Kehilot Hazinu 2009

‫ב " ה ‪ ,‬א ל ו ל ת ש ס " ט ‪ -‬ת ש ר י ת ש " ע ‪ /‬ס פ ט מ ב ר ‪ -‬א ו ק ט ו ב ר ‪ 2 0 0 9‬ג י ל י ו ן מ ס ' ‪ 3 7‬מ ח י ר‪ :‬א י ר ו פ ה ‪ € 1 . 5 :‬א נ ג ל י ה ‪ £ 1 . 1 :‬י ש ר א ל ‪₪ 6 . 0 0 :‬‬

‫מגזין רבני אירופה‬

‫"מוצרים‬ ‫צמחיים‬ ‫עלולים‬ ‫להיות‬ ‫מצופים‬ ‫בשומן‬ ‫של חיות‬ ‫טמאות"‬

‫הגרא"י ווסטהיים שליט"א‪,‬‬ ‫מגדולי מומחי הכשרות‬ ‫באירופה בשיחת חג ל"קהילות"‬

‫מרכז רבני אירופה מברך את רבני וראשי קהילות אירופה ואת כל בית ישראל בשנה טובה‪ ,‬וגמר חתימה טובה‬ ‫גיליונות פרשת השבוע להורדה ‪www.ladaat.net/gilionot.php‬‬

‫דבר‬ ‫המערכת‬

‫קהילות‬

‫אלול תשס"ט ‪ -‬תשרי תש"ע ‪ /‬ספטמבר ‪ -‬אוקטובר ‪2009‬‬

‫בקריאת התורה של שבת חול המועד סוכות מזכירים‬ ‫אנו את הפסוק "לא תבשל גדי בחלב אמו"‪ .‬הפסוק מדבר‬ ‫רק על איסור בישול‪ ,‬אך חז"ל דורשים )במסכת חולין(‬ ‫מאיזכור הפסוק שלוש פעמים – אחד לאיסור בישול‪,‬‬ ‫אחד לאיסור אכילה ואחד לאיסור הנאה במשמע‪ .‬בהמשך‬ ‫מדברת התורה על גדי בלבד‪ .‬באים חז"ל ואומרים דלאו‬ ‫דוקא גדי אלא אפילו כל בשר בהמה במשמע‪ ,‬שאין לשון‬ ‫גדי אלא לשון בהמה‪ ,‬והוציאו בלשון גדי לפי שהבשר‬ ‫דבר רך כגדי‪ .‬להלן מדגיש הפסוק "בחלב אמו"‪ ,‬אולם‬ ‫חכמים אינם מחלקים בין חלב אם לכל חלב אחר‪ .‬ועל‬ ‫כולנה‪ ,‬כמחצית חלק יורה דעה עוסק בהלכות בשר‬ ‫וחלב‪ ,‬תערובת‪ ,‬הרחקה בין כלי בשר לחלב ותילי‪-‬תילים‬ ‫של הלכות הנגזרות מחמש התיבות "לא תבשל גדי בחלב‬ ‫אמו"‪.‬‬ ‫בגמרא מסכת יבמות )כ‪ (.‬מובא‪" :‬אמר אביי כל המקיים‬ ‫דברי חכמים נקרא קדוש"‪ .‬לפי זה מבאר האדמו"ר רבי‬ ‫משה יחיאל מאוז'רוב זצוק"ל בספרו "אש דת" את‬ ‫סמיכות הפסוקים‪" :‬כי עם קדוש אתה לה' אלוקיך‪ ,‬לא‬ ‫תבשל גדי בחלב אמו"‪ .‬שכן‪ ,‬רק משום היותנו מצווים‬ ‫לשמוע לדברי חכמים‪ ,‬בבחינת 'קדוש'‪ ,‬יכולים אנו לקיים‬ ‫את רצון הבורא ב"ה בשלמותו ולהקפיד על איסור בשר‬ ‫וחלב כפי שהורונו חכמים ז"ל‪.‬‬ ‫כינוס הכשרות האירופאי המתוכנן להתקיים בחודש‬ ‫הבא בימים ז'‪-‬ח' מרחשון‪ ,‬נועד למטרה זו בדיוק –‬ ‫להרבות קדושה תוך הקפדה יתירה על כשרות המזון‬ ‫במישור הציבורי‪ .‬רבנים העוסקים בצרכי ציבור כל‬ ‫ימות השנה מודעים לכובד האחריות המוטלת על גופי‬ ‫וארגוני מערכות הכשרות‪ ,‬עליהם סומכים ונשענים‬ ‫יהודים המקפידים על קלה כבחמורה‪ ,‬המצפים לרמת‬ ‫כשרות בשיא ההידור‪ ,‬כזו המפוקחת בשבע עיניים‪,‬‬ ‫הן במפעלי תעשיית המזון והן במסעדות ושירותי‬ ‫קייטרינג הנחשבים לכשרים‪ ,‬המצויים בשפע במדינות‬ ‫רבות באירופה‪.‬‬ ‫יבשת אירופה עצמה עשירה במפעלי מזון כשר‬ ‫המייצאת סחורה גם לארה"ב‪ ,‬לאסיה ולארץ ישראל‪.‬‬ ‫טכנולוגיית הייצור מתקדמת בצעדי‪-‬ענק‪ ,‬ולעדכון‬ ‫התקופתי של מומחי הכשרות בחידושים העולמיים יש‬ ‫חשיבות עליונה במעלה‪ .‬רק טבעי הוא ש"מרכז רבני‬ ‫אירופה"‪ ,‬כגוף רשמי המייצג את רבני הקהילות ודואג‬ ‫למחסורם‪ ,‬יטול גם הפעם לידיו את ארגון הכינוס‬ ‫המקצועי החשוב ויעניק לו את המעמד המכובד ההולם‬ ‫אותו‪.‬‬ ‫לקראת הכינוס הבאנו בגליון חגיגי זה ראיון מיוחד‬ ‫עם אחד ממומחי הכשרות הנודעים בבריטניה ובאירופה‬ ‫כולה‪ ,‬הגאון הרב אשר יעקב ווסטהיים שליט"א‪ ,‬אשר‬ ‫מאיר את תחום כשרות המזון מזויות שונות ומתייחס‬ ‫למגוון נושאים בסוגיה הזו‪.‬‬ ‫על מיפתן כניסתה של שנה חדשה הבעל"ט נברך את‬ ‫רבני הקהילות‪ ,‬את קוראנו וכל בית ישראל בברכת גמר‬ ‫חתימה טובה‪ ,‬שנת גאולה וישועה‪ ,‬שנזכה יחד להרמת‬ ‫קרן התורה והיהדות בכל אתר ואתר‪.‬‬ ‫‪2‬‬

‫הנעשה והנשמע אדר תשס"ו‬

‫א‪.‬מ‪ .‬זילברברג‬

‫‪12‬‬

‫יהדות פולין‬

‫בית כנסת ששימש משרד‬ ‫לתנועת נוער של היטלר‬ ‫ימ"ש חידש פעילותו בר"ה‬ ‫בסיוע מרכז רבני אירופה‬

‫‪14‬‬

‫המדליה‬ ‫והאנטישמי‬

‫רבה של רוסיה סרב לקבל‬ ‫מדליה מראש עיריית‬ ‫אונגוואר בשל התבטאויותיו‬ ‫האנטישמיות‬

‫התוכן‬

‫כי עם קדוש אתה‬

‫עותק חינם‬

‫‪30‬‬ ‫הנאצי שתקע‬

‫‪Made possible by the‬‬

‫בשופר‬

‫סיפור מצמרר על תקיעת‬ ‫שופר לא שגרתית בשואה‬ ‫שעורר לבבות לשוב לכור‬ ‫מחצבתן‬

‫תמונת שער‪ :‬הגאון רבי אשר יעקב ווסטהיים שליט"א בראיון לסופר "קהילות" במנשסתר‪ .‬צילום‪ :‬לורנס פורצל‪.‬‬

‫יו"ל ע"י 'מרכז רבני אירופה'‬

‫‪Rue Du Cornet 22, Brussels 1040, Belgium‬‬

‫טל‪ +32-2-233-1819 :‬פקס‪+32-2-233-1820 :‬‬ ‫דוא"ל‪[email protected] :‬‬ ‫ארץ ישראל‪ :‬בית הדפוס ‪) 12‬בית השנהב( ירושלים ‪95483‬‬ ‫טל‪ +972-2-6535949 :‬פקס‪+972-2-6516585 :‬‬ ‫אין המערכת אחראית לתוכן המודעות וסגנונן‬ ‫התוכן הנכתב בגיליון משקף את עמדת הכותבים בלבד‬

‫מנכ"ל‪ :‬הרב מנחם מרגולין‬ ‫סמנכ"ל‪ :‬הרב אריה גולדברג‬

‫יו"ר הוועד לפיקוח על ההו"ל‪:‬‬ ‫הגאון הרב יעקב דוד שמאהל שליט"א‬ ‫דיין דק"ק שומרי הדת אנטוורפן‬

‫עורך‪ :‬א‪ .‬מ‪ .‬זילברברג‬ ‫מנהל אגף הו"ל‪ :‬אשר גולד‬ ‫כתיבה‪ :‬ש‪ .‬פכטר‪ ,‬י‪ .‬פ‪ .‬טירנואר‪,‬‬ ‫מרדכי ימיני‪ ,‬אלחנן בינדר‪ ,‬ש‪ .‬הימל‬ ‫הגהה לשונית‪ :‬מוטי ריזל‬ ‫מנהל שיווק ופרסום‪ :‬יחיאל זיגמן‬ ‫עיצוב וביצוע גרפי‪ :‬ח‪ .‬סין שלום‬

‫עידכונים שוטפים מהנעשה והנשמע בקהילות אירופה באתר מרכז רבני אירופה‪www.rce.eu.com :‬‬

‫בס"ד‬

‫כל‬ ‫מומחי‬ ‫הכשרות‬ ‫יהיו שם!‬ ‫כינוס הכשרות של מרכז רבני אירופה‬ ‫בריסל‪ .‬ז'‪-‬ח' מרחשון ה'תש"ע )‪(25-26.10.2009‬‬ ‫מיקום‪ :‬בית המלון ‪ Crowne Plaza‬בבריסל‪ ,‬בלגיה‪ ,‬רחוב‪.Rue de la Loi 107 :‬‬ ‫פתיחה‪ :‬יום ראשון‪ ,‬ז' מרחשון ה'תש"ע )‪ 25‬באוקטובר ‪ (2009‬בשעה ‪ 12:00‬בצהרים‪.‬‬ ‫נעילה‪ :‬יום שני‪ ,‬ח' מרחשון )‪ 26‬באוקטובר( בשעה ‪ 7:00‬בערב‪.‬‬ ‫עלות הכינוס‪ 160 :‬אירו לרב‪.‬‬ ‫לפרטים נוספים והרשמה‪:‬‬ ‫הרב מרדכי ביטון‬ ‫טל‪+972 2 653 5949 .‬‬ ‫נייד‪+972 526 780 700 .‬‬ ‫פקס‪+972 2 651 6585 .‬‬ ‫דוא"ל ‪[email protected]‬‬

‫כי כשרות היא עניין הלכתי‪-‬מקצועי‪.‬‬

‫הגאון הרב חיים מאיר וואזנר שליט"א‬ ‫רב ואב"ד היוצא דק"ק סאטמר בלונדון‪ ,‬אנגליה‬ ‫וכעת בארה"ק‪ ,‬יד ימינו של אביו הגדול‪,‬‬ ‫פוסק הדור הגאון רבי שמואל הלוי וואזנר שליט"א‬

‫יהודים של "לכתחילה"‬ ‫תהיה בנו‪ .‬צריך לדאוג שמגיל קטן התלמידים הבנים‬ ‫בו'‪ .‬שואל רש"י הק' וכי אפשר לומר כן והלא אש‬ ‫הגמרא אומרת בסוף מסכת ברכות )דף ס"ג ע"ב(‪,‬‬ ‫יהיו דבוקים במלמדים שלהם וכמובן גם הבנות עם‬ ‫אוכלה היא ואיך אפשר להידבק באש? אלא הדבק‬ ‫תנו רבנן כשנכנסו רבותינו לכרם ביבנה‪ ,‬היו שם רבי‬ ‫מורותיהם וכן הלאה‪.‬‬ ‫בחכמים ובתלמידיהם‪ ,‬דהיינו להידבק בת"ח קטנים‬ ‫יהודה ורבי יוסי ור' נחמיה ור' אליעזר בנו של רבי‬ ‫או גדולים‪ ,‬וזו היא העצה לאהוב וללכת בכל דרכיו‬ ‫האחריות הגדולה ביותר היא על ראשי המשפחות‪,‬‬ ‫יוסי הגלילי‪ .‬פתחו כולם בכבוד אכסניא ועוד פתח ר'‬ ‫ההורים היקרים שצריכים לעשות חשבון הנפש מה‬ ‫ית' ע"י שמתדבקים בת"ח‪ .‬זה לא שתלמיד חכם‬ ‫יהודה בכבוד תורה ודרש )דברים כז( 'הסכת ושמע‬ ‫ישראל' עשו כתות כתות ועסקו בתורה לפי שאין‬ ‫מכניסים הביתה‪ ,‬איזה אווירה‪ ,‬איזה רוח‪ ,‬איזה יראת‬ ‫והקב"ה הם ב' דברים אלא זה דבר אחד ‪ -‬וזו היא‬ ‫העצה המובחרת ואין בלתה‪.‬‬ ‫שמים‪ .‬לא מספיק שמכניסים הביתה רק פרנסה‬ ‫התורה נקנית אלא בחבורה‪ .‬רש"י במקום מפרש‬ ‫ועסקים‪ .‬אסור לשכוח אף לא לרגע אחד שהאב הוא‬ ‫ולענ"ד הכוונה של הגמ' בברכות הנ"ל‪ ,‬שאדם צריך‬ ‫שהוויכוח ביניהם היה מה קדם למה‪ ,‬האם הכנסת‬ ‫אורחים קודמת או תורה קודמת‪.‬‬ ‫ראש המשפחה והכל תלוי בו‪ .‬אם הוא לא יכניס‬ ‫להיות זהיר למענו ולמען דורותיו הבאים להיות דבוק‬ ‫רוחניות זה יפגע בצאצאיו עד סוף כל‬ ‫ב"ה היתה לי זכות גדולה שזכיתי‬ ‫לחיות פה ‪ 18‬שנה ולהימנות על אחד‬ ‫הדורות‪ ,‬וזה היסוד העיקרי של בית‬ ‫יהודי‪ .‬וכל זה ע"י שהאב יהיה דבוק‬ ‫מעובדי השם באנגליה יחד עם מרביצי‬ ‫לת"ח ואז הוא יכול למלא את תפקידו‬ ‫התורה כאן‪ .‬היום כולם מודים שללונדון‬ ‫בתור ראש המשפחה שמראה דוגמא‬ ‫היתה סיעתא דשמיא מיוחדת שרבונו‬ ‫של עולם השפיע כאן חוט של חסד‪.‬‬ ‫חיובית לילדיו‪.‬‬ ‫האב צריך לדעת ולזכור שהוא‬ ‫במשך השנים התפתח פה עולם התורה‬ ‫ראש המשפחה ולדאוג שבשולחן‬ ‫והישיבות‪ ,‬כוללים‪ ,‬תת"ים ובתי ספר‬ ‫שבת הילדים ישמעו ממנו סיפור‬ ‫לבנות‪ ,‬וההתפתחות הגדולה והמדהימה‬ ‫חסידי‪ ,‬הנהגה או הלכה בשו"ע‪ ,‬פירוש‬ ‫היא חסד ה'‪.‬‬ ‫מפרשת השבוע‪ ,‬ולא שישמעו ממנו‬ ‫היסוד להצלחה זו זה מסירות הנפש‬ ‫ח"ו ליצנות ופוליטיקה ואם ח"ו לא‬ ‫הגדולה של אנשי לונדון לתורה‪ ,‬לחסד‬ ‫ינהג כך הוא יהיה בבחי' אשמותיכם‬ ‫ולהכנסת אורחים ובהיותם חלוצי‬ ‫המחנה בחסד ובמעש"ט‪ .‬ולכן הקב"ה‬ ‫בראשיכם‪.‬‬ ‫הרבי מסאטמר זצ"ל זי"ע היה אומר‬ ‫שילם מידה כנגד מידה‪ ,‬והתורה‪ ,‬החסד‬ ‫והכנסת האורחים גדלו ללא שיעור כאן‬ ‫מליצה שהיא אקטואלית גם בזמנינו‬ ‫הגרח"מ וואזנר שליט"א נואם במסיבת הפרידה שנערכה לו בלונדון‪ .‬צילום‪ :‬דב גפן‪ ,‬לונדון‬ ‫וגם ליהודים שלא היה להם קשר אליו‪,‬‬ ‫בעירנו‪ .‬בתנא דבי א‪-‬ליהו )פרק ח'( נאמר‬ ‫וכך היה אומר‪" :‬אידן )יהודים(! אני‬ ‫כי התורה שעשינו‪ ,‬חסד שעשינו‪ ,‬היא‬ ‫רוצה יהודים של לכתחילה ולא יהודים של בדיעבד"‪.‬‬ ‫בתלמידי חכמים‪ ,‬ושלא יהיה לו שייכות לאנשים‬ ‫לא מאיתנו‪ ,‬זה הכל מאיתו ית' והקב"ה שילם לנו‬ ‫כגמולנו ושלח ברכה גדולה לתושבי לונדון‪.‬‬ ‫והמרחק ביניהם הוא גדול מאוד יכול להיות יהודי‬ ‫שאין בהם לא תורה ולא חסידות ולא מעשים טובים‬ ‫שיש לו תפילין עם כל ההידורים ויש לו ציצית כפול‬ ‫וזה יסוד לכל העניינים‪.‬‬ ‫התנא בסוף מסכת ברכות )שם( מאריך בענין‬ ‫חז"ל דרשו בפרשת דברים שהקב"ה אמר למשה‬ ‫שמונה אבל הוא מזלזל בזמן ק"ש ותמיד מחכה לרגע‬ ‫'הסכת ושמע ישראל' הנ"ל והגמ' מסבירה שאם לא‬ ‫למנות שרי אלפים‪ ,‬שרי מאות‪ ,‬שרי חמישים ושרי‬ ‫האחרון ורוצה לסמוך על שיטת הגאון ולבסוף‬ ‫לומדים תורה בחברותא או בשיעורים יש בזה ב'‬ ‫עשרות והתורה אומרת 'ואשימם בראשיכם' ורש"י‬ ‫מהרגל ומדיעבד יהיו גם ימים שהוא ישכח להגיד‬ ‫פירושים‪ ,‬לפי פי' אחד אומרת הגמ' שנעשים טיפשים‬ ‫ק"ש בזמנה‪.‬‬ ‫מפרש אשמותם בראשיכם‪ ,‬אם לא תמנו שרים‬ ‫ולפי הפירוש השני שחוטאים ח"ו‪.‬‬ ‫יהודים של 'לכתחילה' הם יהודים שקובעים עיתים‬ ‫האשמה תהיה בכם‪ .‬לכן‪ ,‬מורי הוראה‪ ,‬ראשי העדה‪,‬‬ ‫במשנה תורה פרשת עקב נאמר 'אתם הדבקים‬ ‫מחנכים‪ ,‬דעו לכם יש עול ואחריות של תורה עלינו‬ ‫לתורה בזמנים קבועים בבוקר ובערב או שיש להם‬ ‫בד' אלוקיכם' ואחר כך נאמר 'ולאהבה את ד'‬ ‫ואם חס ושלום לא יהיה לנו עול ואחריות‪ ,‬האשמה‬ ‫חברותא בביתם ותמיד יקפידו על זה ולעולם לא‬ ‫אלוקיכם וללכת בכל דרכיו'‪ ,‬ולסיום נאמר 'ולדבקה‬

‫ קהילות‬

‫אלול תשס"ט ‪ -‬תשרי תש"ע‬

‫מהותה‬ ‫של רבנות‬

‫יפסידו את הקביעות הזאת ואילו יהודי של 'בדיעבד'‬ ‫יאמר ביום הראשון מספר פסוקים ובימים הבאים‬ ‫יהיה פוחת והולך ובסוף עלול להיות שיעברו ימים‬ ‫שלמים שלא יפתח ספר ואף לא ילמד פסוק אחד‪ .‬זה‬ ‫ההבדל בין יהודי של לכתחילה לבין יהודי של בדיעבד‪.‬‬ ‫וישנן עוד הרבה דוגמאות שאני לא רוצה להאריך‬ ‫בהם אבל תדעו שכאשר עושים דברים בדיעבד בסוף‬ ‫מוותרים גם על זה‪ .‬יהודים של לכתחילה יקפידו‬ ‫על קלה כבחמורה ולא יחפשו היתרים וישארו תמיד‬ ‫ביראת שמים ולא יוותרו על הלכות ומנהגים‪.‬‬ ‫אני רוצה להעיר עניין נוסף‪ .‬ישנם יהודים שנכנסים‬ ‫עם מכשיר טלפון ובאמצע ק"ש או אפי' באמצע‬ ‫שמו"ע מקבלים מסרון )הודעה( והם רק לוחצים‬ ‫לחיצה קטנה לאשר את קבלת ההודעה‪ .‬תעיינו בשו"ע‬ ‫מה צריך להקפיד בק"ש ובפרט בשמו"ע‪ .‬יהודי של‬ ‫'לכתחילה' לא יכנס בכלל עם המכשיר לביהכ"נ או‬ ‫יכבה אותו לפני כניסתו ואילו יהודי של בדיעבד ‪-‬‬ ‫בלי מכשיר פתוח ולהיות מעודכן כל הזמן לא יכול‬ ‫להתפלל‪...‬‬ ‫ועוד עניין‪ :‬ב"ה בלונדון ישנן הרבה מסעדות‬ ‫יהודיות ועל חלקן הגדול כתובה המילה 'כשר'‪ .‬אבל‬ ‫תדעו לכם שבכשרות צריך סיעתא דשמיא שהכל יהיה‬ ‫כראוי‪ .‬מספיק שלא בדקו כראוי את 'צומת הגידים'‬ ‫וכבר עלול לצאת מכשול גדול ישנם כאלו שלא‬ ‫בודקים איזה הכשר ומסתפקים בכך שכתוב 'כשר'‪.‬‬ ‫צריך להקפיד לאכול רק משחיטה שהיא מהדרין מן‬ ‫המהדרין עם כל ההשגחה וההידורים‪.‬‬ ‫הרבי מסאטמר זצ"ל זי"ע הדגיש את עניין הצניעות‬ ‫בלבוש ושמירה מאפיקורסות וכפירה וצריכים גם‬ ‫בעניינים אלו להיות יהודים של לכתחילה ולא יהודים‬ ‫של בדיעבד‪.‬‬ ‫כל יום בתפילה אומרים שומר ישראל וכו' שומר‬ ‫גוי אחד וכו' שומר גוי קדוש וכו'‪ .‬גוי קדוש זה עם‬ ‫ישראל יראי‪-‬שמים שרוצים לשמור על כל ההנהגה‬ ‫שתהיה בקדושה ובטהרה הכי גדולה ולכן מבקשים‬ ‫שמירה מיוחדת מהשם ית' שיזכו לשמור את קדושת‬ ‫ישראל באופן של לכתחילה‪.‬‬

‫נאמר בתפילה 'אתה סתר לי מצר תצרני רני פלט‬ ‫תסובבני סלה' ובסוף אומרים 'וערבה לד' מנחת יהודה‬ ‫וירושלים כימי עולם וכשנים קדמוניות'‪ .‬חשבתי לומר‬ ‫שאין הכוונה שמבקשים מהקב"ה שישמור אותנו רק‬ ‫מהצרות‪ ,‬אלא מבקשים מה' יתברך שלא יהיו לנו‬ ‫מכשולים כאלו שאח"כ נצטרך להביא עליהם קרבנות‪.‬‬ ‫ולכן מסיימים וערבה לד' מנחת יהודה וירושלים –‬ ‫קרבנות של 'וערבה' ולא של חטאות ואשמות‪.‬‬ ‫שמעתי פעם מה'בית ישראל' מגור זצ"ל זי"ע‬ ‫שאומרים בתפילת הדרך ותצילנו מחיות רעות וכו'‬ ‫איפה יש היום חיות רעות בדרך‪ ,‬בכבישים‪ ,‬ברחובות?‬ ‫אלא הכוונה היא ל'חיות רעות' כמו אצל יוסף הצדיק‬ ‫עם אשת פוטיפר‪ .‬אנו מבקשים מהקב"ה‪ ,‬שכאשר‬ ‫נוסעים ברכבות‪ ,‬באוטובוסים‪ ,‬במטוסים‪ ,‬שישמור‬ ‫אותנו מכל אלו שמצירים אותנו מדרכי ד' שישמור‬ ‫עלינו מכל המניעות והפורענויות הללו‪.‬‬ ‫בלעם הרשע כשראה את כלל ישראל לשבטיו‬ ‫שאין פתחיהם מכוונים זה כנגד זה פתח ואמר 'מה‬ ‫טובו אהליך יעקב' ‪ -‬ראויים הללו לברכה‪ .‬שואלים‬ ‫חז"ל‪ ,‬הרי מה טובו אוהליך אלו בתי כנסיות ומדרשות‬ ‫ומה הקשר לבתיהם של ישראל? אלא בלעם הרשע‬ ‫ראה קהילות כאלו וראה קהילות כאלו‪ ,‬כל עדה‬ ‫ומנהגיה וכל אחד עובד בפנימיות אצלו ודואג לקהילתו‬ ‫שתתנהג כראוי ולא נלחם נגד השני וגם לא מחפש‬ ‫לבדוק כיצד הקהילה האחרת נוהגת אלא אדרבא הוא‬ ‫ראה שכל קהילה וקהילה מכבדת את האחרת ועל זה‬ ‫'פתח אמר' 'מה טובו' ‪ -‬ראויים הללו לברכה‪.‬‬ ‫חז"ל אמרו לא מצא הקב"ה כלי מחזיק ברכה אלא‬ ‫השלום‪ .‬יכול אדם להיות עשיר ברוחניות‪ ,‬בנחת‬ ‫יהודי‪ ,‬בריאות‪ ,‬והצלחה בכל העניינים אבל לא יהיה‬ ‫לזה קיום וגם חברת הביטוח הכי גדולה לא תעזור‬ ‫לו‪ .‬השפע יישאר ויהיה לו קיום רק על ידי השלום‬ ‫בעם ישראל לשבטיו‪.‬‬ ‫מתוך נאום הפרידה שנשא הגרח"מ וואזנר שליט"א‬ ‫בפני בני קהילתו בלונדון‪ ,‬באירוע שהתקיים לכבודו‬ ‫ערב נסיעתו לארץ הקודש‪.‬‬ ‫נכתב על ידי אחד השומעים‪.‬‬

