Mimaayan Hashiluach Ki Tetse 2009

‫בס"ד‬

‫ממעיין השלוח‬ ‫מאת רבותינו הקדושים לבית איזביצא ‪ -‬ראדזין‬ ‫יו"ל ע"י בית המדרש תפארת מרדכי יוסף דחסידי ראדזין בית וגן ירושלים תובב"א בנשיאות כ"ק מרן אדמו"ר עט"ר שליט"א‬

‫שנה ב' מס' ‪ 21‬גיליון ‪11‬‬

‫ש”ק פרשת כי תצא ט' אלול תשס"ט‬

‫הרה"ק מרן אדמו"ר זצללה"ה בעל מי השלוח זי"ע‬ ‫ח"א‬

‫הדברים אשר חליפות עברו עליו ‪ ,‬וע "ז נאמר כאן לא‬

‫כי תצא למלחמה על אויביך כו ' ושבית שביו‬ ‫היינו הדבר הטוב הנמצא בהאומה כי בכל האומות‬

‫תלין נבלתו על העץ כי קללת אלקי'‪ ,‬ובזה ינחם הש "י‬ ‫את דעת אביו כי בטח נמצא בו דבר טוב‪ ,‬כי באם לא‬ ‫הי' נמצא בו שום דבר טוב לא הי' הש "י מקפיד עליו‬

‫( כ "א י ' ) ‪,‬‬

‫נמצא כח טוב אך כל זמן שהיא ביניהם היא בשבי' אך‬ ‫כשיבא לבין ישראל יהי' הטוב בשלימות‪ ,‬והטוב הנמצא‬ ‫בהם הוא התשוקה ‪ ,‬כי מה שיש בכחם ממש באיזה‬ ‫טובה זאת אינו רק לפי שעה אך התשוקה הנמצא בהם‬ ‫שיבינו שזה יחסר להם זה צריך להכניס לתוך ישראל‪,‬‬ ‫וכ " ז שהתשוקה הזאת היא ביניהם היא בשבי' כי כח‬ ‫התשוקה אינו רק מהש "י וזה אין שייך להם רק‬ ‫לישראל‪.‬‬

‫שלא ילין נבלתו‪ ,‬ומזה משמע כי אינו כדבר דומה רק‬ ‫הי' נמצא בו דבר טוב אך הי' צריך להתברר‪ ,‬ולא לחנם‬ ‫הי ' חשק האב לקחת את אמו ‪ ,‬ואח "כ נאמר פרשת‬ ‫השבת אבידה היינו שאצל הש "י נמצא תיקון על כל‬ ‫הדברים שלא ידח מהם נדח משום חשק ומשום מעשה‬ ‫הנעשה בין ישראל והכל הי' בהשגחה‪ ,‬מה שלקח את‬ ‫אמו לא חשק רק להטוב שבה ומה ששנא את בנו לא‬ ‫שנא רק הרע שבו וגם הריגתו לא בחנם הי ' כי בזה‬ ‫נתברר שהי' זכאי‪.‬‬

‫כי יהי ' לאיש בן סורר ומורה ( כ "א י "ח ) ‪ ,‬ענין המשכת‬ ‫הפסוקים‪ ,‬תחלה עלה בלב האדם חשק לקחתה ובטח‬ ‫ידמה לו שמעשיו טובים כי לא בשופטנא עסקינן ‪,‬‬ ‫ואח " כ שונאה בראותה כי אין מעשיה כמו שנדמה לו‬ ‫ושונאה מאד וידאג בלבו א"כ מה הי' תשוקתו לקחתה‪,‬‬ ‫ויתנחם בלבו אולי יולד לי ממנה בן טוב ‪ ,‬אח "כ ראה‬ ‫הבן הנולד הוא סורר ומורה ומביא אותו לב"ד והורגין‬

