Kehilot July-august 2009

‫ב " ה ‪ ,‬ת מ ו ז ‪ -‬א ב ת ש ס " ט ‪ /‬י ו ל י ‪ -‬א ו ג ו ס ט ‪ 2 0 0 9‬ג י ל י ו ן מ ס ' ‪ 3 6‬מ ח י ר‪ :‬א י ר ו פ ה ‪ € 1 . 5 :‬א נ ג ל י ה ‪ £ 1 . 1 :‬י ש ר א ל ‪₪ 6 . 0 0 :‬‬

‫מגזין רבני אירופה‬

‫הגר"נ אייזנשטיין שליט"א‪,‬‬ ‫יושב ראש ועד הרבנים העולמי‬ ‫לענייני גיור‪ ,‬בראיון ל"קהילות"‪:‬‬

‫"רבנים‬ ‫אורטודוקסיים‬ ‫מבצעים בקהילות‬ ‫אירופה גיורים‬ ‫שלא כהלכה"‬ ‫תיעוד היסטורי על פעילות‬ ‫פרלמנטרית ענפה שהתנהלה לפני‬ ‫חצי יובל שנים על ידי שלוחם ואי"ש‬ ‫אמונם של גדולי ישראל ‪ /‬עמ' ‪24‬‬

‫דבר‬ ‫המערכת‬ ‫בימים הבאים יציינו בעולם מלאת ‪ 70‬שנה לשואה‪ .‬היה‬ ‫זה ביום י"ז באלול תרצ"ז )‪ 1‬בספטמבר ‪ (1939‬כאשר פלשה‬ ‫גרמניה הנאצית לפולין ותוך כחודש חולקה פולין בין גרמניה‬ ‫לברית המועצות‪ ,‬ובכך ניתנה האות לפריצת מלחמת העולם‬ ‫השניה‪ .‬העם היהודי ידע סבל ותלאה‪ ,‬רדיפות ועינויים‪ ,‬גם‬ ‫בדורות שקדמו לשואה‪ ,‬אך מה שהתרחש באותן חמש שנים‬ ‫על אדמת אירופה‪ ,‬לא היה לכך אח ורע בתולדות האנושות‪.‬‬ ‫העם היהודי איבד שליש מבניו במיתות שונות ומשונות‪ ,‬לא‬ ‫לפני שעונה באכזריות באמצעות כלים טכנולוגים מודרניים‬ ‫בתאי הגזים במחנות ההשמדה‪.‬‬ ‫הגמרא במסכת בבא בתרא )י"ד)‪ :‬מביאה דעות אחדות באשר‬ ‫לדמותו של איוב‪ ,‬מי היה ובאיזו תקופה חי‪ .‬ולפי דעה אחת‬ ‫"איוב לא היה ולא נברא‪ ,‬אלא משל היה"‪ .‬אחד המפרשים מבאר‬ ‫כי לאחר כל מנת הסבל וסאת הייסורים שעבר איוב הצדיק‪,‬‬ ‫לקחו ממנו את אשתו וילדיו ולאחר מכן איבד את רכושו‪,‬‬ ‫וככלות הכל טוענים כי לא היה ולא נברא – זה כבר החלק הקשה‬ ‫ביותר והבלתי‪-‬נסבל בעליל‪ ,‬שאפשר היה להשית על אותו צדיק‬ ‫וקדוש מעונה‪ .‬בזה אחר זה קמו להם מכחישי שואה מרושעים‪,‬‬ ‫שאם לא די היה בזוועות שאינן ניתנות לתיאור כלל‪ ,‬ביקשו‬ ‫הללו לטעון במצח נחושה ש"לא היה ולא נברא"‪ ,‬וכי הכל פרי‬ ‫דמיונם הפורה של היהודים‪ ,‬עפ"ל‪.‬‬ ‫ניצולי שואה‪ ,‬אודים מוצלים מאש החורבן הנורא‪ ,‬שהזיכרון‬ ‫הטראומתי של מראה עיניהם בשנות האופל צרוב עדיין עמוק‬ ‫בתודעתם‪ ,‬כבר לא נותרו מהם הרבה בחיים ‪ -‬אם כי גם היום‬ ‫ניתן למצוא קשישים היודעים לתאר מעט מהחוויות המזוויעות‬ ‫שהיו עדים להן‪ .‬טוב עשו גופים ציבוריים כמו "יד ושם"‬ ‫בירושלים ומוזיאון השואה בוושינגטון שאספו במהלך השנים‬ ‫ממצאים רבים‪ ,‬תמונות ומסמכים מעולם שהיה ונכחד‪ .‬בשנים‬ ‫האחרונות‪ ,‬עם ההתפתחות הטכנולוגית וזמינות אמצעי תיעוד‬ ‫דיגיטליים‪ ,‬הגדילו עשות יזמים שונים שהקימו פרוייקטים‬ ‫לגביית עדויות מ"כלי ראשון" מפיהם של ניצולי השואה‪ .‬אלה‬ ‫הוקלטו וצולמו למען ידע דור אחרון‪ .‬על כך הבאנו בהרחבה‬ ‫בגליון זה‪.‬‬ ‫אליה וקוץ בה‪ .‬אותם ארגונים חשובים תרמו אמנם רבות‬ ‫לתיעוד מוראות השואה לצד פרטיזנים שפעלו במחנות במסגרת‬ ‫מחתרות יהודיות‪ ,‬אך מעט מאד סופר על גבורה יהודית אמיתית‬ ‫ומסירות הנפש של חסידים ואנשי מעשה‪ ,‬שגם בעמק הבכא‬ ‫לא ויתרו על קוצו של יו"ד‪ ,‬סרבו בכל תוקף מלהיגאל בטריפות‬ ‫ומאכלות אסורים ובתנאים מחפירים המשיכו לעבוד את הבורא‬ ‫יתברך ולקיים מצוות מול עיני השטן המשולהב‪ ,‬עד שעלו על‬ ‫המוקד בקריאת "שמע ישראל" תוך קידוש שם שמים‪ .‬על אותם‬ ‫קדושים חסידי עליון שלא נכנעו נאמר‪" :‬כל זאת באתנו ולא‬ ‫שכחנוך ולא שקרנו בבריתך"‪.‬‬ ‫מעט מזעיר מתוך אפיזודות גבורה אלה נאספו ותועדו‬ ‫בארכיוני "גנזך קידוש השם"‪ .‬מה שנותר כעדות חיה ונושמת‬ ‫ליותר מאלף שנות קיום חיים יהודיים פורחים באירופה‪ ,‬המה‬ ‫קהילות הקודש ברחבי היבשת הממשיכים בעצם הוויתם‬ ‫להכריז קבל עם ועולם‪ :‬אין עוד מלבדו‪.‬‬ ‫א‪.‬מ‪ .‬זילברברג‬ ‫‪2‬‬

‫הנעשה והנשמע אדר תשס"ו‬

‫‪6‬‬

‫קהילה‬

‫הרב יששכר אהרן איזק‬ ‫פועל לשמר את המורשת‬ ‫היהודית בקהילת איזמיר‬ ‫בטורקיה ‪ /‬אלחנן בינדר‬

‫‪12‬‬

‫מאבק‬

‫מי הוא ג'ייקוב פינצ'י‪,‬‬ ‫המועמד היהודי לנשיאות‬ ‫בוסניה‪ ,‬המנהל בימים אלה‬ ‫מאבק משפטי ‪ /‬ש‪ .‬הימל‬

‫התוכן‬

‫תרצ"ט ‪ -‬תשס"ט‬

‫קהילות‬

‫תמוז ‪ -‬אב התשס"ט ‪ /‬יולי‪-‬אוגוסט ‪2009‬‬

‫עותק חינם‬

‫‪26‬‬ ‫תיעוד‬

‫‪Made possible by the‬‬

‫למכחישי‬ ‫י‬ ‫את תשובת המחץ‬ ‫השואה מספק פרוייקט‬ ‫תיעוד ניצולים המהווה עדות‬ ‫לזוועה הגדולה בתולדות‬ ‫האנושות ‪ /‬ש‪ .‬פכטר‬ ‫גיליונות פרשת השבוע להורדה ‪www.ladaat.net/gilionot.php‬‬ ‫תמונת שער‪ :‬הגר"נ אייזנשטיין שליט"א בראיון ל"קהילות"‪ .‬צילום עזרא לנדא‪ .‬תמונה תחתונה‪ :‬ח"כ הרב אברהם יוסף שפירא ז"ל‪ .‬צילום‪ :‬לע"מ‪ .‬הרמן חנניא‪.‬‬

‫יו"ל ע"י 'מרכז רבני אירופה'‬

‫‪Rue De Cornet 22, Brussels 1040, Belgium‬‬

‫טל‪ +32-2-233-1819 :‬פקס‪+32-2-233-1820 :‬‬ ‫דוא"ל‪[email protected] :‬‬ ‫ארץ ישראל‪ :‬בית הדפוס ‪) 12‬בית השנהב( ירושלים ‪95483‬‬ ‫טל‪ +972-2-6535949 :‬פקס‪+972-2-6516585 :‬‬ ‫אין המערכת אחראית לתוכן המודעות וסגנונן‬ ‫התוכן הנכתב בגיליון משקף את עמדת הכותבים בלבד‬

‫מנכ"ל‪ :‬הרב מנחם מרגולין‬ ‫סמנכ"ל‪ :‬הרב אריה גולדברג‬

‫יו"ר הוועד לפיקוח על ההו"ל‪:‬‬ ‫הגאון הרב יעקב דוד שמאהל שליט"א‬ ‫דיין דק"ק שומרי הדת אנטוורפן‬

‫עורך‪ :‬א‪ .‬מ‪ .‬זילברברג‬ ‫מנהל אגף הו"ל‪ :‬אשר גולד‬ ‫כתיבה‪ :‬ש‪ .‬פכטר‪ ,‬י‪ .‬פ‪ .‬טירנואר‪,‬‬ ‫מרדכי ימיני‪ ,‬אלחנן בינדר‪ ,‬ש‪ .‬הימל‬ ‫הגהה לשונית‪ :‬מוטי ריזל‬ ‫עיצוב וביצוע גרפי‪ :‬ח‪ .‬סין שלום‬

‫עידכונים שוטפים מהנעשה והנשמע בקהילות אירופה באתר מרכז רבני אירופה‪www.rce.eu.com :‬‬

‫בס"ד‬

‫כל‬ ‫מומחי‬ ‫הכשרות‬ ‫יהיו שם!‬ ‫כינוס הכשרות של מרכז רבני אירופה‬ ‫בריסל‪ .‬ז' מרחשון ה'תש"ע )‪(25.10.2009‬‬

‫כי כשרות היא עניין הלכתי‪-‬מקצועי‪.‬‬

‫הרב יצחק מאיר הרץ‬ ‫מו"ץ בהתאחדות קהילות החרדים‬ ‫וראש ישיבת תות"ל בלונדון‬ ‫חבר מועצת רבני אירופה‬

‫"הציבור יודע היטב להבדיל בין רב של כבוד לבין רב המכוון לשם שמים"‬ ‫הגאון רבי יצחק מאיר הרץ שליט"א מוכר כאישיות תורנית רב‪-‬גונית ובאופן ייחודי משמש כרב קהילות‬ ‫ליובאויטש בצפון‪-‬מערב לונדון ובכלל זה כרב שני בתי כנסת בחלקה זה של העיר‪ ,‬כראש ישיבה‪ ,‬מורה הוראה‬ ‫בהתאחדות קהילות החרדים בלונדון וחבר "מועצת רבני אירופה"‪ .‬כמי שמשמש בקודש בכל התפקידים‬ ‫החשובים הללו‪ ,‬נודע הגרי"מ הרץ כדמות מלכדת ומגשרת ליהודים רבים מלונדון ומחוצה לה‪ ,‬ואל שיעוריו‬ ‫הנודעים נוהרים הן יהודים חרדים והן מתקרבים ובעלי תשובה‪ ,‬כשלכל אחד הוא מוצא את השפה המתאימה לו‪.‬‬ ‫אינו בן אדם‪ ...‬ברור שיש צורך בשילוב שתי הדרכים‬ ‫ואתה אל תתערב ברבנות'! ראש העיר נרתע והתנצל‪,‬‬ ‫ישראל פינחס טירנואר‬ ‫מתוך חכמה ודעת‪ .‬מצד אחד לדרוש דרישות גבוהות‬ ‫ולבסוף הכשרות הוחזרה רק לאחר שבית המלון קיבל‬ ‫ביידישקייט‪ ,‬ומצד שני לא לעשות זאת בצורה‬ ‫על עצמו את דרישות הרב‪ .‬ברבות הימים פגשתי את‬ ‫כמי שמכהן ברבנות כבר שנים רבות‪ ,‬נודה לכת"ר‬ ‫שתשניא את הרב על הציבור‪.‬‬ ‫המשגיח באותו מלון מדובר הוא סח באוזניי‪ ,‬כי עד‬ ‫אם יוכל להעניק לנו מתובנותיו בשדה הרבנות‪...‬‬ ‫ידוע הפירוש במאמר חז"ל "פני הדור כפני הכלב"‪,‬‬ ‫לאותו מקרה‪ ,‬היו מזלזלים בו מאוד‪ .‬אבל מאותה‬ ‫למדתי דיינות אצל הגאון רבי ישראל יצחק‬ ‫כי דרכו של הכלב לרוץ לפני אדוניו‪ ,‬אבל בכל רגע‬ ‫עת‪ ,‬היה פחדו מוטל על הנהלת המלון‪ ,‬והם קיבלו‬ ‫פיקארסקי זצ"ל וקיבלתי ממנו היתר הוראה ‪-‬‬ ‫את דרישותיו ללא עוררין‪ .‬מעשה זה מלמדנו שאל‬ ‫הוא מסב את פניו כדי לראות היכן בעליו נמצא‪.‬‬ ‫יורה יורה וידין ידין‪ .‬בעת שעשיתי שימוש לדיינות‬ ‫לו לרב להירתע‪ .‬ישנם רבנים החוששים כי אם הם‬ ‫כך הוא דורו של עקבתא דמשיחא ‪ -‬המנהיגים‬ ‫לפני כשלושים שנה‪ ,‬ישבתי בבית הדין של הגאון‬ ‫אינם מנהיגים אמיתיים ההולכים לפני העם‬ ‫רבי יוסף כהן זצ"ל נכדו של רבי צבי‬ ‫ומובילים אותו‪ ,‬אלא נמשכים אחריו ופועלים‬ ‫פסח פראנק זצ"ל‪ .‬באותם ימים זכיתי‬ ‫כרצונו‪ .‬אוי לו לרב שכך נראית רבנותו‪ .‬אל‬ ‫לקירבה יתירה אצל רבה הבלתי נשכח‬ ‫תחשוש מלהפגין מנהיגות‪ .‬אנשים אוהבים‬ ‫של ירושלים הגאון רבי בצלאל ז'ולטי‬ ‫כי המנהיג עומד על עקרונותיו ועשוי ללא‬ ‫זצ"ל וקניתי אצלו הרבה קניני חכמה‬ ‫חת‪.‬‬ ‫ודעת‪ .‬בכל ביקוריי בארץ שהיתי אצלו‬ ‫כיצד ינהג רב שהגיעה לפתחו שאלה‬ ‫זמן רב ושוחחנו ארוכות‪.‬‬ ‫שאין הוא יודע לענות עליה?‬ ‫באחת הפעמים הוא סיפר לי סיפור‬ ‫מהאמת אין צורך לפחד‪ .‬הציבור יודע‬ ‫המלמד רבות על דרכו של הרב‪ .‬בעת‬ ‫היטב להבדיל בין רב השומר על כבודו לבין‬ ‫שהרב ז'ולטי התמנה לרב העיר‪ ,‬הוא‬ ‫רב המכוון לשם שמים‪ .‬אף אחד לא יכעס‬ ‫קיבל על עצמו את הרבנות בכל תוקף‪.‬‬ ‫על הרב אם לא יידע להשיב לו על שאלה‪,‬‬ ‫אחת מההחלטות שפירסם הייתה כי‬ ‫אך הוא בהחלט יהיה לא מרוצה אם יחוש‬ ‫אם משגיח כשרות יאמר לו כי הכשרות‬ ‫במקומו אינה כראוי‪ ,‬הוא יסירנה מיד "השתתפותו של הרב עמנואל יעקובוביץ בסיומי המסכת לסטודנטים שערכנו עוררה הד כי הרב אינו נאמן לאמת‪ .‬מסופר שכשרבי‬ ‫תקשורתי נרחב"‪ .‬הגרי"מ הרץ נואם בסיום המסכת‪ ,‬לימינו יושב הרב יעקובוביץ‬ ‫יחזקאל אברמסקי ז"ל הגיע לראשונה‬ ‫וללא שהיות‪.‬‬ ‫לאנגליה‪ ,‬רצתה ההשגחה ובעה"ב הראשון‬ ‫יום אחד שמע הרב כי במלון המפואר‬ ‫ילכו בתוקף‪ ,‬השפעתם תפגע‪ .‬ההיפך הוא הנכון‪ .‬אם‬ ‫שנכנס אליו לשאול שאלה‪ ,‬נענה על ידי הרב‬ ‫ביותר בירושלים ‪ -‬בו נהגו להתארח רבים ונכבדים‪,‬‬ ‫הרב יהיה תקיף בדעותיו והנהגתו‪ ,‬יכבדוהו ורבנותו‬ ‫בתשובת 'איני יודע'‪ .‬כשהגיע הרב אברמסקי לבית‬ ‫סדרי הכשרות אינם מתנהלים כהלכתם‪ .‬נאמן‬ ‫תתנהל למישרין‪.‬‬ ‫הכנסת‪ ,‬הוא חש כי הקהל משוחח אודותיו‪ .‬התעצב‬ ‫להחלטתו הודיע כי יותר אין כשרות במלון‪ .‬בעקבות‬ ‫הרב אל ליבו וחשב שכנראה הציבור אינו מרוצה‬ ‫האם הרב לא צריך לחשוש מתקיפות יתירה‬ ‫הודעתו הופעלו עליו לחצים אדירים כולל מצד‬ ‫מכך שהרב אינו יודע לענות על שאלות‪ .‬לאחר דין‬ ‫שתרחיק את בני קהילתו?‬ ‫התקשורת‪ ,‬אבל ללא הועיל‪ .‬לבסוף התקשר אליו‬ ‫ודברים ניגש אליו ידידו וסיפר לו כי המתפללים‬ ‫רבי ישראל סלנטר זצ"ל כבר אמר כי רב שכל‬ ‫ראש העיר דאז‪ ,‬טדי קולק‪ ,‬והתרעם באוזניו ‪' -‬הרב‬ ‫מרוצים מאוד מכך שהרב הודה שאינו יודע להשיב‪.‬‬ ‫בני העיר רוצים בו‪ ,‬איננו נחשב רב‪ ,‬שהרי זהו סימן‬ ‫הורס את ירושלים'‪ .‬הרב ז'ולטי לא התרגש והשיב‬ ‫שאינו בא אליהם בדרישות‪ .‬ורב שרוצים לזרוק אותו‬ ‫לו בתוקף ‪' -‬אני לא מתערב בעניני ניהול העיר‪,‬‬

‫‪ 4‬קהילות‬

‫תמוז ‪ -‬אב תשס"ט‬

‫מהותה‬ ‫של רבנות‬

‫'כזה רב אנו צריכים‪ ,‬רב שאינו מתבייש שלא לענות על‬ ‫מה שאינו יודע'!‬ ‫מה מצב הרבנות אצלכם בלונדון?‬ ‫אצלנו בלונדון קיימים שלושה זרמים‪ :‬כדתיא ‪-‬‬ ‫התאחדות קהלות החרדים‪ ,‬פדריישין ‪ -‬של הגרי"י‬ ‫ליכטנשטיין שליט"א‪ ,‬ו'יונייטד סינגוג' של הרב סאקס‪.‬‬ ‫רגיל אני לומר כי יופיה של הקשת טמון בכך שצבעיה‬ ‫המרהיבים סדורים זה לצד זה ואילו יתערבבו הצבעים‬ ‫ יאבד כל יופיה של הקשת‪ .‬כך גם אצלנו בלונדון ‪-‬‬‫היופי של העיר נשמר בכך שהקהילות שוכנות זו לצד זו‬ ‫ומשלימות האחת את השניה‪ .‬כל אחד מוצא את מקומו‬ ‫הראוי ואין מלכות נוגעת בחברתה‪.‬‬ ‫ובכל זאת‪ ,‬השלום נשמר בין החוגים?‬ ‫יהודים הם תמיד יהודים‪ ...‬אבל עירנו היא אכן תופעה‬ ‫נדירה בכך שגם אם יש חיכוכים‪ ,‬הם נשמרים ברמה‬ ‫המקומית בלבד‪ .‬באופן כללי קיים שיתוף פעולה הדוק‬ ‫ופורה בין הקהילות‪ .‬כולם מתכוונים לשם שמים ולכולם‬ ‫יש מקום‪.‬‬ ‫"עתיד הקב"ה לעשות מחול לצדיקים"‪ -‬המעלה של‬ ‫הישיבה במעגל היא בכל שכל היושבים קרובים למרכז‬ ‫במידה שווה‪ .‬אסור שאי מי יסבור שהוא טוב יותר‬ ‫מהשני‪ .‬לכל אחד תפקיד ומשימה משלו‪ .‬בנושאי כשרות‬ ‫יודע כל אחד ממילא על מי הוא יכול לסמוך‪ .‬בהקשר‬ ‫זה אני מוכרח לציין לשבח כפול ומכופל את "מרכז רבני‬ ‫אירופה" המשמש דוגמא למופת של שלום ואחדות בין‬ ‫כל החוגים‪.‬‬ ‫אביכם הגאון רבי גדליה הרץ זצ"ל נודע כאישיות‬ ‫רמת מעלה‪ ,‬תוכלו לספר מעט אודותיו?‬ ‫אבי מורי שימש בעצמו דוגמא להרמוניה מופלאה‬ ‫בין עולמות שונים‪ .‬הוא למד בליובאוויטש והיה גאון‬ ‫בתורת חב"ד‪ ,‬היה גם תלמידו של רבי שמעון שקאפ‬ ‫זצ"ל‪ ,‬וכיהן כראש ישיבת חידושי הרי"ם בגור‪ .‬הוא היה‬ ‫עילוי אדיר‪ ,‬וקיבל סמיכה מהגאון רבי מנחם זמבא הי"ד‪.‬‬ ‫בזכות כשרונותיו והתמדתו זכה לקבל סרטיפיקט לעליה‬

‫לארץ ישראל בתוך המכסה של גור‪ .‬בערוב ימיו הקים‬ ‫את הקהילה החרדית בסידני שבאוסטרליה וזכה שם‬ ‫להצלחות מופלגות‪.‬‬ ‫אתם עוסקים גם בקירוב?‬ ‫מיד עם בואי לאנגליה לפני כארבעים שנה‪ ,‬פתחתי‬ ‫במסירת שיעורים לסטודנטים‪ .‬באותם ימים הייתי‬ ‫מהרבנים הבודדים באנגליה שהיו מעוטרי זקן‪ ,‬כיום‬ ‫כידוע המציאות השתנתה‪ ...‬אפילו הרב הראשי לאנגליה‬ ‫לשעבר ‪ -‬הרב עמנואל יעקובוביץ השתתף כאורח‬ ‫הכבוד באחד מסיומי המסכתות שערכנו אז‪ ,‬והשתתפותו‬ ‫עוררה הד תקשורתי נרחב‪ .‬יחד עם זאת אני מתגורר‬ ‫בסביבה יוקרתית מאוד‪ .‬היו בעלי בתים שהיו נראים‬ ‫רחוקים מאוד מהיהדות‪ ,‬ולמרבה הפלא הופיעו יום אחד‬ ‫לשיעורים והחלו להתקרב ליהדות‪ .‬לפליאת הסובבים הם‬ ‫השיבו ‪ -‬בחנו את הרב ‪ -‬רצינו לראות אם הוא משקיע‬ ‫רק בצעירים‪ ,‬אבל כשנוכחנו לראות שהוא מקרב גם‬ ‫אותנו בחיוך ומאור פנים וללא ציפייה לשום תמורה‪ ,‬לא‬ ‫יכולנו שלא לבוא לבית הכנסת‪ .‬צריך לזכור‪ ,‬פופולארי‬ ‫מאוד לקרב את הצעירים‪ .‬נכון‪ ,‬הם העתיד‪ .‬אבל גם דור‬ ‫האבות צמא לרוחניות!‬ ‫מה לגבי שיעורי ההתבוללות בלונדון?‬ ‫בלונדון רוב האוכלוסיה הינה מסורתית ושומרת על‬ ‫קשר כלשהו עם היהדות‪ .‬כוחם של הרפורמים והקונ־‬ ‫סרבטיבים הינו מזערי כאן‪ .‬אבל אחוזי ההתבוללות אכן‬ ‫גבוהים עם כל הכאב‪ .‬כל הקהילות פועלות יחדיו בכוחות‬ ‫משותפים נגד ההתבוללות‪ .‬השיעורים שאני מוסר‬ ‫לסטודנטים‪ ,‬אף הם מכוונים כמלחמה בהתבוללות‪.‬‬ ‫כיצד הדרך הטובה ביותר לקרב רחוקים?‬ ‫כל יהודי הוא בעיקרו יהלום זוהר‪ .‬ישנם כאלו הזקוקים‬ ‫לליטוש יותר או פחות‪ .‬כל מלטש יהלומים רוכש עם‬ ‫הזמן את ההבחנה והמומחיות בדרכי ואופני הליטוש‪ .‬גם‬ ‫הרב לומד במשך תקופה קצרה את המסילות הנכונות‬ ‫לליבו של כל יהודי‪.‬‬ ‫בנוגע ליהלום הזוהר המסתתר בכל יהודי‪ ,‬סיפר לי‬