‫צילום‪ :‬דב גפן‪ ,‬לונדון‬

‫הרבי מסאטמר זצ"ל זי"ע היה‬ ‫אומר‪" :‬אידן )יהודים(!‪ ,‬אני‬ ‫רוצה יהודים של לכתחילה‬ ‫ולא יהודים של בדיעבד"‪.‬‬ ‫והמרחק ביניהם הוא גדול‬ ‫מאוד יכול להיות יהודי שיש‬ ‫לו תפילין עם כל ההידורים ויש‬ ‫לו ציצית כפול שמונה אבל‬ ‫הוא מזלזל בזמן ק"ש ותמיד‬ ‫מחכה לרגע האחרון ורוצה‬ ‫לסמוך על שיטת הגאון ולבסוף‬ ‫מהרגל ומדיעבד יהיו גם ימים‬ ‫שהוא ישכח להגיד ק"ש‬ ‫בזמנה‪ .‬יהודים של לכתחילה‬ ‫יקפידו על קלה כבחמורה ולא‬ ‫יחפשו היתרים ויישארו תמיד‬ ‫ביראת שמים ולא יוותרו על‬ ‫הלכות ומנהגים‪.‬‬ ‫אלול תשס"ט ‪ -‬תשרי תש"ע קהילות ‬

‫עבר ה‬

‫ווה‬

‫ קהילות‬

‫ת יד‬

‫קהילה‬ ‫ע‬

‫אלול תשס"ט ‪ -‬תשרי תש"ע‬

‫יהדו‬

‫דות בארץ הייצוא‬ ‫של החילוניות‬ ‫השחיטה אסורה ואת ברית המילה רוצים לאסור האסלאם גובר ואנטי‪-‬יהדות מתעצמת‬ ‫החילוניות היא הדת והמתירנות היא האידיאל ובכל זאת זוכים יהודי שבדיה לפעילות‬ ‫יהודית מוגברת ולהפחת רוח חיים בקהילה היהודית המקומית בשטוקהולם‬ ‫ן אלחנן בינדר ן‬

‫ה‬

‫הרב גרייזמן בשיעור תורה טיפוסי‬

‫קהילה היהודית בשבדיה מאוחדת תחת‬ ‫קורת גג אחת ויש בה מסגרות אורתודו־‬ ‫כסיות לצד מסגרות קונסרבטיביות‪ .‬חברי‬ ‫הקהילה היהודית בשטוקהולם‪ ,‬שבה מרוכזים רוב יהודי‬ ‫המדינה‪ ,‬מונים כ‪ 4500-‬יהודים הרשומים כחברי קהילה‬ ‫מתוך אוכלוסיה יהודית של כ‪ 9000-‬איש‪.‬‬ ‫"בקהילה היהודית של‬ ‫שטוקהולם פועלים שני בתי‬ ‫כנסת אורתודוכסים"‪ ,‬מספר‬ ‫הרב מאיר הורדן מהעיר‬ ‫מודיעין בארץ ישראל‪ ,‬שכיהן‬ ‫כרבה של שטוקהולם מטעם‬ ‫הסוכנות במשך כעשר שנים‪,‬‬ ‫"יש את בית הכנסת עדת‬ ‫ישורון ואת בית הכנסת עדת‬ ‫ישראל‪ ,‬מדובר בשני בתי‬ ‫כנסת פעילים מאוד ושוקקי‬ ‫חיים יהודיים במלוא מובן‬ ‫המילה"‪.‬‬ ‫הגיע‬ ‫הורדן‬ ‫הרב‬ ‫לשטוקהולם לאחר שהוסמך בארץ ישראל לרבנות‬ ‫והוראה‪ ,‬כדי לשמש כראש הכוללים הפועלים בבתי‬ ‫הכנסת‪ .‬עם בואו לגור בעיר התמנה לרב בתי הכנסת‬ ‫ומשם בקשוהו לשמש גם כרב הקהילה‪ .‬התכניות של‬ ‫הרב הורדן היו קצרות מועד יחסית‪ ,‬לשנתיים ותו לא‪,‬‬ ‫אך לבקשת בני הקהילה האריך מעת לעת את שבתו‬ ‫עמם עוד ועוד שנים ומועדים‪ ,‬עד שהצטברו לעשר שנות‬ ‫רבנות על יהודי שבדיה‪.‬‬

‫הפעילות היהודית בקרב בני הקהילה הניבה פירות‬ ‫מתוקים‪ .‬היהדות מתחזקת ורבים מבני הדור הצעיר‬ ‫שלא מוצא מוסדות חינוך מתאימים להמשך לימודים‬ ‫במדינה עצמה‪ ,‬גולה למקומות של תורה‪ .‬עם זאת‬ ‫ולמרות ההצלחה‪ ,‬נאלץ הרב הורדן להיפרד מבני קהילתו‬ ‫האהובים בשל דאגתו לחינוך ילדיו שבגרו והוזקקו‬ ‫למוסדות תורניים שאינם מצויים בשבדיה‪.‬‬

‫מקלט מס‬ ‫את מקומו של הרב הורדן ממלא היום הרב יצחק‬ ‫נחמן‪ ,‬רבה של שטוקהולם‪ ,‬המכהן בתפקידו כשנה‬ ‫ומחצה‪" .‬הכרתי את הקהילה היהודית בשבדיה מזה‬ ‫שנים רבות כי כילד גדלתי תקופות ממושכות בשבדיה‬ ‫ואני גם דובר את השפה השבדית על בוריה‪ .‬כשבקשו‬ ‫שאבוא לשמש בקודש כרב הקהילה נעניתי לאתגר"‪,‬‬ ‫אומר הרב יצחק נחמן‪.‬‬ ‫הקהילה מאורגנת מאוד ומסודרת‪" .‬הקהילה בנויה‬ ‫על תשלומי מס חבר לקהילה‪ ,‬החברים משלמים לקופת‬ ‫הקהילה אחוז וחצי מהמס שהם חייבים לשלם על פי‬ ‫ההצהרות למס הכנסה‪ ,‬על פי החוק שמאפשר לתרום‬ ‫אחוז וחצי וזה סכום די נכבד לעתים שמאפשר לרבים‬ ‫לחוש שייכות לקהילה‪.‬‬ ‫"הרבה מאוד‪ ,‬ממש אלפים‪ ,‬מרגישים נכונות ומגלים‬ ‫רצון לתמוך בקהילה למרות שאינם שומרי תורה‬ ‫ומצוות‪ .‬בבתי הכנסת האורתודוכסים יש מניינים כל‬ ‫בוקר לשחרית ומניינים בשבת‪ .‬אנו גם עורכים ארוחת‬ ‫בוקר אחרי שחרית לאלו שצריכים ללכת לעבודה או‬

‫<<‬

‫אלול תשס"ט ‪ -‬תשרי תש"ע קהילות ‪7‬‬

‫<<‬

‫סתם לגיבוש פנימי‪ .‬גם בשבת אנו מקיימים סעודה‬ ‫שלישית מפוארת‪ .‬יש מקווה מהודר ורשימת כשרות‬ ‫מעודכנת‪ .‬בהחלט יש אפשרות לחיות חיים אורתו־‬ ‫דוכסים בשבדיה‪ ,‬מבחינת מסגרת"‪.‬‬ ‫חשוב להבין‪ ,‬מטעים הרב נחמן‪ ,‬כי כל יהודי שבדי‬ ‫ממוצע הוא בעל זהות יהודית חזקה מאוד עם סולי־‬ ‫דאריות גבוהה לבני עמו‪ .‬גם אם הוא לא ישתמש‬ ‫בשירות הקהילה ולא יבוא לבית הכנסת ובכלל לא‬ ‫יזדקק לקהילה‪ ,‬הוא ישלם סכום כסף נכבד כדי להיות‬ ‫חבר הקהילה ולשמור על זיקת שייכות מובהקת‬ ‫ליהדותו ולו באמצעות תשלום דמי חבר‪" .‬טוב לו‬ ‫לדעת שהקהילה פועלת ושקיימים שירותי יהדות‬ ‫ודת‪ ,‬גם אם הוא לא נעזר בהם"‪.‬‬

‫משנה עתים‬ ‫"כשאנחנו באנו לשבדיה כדי לראות את המקום‬ ‫ולתור את הארץ‪ ,‬באנו לכאן בקיץ"‪ ,‬מספר הרב חיים‬ ‫גרייזמן‪ ,‬שליח חב"ד בשטוקהולם‪" ,‬אני יליד ארץ‬ ‫ישראל ואשתי ילידת צרפת‪ ,‬שבדיה נראתה לנו קרובה‬ ‫יחסית גם לישראל וגם לצרפת‪ .‬נחתנו כאן בחודש אב‪,‬‬ ‫בתקופה היפה ביותר‪ ,‬כשהשמש זורחת כל היום וכמעט‬ ‫כל הלילה‪ ,‬האווירה נחמדה והאנשים חביבים ופתוחים‬ ‫ונינוחים‪ .‬כשנחתנו כאן כדי להשתקע ולהתחיל לעבוד‬ ‫זה היה בחודש טבת‪ ,‬בשיא החורף‪ ,‬הגענו למדינה‬ ‫חשוכה וקרה ונפגשנו עם אנשים אפרוריים משהו‬ ‫וסגורים‪ ,‬ממש עולם אחר"‪.‬‬ ‫"עם בואנו לשטוקהולם התקבלנו באדיבות על‬ ‫ידי הזרמים האורתודוכסים ובנימוס מאופק על ידי‬ ‫הפוליטיקאים המנהלים את הקהילה‪ .‬הם אמרו שאנו‬ ‫חופשיים לפעול ללא הפרעה אך גם ללא סיוע‪ .‬היום‪,‬‬ ‫אחרי שנים של פעילות‪ ,‬יש לנו ברוך השם יחסים‬ ‫טובים עם כל ראשי הקהילה היהודית"‪.‬‬ ‫פעילותו של הרב גרייזמן‪ ,‬נעשית עצמאית ולא‬ ‫תחת חסות הקהילה אך בשיתוף פעולה עם הקהילה‪.‬‬ ‫"יש התעניינות גדולה לכל ענין של יהדות‪ .‬אמת היא‬ ‫שהמצב אינו מזהיר וקיימת גם התבוללות גדולה וגם‬ ‫מנטאליות שבדית שמתייחסת בשליליות לכל סממן‬ ‫דתי‪ ,‬אבל הניצוץ היהודי מתעורר‪ .‬יהודים מחפשים‬ ‫אידישקייט ומעוניינים לשמוע ולהתקרב"‪.‬‬

‫כמעט ישיבה‬ ‫"אין מוסדות חינוך תורניים ולא היתה תשתית‬ ‫מספיקה של ביקוש ודרישה כך שאוכל להקים מוסדות‬ ‫חינוך שכאלו"‪ ,‬אומר הרב הורדן שעזב את שטוקהולם‪,‬‬ ‫"יש בית ספר יהודי אחד מעורב לכל היהודים שבו‬ ‫לומדים גם ילדים שאינם נחשבים ליהודים מבחינה‬ ‫הלכתית‪ .‬לא הצלחתי למצוא מספיק ילדים כדי לפתוח‬ ‫ולו כיתת לימוד נפרדת ליהודים בלבד‪ .‬אי אפשר‬ ‫להקים מוסד שלם לארבעה וחמישה ילדים‪ .‬כשהיו‬ ‫הילדים צעירים‪ ,‬עד לגיל בר מצוה הם ישבו בבית‬ ‫ולמדו תורה מפי אביהם‪ ...‬כשהבן הבכור גדל והגיע‬ ‫לגיל ישיבות החזרנו את המשפחה ארצה ועוד נשארתי‬ ‫להתגורר בשבדיה והייתי ארבע שנים נוסע מתמיד על‬ ‫קו הטיסות של שבדיה‪-‬ישראל"‪.‬‬ ‫"אכן‪ ,‬נושא מוסדות החינוך הוא נקודת התורפה‬ ‫של הקהילה"‪ ,‬נאנח הרב יצחק נחמן‪" ,‬לכן אנו תומכים‬

‫ קהילות‬

‫אלול תשס"ט ‪ -‬תשרי תש"ע‬

‫הגרי"מ לאו בביקור בסטוקהולם‪ .‬שני מימין‪ ,‬הרב חיים גרייזמן‪ ,‬מאחוריו נראה הרב מאיר הורדן‬

‫בילדים ובנוער שייצאו ללמוד במדינות אחרות‪ .‬יש‬ ‫בתי ספר יהודים עם שירות של מטבח כשר לילדים‬ ‫עד כיתה ט'‪ .‬מעבר לגיל זה אנחנו תומכים בילדים‬ ‫שימשיכו ללמוד בישיבה מחוץ למדינה"‪.‬‬ ‫הרב מספר כי נעשו בעבר מספר נסיונות להקים‬ ‫מסגרת לימודית תורנית לנערים ובחורים והם כשלו‪.‬‬ ‫"אין עדיין אפשרות‪ ,‬למרות שאנו מנסים להתקדם‬ ‫לקראת הקמת בית מדרש או ישיבה‪ .‬במקביל להמשך‬ ‫הפעילות לפתוח ישיבה‪ ,‬אנו מפתחים את בית המדרש‪.‬‬ ‫מעבים תוכניות לימודים בעוד יהדות‪ .‬מארגנים הרבה‬ ‫פעילויות לנוער‪ .‬יש ערבי חיזוק עם שירי הרב שלמה‬ ‫קרליבך‪ ,‬ישנה אגודת סטודנטים יהודית פעילה שאנו‬ ‫תומכים בה"‪.‬‬

‫הכל מותר‬ ‫"היהודים השבדים מושפעים לא מעט מתרבות‬ ‫החשיבה השבדית ומהאווירה המקומית וזה יוצר‬ ‫אמביוולנטיות מסוימת"‪ ,‬מסביר הרב הורדן‪" ,‬מצד‬ ‫אחד היהדות חשובה להם מאוד והם מרגישים תחושת‬ ‫שייכות עמוקה ליהדות גם אם למעשה אינם שומרי‬ ‫תורה ומצוות ולא מקפידים על קלה כחמורה‪ .‬מצד שני‬ ‫במדינה כמו שבדיה שהיא ערש החילוניות ויצואנית‬ ‫המתירנות לכל העולם כולו‪ ,‬אין זה מובן מאליו כלל‬ ‫להיות איש דתי‪ .‬המדינה כאן מאוד סֵקוּל ַאִרית ואנטי‬ ‫דתית‪ ,‬נגד כל דת מכל סוג‪ .‬יש לכך השפעה מהותית‬ ‫גם על האוכלוסייה היהודית"‪.‬‬ ‫"אם ארה"ב נחשבת למשל למדינה מאמינה באופן‬ ‫כללי ושם שמים שגור בפי הגויים כדבר טבעי מאליו‪,‬‬ ‫בשבדיה לא מזכירים שם שמים ואמונה נחשבת שם‬ ‫למוזרות‪ .‬זה המחסום הקשה של כל מי שרוצה להגביר‬ ‫את היהדות במדינה‪ .‬גישת היסוד היא גישה ששוללת‬ ‫כל זיקה לדת"‪.‬‬ ‫גם רבה הנוכחי של שטוקהולם נתקל במנטאליות‬ ‫הזאת‪" .‬העם השבדי הוא עם חילוני במהותו עד כדי‬ ‫כך שעצם החילוניות היא הדת כאן"‪ ,‬מסביר הרב‬

‫יצחק נחמן‪" ,‬המדינה היא לא רק חילונית אלא אפילו‬ ‫אנטי‪-‬דתית‪ .‬כאן המציאו את החילוניות וממילא יש‬ ‫כאן הרבה בעיות עם הסממנים השליליים המתירניים‬ ‫של הדברים החילוניים‪ ,‬שבאכסניה מכובדת זאת לא‬ ‫הייתי רוצה להרחיב בהם‪ ,‬אך ללא כל ספק המתירנות‬ ‫הזאת משפיעה על היהודי והשפעות הסביבה ניכרות‬ ‫באורח החיים‪ ,‬פעם פחות ופעם יותר"‪.‬‬ ‫"כמו שיהודי הגר במדינה דתית‪ ,‬גם אם לא של הדת‬ ‫היהודית‪ ,‬יהיה מטבע הדברים פחות מתירני ופחות‬ ‫חילוני כי החברה והסביבה משפיעים ללא כל ספק‪,‬‬ ‫הוא הדין להפך‪ ,‬אנו מזהים את המתירנות והחילוניות‬ ‫של הסביבה גם בתוכנו‪ ,‬לצערי"‪ ,‬מקונן הרב נחמן‪.‬‬

‫הקרח הפשיר ‪- -‬‬ ‫הרב גרייזמן מכיר היטב את התפיסה השבדית‬ ‫הגורסת כי אין להתבלט‪" .‬היהודים מפוזרים בכל העיר‬ ‫ולא גרים בריכוזיות‪ .‬בהדלקת נרות החנוכה הציבורית‬ ‫הראשונה שעשינו כשבאנו לשבדיה‪ ,‬אמרו לנו כולם כי‬ ‫השתגענו‪ .‬הציבור כאן מחונך מן השורש שאין לבלוט‬ ‫ושרצוי ומומלץ להנמיך קומה ברחוב ואילו אנו באנו‬ ‫בזקיפות קומה"‪.‬‬ ‫"התוצאה הייתה למעלה מכל השערה‪ .‬באו מאות‬ ‫יהודים לחזות בהדלקת נרות החנוכה‪ ,‬שעשינו על‬ ‫חנוכייה מקרח בשביל האטרקציה‪ .‬היום כבר לא‬ ‫צריך אטרקציה וזה האירוע הציבורי‪-‬יהודי הגדול‬ ‫ביותר הנערך ברחובה של עיר בשבדיה במשך השנה‪.‬‬ ‫סבורני שדווקא בגלל המנטאליות הקבועה השוללת‬ ‫התבלטות‪ ,‬גוברת ההתרגשות מאירוע שכל כולו‬ ‫פרסומי ניסא ובנוי על התבלטות‪ ,‬בגלל השוני החריף‬ ‫שבדבר"‪.‬‬ ‫סדר יומו של הרב גרייזמן נפתח בשש בבוקר‪ .‬את‬ ‫תפילת שחרית הוא מתפלל במנין הקבוע שבבית‬ ‫הכנסת האורתודוכסי‪ .‬אחר כך הוא פונה למשרדו‬ ‫הנמצא במרכז הקהילתי היהודי ומתחיל בעבודת‬ ‫הפצת היהדות‪ .‬שיעורי תורה מתקיימים לאורך כל‬

‫היום‪ ,‬אם שיעורים לרבים‪ ,‬אם שיעורים פרטיים‬ ‫ליחידים‪" .‬יש שיעור בגמרא לישראלים‪ ,‬יש שיעור‬ ‫קבוע בחומש‪ ,‬בפרשת השבוע‪ .‬כמו כן אני מכין ילדים‬ ‫לבר מצוה"‪.‬‬ ‫ילדיו של הרב גרייזמן לומדים בבית הספר היהודי‬ ‫המקומי‪ ,‬על פי החוק אסור להשאיר אותם בבית‬ ‫לחינוך על ידי ההורים וחייבים לשלוח אותם לבית‬ ‫ספר‪" .‬כמה פעמים בשנה אנו שולחים אותם לצרפת‬ ‫להורי אשתי‪ .‬אחרי הצהריים לומדים הילדים ב'חיידר‬ ‫השלוחים' באינטרנט"‪.‬‬

‫פורשים כנפיים‬ ‫מי שמתחזק בשמירת תורה ומצוות‪ ,‬יעבור לרוב‬ ‫לארץ או לארה"ב‪ ,‬מסביר לנו הרב הורדן‪ .‬יהודי שומר‬ ‫מצוות שעובד כל השבוע מתקשה להסביר לבוס שלו‬ ‫שהשבת נכנסת בשתיים ועליו לעזוב את העבודה‬ ‫לפחות בשתיים עשרה נניח‪ .‬ובמוצאי שבת עליו‬ ‫לחכות עם כל המשפחה עד לשתים עשרה בלילה כדי‬ ‫לעשות הבדלה‪ ,‬אלו לא חיים אידיאליים לשומר תורה‬ ‫ומצוות‪ ,‬לכן מי שכבר מתחזק בהתקרבות ליהדות‬ ‫המעשית‪ ,‬אם הוא יכול לעזוב את שבדיה ‪ -‬הוא‬ ‫עוזב"‪.‬‬ ‫"אם היו נשארים כאן כ‪ 30-‬מהמשפחות שהתחזקו‬ ‫ביהדות והחלו לשמור תורה ומצוות בעשור האחרון‪,‬‬ ‫הייתה הקהילה המקומית מתחזקת לאין ערוך וזה‬ ‫היה עוזר גם להם שהם לא לבד וגם לקהילה"‪ ,‬מסביר‬ ‫הרב גרייזמן הפועל בשבדיה במלוא המרץ‪" ,‬אבל מי‬ ‫שמתחזק עוזב‪ ,‬מה שגורם לקהילה להישאר במצבה‪,‬‬ ‫למרות ההצלחה עם היחידים"‪.‬‬ ‫קושי נוסף המגביל את היהודים השבדים הוא‬ ‫איסור השחיטה הקבוע בחוק‪" .‬מכיון והשחיטה אסורה‬ ‫בשבדיה היינו מייבאים בשר מאנגליה‪ ,‬זה כמובן הופך‬ ‫את החיים ללא הכי פשוטים‪ ,‬על אף שזכינו ועשינו‬ ‫מערכת כשרות ויש רשימת כשרות מכובדת היום של‬ ‫מוצרים מגוונים‪ ,‬הדברים הבסיסיים עדיין קשים‪.‬‬ ‫הצלחתי לקדם את הנושא לקראת הסדרה חוקית‬ ‫של היתר שחיטה ליהודים‪ ,‬אבל לא הצלחתי להשלים‬ ‫את זה"‪ ,‬אומר הרב הורדן‪.‬‬ ‫ולא רק על השחיטה יצא הקצף‪" .‬יש כאן הרבה‬ ‫כוחות בפרלמנט שרוצים לאסור לבצע ברית מילה‬ ‫באדם עד בואו לגיל ‪ ,"18‬מספר הרב יצחק נחמן‪,‬‬ ‫"אנו פועלים שלא תיאסר ברית המילה‪ ,‬די לנו בכך‬ ‫שהשחיטה היהודית אסורה ואנו נאלצים לייבא בשר‬ ‫כשר ממדינות אחרות‪ .‬שבדיה היא חלק מהשוק‬ ‫המשותף ואנו נעזרים בזה כדי ללחוץ על המדינה‬ ‫והשלטונות שלא ייאסרו ברית מילה"‪.‬‬ ‫"יש לי מקררים ענקיים וגם מקום אחסון שאני‬ ‫שוכר במיוחד לאחסנת אוכל כשר"‪ ,‬מתאר הרב גרייזמן‬ ‫בנינוחות מפתיעה‪" ,‬למרות שיש רשימת כשרות‬ ‫שמסייעת רבות לקהילה המקומית‪ ,‬הרבה מהמוצרים‬ ‫שברשימה אינם מבוססים על חלב ישראל או על פת‬ ‫ישראל ולא ברמת מהדרין‪ ,‬מה שמחייב אותנו להיערך‬ ‫מבעוד מועד בכמויות של אוכל"‪ .‬לא מדובר רק במזון‬ ‫למשפחתו של הרב גרייזמן‪ .‬על שולחנם סועדים מדי‬ ‫סעודת שבת כחמשה עשר אורחים‪.‬‬

‫מ האם 'הדת החילונית' גורמת לפעמים לרצות לעזוב‬ ‫את המדינה?‬ ‫"לא אומר ששקלנו לעזוב את הקהילה‪ ,‬אך בהחלט‬ ‫יש כאן הרבה מאוד סוגיות הדורשות פתרונות‬ ‫מורכבים"‪ ,‬משיב הרב יצחק נחמן לשאלתנו‪" ,‬יהודי‬ ‫שמגיע לכאן צריך להשתמש לא אחת עם פשרות‪ ,‬צריך‬ ‫לעשות בזה שימוש זהיר ומושכל‪ ,‬אך נקרים על דרכנו‬ ‫מצבים שבהם אנו נאלצים להסתייע בפשרות שלעצמי‬ ‫הייתי מעדיף לא להשתמש בהן ולא להסתמך עליהן‪.‬‬ ‫צריך לדעת ולהתייעץ עם גדולי ישראל כדי להחליט‬ ‫היכן חובה להתעקש והיכן ניתן להתגמש‪ .‬אולם אני‬ ‫מעריך ואולי גם יודע שזאת התלבטות המאפיינת‬

‫ההגבלות החוקיות המחייבות נוכחות של רופא בשעת‬ ‫עריכת הברית‪ .‬אחרי הברית הציע הרב אלטבא לבחור‬ ‫יהודי שהשתתף בברית להניח תפילין‪ .‬הצעיר אמר כי‬ ‫ישמח מאוד להניח תפילין מאחר ומעודו לא הניח‬ ‫תפילין‪ .‬לשאלת הרב אלטבא מדוע לא הניח תפילין‬ ‫השיב הצעיר כי הוריו לא ערכו לו בר מצוה מאחר‬ ‫ואינו מהול והם לא רצו להקדים בר מצוה לברית‬ ‫מילה‪ .‬הרי יש סדר בחיים‪."...‬‬ ‫"המוהל הניח לו תפילין ועל המקום נדברו לערוך‬ ‫לו ברית מילה במועד מוסכם‪ .‬לאחר זמן מה שוב‬ ‫הבאנו את המוהל מצרפת‪ ,‬התכנסו בקליניקה רפואית‬ ‫מוסמכת של יהודי רופא‪-‬כירורג שאותו פגשתי בצפון‬

‫"מאות יהודים באו לחזות בהדלקת נרות החנוכה שעשינו על חנוכייה מקרח"‪ .‬הרב גרייזמן בהדלקה‬