‫לא יחבל רחים ורכב כי נפש הוא חבל‪ .‬הענין שנאמר לשון‬ ‫נסתר שזה קאי על השי" ת שלא יתבטל שום תפלה שיתפלל כל‬ ‫אחד ואחד מישראל ולא תתעכב משום קטרוג וכמו שאיתא‬ ‫בגמ' (ברכות ז‪ ).‬שהקב" ה מתפלל וכו' יהי רצון מלפני שיכבשו‬

‫אותו‪ ,‬ואז מתעורר בלבו צער ורחמנות על בנו הנהרג כי‬ ‫זכאי הי' כמאמר הגמ' (סנהדרין עא‪ ).‬מפני שאכל תרטימר‬ ‫בשר ושתה חצי לוג יין יהרג‪ ,‬ומאד יעצב דעתו מאלו‬

‫רחמי את כעסי וזה מורה הפסוק הזה שלא יתבטל שום תפלה‬ ‫ושום טרחה של ישראל שיטרחו על דברי תורה וזה נקרא רחים‬ ‫ורכב כי זה ממהר ומקרב קיום החיים‪.‬‬

‫ח "ב‬

‫הרה"ק מרן אדמו"ר זצללה"ה בעל בית יעקב זי"ע‬ ‫כי יהיה לאיש בן סורר ומורה‪ .‬ענין המשכת הפסוקים‬ ‫בתחלה חשק האב לקחת יפת תואר ‪ .‬ואח ” כ שנאה‬ ‫והולידה בכור והוא בן סורר ומורה ‪ .‬וכמו שנתבאר‬

‫ישראל‪ .‬ויפדה את כל מעשיהם אף בתיקון רחוק ברזא‬ ‫דיבום ‪ .‬כמו שנתבאר בזה ” ק ( כי תצא רפ ” א א' ) כי ענין‬ ‫יבום הוא כמו וישב בה עד מות הכהן הגדל ( מסעי ל” ה‬

‫הענין כולו במי השלוח (חלק א' כי תצא) עד פרשת השבת‬ ‫אבדה שרומז כי השי” ת מביט לבלי ידח נדח ממעשה‬

‫כ” ה ) כי השי” ת משלח חטא לנפש גדול ובעת שיפדה‬ ‫את נפש הגדול אז גם אותו יפדה‪ .‬והנה כל ענינים האלו‬

‫גיליונות פרשת השבוע להורדה ‪www.ladaat.net/gilionot.php‬‬

‫הם איך האדם רוצה להושיע נפשות מרחוק ולהכניסם‬ ‫לבין ישראל ברצון השי”ת‪ .‬וכן מצות פריקה וטעינה‪.‬‬

‫צריך להכניס עצמו לזה‪ .‬אבל לפעמים שאין לאדם כח‬ ‫עצום כל כך ויוכל להזיק לעצמו כשירצה להושיע את‬

‫פריקה מורה אם יראה נפש מישראל שידמה לו חס‬ ‫ושלום שאפס תקוה ממנו צריך לפרוק ממנו זאת‬ ‫ולהראותו כי לא ידח חס ושלום ‪ .‬וזה הוא בחנם‬ ‫שהאדם צריך לחזר אחר זה להטיב לחברו ‪ .‬וטעינה‬ ‫בשכר (ב”מ ל”א א') כי טעינה הוא מי שרואה את חברו‬ ‫בגודל תאוה צריך להטעינו יראה ‪ .‬זהו בשכר שאין‬ ‫האדם צריך לחזר אחר זה רק כשיאונה לפניו‪ .‬ועל כל‬ ‫אלה נאמר לא יהיה כלי גבר על אשה‪ .‬כי כשאדם יודע‬ ‫בטח שיוכל להושיע את חברו ולא יזיק לו לקדושתו אז‬