‫"רבי ישראל סלנטר זצ"ל כבר אמר‬ ‫כי רב שכל בני העיר רוצים בו‪ ,‬איננו‬ ‫נחשב רב‪ ,‬שהרי זהו סימן שאינו בא‬ ‫אליהם בדרישות‪ .‬ורב שרוצים לזרוק‬ ‫אותו אינו בן אדם‪ ...‬ברור שיש צורך‬ ‫בשילוב שתי הדרכים מתוך חכמה‬ ‫ודעת‪ .‬מצד אחד לדרוש דרישות גבוהות‬ ‫ביידישקייט‪ ,‬ומצד שני לא לעשות זאת‬ ‫בצורה שתשניא את הרב על הציבור"‬ ‫אחד מהבעלי בתים את הסיפור הבא ‪ -‬אותו אחד קיבל‬ ‫על עצמו שלא לטעות או לשתות אפילו משהו ללא‬ ‫סוכה‪ .‬יום אחד בהולכו ברחוב חש בצמא מוגבר‪ ,‬וחשש‬ ‫כי ייאלץ לשבור את קבלתו‪ .‬והנה ראה לפתע צעיר בעל‬ ‫חזות יהודית‪ ,‬שאל אותו הלה אם ברשותו סוכה‪ ,‬השיב‬ ‫הצעיר בחיוב ולקחו לביתו‪ .‬נכנס היהודי לבית ולא הבחין‬ ‫בשום סוכה‪ .‬עד שפתח הצעיר את חלון הבית והראה לו‬ ‫סוכה זעירה הניצבת על מדרגות החירום מחוץ לחלון‪,‬‬ ‫בהסבירו כי אביו אינו מרשה לו לבנות סוכה‪ ,‬ועל כן הוא‬ ‫נאלץ להסתפק בזו‪.‬‬ ‫ועל כך אמר הבעש"ט ‪" -‬אם תבקשנה ככסף‬ ‫וכמטמונים תחפשנה" ‪ -‬כדי להגיע לפנימיות הזוהרת‬ ‫של היהודי יש לחפור ולחפש היטב‪.‬‬

‫תמוז ‪ -‬אב תשס"ט קהילות ‬

‫עבר ה‬

‫ווה‬

‫ת יד‬

‫קהילה‬ ‫ע‬

‫אר‬ ‫הרב איזק עם מקורבים‬ ‫טורקיה היא מדינה המושכת אליה יהודים‬ ‫רבים‪.‬‬ ‫יהודים מארץ ישראל ומהעולם לרבבותיהם חצו‬ ‫את מפתניה של המדינה הטורקית למטרות מסחר‬ ‫או קיט‪ .‬אולם לא כולם‪ ,‬אף לא מיעוטם‪ ,‬נוהרים אל‬ ‫העיר איזמיר‪ .‬כמעט אין תייר יהודי שנוסע לאיזמיר‪.‬‬ ‫העיר הטורקית שבעבר שימשה כמרכז יהודי הומה‬ ‫ושוקק חיי תורה ומוסר ‪ -‬שכן‪ ,‬כיום עיר זאת אינה‬ ‫עיר תיירות או קיט‪.‬‬ ‫גדולה ועצומה היא איזמיר‪ .‬העיר השלישית‬ ‫בגודלה ברפובליקה הטורקית שכבר לפני ‪1700‬‬ ‫שנה אירחה יהודים בקרבה וקיבלה אותם בסבר‬ ‫פנים יפות‪ .‬לפני כארבע מאות שנה‪ ,‬עת הפכה‬ ‫איזמיר לעיר נמל חשובה‪ ,‬התרבו היהודים אשר‬ ‫חננו את פני העיר ויקנו להם בית לישב בה‪.‬‬ ‫מזכרות ארכיאולוגיות מאותה תקופה מאששות‬ ‫את הימצאותם של היהודים בה בעת ההיא ואת‬

‫ קהילות‬

‫תמוז ‪ -‬אב תשס"ט‬

‫התנהלות החיים היהודיים באיזמיר לפני מאות‬ ‫שנים‪.‬‬

‫המוסלמים באים!‬ ‫כארבע מליון וחצי אנשים גרים באיזמיר ‪-‬‬ ‫לפנים‪ ,‬כשהיתה תחת השלטון היווני‪ ,‬נקרא שמה‬ ‫סמירנה ‪ -‬המשתרעת על שטח של ‪ 855‬קילומטרים‬ ‫רבועים ונחשבת לעיר צפופה ותוססת‪.‬‬ ‫לפני למעלה מאלפיים שנה חרבה העיר‪ ,‬אך‬ ‫שוקמה על ידי המלך אלכסנדר מוקדון עד כי‬ ‫נחשבה לאחת הערים המפוארות בעולם‪.‬‬ ‫לפני ‪ 585‬שנים הפכה העיר לחלק מהאימפריה‬ ‫העותומאנית‪ .‬רוב תושביה היו נוצרים יוונים‬ ‫וארמנים‪ .‬לאחר תבוסת טורקיה במלחמת העולם‬ ‫הראשונה בשנת תרע"ט השתלטו חיילים יווניים‬ ‫על איזמיר וגלילותיה בריבונות יוונית שקיבלה‬ ‫תוקף ב'הסכם סוור'‪.‬‬ ‫שלוש שנים אחר כך‪ ,‬בשנת תרפ"ב‪ ,‬כבש‬

‫מוסטפא כמאל את העיר בחזרה ורבבות אזרחים‬ ‫יווניים נמלטו ממנה‪ .‬בשנת תרפ"ג אושרה הריבונות‬ ‫הטורקית במסגרת 'הסכם לוזאן'‪ ,‬כשמדינות יוון‬ ‫וטורקיה מבצעות ביניהן חילופי אוכלוסין על בסיס‬ ‫דתי‪ ,‬הנוצרים ליוון והמוסלמים לטורקיה‪.‬‬

‫הידלדלות ודעיכה‬ ‫שמה של הקהילה היהודית באיזמיר יצאה‬ ‫לתפארת ולתהילה כבר במאה ה‪ .17-‬רוב הקהילה‬ ‫האיזמירית היתה בנויה על צאצאים לגולי ספרד‪,‬‬ ‫שרובם הגיעו לאיזמיר מסלוניקי שביוון או‬ ‫מאיסטנבול הגדולה‪ .‬עם השנים התבססו בה‬ ‫היהודים והקהילה התרחבה מאוד עד כי הגיעה‬ ‫לאוכלוסייה שמנתה כ‪ 40,000-‬יהודים במאה‬ ‫ה‪.19-‬‬ ‫השלטונות נטו חסד לקהילת אזמיר והאירו פנים‬ ‫לבני הקהילה‪ .‬הקהילה זכתה לאוטונומיה תרבותית‬ ‫ופיתחה בהצלחה מרובה מערכות דת חינוך ומשפט‬

‫ׁ ָשם בשביל‬ ‫האלפיים שבתוך‬ ‫ארבעה מיליון וחצי‬ ‫במאה השנים האחרונות התדלדלה קהילת יהודי איזמיר ומקהילה בת עשרות אלפים נותרו בה כאלפיים יהודים המנסים ‪-‬‬ ‫איש איש בדרכו ‪ -‬לשרוד בתוך מדינה שתמורות חלות בה מעת לעת‪ .‬כרבבה מיהודי איזמיר עלו לארץ ישראל‪ ,‬מה שהאיץ‬ ‫הטורקי‪ ,‬ושכחת הידע התורני הבהיר‬ ‫היהודיים‪ ,‬היטמעות זו או אחרת במרחב הטורקי‬ ‫ההתדלדלות‪ ,‬סגירת המוסדות היהודיים‬ ‫את הליך ההתדלדלות‬ ‫שהיה מנת חלקה של קהילת איזמיר מאות בשנים‪ .‬מי שלא הסכים להשלים עם התופעות האלו הוא הרב יששכר אהרן‬ ‫איזק רב בקהילת איזמיר של היום‪ ,‬הנע ונד מבית כנסת אחד למשנהו וממרכז זה לאחר‪ ,‬וטורח במסירת שיעורים ולימוד עם‬ ‫יהודים את דבר ה'‪ ,‬מלקט אחד אל אחד שיהיו לאחדים ומאוחדים בשמירת תורה וקיום מצוות כמימים ימימה‪.‬‬ ‫ן אלחנן בינדר ן‬ ‫עצמאיות‪ .‬יהודי איזמיר מצאו פרנסתם בייצור ובמסחר‬ ‫והיו מביניהם שהצליחו להשתלב במערכות השלטון‪.‬‬ ‫כתם היסטורי דבק בגוויליה המפוארים של קהילת‬ ‫איזמיר שהצמיחה מתוכה את פרי הבאושים של משיח‬ ‫השקר שבתי צבי שהיה יליד איזמיר והצליח לגרום‬ ‫לרבים מבני העיר לנהות אחריו באמונה עיוורת‪.‬‬ ‫במאה השנים האחרונות התדלדלה קהילת יהודי‬ ‫איזמיר ומקהילה בת עשרות אלפים נותרו בה כאלפיים‬ ‫יהודים המנסים ‪ -‬איש איש בדרכו ‪ -‬לשרוד בתוך‬ ‫מדינה שתמורות חלות בה מעת לעת ואינה תמיד כתמול‬ ‫שלשום‪ .‬דורשים בני המקום בשלומה של מלכות ויודעים‬ ‫שבלא מעט מקרים אלמלא מוראה‪ ,‬שכניהם היו בולעים‬ ‫אותם חיים‪ .‬כרבבה מיהודי איזמיר עלו לארץ ישראל‬ ‫עם ייסודה של מדינת ישראל ובשנותיה הראשונות‬ ‫מה שהאיץ את הליך ההתדלדלות‪ ,‬סגירת המוסדות‬ ‫היהודיים‪ ,‬היטמעות זו או אחרת במרחב הטורקי‪ ,‬ושכחת‬ ‫הידע התורני הבהיר שהיה מנת חלקה של קהילת איזמיר‬ ‫מאות בשנים‪.‬‬ ‫מי שלא הסכים להשלים עם התופעות האלו הוא הרב‬

‫יששכר אהרן איזק רב בקהילת יהודי איזמיר של היום‪,‬‬ ‫הנע ונד מבית כנסת אחד למשנהו וממרכז זה לאחר‪,‬‬ ‫וטורח במסירת שיעורים ולימוד עם יהודים את דבר ה'‪,‬‬ ‫מלקט אחד אל אחד שיהיו לאחדים ומאוחדים בשמירת‬ ‫תורה וקיום מצוות כמימים ימימה‪.‬‬ ‫החוק הטורקי ‪ -‬מפריד את הדת מן המדינה על פי‬ ‫שיטת מייסד הרפובליקה מוסטפא כמאל אטא‪-‬טורק‬ ‫)‪ (Atatürk‬הנערץ במדינה‪ .‬אי לכך כל התכנסות‬ ‫למטרות תורה או פעילות יהודית של ארגון שאינו מוכר‬ ‫על ידי השלטונות ‪ -‬משמעה עבירה על החוק‪ .‬כל עוד‬ ‫שלא הוסמך הרב איזק לרב רשמי של הקהילה הוא יסרב‬ ‫אפוא בכל תוקף שיכנוהו רב כדי לא לעבור על החוק‬ ‫ולא להטריד את מנוחתם של ראשי הקהילה באיזמיר‬ ‫המבקשים לשב על זרי דפנה ולא לקומם עליהם אימת‬ ‫שלטון וחמת שרים ורוזנים‪.‬‬ ‫לא קלים המה חייהם של בני משפחת איזק בטורקיה‪.‬‬ ‫אלפיים יהודים בין שלשה מליון וחצי טורקים ואף‬ ‫אלפיים אלו‪ ,‬רובם הגדול‪ ,‬אינו עדיין בגדר נוטרי מצוות‬ ‫ושומרי תורה‪ .‬לולא שהיו בני הזוג איזק חדורי מוטיבציה‬

‫<<‬

‫תמוז ‪ -‬אב תשס"ט קהילות ‪7‬‬

‫<<‬

‫כבר מזמן היו כושלים בדרכם חזרה לארץ אבות‬ ‫להקים להם כאן בארץ הקודש בית של ממש ולהיות‬ ‫על מנוחה ועל הנחלה‪.‬‬ ‫אלא שסיפור חייו המרתק של הרב איזק כמו קושר‬ ‫אותו בעבותות אהבה ושרשראות של אחריות ליהודי‬ ‫איזמיר החביבים עליו בכל חביבות שהיא ולמען‬ ‫עתידם היהודי אין כל מחיר ‪ -‬אישי ומשפחתי ‪ -‬יקר‬ ‫אצלו‪.‬‬ ‫"נולדתי בשנת תשל"ו בעיר איסטנבול‪ .‬ההורים‬ ‫שלי הגיעו לטורקיה בשנת תרצ"ט כשאבי והוריו ברחו‬ ‫מאימת מלחמת העולם השניה והגיעו לטורקיה דרך‬ ‫אוקראינה‪ .‬נולדתי בטורקיה לאבא מהנדס בניינים בעל‬ ‫מוניטין בינלאומי שראה את עצמו טורקי טוב‪ .‬לא‬ ‫היה בבית אצלנו שום סממן של יהדות‪ .‬למדתי כמו‬ ‫סטודנט טוב את מה שציפו ממני במשפחה ללמוד‪ ,‬יש‬ ‫לי תואר שני בניהול תוכניות ותואר ראשון בפיננסים‬ ‫ובנקאות והכל היה אמור להמשיך בדרך הזאת של‬ ‫קריירה ושגשוג אישיים"‪.‬‬

‫מוסלמי‪ ,‬נוצרי ויהודי ‪ -‬נפגשו‪...‬‬ ‫"כבר מילדותי המוקדמת חיפשתי אחרי משמעות‬ ‫רוחנית לחיי"‪ ,‬מספר הרב איזק‪" ,‬כשהייתי סטודנט‬ ‫הגברתי את החיפושים והתמקדתי יותר‪ .‬תחילה‬ ‫בדקתי בכל הדתות‪ ,‬עברתי את האסלאם את הנצרות‬ ‫ואת השיטות ה"רוחניות" של המזרח הרחוק‪ .‬רק בסוף‬ ‫הגעתי אל היהדות‪ ,‬ככה זה תמיד‪ ,‬את מה ששייך לך‬ ‫אתה בודק אחרון"‪.‬‬ ‫כאחד שבילה בירדן‪ ,‬לוב‪ ,‬פקיסטן‪ ,‬אפגניסטן‪ ,‬הודו‬ ‫וקשמיר‪ ,‬למשל‪ ,‬ראיתי במהלך חיי אלימות שלא רואים‬ ‫במדינות מתוקנות‪ .‬שנים אחר כך התנדבתי במד"א‬ ‫ובחברא קדישא כדי לעשות תרפיה נגד הטראומות‬ ‫מהאלימות שראיתי בחלק מהמדינות הללו‪.‬‬ ‫ברעידת האדמה הגדולה שהייתה לפני כמה‬ ‫שנים בטורקיה הגעתי כמתנדב עם כוחות חילוץ‬ ‫בינלאומיים‪ 72 .‬שעות עבדנו סביב לשעון למעט קטעי‬ ‫שינה חטופים בין ההריסות‪ ,‬הוצאתי ‪ 7‬מתים ולא היה‬ ‫שום סימן של חיים באזור שקיבלתי‪ .‬אמרתי לעצמי‬ ‫אז שאם לא אמצא תשובה למשמעות החיים למה לי‬

‫הרב איזק עם הגר"מ אליהו שליט"א‬ ‫חיים‪ .‬זה היה השלב שבו אמרתי לאימי שאני חייב‬ ‫לעזוב הכל וללכת‪".‬‬ ‫השינוי החד שחולל יששכר איזק בחייו מסטודנט‬ ‫לבחור ישיבה‪ ,‬לא התקבל יפה אצל אביו ששאף‬ ‫לראות את בנו היחיד נוטל לידיו את מושכות המשרד‬ ‫המשפחתי המוצלח‪ .‬ארבע שנות נתק נספרו בין האב‬ ‫לבנו כשהאב אף מסרב בכל תוקף להתייצב בחתונת‬ ‫בנו‪ .‬שעתיים לפני החתונה הפתיע האב את בנו החתן‬ ‫והראה את פניו בחתונתו‪.‬‬ ‫היו לתלמיד‪-‬חכם האיזמירי את כל הסיבות‬ ‫שבעולם לשבת בשלווה בדירתו אשר בעיר רחובות‬ ‫בארץ ישראל‪ .‬הזוג הצעיר הקים בית נאמן‪ .‬כולל‬ ‫האברכים שבו למד הרב יששכר היה מצוין ואיכותי‪.‬‬ ‫בנוסף עבד הרב איזק הצעיר בחברא קדישא והשנים‬ ‫היפות התחילו כשהוא 'מסודר'‪.‬‬ ‫אלא שנשמתו בערה בתחושה האחריות‪" .‬הבערות‬ ‫שיש ליהודים רבים בטורקיה כואבת לי וכאבה לי‬ ‫מגיל ילדות‪ .‬למעשה‪ ,‬לפני המלחמה‪ ,‬היו הורי אבי‬ ‫שומרי תורה ומצוות‪ .‬הם איבדו את כל משפחתם‬ ‫באוקראינה ולא ידענו בכלל מי הם אבל ידעתי שהם‬ ‫היו יהודים כשרים‪ .‬לכל אחד בכיתתי בבית הספר‬ ‫היו בני דודים ולי לא היו‪ .‬הייתי קונה ורואה את כל‬ ‫הסרטים על השואה ומסתכל עליהם בעיון‪ ,‬כאילו‬ ‫רואה אני בהם את משפחתי האבודה‪ .‬כשמצאתי את‬ ‫האושר ואת האור הרגשתי חובה עליונה לעשות טוב‬

‫לאנשים היקרים שיש בטורקיה ולחלוק עמם את‬ ‫האושר היהודי"‪.‬‬ ‫"חשוב לי שהנוער היהודי בטורקיה יידע מה‬ ‫משמעות היהדות‪ .‬שלא יחשוב כמוני בתקופה לפני‬ ‫ואחרי הבר המצווה הרפורמית שעשו לי‪ ,‬כי להיות‬ ‫יהודי‪-‬טוב מסתכם בשלשה דברים‪ :‬הרבה כסף; חברים‬ ‫יהודים ותחושות עליונות"‪.‬‬ ‫הרב איזק מכיר עשרות מדינות בעולם מתוך היכרות‬ ‫אישית‪ .‬במהלך חייו הצעירים ביקר ביותר מחמישים‬ ‫מדינות‪ ,‬מהן גם מדינות ערביות קיצוניות‪ .‬בשנים‬ ‫הראשונות טייל עם אביו שנדד במסגרת עבדותו‬ ‫במדינות רבות ואחר כך טייל בכוחות עצמו ובגפו‪.‬‬ ‫השפה הרוסית היתה שגורה על פיו בשל סביו וסבתו‬ ‫שגרו עמם ובשנות נערותו עבר ללמוד בפנימייה רוסית‬ ‫משובחת‪ .‬מספר שנים שהה בפנימייה ברוסיה‪ .‬אחות‬ ‫אחת שלו היתה בספרד ואחות אחרת באמריקה ואבא‬ ‫נדד במדינות שונות ובא מפעם לפעם הביתה‪ ,‬כלומר‬ ‫פעם אחת בשנה – לחודש אחד‪ .‬הקריירה המוצלחת‬ ‫של האב קדמה למשפחתיות‪.‬‬

‫לא זזים בשבת!‬ ‫בשנת תשנ"ז‪ ,‬כשהיה בגיל ‪ 21‬אי שם על ציר‬ ‫המדינות טורקיה‪-‬סין‪-‬פקיסטן קיבל יששכר החלטה‬ ‫להתקרב ליהדות‪.‬‬ ‫עם קבלת החלטה זאת החל בלימוד אינטנסיבי דרך‬ ‫האינטרנט כשהוא רוכש לעצמו ידע על יהדות בכמויות‬ ‫ענק ולא תמיד עם יכולת להבחין בין טפל לעיקר ובין‬ ‫חשוב למומלץ‪" .‬את ההחלטה קיבלתי בלילה וכבר‬ ‫למחרת ביצעתי אותה במלואה‪ .‬העפתי מביתי את‬ ‫הטלוויזיה‪ ,‬וקירות שלמים של מוזיקה חילונית וגויית‬ ‫שצברתי במשך שנים‪ .‬אני לא בנאדם של פשרות או‬ ‫שלבים‪ .‬כשהבנתי שהכל הבל‪ ,‬לא חשבתי שעלי‬ ‫להחזיק בדבר מה מהעולם של ההבל"‪.‬‬ ‫"התחלתי לשמור מצוות לפי ידיעותיי של אז שלא‬ ‫היו מזהירות‪ ...‬בשבת הראשונה‪ ,‬למשל‪ ,‬ידעתי שאסור‬ ‫לעשות מלאכה‪ .‬לא ידעתי מה היא 'מלאכה' והבנתי‬ ‫שאסור לי לעשות כלום‪ .‬נכנסתי למיטה בערב שבת‬ ‫ולא יצאתי עד מוצאי שבת‪ .‬אימי שנבהלה אמרה לי‬ ‫'אתה לא נורמלי‪ ,‬מה קורה לך?'‪ .‬עניתי לאימא שזה‬ ‫ציווי של תורה ולא זזתי‪ .‬אפילו לא כדי לשבת ליד‬ ‫שולחן ולא להחלפת בגדים"‪.‬‬ ‫אחרי תקופה של לימוד עצמי מחליט איזק הצעיר‬ ‫שעליו ללכת ללמוד בישיבה‪ .‬הוא עולה ארצה ונרשם‬ ‫ללימודי יהדות במכון מאיר ובמקביל לומד בישיבת‬ ‫תורה אור של הרב שיינברגר בשכונת מטרסדורף‬ ‫הירושלמית במסלול זה הוא ממשיך ללמוד כשנה‬ ‫ומחצה‪ .‬להשלמת ידיעותיו גם בתורת החסידות‬ ‫ולהסמכתו לרבנות עבר איזק ללמוד תקופה בישיבת‬ ‫אור תמימים בכפר חב"ד ומשם לישיבת 'תומכי‬ ‫תמימים' בקרית‪-‬גת‪.‬‬

‫איפה הילד שלי?‪...‬‬ ‫"היהדות לא סגורה לטכנולוגיה‪ ,‬היא רק מיישמת אותה במסגרות הנכונות"‪ .‬הרב איזק מציג מצגת מחשב‬ ‫במהלך שיעור אופייני בנושאי יהדות‬

‫ קהילות‬

‫תמוז ‪ -‬אב תשס"ט‬

‫לאחר ארבע שנות לימודי יהדות לקראת הסמכה‬ ‫לרבנות‪ ,‬התחתן 'הצעיר הטורקי' עם הרבנית תחי'‪,‬‬ ‫שעלתה ארצה כמה שנים קודם לכן מאוזבקיסטן‪.‬‬ ‫בני הזוג איזק קבעו את משכנם ברחובות והיו‬

‫מרוצים מחייהם המשותפים‪" .‬שנתיים וחצי למדתי‬ ‫בכולל 'אור זרוע – אור יעקב' ברחובות‪ ,‬הוסמכתי‬ ‫לרבנות ונהניתי מהלימוד ומאופי החיים היהודיים‪.‬‬ ‫אלא שאנחנו נישאנו על בסיס החלטה משותפת‬ ‫לצאת לשליחות‪ .‬כל מה שלמדתי אני בזכות אחרים‬ ‫רציתי להעביר הלאה לאחרים‪ ...‬לעזור לעם ישראל‪.‬‬ ‫להמשיך לתת‪ .‬שאלנו דעת גדולים אם ללכת לפעול‬ ‫למען היהדות במקום שנוח לנו או להתאמץ וללכת‬ ‫לפעול במקום שצריכים אותנו הרבה‪ .‬התשובה היתה‬ ‫ללכת למקום ששם צריכים אותנו‪ .‬אנחנו לא מחפשים‬ ‫עבודה קלה"‪.‬‬ ‫אין הרבה חרדים שיכולים לעזור לקהילה היהודית‬ ‫באיזמיר‪ ,‬משוכנע הרב איזק שבחר ללכת לגור באיזמיר‬ ‫עם אשתו ועם ילדיהם‪ .‬הרב איזק דובר טורקית מלידה‪,‬‬ ‫בקי ברוסית ובעברית‪ ,‬מכיר היטב את המנטאליות‬ ‫שעל ברכיה גדל‪ ,‬מלומד בפרטי הכלכלה והפוליטיקה‬ ‫המקומיים ויודע להלוך נגד רוחו של כל אחד ואחד‪.‬‬ ‫"אני מדבר למשל עם ראש ישיבה בארץ שמאוד‬ ‫רוצה לחזק את היהודים והוא אומר לי תשאל אותם‬ ‫למה הם לא רוצים שילדיהם ילמדו תורה ולמה‬ ‫אכפת להם שהילדים ילכו עם כיפה ופאות ותהיה‬ ‫להם צורה יהודית‪ .‬חייכתי ואמרתי לו 'רבי‪ ,‬איני צריך‬ ‫לשאול אותם‪ ,‬אענה לך התשובה בלי לשאול אותם‪:‬‬ ‫הם מפחדים לאבד את הילדים'‪ .‬גם אני חוויתי את‬ ‫זה על בשרי‪ .‬להורי כואב עד עצם היום הזה שאיני‬ ‫אוכל אצלם בבית‪ .‬הורי עצובים שאיני נוסע איתם‬ ‫לים בשבת‪ .‬למה שהורים אחרים יסכימו‪ .‬צריך לפעול‬ ‫ברגישות גבוהה ומי שאינו מכיר ואינו מבני המקום‬ ‫יכול להרוס מרוב התלהבות"‪.‬‬

‫חנוכה באיזמיר‪ .‬בנו של הרב אל מול החנוכיה‬

‫"גדל מספרם של האנשים שאנו בקשר עמם‪ ,‬גדל מספר הבאים לפעילויות‪ .‬ויש‬ ‫נערים שהולכים לישיבה‪ ,‬כל נער כזה הוא נס‪ .‬ההתקדמות היא ביחס למקום‪.‬‬ ‫בהתחלה היתה תקופה קשה מאוד כי אמרו עלינו שאנחנו זורקים אבנים על‬ ‫מחללי שבת בירושלים ושאנחנו נפגשים ומתחבקים עם האיראנים‪ ...‬ספגנו בלית‬ ‫ברירה כל השמצה שבה משמיצים יהודים דתיים בתקשורת העולמית"‪.‬‬

‫המון יהודים! מאה‪...‬‬ ‫בקיץ שנת תשס"ו נוחתת משפחת איזק הצעירה‬ ‫באיזמיר‪ .‬זוג צעירים חדורי מוטיבציה עם שני‬ ‫פעוטות‪ .‬אבי המשפחה מגיע כנציג של מערכת כשרות‬ ‫בטורקיה‪ .‬איש לא מחכה להם ואין מי שממתין להם‬ ‫עם עוגה או כוס קפה‪ .‬ארבעה מליון וחצי גויים‬ ‫טורקיים מקבלים את פניהם‪ ,‬ובינהם מפוזרים אלפיים‬ ‫יהודים שלא מבינים בשביל מה צריך את הרב והרבנית‬ ‫האלו שהגיעו ומה רע היה עד היום‪.‬‬ ‫"אני שוכר דירה באזור שמיושב ברובו ביהודים‬ ‫והלכתי לבית הכנסת להתפלל מנחה‪ .‬יש באיזמיר‬ ‫‪ 12‬בתי כנסת‪ .‬קהילת איזמיר היא קהילה עתיקה‬ ‫מאוד עוד מגירוש ספרד והיו בה מנהיגי ישראל‬ ‫משכמם ומעלה‪ .‬הרי יש שם קברים של המקובלים‬ ‫הקדושים הרב חיים פלאג'י זיע"א ושל בעל שבט‬ ‫מוסר ושל המקובל הק' הרב יוסף אסקפה שחכמי‬ ‫ישראל שלחו אותו ללחום במשיח השקר שבתי צבי‪.‬‬ ‫העבר מפואר מאין כמותו‪ .‬ההווה דל ומדולדל ואנחנו‬ ‫פועלים שיהיה עתיד"‪.‬‬ ‫"המקובל הרב יעקב הלל מירושלים היה בבית‬ ‫הקברות של איזמיר ועבר על המצבות‪ ,‬בכל מצבה‬ ‫ומצבה אמר לי בהתרגשות הצדיק הזה חיבר ספר‬ ‫פלוני וזה חיבר ספר פלוני וזה חיבר ספר פלוני‪.‬‬ ‫לצערנו‪ ,‬אין תיירות יהודית באיזמיר‪ .‬פעם אחת בשנה‬ ‫מגיעים "המון" יהודים להילולא של הרב חיים פלאג'י‪,‬‬