‫"יש כאן הרבה כוחות בפרלמנט שרוצים לאסור לבצע ברית מילה באדם עד בואו‬ ‫לגיל ‪ ,"18‬מספר הרב יצחק נחמן‪" ,‬אנו פועלים שלא תיאסר ברית המילה‪ ,‬די לנו‬ ‫בכך שהשחיטה היהודית אסורה ואנו נאלצים לייבא בשר כשר ממדינות אחרות‪.‬‬ ‫שבדיה היא חלק מהשוק המשותף ואנו נעזרים בזה כדי ללחוץ על המדינה‬ ‫והשלטונות שלא ייאסרו ברית מילה"‪.‬‬ ‫עבודתו של כל יהודי הנמצא במקום מרוחק מיהדות‬ ‫עם קהילה שיש בה נסיבות רבות ושונות"‪.‬‬

‫יש סדר בחיים‬ ‫גם האירועים הפרטיים מנוצלים להטמעת ערכי‬ ‫היהדות‪" .‬כשערכנו ברית מילה לבננו עשינו זאת ברוב‬ ‫פאר וחגיגיות‪ .‬הבאנו מצרפת את המוהל הרב אלטבא‪,‬‬ ‫שהוא יהודי חרדי וגם רופא כך שהוא עונה גם על‬

‫המדינה באחד מביקורי באזור ושם בוצעה הברית‬ ‫כהלכה וכחוק‪."...‬‬ ‫"בצפון שבדיה הייתי בחנוכה כשנסעתי להדליק שם‬ ‫נרות חנוכה‪ .‬היינו די צריכים להזדרז בהדלקת נרות‬ ‫חנוכה בנקודה הכי צפונית בעולם‪ ,‬כי השמש שזורחת‬ ‫בחנוכה בשעה עשר שוקעת באחת וחצי בצהריים‪,‬‬ ‫כלומר בערב‪ ...‬התאספו ‪ 30‬יהודים והספקנו להדליק‬ ‫את נרות החנוכה בהתרגשות לפני השקיעה‪ ,‬משם‬ ‫הכרתי את הכירורג שסייע לנו בעריכת הברית"‪.‬‬

‫אלול תשס"ט ‪ -‬תשרי תש"ע קהילות ‪9‬‬

‫עלילת האיברים‬

‫השבדים לא אנטישמים!‬

‫בשבועות האחרונים רעשה וגעשה מדינת ישראל‬ ‫מזעם וחרון אף על ראשי המדינה השבדית שלא‬ ‫הוקיעו בגלוי עיתון שפרסם כי חיילי צה"ל סוחרים‬ ‫באיברים של פלסטינים‪ .‬עד כדי כך ששר החוץ השבדי‬ ‫שאמור היה לבקר בישראל ביטל את ביקורו‪.‬‬ ‫השאלה היא האם באמת נמנה העם השבדי על‬ ‫העמים השוטמים את העם היהודי או שמדובר בויכוח‬ ‫נקודתי ספציפי על מגבלות חופש הביטוי הנחשב לערך‬ ‫מקודש בשבדיה‪.‬‬ ‫לדעתו של הרב יצחק נחמן‪ ,‬רבה של שטוקהולם‪,‬‬ ‫"שבדיה אינה נגד יהודים דווקא אלא נגד כל סוגי‬ ‫הדתיים‪ .‬הכתבה על סחר באיברים פורסמה בעיתון‬ ‫שלא כל כך נחשב‪ .‬זה עיתון שהרבה פעמים נוהג‬ ‫להוציא את ישראל בצורה הכי שלילית שיש והפעם‬ ‫הם לקחו את זה עוד צעד"‪.‬‬ ‫עוד אומר רבה של שטוקהולם‪ ,‬כי "ללא ספק‪,‬‬ ‫המתיחות שנוצרה בין מדינת ישראל לשבדיה‪ ,‬יוצרת‬ ‫גם מתיחות לקהילה‪ .‬באופן רשמי שיגרה הקהילה‬ ‫מחאה מנומקת ומפורטת למערכת העיתון‪ ,‬לממשלה‬ ‫השבדית ולכל הרשויות‪ .‬כתבנו שפרסום עלילת הכזב‬ ‫אינה מקובלת עלינו‪ .‬הלכתי לרדיו והתראיינתי בתוקף‬ ‫נגד פרסום העלילה‪ ,‬הסברתי שזה איום אך גם מכאיב‬ ‫שעיתונים בשבדיה מעזים להדפיס דברים כאלו ללא‬ ‫מורא"‪.‬‬ ‫"עם זאת‪ ,‬לא מדובר באנטישמיות‪ .‬בעיתון יש כמה‬ ‫וכמה אנשים שמאז ומעולם מאוד מתנגדים למדינת‬ ‫ישראל והם אנטי‪-‬ציונים‪ ,‬אנטישמיים‪ .‬הם רק נגד‬ ‫הציונות שהיא לדעתם 'אפרטהייד' נגד הערבים"‪.‬‬ ‫את הנקודה הזאת מרחיב הרב מאיר הורדן‪ ,‬רבה‬ ‫לשעבר של שטוקהולם‪ .‬לדבריו‪" ,‬האוכלוסייה השבדית‬ ‫מזדהה תמיד עם מי שנחשב ונתפס כצד החלש‪ ,‬זו‬ ‫הסיבה שבסכסוך הישראלי‪-‬פלסטיני הם נוטים לטובת‬ ‫הפלסטינים‪ .‬העניין הוא שמרוב נטייה לטובת הצד‬ ‫ה'חלש' הם נסחפים וכותבים בצורה שחרגה מעבר‬ ‫לכל פרופורציות‪ ,‬אבל זאת לא אנטישמיות ולא זאת‬ ‫ההגדרה‪ .‬כל העניין הוא שאנחנו נתפסים החזקים‬ ‫שפוגעים בחלשים‪ .‬פרסום העלילה היא דוגמא אופיינית‬ ‫לכך שמרוב להיטות להגן על החלש‪ ,‬הם לא מסתכלים‬ ‫לבדוק עובדתית מה נכון ומה לא"‪.‬‬ ‫‪ #‬האם קיימת אנטישמיות ברחוב השבדי?‬ ‫"למען האמת‪ ,‬השבדי הממוצע לא יודע בכלל שאני‬ ‫יהודי"‪ ,‬אומר הרב גרייזמן‪" ,‬הם מזהים יהודי עם כיפה‪,‬‬ ‫אבל אני בחליפה ומגבעת‪ ,‬את זה הם לא מכירים‪ .‬הם‬ ‫חושבים שאני מוזר‪ ,‬זה כן‪ .‬הרוב מבלבלים אותי עם‬ ‫כת ההיימיש ופונים אלי בשאלות על הכת‪ .‬אחרים‬ ‫שואלים אם אני אקדמאי‪ ,‬או עובד בקרקס‪ ,‬או יווני‬ ‫אורתודוכסי‪ .‬אמנם‪ ,‬המוסלמים יודעים היטב שאני‬ ‫יהודי‪ ,‬הם מכירים את הדמות היהודית המקורית‪.‬‬ ‫התלבושת מסייעת לי מאוד בזיהוי יהודים הפונים‬ ‫אלי ויוצרים קשר‪ ,‬אם במרכזי קניות‪ ,‬אם ברכבת‪ ,‬אם‬ ‫באוניברסיטה"‪.‬‬ ‫אלחנן בינדר‬

‫ קהילות‬

‫אלול תשס"ט ‪ -‬תשרי תש"ע‬

‫הרב יצחק נחמן בשיעור עם בני נוער בבית הכנסת‬

‫המגבעת או הכיפה בקסקט‪ ,‬אולם בסך הכל‬ ‫"שם‪ ,‬בצפון המדינה‪ ,‬פגשתי קיבוצניק‬ ‫אין מתיחות אנטישמית מסוכנת‪" .‬קיימים‬ ‫ישראלי בן ‪ 63‬שנענה בשמחה להצעתי להניח‬ ‫מתחים פוליטיים כשבארץ יש מתיחות‬ ‫לו תפילין ואמר כי זו הפעם הראשונה בחייו‪.‬‬ ‫בטחונית עם הרבה הרוגים בצד הפלסטיני‪,‬‬ ‫הוא היה צריך להגיע מארץ הקודש לצפון‬ ‫יכולים להיות אירועים מקומיים כאן בשבדיה‪,‬‬ ‫העולם כדי להניח תפילין"‪.‬‬ ‫אך ברחוב של כל יום ויום אין מתח"‪.‬‬ ‫היהדות השבדית אינה צומחת למרומים‪,‬‬ ‫נחבאים על הכלים‬ ‫אך מעשירה את הקיים‪" .‬יש שני מניינים‬ ‫ישנה פעילות מבורכת מאוד של תנועת‬ ‫יומיים של תפילת שחרית‪ ,‬אך הם מבוססים‬ ‫ידי‬ ‫בני עקיבא ופעילות מסורה של חב"ד‪ ,‬על‬ ‫על ניצולי השואה ובני הדור הקודם"‪ ,‬מסכם‬ ‫בקהילה‬ ‫הרב חיים גרייזמן שמפיח רוח חיים‬ ‫הרב הורדן‪" ,‬תחילה חשבנו שהמניינים ידעכו‪,‬‬ ‫ללמוד‬ ‫כמה‬ ‫היהודית‪ .‬מכל מחזור שנתי עולים‬ ‫ברוך השם הם קיימים אך אם לסמוך על בני‬ ‫בגישה‬ ‫תומכים‬ ‫בארץ‪ .‬ההורים של הנערים‬ ‫הדור הצעיר העתיד אינו משביע רצון מחמת‬ ‫תורה‬ ‫דברי‬ ‫לשמיעת‬ ‫הזאת‪ .‬יש צמאון חזק‬ ‫העבודה שמי שמתחזק פורש‬ ‫בהשקפה‬ ‫ושיעורים‬ ‫כנפיים ועוזב לארץ אחרת‪.‬‬ ‫כמובן‬ ‫יהודית‪,‬‬ ‫ההתבוללות אוכלת קשה‬ ‫מותאמים‬ ‫שהשיעורים‬ ‫ביושבי הארץ היהודים‪,‬‬ ‫לרמת ההשכלה היהודית‬ ‫כמו רוב הקהילות הקטנות‬ ‫שאינה גבוהה‪" .‬שיעור‬ ‫באירופה שעל פי כל תחזית‬ ‫בדף היומי אי אפשר‬ ‫הם בדרך להימחק בגלל‬ ‫אבל‬ ‫עוד לייסד במדינה‪,‬‬ ‫שיעור מוגזם ומזעזע של‬ ‫אומר‬ ‫אולי עם הזמן"‪,‬‬ ‫‪ 90%‬התבוללות המכלה‬ ‫אחד הרבנים‪.‬‬ ‫את הקהילה מבתוכו"‪.‬‬ ‫חשים‬ ‫שבדיה‬ ‫"יהודי‬ ‫"יש כאן אהדה ליהודים‬ ‫עצומה‬ ‫סולידאריות‬ ‫ולישראל‪ ,‬אלא שאנשים‬ ‫לישראל ויש להם קשר‬ ‫לא יכולים לקום ביום‬ ‫רגשי בל ינותק עם‬ ‫אחד ולעזוב את חייהם‪.‬‬ ‫הארץ‪ .‬לרבים מהם‬ ‫יש בעלי בתים שפיתחו‬ ‫דירות ונכסים בישראל‪ .‬הרב יצחק נחמן‪ ,‬רבה הראשי של סטוקהולם‬ ‫עסקים ובנו בשבדיה חיים‬ ‫זה שאינם יוצאים מגדרם‬ ‫שלמים‪ .‬אבל בהחלט הרבה‬ ‫אוהדת‬ ‫קהל‬ ‫דעת‬ ‫להילחם בשבדיה למען‬ ‫בעלי בתים מודאגים מההתפתחות העוינת‬ ‫האמריקאים‬ ‫שהלוביסטים‬ ‫לישראל כמו‬ ‫במדינה המשולבת בהתגברות האסלאם‪ .‬יש‬ ‫המנטאליות‬ ‫בגלל‬ ‫זה‬ ‫בוושינגטון‬ ‫עושים‬ ‫כאן להערכתי חצי מליון מוסלמים באוכלוסיה‬ ‫בניהם‬ ‫או‬ ‫שואה‬ ‫ניצולי‬ ‫הם‬ ‫כאן‬ ‫רבים‬ ‫השבדית‪,‬‬ ‫של תשע מליון וזה משפיע‪ .‬בעיר הדרומית‪,‬‬ ‫של ניצולי שואה ששיקמו את חייהם בשבדיה‬ ‫מלמה‪ ,‬זה יותר בולט"‪.‬‬ ‫עליהם‬ ‫אחרי המלחמה וגדלו על התפיסה כי‬ ‫"רואים בעין כיצד המצב נהיה יותר חמור‬ ‫לא‬ ‫כדי‬ ‫לבלוט‪,‬‬ ‫לחיות בשקט‪ ,‬לא להתבלט ולא‬ ‫אם כי הדאגה המכרסמת טרם החריפה למצב‬ ‫לעורר את חמת הגויים"‪.‬‬ ‫חירום של לקום ולעזוב‪ .‬התקווה שלי היא‬ ‫אירופה‬ ‫מדינות‬ ‫בכל‬ ‫התגברות האסלאם‬ ‫כי את הילדים הם יחנכו להיות שומרי תורה‬ ‫בולטת‪.‬‬ ‫בצורה‬ ‫לא‬ ‫כי‬ ‫אם‬ ‫מורגשת גם בשבדיה‬ ‫ומצוות‪ ,‬לדבוק במסורת שלנו ולהתקדם‬ ‫מאוד'‬ ‫ש'עדיף‬ ‫מובהקים‬ ‫ערביים‬ ‫ישנם אזורים‬ ‫לעלות לארץ ישראל‪ .‬זה מה שאני שואף אליו‬ ‫את‬ ‫להמיר‬ ‫ורצוי‬ ‫כיהודי‬ ‫שם‬ ‫להיראות‬ ‫לא‬ ‫ללא הרף בשיחותיי עם היהודים כאן"‪.‬‬

‫בולגריה‪ :‬מאות יהודים בראשות רבי יאשיהו פינטו‬ ‫שליט"א התפללו על קברו של בעל ה'פלא‪-‬יועץ'‬ ‫המשיך הציבור באמירת סליחות בקול נעים ובמנגינת‬ ‫הימים הנוראים‪ ,‬באמירת פרקי תהלים ובתפילת מנחה‬ ‫ברוב עם‪.‬‬ ‫בסיום התפילות נהר הציבור הגדול לסעודת מצוה‬ ‫שהוכנה לכבודו של בעל ה'פלא‪-‬יועץ' באוהל רחב‬ ‫ידיים וביד רחבה‪ ,‬כאשר כל שפע המאכלים ומיני‬ ‫המשקה המרובים הובאו ישירות מהארץ‪.‬‬

‫'יראה ישועות'‬

‫הרב יאשיה פינטו בקרב עשרות העולים לקברו של ה"פלא יועץ"‪ .‬לצידו נראה יושב הנגיד מר אדוארדו אולשטיין‬

‫מאת משה גוטמן‪ ,‬בולגריה‬ ‫מאות יהודים מארץ ישראל ומדינות נוספות בעולם‬ ‫השתטחו על ציונו של בעל ה'פלא‪-‬יועץ' שבעיירה‬ ‫סילסטרה הנמצאת במדינת בולגריה‪ ,‬בתפילה לקראת‬ ‫הימים הנוראים לכתיבה וחתימה טובה‪.‬‬ ‫את מסע התפילה שהחל בשיעור תורה ומוסר‬ ‫מתובל במשלים ודברי התעוררות היוצאים מלב‬ ‫אוהב‪ ,‬הוביל הרה"ג רבי יאשיהו פינטו שליט"א‪ ,‬רב‬

‫קהילת 'שובה ישראל'‪ ,‬המתגורר לחילופין באשדוד‬ ‫ובמנהטן ומצודת הנהגתו פרושה על פני מספר מדינות‬ ‫בעולם‪.‬‬ ‫בשיעור המוסר הממושך עורר הרב פינטו את הציבור‬ ‫לתיקון מעשיהם לקראת ימי הדין הממשמשים ובאים‬ ‫והאריך לדבר בהרחבה בענייני שכר ועונש ובתורת‬ ‫הגלגולים על פי האר"י הקדוש זיע"א ותלמידו רבי‬ ‫חיים ויטאל זיע"א שהרב פינטו נמנה על צאצאיו‪.‬‬ ‫כתום השיעור באוהל ציונו של בעל הפלא יועץ‪,‬‬

‫המנהג לעלות לציונו של בעל ה'פלא‪-‬יועץ' זמן קצר‬ ‫לפני התחדש שנה חדשה‪ ,‬הונהג בשנים האחרונות על‬ ‫ידי הרב פינטו הרואה עצמו כתלמיד של בעל ה'פלא‪-‬‬ ‫יועץ' והוגה בספריו באופן תדיר‪.‬‬ ‫אל מסע ההתעוררות והתשובה של הרב פינטו‬ ‫על קברו של בעל ה'פלא יועץ' נלוו דיינים ורבני‬ ‫קהילות‪ ,‬עשרות אברכים הלומדים במוסדותיו להוראה‬ ‫ודיינות‪ ,‬אילי הון מפורסמים מארץ ישראל והעולם‬ ‫כולו המסתופפים בצלו‪ ,‬אנשי עסקים ואישי ציבור‬ ‫רבים‪ ,‬וכן מאות יהודים מכל החוגים הנמנים על בני‬ ‫קהילתו‪.‬‬ ‫בחצר הציון הק' נבנתה מקווה מיוחד לתועלת‬ ‫המתכנסים מאחר ועל פי המסורה הבטיח בעל‬ ‫ה'פלא‪-‬יועץ' כי כל מי שיטבול ויבוא להתפלל על‬ ‫קברו בלב נשבר יזכה ויראה ישועות גדולות‪.‬‬ ‫לאחר שעות ארוכות של התעלות ותפילה‪ ,‬התפזרו‬ ‫הנוכחים לארצותיהם בתפילה כי שומע קול תפילה‬ ‫יקבל את תפילותיהם להתברך בשנה טובה בזכות‬ ‫תפילת הצדיקים וכוח הרבים‪.‬‬

‫בלונדון חגגו מאה שנה‬ ‫ל'בן איש חי' זצוק"ל‬ ‫כחמש מאות איש מכל מקהלות הספרדים בלונדון התאספו בכדי לציין‬ ‫מאה שנה להסתלקותו של רבינו יוסף חיים זצוק"ל בעל ה"בן איש חי"‬ ‫באירוע שאורגן על ידי תלמוד התורה הספרדי "תורת אמת" בלונדון‪.‬‬ ‫הרב מרדכי ניסים מק"ק "היכל לאה" ומנהל הת"ת מסר כי "היה זה‬ ‫כחה הנפלא של האחדות שאיחד כל כך הרבה רבנים וקהילות‪ .‬זוהי ללא‬ ‫ספק הדרך המתאימה ביותר בכדי לתת כבוד לצדיק ולמי שהיה רבן‬ ‫של כל ישראל"‪.‬‬ ‫בין הרבנים המשתתפים‪ :‬הגאון רבי אברהם דוד שליט"א‪ ,‬המרא‬ ‫דאתרא המשמש כדיין דק"ק הספרדים בלונדון וכחבר במועצת רבני‬ ‫אירופה‪ ,‬הגאון רבי פנחס טולדנו שליט"א‪ ,‬הגאון רבי אהרן בצוץ שליט"א‪,‬‬ ‫הגאון רבי אברהם גבאי שליט"א‪ ,‬הגאון רבי ישראל מלול שליט"א‪ ,‬הגאון‬ ‫רבי דורון אחיאל שליט"א‪ ,‬הגר"י שטרוקס שליט"א‪ ,‬הגאון רבי משה‬ ‫חליבה שליט"א‪ ,‬הגאון רבי ליבוש העלר שליט"א‪ ,‬הגאון רבי מדרכי פימה‬ ‫שליט"א‪ ,‬והגאון רבי מדרכי כהן שליט"א‪ .‬אורח הכבוד היה רבי יונתן‬ ‫ריאטי‪ ,‬יועץ בכיר בענייני חינוך וקירוב ומצאצאי ה'בן איש חי'‪.‬‬ ‫אורחים נוספים‪ :‬הגאון רבי אפרים פדווא שליט"א‪ ,‬גאב"ד התאחדות‬ ‫קהילות החרדים בלונדון‪ ,‬הגאון רבי אלחנן הלפרין שליט"א‪ ,‬יו"ר‬ ‫התאחדות קהילות החרדים בלונדון‪ ,‬הגאון רבי אליעזר שנייבלג שליט"א‬ ‫הגאון רבי שלמה פרישוואסר שליט"א‪ ,‬והגאון רבי יעקב מושקוביץ‬ ‫שליט"א‪.‬‬

‫הגאון רבי אברהם דוד שליט"א‪ ,‬דיין דק"ק הספרדים בלונדון וחבר מועצת רבני אירופה‪ ,‬נואם באירוע‬

‫הגאון רבי אלחנן היילפרין שליט"א‪ ,‬יו"ר התאקה"ח בלונדון נושא דברי ברכה‬

‫אלול תשס"ט ‪ -‬תשרי תש"ע קהילות ‪11‬‬

‫פולין‪ :‬בית כנסת ששימש למשרדי תנועת הנוער‬ ‫"היטלר‪-‬יוגנד" נפתח מחדש בתפילות ראש השנה‬ ‫מאת מרדכי כספי‬ ‫עבור יהודי קהילת דז'ורז'וניוב בפולין )רייכנבך בגרמניה‪ ,‬לשעבר(‬ ‫ראש השנה היה מרגש במיוחד‪ .‬בית הכנסת של הקהילה עבר‬ ‫בשבעים השנים האחרונות גילגולים רבים‪ 25 .‬שנה ניצב שומם‪,‬‬ ‫ואף עמד בפני סכנת קריסה‪ .‬בליל ראש השנה תש"ע‪ ,‬סגרה הקהילה‬ ‫היהודית בדז'ורז'וניוב מעגל‪ .‬בית הכנסת שב לפעול והתקיימו בו‬ ‫תפילות ראש השנה ברוב עם בסיוע מרכז רבני אירופה‪.‬‬ ‫לקהילת דז'ורז'וניוב ולבית הכנסת שלה היסטוריה מלאת‬ ‫תהפוכות אשר מהווה כמעין "מיקרו‪-‬קוסמוס" של כל המאורעות‬ ‫שעברו על חבל ארץ זה ב‪ 70-‬השנים האחרונות‪ .‬החל ממלחמת‬ ‫העולם השנייה‪ ,‬דרך סיפוחה של העיר מגרמניה לפולין והשלטון‬ ‫הקומיניסטי במקום ועד לנטישת אחרוני היהודים את דז'ורז'וניוב‬ ‫בשנת תשמ"ד‪.‬‬ ‫סיפור מרגש במיוחד כרוך בהצלתו של בית הכנסת מחורבן‬ ‫במהלך מלחמת העולם השנייה‪ .‬בית הכנסת הינו אחד מתוך‬ ‫שלושה בתי כנסת ששרדו באיזור זה‪ .‬עד למלחמת העולם השנייה‬ ‫נקראה העיר 'רייכנבך' והייתה חלק מגרמניה‪ ,‬עם פרוץ המלחמה‬ ‫ורדיפת היהודים שקדמה לה‪ ,‬פנו עשירי ונכבדי הקהילה היהודית‬ ‫בעיר לעובד הגרמני הגוי של הקהילה היהודית‪ ,‬אשר עבד בתחזוק‬ ‫המקום‪ ,‬בבקשה שירכוש בכסף שיתנו לו את בית הכנסת מידי‬

‫תצלום מבנה בית הכנסת בדז'רז'וניוב מבחוץ‬

‫ברכות מאליפות‬ ‫לאישים הדגולים‪ ,‬רבי‪-‬פעלים לתורה וליהדות ולהאדרת כבוד‬ ‫שמים בקרב קהילות הקודש באירופה‪ ,‬העומדים לימין כת"ר‬ ‫הרבנים בתמיכה וסיוע כשליחם ואנשי אמונם של מרנן ורבנן חברי‬ ‫מועצת רבני אירופה שליט"א‪ ,‬לרגל השמחה במעונם‪:‬‬

‫ה"ה הרב מנחם מרגולין הי"ו‬ ‫מנכ"ל מרכז רבני אירופה‬ ‫להולדת הבן שיחי'‬ ‫ולהרב אריה גולדברג שליט"א‬ ‫סמנכ"ל מרכז רבני אירופה‬ ‫להולדת הנכד שיחי'‬