‫חברו על זה נאמר לא יהיה כלי גבר על אשה‪ .‬ובמקום‬ ‫שיוכל להושיע ולא יזיק לו‪ .‬על זה נאמר ולא ילבש גבר‬ ‫שמלת אשה‪ .‬שלא יתעצל בזה‪ .‬וכמו שמצינו בבעז עם‬ ‫הגואל‪ .‬כי הגואל לא היה יכול להכניס עצמו לגאולה‪.‬‬ ‫כי אמר פן אשחית את נחלתי (רות ד' ו') ועליו נאמר לא‬ ‫יהיה כלי גבר על אשה‪ .‬כי לא היה רשאי לגאול‪ .‬ובעז‬ ‫היה מוכרח לגאול‪ .‬לכן אמר וגאלתיך אנכי ( שם ג' י ”ג )‬ ‫וגאל והצליח במעשיו‪.‬‬

‫הרה"ק מרן אדמו"ר זצללה"ה בעל נאות דשא זי"ע‬ ‫כי יקרא קן צפור וגו'‪ .‬פרט למזומן‪ ,‬שלא יעלה באילן‪.‬‬ ‫איתא (דברים רבה פרשה ו‪ ,‬ב)‪ ,‬שתי מצות גילה השי"ת מתן‬ ‫שכרן ‪ ,‬קלה שבקלות וחמורה שבחמורות ‪ ,‬כיבוד אב‬ ‫ושילוח הקן‪ .‬מה זה דוקא באלה שתי מצות‪ ,‬וכי לא יש‬ ‫עוד מצות קלות ‪ .‬ומה זה כיבוד אב חמורה כל כך ‪.‬‬ ‫ואיתא במדרש (שם פסקא ז)‪ ,‬אם אתה מקיים שילוח הקן‬

‫יותר‪ ,‬והדברים קטנים לא יהיו נעבדים‪ ,‬ורצון השי"ת‬ ‫הוא שיהא כל הכרם נעבד ‪ .‬ועל זה היה דוד מתירא ‪,‬‬ ‫כד"א ( תהלים מט‪,‬ו ) למה אירא בימי רע עון עקבי וגו'‪,‬‬ ‫ומאחר שיעבוד שלא לקבל פרס יעבוד הכל אף הדברים‬ ‫קלים‪ ,‬אך האיך יהיה כך‪ .‬על זה אמר מכל משמר נצור‬ ‫לבך‪ ,‬ומביא שם כל הענין האיך שהאדם צריך לשמור כל‬

‫אתה זוכה לשלח עבד עברי ולביאת המשיח ואליהו‬ ‫הנביא‪ .‬מה זה היקרות של זה המצוה שעל ידה יזכה כל‬ ‫כך‪ ,‬ומה זה זכיה של שילוח עבד עברי‪ .‬ועוד איתא שם‬ ‫טילטל הקב" ה שכר מצות הוי כעבדין המשמשין שלא‬ ‫על מנת לקבל פרס‪ .‬למה הוא כך‪ ,‬וכי ח" ו הוא כבשר‬ ‫ודם שאם ישלם שכר הוא נחסר‪ ,‬וכי מגברא דלית ליה‪.‬‬ ‫ועוד דאמר הוי כעבדים‪ ,‬למה לא נתן עצה על זה איך‬ ‫שיהיה כך ‪ .‬ועוד פתח המדרש ( תנחומא ב ) מכל משמר‬

‫יום כל המצות עשה ולא תעשה‪ ,‬דאם יחסר אחת מהן‬ ‫למה יש לו זה האבר שמיוחד לזה המצוה‪ ,‬וכן ענין הלא‬ ‫תעשה כפי מה שמבאר שם ‪ ,‬והאיך אפשר זה מאחר‬ ‫שהאדם הוא בגוף ובאוירה דהאי עלמא שהוא מלא‬ ‫תאוות ‪ ,‬על זה נותן הפסוק עצה מכל משמר וגו '‪,‬‬ ‫דאיתא במדרש פרשת בא (עי' קהלת רבה פרשה א‪ ,‬א) דבלב‬ ‫יש כל פעולות של כל אברים‪ ,‬הלב רואה‪ ,‬הלב שומע‪,‬‬ ‫וכן כולם עיין שם‪ .‬ןעל ידי זה יהיו כל האברים נשמרים‪,‬‬