‫הרב איזק עם הגרמ"ש עמאר שליט"א )שני מימין(‬

‫אולי אפילו מאה יהודים‪ .‬גם בערב שבועות פוקדים‬ ‫את קברו נציגים של קופות צדקה שמתפללים על‬ ‫התורמים"‪.‬‬

‫אבנים איראניות בשבת‪...‬‬ ‫לא קלים הם החיים החדשים שכפו על עצמם בני‬ ‫הזוג באיזמיר‪.‬‬ ‫הקהילה היהודית אינה מאוגדת בשאיפה כלשהי‬ ‫למינוי רב ושמחים הם בחלקם הרוחני הקיים‬ ‫ומסתפקים במועט‪ .‬את הרב איזק לא עניינה קבלת‬ ‫הפנים‪ ,‬הוא החל לפעול‪" .‬בשלוש השנים האחרונות‬ ‫נהגנו לעשות אחת לחצי שנה מאזן ולבדוק אם‬ ‫התקדמנו במשהו‪ .‬למרות כל הקשיים והקצב האיטי‬

‫והזהיר שבו יש לעבוד כאן כדי לא להרתיע את‬ ‫היהודים‪ ,‬המאזנים נוכחים שישנה התקדמות גדולה‬ ‫ברוך השם"‪.‬‬ ‫"גדל מספרם של האנשים שאנו בקשר עמם‪ ,‬גדל‬ ‫מספר הבאים לפעילויות‪ .‬ויש נערים שהולכים לישיבה‪,‬‬ ‫כל נער כזה הוא נס‪ .‬ההתקדמות היא ביחס למקום‪.‬‬ ‫בהתחלה היתה תקופה קשה מאוד כי אמרו עלינו‬ ‫שאנחנו זורקים אבנים על מחללי שבת בירושלים‬ ‫ושאנחנו נפגשים ומתחבקים עם האיראנים‪ ...‬ספגנו‬ ‫בלית ברירה כל השמצה שבה משמיצים יהודים דתיים‬ ‫בתקשורת העולמית"‪.‬‬ ‫כיום‪ ,‬לאחר שלוש שנים נרגעו הרוחות‪" .‬נוצרו‬ ‫קשרים‪ ,‬היהודים רואים שאתה לא מוחק להם את‬ ‫המוח‪ ...‬כפי שחששו ורק באת לעזור‪ .‬ראו שאני לא‬ ‫חובט על ראשם במקל לשמור שבת‪ .‬אמרתי כל הזמן‪,‬‬ ‫חברים‪ ,‬אני רוצה בחירה חופשית מתוך מודעות‪.‬‬ ‫התורה בעד בחירה חופשית‪ .‬הם לא יכולים להגיד‬ ‫לי שאני לא יודע מה עובר עליהם כי אני יודע יותר‬ ‫מדי טוב‪ .‬הייתי שם‪ .‬בפעם הראשונה שהם מגיעים‬ ‫אלי הביתה הם נדהמים שיש לי מחשב‪ ,‬כי בתפיסה‬ ‫הראשונית הם משווים אותנו לקיצונים הפאנאטיים‬ ‫של הדתות האחרות"‪.‬‬ ‫"הסברתי להם שהרבנים לאורך כל הדורות היו‬ ‫בקיאים בהוויות העולם הזה‪ .‬היו אסטרולוגים‪,‬‬ ‫רופאים‪ ,‬יועצי מלכים‪ .‬היהדות לא סגורה לטכנולוגיה‪,‬‬ ‫היא רק מיישמת אותה במסגרות הנכונות"‪.‬‬ ‫העבודה רבה‪ ,‬מודה ומתוודה הרב איזק‪ .‬ליהודי‬

‫תמוז ‪ -‬אב תשס"ט קהילות ‪9‬‬

‫ציוני דרך בתולדותיה של הקהילה היהודית באיזמיר‬ ‫ה' אלפים ש"פ )‪ – (1620‬רבי יוסף בן שאול איסקפה )אישקאפה(‬ ‫מתמנה לרב יהודי סלוניקי באיזמיר‪ .‬רבי יוסף היה רבו של שבתי צבי‬ ‫שר"י‪ ,‬והחרימו כאשר התיימר להיות משיח‪ .‬רבי יוסף זה האריך ימים‬ ‫ומחבר ספר "קורא הדורות" מעיד שראה אותו באיזמיר בהיותו קרוב‬ ‫למאה שנה‪ .‬רבי יוסף היה מראשוני רבני איזמיר וכיהן כרבה של העיר‬ ‫עד ליום מותו )כ"ו בטבת ה'תכ"ב(‪.‬‬ ‫בתמונה משמאל‪ :‬תצלום השער של חלק א' של הספר "ראש יוסף" על טור או"ח אשר נתחבר על ידי‬ ‫"הרב הגדול המופלא שבסנהדרין מר קשישא מוהר"ר יוסף אישקאפא נר"ו"‪ .‬הספר ראה אור בחייו של‬ ‫רבי יוסף בשנת ה'תח"י‪.‬‬

‫לא תעמוד על הדם‬

‫ה'תל"ז )‪ – (1676‬משיח השקר שבתי צבי‪ ,‬יליד איזמיר‪ ,‬אשר חטא והחטיא את הרבים‪ ,‬מת בגלות‬ ‫באלבניה לאחר שהתאסלם‪ ,‬ובכך תם עידן עגום בתולדות ישראל‪.‬‬

‫ה'תע"ב )‪ – (1712‬רבי חיים בן יעקב אבולעפיה )השני( מרבני‬ ‫איזמיר וממחדשי היישוב היהודי בטבריה גולה בפעם הראשונה‬ ‫מארץ ישראל לאיזמיר ושוהה בה שש שנים‪ .‬במשך הזמן הזה מוסמך‬ ‫רבי חיים לרבנות‪ .‬לאחר תקופה קצרה בה שב לארץ ישראל‪ ,‬חוזר רבי‬ ‫חיים בשנת ה'תפ"א )‪ )1721‬לכהן כרבה של איזמיר עד לשנת ה'ת"ק‬ ‫)‪ (1740‬בה שב לארץ ישראל ומחדש את היישוב היהודי בעיר טבריה‪.‬‬ ‫סב סבו‪ ,‬רבי חיים אבולעפיה הראשון עמד בראש משלחת הרבנים שיצאה‬ ‫בה'תכ"ב )‪ (1662‬לתהות על טיבו של נתן העזתי‪ ,‬תלמידו של שבתי צבי‪ ,‬ולפי‬ ‫דברי השבתאים הוא זה שהביא לגירושו של שבתי צבי מארץ ישראל‪.‬‬

‫המצבה המחודשת של קברו על‬ ‫רבי חיים אבולעפיה בעיר טבריה‬

‫ה'תקל"ו )‪ – (1776‬רבי חיים בן אליהו מודעי‪ ,‬מגדולי המשיבים בדורו‬ ‫ומח"ס שו"ת "חיים לעולם"‪ ,‬מתמנה לרבה של איזמיר‪ .‬רבי חיים היה תלמידו‬ ‫של רבי חיים אבולעפיה הראשון )הנ"ל(‪ .‬בשנת ה'תק"ך )‪ (1760‬במהלך משא‬ ‫באירופה נפגש בפראג עם רבי יחזקאל לנדא בעמח"ס שו"ת "נודע ביהודה"‬ ‫ורבי יחזקאל אף מזכירו בתשובותיו‪ .‬היה גם ידידו הקרוב של החיד"א‪.‬‬ ‫בתמונה משמאל‪ :‬תצלום השער של חלק ב' של שו"ת "חיים לעולם" על שו"ע אהע"ז אשר נדפס באיזמיר‬ ‫בשנת ה'תרל"ט כארבע שנים לאחר פטירתו של רבי חיים מודעי‪.‬‬

‫ה'תרכ"ח )‪ – (1869‬רבי חיים פלאג'י‪ ,‬מגדולי האחרונים‬ ‫ומגדולי הפוסקים והמקובלים בדורו‪ ,‬נפטר באיזמיר בה כיהן כרב‬ ‫ראשי במשך ‪ 12‬שנה‪ .‬בהלוויתו השתתפו לא רק יהודי טורקיה אלא‬ ‫אף גדוד אנשי הצבא הטורקי‪ ,‬נציגי השלטונות ונציגי מדינות זרות‪.‬‬ ‫במהלך כל מסע הלוויה סבבו את ארונו בני קהילתו אשר נשאו בידיהם‬ ‫את כל ספריו כשהם מוקפים בנושאי נרות דולקים כגורן עגולה‪.‬‬ ‫הרב יששכר אהרן איזק שי' מתפלל על‬ ‫מספרים כי כל זמן ההלוויה גשם קל טפטף על ההמון ובשעת סתימת קברו של רבי חיים פלאג'י בבית החיים‬ ‫הגולל על הקבר נשבה רוח חזקה אשר כבתה באחת את כל הנרות העתיק בעיר איזמיר‬ ‫ובאותה השעה בארץ ישראל בעיר צפת ראו כמה תלמידי חכמים בחלום‬ ‫כי נפטר תלמיד חכם גדול והם מצווים לחלוק לו כבוד אחרון‪ .‬רבי חיים פרסם בחייו כ‪ 80-‬ספרים‪.‬‬ ‫ה'תש"ג )‪ – (1943‬הקהילה היהודית באיזמיר ממלאת תפקיד‬ ‫חשוב בהצלתם של כאלף יהודים משטחים יווניים שנכבשו בידי‬ ‫הנאצים‪ .‬החל משנת ה'תש"ג )‪ ,(1943‬בעזרתם של פרטיזנים יוונים‪,‬‬ ‫הוברחו קבוצות של יהודים יוונים לטורקיה בסירות קטנות‪ .‬הם‬ ‫מצאו באיזמיר מקלט וטופלו על ידי הקהילה‪ ,‬עד שאישרו השלטונות‬ ‫הבריטיים באיסטנבול את עלייתם לארץ ישראל‪.‬‬

‫ קהילות‬

‫תמוז ‪ -‬אב תשס"ט‬

‫המקום אין אפילו ידע בסיסי‪ .‬בשיעור הראשון‬ ‫שמסרתי על פרשת השבוע‪ ,‬הבנתי לאן הגעתי‬ ‫כשאחד שאל אותי אם יעקב אבינו הוא בן של‬ ‫יצחק אבינו או להפך‪ .‬בית הספר היהודי נסגר זה‬ ‫מכבר‪ .‬שלוש שנים שאין רב רשמי‪ ,‬מאז שעזב הרב‬ ‫יצחק אללוף ונהיה רב באיסטנבול"‪.‬‬ ‫המודעות כמעט אפסית‪ .‬הם לעתים מצהירים‬ ‫בהתרגשות שהם שומרים שבת‪ ,‬כשהכוונה שלהם‬ ‫היא להדלקת נרות וליום חופש מהעבודה‪.‬‬

‫התעללות פומבית ביהודי סלוניקי על ידי‬ ‫הגרמנים‪ ,‬שנת ה'תש"ב‬

‫המצב הכלכלי של יהודי איזמיר שבעבר היה‬ ‫מן המשופרים ביותר‪ ,‬עבר גם הוא שינוי‪ .‬ישנם‬ ‫עשירים בקהילה היהודית‪ ,‬אך מעמד הביניים אינו‬ ‫משופע כבעבר‪ .‬הפרנסה התבססה הרבה על ענף‬ ‫הטקסטיל והייבוא הזול מסין חנק את התעשייה‬ ‫היהודית‪.‬‬ ‫סדר יומו של הרב איזק באיזמיר עמוס וגדוש‬ ‫בפעילות‪.‬‬ ‫הבוקר נפתח מוקדם בלימוד שיעור חסידות‪.‬‬ ‫אחר כך רץ הרב למקוה ומשם הולך לתפילה בבית‬ ‫כנסת עתיק והיסטורי שפועל באמצע השבוע‪.‬‬ ‫אחר כך חוזר הרב לביתו ללמוד תורה עם עצמו‪.‬‬ ‫"אני לומד‪ ,‬מסכם בקיצור וכותב מסקנות ובודק‬ ‫את מה שכתבתי מול רבנים ושו"תים‪ ,‬ומול מורי‬ ‫ורבי הרב מאיר אהרן שליט"א ראש כולל אור זרוע‬ ‫– אור יעקב"‪ .‬אחרי ארוחת הצהריים יוצא הרב‬ ‫איזק לסבב יומי קבוע‪ .‬מבקר בבתי עסק יהודים‪,‬‬ ‫במפעלים וגם בבתים‪ .‬דורש בשלומם של אחיו‬ ‫הפזורים‪ .‬מחפש לעזור גם בגשמיות‪.‬‬ ‫בתום הסבב שאורך כמה וכמה שעות‪ ,‬מוסר הרב‬ ‫בביתו שיעור לכעשרה משתתפים בגילאי ‪.30-50‬‬ ‫תפילת מנחה מתקיימת במנין בשוק של העיר‬ ‫איזמיר‪ .‬אחר כך חוזרים הביתה לשיעור מעמיק‬ ‫עם בודדים הרוצים להרחיב את ידיעותיהם‪.‬‬ ‫הקהילה מודרכת על פי פסקי מרן הגאון רבי‬ ‫עובדיה יוסף שליט"א‪ .‬כל השיעורים הנמסרים‬ ‫בהלכה הם על פי ספריו של הגר"ע יוסף‪.‬‬ ‫אין מוסדות חינוך יהודיים רשמיים בקהילת‬ ‫איזמיר‪ .‬הילדים סגורים בבית‪" .‬הם לומדים‬ ‫אצלי ואצל אשתי‪ .‬בשנה הקרובה יתחיל הבן‬ ‫הבכור‪ ,‬זלמן לייב‪ ,‬ללמוד בבית ספר מיוחד דרך‬ ‫האינטרנט‪ ,‬כשהוא יראה את בני הכיתה והם יראו‬ ‫אותו בוידיאו קאנפירענס )‪.(Video Conference‬‬ ‫לא קלים הם החיים עם ילדים בתוך דירה סגורה‬ ‫ומסוגרת‪ .‬אך מה אעשה? האם אפקיר את אלפיים‬ ‫יהודי איזמיר? מה עם "לא תעמוד על דם רעך"?‪.‬‬ ‫וכי איך אעזוב אותם להתבוללות ולשמד רוחני‬ ‫ואני אשב לי בעיר רחובות על סיר הבשר?! נכון‬ ‫שהילד לא יוצא מהדלת החוצה והבית שמור‬ ‫באזעקות כדי שלא נקבל אורחים בלתי מוזמנים‪,‬‬ ‫אבל כל הנחת תפילין שאני עושה באיזמיר‪ ,‬כל‬ ‫תפילה וכל שיעור תורה‪ ,‬שווה את ההשקעה"‪.‬‬ ‫אם רק יוכלו בני הזוג איזק להוציא לפועל ולו‬ ‫עשירית מהתוכניות הגרנדיוזיות שלהם ‪ -‬כי אז‬ ‫יש עתיד מזהיר לקהילת איזמיר‪.‬‬

‫תמוז ‪ -‬אב תשס"ט קהילות ‬

‫המועמד היהודי לנשיאות בוסניה‬ ‫כשביקש ג'יקוב פינצ'י להגיש מועמדות לנשיאות בוסניה לקראת הבחירות המתקיימות באוקטובר‪,‬‬ ‫הוא גילה לתדהמתו כי החוק מונע ממנו את הזכות הדמוקרטית הבסיסית השמורה לכל אדם‬ ‫באשר הוא‪ .‬פינצ'י עלה לכותרות בעטיה של תביעה שהוגשה על ידו לבית המשפט האירופי‬ ‫לזכויות האדם בשטראסבורג‪ .‬מה גורם ליהודי העומד מאחורי התביעה להתעקש על הרעיון‬ ‫שאנשים רבים מגדירים אותו כהזוי? מי הוא אותו ג'ייקוב פינצ'י ולמה הוא רוצה לרוץ לנשיאות?‬ ‫ממני את הזכות הבסיסית שניתנת לכל אזרח במדינה‬ ‫עלי להלחם על כך‪.‬‬ ‫להוות מודל ודוגמא לשאר אומות העולם‪ .‬מדובר‬ ‫בשליחות שלי כיהודי‪.‬‬

‫ש‪ .‬הימל‬

‫"‪...‬ואם לא תרוץ בבחירות הקרובות?" ‪ -‬טעיתי‬ ‫כששאלתי את השאלה‪ ,‬מסתבר‪ ,‬המיותרת לגמרי‪.‬‬ ‫האיש מאחורי הקו אופטימי מתמיד‪ .‬כל כולו‬ ‫מר ג'ייקוב פינצ'י נשוי ואב לשני בנים‪ ,‬הוא נולד מיד‬ ‫התלהבות‪ ,‬ממוקד במטרה הבאה‪:‬‬ ‫אחרי שחרורם של הוריו ממחנה מעצר איטלקי ב‪1-‬‬ ‫לרוץ בבחירות לנשיאות‪ ,‬להיבחר לנשיא בוסניה‬ ‫באוקטובר ‪ ,1943‬למשפחה ספרדית וותיקה‪ ,‬שהגיעה‬ ‫הבא‪.‬‬ ‫לסראייבו )‪ (Sarajevo‬באמצע המאה השש עשרה‬ ‫ככלות הכל הוא אינו צעיר ולדבריו‪" :‬כבר מילאתי‬ ‫לאחר גירוש ספרד‪.‬‬ ‫כמעט את כל התפקידים הבכירים בקהילה היהודית‪ .‬אני‬ ‫מסלול חייו כולל לימודים בבית הספר‪ ,‬בגימנסיה‬ ‫מאמין בריצה שלי לנשיאות ונלהב מהצעירים והיהודים‬ ‫של דורנו"‪ ,‬ממשיך האיש מאחורי הקו‪.‬‬ ‫"אני מתבונן על מה שצריך לעשות‪.‬‬ ‫אני רואה מספר אתגרים נוספים כנשיא‪,‬‬ ‫ובהם בראש ובראשונה לייצב את הסדר‬ ‫הפוליטי‪ ,‬להאדיר את היהדות על המפה‪ .‬אני‬ ‫מאמין שאפשר וצריך להוביל מהלך גדול"‪.‬‬ ‫שמו של מר ג'יקוב פינצ'י )‪ (Jakob Finci‬עלה‬ ‫לאחרונה לכותרות‪ ,‬והכל בעטיה של תביעה‬ ‫שהוגשה על ידו לבית המשפט האירופי לזכויות‬ ‫האדם בשטראסבורג שבצרפת‪.‬‬ ‫רבים הרימו גבה‪ ,‬חלק אף שלחו בו מבט‬ ‫תמה‪ .‬גם היום בשנת ‪ 2009‬מסתכלים בעין‬ ‫עקומה על יהודי המבקש להגיע לגדולה מחוץ‬ ‫לגבולות ארץ ישראל‪.‬‬ ‫כשביקש מר ג'יקוב פינצ'י להגיש מועמדות‬ ‫לבחירות המתקיימות באוקטובר‪ ,‬הוא גילה ג'יקוב פינצ'י על רקע סמלה של מדינת בוסניה והרצגובינה‬ ‫לתדהמתו כי החוק מונע ממנו את הזכות‬ ‫ולאחריהם לימודי משפטים בפקולטה למשפטים‬ ‫הדמוקרטית הבסיסית השמורה לכל אדם באשר הוא‪.‬‬ ‫בסראייבו ומשנת ‪ 1966‬היה לעורך דין בעל התמחות‬ ‫ולכן עתר לבית המשפט‪" .‬כידוע"‪ ,‬מסבר מר פינצ'י‪,‬‬ ‫בחוקי המסחר הבינלאומי‪.‬‬ ‫"המלחמה בבוסניה הגיע לסיומה רק בעזרתן ובתיווכן‬ ‫בו זמנית הוא לא זנח את פעילותו בקרב הקהילה‬ ‫של ארה"ב ואירופה‪.‬‬ ‫היהודית‪ .‬הוא היה לאחד האבות המייסדים של ארגון‬ ‫לפי הסכמי דייטון )ההסכמים שנקראו "הסכמי דייטון"‬ ‫"לה בנבולנסיה" שנולד מחדש‪ .‬ארגון העוסק בתרבות‪,‬‬ ‫הם האחראים לסיומה של המלחמה ונחתמו בתיווכם‬ ‫חינוך‪ ,‬ומטרות הומניטריות‪-‬יהודיות‪ .‬במהלך המלחמה‬ ‫של ארה"ב וצרפת(‪ ,‬הוגבלה הריצה לנשיאות"‪.‬‬ ‫האחרונה בבוסניה הוא נבחר לשמש כסגן נשיא ראשון‬ ‫"הסבר"‪ ,‬אני מבקשת ממנו ‪ -‬והוא ממהר להבהיר‬ ‫של הארגון‪.‬‬ ‫לכל מי שמעוניין רק לשמוע‪:‬‬ ‫במקביל לתפקידו הנוכחי כנשיא "לה בנבולנסיה"‬ ‫"ההסכמים מגבילים את הריצה לנשיאות וחברות‬ ‫הוא כיהן כסגן נשיא של הגוף המתאם של הארגונים‬ ‫בבית המחוקקים העליון של בוסניה‪ ,‬לסרבים בוסניים‪,‬‬ ‫החוץ‪-‬ממשלתיים הבוסניים‪ ,‬ובאוגוסט ‪ 1995‬הוא‬ ‫קרואטים בוסניים ומוסלמים בוסניים"‪.‬‬ ‫נבחר כנשיא הנבחר הראשון של הקהילה היהודית של‬ ‫למה‪ ,‬אם כן‪ ,‬היה חשוב לך כל כך‪ ,‬ובכל מחיר‪,‬‬ ‫בוסניה‪-‬הרצגובינה‪ .‬באותה עת‪ ,‬מר פינצ'י היה חבר‬ ‫להתמודד על הנשיאות?‬ ‫מועצה בקרן לחברה פתוחה שע"י קרן סורוס‪ ,‬וסגן‬ ‫הוא דווקא ממהר להשיב על השאלה השנייה‪.‬‬ ‫נשיא "פונדקו" ‪ -‬הקרן לשיפור איכות החיים ופיתוח‬ ‫"מה זאת אומרת למה? כמו כל אזרח גם אני רשאי‬ ‫בר‪-‬קיימא בסראייבו‪.‬‬ ‫לרוץ לבחירות‪ ,‬ואם עצם עובדת היותי יהודי מונעת‬

‫‪ 12‬קהילות‬

‫תמוז ‪ -‬אב תשס"ט‬

‫בעת המלחמה‪" ,‬לה בנבולנסיה" היה הארגון‬ ‫ההומניטרי הבוסני היחיד שפעל כשותף מיישם של‬ ‫ארגון ה‪ ,UNHCR-‬הנציב העליון של האו"ם לנושא‬ ‫פליטים והיה לאחד הארגונים החוץ‪-‬ממשלתיים‬ ‫המוצלחים ביותר‪.‬‬ ‫המלחמה בבוסניה תפסה גם אותו כמו את שאר‬ ‫האנשים‪ .‬הוא נרתם מיד למשימה והחל לעזור ככל‬ ‫יכולתו לכל הזקוק לעזרה‪.‬‬ ‫"עזרתי לכל אזרחי סראייבו‪ ,‬ובוסניה‪-‬הרצגובינה‬ ‫בכלל‪ ,‬על בסיס שווה לבני כל הדתות והאוכלוסיות‪.‬‬ ‫יהודים‪ ,‬בוסניים‪ ,‬פליטים ללא הבדלי דת"‪ ,‬הוא מעיד על‬ ‫עצמו ודווקא בשל כך הנושא כואב לו‪.‬‬ ‫"כשבאו לבקש את עזרתי בתקופת‬ ‫המלחמה‪ ,‬עזרתי לכולם‪ .‬לא שאלתי‬ ‫אף אדם מה מוצאו או דתו‪ .‬אני חושב‬ ‫שזכותי הבסיסית היא לרוץ לנשיאות כמו‬ ‫כל אזרח אחר ועל כולם להלחם בתופעה‬ ‫שגובלת בגזענות"‪.‬‬ ‫דווקא הוא שהקפיד לעזור לכולם ללא‬ ‫הבדלי דת‪ ,‬מוצא את עצמו נלחם על‬ ‫הזכות הדמוקרטית הבסיסית‪.‬‬ ‫למה עתרת לבית משפט?‬ ‫"הם לא הותירו לי ברירה אחרת"‪,‬‬ ‫משיב מר פינצ'י‪ .‬הוא לא רק אומר ועושה‪,‬‬ ‫אלא גם מקיים‪ .‬הוא הצטרף אל העתירה‬ ‫של לדרבו סיידיק‪.‬‬ ‫"הצטרפתי אל העתירה של לדרבו‬ ‫סיידיק‪ ,‬מבני העדה הצוענית‪ ,‬כדי לעתור‬ ‫בעניין בפני בית המשפט האירופי לזכויות אדם‬ ‫בשטאסבורג‪ ,‬צרפת‪ .‬גם הוא כמוני החליט לעתור‬ ‫בעניין"‪.‬‬ ‫העותרים טוענים‪ ,‬שלמרות שהם בעלי ניסיון ברמה‬ ‫שווה לנציגים המובחרים העליונים‪ ,‬הם מנועים על‬ ‫ידי חוקת בוסניה‪-‬הרצגובינה‪ ,‬ועל ידי הוראות החוק‬ ‫המתאימות בחוק הבחירות של שנת ‪ ,2001‬מלהציג‬ ‫מועמדות לנשיאות ולבית העם של אסיפת הפרלמנט רק‬ ‫על בסיס מוצאם האתני"‪ ,‬כך נאמר בהודעת בית המשפט‬ ‫לפני השימוע שהתקיים לאחר הגשת העתירה‪.‬‬ ‫העותרים מבססים את תביעתם על וועידות אירופה‬ ‫נגד אפליה ויחס משפיל‪ ,‬המעגנות בחוק את הזכות‬ ‫לבחירות חופשיות‪ .‬על פי דיווח רויטרס‪ ,‬בית המשפט‬ ‫צפוי לפרסם את החלטתו עד ספטמבר‪.‬‬ ‫"יש לי סבלנות‪ ,‬ואני מאד מקווה שהעתירה שלי‬ ‫תצליח"‪ ,‬בקולו אופטימיות רבה‪.‬‬ ‫"פניתי אל גורמים פוליטיים רבים ואמרתי להם‪:‬‬