‫ולכל המשפחות המכובדות שיחי'‬

‫יזכו לרוות מהם ומכל יוצ"ח מלוא חופניים נחת‪ ,‬מתוך בריות גופא ונהורא מעליא‬

‫מברכים בכל לב‪,‬‬ ‫צוות העובדים‬

‫‪ 12‬קהילות‬

‫אלול תשס"ט ‪ -‬תשרי תש"ע‬

‫מערכת קהילות‬ ‫מגזין רבני אירופה‬

‫השלטונות וזאת במטרה להצילו מהגורל שפקד את שאר בתי הכנסת בגרמניה‪.‬‬ ‫הגרמני ששמו היה קונרד שפרינגר נענה לבקשתם‪ ,‬וכך החורבן פסח על בית‬ ‫הכנסת‪ ,‬אשר "הוסב" במהלך המלחמה למקום מושבם של משרדי תנועת‬ ‫הנוער ההיטלראית "היטלריוגנד" )נערי היטלר(‪.‬‬ ‫עם שוך המלחמה‪ ,‬כאשר החלו לחזור לעיר ניצולי הגטאות ויהודים‬ ‫מהעיירות‪ ,‬פנה קונרד ליהודים השבים ומסר להם את המפתחות של בית‬ ‫הכנסת ובית העלמין היהודי המקומי‪ ,‬ללא בקשת כל תמורה כספית תוך כדי‬ ‫שהוא מסביר להם ש"אני את תפקידי סיימתי‪ ,‬כעת בית הכנסת חוזר אליכם"‪.‬‬ ‫נכדו של קונרד שמתגורר כיום בברלין‪ ,‬נמצא עדיין בקשר עם יהודי העיר‪.‬‬ ‫במשך השנים ידע בית הכנסת עליות ומורדות‪ .‬לאחר מלחמת העולם‬ ‫השנייה חלה בעיר פריחה יהודית מחודשת שנגדעה רק בפרעות מרץ ‪,1968‬‬ ‫כאשר בהשראת השלטונות הקומוניסטיים במקום מאות אלפי יהודי פולין‬ ‫נרדפו וגורשו מעבודתם ולבסוף עזבו את פולין‪ .‬עם זאת עד ‪ ,1984‬אז הופסקו‬ ‫החיים היהודים לגמרי בעיר‪ ,‬בית הכנסת היה פעיל ברציפות‪.‬‬ ‫ב‪ 25-‬השנים האחרונות עמד בית הכנסת שומם לחלוטין‪ ,‬חלונותיו נשברו‪,‬‬ ‫גדרותיו נפלו ובמהלך שריפה שפרצה במקום אף נפערו חורים בגגו‪ .‬בלילות‬ ‫פקדו את המקום בקביעות שיכורים פולניים ותושבים מקומיים נהגו לזרוק‬ ‫בו את האשפה שלהם‪.‬‬ ‫בשנת ‪ ,2004‬נטל על עצמו מר רפאל אליאס בלאו‪ ,‬תושב העיר לשעבר‪,‬‬ ‫להחזיר עטרה ליושנה‪ .‬בשילוב כוחות עם כל היהודים שנותרו במקום‪20 ,‬‬ ‫במספר‪ ,‬הקים רפאל את עמותת "ביתינו חי"‪ ,‬אשר רכשה את בנין בית הכנסת‬ ‫ושיפצה אותו‪.‬‬ ‫"כעת לאחר חמש שנים מאז רכשנו את המבנה ושפצנו אותו‪ ,‬ולאחר ‪25‬‬ ‫שנה בהן לא נשמע בו קול תפילה‪ ,‬חזר בית הכנסת לפעול בתפילת ראש השנה‬ ‫החגיגית" ‪,‬מספר רפאל בהתרגשות‪.‬‬ ‫לכבוד המאורע הגיעה גם למקום קבוצה של ‪ 50‬יהודים מכל העולם‪ ,‬מארץ‬ ‫ישראל‪ ,‬ארה"ב‪ ,‬שוודיה‪ ,‬דנמרק‪ ,‬גרמניה ועוד‪ ,‬אשר גורשו ועזבו את פולין‬ ‫במאורעות מרץ ‪.1968‬‬ ‫התפילות נערכו במקום בסיוע "מרכז רבני אירופה"‪ ,‬אשר לקחו על עצמם‬ ‫את המימון לרכישת כל הדרוש לקיום התפילות‪ ,‬כולל סידורים‪ ,‬טליתות‬ ‫ושופר‪ ,‬ונוהלו בסיוע בית חב"ד בוורשא בראשות הרב שלום ב‪ .‬סטמבלר אשר‬ ‫שיגר למקום בחורים בכדי שישמשו כחזנים ותוקעים‪.‬‬

‫בס"ד‬

‫‪³‡°‬‬

‫ציג‪:‬‬ ‫להציג‪:‬ג‪:‬‬ ‫להצי‬ ‫גאים לה‬

‫בס"ד‬

‫הודעה חשובה לרבני הקהילות‪ ,‬מורי‬ ‫הוראה ולומדי התורה באירופה‬ ‫לאור ההצלחה בארגון התוכניות והקורסים בענייני חופה וקידושין‬ ‫הננו שמחים להודיע כי הננו פותחים את ההרשמה לקורס השלישי‪.‬‬ ‫התוכנית כוללת לימוד עצמי של כל ההלכות הנדרשות וקורס בן‬ ‫תשעה שיעורים לאלו המתעתדים להיות רבני קהילות‪ .‬כמובן שגם‬ ‫רבנים שכבר מסדרים קידושים בפועל יקבלו תועלת עצומה ברענון‬ ‫כל הידיעות ועדכון דעות גדולי הדור‪.‬‬

‫הקורס יכלול בעז"ה את הנושאים הבאים‪:‬‬ ‫דיני היתר נישואין בישראל;‬ ‫דיני היתר נישואין לכהן;‬ ‫דיני עדים פסולים וכשרים;‬ ‫דיני הקידושין;‬ ‫דיני החופה והנישואין;‬ ‫כתיבת כתובה כהלכתה למקרים השונים;‬ ‫תיקוני טעויות והחלפת כתובה‪ .‬כתובה מול הסכמי ממון‬ ‫אזרחיים;‬ ‫נישואין רפורמיים ואזרחיים‪ ,‬ותיקוניהם;‬ ‫סידור קידושין על הסדר בשים לב לכל הבעיות העלולות‬ ‫להתעורר‪.‬‬ ‫השיעורים יועברו ע"י הגאון רבי אליהו בר שלום מעיה"ק‬ ‫ירושלים‪ ,‬דיין ומחבר ספר "משפט הכתובה"‪ ,‬אשר ידיו רב לו‬ ‫בנושאים אלה וכבר נתמחה בעריכת קורסים אלו בישראל‬ ‫וברחבי העולם‪.‬‬ ‫בקורס ישתתף ויעביר הרצאות גם הרב שמחה כהן שליט"א‬ ‫מארה"ק בעל מח"ס 'הבית היהודי'‪.‬‬ ‫הקורס יתקיים בבריסל בימים ט'‪-‬י"א מר‪-‬חשון ה'תש"ע‬ ‫)‪ 27-29‬לאוקטובר למניינם(‪.‬‬ ‫לפרטים ולהרשמה יש ליצור קשר עם הרב מנחם גבאלי‬ ‫בטלפון‪00-32-488-620-286 :‬‬

‫גדולי הזמר‬

‫היהודי‬ ‫בסיבוב הופעות‬ ‫מיוחד‬ ‫לחג החנוכה‬ ‫באירופה‬ ‫‪²¶´¸½´¯»½Áô½°‬‬ ‫»‪³Ã´Ç¸¯°É´¸²´³¸³É´»¸³Æ‬‬ ‫במיטב השירים היהודיים‬ ‫מכל הזמנים‬

‫½¶¸‪³º´¿¶»¼¸²¶´¸½¼¸Ç‬‬ ‫לפרטים נוספים‪:‬‬

‫‪É´Æó¾½È¸¸»Ã‬‬ ‫‪+972 37 161 485‬‬ ‫‪+972 50 668 5770‬‬ ‫‪www.fleishman.co.il‬‬ ‫‪shneor@fleishman.co.il‬‬

‫הרב הראשי לרוסיה סרב לקבל מדליה מראש‬ ‫עיריית אונגוואר בשל התבטאויות אנטישמיות‬ ‫היה זה בעת שבעיר האוקראינית נערך טקס הקמת מצבה לזכר יהודים שנרצחו במקום בתקופת השואה‬ ‫ונקברו בקבר אחים שהתגלה לאחרונה * את מרכז רבני אירופה ייצג באירוע הסמנכ"ל הרה"ג ר' אריה גולדברג‬

‫הרב אריה גולדברג בתפילת א‪-‬ל מלא רחמים‬ ‫הרב מענדל טייכמן נושא דברים בפני נציגי התקשורת האוקראינית‬

‫הגר"ב לאזאר שליט"א נושא דברים בטקס הקמת המצבה‬

‫מאת מרדכי ימיני‬ ‫רבה הראשי של רוסיה וחבר "מועצת רבני אירופה"‬ ‫הגאון רבי בערל לאזאר שליט"א סרב לקבל מדליה‬ ‫מראש עייריית אונגואר באוקראינה‪ ,‬במהלך אירוע קבלת‬ ‫פנים שהתקיים לרגל טקס זיכרון והקמת מצבה לנספים‬ ‫הקבורים בקבר אחים בעיר אונגוואר‪ ,‬בהשתתפות‬ ‫הרה"ג ר' אריה גולדברג‪ ,‬סמנכ"ל מרכז רבני אירופה‪,‬‬

‫‪ 14‬קהילות‬

‫אלול תשס"ט ‪ -‬תשרי תש"ע‬

‫הרב מנחם מענדל טייכמן‪ ,‬רבה של אונגוואר וכמאה‬ ‫מנכבדי הקהילות היהודיות של המחוז‪.‬‬ ‫לאירוע הגיע שליח מיוחד מראש העיר עם מדליה של‬ ‫כבוד לגר"ב לאזאר‪ .‬בפני כל הנוכחים סרב הגר"ב לאזאר‬ ‫לקבל את המדליה בעקבות התבטאויות אנטישמיות של‬ ‫ראש העיר‪ .‬הגר"ב לאזאר אמר לשליחו של ראש העיר‬ ‫כי הוא איננו מתכוון לקחת איתו את המדליה וכי היא‬ ‫תשאר בעיר עד אשר ראש העיר יתנצל על דבריו‪ .‬כמו‬ ‫כן‪ ,‬ציין הגר"ב לאזאר כי מאחר שראש העיר לא פגע בו‬

‫אישית אלא בעם היהודי‪ ,‬עליו להתנצל בפני הקהילה‬ ‫היהודית המקומית‪.‬‬ ‫דבריו של הגר"ב לאזאר אשר נאמרו לתדהמתו של‬ ‫שליחו של ראש העיר וגררו תגובות נלהבות ומחיאות‬ ‫כפיים מכל הנוכחים‪.‬‬ ‫ראש העיר של אונגוואר‪ ,‬סרגי ראטושניאק‪ ,‬נתפס‬ ‫בכמה הזדמנויות בהתבטאויות אנטישמיות מזעזעות‪,‬‬ ‫ביניהן‪ ,‬כאשר קרה לאחד מהתושבים "יהודי חזיר"‪,‬‬ ‫וכאשר מחה בפני אחת התושבות על כך שמגנה על‬ ‫"יהודונים"‪.‬‬ ‫דבריו של ראש העיר גררו תגובות נזעמות מיהודים‬ ‫מכל רחבי אוקראינה‪ .‬בעקבות דבריו אלה הוחלט שלא‬ ‫להזמינו לטקסים והאירועים שהתקיימו בעיר‪.‬‬ ‫יצויין כי בעיר מתקיימות בקרוב בחירות לראשות‬ ‫העיר‪ ,‬והאירוע גרר התעניינות רחבה מאוד בתקשורת‬ ‫המקומית‪ ,‬מה שגרם‪ ,‬כנראה‪ ,‬לראש העיר לשלוח את‬ ‫המדליה עם השליח‪ ,‬למרות שהוא עצמו‪ ,‬כאמור‪ ,‬כלל‬ ‫לא הוזמן לאירועים‪.‬‬ ‫קודם לכן התקיימה בעיר הקמת מצבה‪ .‬לפני חמישה‬ ‫חודשים גילה הרב מנחם מענדל טייכמן‪ ,‬רבה של‬ ‫העיר אונגוואר וחבל הקרפאטים‪ ,‬כי שטח לא מסומן‬ ‫שנמצא בבית העלמין המקומי הוא בעצם קבר אחים‬ ‫בו נקברו למעלה מ‪ 200-‬יהודים הי"ד שנרצחו על ידי‬ ‫הנאצים בתקופת השואה‪ .‬בהשתתפות אורחים ורבנים‬ ‫מכל אוקראינה נחנכה במקום מצבה לזכרון הנספים‬ ‫הי"ד‪ ,‬אשר הוקמה במימון מחלקת בתי עלמין במרכז‬ ‫רבני אירופה והפדרציה של הקהילות היהודיות בחבר‬ ‫העמים‪.‬‬ ‫את הטקס פתח הגר"ב לאזאר‪ .‬במהלך הטקס הוקראו‬ ‫אף מכתביהם של הרה"ר לישראל הרב יונה מצגר ושל‬

‫פתיחת בית הכנסת בריגא‬

‫במהלך חודש אלול התקיימה בריגא חגיגת פתיחת בית הכנסת לאחר שבשנתים‬ ‫האחרונות הוא שוחזר ושופץ מחדש ברוב פאר והדר ע"י הקהילה היהודית במקום‪.‬‬ ‫את החגיגה פתח רב הקהילה הרב מרדכי גלזמן בקריאת פרק תהילים ותקיעת שופר‪.‬‬ ‫בחגיגה השתפו אישי ציבור ואורחים נכבדים מאד‪ ,‬בראשם נשיא לטביה מר ואלדיס‬ ‫זאטלרס‪ ,‬ראש ממשלת לטביה‪ ,‬שרים וחברי פרלמנט‪ .‬את ממשלת ישראל ייצג השר לעניני‬ ‫הסברה ותפוצות מר יולי אדלשטיין‪.‬‬ ‫כמו"כ השתתפו אורחים מקהילות יהודיות באירופה בראשם רבה של אסטוניה הרב‬ ‫שמואל קוט‪.‬‬ ‫בית הכנסת בריגא הוא היחיד שנשאר בשלימות לאחר השואה מתוך עשרות בתי כנסת‬ ‫שהיו בו והושמדו ע"י הנאצים ימ"ש‪.‬‬

‫הגר"ב לאזאר בהדלקת נר נשמה מעל המצבה החדשה‬

‫הנהלת 'יד ושם'‪ .‬חלק הנאומים נחתם בתפילת "מלא רחמים" מפי הרה"ג אריה‬ ‫גולדברג‪ ,‬סמנכ"ל מרכז רבני אירופה‪.‬‬ ‫עם תום חלק הנאומים הוסר הלוט מעל המצבה בעוד שרבים מהיהודים‬ ‫המשתתפים מזילים דמעה‪ ,‬והודלקו נרות זכרון מעל המצבה על ידי הגר"ב‬ ‫לאזאר‪ ,‬האורחים הרבים וחברי הקהילה היהודית המקומית‪.‬‬ ‫בנאומו הדגיש הגר"ב לאזאר שליט"א כי במלאות ‪ 70‬שנה לשואה האיומה‬ ‫שפקדה את אירופה על מנהיגים ברחבי העולם לגלות משנה זהירות בדבריהם‬ ‫שכן הניסיון המר הראה כי מילים יכולות להוביל לאסונות‪ ,‬כמו כן‪ ,‬קרא הרב‬ ‫לסובלנות וכבוד הדדי בין העמים‪.‬‬ ‫בהמשך נשא דברים הרב מנחם מענדל טייכמן‪ ,‬רבה של העיר‪ ,‬אשר ניצל‬ ‫את ההזדמנות להזמין את כל יהודי העיר לבקר בבית הכנסת המקומי בחגים‬ ‫הבאים עלינו לטובה‪.‬‬ ‫בטקס השתתפו גם סגן מושל המחוז‪ ,‬הממונה על הדתות במחוז‪ ,‬רבה‬ ‫של ז'יטומיר הרב שלמה וילהלם‪ ,‬יו"ר איגוד הקהילות באוקראינה הרב מאיר‬ ‫סטמבלר‪ ,‬רבה של חרקוב הרב משה מוסקוביץ‪ ,‬הרב שעיה בועז מנהל ‪LBS‬‬ ‫בוינה‪ ,‬אוסטריה‪ ,‬וראשי קהילות מכל המחוז‪.‬‬ ‫לאחר הטקס פנו הנוכחים להשתטח על קבריהם של רבי שלמה גאנצפריד‬ ‫בעמח"ס 'קיצור שלחן ערוך'‪ ,‬אשר שימש כאב"ד העיר אונגוואר‪ ,‬והמהר"ם‬ ‫אש )אייזנשטאט( אשר שימש כרבה של העיר‪ ,‬זצוק"ל‪ ,‬אשר קבורים באותו‬ ‫בית העלמין‪.‬‬ ‫במהלך היום נחנך במקום גם אגף חדש בבנין הקהילה היהודית ובו אולם‬ ‫לבריתות‪ ,‬משרדי הקהילה ואולם מפואר "חיי שרה"‪ ,‬כל הקומה החדשה נתרמה‬ ‫על ידי משפחת ראהר מארה"ב לזכר אמם שרה ראהר ע"ה אשר נולדה וגדלה‬ ‫בעיירה מונקאטש הסמוכה‪.‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬נערכה באולם החדש ברית מילה‪ ,‬החמישים במספר מאז הגיעו של‬ ‫הרב טייכמן לעיר‪ ,‬כאשר הרב אריה גולדברג משמש סנדק‪.‬‬ ‫יצויין כי אונגוואר אשר היתה פעם עיר ואם בישראל עוברת בשנים‬ ‫האחרונות תחייה יהודית מחודשת תחת ניצוחו של שליח חב"ד במקום ורבה‬ ‫של העיר הרב מנחם מענדל טייכמן‪ .‬במקום מתקיים מנין קבוע ופעילויות‬ ‫לצעירים ומבוגרים‪ ,‬נבנה מקווה מפואר‪ ,‬בית התבשיל ועוד‪.‬‬ ‫אונגוואר נמצאת כיום בשטח מדינת אוקראינה‪ ,‬ושמה האוקראיני הוא‬ ‫אוז'הורוד‪ .‬העיר היא בירתה של חבל הקרפאטים באוקראינה הכולל עיירות‬ ‫קטנות רבות‪ ,‬אשר אחת הגדולות והנודעות שבהן היא מונקאטש‪ .‬לפני מלחמת‬ ‫העולם השניה היתה אונגוואר חלק מהונגריה ויש האומרים כי מקור השם‬ ‫'הונגריה' הוא בשמה של העיר אונגוואר‪ .‬לאונגוואר עבר יהודי היסטורי מפואר‪,‬‬ ‫לפני השואה חיו בה ‪ 00015‬יהודים‪ ,‬התקיימו בה חיי קהילה יהודיים פעילים‬ ‫והיא הוותה מרכז יהודי ליהודי חבל הקרפאטים‪.‬‬ ‫מהר"ם אש זצ"ל כיהן כרב העיר לפני למעלה ממאה שנה‪ ,‬וספרו "שו"ת‬ ‫מהר"ם אש"‪ ,‬היה הספר העברי הראשון שנדפס בעיר‪ ,‬בשנת ה'תרכ"ד‪ .‬בשנה זו‬ ‫גם נדפסה בעיר המהדורה הראשונה של הספר "קיצור שולחן ערוך"‪ ,‬שנכתב‬ ‫על ידי הרב שלמה גאנצפריד זצ"ל‪ ,‬ששימש כאב"ד העיר‪ .‬רבה האחרון של‬ ‫העיר היה הגאון רבי יוסף אלימלך כהנא הי"ד‪ ,‬שנספה בשואה יחד עם רוב‬ ‫רובם של יהודי אונגוואר‪.‬‬

‫הרב מדרכי גלזמן‪ ,‬רבה של הקהילה‪ ,‬בתקיעת שופר באירוע החגיגי‬

‫בית הכנסת הממוקם בעיר העתיקה בריגא נבנה בשנת תרס"ה לפני ‪ 105‬שנים‪.‬‬ ‫במשך כל השנים )חוץ משנות מלחמת העולם השנייה( גם במשך כל שנות הכיבוש‬ ‫הסובייטי התקימו בו מידי יום ביומו תפילות‪.‬‬ ‫לאחר התפורות ברית המועצת והקמת מדינת לטביה העצמאי בשנת תש"נ בערך‬ ‫התמנה לרב בית הכנסת ולרבה של העיר ריגא הרב החסיד נתן ברכהן ע"ה‪.‬‬ ‫עם פטירתו בשנת תשס"ד התמנה לרבה של הקהילה שליח חב"ד הראשי ללטביה‬ ‫הרב מרדכי גלזמן‪.‬‬ ‫הרב גלזמן הקים בריגא מוסדות חינוך‪ ,‬בית ספר‪ ,‬גני ילדים‪ ,‬בית תבשיל‪ ,‬מקוה טהרה‬ ‫משוכלל‪ ,‬מסעדה כשרה ועוד‪.‬‬ ‫בשנים האחרונות במיוחד ניכרת התעוררות רבה בקהילה ועשרות צעירים שחזרו‬ ‫בתשובה או נמצאים בתהליך התחזקות בקיום תומ"צ פוקדים את בית הכנסת‪.‬‬ ‫כעת לאחרי השיפוץ של בית הכנסת מקוים בקהילה שהדבר ימשוך עוד ועוד‬ ‫יהודים‪.‬‬

‫טקס הקמת מצבה באנטוורפן‬

‫בבית העלמין של קהל שומרי הדת באנטוורפן‬ ‫התקיים טקס מרגש של הקמת מצבה ליהודים‬ ‫גלמודים שנפטרו‪ .‬המצבות הוקמו במימון‬ ‫נדיבי הקהילה‪ ,‬ובמעמד הגאון רבי דוד משה‬ ‫ליברמן שליט"א הרב הראשי דק"ק שומרי הדת‬ ‫באנטוורפן וחבר נשיאות מועצת רבני אירופה‪.‬‬

‫אלול תשס"ט ‪ -‬תשרי תש"ע קהילות ‪15‬‬

‫הראיון‬

‫ קהילות‬ ‫‬

‫אלול תשס"ט ‪ -‬תשרי תש"ע‬

‫הדיין הגאון הרב אש‬ ‫במנשסתר ומבכיר‬

‫ב אשר יעקב ווסטהיים שליט"א‪ ,‬ראש בד"ץ איגוד הרבנים‬ ‫בכירי המומחים בכשרות המזון‪ ,‬חושף בשיחה ל קהילות ‪:‬‬

‫לאחרונה נמצאו‬ ‫בבירה מרכיבי דגים‬ ‫טמאים שנועדו‬ ‫להשביח טעמה‬ ‫באילו מקרים דרוש משגיח תמידי ובאילו ניתן לסמוך על "נכנס ויוצא"? מהי‬ ‫הדרך הטובה להסתדר עם יין שאינו מבושל כשמדובר באירועים בהם המלצרים‬ ‫אינם יהודים‪ ,‬או כאשר רוב היהודים הנוכחים בהם הם מחללי שבת בפרהסיה?‬ ‫והאם יש בעיה כלשהי בהעסקת נשים דתיות כמשגיחות כשרות? )תתפלאו‪,‬‬ ‫אבל לא!(‪ .‬תשובות לשאלות אלה ורבות אחרות מספק בבהירות רבה הגרא"י‬ ‫ווסטהיים שליט"א‪ ,‬מי שהוסמך להוראה בידי גאב"ד העדה החרדית הגר"י וייס‬ ‫זצ"ל בעל ה"מנחת יצחק"‪ ,‬ומי שנחשב בר‪-‬סמכא‪ ,‬ידען ומומחה בכל טכנולו־‬ ‫גיית תעשיית המזון‪ .‬ויש גם הפתעות‪ :‬הידעתם‪ ,‬למשל‪ ,‬על "מס‪-‬כשרות" הנגבה‬ ‫ממוצרי בשר כדי להחזיק את הרבנויות‪ ,‬המקוואות ושאר המתקנים הקהילתיים?!‬ ‫ן מאת ד"ר ז‪ .‬יעקב ווייס‪ /‬צילום‪ :‬לורנס פורצל ן‬

‫אלול תשס"ט ‪ -‬תשרי תש"ע‬

‫קהילות ‪17‬‬

‫<<‬

‫הראיון‬

‫הגאון רבי אשר יעקב ווסטהיים נולד בגייטסהד‪,‬‬ ‫אנגליה‪ ,‬ולמד בישיבת גייטסהד ובישיבת באר‪-‬יעקב‬ ‫שבארץ ישראל‪ .‬בפסח תשכ"ח הצטרף לכולל‬ ‫מנשסתר והיה משומעי לקחו של מי שעמד אז‬ ‫בראשו‪ ,‬הגאון הרב יצחק יעקב וייס זצ"ל בעל‬ ‫ה"מנחת יצחק" שלימים התמנה לגאב"ד העדה‬ ‫החרדית‪ .‬בחורף תשל"א זכה לקבל סמיכה מהגר"י‬ ‫וייס זצ"ל‪ .‬כמו כן זכה לצקת מים על ידיו ועל ידי‬ ‫הגאון רבי חנוך דב פדווא זצ"ל‪ ,‬גאב"ד התאחדות‬ ‫קהילות החרדים ‪ -‬כדתיא בלונדון ומח"ס "חשב‬ ‫האפוד"‪.‬‬ ‫בחודש תשרי תשל"ו הצטרף הגרא"י ווסטהיים‬ ‫לבית‪-‬הדין של מנשסתר כראש מחלקת הכשרות‬ ‫ולאחר מכן אף התמנה לדיין בבית‪-‬הדין של‬ ‫מנשסתר‪ .‬הוא גם מכהן כרב בית‪-‬המדרש של צעירי‬ ‫אגודת ישראל שבסלפורד‪ ,‬ומוסר דרך קבע שיעורים‬ ‫בתחומי הלכה שונים‪ .‬בשנת תשס"ד פרש מבית‪-‬הדין‬ ‫של מנשסתר וייסד את בד"ץ איגוד‪-‬הרבנים‪ ,‬ארגון‬ ‫כשרות חדש בראשותו‪.‬‬ ‫הגרא"י ווסטהיים שליט"א הוא אחד הדיינים‬ ‫היותר בכירים ומומחים בתחום תעשיית‪-‬המזון‪.‬‬ ‫ידענותו ומומחיותו בהלכות הכשרות מאפשרות‬ ‫לו‪ ,‬לאחר עיון מדוקדק במידע ובהסברים הטכניים‪,‬‬ ‫להמליץ על ההצעה הטובה ביותר שתהא תואמת את‬ ‫הדרישות ההלכתיות הגבוהות ביותר בתחום הכשרות‪.‬‬ ‫הוא ידוע מאד ביבשת צפון אמריקה‪ ,‬במיוחד בנושא‬ ‫תעשיית הממתקים‪ .‬המוצרים התעשייתיים הנושאים‬ ‫את חתימתו זוכים‪ ,‬בשל פרסומו הבינלאומי‪ ,‬להתקבל‬ ‫בכל החוגים אף בקרב המחמירים ביותר‪.‬‬ ‫תעיד על מומחיותו זו העובדה שהדיין יעקב אשר‬ ‫ווסטהיים‪ ,‬כמנהל אגף הכשרות של בית הדין של‬ ‫מנשסתר‪ ,‬לאחר שנים ארוכות של עבודה ומחקר‪,‬‬ ‫זכה להעניק חותם של כשרות לכמה מהמוצרים‬ ‫העיקריים של חברת קלוג'ס )‪ ,(Kellogg's‬חברות‬ ‫בינלאומיות כמו‪Proctor & Gamble , Cargill,‬‬ ‫‪ Heinz, Camille Bloch, Arcor, BP‬כימיקלים‬ ‫ועוד‪ ,‬וזאת בזכות מומחיותו וכישוריו המקצועיים‪.‬‬ ‫לקראת כינוס הכשרות הכלל‪-‬אירופאי של מרכז‬ ‫רבני אירופה שיתקיים בז'‪-‬ח' מרחשוון בבריסל‪,‬‬ ‫פנינו אל הגרא"י ווסטהיים שליט"א בכדי שיחלוק‬ ‫עם רבנים מכל היבשת את מומחיותו וניסיונו העשיר‬ ‫בתחום הכשרות‪.‬‬ ‫מ מה ההבדלים בשימוש במושגים כמו "מהדרין"‪,‬‬ ‫"חלק בית יוסף" ו"גלאט כשר"? האם ההתייחסות‬ ‫ל"כשר" ול"מהדרין" שווה ברחבי אירופה‪ ,‬בארץ‬ ‫ישראל ובצפון אמריקה?‬

