום‬ ‫שה ' נותן עצות לקנות נכסים ‪.‬‬ ‫" לחם לא אכלתי ומים לא שתיתי " שואלים משה היה‬ ‫למעלה כמו מלאך האם מלאך צריך לאכול ולשתות ‪,‬‬ ‫רק משה מתלונן שהפסיד בגלל ישראל מצוות שיש‬ ‫באכ ילה ושתיה נטילת ידים ברכות הנהנים וברכת‬ ‫המזון ‪.‬‬ ‫בתפילה יש ‪ 3‬הנהגות ישיבה ‪ ,‬עמידה ‪ ,‬נפילה ‪ ,‬לפני‬ ‫שמונה עשרה בישיבה ‪ ,‬שמונה עשרה בעמידה ‪,‬‬ ‫תחנון בנפילה ‪ ,‬זה שכתוב בפ ' בהר " ואשב "‬ ‫" עמדתי " " ואתנפל " לה ' ו זה שאנו אומרים ואנחנו‬ ‫לא נדע מה נעשה עשינו מה שאפשר ‪ ) .‬שולחן ערוך (‬ ‫" ועתה ישראל מה ה ' א ' שואל " " מה " לשון עניות‬ ‫כמו " ואנחנו מה " וגם " ועתה " צריך תמיד לומר‬ ‫ועתה מעכ ש יו יש לעבו ד את ה '‪ ,‬כי היצר תמיד‬ ‫מיאש ‪ ,‬וצריך שיאמר לו מעתה אני מתחיל ‪ ,‬כמו‬ ‫שאנו אומרים באשרי מעתה ועד עולם לומר מיד‬ ‫מעתה אני מתחיל מחדש ‪.‬‬ ‫לא ית י יצב איש לפניך והר י אנו רואים שהגוים עשו‬

Related Documents