‫אתם עושים עצמכם חברים שלי בזמן שאני לא יכול‬ ‫לרוץ לנשיאות רק בגלל שאני יהודי‪ .‬וזה חסר היגיון‬ ‫לחלוטין‪ .‬הם מצידם טענו כי אין להם דבר נגדי והבטיחו‬ ‫לי כי באם העתירה שלי תצליח הם בהחלט יחזקו ויתמכו‬ ‫במועמדות שלי"‪.‬‬ ‫החלום שלו הוא כי היהודים יהיו שווי‪-‬זכויות‪ .‬ואין‬ ‫לו ספק כי הדרך אל החלום עובדת דרך בית המשפט‬ ‫לזכויות בשטראסבורג‪ .‬הוא מסביר לי את המצע שלו‬ ‫בלהט שלא עובר גם בהמשך השיחה‪ .‬הבחירות יתקיימו‬ ‫באוקטובר ומיודענו משוכנע כי יש לו מספיק זמן לשנות‬ ‫את החוקים‪.‬‬ ‫בהקשר היהודי‪ ,‬האם אתה חשוב כי עצם היותך יהודי‬ ‫אמורה להיטיב עם העם היהודי‪ ,‬יהיו לה השלכות על‬ ‫מדינות אחרות?‬

‫"אין לי ספק‪ .‬אני יהודי ואני גאה ביהדות שלי‪ .‬יהדותי‬ ‫היא כרטיס הביקור שלי‬ ‫והיא בוודאי תשפיע על מערכת יחסים פרו‪-‬יהודית‪,‬‬ ‫ויהיו לה השלכות על מדינות אחרות‪.‬‬ ‫במידה ותיכשל במאמציך במועמדות מה התוכניות‬ ‫שלך?‬ ‫"אני לא חושב שזה המקום והזמן לדבר על כישלון"‪,‬‬ ‫הוא מתקומם בשנית למשמע השאלה‪.‬‬ ‫"כרגע העתירה הגיעה לבית משפט‪ .‬פוליטיקאים‬ ‫רבים תומכים בי‪ .‬אני מתפלל ומקווה כי אצליח להילחם‬ ‫את מלחמת היהודים ושתהיה לי הזכות לרוץ בבחירות‬ ‫לנשיאות‪.‬‬ ‫נכון‪ ,‬שאף אחד לא יכול להבטיח לי ניצחון‪ ,‬אבל עצם‬ ‫הריצה שלי לנשיאות תהווה ניצחון בפני עצמו"‪.‬‬

‫שובל של תארים‬ ‫אדם שרץ לנשיאות חייב לנופף בנקודות זכות‪ .‬מר פינצי מגיע למרוץ כשמאחוריו שובל של‬ ‫הישגים‪.‬‬ ‫ננסה למנות את חלקם‪.‬‬ ‫מספטמבר ‪ 1996‬ועד אפריל ‪ ,2000‬מר פינצ'י שימש כמנכ"ל קרן סורוס ‪ -‬הקרן לחברה פתוחה‬ ‫לבוסניה‪-‬הרצגובינה‪.‬‬ ‫ב‪ 1997-‬מר פינצ'י היה לאחד האבות המייסדים של המועצה הבין דתית של בוסניה‪-‬הרצגובינה‬ ‫ובמשך שנתיים שירת כנשיא ראשון של המועצה הבין‪-‬דתית‪ ,‬וקיבל את התפקיד הזה על עצמו שוב‬ ‫ב‪.2003-‬‬ ‫בפברואר ‪ 2000‬נבחר כיו"ר "ארגון האזרחים למען אמת ופיוס"‪ ,‬שנוסד במטרה לייסד מועצה‬ ‫לאומית לאמת ופיוס בבוסניה‪-‬הרצגובינה ובפברואר ‪ 2001‬הנציג העליון מינה אותו כיו"ר וועדת‬ ‫החוקה של הפרלמנט הפדראלי‪.‬‬ ‫במאי ‪ 2002‬ג'ייקוב פינצ'י מונה על ידי הנציב העליון לשמש מנכ"ל ראשון של הסוכנות הלאומית‬ ‫לשירות המדינה‪ ,‬מינוי שאושר מאוחר יותר על ידי מועצת השרים‪.‬‬ ‫ברמה המקצועית‪ ,‬פינצ'י עבד באותה תקופה כפרקליט החברה של אחת החברות הגדולות ביוגוסלביה‬ ‫דאז בתחום הייצוא ששמה אנרגואינווסט – שפעלה בבוסניה הרצגובינה‪ ,‬אתיופיה וקניה‪.‬‬ ‫פינצ'י לא זנח את הצד האקדמי‪ ,‬ושימש כחונך באוניברסיטת האו"ם בתוכנית ‪ ECMIR‬בין השנים‬ ‫‪ ,1988-1990‬ומאז ‪ 2001‬מרצה ללימודים דוקטורנטים בינתחומיים באוניברסיטת סראייבו‪.‬‬ ‫פינצ'י מרצה לעיתים קרובות בנושאים מגוונים‪ ,‬הכוללים החוק המסחרי הבינלאומי‪ ,‬הפרטה‪,‬‬ ‫פתרון קונפליקטים‪ ,‬דו‪-‬קיום בין‪-‬אתני‪ ,‬וכן תחומים שונים של פעילות הומניטרית‪ ,‬גיוס משאבים‪,‬‬ ‫יהדות‪ ,‬ועוד‪.‬‬ ‫כאות הוקרה והכרה לפועלו‪ ,‬מר פינצ'י עוטר כמה וכמה פעמים ואף זכה לעיטור הצרפתי של לגיון‬ ‫הכבוד שבאלייר‪.‬‬

‫החלום שלו הוא כי היהודים‬ ‫יהיו שווי‪-‬זכויות‪ .‬ואין לו ספק כי‬ ‫הדרך אל החלום עובדת דרך בית‬ ‫המשפט לזכויות בשטראסבורג‪.‬‬ ‫הוא מסביר לי את המצע שלו‬ ‫בלהט שלא עובר גם בהמשך‬ ‫השיחה‪ .‬הבחירות יתקיימו‬ ‫באוקטובר ומיודענו משוכנע כי יש‬ ‫לו מספיק זמן לשנות את החוקים‪.‬‬ ‫פינצ'י‪" :‬אני יהודי ואני גאה ביהדות‬ ‫שלי‪ .‬יהדותי היא כרטיס הביקור‬ ‫שלי והיא בוודאי תשפיע על‬ ‫מערכת יחסים פרו‪-‬יהודית‪ ,‬ויהיו‬ ‫לה השלכות על מדינות אחרות"‪.‬‬ ‫"עזרתי לכל אזרחי סראייבו‪,‬‬ ‫ובוסניה‪-‬הרצגובינה בכלל‪ ,‬על בסיס‬ ‫שווה לבני כל הדתות והאוכלו־‬ ‫סיות‪ .‬יהודים‪ ,‬בוסניים‪ ,‬פליטים‪,‬‬ ‫ללא הבדלי דת‪ .‬כשבאו לבקש את‬ ‫עזרתי בתקופת המלחמה‪ ,‬עזרתי‬ ‫לכולם‪ .‬לא שאלתי אף אדם מה‬ ‫מוצאו או דתו‪ .‬אני חושב שזכותי‬ ‫הבסיסית היא לרוץ לנשיאות כמו‬ ‫כל אזרח אחר ועל כולם להילחם‬ ‫בתופעה שגובלת בגזענות"‪ .‬דווקא‬ ‫הוא שהקפיד לעזור לכולם ללא‬ ‫הבדלי דת‪ ,‬מוצא את עצמו נלחם‬ ‫על הזכות הבסיסית הדמקורטית‪.‬‬ ‫במקביל לתפקידו הנוכחי כנשיא‬ ‫"לה בנבולנסיה"‪ ,‬כיהן פינצ'י‬ ‫כסגן נשיא של הגוף המתאם‬ ‫של הארגונים החוץ‪-‬ממשלתיים‬ ‫הבוסניים‪ ,‬ובאוגוסט ‪ 1995‬נבחר‬ ‫כנשיא הראשון של הקהילה‬ ‫היהודית של בוסניה‪-‬הרצגובינה‪,‬‬ ‫באותה עת היה חבר מועצה בקרן‬ ‫לחברה פתוחה שע"י קרן סורוס‪,‬‬ ‫וסגן נשיא "פונדקו" ‪ -‬הקרן‬ ‫לשיפור איכות החיים ופיתוח‬ ‫בר‪-‬קיימא בסראייבו‪.‬‬

‫תמוז ‪ -‬אב תשס"ט קהילות ‬

‫פרויקט המקוואות הגדול‬ ‫בראשות הגאון רבי ישראל יעקב ליכטנשטיין שליט"א‪ ,‬ראב"ד דק"ק ב‬ ‫מנהל הפרוייקט‪ :‬הג"ר יהו‬

‫במסגרת הפרוייקט נבנים ‪ 25‬מקוואות טהרה בכל רחבי אירופה במימון כולל של ‪ 1,500,000‬אירו המסופק על ידי מרכז רבני אירופה‪ .‬בסיוע קרן מתנאל‬ ‫וקרן ‪ .EJDF‬הפרוייקט מהווה תרומה אדירה להתפתחותן של הקהילות היהודיות ברחבי אירופה ולפריחתן המחודשת‪ .‬אנו מתכבדים להביא בפני קוראינו‬ ‫סקירה על חמישה מוקדים בהם מתנהל הפרוייקט‪:‬‬

‫)גרמניה((‬ ‫דרֵזְדֵן )גרמניה‬ ‫העירר‬ ‫)‪ .(Elbe‬דרזדן היא עעי‬ ‫העי‬ ‫‪.(El‬‬ ‫‪E be‬‬ ‫לגדות נהר האלבה )‪be‬‬ ‫נת לגגדות‬ ‫השוכנתת‬ ‫וכנ‬ ‫השווכ‬ ‫בגרמניהה ש‬ ‫רמנניי‬ ‫עיר בג מנ‬ ‫במדינהה‬ ‫ירר השנייה בגודלה במדנינ‬ ‫מדינת סקסוניה שבגרמניה‪ ,‬העי‬ ‫הבירה של מד‬ ‫מד‬ ‫העיר‬ ‫"דרזדני"‪,,‬‬ ‫"דרזדני"י"‬ ‫העיר הוא במילה דנ‬ ‫זו והעיר ה‪ 15-‬בגודלה בגרמניה‪ .‬מקור שם העעיר‬ ‫סמוך לנהר"‪.‬‬ ‫הסמוך‬ ‫הסמ‬ ‫ער הס‬ ‫היערר‬ ‫שפירושה בסורבית עתיקה "אנשי היע‬ ‫אוכלוסייה‪510,000 :‬‬ ‫‪3,000‬‬ ‫‪(% 0.58) 33,‬‬ ‫‪,00‬‬ ‫תושבים יהודים‪0 0 :‬‬ ‫שליט"א‬ ‫רב ההעיר‪ :‬הרב‬ ‫יט א‬ ‫"א‬ ‫שליט‬ ‫שלי‬ ‫הבליןן של‬ ‫הבלי‬ ‫לי‬ ‫שניאור הב‬ ‫ר‬

‫ קהילות‬

‫תמוז ‪ -‬אב תשס"ט‬

‫אוּפ ָה )רוסיה(‬ ‫'אופה' ‪ -‬עעל פי‬ ‫פה''‬ ‫אופפה‬ ‫השם 'או‬ ‫יה‪ .‬משמעות ה ם‬ ‫שם‬ ‫רוסיה‪.‬‬ ‫וסי‬ ‫האירופאי של ר ס‬ ‫החלק האאירופאי‬ ‫החלק‬ ‫לק‬ ‫של הח‬ ‫עיר במרכז מזרחו של‬ ‫הבשקיריתת‬ ‫שקקירי‬ ‫קה הבבש‬ ‫במקום ‪ -‬ההיא "קטן"‪ .‬העיר הינה בירת הרפובליקה‬ ‫מקום‬ ‫ום‬ ‫מקום‬ ‫המדוברת במק‬ ‫מדוברת‬ ‫רת‬ ‫השפה ההמד‬ ‫השפפה‬ ‫ש‬ ‫רוססית‪.‬‬ ‫בפדרציה ה ו‬ ‫פדרציה‬ ‫קה השנייה בגודלה ב ד‬ ‫פד‬ ‫ליק‬ ‫לי‬ ‫הרפובלי‬ ‫יא‬ ‫שהי‬ ‫טן(( ש‬ ‫יסטן‬ ‫טן‬ ‫שקיריס‬ ‫שקקייר‬ ‫)בש‬ ‫ב‬ ‫הרוסית‪.‬‬ ‫הרפובליקה‬ ‫שהיא‬ ‫)בשקיריסטן(‬ ‫אוכלוסייה‪1,036,026 :‬‬ ‫יה‪:‬‬ ‫סייה‬ ‫יה‬ ‫וכללווסי‬ ‫אוכ‬ ‫‪( 0.96‬‬ ‫‪(%‬‬ ‫יהודים‪96) 10,0000 ::‬‬ ‫ודים‬ ‫יהוד‬ ‫תושביםם ייה‬ ‫תושבבי‬ ‫שבי‬ ‫תווש‬ ‫ש‬ ‫)‪0.96‬‬ ‫סקי שליט"א‬ ‫"א‬ ‫'בס‬ ‫יצ ב‬ ‫קריצ‬ ‫רב דדןן קר‬ ‫ר‪ :‬ההרבב‬ ‫העיר‪::‬‬ ‫רב העעי‬ ‫קריצ'בסקי‬

‫מ ְקוֶ ה לְ יִשְׂ ָר‬‫וְ עַ ָּתה י ֵׁש ִ‬

‫ול של מרכז רבני אירופה‬

‫דק"ק בני ישראל – פדריישין בלונדון וחבר נשיאות מועצת רבני אירופה‬ ‫ג"ר יהודה מינצברג שליט"א‬

‫חֶרסוֹן )אוקראינה(‬ ‫שמהה של חרסון נגזר‬ ‫מחוז חרסון‪ .‬שמ‬ ‫שלל ממח‬ ‫עיר בדרום אוקראינה המשמשת כמרכזו ש‬ ‫חצי האי קרים‪.‬‬ ‫באיזור חחצ‬ ‫ס' שהתקיימה באיזור‬ ‫'חרסונס'‬ ‫משמה של עיר יוונית עתיקה בשם 'חחרסונס‬ ‫נס‬ ‫שחור ונהר הדנייפר‪.‬‬ ‫השחור‬ ‫ים הש‬ ‫פי ההיםם‬ ‫בהה ללחופי‬ ‫חשובה‬ ‫שוב‬ ‫חרסון היא עיר נמל חש‬ ‫אוכלוסייה‪335,000 :‬‬ ‫‪33‬‬ ‫‪11,000‬‬ ‫‪(% 3.2) 11,0‬‬ ‫תושבים יהודים‪,0000 :‬‬ ‫‪,000‬‬ ‫יוסףף ייצחק וולף שליט"א‬ ‫רב העיר‪ :‬הרב י ס‬ ‫וס‬

‫)אוקראינה((‬ ‫צֵ'ר ְ ַקסֵי )אוקראאיננה‬ ‫נמצאתת‬ ‫העירר נמצצא‬ ‫רכזו של מחוז צ'רקסי‪ .‬ה י‬ ‫עי‬ ‫כמרכזו‬ ‫כמרכ‬ ‫רכ‬ ‫המשמשתת כמ‬ ‫כמ‬ ‫עיר במרכז אוקראינה המשמש‬ ‫מש‬ ‫שנתת‬ ‫לראשונה בשנ‬ ‫שנ‬ ‫שונה‬ ‫שונה‬ ‫נה‬ ‫ראש‬ ‫העיר מוזכרת ל א‬ ‫עיר‬ ‫מזרחית לקייב‪ .‬ההעי‬ ‫עי‬ ‫זרחית‬ ‫ליד נהר הדנייפר‪ ,‬דרום מזזר‬ ‫מזר‬ ‫בשנת‬ ‫סיה‬ ‫רוסיה‬ ‫יטת רווסי‬ ‫שליטת‬ ‫של ט‬ ‫יט‬ ‫תחת ש‬ ‫אף תתחחת‬ ‫יר אף‬ ‫העירר‬ ‫יטא‪ ,‬במשך השנים הייתה ע‬ ‫הע‬ ‫מליטא‪,‬‬ ‫מל ט‬ ‫כחלקק ל‬ ‫ה'קמ"ד כחל‬ ‫חל‬ ‫שליטת פולין‪.‬‬ ‫שלייטת‬ ‫ותחת ל‬ ‫תחת‬ ‫וותח‬ ‫אוכלוסייה‪290,930 :‬‬ ‫סייה‪:‬‬ ‫לוסי‬ ‫סי‬ ‫וכ ו‬ ‫לו‬ ‫אאוכ‬ ‫‪(%‬‬ ‫תושבים יהודים‪% 2) 6,000 :‬‬ ‫שליט"א‬ ‫אקסלרוד ש‬ ‫רב העיר‪ :‬הרב דב אאקסלרוודד‬

‫ֵסבַס ְטוֹפוֹל )אוקראינה(‬ ‫עיר נמל באוקראינה‪ ,‬הממוקמת עעלל חוף הים‬ ‫רו של השם‬ ‫השחורר של חצי האי קרים‪ .‬מקור‬ ‫השחו‬ ‫חו‬ ‫הש‬ ‫מקורו‬ ‫פירושו מכובד‪/‬‬ ‫ושו‬ ‫יררוש‬ ‫וש‬ ‫"סבסטו" פיר‬ ‫הינו ממיוונית‪" ,‬ססבסטו"‬ ‫סבסטופול ה נינו‬ ‫סטוופפול‬ ‫ול‬ ‫סבסט‬ ‫סבס‬ ‫מכובדת"‪ .‬העיר‬ ‫"עיר מכ‬ ‫עיר – "עעיר‬ ‫פירושו עיירר‬ ‫שו‬ ‫רוש‬ ‫פירו‬ ‫ו‪"-‬פול" פי‬ ‫ו‪""-‬פפוול"‬ ‫נכבד ‪-‬‬ ‫ננכבד‬ ‫שוב‬ ‫ימי חשו‬ ‫מרכז ימי‬ ‫מי‬ ‫סבסטופול הינה מרככז‬ ‫סבסטופ ל‬ ‫ול‬ ‫חשוב ובעיר ממוקמים‬ ‫ראייני‪.‬‬ ‫וקרא‬ ‫וההאאווק‬ ‫הרוסי וה‬ ‫בסיסיהם של חיל הים הררווססי‬ ‫והאוקראיני‪.‬‬ ‫אוכלוסייה‪342,451 :‬‬ ‫תושבים יהודים‪(% 3) 10,000 :‬‬ ‫יט"א‬ ‫"א‬ ‫של ט‬ ‫רב העיר‪ :‬הרב בנימין וולף של‬ ‫שליט"א‬

‫יִשְׂ‬

‫ָר ֵאל )עזרא י‪ ,‬ב(‬

‫שס"‬ ‫תמוז ‪ -‬אאבב תשס‬ ‫תשס"ט"ט קהילות ‬

‫הראיון‬

‫ר‬ ‫מ‬

‫ קהילות‬ ‫‬

‫תמוז ‪ -‬אב תשס"ט‬

‫"‬ ‫שלא כהלכה‬ ‫"‬ ‫רבנים אורטודוקסיים‬ ‫מבצעים בקהילות‬ ‫אירופה גיורים‬ ‫הגאון רבי נחום אייזנשטיין שליט"א עומד זה עשרות שנים בראש 'ועד הרבנים‬ ‫העולמי לענייני גיור' וכשליחם של גדולי ישראל פועל למניעת הגיורים המזויפים‪.‬‬ ‫פעולותיו של הועד חובקות זרועות עולם‪ .‬הרב אייזנשטיין עומד בחזית המאבק‬ ‫ונחשב בר‪-‬סמכא בנושא הגיור‪ .‬הוא עשוי ללא חת ונושא את דבריו ברמה ללא‬ ‫כחל ושרק‪ .‬בכל יום הוא שוהה במחיצתו של מרן הגרי"ש אלישיב שליט"א‬ ‫ומשמש כשופרו בכל הנוגע להלכות גיור‪ .‬בימים אלו‪ ,‬בהם נושא הגיור אינו יורד‬ ‫מסדר היום הציבורי והתקשורתי‪ ,‬פנינו לשמוע דעתו בענינים העומדים על הפרק‪,‬‬ ‫ומה דעתם של גדולי ישראל אודות המגיירים שלא כהלכה‪.‬‬ ‫ן ישראל פינחס טירנואר ‪ /‬צילומים‪ :‬עזרא לנדא ן‬

‫תמוז ‪ -‬אב תשס"ט קהילות ‪17‬‬

‫<<‬

‫הראיון‬

‫מ נתחיל עם מה שקרוב אלינו‪ .‬מה מצב הגיורים‬ ‫במדינות אירופה?‬

‫עלי להקדים ולומר שנושא הגיור הוא נושא סבוך‬ ‫ורחב מאוד ולא נוכל להקיף את כולו במסגרת ראיון‬ ‫אחד‪ ,‬אבל אשתדל לגעת בנקודות החשובות‪.‬‬ ‫באירופה קיימת בהחלט בעיית גיורים שאינם‬ ‫כשרים‪ .‬אבל מצד שני‪ ,‬אנו כבר מכירים את כל בתי‬ ‫הדין ויודעים היטב בטיבם של הגיורים שמתבצעים‬ ‫במסגרתם‪ .‬כך שגם אם מופיע בפנינו אדם המציג‬ ‫עצמו כגר ובידו תעודה הגונה למראה ועליה‬ ‫מתנוססים חתימות מכובדות ‪ -‬אם מדובר בבי"ד‬ ‫בעייתי‪ ,‬נוכל מיד לקבוע שאינו גר כלל וכלל‪ .‬יש לנו‬ ‫בנידון נסיון רב ומר‪.‬‬ ‫באירופה שמענו גם אודות תופעה עצובה של‬ ‫רבנים אורטודוקסים הנמצאים בדרך כלל בקהילות‬ ‫חלשות רוחנית‪ ,‬ושם הם מבצעים גיורים לא‬ ‫הלכתיים בכמויות סיטונאיות‪ .‬אני אישית יחד עם‬ ‫גורמים נוספים פנינו לאחראים על הרבנים הללו‬ ‫מתוך קריאה ובקשה שיפסיקו ממעשיהם הנלוזים‪,‬‬ ‫אך ללא הועיל‪.‬‬ ‫במדינות אירופה קיימת בעיה קשה נוספת ‪ -‬אנו‬ ‫עדים לתופעה הולכת וגוברת של אזרחי אירופה‬ ‫המתקשים 'להתגייר' במקומות מושבותיהם מפני‬ ‫שבית הדין המקומי אינו נותן לכך יד ‪ -‬משום כך‬ ‫קופצים הם לביקור קצר בארה"ב או בארץ ישראל‪,‬‬ ‫שם הם מצליחים למצוא בקלות ובמהירות מי שיעניק‬ ‫להם "תעודת גיור" כשרה וחתומה למהדרין‪ ,‬עמה הם‬ ‫שבים לאירופה‪ ,‬והנה ‪ -‬גוי נוסף חדר לעם ישראל‪.‬‬ ‫בשנים האחרונות קיים ביקוש נרחב ל'נסיעות גיור'‬ ‫שכאלו מאחר ומדינות מסויימות כמו גרמניה ועוד‬ ‫מעניקות הטבות מיוחדות למהגרים יהודיים‪ .‬אם כן‪,‬‬ ‫מדוע לא להיות יהודי?!‪...‬‬ ‫אגב‪ ,‬אם כבר הזכרנו את גרמניה‪ ,‬מוסיף הרב‬ ‫אייזנשטיין ‪ -‬בגרמניה אנו מוצאים רבים מהדור‬ ‫הצעיר החשים בנקיפות מצפון על הזוועות שחוללו‬ ‫זקניהם‪ ,‬ומתוך התעניינות‪ ,‬לימוד‪ ,‬ורצון להשתתף‬ ‫הם חפצים להצטרף לעם היהודי‪ .‬אבל הללו כמובן‬ ‫רחוקים מהמושג של גיור הלכתי שמשמעותו קבלת‬ ‫עול מצוות‪.‬‬ ‫ישנם אף רבנים מסוימים מהארץ ומארה"ב‬ ‫הנוסעים לקהילות אירופה ומבצעים שם גיורים‪ .‬זו‬ ‫מכה נוראה‪ .‬גיורים אלו כמובן אינם גיורים‪ .‬המתגייר‬ ‫אינו מקבל עול מצוות‪ ,‬בית הדין אינו קבוע ולעתים‬ ‫כלל לא מדובר בשלושה דיינים כשרים שזהו תנאי‬ ‫הכרחי בגיור‪ .‬אין בפי מילים לתאר את גודל השבר‬ ‫והאסון שיוצרים גיורים כאלו‪ .‬מנין התעוזה לבוא‬ ‫למקום בו אינך מכיר כלל את הבאים לפניך ולחלק‬ ‫להם תעודות גיור בסיטונאות?!‬ ‫מ אבל ייתכן שהרבנים שהרב הזכיר מגיירים לעתים‬ ‫על פי דין?‬

‫מרן הגרי"ש אלישיב שליט"א‪ ,‬שהוא מורי ורבי‬ ‫בכלל ובפרט בנושאי גיור בו אני מקבל ממנו הדרכה‬ ‫מיוחדת ובו הוא מעודדני כבר יותר מעשרים שנה‪,‬‬ ‫פסק באופן חד משמעי שבי"ד המגייר ביודעים שלא‬ ‫על פי ההלכה ומזלזל בהלכות גירות‪ ,‬נחשב בי"ד‬ ‫פסול‪ .‬וממילא כל הגיורים המתבצעים במסגרתו‪ ,‬גם‬ ‫אם יהיו אלו גיורים כשרים לכאורה ‪ -‬הרי כל גיוריו‬