‫למעשה אין אזכור בשולחן ערוך ל"מהדרין"‪ .‬אני‬ ‫ורבנים רבים אחרים איננו משתמשים במושג זה‪.‬‬ ‫במוצרים שאינם מוצרי בשר אין למושג "גלאט"‬ ‫הגדרה מדוייקת‪ .‬זו בהחלט אחריותו של כל רב‬ ‫להחליט כיצד לתאר את המוצרים שבהשגחתו‪ .‬יתכן‬ ‫וכמה מן הרבנים מתכוונים לרמוז במושג "מהדרין"‬ ‫שהם אינם מסתמכים על "ביטול" כדי להתיר את‬ ‫השימוש במרכיבים מפוקפקים‪.‬‬ ‫לגבי מוצרי בשר ההבדל המקובל הוא שהחותם‬ ‫"כשר" מרמז על כך שהיו סירכות בעייתיות בריאה‬ ‫שסולקו‪ ,‬ואילו החותם "גלאט" או "חלק" מעיד על כך‬ ‫שלא היו סירכות בעייתיות הדורשות בדיקה נוספת‪.‬‬ ‫"חלק בית יוסף" קשה הרבה יותר למצוא‪ ,‬שכן הכוונה‬

‫ קהילות‬

‫אלול תשס"ט ‪ -‬תשרי תש"ע‬

‫לבעל חיים שלא נמצאו בו כל סירכות שהן‪ .‬אצל‬ ‫הספרדים בשר כזה מועדף בין "בעלי הנפש"‪ ,‬וכן בין‬ ‫אשכנזים רבים‪ ,‬בייחוד בארץ ישראל‪.‬‬ ‫מ באילו מקרים דרוש משגיח תמידי ובאילו ניתן‬ ‫לסמוך על "נכנס ויוצא"‪ ,‬הן לגבי מפעלים והן‬ ‫לגבי מסעדות או מסעדנים )המספקים מזון‬ ‫לאירועים(?‬

‫במקרה שהמפעל כולו מייצר מוצר שהוא כשר‪,‬‬ ‫הרי שלאחר שהרב אישר את המוצר ויש חוזה כתוב‪,‬‬ ‫רשאים אנו לסמוך על ביקורים קבועים של המשגיח‪.‬‬ ‫למעשה‪ ,‬בשטח קשה מאד להסדיר ביקורים כאלה‬ ‫ללא הודעה מראש‪ ,‬אך גם אז אי אפשר להסתמך‬ ‫רק על הטכנולוגיה – מצלמות וכדומה‪ ,‬יש צורך‬ ‫בביקורים של משגיח נאמן ומקצועי מאד‪ .‬במצלמות‬ ‫וכדומה ניתן לעשות שימוש כאמצעי תומך לפיקוח‬ ‫ולהשגחה אישיים‪.‬‬ ‫ואילו במפעלים בהם מיוצרים גם מוצרים‬ ‫לא כשרים‪ ,‬באותו ציוד בו מיוצרים הכשרים‪ ,‬או‬ ‫אפילו בפסי ייצור נפרדים אך באותו מפעל‪ ,‬יש‬ ‫צורך בנוכחותו של משגיח קבוע‪ .‬זאת כדי להבטיח‬ ‫שמבוצע ניקיון והכשרה בין ייצור המוצרים הלא‬ ‫כשרים לבין אלה הכשרים וכי ההקפדה על אחדות‬ ‫המוצרים בייצורם של המוצרים הכשרים נשמרת‬ ‫לאורך כל תהליך הייצור והאריזה‪ .‬ישנן נסיבות‬ ‫שבהן אין בעיות שכאלה במפעל‪ ,‬ואף על פי כן‬ ‫דרוש משגיח בנוכחות מלאה משום שהחברה עלולה‬ ‫להזדקק לייצור במפעל אחר שבו יש בעיות כשרות‬ ‫ולאחר מכן לארוז אותו תחת השם שלה‪ ,‬והלקוח‬

‫עלול לטעות ולחשוב שהמוצר יוצר במפעל עצמו‬ ‫שאין בו בעיות‪.‬‬ ‫לגבי מסעדות או מסעדנים‪ ,‬רצוי שהבעלים יהיו‬ ‫שומרי תורה ומצוות‪ .‬במקרה זה אם המשגיח נוכח‬ ‫בשעות הבישולים העיקריות‪ ,‬רשאים אנו להסתמך‬ ‫על הבעלים שיקפיד על הנהלים בשאר הזמנים לפי‬ ‫שיקול דעתו של הרב המעניק את ההכשר‪ .‬אך אם‬ ‫אין זה כך )אם הבעלים אינו דתי או אינו יהודי( אז‬ ‫יש צורך במשגיח קבוע והוא חייב להחזיק במפתחות‬ ‫ולפתוח ולסגור את המטבחים בכל עת‪ .‬דבר זה צריך‬ ‫להעשות גם במקרה הקודם‪ ,‬במיוחד במקום בו‬ ‫מכינים מזון בשרי‪.‬‬ ‫כמעט ולא יתכן שמסעדה תהיה גם בשרית וגם‬ ‫חלבית‪ .‬המשגיחים בענף המסעדנות מן הדין שיהיו‬ ‫בעלי רמה‪ ,‬יודעי הלכה ונבונים ועירניים לגבי כל‬ ‫ההיבטים המעשיים‪.‬‬ ‫מ האם יש מקרים בהם מותר חלב עכו"ם – בחלב‬ ‫מלא‪ ,‬בחמאה‪ ,‬בגבינת קוטג' או כמרכיב משני‬ ‫במוצר? לדוגמה‪ ,‬הרבנות בישראל מעניקה הכשר‬ ‫לכמה מוצרי שוקולד של מפעל של חברת "עלית"‬ ‫שיש בהן אבקת חלב שוויצרית‪.‬‬

‫הרצוי ביותר הוא לא להזדקק לחלב עכו"ם‪.‬‬ ‫בחמאה יש יצרנים המערבים אבקת חלב ומרגרינות‬ ‫לא כשרות‪ .‬יש חקלאים המוהלים את החלב שלהם‬ ‫עם חלב של בעלי‪-‬חיים אחרים‪ .‬כבר נמצא שאבקת‬ ‫חלב רוססה באמצעות אותו ציוד שבו משתמשים‬ ‫בחלב סוסים )הנחשב לחלב מבוקש בשל ערכו‬ ‫התזונתי הגבוה(‪.‬‬

‫רים צמחיים‬ ‫אך בכל מקרה "חלאל" שונה מ"כשר"‪ ,‬מוצרים‬ ‫בהשגחת "חלאל" עלולים להיות מצופים בשומן של‬ ‫חיות המאושר על ידי "חלאל" או‬ ‫להכיל אותו! יש‬ ‫ל‬ ‫רות‪ ,‬אך כל‬ ‫מדינות מוסלמיות האמינות יותר מאחרות‪,‬‬ ‫מקרה דורש בדיקה לעצמו‪.‬‬ ‫מ מה הדרך הטובה ביותר להסתדר עם יין שאינו‬ ‫מבושל כשמדובר באירועים בהם המלצרים אינם‬ ‫יהודים‪ ,‬או כאשר רוב היהודים הנוכחים בהם הם‬ ‫מחללי שבת בפרהסיה?‬

‫אין להשתמש ביין שאינו מבושל! אך במקרה שאין‬ ‫ברירה‪ ,‬כדאי להעזר רק בצוות יהודי אורתודוקסי או‬ ‫לספק חולצי פקקים על כל שולחן כך שהאורחים‬ ‫יוכלו לפתוח בעצמם את בקבוקי היין המוגשים‬ ‫להם‪.‬‬

‫מ כשאין פת ישראל בנמצא מה הן הבעיות בעת‬ ‫רכישת פת עכו"ם?‬

‫מזון‪ .‬יש זיופים בולטים לעין – כמו תגיות המודפסות‬ ‫באופן גרוע וכדומה‪ .‬על הצרכנים להיות ערים לכך‪.‬‬ ‫מ האם הרב יכול להסביר בקצרה את העקרונות‬ ‫של "יבש ביבש"‪" ,‬לח בלח" ו"טעם כעיקר" וכיצד‬ ‫הם מיושמים לגבי ייצור המוני של מוצרי מזון‬ ‫ומרכיביו?‬

‫אינם מסתמכים על "ביטול"‪,‬‬ ‫ההכשרים המשובחים ינם‬ ‫כך שלמושגים אלה אין ביטוי‪ .‬ביטול שייך באמת רק‬ ‫לגבי מקרה שמשהו התווסף לתערובת‪ .‬לפי הרשב"א‬ ‫אם התווסף משהו במכוון‪ ,‬אם להשבחת הטעם או‬ ‫מכל סיבה אחרת‪ ,‬אין הוא מתבטל בתערובת‪.‬‬ ‫מ מה דעת הרב ביחס להיתר לאנשים בריאים ליטול‬ ‫תוספות ויטמינים או תרופות המכילות ג'לטין?‪#‬‬

‫הרצוי ביותר הוא למצוא טבליה אחרת או קפסולה‬ ‫על בסיס צמחי‪ .‬יש רבנים המתירים לעטוף את‬ ‫הקפסולה עם פיסת נייר טישיו ולבלוע אותה כך‪ ,‬אם‬

‫קיימת בעיה שיש אנשים מסתובבים באירופה ומציעים‬ ‫הכשרים במחירים זולים ופוגעים ברמת הכשרות‪ .‬הדבר חותר‬ ‫כשר‬ ‫תחת ההכשרים האמינים וגורם לחילול השם כאשר ייצרנים‬ ‫חת‬ ‫לא‪-‬יהודים נוכחים לדעת שהוטעו‪ .‬רוב היהודים מוכנים לשלם‬ ‫מעט יותר עבור השגחה מוסמכת‪ .‬מן הדין שתהא רשימה‬ ‫מרכזית של הכשרים אמינים שהרבנים יכולים להמליץ עעליהם‬ ‫נכנסים‬ ‫הם נכנס‬ ‫לקהילותיהם‪ .‬על הרבנים לבחון את הסיבות למה ם‬ ‫למלא‬ ‫שיהיה למ‬ ‫ה‬ ‫לתחום הכשרות‪ .‬המניע העיקרי שלנו מן הדין‬ ‫היהודי‬ ‫את רצון השם ולספק שרות אמיתי ומהימן לציבור היה‬ ‫מ האם יכול הרב לייעץ לרבנים כיצד לענות על‬ ‫השאלה העולה תדיר‪" ,‬מדוע זה שבשר בקר‪ ,‬בשר‬ ‫עוף או גבינות כשרים יקרים הרבה יותר מאותם‬ ‫מוצרים שאינם כשרים?" לדוגמה‪ ,‬חברת ‪Tesco‬‬ ‫מוכרת בימים אלה עוף שלם בשתי ליש"ט‪ .‬עוף‬ ‫כשר באותו משקל עולה פי ‪ 5‬או ‪ 6‬יותר‪.‬‬

‫ראשית‪ ,‬קיים כאן הגורם הכלכלי של היקף היצור‪.‬‬ ‫הענף הלא כשר נזקק למספר גדול מאד של בעלי‬ ‫חיים ועופות‪ ,‬והיקף התפוקה של משחטותיו ומפעליו‬ ‫גדול הרבה יותר‪ ,‬כך שהמחיר ליחידה נמוך הרבה יותר‪.‬‬ ‫מעבר לכך אנו נדרשים לסטנדרט גבוה של עופות‪,‬‬ ‫למשל‪ ,‬כיוון שזה מצמצם את אחוזי הטרפות‪ .‬לכן יש‬ ‫תוספת מחיר על העופות‪ .‬כמו‪-‬כן ישנה העלות של‬ ‫השחיטה‪ ,‬הבדיקה ושאר הליכי הכשרות‪ ,‬הדורשים‬ ‫עבודה רבה‪.‬‬ ‫כמו כן ישנו מס כשרות הנגבה ממוצרי בשר ומסייע‬ ‫להחזיק את הרבנויות‪ ,‬המקוואות ושאר המתקנים‬ ‫הקהילתיים‪.‬‬ ‫מ באשר למוצרים שאינם תחת השגחת כשרות‪ ,‬כמו‬ ‫שמן מן הצומח‪ ,‬אגוזים‪ ,‬זרעים‪ ,‬פירות מיובשים‬ ‫וכדומה‪ ,‬הבאים ממדינות מוסלמיות או מיוצרים‬ ‫לשוק המוסלמי באירופה‪ ,‬ועליהם החותם "חלאל"‬ ‫)‪ ,(HALAL‬האם יש לסמוך עליהם מבחינת‬ ‫הכשרות יותר מאשר מוצרים אירופיים רגילים?‬

‫האמת היא שמאז הופעתה של מחלת "הפרה‬ ‫המשוגעת" משתמשים הרבה פחות בשומן מן החי‪.‬‬

‫הבעיות הן השימוש האפשרי במרכיבים לא‬ ‫כשרים‪ ,‬כגון משפרי הלחם למיניהם‪ ,‬והשמנים‬ ‫שבהם משמנים את מגשי האפיה‪ .‬יתכן גם שבחלק‬ ‫מן הציוד משתמשים לאפיית מוצרים לא כשרים‪,‬‬ ‫כמו לחמניות‪-‬נקניק‪ ,‬מאפי בשר וכדומה‪ .‬הפיתרון‬ ‫הוא שיהודי ידליק את התנור‪ ,‬ולאחר שמוודאים‬ ‫שכל המרכיבים כשרים‪ ,‬תחשב הפת לפת ישראל‪ .‬זה‬ ‫ניתן להעשות‪ ,‬למשל‪ ,‬פעם בשבוע‪ ,‬אם אין דרישה‬ ‫המצדיקה אפייה יומיומית‪.‬‬ ‫מ רבים מפקפקים במהימנותם של ההכשרים‬ ‫המודפסים לאחר כל מקרי ההונאה‪ ,‬סימוני‬ ‫מרכיבים מוטעים‪ ,‬טעויות ביחס למוצרים כשרים‬ ‫לפסח או מוצרי חמץ וכדומה‪ .‬האם בידך להרגיע‬ ‫אותם?‬

‫זה באחריותו של בעל העסק הקמעונאי להבטיח‬ ‫שכל מה שהוא רוכש יהיה מהימן‪ .‬רוב הטעויות‬ ‫בהנחת המוצרים על המדפים קורות בשבועות שלפני‬ ‫פסח‪ .‬אין זה מספיק לסמוך על העובדים )יהודים או‬ ‫לא יהודים( לפרק ולהניח את המוצרים ללא השגחה‪.‬‬ ‫ברבנויות החשובות יש היום מחלקות וחוקרים‬ ‫המנסים למצוא ולבער הונאה מכוונת‪ .‬אלא שלרוע‬ ‫המזל‪ ,‬זיופים מצויים בתעשיות רבות ולא רק במוצרי‬

‫ניתן ללעוס את המוצר אסור לעשות כן‪ .‬לגבי אנשים‬ ‫חולים אנו נוטים להקל משום שזה לצרכי רפואה‬ ‫ואינו דרך אכילה‪.‬‬ ‫מ מדוע יש רתיעה בין הרבנים לחזור לניקור‬ ‫אחוריים?‬

‫מסיבה כלשהי בוטל הדבר‪ .‬קשה מאד להבטיח‬ ‫שהתהליך נעשה בדרך הנכונה‪ ,‬ובימינו אין לנו‬ ‫מסורת נאמנה ביחס לכך – לא בין הרבנים ואף לא‬ ‫בין המנקרים‪ .‬העונשים כבדים מאד לגבי העוברים‬ ‫על איסורים אלה )של אכילת ֵחל ֵב(‪ ,‬ולכן אנו נזהרים‬ ‫שלא ליצור מצבים מסובכים‪.‬‬

‫מ יש סיפור מפורסם על הבעש"ט שהבדיל במוצאי‬ ‫פסח על בירה אנגלית‪ .‬האם מותר היום להשתמש‬ ‫בכל סוגי הבירה שבאירופה?‬

‫לא בלי בדיקה ולא כל סוגי הבירה הנמצאים‬ ‫במחוזותינו הינם כשרים‪ .‬לאחרונה נמצאו‪ ,‬למשל‪,‬‬ ‫מרכיבי דגים טמאים שהוספו בבירה מסויימת כדי‬ ‫להשביח את טעמה‪.‬‬

‫מ האם הפוסקים מתירים את השימוש בכל הביצים‬ ‫בתהליכי ייצור? והאם יש חששות אחרים?‪#‬‬

‫לפי השו"ע מותרות כל ביצי התרנגולים משום‬ ‫שביצים של עופות לא כשרים נדירים מאד ברוב‬ ‫אלול תשס"ט ‪ -‬תשרי תש"ע‬

‫קהילות ‬

‫הראיון‬ ‫המקומות‪ .‬כמו כן הכלל של "רוב" חל על ביצי‬ ‫תרנגולים )ביחס לאפשרות של כתמי דם(‪ ,‬ואין‬ ‫כאן הבדל בין ביצים של תרנגולים החיים בשטח‬ ‫פתוח או בלולים סגורים‪ .‬לגבי אבקת ביצים או‬ ‫ביצים המעובדות תעשייתית‪ ,‬יש צורך בבדיקה בשל‬ ‫האפשרות שהתערבו בהן ביצים של זנים אחרים‪.‬‬ ‫מ כיצד קורה שמיני שמנים צמחיים מצויים לפסח‬ ‫בשנים מסויימות ואינם בנמצא בשנים אחרות?‪#‬‬

‫ביבולים שמגדלים‬ ‫ישנם גורמי זמינות התלויים בי ל‬ ‫בשנים מסויימות‪ .‬ישנן כמה שיטות לגבי קטניות‬ ‫והדבר מגביל לעתים את המוצרים המצויים לאשכנזים‪,‬‬ ‫ולכמה מן הספרדים‪.‬‬

‫מ האם הכלל של "הולכים אחר הרוב" מתיר את כל‬ ‫הפירות והירקות המצופים בשעווה?‬

‫יש מיני שעווה המכילים מרכיבים הבאים מן החי‪,‬‬ ‫כך שאין כלל גורף‪ ,‬ויש לבדוק כל מקרה לגופו‪.‬‬

‫מ איך ניתן להסתדר עם הדין של "בשר שנתעלם‬ ‫מן העין" במקרה שיש לספק בשר לקהילה אחרת‬ ‫באמצעות אמצעי תחבורה מסחרי )ברכבת‪ ,‬במטוס‬ ‫או בתובלה יבשתית(? ומה הדין אם אחד משני‬ ‫הסימנים הוסר במקרה?‬

‫לעשות שאלת חכם‪ .‬כל מקרה שונה מחבירו‬ ‫והנסיבות בכל מקרה הן שיקבעו‪.‬‬

‫מ האם יהיה זה כדאי יותר מבחינת העלות‪ ,‬ויוריד‬ ‫את המחירים לצרכן‪ ,‬אם יהיו הרבה פחות ארגוני‬ ‫כשרות במדינות כמו בריטניה )‪ 8-9‬על ‪300,000‬‬ ‫בני אדם(‪ ,‬צרפת )לפחות ‪ 4‬רק בפריז עבור‬ ‫‪ ,300,000‬וכן שטרסבורג‪ ,‬ניס‪ ,‬מרסיי וכדומה(‬ ‫ובלגיה )‪ 3‬ל‪?(30,000-‬‬

‫כן‪ .‬לוּ נמצא הרבה רצון טוב‪ ,‬ובורר מבריק שיסייע‬ ‫בשיחות על מיזוג הכשרויות‪ ,‬כי אז כל מה שנאמר‬ ‫לעיל אודות כלכלת היקף הייצור‪ ,‬תהיה לו השפעה‬ ‫ניכרת על הורדת המחירים לצרכן‪ .‬אילו גם נתרצו‬ ‫ארגוני הכשרות להשתמש באותו בית שחיטה היה‬ ‫לדבר השפעה רבה‪ .‬אלא שלמעשה תהיה התנגדות‬ ‫רבה להצעה שכזו מסיבות שונות‪.‬‬ ‫מ קשירת קשרי ידידות עם בעלי‪-‬בתים עלולה להיות‬ ‫בעייתית‪ .‬פעמים רבות שהרב מוזמן לביתו של‬ ‫יהודי שזה עתה החל לצעוד את צעדיו הראשונים‬ ‫בדרך לשמירת תורה ומצות‪ .‬איך על הרב לנהוג אם‬ ‫קיבל הזמנה לביקור על כוס תה או קפה?‬

‫על הרב לדעת כיצד להתמודד עם מצבים שכאלה‬ ‫ברגישות ומבלי לפגוע ברגשות היחיד או המשפחה‪.‬‬ ‫פעמים שעל רב הקהילה ללכת למקומות שראוי‬ ‫שבעל‪-‬נפש יימנע מהם‪.‬‬

‫מ האם תוכל להסביר מדוע השימוש בחומצת‬ ‫אמינו ציסטאין )העשויה משיער אדם( היא כה‬ ‫בעייתית?‬

‫הגרח"ד פדווא זצ"ל מכדתיא התיר זאת‪ .‬יש דעות‬ ‫אחרות‪ .‬הנושאים הטכניים וההלכתיים מורכבים‬ ‫מאד‪.‬‬

‫מ האם יש בעיה כלשהי בהעסקת נשים דתיות‬ ‫כמשגיחות כשרות?‬

‫לא‪ ,‬כל זמן שהמשגיחה תחת פיקוחו והנהלתו של‬ ‫הרב ואינה מנסה להקים ארגון משלה‪.‬‬ ‫מ האם הייתם מעורבים במקרים שבהם הוסר הכשר‬ ‫בשל חוסר שיתוף פעולה או בשל הונאה מכוונת?‬ ‫מה הן הבעיות?‬

‫כן‪ .‬לייצרן אחד ממדינה במערב אירופה היה חוזה‬

‫ קהילות‬

‫אלול תשס"ט ‪ -‬תשרי תש"ע‬

‫לפסח ובאמצע הייצור הכניס אלכוהול שלא בהשגחה‬ ‫והעשוי מחמץ‪ .‬הוריתי למשגיח לארוז את חפציו‬ ‫ולעזוב וביטלנו את הייצור‪.‬‬ ‫יש להיות ערים ולהשגיח בשבע עיניים וגם להיות‬ ‫מוכנים להסיר את ההכשר אפילו באמצע הייצור‪.‬‬ ‫מ לא מעט אנשים סבורים שלא ניתן לייצר יינות‬ ‫"בוטיק" משובחים בתנאי כשרות‪ .‬האם כך הוא‬ ‫הדבר?‬

‫לא‪ .‬אלא אם כן הם חוששים ביחס לתוספות‬ ‫מסויימות ועזרים מסויימים‪ .‬כעיקרון אין כל סיבה‬ ‫שלא ניתן יהיה לייצר "יינות בוטיק" תחת השגחת‬ ‫כשרות קפדנית‪ .‬לדוגמה‪ ,‬ניתן להשיג היום חומצה‬ ‫טרטרית כשרה שהיא בכמה מקומות מרכיב חיוני‬ ‫בייצור היין‪ .‬אנו בעצמנו מעניקים הכשר לכמה יינות‬ ‫משובחים הן בארץ ישראל והן בצרפת‪.‬‬

‫מ וביחס לשאלה אקטואלית – כשרות הסת"ם – איך‬ ‫ניתן להבטיח את קנייתם של פריטים כשרים?‬

‫יש להתייעץ עם רב ולקנות פריטים רק ממקור‬ ‫שהוא לגמרי נאמן‪ .‬יש ללמד את הבריות שמזוזות‬ ‫זולות וכדומה הן כמעט תמיד פסולות‪ .‬אדם המוכן‬

‫לבזבז כסף רב על רהיטים ושטיחים מן הדין שיהיה‬ ‫מוכן להוציא גם סכום מכובד על תפילין ומזוזות‪.‬‬ ‫מ בתאריכים ז'‪-‬ח' במרחשוון )תש"ע( יקיים מרכז‬ ‫רבני אירופה ועידת כשרות כלל‪-‬אירופאית‬ ‫בבריסל‪ ,‬בלגיה‪ .‬האם יש לרב הצעות ביחס‬ ‫לנושאים לדיון?‬

‫אני ממליץ על דיון בבעיה שכמה אנשים מסתובבים‬ ‫באירופה ומציעים הכשרים במחירים זולים ופוגעים‬ ‫ברמת הכשרות‪ .‬הדבר חותר תחת ההכשרים האמינים‬ ‫וגורם לחילול השם כאשר ייצרנים לא יהודים נוכחים‬ ‫לדעת שהוטעו‪ .‬רוב היהודים מוכנים לשלם מעט יותר‬ ‫עבור השגחה מוסמכת‪ .‬מן הדין שתהא רשימה מרכזית‬ ‫של הכשרים אמינים שהרבנים יכולים להמליץ עליהם‬ ‫לקהילותיהם‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬על הרבנים לבחון את הסיבות למה הם‬ ‫נכנסים לתחום הכשרות‪ .‬אם המניע הוא הרווח הכספי‬ ‫אז יש לנו בעיה קשה‪ .‬המניע העיקרי שלנו מן הדין‬ ‫שיהיה למלא את רצון השם ולספק שרות אמיתי‬ ‫ומהימן לציבור היהודי )ראה מדרש רבה‪ ,‬ויקרא א'‬ ‫ח'(‪.‬‬