‫נצור לבך כי ממנו תוצאות חיים ( משלי ד‪ ,‬כג )‪ ,‬אמר ר '‬ ‫אדא רמ" ח מצות עשה יש בתורה כמנין אברין שבאדם‪,‬‬ ‫ובכל יום צועקים על האדם עשה אותנו כדי שתחיה‬ ‫ותאריך ימים‪ ,‬ושס" ה לא תעשה כימות החמה‪ ,‬וכל יום‬ ‫צווחת לאדם גוזרני עליך במי שהגיע ימיך ליום הזה אל‬ ‫תעבור בי‪ ,‬עיין שם כל הענין‪ .‬מה כל זה הענין לשילוח‬ ‫הקן‪.‬‬

‫היינו שישמור הלב שלא ירצה רק לעשות רצון השי"ת‪,‬‬ ‫שהשי" ת נקרא לבו של ישראל‪ ,‬כד"א (תהלים עג‪ ,‬כו) צור‬ ‫לבבי וגו'‪.‬‬

‫אך הענין של כל זה‪ ,‬דאם האדם עובד לקבל פרס אז לא‬ ‫יהא נעבד הכרם בשלימות‪ ,‬אף שלא גילה השכר של כל‬ ‫דבר ‪ ,‬אך מאחר שיהא יודע שיהיה לו שכר יחפוש‬ ‫לעשות רק בדברים כבדים‪ ,‬שיודע שעל זה יהיה לו שכר‬

‫ולכל זה יוכל לבוא על ידי מצות שילוח הקן ‪ ,‬שבזה‬ ‫המצוה מכיר האדם שאין זה על ידי פעולתו רק‬ ‫מהשי " ת ‪ ,‬שאין במזומן רק אם אירע לו ‪ ,‬לא לעלות‬ ‫אחריו באילן‪ ,‬וכשאדם מכיר זאת אין מבקש שום שכר‬ ‫על שום דבר‪ ,‬מאחר שמכיר שהכל מהשי"ת ולא מצידו‪,‬‬ ‫ועל ידי זה נעבד כל הכרם כדלעיל‪ ,‬היינו שנעשו על ידו‬ ‫כל מצות השי" ת אף הקלות ‪ ,‬מאחר שאין עושה לשם‬ ‫שכר‪ .‬ולזה נקרא זאת המצוה קלה שבקלות‪ ,‬שאין אדם‬

‫עושה שום פעולה לזה המצוה ‪ .‬וכיבוד אב ואם‬ ‫החמורה שבחמורות‪ ,‬היינו שזה מרמז על מצות עשה‬

‫ויובל מרמז על העתיד שאז הכל יהיו מכירים שהכל‬ ‫מהשי "ת‪ ,‬ואז יהיו כולם בני חורין‪ ,‬כד "א (ויקרא כה ‪ ,‬י )‬

‫ולא תעשה כידוע שזה קשה מאוד לשמור כולם‪ ,‬ועל‬ ‫זה אמר שעל ידי שילוח הקן זוכה לשלח עבד עברי ‪,‬‬ ‫היינו שהוא עצמו יוצא לחירות‪ ,‬היינו כשאדם אומר‬ ‫כחי ועוצם ידי אז הוא קשור לכל דבר והוי כמו עבד‪,‬‬ ‫וכשמכיר שהכל מהשי " ת נעשה חפשי מהכל ויוצא‬ ‫לחירות ‪ ,‬והוא כעין יובל שהעבדים יוצאים לחירות ‪,‬‬

‫דרור לכל יושביה‪ .‬ועל זה מרמז קן צפור‪ ,‬כד"א‬ ‫ע" א ) צפור דרור ‪ ,‬ואיתא בגמרא ( שם) מאי לשון דרור‪,‬‬ ‫כמדייר ביה דיירא‪ ,‬שמדייר בכל מקום‪ ,‬שזה מורה על‬ ‫חירות ‪ .‬וזה גם מה שאמר שעל ידי זה זוכה למלך‬ ‫המשיח ואליהו הנביא‪ ,‬היינו שאז יהא חיים הנצחיים‬ ‫שזה נקרא חיים‪ ,‬וזהו והארכת ימים‪.‬‬ ‫(ביצה כד‬