‫ קהילות‬

‫תמוז ‪ -‬אב תשס"ט‬

‫בטלים ומבוטלים! ומדוע? משום שאחד התנאים‬ ‫לגירות הוא בי"ד כשר‪ ,‬וכשמרכיב זה אינו קיים ‪-‬‬ ‫הגיור פסול‪.‬‬ ‫בנוגע לכך ברצוני לציין לשבחם של אנשי "מרכז‬ ‫רבני אירופה" שהם אכן אינם מתעסקים כלל בגיורים‬ ‫אלא במסגרת בי"ד קבוע‪ .‬אני מקבל ממשרדם פניות‬ ‫רבות בנושאי גיור ספציפיים כשהם מעבירים אלי את‬ ‫חומר הרקע‪ ,‬ואני מנסה לפתור את כל הבעיות שהם‬ ‫מפנים אלי תוך שאני משתדל להשיב תשובה בכתב‬ ‫בתוך יממה‪ .‬אין הרבה ארגונים כאלו העומדים על‬ ‫משמר קדושת ישראל‪ ,‬ועמלים לברר כל פרט ונקודה‬ ‫על פי ההלכה הצרופה‪.‬‬ ‫כאן גם המקום לציין את פעילותו המסורה של‬ ‫הרב אברהם אבא טורצקי שליט"א העומד בראש אגף‬ ‫בירורי יהדות של מרכז רבני אירופה ואשר עומד עימי‬ ‫בקשר יומיומי רצוף בנושאים אלו‪.‬‬ ‫מ הרב מזכיר את המושג 'גיור שאינו כשר'‪ ,‬מהו‬ ‫בעצם גיור שכזה?‬

‫הלכה פשוטה ופסוקה היא שגיור חייב לכלול‬ ‫קבלת עול תורה ומצוות מוחלטת‪ .‬אם הבא להתגייר‬

‫אינו מקבל עליו את כל המצוות ללא יוצאת מן הכלל‬ ‫ הגיור אינו גיור! גם אם כעבור זמן יקבל עליו‬‫המתגייר עול מצוות‪ ,‬אין הגיור חל למפרע‪ .‬לדאבון‬ ‫לב‪ ,‬ישנם דיינים המתעלמים מהלכה פשוטה זו ואינם‬ ‫בודקים כראוי האם הניצב בפניהם אכן מתכוון לקבל‬ ‫עליו עול מצוות‪ .‬כאמור‪ ,‬אנו כבר מכירים את הדיינים‬ ‫הללו ויודעים לקבוע כי כל הגיורים שיוצאים מתחת‬ ‫ידם אינם גיורים ‪ -‬הן במקרים שהמתגייר כביכול‬ ‫לא קיבל על עצמו עול מצוות‪ ,‬והן במקרים שהגר‬ ‫האומלל אכן מעוניין בגיור אמיתי ומקבל עליו עול‬ ‫מצוות בשלימות‪ ,‬אבל הגיור של בית הדין הזה פסול‬ ‫בהתאם לפסקו של הגרי"ש אלישיב‪.‬‬ ‫מ האם אי אפשר להסתפק בכך שהמתגייר מודיע‬ ‫כי ברצונו לקבל עול מצוות? מדוע שלא נתייחס‬ ‫לכוונתו האמיתית כ"דברים שבלב" שאינם‬ ‫דברים?‬

‫לגבי נידון זה קיימת פסיקה של הגר"מ פיינשטיין‬ ‫זצ"ל ופוסקים נוספים שאין זה בכלל "דברים שבלב"‬ ‫אלא דאנן סהדי שדיבוריו אינם אלא מן השפה ולחוץ‬ ‫בלבד‪.‬‬

‫מ האם גם בארץ הקודש קיימים גיורים מזויפים?‬

‫לדאבון לב‪ ,‬חלק גדול מהגיורים הפסולים מקורם‬ ‫בארץ הקודש‪ .‬הקמת בתי הדין המיוחדים לעניני גיור‪,‬‬ ‫הייתה לשם מטרה אחת ויחידה ‪ -‬זירוז והקלה בכל‬ ‫פרטי הגיור‪ .‬אם כן‪ ,‬מה עלינו לצפות מבית דין שכזה‬ ‫שמלכתחילה הוקם כדי להתיר?! נכון שהם נחשבים‬ ‫בתי דין אורטודוקסים‪ .‬אבל ייאמר ברורות ‪ -‬בבתי‬ ‫דין אלו מגיירים ללא קבלת עול מצוות‪ ,‬ועל כן ברור‬ ‫מעל לכל ספק שגיוריהם אינם גיורים‪.‬‬ ‫במיוחד הנכרים העולים מרוסיה הביאו עמם‬ ‫מנטליות של קומבינות‪ .‬אין ערמה או תחכום שהם‬ ‫אינם מנסים בדרך אל הגיור המיוחל המעניק להם‬ ‫הטבות רבות‪ .‬אם למשל הם שומעים שבבתי הספר‬ ‫של 'שובו' מתבצעת בדיקה קפדנית לגבי בירור‬ ‫יהדותם של התלמידים‪ ,‬הם מיד מוצאים את דרכם‬ ‫לבתי ספר אחרים שם אין בודקים כלל‪ .‬וזו רק דוגמה‬ ‫אחת פעוטה‪.‬‬

‫שייך כי אם ליחידי סגולה היודעים כיצד ניתן לבדוק‬ ‫זאת‪ .‬יש המצהירים כי הם יהודים מלידה‪ ,‬ולעתים הם‬ ‫סוברים בתמימותם כי הם דוברי אמת‪ ,‬אלא שאביהם‬ ‫יהודי אך לא אמם! מי שמוחזק כיהודי וכשומר תורה‬ ‫ומצוות בדרך כלל אינו טעון בדיקה‪ ,‬אבל כל השאר‬ ‫ובמיוחד העולים מרוסיה אל‬ ‫לנו להאמין להם ללא בדיקה‬ ‫יסודית מצידנו‪ .‬כאמור‪ ,‬ישנם‬ ‫מספר מומחים בודדים לנידון‪.‬‬ ‫אינני רוצה לפרט את השיטות‬ ‫בכדי שלא לתת רעיונות‬ ‫לאנשים‪ .‬אבל קיימות שיטות‪.‬‬ ‫יש לציין במיוחד את בית הדין‬ ‫החשוב בראשותו של הגאון רבי‬ ‫אברהם דב לוין שליט"א שיום‬ ‫אחד בשבוע מקדיש לבירורי‬

‫הדבר פשוט מאוד‪ ,‬הרי קשה מאוד לאדם לשנות‬ ‫את אורח חייו לחלוטין‪ .‬זו הרי קריעת ים סוף לגוי‬ ‫גמור להתחיל ולקבל עליו את עול כל המצוות על‬ ‫פרטיהן ודקדוקיהן‪ .‬אשר על כן‪ ,‬כיצד יתכן שאלפים‬ ‫כה רבים משנים פתאום את אורח חייהם?! ברור שהם‬ ‫אינם מוכנים אפילו לרגע לקבל‬ ‫על עצמם עול תורה ומצוות‪,‬‬ ‫ועל כן הגיור שלהם אינו גיור‪.‬‬ ‫מ כיצד אם כן יתכן שישנם‬ ‫שלא‬ ‫המגיירים‬ ‫רבנים‬ ‫כהלכה?!‬

‫יש את אלו הפועלים‬ ‫בתום לב‪ .‬קיימים בימינו‬ ‫ארגוני 'קירוב' רבים ונפלאים‬ ‫הפועלים גדולות ונצורות‪.‬‬ ‫הללו סבורים כי דין הקירוב‬

‫מ ומה לגבי בתי הדין האזוריים הרגילים?‬

‫בבתי הדין האזוריים של הרבנות הדיינים הם‬ ‫תלמידי חכמים ומקפידים בנושא הגיור‪ ,‬ובדרך כלל‬ ‫מתבצע בהם הגיור כדת וכדין‪ .‬לכן אין הרבה גיורים‬ ‫בבתי הדין הללו‪ ,‬וזו בדיוק הסיבה שהוקמו בתי דין‬ ‫מיוחדים לגיור בכדי להקל ולזרז ולהכניס גויים רבים‬ ‫אל עם ישראל‪.‬‬ ‫מ מי הם אלו החפצים להתגייר שלא כדין?‬

‫הסוג הנפוץ ביותר של הרוצים להתגייר כביכול‪,‬‬ ‫אלו הנשואים בנישואי תערובת‪ .‬נישואי תערובת‬ ‫הפכו לדאבוננו למכה עולמית והמספר הולך וגדל‬ ‫משנה לשנה‪ .‬אותו אחד שנישא לנכרית‪ ,‬גם אם הוא‬ ‫רחוק מאוד מכל דבר שביהדות‪ ,‬הוא עדיין חש ביסורי‬ ‫מצפון כלשהן‪ ,‬והעבירה החמורה שעשה אינה נותנת‬ ‫לו מנוח‪ .‬לרגשות אי הנוחות שלו הוא מוצא פתרון‬ ‫פשוט וקל ‪ -‬הוא 'יגייר' את אשתו‪ ,‬וכך בדיעבד‬ ‫הוא יכשיר את מעשהו! מה יותר פשוט מלהתייצב‬ ‫מול רב או דיין כלשהו‪ ,‬וכעבור זמן קצר לצאת עם‬ ‫"תעודת גיור" אורטודוקסית למהדרין?! גיורים אלו‬ ‫הם המפחידים ביותר ‪ -‬הם הגורם הישיר לטמיעה‬ ‫של נכרים בתוכנו‪ ,‬ועלינו להילחם בהם בכל תוקף‪.‬‬ ‫יש להכריז ולהודיע בשער בת רבים‪ ,‬לעולם אל‬ ‫תסמכו על תעודת גיור מכל סוג שהוא ואפילו אם‬ ‫היא נראית מכובדת ביותר‪ .‬ובמיוחד יש לבחון כל בעל‬ ‫תשובה מי הם הוריו והאם הם מוחזקים כיהודים‬ ‫מלידה או שמא הם גרים‪ ,‬או אז יש לבדוק בשבע‬ ‫עיניים כל גיור לגופו ‪ -‬לבדוק את האמא ועדיף גם‬ ‫את הסבתא‪ ,‬כדי שנדע ברורות שהן התגיירו בפני‬ ‫בי"ד כשר שווידא את קבלת עול המצוות שלהן‪.‬‬ ‫מ כיצד בכלל ניתן לברר האם המתגייר מקבל עליו‬ ‫עול תורה ומצוות באמת?‬

‫העלית נקודה חשובה‪ .‬אכן‪ ,‬המבחן שעל ביה"ד‬ ‫לערוך למתגייר אינו מבחן בידע אלא מבחן מעשי‬ ‫בשטח‪ .‬יש לבדוק האם הוא קשור לקהילה מסוימת‪,‬‬ ‫האם יש לו משפחה מאמצת‪ ,‬האם הוא מודע באמת‬ ‫ובתמים לנסיונות שעומדים בפניו‪ ,‬האם אכן קיימת‬ ‫בפניו האפשרות לשמור את כל המצוות‪ .‬מרן הגרי"ש‬ ‫הורה כי באחריות ביה"ד לוודא כי המתגייר מודע‬ ‫לקשיים הניצבים בפניו‪ ,‬אם ביה"ד אינו בטוח במאת‬ ‫האחוזים שהוא יצליח לעמוד בהם‪ ,‬שלא יגייר‪.‬‬ ‫בירורי יהדות הן עניין סבוך ומורכב מאוד ואינו‬

‫במיוחד הנכרים העולים מרוסיה הביאו עמם מנטליות של‬ ‫במ‬ ‫קומבינות‪ .‬אין ערמה או תחכום שהם אינם מנסים בדרך אל‬ ‫מב‬ ‫הגיור המיוחל המעניק להם הטבות רבות‪ .‬אם למשל הם שומעים‬ ‫בי בבירור‬ ‫שבבתי הספר של 'שובו' מתבצעת בדיקה קפדנית לגבי‬ ‫בתי ספר‬ ‫יהדותם של התלמידים‪ ,‬הם מיד מוצאים את דרכם לבתי‬ ‫פעוטה‬ ‫ת פעו‬ ‫אחרים שם אין בודקים כלל‪ .‬וזו רק דוגמה אחת‬

‫יהדות ואף אנוכי יושב בהרכבו‪ .‬בית דין זה מורכב‬ ‫מדיינים יראי שמים הבקיאים בנושא זה על בוריו‪.‬‬ ‫במיוחד נודע הרה"ג ר' זאב רייז‪ ,‬שנודע כמומחה‬ ‫בינלאומי לבירור יהדות‪.‬‬ ‫על פי הוראת הגרי"ש אלישיב שליט"א תהליך‬ ‫הבדיקה של יוצאי רוסיה אינו פשוט כלל‪ .‬גם לאחר‬ ‫שרב או חוקר מטעם בית הדין בודק את המסמכים‬ ‫וחוות הדעת ומצאם אמיתיים‪ ,‬אין המבקש מקבל‬ ‫כי אם אישור לימודים בלבד‪ .‬אם הוא חפץ באישור‬ ‫נישואין‪ ,‬עליו להתייצב בעצמו בפני ביה"ד והדיינים‬ ‫יחקרו אותו היטב בעצמם‪.‬‬ ‫מ כמה אחוזים מתוך המתגיירים הינם גרי אמת?‬

‫מעטים הם מאוד הגיורים האמיתיים‪ .‬אנו יכולים‬ ‫לקבוע כי מתוך כ‪ 5,000-‬גיורים אורטודוקסים‬ ‫הנעשים בשנה‪ ,‬אולי מאה מתוכם הינם גיורים כשרים‪.‬‬ ‫זאת כמובן מלבד 'הגיורים' הרפורמים והקונסרבטיבים‬ ‫שדווקא מהם איננו חוששים כל כך מפני שכל אחד‬ ‫יודע כי הם אינם שווים את הנייר עליו הם נכתבו‪.‬‬ ‫חוששים אנו דווקא מהרבנים האורטודוקסים בעלי‬ ‫הארשת החרדית‪ ,‬שאינם נרתעים מלהעניק תעודת‬ ‫גיור לכל צרוע וכל זב‪.‬‬ ‫מ עד כדי כך?!‬

‫שווה לדין הגיור‪ .‬הרי כשיהודי חילוני בא להתקרב‪,‬‬ ‫הדרך היא שמקרבים אותו צעד אחר צעד‪ ,‬בתחילה‬ ‫הוא מתחיל בשבת‪ ,‬תפילין‪ ,‬כשרות וכך הוא מתקדם‬ ‫באיטיות במעלות התורה והמצוות‪ .‬אבל הגיור אינו‬ ‫כזה ‪ -‬בלתי אפשרי להתגייר ולאחר מכן להתקדם‪,‬‬ ‫יש לקבל ולקיים מייד את כל המצוות‪ .‬ומכאן נובעת‬ ‫טעותם של המגיירים‪ .‬לדעתי‪ ,‬יש להפריד בין הגיור‬ ‫לקירוב ‪ -‬אסור שאלו שעוסקים בקירוב יהודים‬ ‫יעסקו גם בגיור גויים‪.‬‬ ‫'אך עם כל הכאב' ‪ -‬הולך וגובר קולו של הרב‬ ‫אייזנשטיין והכאב נשמע מכל מילה שלו ‪' -‬קיימים‬ ‫גם רבנים שעבור בצע כסף כפשוטו הם מרשים‬ ‫לעצמם לעבור על הלכות מפורשות ולהעניק תעודות‬ ‫גיור לכל מאן דבעי ובלבד שישלם אגרה שמנה‪ ...‬יתכן‬ ‫והם מרגיעים את מצפונם בכל מיני טענות דחוקות‬ ‫כאילו רצונו של האדם שמולו באמת לקבל עליו עול‬ ‫מצוות בהמשך וכו'‪ .‬אבל כל זאת לא יועיל מאומה ‪-‬‬ ‫גיור ללא קיום מצוות אינו גיור‪ .‬רבנים אלו גורמים‬ ‫בשאט נפש לטמיעת נכרים בעם ישראל‪.‬‬ ‫מ האם נכון שמרן הגרי"ש אלישיב הורה כי יש לקרב‬ ‫את מי שאביו יהודי על אף שאמו נכריה?‬

‫נכון‪ ,‬מרן הגרי"ש שליט"א פסק כי מי שאביו יהודי‬

‫תמוז ‪ -‬אב תשס"ט קהילות ‬

‫הראיון‬ ‫אין צורך לדחותו‪ ,‬אדרבה‪ ,‬יש עניין לקרבו‪ .‬אבל שיהיה‬ ‫ברור ‪ -‬פסיקה זו אמורה אך ורק לגבי הדחייה‪ ,‬אולם‬ ‫תהליך הגיור עצמו חייב להיעשות ללא כל פשרות ‪-‬‬ ‫קבלת עול מצוות בשלימות!‬ ‫היו רבנים באירופה שטענו כי אסור לנו לגייר‬ ‫משפחות מעורבות משום שיש לרחק את מי שמרד‬ ‫בעם היהודי בצורה כה בוטה‪ .‬בעקרון הם צודקים‪,‬‬ ‫אבל בכל זאת יש כאלו הרוצים לשוב בתשובה שלימה‪,‬‬ ‫ועל כן אנו נוהגים על פי פסיקת הרמב"ם לגבי תקנת‬ ‫השבים ומאפשרים להם לעבור את תהליך הגיור‪.‬‬ ‫מכיוון שחלק מהתהליך המתיש דורש את היפרדות‬ ‫בני הזוג עד לגיור‪ ,‬עצם הפרידה מוכיחה את רצינות‬ ‫כוונותיהם‪ .‬וכמובן שגם במקרים כאלה אין שום מקום‬ ‫להתפשר בנושא קבלת המצוות‪.‬‬ ‫מ מה דינו של גר שחזר בו והפסיק לקיים מצוות?‬

‫תלוי מתי חלה השבירה‪ .‬ברור שמי שאינו שומר‬ ‫כבר את השבת הראשונה‪ ,‬הרי שמלכתחילה הוא לא‬ ‫התכוון באמת לקבל עול מצוות‪ ,‬ומתברר שהוא כלל‬ ‫לא התגייר והריהו גוי גמור‪ .‬אבל מי שבמשך זמן רב‬ ‫שמר מצוות באמת ובתמים‪ ,‬ורק לאחר מכן הוא נשבר‪,‬‬ ‫כאן כבר דינו ככל יהודי שעובר עבירות‪.‬‬

‫מ לפני מספר חודשים סער העולם היהודי בעקבות‬ ‫פסיקתו של הרב שרמן לבטל רטרואקטיבית‬ ‫הגיורים שנערכו בבתי הדין המיוחדים בראשות‬ ‫הרב דרוקמן‪ ,‬האם היה צדק בפסיקה זו?‬

‫'מה השאלה בכלל?!' נזעק הרב אייזנשטיין‪' ,‬ברור‬ ‫שהרב שרמן צדק‪ ,‬ואני אף ייצגתי אותו בבג"ץ‬ ‫שהתקיים בנידון יחד עם ידידי הרב צבי וינמן מטעם‬ ‫"ועד הרבנים העולמי לענייני גיור"‪ .‬יש לתקן את‬ ‫המונח ‪' -‬פסילה רטרואקטיבית'‪ ,‬זו אינה פסילה ‪-‬‬ ‫הרי גם הרב דרוקמן מודה שגירות ללא קבלת עול‬ ‫מצוות אינה גירות‪ .‬אם כן‪ ,‬כל 'המתגיירים' הללו‬ ‫מעולם לא נחשבו גרים‪ .‬וכי מישהו באמת סבור שכל‬ ‫אלפי הגרים שבתי הדין המיוחדים מנפיקים מדי שנה‬ ‫אכן קיבלו עליהם עול מצוות?! צא וראה שרובם‬ ‫המוחלט ממשיך לחיות כגויים מיד לאחר הגיור‪ .‬וגם‬ ‫הבודדים שכן הסכימו לקבל עול מצוות‪ ,‬הינם גרים‬ ‫פסולים משום שהתגיירו בפני בית דין פסול'‪.‬‬ ‫קח למשל את המקרה בגללו התחילה כל המהומה‬ ‫ ביטול גירותה של האישה אותה גייר הרב דרוקמן‪.‬‬‫היא עצמה הצהירה שהיא לא שמרה אפילו שבת‬ ‫ראשונה! וכי זהו גיור?!‬ ‫אם זו אכן הלכה פשוטה שאין לגייר ללא קבלת עול‬ ‫מצוות‪ ,‬מה משיב הרב דרוקמן על הטענות נגדו?‬ ‫זו בדיוק הבעיה‪ ,‬הוא כלל לא עונה‪ ...‬בכל הויכוחים‬ ‫והראיונות‪ ,‬הרב דרוקמן כלל אינו מגיב לעניין‪ .‬כל‬ ‫טיעוניו מתבססים על בכיינות וטענות מסוג 'רודפים‬ ‫אותי'‪' ,‬לא מתייחסים יפה לגרים'‪ .‬אבל בכל פעם‬ ‫שמנסים לדון עמו לגופם של דברים הוא פשוט נעלם‬ ‫או נאלם דום‪.‬‬ ‫מ בברזיל ובארגנטינה קיימת תקנה שאין עורכים‬ ‫גיורים‪ ,‬אולי זהו פתרון לכל מקום?‬

‫זו אכן תקנה טובה‪ ,‬אבל לא ממש יעילה‪ ,‬כי הם‬ ‫מתקבלים במקומות אחרים‪ .‬כך שאין בעיה לנסוע‬ ‫ולהתגייר במקום אחר‪.‬‬ ‫התקיימו בנו דברי חז"ל ‪' -‬קשים גרים לישראל‬ ‫כספחת'‪...‬‬ ‫אכן‪ ,‬אין מילה אחרת להגדיר את ‪ 40,000‬הגיורים‬

‫ קהילות‬

‫תמוז ‪ -‬אב תשס"ט‬

‫ככי הישיבות ובתי הספר של 'בית יעקב' התגלו מקרים של‬ ‫בתוככי‬ ‫צעיריםם שאמם התגיירה בעבר אבל הגיור לא היה גיור‪ .‬הבעיה‬ ‫התגלתה כשהם חפצו להינשא‪ ,‬והמיועד פנה אלינו כדי לבדוק‬ ‫גילוי?!‬ ‫את גיור אם המוצעת‪ .‬אבל כמה מקרים כאלו לא באו לידיי גילו‬ ‫וגדלו‪,‬‬ ‫כו וגדל‬ ‫מאז שארגוני קירוב הרחוקים העושים עבודת קודש הלכו‬ ‫עמנו‪ ,‬אאבל‬ ‫כך גם גדלה הבעיה של בעלי תשובה הבאים להשתדך נו‪,‬‬ ‫יהודים‬ ‫מתברר כי הם כלל אינם הודי‬ ‫שנעשו בארה"ק לבדה ב‪ 20-‬השנים האחרונות‪ .‬זו‬ ‫ספחת בכל המובנים‪.‬‬ ‫מ מהו בעצם "הועד העולמי לענייני גיור" שהרב‬ ‫עומד בראשו?‬

‫כבר שלושים שנה עוסק אני בנושא הגיור‪ .‬הדבר‬ ‫התחיל לגמרי במקרה ‪ -‬שהיתי ליד מיטתו של אבי‬ ‫זצ"ל החולה בשיקאגו‪ ,‬ובאותה עת התחוללה בעיר‬

‫סערה בנושא הגיור‪ ,‬לאחר שהיו רבנים חרדים שהתירו‬ ‫לקונסרבטיבים להשתמש במקווה לצרכי 'גיור'‪ .‬רבני‬ ‫העיר ובראשם הגאונים רבי אהרון סולוביצ'יק‪ ,‬רבי‬ ‫ישראל מאיר קארנו ורבי בן ציון רוזנטל פנו אלי‬ ‫וביקשו ממני להיות להם לעזר ואכן כך עשיתי‪ .‬מאז‬ ‫נשאבתי לנושא‪ ,‬וככל שהבחנתי בפרצות הרבות‬ ‫נכנסתי אליו יותר ויותר‪ .‬כששבתי מארה"ב סיפרתי‬

‫לגרי"ש אלישיב שליט"א את סיפור המאבק והוא אמר‬ ‫לי כי נושא הגיור הוא בבחינת 'מת מצוה' וביקשני‬ ‫לטפל בו‪ .‬בהמשך היה זה הגר"ח קריסוירטה זצ"ל‬ ‫גאב"ד אנטווערפן שהכיר בסכנות הגיורים המזויפים‬ ‫ועמד בראש המאבק העולמי נגדם‪ .‬הוא זה שמיסד‬ ‫את פעולותינו ויסד את "ועד הרבנים העולמי לענייני‬ ‫גיור"‪ .‬בנושא שלנו אין פוליטיקה ‪ -‬כל גדולי ישראל‬ ‫מאוחדים בדעה אחת כי יש לעשות הכל למען עצירת‬ ‫הגיורים המזויפים‪ ,‬וכולם תומכים ומעודדים את‬ ‫פעולותינו ומטרותינו‪.‬‬ ‫מ באלו פעולות ויוזמות אתם נוקטים?‬

‫לפני הכל‪ ,‬אנו יוצרים מוּדַעוּת‪ .‬גם ראיון זה עשוי‬ ‫לתרום לענין‪ .‬אנחנו רוצים שיידע כל אחד שאסור‬ ‫בשום פנים ואופן לסמוך על שום תעודת גיור משום‬ ‫מקור שהוא לפני שבודקים ומתייעצים עם ברי סמכא‪.‬‬ ‫אין לעצום את העינים ולהתחתן עם כל מי שהוריו‬ ‫מציגים תעודה כלשהי‪ ,‬אפשר לפנות אלינו או לכל‬ ‫גורם מוסמך אחר‪ ,‬לבדוק ולחקור היטב בשבע בדיקות‬ ‫וחקירות‪ ,‬מי היו המגיירים וכיצד התבצע הגיור‪.‬‬ ‫לשם כך אנו מוציאים לאור ירחונים‪ ,‬ודפי הסבר‪,‬‬ ‫מעודדים את הרבנים יראי השמים‪ ,‬מעניקים שירותי‬ ‫בדיקה ויעוץ בנושאי הגיור‪ ,‬ובכלל מעמידים לרשות‬ ‫הרבנים כלים להתמודד עם הבעיה‪.‬‬ ‫שנית‪ ,‬אנו חפצים להביא לידיעת הרבנים והדיינים‬ ‫ גיור ובירורי יהדות הם נושא מסובך מאוד‪ .‬גם‬‫תלמידי חכמים מופלגים אינם מבינים בנושא אם לא‬ ‫עסקו בו שנים רבות‪ .‬לא לכל אחד יש את הכלים‬ ‫להגיע למקורות‪ ,‬מסמכים ועדים‪ .‬אנא‪ ,‬הניחו את‬

‫ידיכם מנושאים אלה ופנו למומחים כדי שיעשו‬ ‫עבורכם את העבודה!‬ ‫אני עומד גם בראש בית דין לגיור‪ ,‬אבל אנו עוסקים‬ ‫בעיקר בגיור לחומרא ולא בגיור ראשוני‪ .‬איננו לוקחים‬ ‫כל תמורה בעד עבודתנו מלבד תשלום למקווה שגם‬ ‫הוא אינו עובר דרכנו‪.‬‬ ‫מ כיצד אתם פועלים כנגד הגורמים הסוררים?‬