‫ברכות מאליפות‬ ‫נשגר קדם מרנן ורבנן הרבנים הגאונים‪,‬‬ ‫חברי מועצת רבני אירופה יושבי על מדין‬ ‫בקהילות הקודש באירופה לרגל השמחה‬ ‫השרויה במעונם‪ ,‬ה"ה‬ ‫הגאון רבי גרשון מענדל גרליק שליט"א‬ ‫אב"ד דק"ק 'אהל יעקב' במילאנו‪ ,‬איטליה‬ ‫חבר נשיאות מועצת רבני אירופה‬ ‫ולחתנו הרה"ג אברהם חזן שליט"א‬ ‫רב ומו"צ בק"ק מילאנו‪ ,‬איטליה‬ ‫לרגל הולדת הנינה‪-‬הנכדה בשעטומ"צ‬ ‫בת לנכדו הרב לוי יצחק חזן שליט"א‬ ‫הגאון רבי ירמיה מנחם כהן שליט"א‬ ‫אב"ד פאריס‪ ,‬צרפת וחבר נשיאות מועצת רבני אירופה‬ ‫לרגל אירוסי נכדתו תחי'‬ ‫לרגל הולדת הנינים בשעטומ"צ‬ ‫ולרגל בא נכדו בבריתו של אאע"ה‬ ‫בן לבנו הרב גבריאל כהן שליט"א‬ ‫רב באנטוורפן‪ ,‬בלגיה‬ ‫הגאון רבי ישראל יעקב ליכטנשטיין שליט"א‬ ‫ראב"ד דק"ק בני ישראל – פדריישין בלונדון‪ ,‬אנגליה‬ ‫וחבר נשיאות מועצת רבני אירופה‬ ‫לרגל נישואי בתו תחי'‬ ‫הגאון רבי יצחק ראובן רובין שליט"א‬ ‫רב דק"ק דרום מנשסתר וחבר מועצת רבני אירופה‬ ‫לרגל הולדת נינו בשעטומ"צ‬

‫ברכות מאליפות‬ ‫נשגר קדם מרנן ורבנן הרבנים הגאונים‪ ,‬יושבי על מדין‬ ‫בקהילות הקודש לרגל השמחה השרויה במעונם‪ ,‬ה"ה‬ ‫הגאון הצדיק רבי יצחק אריוה וויס שליט"א‬ ‫אב"ד ור"מ דק"ק קול רינה האראדאנקע מנשסתר אנגליה‬ ‫לרגל אירוסי נכדתו תחי'‬ ‫הגאון רבי יהודה דרעי שליט"א‬ ‫רב הראשי של באר שבע‪ ,‬ארה"ק וחבר מועצת הרה"ר לישראל‬ ‫והגאון רבי יצחק יוסף שליט"א‬ ‫ראש ישיבת 'חזון עובדיה' ומח"ס 'ילקוט יוסף'‬ ‫ולאביו מרן רבי עובדיה יוסף שליט"א‬ ‫לרגל נישואי ילדיהם שיחי'‬ ‫הגאון רבי אברהם יפה‪-‬שלעזינגר שליט"א‬ ‫גאב"ד דק"ק 'מחזיקי הדת' בג'נבה‪ ,‬שוויץ וראב"ד דק"ק 'בצל החכמה' בעיה"ק‬ ‫ירושלים ת"ו‬ ‫לרגל הולדת הנכדה בשעטומ"צ‬ ‫הגאון רבי משה יהודא ליב לנדא שליט"א‬ ‫רב ואב"ד בני ברק‪ ,‬ארה"ק‬ ‫לרגל נישואי בנו שיחי'‬ ‫הגאון רבי שמואל אליעזר שטרן שליט"א‬ ‫דומ"צ בביד"צ של מרן הגר"ש וואזנר שליט"א‬ ‫ראש ישיבת חוג חת"ס ורב מערב בני ברק‪ ,‬ארה"ק‬ ‫לרגל אירוסי בתו תחי'‬ ‫הגאון רבי יוסף אפרתי שליט"א‬ ‫ראש בית המדרש להלכה בהתיישבות החקלאית‬ ‫לרגל אירוסי בתו תחי'‬ ‫הרה"ג אברהם כהן ארנטרואי שליט"א‬ ‫רב דביהמ"ד 'זכרון בנימין' אנטוורפן‪ ,‬בלגיה‬ ‫לרגל נישואי בתו תחי'‬ ‫הרב ישראל דיסקין שליט"א‬ ‫רב ושליח חב"ד במינכן‪ ,‬גרמניה‬ ‫לרגל בא בנו בעול תומ"צ‬ ‫הרב בנימין וולף שליט"א‬ ‫רבה הראשי של חרסון‪ ,‬אוקראינה‬ ‫לרגל בא בנו בעול תומ"צ‬ ‫הרב מאיר פרוש שליט"א‬ ‫סגן שר החינוך בממשלת ישראל‬ ‫ולאביו הדגול הרב מנחם פרוש שליט"א‬ ‫יו"ר אגודת ישראל בעיה"ק ירושלים ת"ו‬ ‫לרגל נישואי הבת‪-‬הנכדה תחי'‬

‫יזכו לרוות מהם ומכל יוצאי חלציהם רוב נחת‬ ‫מתוך בריות גופא ונהורא מעליא כל הימים‬

‫יזכו לרוות מהם ומכל יוצאי חלציהם רוב נחת‬ ‫מתוך בריות גופא ונהורא מעליא כל הימים‬

‫המברכים בכל לב‪ ,‬ההנהלה‬

‫המברכים בכל לב‪ ,‬ההנהלה‬

‫אלול תשס"ט ‪ -‬תשרי תש"ע קהילות ‬

‫הרב שמואל שטרנפלד‬ ‫מנהל המעבדה לבדיקת חרקים במזון‬ ‫ועד הכשרות של העדה החרדית ירושלים‬

‫חרקים ותולעים במזון‬ ‫במאמר שלפנינו נעסוק בחרקים התוקפים מזון יבש בלבד‪ ,‬כגון‬ ‫קטניות יבשים‪ ,‬תבלינים‪ ,‬פירות יבשים‪ ,‬קמחים ואבקות שונים‪ ,‬החל‬ ‫מאסמי תבואה וקטניות וחומרי הגלם במפעלים וכן את שאריות המזון‬ ‫המצויים על גבי מערכות וציוד במפעלי התעשייה‪ ,‬וכלה בתקיפת‬ ‫המזון בסופרמרקטים ובמזווה הביתי‪ ,‬ובעיקר במצב של חוסר ניקיון‬ ‫ואריזות לא אטומות ובתקופת איחסון ממושכת‪.‬‬ ‫לא נגזים אם נקבע כי בעית החרקים במזון‪,‬‬ ‫וביתר שאת בימי הקיץ החמים טורדת את שלוותם‬ ‫של יראי השם‪ ,‬לא פחות מהחשש ממזון מקולקל‬ ‫כתוצאה ממזג האויר החם וכדומה‪ .‬וכדברי הרמח"ל‬ ‫)בספרו מסילת ישרים פרק י"א( וז"ל‪ :‬והנה מי שיש‬ ‫לו מח בקדקודו יחשוב איסור המאכל כמאכלים‬ ‫הארסיים או כמאכל שנתערב בו איזה דבר ארסי‪.‬‬ ‫כי הנה לו דבר זה יארע היקל אדם על עצמו לאכול‬ ‫ממנו אם ישאר לו בו איזה בית מיחוש‪ ,‬ואפילו‬ ‫חששא קטנה ודאי שלא יקל‪ ,‬ואם יקל‪ ,‬לא יהיה‬ ‫נחשב אלא לשוטה גמור‪ ,‬אף איסור המאכל כבר‬ ‫בארנו שהוא ארס ממש ללב ולנפש‪ ,‬אם כן מי אפוא‬ ‫יהיה המיקל במקום חששא של איסור אם בעל‬ ‫שכל הוא‪ ,‬ועל דבר זה נאמר )משלי כ"ג( "ושמת‬ ‫סכין בלעך אם בעל נפש אתה"‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬ ‫אי לכך בחרתי להרחיב ולפרט במאמר זה על‬ ‫אחד המוקדים הגדולים שבהם חודרים חרקים‬ ‫לסוגי המזון השונים בתקופה שלאחר יצורם ועד‬ ‫לצריכתם‪ ,‬והם רשתות השווק ]כצרכניות‪ ,‬חנויות‬ ‫מכולת‪ ,‬דוכני מכירות וכו'[ והמזווה הביתי‪.‬‬ ‫בתחום הפיקוח על הייצור במפעלי תעשיית‬ ‫המזון מנגיעות חרקים בחמרי הגלם או חדירתם‬ ‫למוצרים בתהליך היצור וכו'‪ ,‬ללא ספק חל שיפור‬ ‫רב בשנים האחרונות מצד התעשייה ובעיקר‬ ‫מפיקוח הכשרות‪ ,‬תוך הצבת דרישות נקיון המפעל‬

‫ קהילות‬

‫אלול תשס"ט ‪ -‬תשרי תש"ע‬

‫וחומרי הגלם‪ ,‬ומעקב יום יומי על המשגיחים‪.‬‬ ‫וכל זה לצד הדרישה ההולכת וגוברת מצד ציבור‬ ‫הצרכנים הרחב למזון נקי מחרקים‪.‬‬ ‫לעומת זאת ברשתות השיווק השונות קיים‬ ‫חוסר ידע בסיסי והתעלמות מוחלטת מנקיטת‬ ‫מינימום מהפעולות הנדרשות למניעת נוכחות‬ ‫חרקים‪ ,‬חדירתם והתפתחותם במגוון כה רחב של‬ ‫מוצרי מזון‪ ,‬המצויים בשטח קטן יחסית‪ ,‬ובתנאים‬ ‫מיטביים להתפתחות חרקים המונית באין מפריע‬ ‫)חום‪ ,‬לחות‪ ,‬ומגוון מזון(‪.‬‬ ‫וכל זה לצד שאננות מוחלטת מצד הצרכנים‬ ‫הבוחרים במקרים רבים את רשת השווק הזולה‬ ‫ביותר‪ ,‬ללא תשומת לב לתנאי התחזוקה והאיחסון‬ ‫הירודים‪ .‬וכתוצאה מכך רוכשים מוצרי מזון נגועים‬ ‫בחרקים באופן גלוי או סמוי‪.‬‬ ‫כמו"כ גם האיחסון הביתי אינו מוגן מחדירת‬ ‫חרקים ללא שמירה על כללי ניקיון – ושמירת‬ ‫המזון באריזות סגורות היטב‪.‬‬ ‫על כל זה נרחיב בהכרת מהות הבעיה ותוך כדי‬ ‫ניסיון לתת המלצות לצמצום הבעיה‪.‬‬ ‫מ היכן מקור הנגיעות בחומרי הגלם בשדה‪ ,‬אצל‬ ‫היצרן‪ ,‬היבואן או הסופרמרקט?‬ ‫למעשה שאלה זו מעסיקה לא אחת את עורכי‬ ‫הדין ובתי המשפט‪ ,‬בגין תביעות צרכנים על מוצר‬ ‫שאינו עומד בתקן ראוי למאכל‪ ,‬עקב הימצאות‬ ‫חרקים וכדומה‪.‬‬

‫הצרכן יתאר את עוצמת הנזק ועגמת הנפש‬ ‫שנגרמו לו עקב רכישת המוצר‪ ,‬ואילו היצרן יתאר‬ ‫עד כמה פעל לפי כל הכללים בייצור המזון – ובכל‬ ‫זאת תתכן שגגה שאינה בשליטתו כלל‪ .‬והמפולפל‬ ‫שבין יצרני המזון יצטט ממקורותינו "לא ניתנה‬ ‫תורה למלאכי השרת"‪.‬‬ ‫וכאן על השופט להכריע האם אכן מדובר‬ ‫ברשלנות וזילזול בתהליך יצור המזון שלא על פי‬ ‫הנהלים‪ ,‬או שמא נכון לעכשיו בגדר מקרה שאינו‬ ‫בשליטת היצרן‪.‬‬ ‫לצערנו במפעלי המזון בארץ‪ ,‬בחלקם עדיין‪,‬‬ ‫אכן קיים חוסר התיחסות לנושא הניקיון ‪ -‬והעדר‬ ‫חרקים‪.‬‬ ‫אצטט בזה קטע מתוך בטאון יחודי המתמחה‬ ‫בתעשיית המזון‪ ,‬אחד הפרקים דן בנושא "אישור‬ ‫מוצרי מזון בישראל ופיקוח עליהם" ומצטט את‬ ‫מנכ"ל "המכון לבקרת איכות ‪ "IQC‬טכנולוג מזון‬ ‫במקצועו האומר‪" :‬לא מזמן ביקרתי במסגרת‬ ‫תפקידי באחד המפעלים לייצור ארומה ותבלינים‪,‬‬ ‫כבר עם עלייתי במדרגות המפעל נוכחתי לדעת‬ ‫שהזוהמה והצחנה היו גרועות ממה שאפשר‬ ‫לצפות אפילו ממוסך ישן ומוזנח‪ .‬בפינות שונות‬ ‫במפעל הבחנתי אפילו בשאריות של עכברים‬ ‫מתים‪ ,‬שמשות שבורות שדרכן חדרו בחופשיות‬ ‫אבק‪ ,‬עשן וריחות ממפעלי הסביבה‪ .‬בקיצור‪ ,‬היה‬ ‫מפתיע ועגום מאד להיווכח כי מפעל המתיימר‬ ‫לייצר ברשיון וכביכול כחוק מוצרים בתחום‬ ‫המזון‪ ,‬יכל לפעול בחופשיות ללא כל תנאי היגיינה‬ ‫מינימליים ולשווק את תוצרתו באין מפריע בכל‬ ‫רחבי הארץ"‪.‬‬ ‫אולם במקרה של תלונות על הימצאות חרקים‬ ‫במוצרי מזון שונים ‪ -‬לא תמיד הדבר נובע מתנאי‬ ‫הייצור והאריזה‪ ,‬ועל אף שיש להמשיך ולדרוש‬ ‫מהיצרנים בכל תוקף לעבוד בתנאי יצור נאותים‬ ‫אולם לא תמיד הם אשמים‪ .‬עלינו לנהוג כלפיהם‬ ‫בהגינות ולהגיד "כאן זה לא באשמתכם"‪.‬‬ ‫אציין שתי דוגמאות לכך‪:‬‬ ‫דוגמא א'‪ - :‬אברך הציג לפננו "חטיף‪-‬בוטנים"‬ ‫נגוע בזחלים חיים בגודל כ‪ 1-‬ס"מ‪) ,‬כמובן שגם‬ ‫קורים חוטיים דביקים נראו על המוצר(‪ .‬לשאלתינו‪,‬‬ ‫ענה‪ :‬שהנ"ל נקנה במשקל בחנות מסוימת מתוך‬ ‫קרטון תפזורת‪ ,‬מתוצרת מפעל מסוים‪ ,‬אף כי כבר‬ ‫בהסתכלות ראשונה היה ברור שמדובר בזחלי "עש‬

‫מדע‬ ‫הכשרות‬ ‫הקמח ההודי" שתקפו את החטיף בצרכניה או אצל‬ ‫הסוכן המשווק‪ ,‬ללא שום קשר לתהליך הייצור‪.‬‬ ‫ואכן בבדיקת הצרכניה‪ ,‬הממוקמת בקומת קרקע‬ ‫כאשר רק בחזית אחת ישנם דלתות וחלונות‪ ,‬מזג‬ ‫אויר חם ללא אוורור וקירור כל שהוא‪ ,‬בבדיקת‬ ‫העמוד שעליו מונחים החטיפים השונים בקרטונים‬ ‫פתוחים‪ ,‬בנידנוד קל של העמוד‪ ,‬התעופפו לנגדי‬ ‫מספר פרפרי עש הקמח‪ .‬בבירור עם בעל הצרכניה‪,‬‬ ‫התברר שהקרטון נמצא אצלו יותר מחודש‪ -‬ואף‬ ‫התנצל כי בקיץ לא קונים כל כך את החטיפים‬ ‫השונים‪.‬‬ ‫החלטתי לבדוק כללית את מצב המזון בצרכניה‬ ‫ובאופן טבעי ניגשתי למדפים של הקטניות‪,‬‬ ‫וחשכו עיני‪ ,‬תוך כדי הרמת אריזות אורז וגריסים‪,‬‬ ‫ראיתי עשרות חיפושיות מהמין "אורזית משוננת"‬ ‫מטיילים בחפשיות על גבי המדף ובין הקטניות‬ ‫שהיו פזורים על גבי המדף וביניהם גושים דביקים‬ ‫של הפרשות חרקים שונים‪.‬‬ ‫כך גם מתחת לבורגול‪ ,‬סולת וכדומה‪ ,‬אלא שגם‬ ‫לאחר כל המחזה העברתי את התלונה למשגיח‬ ‫של המפעל לחטיפי הבוטנים‪ ,‬ולאחר שהלה הצהיר‬ ‫חד משמעית שהוא בדק את הבטנים ואת תהליך‬ ‫הייצור והאריזה והכל לפי‬ ‫דרישות ועד הכשרות‪ ,‬רק אז‬ ‫הודעתי למתלונן כי במקרה זה‬ ‫צר לי לקבוע שעליו להחליף‬ ‫את הצרכניה‪ ,‬עד לשיפור‬ ‫כנדרש‪.‬‬ ‫החטיף‪ ,‬שנשאר בינתיים‬ ‫בקופסה אטומה ב"מעבדה‬ ‫לבדיקת חרקים במזון"‬ ‫שבמשרדי ועד הכשרות‬ ‫לצורך מעקב‪ ,‬נראו בו לאחר‬ ‫כמה שבועות פרפרים חיים‬ ‫שהתפתחו מהזחלים‪ .‬כעת הרי ברור לכולנו‬ ‫שהחטיף נתקף בחנות על ידי הפרפרים שהטילו‬ ‫ביצים ומהם התפתחו הזחלים‪] ..‬אלא שגם לפני‬ ‫הביקור בצרכניה היה ברור שאין מקור הנגיעות‬ ‫במפעל‪ ,‬וזה מסיבה אחת פשוטה‪" :‬חטיף‪-‬הבוטנים"‬ ‫עובר קלייה ויציקה בטמפרטורה גבוהה‪ ,‬כך שכל‬ ‫דרגות החרקים מתים‪ ,‬וכאשר נמצאו שהזחלים‬ ‫חיים‪ ,‬ברור כי מדובר בתקיפת המוצר לאחר‬

‫הייצור‪ ,‬סביר להניח שמדובר ברשתות השווק ‪-‬‬ ‫כפי שאכן הוכח[‪.‬‬ ‫דוגמה ב‪ - :‬תלונה על תבלין פפריקה‪ ,‬שנקנה‬ ‫במרכול מסוים‪ ,‬הנגוע בחרקים חומים בגודל‬ ‫כ‪ 2.5 -‬מ"מ‪ ,‬אלא שהצרכן ההגון ציין כי תאריך‬ ‫הייצור מוכיח שהמוצר נארז לפני ארבעה חמישה‬ ‫חודשים‪ .‬מיד חשבנו שמדובר ב"חיפושיות‪-‬הטבק"‪,‬‬ ‫שהוא חרק המעופף וחודר לאריזות מוצרי מזון‬ ‫ותבלינים שונים דרך כרסום האריזה וקופסאות‬ ‫פלסטיק קשיח‪.‬‬ ‫בבדיקת הפפריקה בצרכניה‪ ,‬אכן התברר כך‬ ‫ובחלק מהאריזות שהיו פתוחות מעט‪ ,‬נמצאו‬

‫חיפושיות טבק חיות‪ .‬ולכן מאחר שמדובר במוצר‬ ‫שעזב את המפעל לפני כחצי שנה ולאור הפרטים‬ ‫הנזכרים‪ ,‬בלתי הגיוני לקבוע כי המוצר יצא נגוע‬ ‫מהמפעל‪.‬‬ ‫מלבד דוגמאות אלו‪ ,‬בבדיקה שערכנו בעשרות‬ ‫צרכניות וחנויות‪ ,‬ברובם נמצאו חרקים על גבי‬ ‫המדפים ומוצרי המזון השונים‪.‬‬ ‫מלבד העזובה הרבה ולכלוך הניכר לעין‪ ,‬ברור‬ ‫כי הנושא דורש התיחסות ציבורית רחבה בדרישה‬ ‫לגיטימית של הצרכנים לשיפור מצב הניקיון‬ ‫והאיחסון וכפי שנפרט להלן‪.‬‬ ‫אולם קודם נתאר בקצרה‪ ,‬את סוגי החרקים‬ ‫הפוגעים במזון‪ .‬באופן כללי ניתן לחלקם לשלושה‬ ‫קבוצות‪.‬‬

‫חרקי שדה‬ ‫חרקים התוקפים גידולי קרקע‪ ,‬פירות‪ ,‬ירקות‬ ‫ודגנים שונים בעודם בשדה ובשלבי הגידול‬ ‫השונים‪.‬‬ ‫חרקים אלו אינם יכולים להתקיים במזון יבש‪,‬‬ ‫ולכן אינם מצויים במחסני המזון ובצרכניות‪.‬‬

‫<<<‬

‫אלול תשס"ט ‪ -‬תשרי תש"ע קהילות ‬

‫<<<‬

‫חרקי מחסן‬ ‫חרקים התוקפים מזון יבש בלבד‪ ,‬כגון קטניות‬ ‫יבשים‪ ,‬תבלינים‪ ,‬פירות יבשים‪ ,‬קמחים ואבקות‬ ‫שונים‪ ,‬החל מאסמי תבואה וקטניות וחומרי הגלם‬ ‫במפעלים וכן את שאריות המזון המצויים על גבי‬ ‫מערכות וציוד במפעלי התעשייה‪ ,‬וכלה בתקיפת‬ ‫המזון בצרכניות ובמזווה הביתי‪ ,‬ובעיקר במצב של‬ ‫חוסר ניקיון ואריזות לא אטומות ובתקופת איחסון‬ ‫ממושכת‪.‬‬

‫חרקים מזהמים מקריים‬ ‫מצויים לרוב באזורים מאוכלסים ובמבני‬ ‫התעשייה‪ ,‬כגון‪ :‬נמלים‪ ,‬תיקנים וזבובים‪ ,‬העלולים‬ ‫לחדור למפעל ולזהם מוצרי מזון שונים‪ ,‬לא רק‬ ‫מבחינת איסור תולעים ח"ו‪ ,‬אלא גם בחיידקים‬ ‫ומחלות שהם מעבירים ממקומות זוהמה בו‬ ‫הם שוהים ויש בכך גם משום ונשמרתם מאוד‬ ‫לנפשותיכם‪.‬‬

‫מידע על סוגי החרקים‬ ‫ואופן התרבותם‬ ‫כידוע החרקים מתרבים ומתפתחים בכמה‬ ‫שלבים‪ ,‬הטלת ביצה ע"י הבוגר‪ ,‬בקיעת הזחל‬ ‫המתפתח לגולם ולבוגר‪.‬‬ ‫תהליך זה קיים ברוב החרקים מזיקי מחסן‪,‬‬ ‫בחרקים אחרים יש מינים שלהם תהליך שונה‪.‬‬ ‫קביעת סוג החרק והדרגה שבו הוא נמצא במזון‬ ‫האם חי או מת‪ ,‬מסייעים לאיתור וקביעת מועד‬ ‫הנגיעות‪ ,‬ומתוך כך להסקת מסקנות ומציאת‬ ‫פתרונות‪ ,‬בבדיקה טובה יותר של חומרי הגלם לפני‬ ‫הייצור‪ ,‬בהקפדה על נקיון וכדו' בתהליך הייצור‬ ‫עצמו‪ .‬הקפדה על אריזה איכותית המבטיחה‬

‫לבל יחדרו חרקים בתקופת איחסונם ברשתות‬ ‫השיווק‪.‬‬ ‫כמו"כ במוצר המורכב ממספר חומרי גלם‪ ,‬הכרת‬ ‫החרק וסוגי המזון המועדפים עליו‪ ,‬מסייע רבות‬ ‫לגלות את חומר הגלם הבעייתי במפעל ובמוצר‬ ‫הספציפי‪ ,‬ולמנוע מקרים דומים בעתיד‪.‬‬ ‫ברור שידע מקצועי זה והעיסוק בו‪ ,‬אינו נדרש‬ ‫מהציבור הרחב‪ .‬אולם בוועד הכשרות‪ ,‬הוא הכרחי‬ ‫לצוות המפקחים והמשגיחים‪ ,‬בהתמודדות עם‬ ‫בעיית החרקים‪.‬‬

‫המלצות לצרכנים‬ ‫‪ (1‬לקנות במקום נקי ומסודר וכנ"ל‪.‬‬ ‫‪ (2‬להעדיף לרכוש מוצרים ארוזים היטב‪,‬‬ ‫בקופסאות פח‪ ,‬אריזות ואקום‪ ,‬בועת אויר וכדו'‪.‬‬ ‫‪ (3‬להקפיד על טריות המוצר על פי קוד תאריך‬ ‫הייצור המופיע על כל אריזה‪.‬‬ ‫‪ (4‬נדגיש בזה‪ ,‬כי תאריך אחרון לשיווק נקבע‬ ‫לעיתים עד לתקופה של שנתיים ויותר מתאריך‬ ‫הייצור‪ ,‬ובתנאי איחסון ירודים אין להסתמך‬ ‫על הצהרת היצרן ואין לכך משמעות בנושא‬ ‫החרקים‪.‬‬

‫טיפים לצימצום הבעיה במכולות ובסופרמרקטים‬ ‫‪ (1‬הקפדה על סדר וניקיון כללי‪.‬‬ ‫‪ (2‬פינוי מוצרים פגומים וישנים‪ ,‬או שאריזותיהם אינן תקינות‪.‬‬ ‫‪ (3‬נקיון תקופתי יסודי של המדפים‪ ,‬פינת ההחזרות‪ ,‬וכו'‪ ,‬מומלץ בעזרת שואב אבק תעשייתי המאפשר‬ ‫ניקוי בפינות ובחריצים‪.‬‬ ‫בניקיון התקופתי אין לפסוח על שום פינה בכל שטח הצרכניה‪ ,‬מספיק אזור אחד מוזנח‪ ,‬המהווה‬ ‫מוקד התפשטות של "חרקים מזיקי מחסן" לכל הצרכניה‪.‬‬ ‫‪ (4‬לשמור על איוורור וטמפרטורה נמוכה ככל האפשר‪ ,‬למנוע לחות במחסנים‪.‬‬ ‫‪ (5‬התיעצות‪ ,‬וטיפול ע"י מדביר מקצועי )קיימים היום בשוק‪ ,‬מלכודות דבק לניטור ואיתור חרקי מחסן‬ ‫וכן ללכידת זבובים וחרקים מעופפים – ציוד מתוחכם‪ ,‬המסייע בהתראה על רמת שכיחות החרקים‬ ‫במקום‪ ,‬מידע על כך ניתן לקבל מחברות הדברה מקצועיות(‪.‬‬ ‫‪ (6‬להקפיד על קבלת תוצרת טרייה‪ ,‬ובאריזות סגורות היטב‪.‬‬ ‫‪ (7‬איחסון במכלים סגורים מוצרים שאינם ארוזים‪.‬‬ ‫‪ (8‬להימנע מניקוב האריזות‪) .‬תופעה שראינו בכמה צרכניות‪ ,‬בעיקר באריזות פסטה וכדו'‪ ,‬ובכדי לחסוך‬ ‫את מקום האויר מנקבים את האריזה לשיחרור האויר(‪.‬‬