‫הרה"ק מרן אדמו"ר זצללה"ה בעל תפארת ירוחם זי"ע‬ ‫פרשת כי תצא בין פרשת מלחמה שבסוף סדר שופטים‬ ‫וסדר תצא הפסיקה התורה בפרשת עגלה ערופה ‪ ,‬י"ל‬ ‫לרמוז על חומר של שפיכת דמים שאפילו בעת מלחמה‪,‬‬ ‫צריכים לזכור זה‪( .‬מכת"י המחבר)‬ ‫לא תלין נבלתו על העץ וגו' ולא תטמא את אדמתך וגו'‬ ‫לא תראה את שור אחיך ( תצא כא )‪ .‬הענין שנסמכו‬ ‫פרשיות אלו י"ל בהקדם הפסוק סוף אחרי (ויקרא יח‪ ,‬כח)‪,‬‬ ‫ולא תקיא הארץ אתכם בטמאכם אותה‪ ,‬ועיין רש"י שם‬

‫ועושה פרות עיי" ש בדבריו באריכות ‪ ,‬ולכן יבא עלי '‬ ‫השכר והארכת ימים ‪ ,‬ולכן נסמכה ללא יהי' כלי גבר ‪,‬‬ ‫ועיין רמב"ן וחינוך‪( .‬מכת"י המחבר)‬ ‫השב תשב לו את העבוט כבוא השמש ושכב בשלמתו‬ ‫וברכך ולך תהיה צדקה לפני ה' אלקיך (כד‪ ,‬יג)‪ .‬יש לפרש‬ ‫הכתוב שסיים במצוה זו ולך תהיה צדקה‪ ,‬וגם אריכות‬ ‫הכתוב לפני ה' אלקיך‪ .‬ויש לומר על פי מה דאיתא בזהר‬ ‫חדש רות ( דפוס וורשא ח " א דף פח ע " ד ) רבנן פתרי קרא‬

‫משל לבן אדון וכו '‪ ,‬הרי שבטומאת הארץ תקיא את‬ ‫יושביה‪ .‬והנה בטעם מצות השבת אבידה כתב החינוך‬ ‫(מצוה תקלח) וז" ל שורש המצוה ידוע כי יש בזה תועלת‬ ‫הכל וישוב המדינה שהשכחה בכל הוא מצוי ' גם‬ ‫בהמתם וכל חיתם בורחים הנה והנה‪ ,‬עכ"ל‪ .‬וזה שסמך‬ ‫פרשת השבת אבידה ללא תלין‪ ,‬והיינו שאם לא תטמאו‬ ‫הארץ אז תהי ' מיושבת ‪ ,‬ולכן הזהיר תיכף על ישוב‬ ‫המדינה ואח" כ בא הפסוק לא יהי' כלי לגבר על אשה‬ ‫וגו '‪ ,‬והוא כדי שיחיו האנשים ולא יהי ' בהם מיתות‬

‫בהאי דכתיב אם חבול תחבול שלמת רעיך עד בא‬ ‫השמש תשיבנו לו ‪ ,‬האי קרא בנשמה של אדם מדבר‬ ‫בזה העולם‪ ,‬מלמד שנשמתו של אדם יוצאת בכל לילה‬ ‫ולילה והקב " ה ממשכן אותה ‪ ,‬ולמחרתו משיב אותה‬ ‫אותה לחיקו של אדם ‪ ,‬לפיכך צריך האדם להפקיד‬ ‫נשמתו ליוצרו‪ ,‬וקורא פסוק חד דרחמי כגון בידך אפקיד‬ ‫רוחי פדית אותי ה' א‪-‬ל אמת‪ ,‬והואיל והוא בפקדון אף‬ ‫על פי שהיא מחויבת בכמה חובות הקב"ה משיב אותו‬ ‫לחיקו של אדם ‪ ,‬כענין זה צריך להתנהג במדותיו של‬