‫אנחנו משתמשים בגורם ההרתעה‪ .‬אם אנחנו‬ ‫שומעים על גורם מסויים המגייר שלא כדין‪ ,‬אנו פונים‬ ‫אליו ומבקשים ממנו לחדול מכך‪ .‬אם הוא אינו נשמע‬ ‫לבקשתנו‪ ,‬אזי בלית ברירה אנו נוקטים באמצעים‬ ‫ומפרסמים את שמו לבל ימשיך לעסוק בגיור‪.‬‬ ‫הרב אייזנשטיין מראה לי מודעה שנתלתה‬ ‫לאחרונה בבתי הכנסת בניו יורק ובה מופיע שמו של‬ ‫יהודי חרדי שחילק תעודות גיור לכל דכפין‪ .‬או בעצם‬ ‫לא לכל דכפין‪ ,‬אלא לכל אחד ששילם‪' ...‬פנינו אליו‬ ‫מספר פעמים שיפסיק להטמיע גויים בעם ישראל‪,‬‬ ‫והוא לא שמע לנו‪ .‬מרן הגרי"ש הורה לנו כי ננקוט‬ ‫בצעדים נגדו'‪ ,‬מסביר הרב אייזנשטיין‪' ,‬ואכן הוא פסק‬ ‫ממעלליו'‪.‬‬ ‫חדרו של הרב אייזנשטיין המשמש גם כרב שכונת‬ ‫מעלות דפנה בירושלים נראה כחדר מצב לכל דבר‪.‬‬ ‫קירותיו עמוסי ספרים מכל עבר וארגזי ענק המכילים‬ ‫אלפי תיקים ומסמכים מאיימים לכבוש כל חלקה‪.‬‬ ‫הטלפונים מצלצלים כל העת‪ ,‬ומכשיר הפקס אינו‬ ‫פוסק מלפלוט דפים‪.‬‬

‫מ כמה בקשות מגיעות לכאן ביום?‬

‫לא פחות מחמש‪ ,‬ולעתים אף יותר‪ .‬אלו בקשות‬

‫המגיעות מכל העולם מתוך מטרה לברר טיבם של‬ ‫גיורים ובירורי יהדות כלליים ופרטיים‪.‬‬ ‫מ האם נתקלתם במקרים של גויים שסברו שהם‬ ‫יהודים ולמדו במוסדות דתיים?‬

‫)כאב מתפשט על פניו של הרב אייזנשטיין וקולו‬ ‫נסדק( ‪ -‬לא פעם ולא פעמיים‪ .‬הרבה יותר מכך‪ .‬בתוככי‬ ‫הישיבות ובתי הספר של 'בית יעקב' התגלו מקרים‬ ‫של צעירים שאמם התגיירה בעבר אבל הגיור לא היה‬ ‫גיור‪ .‬הבעיה התגלתה כשהם חפצו להינשא‪ ,‬והמיועד‬ ‫פנה אלינו כדי לבדוק את גיור אם המוצעת‪ .‬אבל כמה‬ ‫מקרים כאלו לא באו לידי גילוי?! מאז שארגוני קירוב‬ ‫הרחוקים העושים עבודת קודש הלכו וגדלו‪ ,‬כך גם‬ ‫גדלה הבעיה של בעלי תשובה הבאים להשתדך עמנו‪,‬‬ ‫אבל מתברר כי הם כלל אינם יהודים‪.‬‬ ‫אגב‪ ,‬ברוב המקרים אנו מגיירים בצנעה את הצעיר‬ ‫או הצעירה‪ .‬אבל כבר היה מקרה של צעירה שעמדה‬ ‫לפני נישואיה והתברר כי אמה לא התגיירה כדין‪.‬‬ ‫אמנם גיירנו אותם שוב כהלכה‪ ,‬אולם החתן היה כהן‬ ‫והשידוך בוטל‪.‬‬ ‫מ כמה אחוזים מהבעיות אתם מצליחים לגלות?‬

‫אנחנו מצליחים לעלות אולי על אחוז אחד‬ ‫מהבעיות‪.‬‬

‫מ אז לשם מה הטירחה הגדולה?‬

‫ראשית‪ ,‬מרן הגרי"ש אלישיב שליט"א אמר לנו כי‬ ‫הכל כדאי אפילו כדי למנוע מגוי אחד להיטמע בעם‬ ‫ישראל‪ .‬בנוסף לכך‪ ,‬הגר"ח קריסוירטה היה אומר ‪-‬‬ ‫'אם תצעקו זה יעזור'! אנו מבקשים לצרף לצעקתינו‬ ‫את כל הרבנים וראשי הישיבות ‪ -‬זעקו יחד עמנו‪ ,‬ואז‬ ‫אולי נזכה להתקדם לעבר הפתרון‪.‬‬

‫ברכת מזל טוב נאמנה‬ ‫למעכת"ר הגאון האדיר איש האשכולות‬ ‫מעמיד חומות היהדות באירופה על תילן‬

‫ישראל יעקב ליכטנשטיין‬

‫שליט"א‬ ‫ה"ה הגאון הרב‬ ‫רבה של קהילת בני ישראל – פדריישין בלונדון‪ ,‬אנגליה‬ ‫ופה‬ ‫וחבר נשיאות מועצת רבני אירופה‬

‫ולכל משפחתו הנכבדה תחי'‬ ‫לרגל נישואי בתו המשכלת תחי' עב"ג שיחי'‬ ‫חת כל הימים‬ ‫יזכו לרוות מהם ומכל יוצ"ח רוב נחת‬

‫ההנהלה‬

‫מועצת רבני אירופה‬

‫שירותי קייטרינג‬ ‫כשר למהדרין‬ ‫"כינור דוד"‬ ‫אירופה‬ ‫שיווק מפריז לכל רחבי אירופ‬ ‫עמנואל פרץ‬ ‫נייד‪ +33663560643 :‬טל'‪48435756 :‬‬ ‫‪+33148435756‬‬

‫תמוז ‪ -‬אב תשס"ט קהילות ‬

Visit the Rabbinical Forum on: www.RCE.eu.com/RabbinicalForum

‫ קהילות‬

‫תמוז ‪ -‬אב תשס"ט‬

‫חוק "מיהו יהודי" לאן?‬

‫בעקבות פסיקת בית המשפט בלונדון בעניין 'מיהו יהודי' לעניין קריטריונים לקבלה לבתי ספר יהודיים ולאור‬ ‫חוק הגיור שאושר בארץ ישראל לפני כשבועיים אשר מעניק לרבנים הראשיים סמכות בלעדית בגיור ‪ -‬חזרנו‬ ‫כמה עשורים לאחור וגוללנו את הפעילות דאז לתיקון חוק השבות‪ ,‬פעילות אותה הוביל שלוחם ואי"ש‬ ‫אמונם של גדולי ישראל תיעוד היסטורי על פעילות פרלמנטרית ענפה שהתנהלה לפני חצי יובל שנים‬ ‫מרדכי ימיני‬ ‫חוק השבות )או בשמו המוכר‪ :‬מיהו יהודי( אינו יורד‬ ‫מסדר היום‪ .‬ימיו כימי הפרלמנט הישראלי‪ .‬גדולי ישראל‬ ‫מזה עשרות שנים פעלו לתיקון חוק זה‪ ,‬כך שיוכר רשמית‬ ‫ש"יהודי" הוא רק מי שנולד לאם יהודייה או שנתגייר‬ ‫כהלכה‪.‬‬ ‫לאחרונה אישרה הכנסת בהצבעה טרומית את חוק‬ ‫הגיור‪ .‬מטרתו של החוק שאושר ברוב גדול וניכר של‬ ‫‪ 54‬מול מתנגד בודד וללא נמנעים‪ ,‬היא לעגן בחקיקה‬ ‫את סמכות הרבנים הראשיים ובתי הדין הרבניים לענייני‬ ‫גיור‪ .‬מלבד זאת מסדירה את סוגיית הגיור ע"י בתיה"ד‬ ‫המיוחדים המוקמים ע"י רבני עיר‪.‬‬ ‫החוק המוצע לאישור סופי עשוי לקדם את תיקון‬ ‫החוק‪ ,‬עליו עמלו רבות נציגים מסורים ובראשם מי שהיה‬ ‫יו"ר סיעת אגודת ישראל ושזכה לכינוי "מנכ"ל המדינה"‪,‬‬ ‫ח"כ הרב אברהם יוסף שפירא ז"ל‪ ,‬שהשנה ימלאו עשור‬ ‫לפטירתו‪.‬‬

‫הנאום הראשון שכבש לבבות‬ ‫"כריזמה" היא מושג צמחוני אם נרצה לתאר את דמותו‬ ‫האגדית של הרב שפירא‪ .‬כל נאום שנשא בכנסת משך‬ ‫ח"כים ומאזינים רבים‪" .‬הרב שפירא מדבר עכשיו"‪ ,‬היו‬ ‫מעדכנים אנשים זה את זה כדי לא לפספס את דברי החכמה‬ ‫והחן שהוצק בשפתותיו‪ .‬כבר בנאומו הראשון והחגיגי‪,‬‬ ‫ייחד חלק מדבריו בצורך לתקן את חוק השבות‪ .‬היה זה‬ ‫נאום שפתח את הלבבות מכל גווני הקשת הפוליטית‬ ‫ואשר התווה את דרכו המיוחדת בזירה הציבורית‪.‬‬ ‫וכה פתח ואמר‪:‬‬ ‫"אדוני היושב–ראש‪ ,‬כנסת נכבדה‪ ,‬בעלותי אל הדוכן‬ ‫לשאת את נאומי הראשון בכנסת‪ ,‬אני מקווה וכך שמעתי‪,‬‬ ‫שבנאום בכורה אין מפריעים‪ .‬נשלחתי לכאן על–ידי‬ ‫מועצת גדולי התורה‪ .‬כל האדמו"רים ביקשו ממני לעמוד‬ ‫בראש רשימת אגודת ישראל‪ .‬אינני יודע כמה זמן אעשה‬ ‫זאת‪...‬‬ ‫"בהנחייתה ובהדרכתה של מועצת גדולי התורה‬ ‫תבענו את תיקונו של חוק השבות‪ ,‬באופן שייאמר בו‬ ‫בפירוש ובצורה ברורה‪ ,‬שרק מי שמתגייר כהלכה – יירשם‬ ‫כיהודי‪ .‬ראינו בכך תנאי יסודי לאחדותו של עמנו ולביצור‬ ‫חומת היהדות ועם ישראל‪ .‬אין לגיור כל משמעות זולת‬ ‫המשמעות ההלכתית‪ ,‬כפי שנקבע הדבר ב"שולחן ערוך"‬ ‫ובפסיקה הלכתית מדור דור‪.‬‬ ‫"‪...‬כבר אמרתי בהזדמנויות רבות‪ ,‬אפשר לנהל ויכוח‬ ‫על מיהו ישראלי‪ ,‬מיהו שווייצרי ומיהו בלגי‪ .‬איך יכולה‬ ‫כנסת ישראל לנהל ויכוח על "מיהו יהודי"? יהודי אינו‬ ‫קשור בשפה העברית‪...‬‬ ‫"‪...‬אני מוכרח לומר‪ ,‬ששאבנו עידוד מגישתו של ראש‬ ‫הממשלה‪ ,‬מר מנחם בגין‪ ,‬שהצהיר בהזדמנויות רבות‪,‬‬ ‫בכתב ובעל–פה‪ ,‬כי למיטב הכרתו והבנתו גיור פירושו גיור‬ ‫כהלכה‪ .‬פה אני רוצה לומר‪ ,‬אל יחשבו שראש הממשלה‬ ‫הסכים לעמול רק בשביל להקים את הקואליציה‪ .‬יש בידי‬ ‫נאומו מלפני שמונה שנים‪ ,‬כאשר הוא היה באופוזיציה‪ .‬אז‬ ‫הוא דיבר בנושא של "מיהו יהודי" למען גיור כהלכה‪...‬‬ ‫"רבותי – ובזה אסיים – עומדים אנו בעיצומם של‬

‫‪ 24‬קהילות‬

‫תמוז ‪ -‬אב תשס"ט‬

‫חה"כ הרב אברהם יוסף שפירא ז"ל נואם בדיון על חוק‬ ‫השבות‪) .‬צילום‪ :‬לע"מ‪ .‬חנניא הרמן(‬

‫תשעת הימים שלפני תשעה באב‪ ,‬יום חורבן בית מקדשנו‪.‬‬ ‫הגמרא אומרת‪ :‬בית–מקדש שני למה נחרב?‪ ...‬משום שהיו‬ ‫שונאים אלו לאלו שנאת חינם‪ .‬מערכת הבחירות האחרונה‬ ‫לא הגבירה אהבה בין חלקי העם‪ .‬אם רוצים אנו בחיים‬ ‫מתוקנים – עלינו להפגין אהבת חינם‪ ,‬וזאת נוכל להשיג‬ ‫רק אם נלך בדרך התורה והיהדות – "הפוך בה והפוך בה‬ ‫דכולא בה"‪ .‬אני פונה כאן לכל חלקי הבית‪ ,‬ובפרט למערך‪:‬‬ ‫הבה ונפגין אהבה איש לרעהו‪" .‬ואהבת לרעך כמוך" – זה‬ ‫כלל גדול בתורה‪ .‬בדרך התורה והיהדות ניוושע ונזכה‬ ‫לבניין בית–המקדש"‪.‬‬ ‫כאלו היו דבריו הכובשים שעשו רושם עז בקרב ח"כים‬ ‫דתיים כחילוניים‪ .‬גם בדיונים נוספים במליאת הכנסת‪,‬‬ ‫הביא הרב שפירא את דברה של יהדות התורה בגאון‪,‬‬ ‫ועשה זאת עם החן האופייני לו‪ .‬בין השאר אמר‪:‬‬ ‫"בקדנציה הזאת של הכנסת נבקש לתקן את חוק‬ ‫השבות באופן שרק גיור שבוצע כהלכה יוכר‪ .‬אני מאמין‪ ,‬כי‬ ‫תיקון החוק יביא להקטנת הממדים הנוראים של נישואי‬ ‫התערובת‪ .‬מנהיגים יהודים לא דתיים‪ ,‬סופרים‪ ,‬עיתונאים‪,‬‬ ‫אנשי מדע‪ ,‬הצביעו באחרונה על הסכנה העצומה הצפויה‬ ‫לעמנו מההתבוללות‪ .‬לא ייתכן שמדינת ישראל תיתן‬ ‫גושפנקה חוקית לנישואי תערובת ולגיורים פיקטיביים‪.‬‬ ‫"לפני שבוע שמעתי חברי כנסת המתנגדים לחוק‬ ‫שהסבירו את התנגדותם בחשש שעל–ידי תיקון החוק‬ ‫נפגע בקהילות הרפורמיות‪ .‬הם טעו‪ .‬על אחת כמה וכמה‬ ‫אין לזה בסיס עתה‪ .‬תיקון חוק השבות אינו דרוש רק‬ ‫מבחינה סמלית‪ ,‬הוא חוט השדרה של העם היהודי‪...‬‬

‫הרב הראשי בפעילות פרלמנטרית‬ ‫הקטעים האחרונים של נאומו‪ ,‬בהם קרא לכלל חברי‬ ‫הכנסת להצביע בעד תיקון החוק‪ ,‬נאמרו בתחילת חודש‬ ‫ניסן תשמ"ב‪ .‬מי שעמד מאחורי פעילותו הנמרצת של ח"כ‬ ‫הרב שפירא ועודדו כל העת להניח את כל כובד משקלו כדי‬ ‫להביא לתיקון החוק‪ ,‬היה הרבי מגור‪ ,‬בעל ה"לב שמחה"‪.‬‬ ‫מתברר‪ ,‬כי הרבי מגור שהיה בקשרי ידידות מופלאים עם‬ ‫הרבי מליובאוויטש‪ ,‬ביקש מח"כ שפירא לעשות כל מאמץ‬ ‫כדי להשיג רוב לטובת חוק מיהו יהודי‪.‬‬ ‫בהיותו אצל הרבי מגור‪ ,‬הופתע הרב שפירא לשמוע‬ ‫ממנו התבטאות שכלל לא ציפה לה‪:‬‬ ‫"בי"א ניסן יחול יום הולדתו השמונים של הרבי‬

‫מליובאוויטש‪ .‬אני רוצה להעניק לו את תיקון החוק‬ ‫כמתנת יום הולדת"‪ ,‬אמר הרבי ה"לב שמחה"‪.‬‬ ‫ואכן‪ ,‬פעל הרב שפירא עם כל מרצו וכוחו הריטורי‬ ‫כדי לשכנע את חברי הכנסת לתמוך בחוק‪ .‬הוא נועד בין‬ ‫השאר עם ח"כים מהשמאל הקיצוני ושיכנע אותם שהחוק‬ ‫משרת דווקא את האינטרס שלהם‪.‬‬ ‫שיא פעילותו להשיג רוב היה זימונם של דמויות מפתח‬ ‫מעולם התורה והרבנות שישבו בלשכתו וקיבלו לשיחה‬ ‫את חברי הכנסת המתלבטים‪ .‬כך מצא את עצמו הראשון‬ ‫לציון שנשא אז בתפקיד הרב הראשי לישראל‪ ,‬מרן הגאון‬ ‫הרב עובדיה יוסף שליט"א יושב בלשכתו המפורסמת של‬ ‫יו"ר ועדת הכספים בכנסת הרב אברהם יוסף שפירא‪,‬‬ ‫כשהוא לבוש בגלימת הראשון לציון ועטור במגבעת‬ ‫המיוחדת ומפציר בחברי כנסת מעדות המזרח להצביע‬ ‫בעד תיקון החוק‪ ,‬תוך שהוא מרעיף עליהם ועל משפחתם‬ ‫ברכות‪.‬‬ ‫כך גם זימן הרב שפירא את הגאון האדיר מי שהיה ראש‬ ‫ישיבת שפת אמת ולימים הנהיג את עדת חסידי גור בעל‬ ‫ה"פני מנחם" זי"ע‪ ,‬שישב בלשכתו ופעל נמרצות לשכנע‬ ‫אישים שונים בעד תיקון חוק מיהו יהודי‪.‬‬ ‫בסופו של דבר‪ ,‬הצליח הרב שפירא לגייס רוב היסטורי‬ ‫של ‪ 55‬חכ"ים בעד החוק‪ ,‬כאשר נגדו הצביעו ‪ 57‬ח"כים –‬ ‫והחוק נפל על חודם של שני קולות‪ ,‬למגינת לבו‪.‬‬

‫ארבע וחצי שעות ביחידות אצל הרבי‬ ‫כחודש לאחר מכן‪ ,‬בחודש אייר תשמ"ב‪ ,‬נועד הרב‬ ‫שפירא ביחידות במשך ‪ 4‬וחצי שעות רצופות עם הרבי‬ ‫מליובאוויטש בביתו בברוקלין‪ .‬כבר בתחילת השיחה סקר‬ ‫הרב שפירא בפני הרבי את הפעילות המאומצת בנושא‬ ‫חוק מיהו יהודי‪ .‬הוא סיפר על מעורבותו של הרבי מגור‬ ‫והתבטאותו כי רצונו להעניק לו את תיקון החוק כמתנת‬ ‫יום הולדת‪ .‬הרבי מליובאוויטש הגיב בשביעות רצון‪ ,‬אך‬ ‫העיר כי "חוק מיהו יהודי אינו ענין של ליובאוויטש‪ .‬הוא‬ ‫ענין של כלל ישראל"‪.‬‬ ‫יבדל"ח הרב אלימלך שפירא‪ ,‬בנו של הרב שפירא‬ ‫ז"ל‪ ,‬מספר אפיזודה מעניינת שקשורה בהצבעה המכרעת‬ ‫לתיקון החוק בחודש ניסן תשמ"ב‪ .‬באותו זמן הוא שהה‬ ‫בסאן פאולו בברזיל‪ ,‬שם נולד בנו‪ .‬הסבא הרב אברהם‬ ‫יוסף שפירא היה אמור להגיע לברזיל להשתתף בשמחת‬ ‫הברית ולשמש כסנדק‪ ,‬אך בשם ההצבעה על חוק השבות‬ ‫נבצר ממנו להגיע לשמחת הולדת נכדו‪.‬‬ ‫הראביי הראשי של הקהילה הרפורמית בסאן פאולו‬ ‫שמע על כך שהרב שפירא לא יוכל להגיע לשמחת נכדו‬ ‫בשל ההצבעה על החוק והוא התרגש נוכח פעילותו של‬ ‫הרב שפירא בנושא‪ .‬הראביי טרח והתקשר בעיצומו של‬ ‫הדיון ליו"ר הכנסת דאז‪ ,‬שבח וייס‪ ,‬וביקש למסור שלמרות‬ ‫שהוא אמור להתנגד לתיקון החוק‪ ,‬השומט את הקרקע‬ ‫מתחת לרגלי התנועה הרפורמית העולמית‪ ,‬הוא מודיע‬ ‫חגיגית כי הוא תומך בתיקון החוק וזאת משום שהוא‬ ‫מודע לסכנת ההתבוללות המאיימת על קיומו של העם‬ ‫היהודי‪.‬‬ ‫הרב שפירא‪ ,‬שיו"ר הכנסת העביר אליו מיידית את‬ ‫המסר‪ ,‬צירף את תמיכתו של הראביי הרפורמי בהודעה‬ ‫פומבית במליאת הכנסת‪....‬‬

‫ברכות מאליפות‬ ‫נשגר קדם מרנן ורבנן הרבנים הגאונים‪,‬‬ ‫יושבי על מדין קהילות הקודש לרגל‬ ‫השמחה השרויה במעונם‪ ,‬ה"ה‬

‫הגאון רבי משה יהודה ליב לנדא שליט"א‬ ‫רב ואב"ד בני ברק‪ ,‬ארץ ישראל‬ ‫לרגל אירוסי בנו שיחי'‬ ‫הגאון רבי חי עמרם שליט"א‬ ‫דיין ומו"צ דק"ק מרסי‪ ,‬צרפת‬ ‫לרגל חתונת בנו שיחי'‬ ‫הגאון רבי שמואל אליעזר שטרן שליט"א‬ ‫דומ"צ בביד"צ של מרן הגר"ש ואזנר שליט"א‬ ‫ראש ישיבת חוג חת"ס ורב מערב בני ברק‬ ‫לרגל אירוסי בתו תחי'‬ ‫הרה"ג שמואל כצמאן שליט"א‬ ‫רבה של האג‪ ,‬הולנד‬ ‫לרגל הכנס בנו בעול תומ"צ‬

‫רומניה‪ :‬חשד כי סטודנטים לרפואה‬ ‫קנו עצמות למחקר מקבר אחים יהודי‬ ‫על פי דוא"ל שהתקבל במשרדי המרכז‪ ,‬סטודנטים רומנים קנו עצמות‬ ‫וגולגלות ב‪ 40-‬דולר לעצם הצדיקו את עצמם‪" :‬אלה רק עצמות של‬ ‫יהודים" מרכז רבני אירופה חושפים היום את הפרשה המזעזעת‬

‫לפני כשלושה חודשים התקבלה במחלקת בתי‬ ‫העלמין במשרדי מרכז רבני אירופה הודעת דואר‬ ‫אלקטרוני ובה עדות שנכתבה במקורה על ידי יהודי‬ ‫אמריקאי שעבר להתגורר לפני כחצי שנה בעיר יאסי‬ ‫)‪ (Iasi‬ברומניה‪ .‬על פי העדות‪ ,‬סטודנטים לרפואה‬ ‫אשר לומדים באוניברסיטה בעיר ספרו לכותב לפי‬ ‫תומם כי הם קונים עצמות וגולגלות אנושיות לשם‬ ‫מחקר מקבר אחים יהודי מתקופת השואה שנמצא‬ ‫בעיירה פודו‪-‬אילואיי )‪ (Podu Iloaiei‬הסמוכה‬ ‫ליאסי‪.‬‬ ‫עוד נכתב בדוא"ל כי לשאלתו "האם אין זה‬ ‫נחשב למעשה בזוי?" ענו לו הסטודנטים "לא‪ ,‬כי אנו‬ ‫לוקחים רק מהעצמות של היהודים בקבר האחים"‪.‬‬ ‫לפי דבריהם‪ ,‬עלותה של עצם כזו היא ‪ 40‬דולר‪ ,‬את‬ ‫הסכום הם משלמים לעובדי בית העלמין‪ ,‬ותמורת‬ ‫סכום זה הם חופרים‪ ,‬מוציאים להם עצם ו"מנקים‬ ‫את העצם בצורה יפה"‪.‬‬ ‫העיירה פודו אילואיי נמצאת במחוזה של יאסי‬ ‫במרחק של חצי שעה נסיעה מהעיר‪ .‬ב‪ 30-‬ביוני ‪,1941‬‬ ‫אחת מ"רכבות המוות" שיצאו מיאסי לאחר "פרעות‬ ‫יאסי" ‪ -‬בהם נרצחו למעלה מ‪ 14,000-‬מיהודי העיר‬ ‫על ידי חיילים גרמנים בשיתוף אזרחים רומניים‬ ‫ הגיעה לפודו‪-‬אלואיי‪ .‬במהלך הדרך נספו ‪1,194‬‬‫קורבנות יהודיים בעקבות החום והצמא‪ .‬בהגיעם‬ ‫לפודו‪-‬אילואיי קבוצות של צוענים ושל איכרים‬ ‫פשטו על הגוויות‪ ,‬כדי לגנוב מהם את שארית הבגדים‬ ‫ואת שיני הזהב‪ .‬קורבנות אלה נקברו בקבר האחים‬ ‫בעיירה‪.‬‬ ‫מייד עם הגעתו של האימייל ולאחר שכל הניסיונות‬ ‫ליצור קשר עם כותב האימייל כשלו‪ ,‬פנו נציגי מרכז‬ ‫רבני אירופה למספר סטודנטים יהודים אשר לומדים‬ ‫באוניברסיטה לרפואה במטרה לבדוק את הנושא‪ .‬אלה‬ ‫אישרו כי ברחבי האוניברסיטה מתנוססות מודעות‬