‫ קהילות‬

‫אלול תשס"ט ‪ -‬תשרי תש"ע‬

‫פרפר "עש הקמח ההודי" הוא אחד מעשי‬ ‫המחסן המצוים ביותר‪ ,‬ותוקפים מגוון רחב של‬ ‫מוצרי מזון מאוחסן‪,‬‬ ‫הפרפר )הבוגר( אורכו כ‪ 1-‬ס"מ )ראה תמונה(‬ ‫הכנפיים בחלק העליון קרם אפור‪ ,‬והשאר בגוון‬ ‫חום אדמדם‪ .‬הפרפרים מטילים ביצים קטנים על‬ ‫גבי גרעינים מוצרי דגנים טחונים‪ ,‬אגוזים‪ ,‬פירות‬ ‫מיובשים‪ ,‬שוקולד‪ ,‬בוטנים‪ ,‬קמח מצה‪ ,‬מיני מאפה‬ ‫ועוד‪.‬‬ ‫לאחר מס' ימים בוקעים הזחלים הגורמים את‬ ‫הנזק העיקרי למזון ע"י שניזונים ממנו‪ ,‬טוויית‬ ‫קורים דביקים וזיהום הנובע מההפרשות‪.‬‬ ‫הזחל בהגיעו לגודל המתאים הוא טווה פקעת‬ ‫משי ומתגלם בתוכה‪ ,‬לעיתים בתוך המזון ולעיתים‬ ‫בפינות מע"ג הקירות‪ ,‬ארונות וציוד בבית או‬ ‫במחסן‪ ,‬ובמפעלי התעשייה‪.‬‬ ‫מהגולם בוקע פרפר חדש ומחזור החיים חוזר‬ ‫חלילה‪ ,‬בשקים או בקרטונים של מוצרי מזון‬ ‫שהזכרנו‪ .‬פעילות הזחלים בדר"כ בחלק העליון של‬ ‫המזון ובסמוך לחלק העליון והפתח של האריזות‪.‬‬ ‫שם ניתן בדר"כ להבחין בקורים דביקים ובהם‬ ‫פרודות מזון‪ ,‬והפרשות הזחלים‪.‬‬ ‫ניקיון המחסן שמירת המזון באריזות סגורות‬ ‫היטב‪ ,‬מונע בדר"כ התפשטות המזיק‪.‬‬ ‫חיפושית "אורזית משוננת" נחשבת למזיק מחסן‬ ‫מהנפוצים ביותר‪ .‬החרק אינו מעופף‪ ,‬אולם כושר‬ ‫הנדידה והחדירה למוצרי מזון מאוחסן גדול מאד‪,‬‬ ‫וביכולתו לחדור לקופסאות קרטון ושקיות ניילון‬ ‫ועוד‪ ,‬מבעד לסדקים וחורים קטנים‪ .‬הבוגר נראה‬ ‫מעט כמו נמלה כאשר בחלק האמצעי של גופו‬ ‫ישנם כעין שיניים משני הצדדים )מכאן נגזרת השם‬ ‫אורזית משוננת(‪ ,‬הגוף דק ופחוס אורכו ‪ 3-2‬מ"מ‪,‬‬ ‫צבעו חום שחור‪ .‬החרק ניזון ומתפתח במגוון רחב‬ ‫של מזון יבש כגון אורז‪ ,‬אגוזים‪ ,‬פירות יבשים‪,‬‬ ‫קמח‪ ,‬סולת ועוד‪.‬‬ ‫הבוגר מטיל ביצים בתוך המזון מהם מתפתחים‬ ‫זחלים הניזונים ומזהמים את המזון עד להתגלמות‬ ‫והתפתחות הבוגר וחוזר חלילה‪.‬‬ ‫"חיפושית הטבק" זה חרק בצבע חום בגודל‬ ‫‪ 3-2‬מ"מ‪.‬‬ ‫הראש בדר"כ מוטה כלפי מטה )עקב כך נראה‬ ‫מעט בצורה כדורית(‪.‬‬ ‫לחיפושית כושר תעופה מעולה‪ ,‬יתרון המגדיל‬ ‫את תפוצתה והמעבר ממזון אחד לשני‪.‬‬ ‫החיפושיות מטילות ביצים גם לתוך תבליני־‬ ‫ם‪),‬פפריקה‪ ,‬עלים וזרעי תבלין יבשים‪ ,‬פרחי תה‬ ‫בבונג ועוד‪ (...‬בסקוויטים‪ ,‬גושי בצק יבש ועוד‪. ...‬‬ ‫הזחלים ניזונים מהמזון עד להתגלמותם בתוך‬ ‫פקעת העשויה מפרורי מזון וריר‪.‬‬ ‫חרק זה נפוץ מאד בישראל‪ ,‬ובעונות הקיץ )כ‪-‬‬ ‫‪ 30‬מ"צ ולחות יחסית של ‪ (70%‬התפתחות דור‬ ‫מביצה לבוגר בכ‪ 25-‬ימים‪ ,‬כאשר כושר ההתרבות‬ ‫גבוה מאד‪ ,‬ניקיון המחסן והמדפים ושמירת המזון‬ ‫באריזות סגורות היטב מונע בדר"כ התפשטות‬ ‫המזיק‪.‬‬

‫נחתם מסע הסת"ם מטעם‬ ‫מרכז רבני אירופה‬ ‫סופר סת"ם שליח מרכז רבני אירופה שב מסיור בקהילות‬ ‫ובדק עשרות זוגות תפילין ומאות מזוזות‬

‫הרב שלום לב מירושלים‪ ,‬סופר סת"ם‬ ‫מומחה שב בימים אלה ממסע שליחות‬ ‫בקהילות מזרח אירופה‪ ,‬מטעם מרכז רבני‬ ‫אירופה‪.‬‬ ‫מדובר ביוזמה חדשנית במטרה לסייע‬ ‫לרבני הקהילות באירופה לקראת הימים‬ ‫הנוראים לערוך בדיקה מקצועית ומדוקדקת‬ ‫של ספרי תורה‪ ,‬תפילין ומזוזות‪.‬‬ ‫ר' יוסף ביינהקר‪ ,‬רכז הפרוייקט‪ ,‬מסר כי‬ ‫שירות חדש זה בא לאחר בקשות רבנים שפנו‬ ‫למשרדי המרכז‪ .‬במהלך שהותו בשש קהילות‬

‫במדינות מזרח אירופה בדק הרב לב עשרות‬ ‫זוגות תפילין ומאות מזוזות‪ .‬בחלק מהמקרים‬ ‫הופתע לגלות כי ה'בתים' היו פשוט ריקים‪...‬‬ ‫בין הערים בהם ביקר הרב לב‪ :‬סמרה‪ ,‬קאזאן‪,‬‬ ‫ס‪ .‬פטרבורג‪ ,‬אורנבורג ובבירת לטביה‪ ,‬ריגא‪.‬‬ ‫בין השאר היה הסופר מצוייד ברצועות‬ ‫תפילין להחלפה במקרה הצורך‪ ,‬שיפוצי צבע‬ ‫בתפילין‪ ,‬שקיות לתפילין‪ ,‬בתים למזוזות‪,‬‬ ‫כיפות‪ ,‬דבק לתפילין‪ ,‬קופסאות לתפילין‪,‬‬ ‫בתים לתפילין‪ ,‬טליתות ועוד תשמישי קדושה‬ ‫שהשגתם אינה זמינה באיזורים אלה‪.‬‬ ‫ביקורו של הסופר הפך לאטרקציה בקרב‬ ‫בני נוער וילדי הקהילות‪ ,‬שנקבצו ובאו לראות‬ ‫לראשונה הליך בדיקת התפילין‪ ,‬ייצור הבתים‬ ‫והפרשיות‪ .‬הרב לב הסביר לצעירים הנרגשים‬ ‫כיצד מייצרים את התפילין ועורות הקלף‪,‬‬ ‫התפירה וכו'‪.‬‬ ‫"ממש ראיתי שהמסע שלי כאן נתקבל‬ ‫כמים קרים על נפש עייפה" מסכם הרב שלום‬ ‫לב את שליחותו המרתקת‪.‬‬ ‫לקראת חנוכה צפוי מסע נוסף של צוות‬ ‫סופרים מומחים‪ .‬הפעם הם יצויידו באמצעים‬ ‫טכנולוגיים מתקדמים המאפשרים בדיקה‬ ‫ממוחשבת של ספרי תורה‪ .‬זאת‪ ,‬לפי דרישת‬ ‫רבני הקהילות‪.‬‬

‫ראשי גופי הכשרות המובילים‬ ‫בעולם הבטיחו השתתפותם‬ ‫בכינוס הכשרות האירופאי‬ ‫שיתקיים בבריסל בחודש הבא‬ ‫במרכז רבני אירופה מרכזים מאמצים להצלחת כינוס‬ ‫הכשרות האירופאי שיתקיים בבריסל בבלגיה בימים ז'‪-‬ח'‬ ‫במרחשון תש"ע )‪ 25-26‬לאוקטובר ‪ ,(2009‬בהשתתפותם‬ ‫של ראשי מערכות וארגוני הכשרות המובילים באירופה‬ ‫ובכל העולם‪ ,‬רבנים נודעים‪ ,‬מומחי כשרות ואנשי מקצוע‬ ‫לתעשיית מזון מהשורה הראשונה‪.‬‬ ‫לצורך הכינוס יוכשר מלון ‪ Crown Plaza‬שיארח את‬ ‫המשתתפים ובאולמות של המלון ייערכו הדיונים‪ .‬המלון‬ ‫ממוקם באיזור מרכזי סמוך למשרדי מרכז רבני אירופה‬ ‫ומיתחם בנייני מימשל האיחוד האירופי בלב בירת בלגיה‪.‬‬ ‫בכינוס יעסקו בין היתר בנושאים הבאים‪ :‬יין אלכוהול‬ ‫ומרכיביו‪ ,‬חומרי גלם‪ ,‬כשרות במטבחים ציבוריים‪,‬‬ ‫קייטרינגיים ומסעדות‪ ,‬איך מנהלים תיק כשרות‪ ,‬תולעים‬ ‫בדגים‪ ,‬חרקים במזון יבש‪,‬‬ ‫דרישות כשרות ממוצרים המיוצרים באירופה ועוד שלל‬ ‫עידכונים חיוניים ואקטואליים‪.‬‬ ‫יצויין‪ ,‬כי הכינוס בבריסל מצטרף לשורת כינוסים‬ ‫אירופאים שהתקיימו בשנים האחרונות וזכו להצלחה‬ ‫גורפת בזכות הרמה המקצועית הגבוהה של משתתפי‬ ‫הכינוסים‪ ,‬שנימנו על הדמויות הבולטות ביותר בעולם‬ ‫הכשרות וההלכה‪.‬‬ ‫מרכז הרישום לכינוס‪ ,‬הרב מרדכי ביטון‪ ,‬מסר כי כבר‬ ‫בשבוע הראשון נרשמה היענות מפתיעה מצד אישים‬ ‫חשובים מעולם הכשרות שהזדרזו להבטיח את מקומם‬ ‫בכינוס‪ ,‬וכי בשבועיים הקרובים יינעל הרישום ויושלמו‬ ‫ההכנות לקראת פתיחת הדיונים‪.‬‬ ‫סמנכ"ל מרכז רבני אירופה הרה"ג ר' אריה גולדברג ציין‪,‬‬ ‫כי חברות שונות ביקשו להעניק חסות לכינוס הכשרות‪,‬‬ ‫דבר שאיפשר לגבות סכום מינימלי לכיסוי הוצאות‬ ‫ההשתתפות בכינוס‪.‬‬ ‫מרדכי ימיני‬

‫משלוחים מיוחדים של סטים‬ ‫ארבעת המינים יצאו לעשרות‬ ‫קהילות ב‪ 21-‬מדינות באירופה‬ ‫סטים מהודרים של ארבעת המינים לסוכות‪ ,‬ארוזים‬ ‫בצורה הרמטית ומיוחדת‪ ,‬נשלחו לעשרות קהילות יהודיות‬ ‫ב‪ 21-‬מדינות ברחבי אירופה‪.‬‬ ‫המשלוחים אורגנו על‪-‬ידי אגף הסיוע של מרכז רבני‬ ‫אירופה‪ .‬זאת לאחר סיכום עם משווקי ארבעת המינים‬ ‫בהשגחת נותני ההכשרים המהודרים ביותר‪ .‬יצויין כי‬ ‫מבצע אספקת ארבעת המינים מתקיים זה השנה השנייה‪,‬‬ ‫לשביעות רצונם של יהודי הקהילות‪.‬‬ ‫הסטים המהודרים נשלחו למדינות‪ :‬איטליה‪ ,‬בלגיה‪,‬‬ ‫הונגריה‪ ,‬אוסטריה‪ ,‬גרמניה‪ ,‬לטביה‪ ,‬מלטה‪ ,‬צ'כיה‪ ,‬שבדיה‪,‬‬ ‫אסטוניה‪ ,‬אוקראינה‪ ,‬שוויץ‪ ,‬פינלנד‪ ,‬שבדיה‪ ,‬אזרביג'אן‪,‬‬ ‫דנמרק‪ ,‬בולגריה‪ ,‬ליטא‪ ,‬רוסיה‪ ,‬הולנד וסלובניה‪.‬‬ ‫מרדכי ימיני‬

‫אלול תשס"ט ‪ -‬תשרי תש"ע קהילות ‪25‬‬

‫"לא ידעתי עד כמה היה הגירוש קשה‬ ‫עד שבאתי לכאן וראיתי את המראות"‬ ‫מוזיאון גוש קטיף בירושלים הוקם רק לפני שנה‪ ,‬אך כבר הפך ליעד מבוקש < בלב ירושלים נשתל מוזיאון‬ ‫המנציח את החיים בגוש קטיף ואת סופם הטרגי * המוזיאון היה לאתר תיירות פופולארי שגם מושלים ונשיאים‬ ‫מבקרים בו‪ ,‬ויוזמיו מקווים שלא יתן להשכיח את שהתחולל לפני ארבע שנים בדרום < במוזיאון גם מוצגות‬ ‫תמונות וממצאים שמעולם לא נחשפו קודם לכן לעיני הציבור < מוזיאון גוש קטיף סיפור שאסור לשכוח‪.‬‬

‫הרב יעקב אריאל‪ ,‬רבה הראשי של רמת גן‪ ,‬בביקור במוזיאון‬

‫יוסף ריבלין ירושלים‬ ‫שנה בלבד מאז הוקם מוזיאון גוש קטיף בירושלים‪,‬‬ ‫ולמעלה מארבעים אלף איש ביקרו בו‪.‬‬ ‫הבית ברחוב שערי צדק ‪ 5‬בירושלים בסמוך לבניין‬ ‫רשות השידור ברחוב יפו נראה כעוד בניין ירושלמי‬ ‫טיפוסי‪ .‬שום סימן מיוחד לא נראה על הבניין החיוור‪.‬‬ ‫רק מבט על צד ימין של הבניין מגלה שלט המוכר לנו‬ ‫מכבישי הארץ ומסמן את הדרך לישובים העקורים ‪-‬‬ ‫"לעזה"‪.‬‬ ‫רגעים אחדים לאחר הגירוש הנורא וחורבן בתי‬ ‫הכנסת נדמה היה כי מפעל ההתיישבות המפואר‬ ‫בגוש קטיף נידון לשכחה‪ .‬אך השנה האחרונה מוכיחה‬ ‫אחרת‪.‬‬ ‫הציבור בישראל ובעולם היהודי מבקש למצוא דרך‬ ‫לזכור‪ ,‬לשמר ולהצדיע למתיישבים על מפעלם‪ ,‬רואה‬ ‫במפעל האדיר של המוזיאון פרויקט שישמר את העבר‬ ‫וירתיע לגבי העתיד‪ .‬הרבבות שהגיעו למוזיאון במהלך‬ ‫השנה‪ ,‬מוכיחים שהמוזיאון אכן עונה על ההגדרות‬ ‫שהציב לעצמו‪.‬‬ ‫ר' שלמה וסרטייל מנהל קשרי החוץ של המוזיאון‬ ‫ומי שגורש מגני טל והיה מגדולי החקלאים בגוש קטיף‬ ‫אומר "נראה כי מעולם לא הייתה בציבור הסכמה רחבה‬ ‫כל כך על צדקתם של מתנגדי ההתנתקות‪ ,‬כמו ביום‬ ‫השנה הרביעי לביצועה‪ .‬קשה להצביע על הגורמים‬ ‫להתעניינות הגוברת דווקא עכשיו‪ .‬אולי אלו הקסאמים‬ ‫בבאר שבע ב"עופרת יצוקה"‪ ,‬אולי נפילתם של כל‬ ‫השרים ואנשי הצבא שהיו שותפים לביצוע ההתנתקות‪,‬‬

‫‪ 26‬קהילות‬

‫אלול תשס"ט ‪ -‬תשרי תש"ע‬

‫אולי "התפקחותם" של אנשי תקשורת רבים‪ ,‬המכים‬ ‫על חטא העקירה"‪.‬‬ ‫כבר בכניסה למוזיאון ניתן לראות ציר היסטורי‪,‬‬ ‫הסוקר את היסטוריית ההתיישבות היהודית בעיר‬ ‫עזה החל מכיבושו לפני ‪ 3000‬שנה דרך דוד המלך‪,‬‬ ‫דרך החשמונאים‪ ,‬התנאים‪ ,‬רבי ישראל נג'ארה מחבר‬ ‫הפיוט י‪-‬ה ריבון‪ ,‬ועד להקמת יישובי גוש קטיף לאחר‬ ‫מלחמת ששת הימים‪ ,‬וממש באותו החדר מוצגת‬ ‫המנורה הטהורה מגג בית הכנסת בישוב נצרים‪ ,‬אשר‬ ‫נישאה על ידי התמתיישבים לאחר שגורשו אל הכותל‬ ‫המערבי בירושלים‪ ,‬והפכה לאחד הסמלים הזכורים‬ ‫מאותם ימים קשים‪.‬‬ ‫במוזיאון מגוון ספרים וסרטים העוסקים בפרק‬ ‫המפואר של ההתיישבות בגוש קטיף במשך ‪ 35‬שנה‪,‬‬ ‫ואלבומי זיכרון ומאבק שראו אור לפני ואחרי העקירה‪.‬‬ ‫בחלל המוזיאון מתועד סיפורו של המאבק הכתום‬ ‫וסיפור הגירוש במיצג אומנותי הכולל מוצגים אותנטיים‪,‬‬ ‫עבודות אמנות‪ ,‬צילומים תיעודיים ומיצגי וידאו‪.‬‬ ‫"החדר השחור" שאצל רבים הוא מכונה דווקא‬ ‫כ"חדר הדמעות" ‪ -‬רגע השיא בנתיב הרגש המתחולל‬ ‫בביקור במוזיאון‪ .‬בחדר מתועדים הרגעים המצמררים‬ ‫של המפגש הפיזי והרגשי בין יהודי גוש קטיף לחיילי‬ ‫צה"ל ושוטרי משטרת ישראל‪ .‬בחדר צילומי ענק מכפר‬ ‫מימון‪ ,‬כפר דרום‪ ,‬עצמונה‪ ,‬שא‪-‬נור ונוה דקלים‪ .‬בחדר‬ ‫אף מוקרן סרטון בן ‪ 12‬דקות‪ ,‬המתעד את רגעי המאבק‬ ‫והפינוי בבית משפחת הרופא סוזי נמיר בנוה דקלים‪,‬‬ ‫ובבית הכנסת הספרדי בנוה דקלים‪ ,‬לצלילי "תפילה‬ ‫לעני כי יעטוף"‪.‬‬

‫חדר הזכרון ‪ -‬החדר האחרון במוזיאון‪ ,‬בו מתואר‬ ‫מצב המגורשים לאחר גירושם‪ ,‬במחנות האוהלים ואתרי‬ ‫הקרואנים‪ .‬בחדר ישנה גם פינת זכרון לקדושי קטיף ‪-‬‬ ‫תושבי הגוש שנפלו בפעולות האיבה ומערכות ישראל‪.‬‬ ‫במוזיאון גוש קטיף מוצגים פריטים מקוריים בעלי‬ ‫ערך מההתיישבות היהודית בגוש קטיף וממהלך הגירוש‪.‬‬ ‫בין המוצגים‪ :‬מנורת בית הכנסת בנצרים‪ ,‬ספר תורה‬ ‫של בית הכנסת נאות קטיף שניצל מהריסות היישוב‪,‬‬ ‫מפתחות בית הכנסת התוניסאי בנוה דקלים‪ ,‬מזוזות‬ ‫מועדון הקשישים בנוה דקלים שחייל צה"ל הביא לבני‬ ‫המשפחה ונמסרו למוזיאון‪ ,‬תבליט שבעת המינים שהיה‬ ‫גלופה על בית הכנסת בכפר דרום‪ ,‬מסמך ‪ -‬צו אלוף‬ ‫פיקוד הדרום לגירוש יהודי גוש קטיף )‪ (2005‬סמלי‬ ‫המועצה האיזורית חוף עזה‪ ,‬סמלי המאבק הכתום‬ ‫ צמיד כתום‪ ,‬סרט כתום‪ (2005 - 2004) ,‬תעודות‬‫מחלקת הבטחון במועצה האיזורית חוף עזה‪ ,‬תעודת‬ ‫רכז בטחון‪ ,‬נוה דקלים )‪ ,(1982‬זנב טיל קאסם שנורה‬ ‫על הישוב עצמונה‪ (2004),‬מיצג תכולת חיים ‪ -‬ארגז‬ ‫קרטון בו הועברו חפציהן של משפחות יהודי גוש קטיף‬ ‫וצפון השומרון )‪ ,(2005‬מסמך נאום ראש הממשלה‬ ‫בתחילת ביצוע תכנית ההתנתקות‪ ,‬לצד גרף תיעוד‬ ‫כמויות ירי רקטות לשטח ישראל‪ ,‬בשנים ‪ 2001‬עד‬ ‫‪.2009‬‬ ‫המבקרים צפויים לחוות חוויה רגשית עצומה‪.‬‬ ‫הביקור כולל סיור עצמאי במוזיאון‪ ,‬צפיה במיצגים‬ ‫האומנותיים וסרט מרגש‪ .‬בסיום הביקור זוכה כל מבקר‬ ‫במתנה מיוחדת ‪ -‬נר זיכרון עליו חרוטים שמות ‪24‬‬ ‫קהילות גוש קטיף וצפון השומרון‪.‬‬ ‫"תראה"‪ ,‬אומר אברך שהגיע לכאן בלוויית חברו‬ ‫למנהל המוזיאון‪" .‬מעולם לא ראיתי את המראות‬ ‫הללו קודם לכן‪ .‬לא נחשפתי לעוצמת הזוועות אותן‬ ‫עברתם‪ .‬תשמע‪ ,‬אני באמת מבין ללבך‪ .‬לא פלא שאתה‬ ‫מדבר בכזה צער‪ .‬תמיד אומרים‪ ,‬שמי שלא עבר את זה‬ ‫לא מתחיל להבין‪ .‬זה נכון‪ .‬כי גם אני‪ ,‬באותה תקופה‬ ‫בה גירשו אתכם‪ ,‬חזרתי ואמרתי שאני לא מבין מה‬ ‫אתם רוצים‪ .‬מה הבעיה? ייתנו לכם בית אחר‪ ,‬ונגמר‬ ‫הסיפור‪ .‬הייתי אז בחור‪ ,‬ובאמת לא הבנתי‪ .‬היום‪ ,‬כשיש‬ ‫לי בית משלי‪ ,‬אני הרבה יותר מבין אתכם‪ .‬אבל עדיין‬ ‫לא מספיק‪ .‬הייתי צריך לראות את המראות שרואים‬ ‫כאן בסרטים המוקרנים כדי שאצליח להזיל דמעה של‬ ‫רחמים אמיתיים"‪.‬‬ ‫התמונות פה מוצגות‪ ,‬בזו אחר זו‪ ,‬עדות וזכר‬ ‫להיסטוריה של הגוש‪ ,‬מימות החשמונאים ועד ליום‬ ‫העקירה‪ .‬תמיד היה יישוב יהודי בעזה‪ .‬הוא נעקר‬ ‫במאורעות תרפ"ט‪ .‬ואז שבו היהודים אחרי ששת‬ ‫הימים‪.‬‬ ‫המבקרים‪ ,‬המגיעים למקום‪ ,‬מפתיעים לא פעם‪ .‬אם‬ ‫היינו מצפים למצוא פה אנשי ימין בלבד‪ ,‬הרי שמאז‬ ‫הקמתו שאב אליו המוזיאון אנשים רבים ומגוונים‪ ,‬כולל‬ ‫תלמידי בית הספר בקיבוץ השומר הצעיר בגבעת ברנר‪,‬‬