‫ומגפות ר"ל‪ ,‬כי זה הוא רק לשם ניאוף כמ"ש רש"י‪ ,‬ואם‬ ‫יהי ' פרוצים בניאוף אז תשלוט בהם מגפות ר " ל כמו‬ ‫שיעץ בלעם הרשע ועתה לכה אעצך וגו' וישב ישראל‬ ‫בשטים‪ ,‬ואמרו חז"ל ( סנהדרין קו ע "א) אלקיהם של אלו‬ ‫שונא זמה הוא וכו'‪ ,‬הרי שהניאוף מביא מגפה לעולם‪,‬‬ ‫כי בכל מקום שאתה מוצא זנות אנדרלמוסיא באה‬ ‫לעולם והורגת טובים ורעים (בראשית רבה כו‪ ,‬ה)‪ ,‬והמניעה‬ ‫מזה תהי ' סבה לקיום המין לבל יכלו ויאריכו ימים ‪,‬‬

‫הקב " ה וללכת בדרכיו ‪ ,‬דכתיב ( דברים כח ‪ ,‬ט ) והלכת‬ ‫בדרכיו‪ ,‬עיין שם‪.‬‬ ‫וכן הוא בזוה"ק (במדבר ח"ג דף קיט ע"א) כפקדונא דבר נש‬ ‫דיהיב פקדונא לאחרא דאע " ג דאיהו אתחייב לגביה‬ ‫יתיר מההוא פקדונא לאו כדאי לאתאחדא ביה‪ ,‬הואיל‬ ‫ופקדונא אתמסר לגביה‪ ,‬עיין שם‪ .‬ודברי הזוה"ק (סימן ד)‪,‬‬ ‫וכתב ויש לזה פנים על פי נגלה‪ ,‬והוא שיטת הריטב"א‬ ‫פרק הכותב‪ ,‬עיין שם‪ .‬ובזה יפורש הכתוב השב תשב לו‬

‫וסמך לו פ' קן צפור‪ .‬ובטעם מצוה זו כתב האברבנאל‬ ‫שהוא לסבת קיום המין שלא להשחית דבר המוליד‬

‫את העבוט‪ ,‬ואל תעכבנו בחובך‪ ,‬ואז ולך בעצמך תהיה‬ ‫בזה צדקה שהקב"ה לא יעכב את נשמתך בעד חובותיך‪,‬‬

‫מדה כנגד מדה‪.‬ועיין בתרגום יונתן בן עוזיאל שכתב ולך‬ ‫תהא זכו "דיסהיד" עלך שמשא קדם ה' אלהך‪ ,‬שהמצוה‬

‫ולזה הזכרתו על קערה ריקם‪ ,‬לזכור את יום השבת הוא‬ ‫המתן שכר של שבת‪ ,‬וזהו מזכיר העונש על חילול שבת‪.‬‬

‫הזו תעיד עליך לפני ה' אלקיך‪.‬‬

‫בהפטרת השבוע‪ .‬כי ההרים ימושו והגבעות תמוטינה‬ ‫וחסדי מאתך לא ימוש וברית שלומי לא תמוט אמר‬ ‫מרחמך ה ' ( ישעי ' נד ‪ ,‬י )‪ .‬יש לפרש על פי מה שכתוב‬ ‫בגמרא ( שבת נה ע " א ) תמה זכות אבות‪ .‬ובתוספות שם‬ ‫( ד " ה ושמואל )‪ ,‬אומר רבינו תם דזכות אבות תמה אבל‬ ‫ברית אבות לא תמה‪ ,‬דהא כתיב ( ויקרא כו‪ ,‬מב ) וזכרתי‬ ‫את בריתי יעקוב‪ ,‬וזה שאומר הנביא כי ההרים ימושו‬ ‫והגבעות תמוטינה‪ ,‬ר"ל זכות אבות‪ ,‬כמו שאמרו חז"ל‬