‫רבות על ממכר עצמות וגולגלות אנושיות‪ ,‬וזאת בניגוד‬ ‫לאוניברסיטאות רבות בעולם בהן מתבצע הלימוד על‬ ‫חלקים מפלסטיק‪ .‬עם זאת‪ ,‬לא ידעו להגיד מה מקורן‬ ‫של עצמות אלה‪.‬‬ ‫ב‪-‬י' בסיון יצאו שני סטודנטים בשליחות מרכז‬ ‫רבני אירופה מיאסי לעיירה פודו אילואיי בכדי לנסות‬ ‫ולחקור את הנושא במקום‪ .‬בהגיעם למקום התחזו‬ ‫לסטודנטים רומנים וביקשו מהשומרת של קבר‬ ‫האחים לקנות כמה עצמות‪ .‬בשיחה‪ ,‬שהקלטה ממנה‬ ‫נמצאת במשרדי מרכז רבני אירופה‪ ,‬השומרת איננה‬ ‫מכחישה את דבר ממכר העצמות‪ ,‬ובמהלך כל השיחה‬ ‫היא מפנה אותם לבעלה‪.‬‬ ‫סטודנט יהודי לרפואת שיניים ביאסי אשר נכח‬ ‫בשיחה עם השומרת סיפר כי היה נראה בברור כי היא‬ ‫חוששת ומסתירה משהו‪ .‬הוא ביקש שלא לחשוף את‬ ‫שמו מחשש להתנקלויות מצד סטודנטים ומצד הנהלת‬ ‫האוניברסיטה עם פרסומה של הפרשה‪.‬‬ ‫העיר יאסי )נכתב‪ :‬י ַאשִׂי( ברומניה ידועה במספר‬ ‫הרב של מוסדות להשכלה גבוהה שקיימים בה‪,‬‬ ‫בזכותם מהווה העיר מוקד משיכה לאלפי סטודנטים‬ ‫מכל רחבי העולם‪ .‬בולטת בהם היא האוניברסיטה‬ ‫ללימודי רפואה ורוקחות על שם "‪."Gr. T. Popa‬‬ ‫באוניברסיטה לומדים כ‪ 50-‬סטודנטים יהודים‪ ,‬רובם‬ ‫מישראל‪.‬‬

‫הרב יוסף יצחק וולף שליט"א‬ ‫רבה של חרסון‪ ,‬אוקראינה‬ ‫לרבל הכנס בנו בעול תומ"צ‬ ‫יזכו לרוות מהם ומכל יוצאי‬ ‫חלציהם רוב נחת מתוך בריות‬ ‫גופא ונהורא מעליא כל הימים‬ ‫המברכים בכל לב‪ ,‬ההנהלה‬

‫מחירים אטרקטיביים‬ ‫טל'‪+972-8-9300633 :‬‬ ‫‪E mail: [email protected]‬‬ ‫תמוז ‪ -‬אב תשס"ט קהילות ‬

‫פרוייקט‬ ‫תיעוד‬ ‫ניצולים‬

‫ל‬ ‫שצביועןי מלאות‬ ‫לפרוץ ם שנה‬ ‫יהודי שואת‬ ‫אירופה‬

‫תשובת המחץ‬ ‫למכחישי השואה‬

‫גם חלוף הזמן‪ ,‬שבעה עשורים‪ ,‬אין בו כדי לעמעם או לטשטש במשהו את היקף הטרגדיה‪,‬‬ ‫החמורה שבזוועות תולדות האנושות שעברה על העם היהודי אשר איבד בה שליש מבניו‪.‬‬ ‫אלף ראיונות תיעודיים עם ניצולי שואה שומרי מסורת‪ ,‬אודים מוצלים מאש התופת‪ ,‬אחד‬ ‫מעיר ושניים ממשפחה‪ ,‬שמורים באגף מיוחד של "גנזך קידוש השם" בבני ברק בהנהלתו של‬ ‫הרב דוד סקולסקי‪" .‬המחדל החמור הוא‪ :‬למה זה לא נעשה לפני שנים רבות?"‪ .‬ומה עובר על‬ ‫המראיינים הנחשפים לתיאורים מזוויעים של קרבנות השואה‪.‬‬ ‫ן ש‪ .‬פכטר ן‬ ‫"נתקלתי במודעה שחיפשה מתנדבים המעוניינים‬ ‫לראיין ניצולי שואה‪ .‬עד אז לא היה לי כל זיקה לנושא‬ ‫השואה"‪ ,‬פותחת טלי את סיפורה האישי שנרקם‬ ‫בסיפוריהם של ניצולי שואה‪.‬‬ ‫"גדלתי בקיבוץ חילוני‪ .‬כשסיימתי תיכון למדתי‬ ‫צילום ועריכת סרטים‪ .‬המודעה הציתה אצלי רצון‬ ‫לעשות משהו אחר‪ .‬יצרתי קשר והתחלתי את הפרויקט‬ ‫הזה ‪ -‬והמדהים הוא שבעקבות תיעוד ניצולי השואה‬ ‫שיניתי את אורח חיי מן הקצה אל הקצה"‪.‬‬ ‫הפגישה הראשונה של טלי נערכה עם ניצולת שואה‬ ‫שהתגוררה בדירת חדר קטנה ומוזנחת‪.‬‬ ‫"אותה אישה ערירית הרגישה כי ימיה ספורים וכי‬ ‫היא רוצה להשאיר חותם בעולם‪.‬‬

‫‪26‬‬

‫הנעשה והנשמע תמוז ‪ -‬אב תשס"ט‬

‫הפגישה איתה ערערה אצלי יסודות עמוקים של‬ ‫אמון במדינה‪ ,‬אמון בכל מה שהאמנתי עד היום‬ ‫הזה‪.‬‬ ‫"בתחילת השיחה שלנו אמרה האישה שהיא לא‬ ‫זוכרת תאריכים ואולי גם האירועים היטשטשו‬ ‫במוחה‪ .‬ברגע שהמצלמה הופעלה היא התחילה לספר‬ ‫ולספר בלי הפסקה‪.‬‬ ‫לפתע היא זכרה כל תאריך‪ ,‬כאילו חיה את הכל‬ ‫מחדש‪.‬‬ ‫"ישבתי מולה‪ ,‬המצלמה צילמה ואני הקשבתי‬ ‫והצטמררתי‪ .‬קשה היה לי להאמין‪ .‬פתאום קלטתי‬ ‫את גודל הטרגדיה של העם שלי ‪ -‬העם היהודי‪.‬‬ ‫"כשיצאתי מהבית שלה חשתי אשמה בעיקר‬

‫כשהלכתי למרכז קניות‪ .‬איך אני יכולה לעשות שופינג‬ ‫כשאלפי גופות נרצחו שם באירופה? נכנסתי לפרויקט‬ ‫באובססיה והתחלתי לראיין אנשים בלי הכרה‪ .‬פגשתי‬ ‫אנשים שהגיעו לעמדות מפתח‪ ,‬אנשים שהדחיקו את‬ ‫הזיכרונות‪ .‬אבל הבינו שחייבים להשאיר מזכרת"‪.‬‬ ‫טלי החליטה מיוזמתה להגיש לבני המשפחה של‬ ‫אותם ניצולי שואה שראיינה‪ ,‬אלבום ערוך ומודפס של‬ ‫הסיפור האישי שלהם‪.‬‬ ‫מדובר בעבודת נמלים של ממש‪ ,‬בהתנדבות‬ ‫אמיתית‪ ,‬עטופה בלהט של אמונה‪.‬‬ ‫"אני חושבת שזה היה הדבר הכי חשוב ומשמעותי‬ ‫שעשיתי בחיי!" מעידה טלי‪.‬‬ ‫"עד היום אני שומרת מכתבים מילדי הניצולים‬

‫לגעת‬

‫בהיסטוריה‬ ‫פרקים מהעבר היהודי באירופה‬

‫אחד הראיונות עם ניצול שואה‪) .‬צילום‪ :‬גנזך קידוש השם(‬

‫שבהם הם מודים לי על המזכרת המתועדת שנשארה‬ ‫להם לזכר הוריהם שנפטרו‪ .‬בעיני אין דבר חשוב‬ ‫מזה! זו מורשת לדורות הבאים‪ ,‬ולכל אותם מכחישי‬ ‫שואה מרשעי האומות"‪.‬‬ ‫תקופת ההתנדבות של טלי חלפה לה‪ ,‬כיום היא‬ ‫עסוקה בבניית הבית היהודי שלה‪.‬‬ ‫"אין לי ספק כי לולא גביתי עדויות מאותם‬ ‫ניצולים לא הייתי נמצאת במקום בו אני עומדת"‪.‬‬ ‫בגנזך קידוש השם בבני ברק אפשר למצוא מאות‬ ‫עדויות שתועדו על ידי אנשים שהוכשרו לשם כך‪.‬‬ ‫הרב דוד סקולסקי מנהל "גנזך קידוש השם" בבני‬ ‫ברק מספר על התהליך שעבר‪.‬‬ ‫"השאלה היא לא לשם מה גובים עדויות"‪ ,‬מסביר‬ ‫הרב סקולסקי‪" .‬המחדל החמור הוא‪ :‬למה זה לא‬ ‫נעשה לפני שנים רבות? כמה חומר חשוב ומידע‬ ‫בעל ערך אבד כתוצאה מאי‪-‬גביית עדויות של אותם‬ ‫ניצולי שואה שרבים מהם כבר אינם בין החיים"‪,‬‬ ‫אומר הרב סקולסקי‪.‬‬ ‫"כיום המציאות שונה‪ .‬כיום כמעט כל אחד‬

‫מחזיק בידיו ממצלמת וידיאו ועד מצלמה דיגיטלית‪,‬‬ ‫מה שמאפשר זמינות לערוך ראיונות‪ .‬לעומת זאת‪,‬‬ ‫בעבר העלות הייתה גבוהה ונוסיף לכך את העובדה‬ ‫כי יהודים חרדים לא תמיד הסכימו להתראיין‬ ‫לוידיאו‪.‬‬ ‫"בזמנו"‪ ,‬ממשיך לשחזר הרב סקולסקי‪" ,‬פנו‬ ‫אלי מעמותה ויזואלית להנצחת השואה של סטיבן‬ ‫שפילברג ואחר כך פנו אלי גם מ'יד ושם'‪ .‬הרעיון‬ ‫היה לגבות עדויות בוידיאו מניצולי שואה שומרי‬ ‫מסורת"‪.‬‬ ‫כצעד ראשון פנה הרב סקולסקי אל הרבנים‪.‬‬ ‫הפסיקה הייתה חד משמעית‪" .‬לא רק שמותר‪ ,‬זו‬ ‫מצווה גדולה"‪ ,‬אמרו הרבנים‪ .‬הרב סקולסקי הוציא‬ ‫מכתב תמיכה והפרויקט יצא לדרך‪.‬‬ ‫אחד מהרבנים הגדולים התבטא כששמע על‬ ‫המיזם‪" :‬חבל‪ ,‬חבל‪ ,‬שאבא שלי הלך לעולמו סיפורים‬ ‫מדהימים שסיפר לנו חבל שזה לא מתועד"‪.‬‬ ‫אם בתחילה נתקל הפרוייקט בהסתייגות גדולה‪,‬‬

‫אחרי שראיינו שניים‪-‬שלושה ניצולי שואה‪ ,‬ההיענות‬ ‫גברה‪" .‬אנשים שמחו להתראיין"‪ .‬הוא נזכר‪.‬‬

‫הכשרת מראיינים‬ ‫"הכנו רשימות של ניצולי שואה פוטנצאליים‬ ‫אליהם פנינו‪ .‬מי שהיסס זכה למנת שכנוע‪.‬‬ ‫"תראו‪ ,‬הדור הצעיר שומע שיש הכחשת שואה‪,‬‬ ‫הדור הצעיר אינו מודע לסיפורים שלכם‪ ,‬ובטח‬ ‫שלא ידעו אם לא תספרו‪ .‬למכחישי השואה יש‬ ‫כסף לעשות תעמולה‪ .‬למען הדור הצעיר אתם‬ ‫חייבים לספר"‪.‬‬ ‫וכך בשיטת חבר‪-‬מביא‪-‬חבר הגיעו הניצולים‬ ‫להתראיין‪" .‬הגענו למצב בו היינו מוצפים‬ ‫במרואיינים"‪ ,‬מספר הרב סקולסקי‪.‬‬ ‫"גייסנו כוח אדם מעולה‪ ,‬העברנו אותם קורסי‬ ‫הכשרה‪ ,‬עבדנו בשיתוף עם 'יד ושם' וכן עם מכון‬ ‫"יד זהבה"‪ ,‬חפשנו לראיין כמה שיותר ניצולים‪ .‬הרי‬ ‫מדובר בפעולות הצלה‪ ,‬שכן אם לא תעשה יהיה‬ ‫מאוחר מדי"‪.‬‬

‫הנעשה והנשמע תמוז ‪ -‬אב תשס"ט ‬

‫ההומור בשואה ‪ -‬ראיון מסוג אחר‬ ‫תזה מעניינת שנערכה באוניברסיטת תל אביב ופורסמה בשנת ‪ 2000‬ביקשה לבחון את שאלת‬ ‫השימוש בהומור כמנגנון הגנה בשואה‪ .‬החוקרת‪ ,‬ד"ר חיה אוסטרובר‪ ,‬ראיינה ‪ 84‬ניצולי שואה כדי‬ ‫לחקור ולהבין את סוגי ההומור והצחוק‪ ,‬ותפקידם בתקופת השואה‪ .‬התברר‪ ,‬כי סוג ההומור שרווח‬ ‫במיוחד היה הומור עצמי‪ .‬ההומור העצמי היה זה שהשאיר את חלקם שפויים‪.‬‬ ‫אוסטרובר כתבה‪" :‬בחקר ההומור בשואה אנו לא צוחקים על הקורבנות או על סבלם‪ ,‬אנו‬ ‫פשוט מכירים שהצחוק היה חלק מחייהם‪ ,‬חלק שהוזן וטופח על ידי סבלם‪ .‬הם מצאו הומור בכל‬ ‫האספקטים של קיומם המשובש‪ .‬כאשר קורבנותיו של היטלר בעצמם צחקו במצבם הקשה‪ ,‬כמו‬ ‫שרבים עשו כדי לשמור על שפיות דעתם‪ ,‬הם פתחו את הדלת לאחרים לחקור זאת"‪.‬‬

‫אחד הניצולים התבטא בזמנו‪" :‬לא רציתי לספר‪,‬‬ ‫אבל מאחר שר' דוד סקולסקי הסביר לי את חשיבות‬ ‫העניין לא יכולתי לסרב‪.‬‬ ‫את חשיבות העניין הוא מתאר תוך כדי סיפור‬ ‫מרגש‪" .‬לא אחת‪ ,‬מגיעים אלי נכדים של ניצולי שואה‬ ‫שהתראיינו‪ .‬באחת הפעמים הגיעו אלי נכדים שסבם‬ ‫שהתראיין נפטר‪.‬‬ ‫"אין לנו מלים להודות לך‪ ,‬לא היינו יודעים על סבא‬ ‫שלנו לולא התיעוד המוקלט‪" ,‬ביאהרצייט" של הסבא‬ ‫אנחנו פותחים את הקלטת"‪.‬‬ ‫סיפור נוסף שנחרת בלבו שייך ליהודי שהתראיין‬ ‫לאחר שכנועים רבים‪ .‬אבל היה לו תנאי אחד‪ :‬שלא‬ ‫נראה לילדיו או נכדיו את הקלטת עד אחרי המאה‬ ‫העשרים שלו‪.‬‬ ‫לאחר שהתראיין‪ ,‬הנכדים באו מספר פעמים ולחצו‪,‬‬ ‫התחננו‪" :‬תראה לנו את זה‪ ,‬לא נספר לו"‪ ,‬אבל הייתי‬ ‫נאמן‪ .‬בן אדם סמך עלי ועלי לקיים את הבטחתי‪.‬‬ ‫עד שיום אחד קיבלתי טלפון ממנו‪" .‬טוב‪ ,‬תראה‬ ‫להם פעם אחת‪ ,‬הנכדים לוחצים‪ ."...‬והנכדים באו‬ ‫לכאן‪ ,‬מרוגשים צפו בקלטת תוך שהם ממלמלים "טוב‬ ‫שהוא התראיין‪ ,‬אחרת זה היה יכול ללכת לאיבוד"‪.‬‬ ‫ניצול שואה נוסף זכה למנת שכנוע ולבסוף הסכים‬ ‫להתראיין‪ .‬יום לפני הראיון‪ ,‬התקשרה אשתו אל הרב‬ ‫סקולסקי‪" :‬אני רק רוצה להזהיר אותך‪ ,‬כשבעלי נכנס‬ ‫לאווירה של אותם ימים הוא אינו חש בטוב‪ ,‬תיקח‬ ‫את זה בחשבון‪ ,‬אם הוא לא ירגיש טוב זה באחריותך‬ ‫בלבד"‪.‬‬ ‫"באותו הרגע"‪ ,‬מעיד הר' סקולסקי "אמרתי לה‪,‬‬ ‫שלום‪ .‬אני לא מעוניין לראיין אותו‪ .‬לא אקח אחריות‬ ‫לגרום ליהודי לא להרגיש טוב"‪.‬‬ ‫אבל אותו יהודי יצר קשר ואמר לו‪ ,‬תשמע‪ ,‬יש לי‬ ‫סיפורים על הווי החיים היהודי בלודז' לפני עלות‬ ‫הכורת הנאצי עליה‪ .‬על זה אני מוכן ורוצה לספר‪.‬‬ ‫"אדרבה"‪ ,‬הצעתי לאותו יהודי‪" .‬הוא אכן הגיע עם‬ ‫אשתו‪ ,‬הוא התחיל לספר על החיים בלודז' ומבלי‬ ‫להתכוון‪ ,‬נסחף וסיפר גם את סיפורו האישי מתקופת‬ ‫המלחמה"‪.‬‬

‫אלף סיפורים –‬ ‫תיעוד לדורות‬ ‫כיום שמורים אצלו קרוב לאלף קלטות של‬ ‫מרואיינים‪ ,‬אלפי סיפורים שהיו במשך שנים טמונים‬ ‫עמוק בלב‪ .‬זיכרונות כואבים‪ ,‬תיעוד לדורות‪.‬‬

‫‬

‫"מתוך העדויות הללו הפקנו סרטי תיעוד‬ ‫היסטוריים – חינוכיים‪ ,‬חלקם בשיתוף עם מכללת‬ ‫ירושלים"‪ ,‬מסכם הרב סקולסקי‪.‬‬ ‫בעיר הרצליה בארץ ישראל פועל מועדון לניצולי‬ ‫שואה‪ ,‬שם מצאו דרך מקורית לתיעוד והנצחה של‬ ‫ניצולי השואה‪.‬‬ ‫הם הוציאו ספר אלבום‪ ,‬שהוא מהווה מסמך זיכרון‬ ‫לניצולי השואה תושבי הרצליה‪ ,‬לבני משפחתם‬ ‫לתושבים ולרשות המקומית‪.‬‬ ‫בעזרת מתנדבים החליטה מנהלת המועדון להנחיל‬ ‫את מורשת ניצולי השואה תוך העברת מסר חינוכי‬ ‫לדורות הבאים לתעד את הסיפורים‪ ,‬שיהיה תיעוד‬ ‫זמין במערכת העירונית‪.‬‬ ‫ספריות בתי הספר‪ ,‬ספריות ציבוריות עירוניות‪.‬‬ ‫"לזכור ולא לשכוח"‪ ,‬זהו המוטו‪ ,‬הרעיון שעמד‬ ‫מאחורי היוזמה‪ ,‬להעביר מסר כללי של הערכה וכבוד‬ ‫כלפי ניצולי השואה‪ ,‬לאתר ניצולי שואה שעדיין אינם‬ ‫מוכרים‪ .‬כמו כן‪ ,‬להציע להם את השירותים הקיימים‬ ‫עבורם בעיר‪.‬‬ ‫גם במקומות נוספים בארץ ובעולם יזמו מוסדות‬ ‫חינוך פרויקטים מן הסוג הזה‪.‬‬ ‫יעקב הלר מלוס אנג'לס שעבד עם בני נוער סיפר‬ ‫לי על יוזמה בה נקט‪" .‬הצעתי לנערים לחפש ניצולי‬ ‫שואה ולראיין אותם‪ .‬הרעיון היה לתת להם פרופור־‬ ‫ציות על חייהם שלהם ומאידך לחנך אותם לערכים"‪.‬‬ ‫הפרויקט הוכתר בהצלחה רבה‪.‬‬ ‫לדבריו‪ ,‬לא כל אחד מסוגל לבצע את העבודה‪.‬‬ ‫"חייבים להכשיר את האנשים המעוניינים לבצע‬ ‫עבודה זו‪ ,‬שכרוך בה מאמץ נפשי אדיר ‪ -‬ואם לא‬ ‫יודעים לקראת מה הולכים הפגיעה יכולה להיות‬ ‫לעיתים בלתי הפיכה"‪.‬‬

‫הקושי לראיין ניצולים‬ ‫ומאחורי המצלמה עומדים אנשים‪ ,‬כאלה‬ ‫שמתנדבים‪.‬‬ ‫מה עובר עליהם? האם התיעוד הזה בניגוד‬ ‫לתיעודים אחרים משאיר חותם עמוק בלב? גורם‬ ‫לזעזוע?‬ ‫"כל אחד מגיב אחרת"‪ ,‬מסבירה לי לאה שני‪ ,‬מי‬ ‫שעמדה לא אחת מאחורי המצלמה וכיום היא מכשירה‬ ‫מתנדבים שרוצים לראיין ניצולי שואה ועורכת‬ ‫מפגשים למתנדבות לקראת השיחות עם הניצולות‪.‬‬ ‫"ישנם כאלה שמרגישים שליחות אמיתית בעיסוק‬ ‫כגון זה ואחרים שנכנסים לעניין ולוקחים זאת באופן‬ ‫אישי יותר‪.‬‬ ‫ספרה לי אחת המתנדבות שלאחר שגבתה עדות‬ ‫מאחת הנשים שעברה חוויות קשות במחנה אוושוויץ‬ ‫היא החלה לסבול מסיוטי לילה וביעותים‪ .‬הייתה אחת‬ ‫שהחלה לאגור אוכל ולהחביא בארונות‪ ,‬חוששת כי‬ ‫אולי השואה יכולה לחזור באופנים שונים‪.‬‬ ‫היו מקרים קיצוניים יותר בהם ספרה לי אחת‬ ‫המתנדבות שהיא נאלצה לקבל טיפול פסיכולוגי‪,‬‬ ‫העבודה טבעה בה חותם עמוק מדי‪.‬‬ ‫לעומתם‪ ,‬ישנם מראיינים שלצד השליחות העמוקה‬ ‫והרצון לתעד את ההיסטוריה עבור הדור הבא‪ ,‬רואים‬ ‫בזה עבודה לכל דבר‪ .‬הם מסוגלים להתנתק רגשית וגם‬ ‫מול סיפורים קשים במיוחד הם מצליחים לבצע את‬ ‫ההפרדה הנכונה‪ ,‬הפרדה בין שכל לרגש‪.‬‬ ‫אילו פחדים היו לאנשים המתנדבים לקראת‬ ‫המפגשים והשיחות?‬ ‫הפחד של כל צד היה שההקשבה לצד השני תבטל‬ ‫את הלגיטימציה של העמדה שלו‪ ,‬את‬ ‫החוויות‪ ,‬את הרגשות‪ ...‬לדעתי זה היה הפחד‬ ‫המרכזי בקרב שני הצדדים‪ .‬ההצלחה הייתה שהם‬ ‫הצליחו להקשיב זה לזה ולא לבטל את הלגיטימציה‬ ‫של אף אחת מנקודות המבט‪ .‬מאוד קשה להכיל את‬ ‫הסיפורים‪ .‬אי אפשר לצפות שזה יקרה אחרי מפגש‬ ‫אחד‪.‬‬ ‫במהלך ראיונות מסוימים היה מעניין לראות את‬ ‫ייצוג הדורות‪ .‬במשפחה ‪ -‬סבא‪ ,‬בן ונכד‪ ,‬או ‪ -‬סבתא‪,‬‬ ‫בת ונכדה‪ .‬אפשר היה להבחין באפשרויות השונות‬ ‫שטמונות בשוני בין הדורות‪ .‬דור הסבים מאוד‬ ‫קשור למאורעות העבר‪ ,‬אבל לדור הנכדים יש צורת‬ ‫התבוננות שונה‪.‬‬ ‫אולי צריך לעשות פרויקט כזה כך שיהיה בין‪-‬דורי…‪.‬‬ ‫מעלה לאה אפשרות נוספת‪.‬‬ ‫אז אם חשבתם שמדובר נטו בעבודה חד צדדית‪ ,‬בו‬ ‫המרואיין מדבר והמראיין רק מקשיב‪ ,‬הרי שטעיתם‪.‬‬ ‫מדובר בכל זאת בדיאלוג‪ ,‬גם אם דיאלוג סמוי הנמצא‬ ‫מתחת לפני השטח‪ .‬הוא יכול לצוף ולעלות בהקשרים‬ ‫רבים‪.‬‬ ‫על דבר אחד מסכימים כל אילו שעמדו מאחורי‬ ‫המצלמה‪ ,‬הסריטו והקשיבו‪ .‬הם לא היו מוותרים על‬ ‫החוויה הזו‪ .‬מדובר בשליחות אמיתית‪ ,‬במלאכת קודש‬ ‫של ממש‪ .‬על ידי תיעוד ההיסטוריה גם הם "עושים‬ ‫היסטוריה"‪.‬‬

‫גיליונות פרשת השבוע להורדה ‪www.ladaat.net/gilionot.php‬‬ ‫הנעשה והנשמע תמוז ‪ -‬אב תשס"ט‬