‫זכור את אשר עשה לך עמלק ( כה‪ ,‬יז)‪ .‬במדרש תנחומא‬ ‫(סימן ז) כאן כתיב זכור ובשבת כתיב זכור שניהם שוין‬ ‫כו'‪ ,‬זכור פלוני אוהבי כו' זכור פלוני שונאי‪ .‬יש לומר על‬ ‫פי מה דאיתא בגמרא (שבת קיח ע"ב) אלמלי שמרו ישראל‬ ‫שבת ראשונה לא שלטה בהן אומה ולשון ‪ ,‬שנאמר‬ ‫(שמות טז‪ ,‬כה) ויהי ביום השביעי יצאו מן העם ללקוט‪,‬‬ ‫וכתיב בתריה ( שם יז ‪ ,‬ח ) ויבא עמלק ‪ ,‬הרי שמלחמת‬ ‫עמלק היתה בשביל החטא של חילול שבת‪.‬‬

‫בגמרא (ראש השנה יא ע"א) מדלג על ההרים‬ ‫ח) בזכות אבות ‪ ,‬מקבץ על הגבעות בזכות אמהות ‪ ,‬כי‬ ‫אפילו בעת שיתום זכות אבות אבל ברית שלומי לא‬ ‫תמוט‪ ,‬דברית אבות לא יתום‪.‬‬ ‫(שיר השירים ב‪,‬‬

‫וזהו שאמר המדרש כאן כתיב זכור ובשבת כתיב זכור‬ ‫שניהן שוין‪ ,‬שאם אנו זוכרין מלחמת עמלק אנו באים‬ ‫לזכירת שבת‪ ,‬אבל זה הזכרתו על קערה מלא כל טוב‪,‬‬

‫לזכרון עולם מורינו ורבינו הגה"צ‬

‫רבי יעקב בהרה"צ מרדכי יוסף ליינער‬

‫זצ"ל‬

‫האדמו"ר מראדזין‬ ‫שהי' דבוק ומקודר בכל נימי נפשו בםפרי אבותיו הקדושים‬ ‫האדמור"ם לבית איזביצא וראדזין זכותם יגן עלינו‬ ‫הוא הגבר שהקים שם ושארית והדפיס אידרא ספריהם הקדושים‬ ‫במסירות וברוב פאר והדר לשם ולתפארת‬ ‫ונתקיים בו מאמרם ז"ל 'אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו'‬ ‫שיצאה נשמתו בטהרה בעת גמר עריכת ספר 'אוחות חיים'‬ ‫מאת כ"ק דודו הגאון הקדוש רשכבה"ג מורנו רבי גרשון חנוך העניך זללה"ה מראדזין‬ ‫והשלים 'אורחות חיים' טהורים‬ ‫ונפטר בפתע פתאום לדאבון לב כל ישראל‬ ‫ביום המר ה' אייר תשס"ט לפ"ק‬ ‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬ ‫לקבל הגליון באמצעות הדואר או להשתתפות בהוצאות לזיכוי רבים‪ ,‬יש לפנות‪:‬‬ ‫בארה"ק‪ :‬אל בית המדרש תפארת מרדכי יוסף דחסידי ראדזין‪ ,‬רח' אבוהב ‪ ,5‬עיה"ק ירושלים תובב"א‬ ‫במנשסתר‪ :‬אל הרב משה לייב לעמבעדגער שליט"א טל‪ ;161-797-7707 .‬בלונדון‪ :‬אל הרב פנחס דונר שליט"א טל‪778-959-1711 .‬‬ ‫בארה"ב‪ :‬אל הרב מלך איתן פעלץ שליט"א טל‪017-976-9657 .‬‬ ‫להארות ולהערות יש לפנות אל‪:‬‬ ‫‪Mi Ma’ayan HaShiloach 5863 Hobart Street #1, Pittsburgh, PA 15217‬‬

‫כל הזכויות שמורות ואיסור השגת גבול‪.‬‬ ‫גיליונות פרשת השבוע להורדה ‪www.ladaat.net/gilionot.php‬‬