‫מדור פרסומי‬

‫'אייר מייל אקספרס' ‪ -‬מתמחה בדיוור בינלאומי‬ ‫כמותי ובשילוח מישראל במחירים אטרקטיביים‬ ‫שירותי דואר ושילוח בינלאומיים לארגונים במחירים ללא תחרות! * החברה מעניקה שירותי ערך מוסף כמו עיטוף‪ ,‬ביול‪,‬‬ ‫דיוור לכל יעד בעולם‪ ,‬ללא שביתות ועיצומים ועמידה בתור‪ ,‬והכל באמצעות הדואר הצרפתי‪ ,‬אחד הגדולים בעולם‬ ‫'דינר'‪ .‬איזה מנהל מוסד לא מכיר את המונח הזה?!‬ ‫הרי בהצלחתו או באי‪-‬הצלחתו של ה'דינר'‪ ,‬תלוי‬ ‫לפעמים כל עתידו של המוסד‪ ,‬ולכן גם מתכוננים‬ ‫לקראתו זמן רב לפני כן‪ .‬ברם‪ ,‬במקרה שבו אנחנו‬ ‫עוסקים‪ ,‬קיומו של ה'דינר' נחת על הנהלת המוסד‬ ‫באופן פתאומי‪ ,‬עקב הסכמתו של אחד התורמים‬ ‫להשתתף בו‪ ,‬והלוגיסטיקה התנהלה בצורה בהולה‪,‬‬ ‫מה שנקרא 'להתחיל ברגל שמאל'‪.‬‬ ‫עיקרה של ההכנה היה נעוץ במשלוח מאות‬ ‫המכתבים לתורמים בחו"ל‪ .‬המכתב נשא עימו את‬ ‫ההודעה על ה'דינר' והזמנת כבוד להשתתף בו‪ .‬על‬ ‫שולחנו של מנהל המוסד הוערמו כל המכתבים‪ ,‬והוא‬ ‫פשוט לא מצא את ידיו ואת רגליו‪ ,‬וכמעט שנטש‬ ‫את המערכה‪ ...‬למרות שמנהלי מוסדות מכירים כבר‬ ‫את התופעה הזו ומורגלים אליה‪ ,‬אין הם מסוגלים‬ ‫לפעמים להתמודד עימה‪ .‬אם היה בא מאן‪-‬דהוא מן‬ ‫הצד‪ ,‬ומסייע להם‪ ,‬הם היו מודים לו מקרב לב‪ ...‬וזה‬ ‫קורה כאשר על שולחנם העמוס בלאו‪-‬הכי‪ ,‬מצטבר‬ ‫עומס ענק של מכתבים האמורים להגיע לארצות חוץ‪,‬‬ ‫ומסווגים על ידם כ'דחופים ביותר'‪.‬‬ ‫זה בדיוק מה שקרה בסיפור שלפנינו‪ .‬וזו היתה‬ ‫שעתה היפה של חברת 'אייר מייל אקספרס' ש'הוזעקה'‬ ‫על ידי הנהלת המוסד‪ ,‬ונתבקשה להיכנס לתמונה‪.‬‬ ‫הפעילות הדיוורית נעשתה במהירות וביעילות כזו‬ ‫עד שאף אחד לא היה מסוגל כבר לעקוב אחריה‪...‬‬ ‫בתוך זמן קצר ביותר‪ ,‬מויינו המכתבים ובויילו‪ ,‬ונשלחו‬ ‫לחו"ל‪ .‬הסוף‪-‬הטוב היה כאשר כל המכתבים הגיעו‬ ‫ליעדם בזמן‪ ,‬וה'דינר' הצליח למעלה מן המשוער‪.‬‬ ‫אבל זה עוד לא הכל‪ .‬בבירור שעשתה לאחר מכן‬ ‫הנהלת המוסד‪ ,‬התברר למעלה מכל ספק שעלותו של‬ ‫השירות המקצועי והיעיל של 'אייר מייל אקספרס'‬ ‫היתה זולה יותר מאשר ב'דואר ישראל'‪.‬‬ ‫רשמו לפניכם‪' :‬אייר‪-‬מייל‪-‬אקספרס' ‪ -‬היא‬ ‫החברה שתסייע לכם במקצועיות רבה וביעילות‬ ‫חסרת‪-‬תקדים‪ ,‬בכל מה שקשור למשלוח כמות רבה‬ ‫של דואר לחו"ל‪ .‬חברה זו מחוברת לחברת הדואר‬ ‫הצרפתי‪ ,‬המעניק שירות ללמעלה מ‪ 180-‬מדינות‪,‬‬ ‫וממילא תבינו את סדר‪-‬הגודל של החברה הניצבת‬ ‫לפניכם‪.‬‬ ‫החומרים המדוורים על ידי החברה הם מכתבים‪,‬‬ ‫חוברות ומגזינים‪ ,‬קטלוגים וחומר פרסומי‪ ,‬גלויות‬ ‫ברכה‪ ,‬דיסקים‪ ,‬קלטות ועוד‪.‬‬ ‫פעמים רבות שולחים בעלי עסקים‪ ,‬כמויות ענק‬ ‫של מכתבים לחוץ לארץ‪ ,‬לקראת כינוס עיסקי בחו"ל‪,‬‬ ‫כאשר ברצון בעל העסק להודיע על כך לחבריו‬ ‫וקרוביו‪ .‬זה יכול להיות גם כאשר תלמיד חכם פלוני‬ ‫הוציא ספר לאור עולם וברצונו להודיע על כך במכתב‬ ‫לבעלי ענין בחו"ל‪ ,‬כדי לקבל מהם תרומות וכיוצא‬ ‫בזה‪ .‬בכל המקרים הללו‪ ,‬ובדומיהם‪ ,‬כדאי מאוד לשלוח‬ ‫את המכתב באמצעות 'אייר מייל אקספרס'‪ .‬הכדאיות‬ ‫מתבטאת גם בכל הדברים הקשורים לבטיחותו של‬ ‫המכתב‪ ,‬ולצורה בה הוא נשלח‪ ,‬וכאמור גם מצד‬ ‫המחיר‪ ,‬שהוא זול בצורה משמעותית מאשר בדואר‬ ‫ישראל‪.‬‬ ‫כדאי לשאול את 'הלקוחות הגדולים' של 'אייר‪-‬‬

‫מייל‪-‬אקספרס'‪ ,‬והם כבר יסבירו לך‪ ,‬בפרוטרוט‪ ,‬למה‬ ‫כדאי לשלוח את דברי הדואר לחו"ל באמצעותה‪.‬‬ ‫כמו למשל‪ ,‬הוועד הארצי להצלת משפחות ]שמרכזו‬ ‫בירושלים[‪ ,‬המעביר את דברי הדואר המרובים שלו‬ ‫לחו"ל באמצעות אייר מייל אקספרס‪.‬‬ ‫הטיפול בדברי הדואר נעשה באופן יעיל ומסודר‪,‬‬ ‫ובצורה שאינה מאפשרת טעויות כלשהן‪ .‬אנשי החברה‬ ‫אוספים את דברי הדואר מהלקוחות ללא תשלום‪,‬‬ ‫מביאים אותם למרכז תפעול‪ ,‬שם ממיינים ומביילים‪.‬‬ ‫לאייר מייל אקספרס גם פיתוח חדשני שלא קיים באף‬ ‫חברה בישראל ‪ -‬הטבעת 'ברקוד' ממוחשב המאפשר‬ ‫שליטה על דואר חוזר‪.‬‬ ‫שרות אחר‪ ,‬ייחודי לחברה הוא מאגר כתובות של‬ ‫‪ 70.000‬כתובות של תורמים פוטנציאליים בצרפת‪.‬‬ ‫המאגר ניתן לרכישה והוא המעודכן ביותר מסוגו‪.‬‬ ‫מדובר אמנם ב'טיפ'‪ ,‬אבל מי שנצרך לו יודע את‬ ‫חשיבותו העצומה לכל מנהל מוסד‪ .‬לא קל בתקופה‬ ‫כשלנו להשיג מאגר ענק שכזה של תורמים במדינה‬ ‫אחת‪.‬‬ ‫מכתבים מצד אחד‪ ,‬וחבילות מצד שני‪ .‬ראשי‬ ‫חסידות גדולה‪ ,‬שקיימו כינוס המוני בארה"ב‪ ,‬והיו‬ ‫אמורים להוביל לצורך זה חומר פרסומי ושלטי‪-‬ענק‬ ‫מארץ ישראל‪ ,‬הסתייעו אף הם ב'אייר מייל אקספרס'‪.‬‬ ‫כיון שהחומרים עדיין לא יצאו מהדפוס‪ ,‬היה נדמה‬ ‫להם שהעסק הולך להתפוצץ‪ .‬ולא תאמינו‪ .‬כל‬ ‫החבילות הגיעו ליעדן בזמן‪ ,‬ולראשי החסידות היתה‬ ‫אורה ושמחה‪' .‬ממש הצלתם אותנו'‪ ,‬אמרו לראשי‬ ‫החברה‪ ,‬ששמחו אף הם על ההצלה וההצלחה שנגרמה‬ ‫בעקבות שיגור המשלוח במהירות‪-‬שיא‪.‬‬ ‫חשבתם פעם איך משגרים אוכל כשר לשליחי‬ ‫חב"ד בכל המדינות שבהן הם נמצאים‪ ,‬בלא לחשוש‬ ‫לכשרותו של האוכל? העליתם פעם בדעתכם מה היא‬

‫טל‪+972-8-9300633 :‬‬ ‫‪Email: [email protected]‬‬

‫הדרך הטובה והיעילה למשלוח שטריימלעך לחו"ל‪,‬‬ ‫כדי שהסחורה תגיע שלימה‪ ,‬ללא פגיעה כלשהי?‬ ‫כמה מכם יודעים‪ ,‬למשל‪ ,‬שמשלוחם של ארבעת‬ ‫המינים לחו"ל‪ ,‬כרוך לעתים בבעיות קשות‪ ,‬כמו מכס‪/‬‬ ‫בטחון‪/‬משרד החקלאות‪ ,‬ועוד? והרי עד שלא פותרים‬ ‫את כל הבעיות על הצד הטוב‪ ,‬אי אפשר לשלוח את‬ ‫הסחורה‪ .‬מה יעשה סוחר אתרוגים שאינו מצוי בעסקי‬ ‫הדיוור לחו"ל? ‪ -‬אייר מייל אקספרס היא הכתובת!‬ ‫סוחרי אתרוגים רבים נמנים עם לקוחותיה של‬ ‫החברה‪ ,‬ביודעם שרק באמצעותה יוכלו להתגבר על‬ ‫כל הבעיות הנ"ל‪ ,‬כולל שרות חבילות ומטענים מדלת‬ ‫לדלת‪ ,‬העברת המטענים בביטחון‪ ,‬באמינות ובמחירים‬ ‫האטרקטיביים ביותר‪ .‬לקוחות החברה 'מנקים את‬ ‫הראש' מהסחבת‪ ,‬מהשביתות והעיצומים הנהוגים‬ ‫לעתים תכופות ברשויות הדואר בישראל‪.‬‬ ‫החברה עוקבת אחר כל דברי הדואר שנשלחו‬ ‫על ידה‪ ,‬וכל לקוח מקבל רשימה מפורטת ובה דברי‬ ‫הדואר שלא הגיעו ליעדם‪ ,‬כדי שיוכל לתקן או לעדכן‬ ‫את הכתובות שבידו‪ .‬המשלוח נארז באיכות גבוהה‪,‬‬ ‫בתוך קופסאות קרטון מיוחדות השומרות על שלמותו‬ ‫של המשלוח‪ ,‬כדי שלא יתקמט ויימעך בעשותו את‬ ‫הדרך הארוכה אל מעבר לים‪ .‬הכמות נשקלת ונבדקת‪,‬‬ ‫והלקוח יכול לקבל מעקב על החומר ששלח‪.‬‬ ‫איך כל זה מתבצע מבחינה תפעולית? ‪ -‬רק‬ ‫טלפון אחד למשרד החברה‪ ,‬ואנשיה ידאגו כבר לכל‬ ‫השאר‪ ,‬החל מאיסוף המשלוח מבית הדפוס‪ ,‬הובלתו‬ ‫אל החברה‪ ,‬ושילוח המטען לשדה התעופה‪ ,‬כשהוא‬ ‫ארוז‪ ,‬ממוין ומוכן להפצה‪ .‬לאחר שהדואר ממוין‬ ‫למדינות השונות‪ ,‬ארוז על גבי משטחים‪ ,‬הוא נשלח‬ ‫לשדה התעופה‪ ,‬ומועמס על טיסה ישירה של 'אל‬ ‫על' לפריס‪.‬‬ ‫יצויין שאם הלקוח רוצה לשלוח סחורה או מסמכים‬ ‫חשובים ויקרי ערך‪ ,‬ומעוניין בביטוח‪ ,‬יש לו אפשרות‬ ‫קלה ונוחה להסדיר את עניין הביטוח בה‪-‬בעת שהוא‬ ‫מתקשר לשירות הלקוחות של החברה לקביעת זמן‬ ‫איסוף‪ ,‬או על ידי מילוי טופס ההזמנה‪ ,‬וציון ערך‬ ‫הסחורה המבוטחת או המוצהרת‪ ,‬במטבע מקומי‪.‬‬ ‫'אייר מייל אקספרס' התפתחה באופן מרשים‬ ‫בשנתיים האחרונות‪ ,‬וחנכה מרכז לוגיסטי חדיש‬ ‫בצרפת‪ ,‬ומשרדים חדשים ומפוארים בנס ציונה‪.‬‬ ‫החברה גם הטמיעה מערכת מידע המאפשרת שקיפות‬ ‫והתראות לפריט מרגע ההזמנה ועד מסירתו ליעד‬ ‫הסופי‪.‬‬ ‫'אנחנו נמצאים בפתחה של תקופה משקית חדשה‬ ‫שתאפשר צמיחה במשק הישראלי‪ .‬לאחר המיתון‬ ‫הנוכחי תחל "התעוררות" חדשה‪ ,‬ואייר מייל אקספרס‬ ‫נערכת בהתאם‪ .‬בחרו בנו כמשלחי הדואר הבינלאומי‬ ‫שלכם‪ ,‬שתפו אותנו באתגרים ובחזון שלכם‪ .‬העולם‬ ‫ייעשה אז עבורכם לכפר גלובלי קטן'‪.‬אומר המנכ"ל‬ ‫שלמה עיני‪ ,‬ומבטיח שהחברה תשים דגש רב במציאת‬ ‫הזדמנויות עסקיות חדשות‪ ,‬ובכלל זה פעילויות בענף‬ ‫שילוח הדואר הבינלאומי וגיוס לקוחות אסטרטגיים‪,‬‬ ‫ותמשיך במצויינותה לפיתוח אפיקי שירות ופיתוח‬ ‫חדשים‪.‬‬

‫תמוז ‪ -‬אב תשס"ט קהילות ‬

‫ד' מינים במחירים מוזלים לקהילות אירופה‬ ‫לאחרונה נפתחה במשרדי מרכז רבני אירופה ההרשמה לרכישת ד' מינים לקהילות באירופה‪ .‬את הסטים ניתן לרכוש‬ ‫בהכשרים מהודרים ובמחירים מוזלים הכוללים משלוח עד לבית המזמין‪.‬‬ ‫את האתרוגים ניתן לרכוש בשני סוגים‪:‬‬ ‫פרדס חגי קירשנבוים בהכשר הגאון רבי שמואל אליעזר שטרן מבית דינו של הגר"ש וואזנר שליט"א‪.‬‬ ‫פרדס גרליק )אתרוגי כפר חב"ד( בהכשר הגאון החסיד רבי מרדכי שמואל אשכנזי שליט"א רב ואב"ד כפר חב"ד‪.‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬את הלולבים וההדסים ניתן לרכוש בשני הכשרים‪:‬‬ ‫בהכשר הגאון רבי שמואל אליעזר שטרן מבית דינו של הגר"ש וואזנר שליט"א‪.‬‬ ‫בהכשר הרב אליעזר שמחה וייס שליט"א רבו של כפר הרא"ה‪.‬‬ ‫את הסטים ניתן לרכוש בארבע רמות הידור שונות החל מ‪ 30-‬אירו לסט‪ ,‬מחיר שכולל‪ ,‬כאמור‪ ,‬משלוח עד לבית המזמין‪.‬‬ ‫על בסיס רשימה של לקחים שנלמדו מתחקיר שערך מרכז רבני אירופה בסיומו של פרויקט דומה בשנה שעברה נערכו השנה‬ ‫מספר חידושים ייחודיים אשר יבטיחו את הגעתם של הסטים בזמן‪ ,‬באיכות ובטריות המירבית‪.‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬לאחר בירור מקיף שנערך עם עמילי מכס באירופה נמצא פתרון כולל אשר יבטיח מניעתם של עיכובים במסירת המשלוחים על ידי רשויות המכס‬ ‫המקומיות‪ .‬במסגרת זו נכנס גם מרכז רבני אירופה לשיתוף פעולה עם חברת ‪ Four Species‬המתמחה מזה שנים במשלוחי ד' מינים לכל העולם‪.‬‬ ‫את הפרוייקט מרכז ר' יוסף ביינהקר שי' מנהל השיווק במרכז רבני אירופה‬ ‫את ההזמנות ניתן לבצע עד לכ"ז באלול‬ ‫מינימום להזמנה‪ :‬חמישה סטים ‪ -‬הסטים אינם כוללים עַר ַבוֹת‪.‬‬ ‫להזמנות ניתן לפנות למחלקת השיווק במשרדי מרכז רבני אירופה בירושלים‪:‬‬ ‫טל‪) +972.2.653.5949 :‬שלוחה ‪(5‬‬ ‫פקס‪+972.2.651.6585 :‬‬ ‫דוא"ל‪[email protected] :‬‬ ‫מסנג'ר‪[email protected] :‬‬ ‫סקייפ‪rce.database :‬‬

‫סופר סת"ם לקהילות אירופה‬ ‫הרינו שמחים לבשר לכם כי בין התאריכים ג'‪-‬י"ג באלול )‪ (2.9.2009 – 23.8.2009‬יבקר באירופה מטעמנו סופר סת"ם ירא שמים‬ ‫המתמחה בתיקון תפילין ומזוזות‪ .‬הסופר ינדוד מקהילה לקהילה ויציע שירותי תיקון‪ ,‬שיפוץ והחלפה אשר יתבצעו במקום‪ .‬כמו כן‪,‬‬ ‫במהלך שהותו בקהילה יציע הסופר מוצרי סת"ם למכירה‪ ,‬והכל במחירים מוזלים במיוחד‪.‬‬

‫בין השירותים המוצעים על ידי הסופר שלנו‪ :‬בדיקה ותיקון בפרשיות התפילין‬ ‫והמזוזות‪ ,‬החלפת רצועות תפילין‪ ,‬שיפוצי צבע בתפילין‪ ,‬ועוד‪.‬‬

‫בין המוצרים אשר יימכרו על ידו‪ :‬צבע לתפילין‪ ,‬פרשיות )בנפרד(‪ ,‬שקיות לתפילין )קטיפה ופלסטיק(‪ ,‬בתים למזוזות‪ ,‬כיפות‪ ,‬דבק לתפילין‪,‬‬ ‫קופסאות לתפילין‪ ,‬בתים לתפילין )בנפרד(‪ ,‬טליתות ‪ +‬שקיות )קטיפה ופלסטיק(‪ ,‬גיליון ברכות לתפילין‪ ,‬וגיליון ברכות לקביעת מזוזה‪.‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬ימכור הסופר תפילין ומזוזות בנוסחאות שונות ובהכשרים המהודרים ביותר‪ .‬במקרה הצורך יהיה ניתן אף להזמין דרכו תפילין‬ ‫ומזוזות אשר יישלחו לרוכשים על ידי מרכז רבני אירופה‪.‬‬ ‫והכל‪ ,‬כאמור‪ ,‬במחירים הזולים ביותר‪.‬‬ ‫בימים אלה אנו עוסקים בתכנון מסעו של הסופר בקהילות השונות‪ .‬הסופר יגיע לקהילות אשר תהוונה מרכז לכל יהודי האיזור‬ ‫החפצים בשירותים ובמוצרים המוצעים על ידו‪.‬‬ ‫לשם הזמנת הסופר לקהילתכם או באם אתם חפצים לדעת באיזה ערים באיזורכם הוא יבקר‪ ,‬אנא צרו עמנו קשר בהקדם האפשרי‪.‬‬ ‫טל‪) +972.2.653.5949 :‬שלוחה ‪(5‬‬ ‫פקס‪+972.2.651.6585 :‬‬ ‫דוא"ל‪[email protected] :‬‬ ‫מסנג'ר‪[email protected] :‬‬ ‫סקייפ‪rce.database :‬‬

‫ קהילות‬

‫סיון תשס"ט‬ ‫תמוז‪ --‬אב‬ ‫אייר‬

‫מדור פרסומי‬

‫שרי ישראל הפרוייקט החרדי המושלם בלב ירושלים‬ ‫רחוב שרי ישראל בירושלים הוא ללא ספק אחד‬ ‫הרחובות היותר ידועים ומוכרים של עיר הבירה‪ .‬מדובר‬ ‫בציר המקשר בין מרכז העסקים והמסחר של העיר ובין‬ ‫שכונת גאולה שהיא לב ליבם של כל השכונות החרדיות‬ ‫בעיר‪ .‬דומה שאין עוד רחוב בעיר שמצד אחד נחשב‬ ‫כחרדי לכל דבר ומצד שני הוא צמוד לכל העסקים‬ ‫והשירותים הכללים של העיר‪.‬‬ ‫המיקום המעולה של הרחוב נובע גם מהקרבה‬ ‫לכל חצרות האדמורי"ם הגדולים של העולם החסידי‪,‬‬ ‫ולישיבות המרכזיות של הזרם הליטאי‪ .‬אם נוסיף לכך‬ ‫את מאות בתי הכנסת ובתי המדרש שחלקם נמצאים‬ ‫בתוך הרחוב וחלקם מסביב לו בטווח של חמש דקות‬ ‫הליכה‪ ,‬ניתן להבין מדוע הפך רחוב שרי ישראל לאיזור‬ ‫המגורים המבוקש ביותר בירושלים‪.‬‬ ‫העוברים ושבים ברחוב שרי ישראל בירושלים‪ ,‬אחד‬ ‫הרחובות המרכזיים בלב החרדי של העיר‪ ,‬אינם יכולים‬ ‫שלא לשאת את ראשם ולהביט בהתפעלות בבניין‬ ‫החדש והיפהפה שצמח במקום בפרק זמן קצר יחסית‪.‬‬ ‫עד לפני שנתיים היה שם מגרש ריק והיום מתנוסס שם‬ ‫בית מגורים יוקרתי עם פיתוח סביבתי מושלם שכל‬ ‫הדירות בו נמכרו ואוכלסו‪.‬‬ ‫העיצוב החיצוני המרהיב של הבניין נראה מבחוץ אך‬ ‫הדיירים יודעים שזה רק רק אחת המעלות של הבית‪.‬‬ ‫היתר נמצא פנימה‪ .‬בתוך הדירות עצמן הבנויות ברמה‬ ‫גבוהה ואיכותית ובתכנון מושלם‪ .‬כך מקבלים דירות‬ ‫שנבנות על ידי שילוב של חברות גדולות וידועות כמו‬ ‫ב‪ .‬יאיר וקבוצת בליליוס‪.‬‬

‫בעקבות ההצלחה המרשימה של הבניין שהוא השלב‬ ‫הראשון בפרוייקט‪ .‬החלה הבניה והמכירה של שלב‬ ‫ב' העומד להבנות בסטנדרטים הגבוהים של השלב‬ ‫הראשון בתוספת שיפורים רבים‪ .‬הבניה מתנהלת‬ ‫במרץ רב והמסירה לרוכשים הראשונים צפויה בתוך‬ ‫שנתיים‪.‬‬ ‫בשלב השני נבנות שבעים דירות יוקרה כשבכל דירה‬ ‫מרפסת סוכה ומפרט עשיר ויחודי‪ .‬לרשות הרוכשים‬ ‫עומד מבחר של דירות ‪ 4-5‬חדרים עם מרפסות סוכה‬ ‫ופנטהאוזים‪ .‬ניתן גם לרכוש דירות גן יפהפיות עם‬ ‫פרטיות מלאה‪.‬‬ ‫השלב השני זוכה לביקוש רב במיוחד‪ .‬עשרות דירות‬ ‫כבר נמכרו לרוכשים מישראל ומהתפוצות‪ .‬בין הרוכשים‬ ‫רבנים אישי ציבור חרדים ובעלי עסקים ידועים‪.‬‬ ‫יש לציין כי הפרוייקט הוא כדאי ביותר גם להשקעה‪.‬‬ ‫נכון שמאז פרוץ המשבר הכלכלי העולמי מתפרסמות‬ ‫ידיעות ותחזיות על ירידה בביקושים לדירות בירושלים‪,‬‬ ‫אבל מי שינסה לקנות דירה על סמך הפרסומים יגלה‬ ‫שלשוק האמיתי יש כללים משלו‪ .‬המחירים במרבית‬ ‫הפרוייקטים לא יורדים ובדירות יד שניה יש מקומות‬ ‫שהם גם עולים‪ .‬במיוחד אמורים הדברים בפרוייקט‬ ‫שרי ישראל המבוקש מאוד על ידי תושבי חו"ל‬ ‫וישראלים המעוניינים להתגורר במרכז ירושלים בלב‬ ‫האיזור החרדי‬ ‫נדב ליסובסקי סמנכ"ל השיווק מחברת ב‪ .‬יאיר‪,‬‬ ‫מספר כי החברה הבונה את הפרוייקט משוכנעת‬

‫שהביקוש בקרב האוכלוסיה החרדית ותושבי חו"ל‬ ‫נותר יציב ואף צפוי לעלות‪.‬‬ ‫"בחרנו לבנות את מגדלי המגורים היוקרתיים‪,‬‬ ‫במיקום הסמוך לכל בתי המדרש הגדולים ולחצרות‬ ‫האדמו"רים אשר מצוי במרחק קצר מהתחנה המרכזית‪,‬‬ ‫מתחנת הרכבת הקלה ומהכניסות לעיר"‪ .‬ליסובסקי‬ ‫מספר כי על סמך בחינת המאפיינים של האוכלוסייה‬ ‫הדתית תוכננו בפרויקט שרי ישראל דירות ‪ 4-5‬חדרים‬ ‫ופנטהאוזים‪ ,‬כאשר בכולן מרפסות סוכה מרווחות‪,‬‬ ‫ולרובן ישנן ‪ 2‬מרפסות‪ ,‬אופציה המספקת יתרון‬ ‫משמעותי לציבור החרדי בירושלים‪.‬‬ ‫לזריזים שיודעים לזהות הזדמנויות בתחום הנדל"ן‬ ‫מעניקה הרכישה בשלב זה יתרונות רבים על פני אלה‬ ‫שירכשו במועד מאוחר יותר‪ .‬בראש ובראשונה ‪:‬‬ ‫המבחר‪ .‬הדירות הטובות‪ ,‬וזה לא סוד הם אלה שנחטפות‬ ‫ראשונות‪.‬יתרון שני ומשמעותי הוא האפשרות לעצב‬ ‫כבר עתה את הדירה ‪ ,‬אפשרות שכמעט ולא קיימת‬ ‫כאשר הדירה נמצאת בשלבי גמר אחרונים‪.‬‬ ‫הרוכשים כעת יהנו גם מרמת מחירים שלא תחזור‬ ‫על עצמה עם התקדמות הבניה ותחילת מסירת הדירות‬ ‫לרוכשים בעוד כשנתיים‪ .‬הנהלת הפרוייקט מציעה‬ ‫תנאים אטרקטיביים במיוחד כמו האפשרות לשלם רק‬ ‫עשרים אחוז ממחיר הדירה ואת היתרה עם קבלת‬ ‫המפתח‪ .‬מסלול זה מבוקש מאוד בקרב משפחות שלא‬ ‫מעוניינות למכור כעת את דירתם הנוכחית‪ ,‬מסיבות‬ ‫שונות‪ .‬ומעדיפות לעשות זאת בשלב מאוחר ככל‬ ‫שניתן‪.‬‬

‫תמוז ‪ -‬אב תשס"ט קהילות ‬

‫ קהילות‬

‫תמוז ‪ -‬אב תשס"ט‬