‫כתבה פרסומית‬

‫חלקם יצאו מגדרם וסיקרו את המקום באהדה‪ .‬בחודשים‬ ‫האחרונים ביקרו במקום חברי הכנסת מכל סיעות‬ ‫הבית כולל מסיעת קדימה כמו ח"כ יוליה ברקוביץ'‬ ‫וח"כ עתניאל שנלר את ביקורו סיים בחתימה בספר‬ ‫האורחים בה כתב בין השאר‪.." :‬ההתנתקות ריסקה את‬ ‫"הגוש" של החברה הישראלית כולה‪ .‬הדרך בה בוצעה‬ ‫החלטת הממשלה פוררה את "הגוש" של העם היהודי‬ ‫כולו‪ " .‬על אלה אני בוכייה‪ ..." .‬קטפו ופגעו ב"פרי" ערכי‬ ‫ההתיישבות‪ .‬קטפו ופגעו בנוטעים ובבונים של הארץ‪,‬‬ ‫נקטפו ערכים‪ ,‬נקטפו תקוות‪" ...‬על אלה אני בוכייה"‪.‬‬ ‫לפני מספר חודשים‪ ,‬ביום בו הוחלט על הקמתה של‬ ‫ועדת החקירה הממלכתית לבדיקת הטיפול במפונים‪,‬‬ ‫הגיע למקום יעקב אחימאיר‪ ,‬איש רשות השידור וחתן‬ ‫פרס סוקולוב‪.‬‬ ‫בדברים‪ ,‬אותם כתב בעיתון 'ישראל היום'‪ ,‬סיפר כי‬ ‫"עוד לפני ההגעה למקום‪ ,‬שנפתח למבקרים לפני כחצי‬ ‫שנה‪ ,‬סברתי כי בעוד שעה קלה אהיה נתון במוזיאון‬ ‫תחת הפגזת תעמולה ומסרים אידיאולוגיים חריפים‬ ‫מבית מדרשו של הרב דב וולפא‪...‬אך לא‪ :‬צילומים‪,‬‬ ‫עובדות בעיצוב גרפי צנוע‪ ,‬תערוכת ציורים‪ ,‬סרטי‬ ‫חדשות על פינוי גוש קטיף‪.‬‬ ‫כי אכן‪ ,‬המוזיאון הזה מצליח להפתיע את כל מי‬ ‫שמגיע אליו‪ .‬בין בתי אבן ירושלמיים‪ ,‬אי שם בסמוך‬ ‫לשוק מחנה יהודה‪ ,‬ברחוב שערי צדק‪ ,‬בלב לבו של‬ ‫בניין מגורים‪ .‬לא המקום בו היית מצפה למצוא מוזיאון‬ ‫היסטורי‪ .‬אבל כאשר המדינה אינה מנדבת שקל להקמת‬ ‫מקום מן הסוג הזה‪ ,‬אין כל ברירה אחרת אלא לאלתר‬ ‫ולהקים כמעט יש מאין‪.‬‬

‫אל הכניסה הצדדית של הבניין נכנסים עוד ועוד‬ ‫מבקרים‪ ,‬חילונים‪ ,‬דתיים לאומיים וגם הרבה מאוד‬ ‫חרדים‪ .‬חבורה של בחורי ישיבה‪ ,‬שהתגודדה ליד שתי‬ ‫תמונות‪ ,‬דיברה בינה לבין עצמה‪ ,‬כשאנו מאזינים להם‪.‬‬ ‫"תגידו‪ ,‬ידעתם שזה כל כך נורא?"‪ ,‬שואל אחד מהם‪.‬‬ ‫"האמת‪ ,‬לא התייחסתי‪ .‬חשבתי שהם סתם 'מתבכיינים'‪.‬‬ ‫עכשיו‪ ,‬אחרי שראיתי את הסרטים‪ ,‬התחלתי לתפוס‬ ‫שנעשה כאן עוול שזועק לשמים"‪ ,‬משיב האחר‪.‬‬ ‫הצילומים מקפיאים צעקות‪ ,‬צרחות‪ ,‬תחנונים‪ .‬יהודי‬ ‫עטור בתפילין נגרר בידי חיילים שמבטם כמו קפוא‪.‬‬ ‫נער ששתי ידיו מגובסות נישא בחוזקה בידי עוד שניים‪.‬‬ ‫"אבא שלי‪ ,‬לא‪ ,‬אבא שלי"‪ ,‬נשמעת זעקה‪ .‬אבל גם אבא‬ ‫שלו אינו יכול לעזור בעת הזו‪.‬‬ ‫בחג החנוכה האחרון ביקר במוזיאון הרב מנחם‬ ‫פרוש יו"ר אגודת ישראל בירושלים למעלה משעתיים‪,‬‬ ‫כשעיניו לא מפסיקות לזלוג דמעות‪ .‬לאחר הביקור‬ ‫הקדיש מאמר נוקב בטורו השבועי בג'ואיש פרס "מה‬ ‫אומר ומה אדבר‪ ,‬לא ניתן לכתוב במילים את הרגשות‬ ‫ההומים כל לב אנושי‪ ,‬וכל שכן כל לב יהודי‪ ,‬את מה‬ ‫שחווים במוזיאון המנציח את 'החיים' שנגדעו ב‪25-‬‬ ‫יישובים יהודיים פורחים ומשגשגים בארץ ישראל‪.‬‬ ‫הבתים שנחרבו‪ ,‬המשפחות שגורשו‪ ,‬החיים שנהרסו‬ ‫לאלפי משפחות אומללות שנתלשו באכזריות מקהילתם‬ ‫ומאדמתם והושלכו באתרי קרוואנים עד עצם היום הזה‬ ‫ללא פרנסה‪ ,‬ללא בית‪ ,‬ללא יכולת לקיים משפחה כפי‬ ‫שהיה להם עד לגירוש האכזרי‪.‬‬ ‫"המוזיאון שבירושלים מתאר את החיים שהיו‬ ‫באותם יישובים טרם הגירוש‪ ,‬את רגעי הגירוש עצמם‬

‫ואת ההרס הפיזי והנפשי שנותר במקום‪...‬אוי לנו‪ ,‬עיני‬ ‫עיני ירדה דמעות‪ ,‬על גלות של יהודים בארץ ישראל‪,‬‬ ‫על כך שחבל ארץ נפלא הפך לאיי חרבות וממקום שוקק‬ ‫חיים סמל ומופת הגיעו לכך שצריכים להקים מוזיאון‬ ‫שיתעד את סיפורו של גוש קטיף?!"‪.‬‬

‫הרבנים נדהמו‬ ‫במהלך הימים הסמוכים ל‪-‬ח' באלול‪ ,‬יום חורבן‬ ‫בתי הכנסת ושריפתם על ידי הפלשתינים‪ ,‬ביקרו רבנים‬ ‫ואישי ציבור מכל גווני הקשת במוזיאון כדי להזדהות עם‬ ‫בתי הכנסת החרבים‪ .‬במוזיאון נחשף לראשונה התחקיר‬ ‫שביצע המוזיאון בעזה על ידי צוות צלמים מקומיים‪,‬‬ ‫אודות מצבם העגום של בתי הכנסת המחוללים –‬ ‫חלקם נהפכו ע"י המוסלמים ללולי תרנגולות‪ .‬בין‬ ‫הרבנים שביקרו ביום הזה‪ ,‬הרב יעקב יוסף‪ ,‬בנו בכורו‬ ‫של הראשון לציון הרב עובדיה יוסף ורבה של שכונת‬ ‫גבעת משה‪ ,‬הרב יעקב אריאל‪ ,‬רבה של רמת‪-‬גן; הרב‬ ‫ישעיהו הרצל‪ ,‬רבה של העיר נצרת עלית; הרב אליקים‬ ‫לבנון‪ ,‬ראש הישיבה באלון‪-‬מורה; הרב שלום דב וולפא;‬ ‫הרב ישראל אריאל‪ ,‬יו"ר מכון המקדש ומרבני ירושלים;‬ ‫הרב אליהו שלזינגר‪ ,‬רבה של גילה; הרב יהודה זולדן‪ ,‬רב‬ ‫ישיבת ימית בנווה‪-‬דקלים; הרב אברהם שרייבר רבה של‬ ‫כפר‪-‬דרום‪ ,‬ואביו‪ ,‬מנכ"ל הרבנות הראשית לשעבר‪ ,‬הרב‬ ‫גדליה שרייבר; הרב אלישע וישליצקי‪ ,‬מגדולי המרצים‬ ‫המבוקשים בציבור הדתי; עו"ד גלעד קורינאלדי; הרב‬ ‫בנימין בארי‪ ,‬ראש ישיבת כרם ביבנה; ואב"ד אשקלון‬ ‫והשר לשעבר‪ ,‬הרב יצחק לוי‪.‬‬

‫אלול תשס"ט ‪ -‬תשרי תש"ע קהילות ‬

‫כתבה פרסומית‬

‫הרב יעקב יוסף ראש ישיבת "חזון יעקב" ורב שכונת גבעת משה בירושלים בביקור במוזיאון‬

‫כל תייר חייב לבוא‬ ‫למוזיאון‬ ‫ביקור מיוחד ויוצא דופן היה לקראת ראש השנה‬ ‫במוזיאון‪ ,‬של הרב פסח לרנר נשיא ארגון "ישראל‬ ‫הצעיר"‪ .‬בסיום הביקור אמר הרב פסח לרנר כי‬ ‫הביקור במוזיאון מהוה עבורו אתגר חשוב להביא‬ ‫רבבות תיירים לבקר במוזיאון ולהפנים את מה שהיה‪.‬‬ ‫"כל תייר בישראל חייב לעבור במוזיאון גוש קטיף‪,‬‬ ‫פעילות המוזיאון היא ציון דרך היסטורית במאבק‬ ‫על ארץ ישראל והקיום היהודי בארץ ובעולם"‪ ,‬אמר‬ ‫הרב לרנר‪.‬‬

‫מושלים ורוזנים‬ ‫אולם אין ספק שגולת הכותרת היה ביקורו‬ ‫המפתיע לא פחות של המושל והמועמד הרפובליקני‬ ‫לנשיאות ארה"ב מייק האקבי‪ ,‬שבביקורו האחרון‬ ‫בישראל בערב ראש חודש אלול ביקש מיוזמתו לבקר‬ ‫במוזיאון גוש קטיף כדי להביע רגשות והזדהות עם‬ ‫המגורשים‪ ,‬וקיים בו מסיבת עיתונאים "באתי בשם‬ ‫הדמוקרטיה‪ ,‬החירות וחופש האדם‪ .‬זכותו של כל‬ ‫אדם לבחור היכן יחיה ויבנה את ביתו‪ ,‬היכן יעבוד‬ ‫ולאיזה בית ספר ישלח את ילדיו‪ .‬ודאי שזכות העם‬ ‫היהודי לחיות בחירות בארצו"‬ ‫במהלך סיורו של שמע מפי תושבי גוש קטיף‬ ‫לשעבר את סיפורם האישי‪ .‬אל הביקור הצטרף‬ ‫נציג ממשלת ישראל סגן השר לפיתוח הנגב והגליל‪,‬‬ ‫איוב קרא‪ ,‬אשר פנה להקאבי בהתרגשות בשם‬ ‫העדה הדרוזית להצטרף למאמצים לחיזוק עמידתה‬ ‫של ישראל ואחיזת העם היהודי בארצו‪" .‬שנינו לא‬ ‫יהודים‪ ,‬אך שנינו מבקשים לחזק את העם היהודי‬

‫ קהילות‬

‫אלול תשס"ט ‪ -‬תשרי תש"ע‬

‫מבחוץ‪ .‬בשם התורה הדרוזית אני קורא‪ :‬אסור לגרש‬ ‫יהודים! אני מבקש ממר האקבי להעביר את המסר‬ ‫הזה לממשל בארצות הברית‪ .‬את הגירוש בגוש קטיף‬ ‫לא נשכח ולא נסלח‪ ".‬אל הסיור התלווה גם חבר בית‬ ‫הנבחרים בניו יורק‪ ,‬דב הייקינד‪.‬‬ ‫בסיום ביקורו‪ ,‬הדליק האקבי נר זיכרון ל‪24-‬‬

‫הקהילות היהודיות שנעקרו בגוש קטיף ובצפון‬ ‫השומרון‪ ,‬מול קיר הזיכרון ל"קדושי קטיף" ‪ -‬חללי‬ ‫צה"ל ופעולות הטרור בגוש קטיף‪ .‬מול מנורת‬ ‫בית הכנסת נצרים קיבל האקבי מצוות המוזיאון‬ ‫תבליט מתכת של האומן אהרן שבו‪" ,‬שאלו שלום‬ ‫ירושלים"‪.‬‬

‫יו"ר הכנסת ריבלין‪ :‬אחד הפרקים הנוראיים בתולדות עמנו‬ ‫במלאת ארבע שנים לביצוע ה"התנתקות" המנורה שעמדה על גג בית הכנסת בישוב נצרים‪ ,‬והובלה‬ ‫ע"י העקורים לירושלים‪ ,‬נחנכה במעמד מרגש בסיור ממלכתי על ידי יו"ר הכנסת‪ ,‬מר ראובן ריבלין‪.‬‬ ‫במהלך ביקורו סייר ריבלין במוזיאון‪ ,‬וקיבל סקירה מפי העקורים על פעילות התיעוד והזיכרון‬ ‫לסיפורו של גוש קטיף‪ .‬במסגרת פעילות זו מציג מוזיאון גוש קטיף לציבור מעל ‪ 50‬כותרים העוסקים‬ ‫בסיפור של גוש קטיף‪.‬‬ ‫לכלי התקשורת אמר ריבלין‪ ,‬כי אף שההינתקות הייתה על פי החלטה דמוקרטית‪" ,‬מדובר באחד‬ ‫הפרקים הנוראים של עמנו בדור הזה‪ .‬היום אנשים חושבים‪" :‬על מה ולמה?"‪ .‬אנחנו צריכים להפיק‬ ‫לקחים ואין תרוץ לכך‪ ,‬שלמגורשים אין בית"‪ .‬ריבלין הוסיף כי עלינו להאחז באמונתנו שארץ‪-‬ישראל‬ ‫כולה שלנו‪ ,‬וכי הגרוש מגוש קטיף לא הביא שום יתרון‪.‬‬ ‫בסיום ביקורו חתם ריבלין בספר המבקרים של מוזיאון גוש קטיף‪ ,‬והוסיף‪ :‬מכובדי! למזיאון המנציח‬ ‫את עלילות גוש קטיף‪ ,‬שהיה לחלקת אלוקים קטנה בזכות המתיישבים‪ ,‬ההולכים לפני המחנה‪ ,‬ואשר‬ ‫גורלה נחרץ בהחלטת הרוב בישראל‪ .‬הסיפור‪ ,‬השבר והלקחים שיש ללמוד לעתיד עמנו בארצנו‬ ‫מתאפשרים גם באמצעות "בית קטיף"‪' .‬חובתינו לא לשכוח את העבר כדי להאחז בעתיד‪ ,‬ולאפשר‬ ‫ל"מגורשי הגוש" לשקם עצמם בהאחזותם מחדש באדמתנו'‪.‬‬ ‫מנהל מוזיאון גוש קטיף ר' שלמה ווסרטייל אומר לנו בסיום הביקור‪ :‬כל יהודי ומנהיג קהילה שמגיע‬ ‫למוזיאון זה נדבך נוסף בתקומה שלנו בבניינה של ארץ ישראל‪ .‬המוזיאון הוא לא רק להנציח ולא לתת‬ ‫להשכיח את שהיה‪ ,‬אלא להיות סמל לעתיד של בנייה וצמיחה‪ ,‬לחנך מיליון ילדים שיבואו לבקר על‬ ‫קדושתה של ארץ ישראל‪ ,‬היישובים תלמודי התורה בתי הכנסת והיכלי הישובות שהיו ואינם‪ ,‬להם‬ ‫העמדנו יד ושם למען ידעו הדורות הבאים‪ .‬כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בבניינה‪'.‬‬

‫התוכנית להצלת אירופה היהודית‬

‫מוגש כחומר למחשבה מאת הרה"ג רבי שלום דב ליפשיץ‪ ,‬יו"ר יד לאחים‬

‫אל ידידנו‪ ,‬רבני וראשי קהילות אירופה‪.‬‬ ‫על רקע הבעיות המאיימות על שלמות העם היהודי באירופה‪ ,‬כמו נישואי תערובת וטמיעה‪ ,‬פעולות מיסיון גוברות ואיבוד הקשר היהודי עם צאצאי 'ילדי השואה' היהודים‬ ‫שהוסתרו בתקופת השואה בכנסיות ובבתי גויים‪ ,‬גיבשנו ב'יד לאחים'‪ ,‬בשיתוף עם 'מרכז רבני אירופה'‪ ,‬תוכנית פעולה למיגור התופעות הללו‪ .‬אנו גם מוכנים להרצות על‬ ‫התוכנית בכל מקום שנידרש ברחבי אירופה‪.‬‬ ‫פעילות יד לאחים בארץ ידועה ומוכרת‪ ,‬הן במאבק במיסיונרים מהם הצלנו מאות נפשות והן במאבק העיקש בטמיעה והצלת מאות בנות יהודיות וצאצאיהם מכפרים‬ ‫ערביים‪ .‬בחודשים האחרונים התקבלו ביד לאחים לא מעט פניות מרחבי אירופה‪ ,‬בייחוד מצרפת ואנגליה‪ ,‬שם תופעת הטמיעה של בנות יהודיות עם צעירים ערביים גדולה‪,‬‬ ‫כאשר רבני הקהילות מבקשים מאיתנו עצה כדי להילחם בתופעה‪.‬‬ ‫בשנים האחרונות מוצפות ערי אירופה ברבבות מהגרים מוסלמיים‪ ,‬המצליחים‪ ,‬בחלקלקות שפתיים‪ ,‬לגרור עמם בנות יהודיות‪ .‬התופעה נפוצה בעיקר באוניברסיטאות‪,‬‬ ‫שם לומדים הערבים בעלי השכלה גבוהה יותר‪.‬‬ ‫גם המיסיון נועץ את טלפיו ברחבי אירופה‪ ,‬בעיקר בהיעדר מודעות מספקת בקרב היהודים לסכנות שבמאמצי המיסיון‪ .‬באין נשמה יהודית פעילה‪ ,‬יהודים רבים משוכנעים‬ ‫להמיר את דתם‪ .‬בגרמניה לבדה‪ ,‬אגב‪ ,‬פועל המיסיון בקרב ‪ 130‬אלף בתי אב‪ ,‬מהגרים יהודים מברית המועצות‪ ,‬שמצבם הכלכלי בכי רע‪.‬‬ ‫בשנים האחרונות פועלים ביד לאחים על מנת לאתר את צאצאי הילדים היהודים שהוסתרו במקום מסתור בשנות השואה‪ ,‬ובשנים שלאחר מכן שכחו או שהשכיחו מהם‬ ‫את עובדת יהדותם‪ .‬כיום מצויים בידנו פרטיהם של כמה אלפי ילדים ואנו פועלים על מנת להשיג כמה שיותר מידע גם על צאצאיהם‪ ,‬נשמות העם היהודי האובדות‪ .‬במסגרת‬ ‫קריאתנו למנהיגי הכנסייה בעולם‪ ,‬קרא האפיפיור למאמיניו לחשוף את דבר הילדים היהודים ולהביא להשבת הבנים האובדים לחיק העם היהודי‪.‬‬ ‫הצלחתנו בעניין זה מוגבלת‪ ,‬שכן קשה לפעול מבלי שיהיו לנו אנשי קשר ו'שגרירים' באירופה‪ ,‬ואתם‪ ,‬רבני וראשי הקהילות‪ ,‬יכולים לסייע בכך‪ .‬בקרוב אף ייפתח משרד‬ ‫מיוחד בשיתוף עם מרכז רבני אירופה באירופה‪ ,‬כדי לטפל בנושאים הללו וכדי שלכם‪ ,‬רבני וראשי הקהילות‪ ,‬תהיה כתובת להיכן לפנות‪.‬‬ ‫כתבה או ידיעה אחת בעיתון כזה או אחר לא יקיפו את מימדי התופעה‪ .‬הדברים נכתבים כדי לעורר את הדברים ולהביא אתכם לשיתוף פעולה למען מיגור הנושאים‬ ‫הכואבים הללו‪ .‬ביד לאחים‪ ,‬בשיתוף עם 'מרכז רבני אירופה'‪ ,‬מתגבשת בימים אלו תוכנית פעולה למאבק משותף במיסיון‪ ,‬בטמיעה ובניסיון להצלת ילדי השואה האבודים‪.‬‬ ‫בכוונתנו להעתיק את מודל הפעילות לאירופה ולהקנות לרבני הקהילות את הכלים הנכונים לטיפול בתופעות הללו‪ .‬בראש ובראשונה חשובה פעילות ההסברה‪ ,‬בכלי‬ ‫התקשורת היהודיים‪ ,‬באינטרנט‪ ,‬בהפצת מידע בריכוזים ציבוריים יהודים‪ ,‬באמצעות הרצאות ועוד‪ .‬מעבר לפעילות ההסברה חשובה הענקת התמיכה‪ ,‬הכלים והרוח הגבית‪,‬‬ ‫למחולצים ולמחלצים‪.‬‬ ‫כל אחד מכם מכיר היטב את קהילתו ואת הבעיות הקיימות בו‪ ,‬וביד לאחים‪ ,‬בשיתוף 'מרכז רבני אירופה'‪ ,‬נוכל להעניק לכם את ההדרכה הנכונה כיצד להביא למיגור‬ ‫התופעות הקשות בקהילתכם‪.‬‬ ‫נשמח לשמוע את דעתכם‪ ,‬הרבנים הגאונים שליט"א‪ ,‬על התוכנית ונשמע לעמוד לימינכם בכל שאלה‪ ,‬בטלפון ‪ 972-3-6154100‬או בכתב יד לאחים ת‪.‬ד‪ 551 .‬בני ברק‬ ‫‪ 51342‬או בדוא"ל ‪[email protected]‬‬

‫‪œ¨©™œ©Ÿ¨•’ ¡œ©•ª•§œª¡”œ” ©fdd‬‬

‫Ÿ‪¢Ÿ¶ž®°·£¢Ÿ£¶£²§©«£§Ÿ¶°‬‬

‫‪âøåáö÷ éîòð‬‬

‫§‪d«§§£Ÿ·­£§¡²d¸££´¬ª«§¬¶£¸¢ª°d«§¥žª¡§d§¥§ª·­§®¬£¶§¸°‬‬ ‫Ÿ´§‪ªž¶·§ª·­¶£ ®¯ª·iµ¢£®£‬‬ ‫¶Ÿ§œ•™™¦—§ž‘¨“™˜©•‘‪¢®§ž¶µ£žŸ·žd°§¤‬‬

‫‪¢Ÿ£¦¢¬§¸¥£¢Ÿ§¸©ª‬‬

‫‪?;92>5;>J;3D6>AL;B6=J3>L7@K‬‬

‫‬

‫‪;,DL7B4J72@L7>;FL6‬‬ ‫@‪,I9H;;7>>=;6-L75C7‬‬ ‫@‪37K:;5J3‬‬

‫אלול תשס"ט ‪ -‬תשרי תש"ע קהילות ‬

‫אחרי שברים‪ ...‬תרועה‬

‫"‪...‬ואז מול עינינו הנדהמות הוא תפס את השופר והחל לתקוע בו‪ .‬כן החייל הגרמני תקע בשופר‪ ,‬תקיעות נקיות‬ ‫ויפות‪ ,‬תקיעות שנגעו בי בתוך הנשמה‪ .‬החייל זרק את השופר לעברינו‪ ,‬ואמר‪ :‬תסיימו מהר וחזרו לעבודה‪ ".‬סבא‬ ‫שתק ואז אמר לי‪" :‬אני לא יכול לתקוע בשופר עכשיו כי אני זקן‪ ,‬אבל אני מבקש ממך שתפתחי את הלב ואת‬ ‫האוזניים ותקשיבי לתקיעות השופר‪ .‬אספתי את עצמי מן השברים והקמתי משפחה יפה‪ ,‬וכל זה לא בכדי שאחזה‬ ‫בנכדתי נושרת‪ ."...‬סיפורו המצמרר של איזידור זידנברג‪ .‬ניצול שואה‪ ,‬שהשפיע על נכדתו לשוב למורשת היהדות‬ ‫ן ש‪ .‬פכטר ן‬ ‫"כשאומרים 'שואה' אני חושבת על סבא וסבתא‬ ‫זיכרונם לברכה ועל אמי שגדלה איתם ונחשבת‬ ‫ל"דור השני"‪ .‬אני חושבת על חייהם‪ ,‬על ההתמודדות‬ ‫היומיומית עם הזיכרונות הקשים ועם המציאות‬ ‫היומיומית"‪ .‬המונולוג פורץ מפיה של אסתר רענן‪.‬‬ ‫אני יושבת מול אשה באמצע שנות השלושים‬ ‫לחייה‪ ,‬בעלת תשובה שעושה את צעדיה בחזרה‪,‬‬ ‫לאחר ששנים ניסתה להתכחש לעברה‪.‬‬ ‫"אין לי ספק כי העובדה כי שני הורי היו דור שני‬ ‫לשואה‪ ,‬השפיעו על הריחוק שלי מהדת"‪ ,‬היא פותחת‬ ‫את סיפורה המרגש‪.‬‬ ‫במהלך הראיון שואלת אסתר את עצמה שוב ושוב‪,‬‬ ‫האם הסיפור שלה שווה פרסום‪ .‬בעיני עצמה היא‬ ‫"סתם" אשה שעזבה את הדת בגיל צעיר וחזרה אליו‬ ‫בגיל מבוגר יותר‪.‬‬ ‫"כל בעל תשובה הוא סיפור ענק"‪ ,‬אני מסבירה לה‪.‬‬ ‫בימים אלו היא מתכננת "מסע הרצאות" כשהמטרה‬ ‫העומדת לנגד עיניה‪ :‬לספר את סיפורה האישי ובכך‬ ‫לחזק ולעורר‪.‬‬ ‫"סבי וסבתי ניצולי שואה‪ ,‬לא זכו בחייהם‬ ‫לראות אותי חוזרת בתשובה‪ ,‬סבא שלי הזמין אותי‬ ‫לשיחה אישית ומרגשת מספר שבועות לפני שנפטר‬ ‫בפתאומיות וסיפר לי את סיפור השופר‪ ,‬הסיפור שנגע‬ ‫בנקודה רגישה וכואבת ולא יכולתי להתעלם‪ ,‬לא‬ ‫יכולתי להפנות ראש ולהגיד לא שמעתי!"‪.‬‬ ‫"סבי איזידור זידנברג נולד למשפחה גדולה‬ ‫ומורחבת‪ ,‬הם התגוררו בחווה משלהם אותה ניהלו‬ ‫באזור כפרי ברומניה‪.‬‬ ‫אמא שלו היתה בשלנית ידועה בכל האזור‪ ,‬ואיזידור‬ ‫בנה )שנקרא בפי כל איזי( היה יד ימינה‪.‬‬ ‫מדי יום חמישי בלילה היה הוא אחראי על הכנת‬ ‫התבשילים המסורתיים לשבת‪ ,‬הם הכינו קדירת ענק‬ ‫וביתם הפך לכתובת ליהודים רבים‪ ,‬שכתתו רגליהם‬ ‫כדי להתפלל בבית הכנסת "הגדול" שבכפר‪ ,‬מעין טקס‬ ‫קבוע מיד‪ ,‬לאחר התפילה‪.‬‬ ‫ביתם הפך לבית ועד לחכמים‪ .‬יהודים שפכו את‬

‫‪ 30‬קהילות‬

‫אלול תשס"ט ‪ -‬תשרי תש"ע‬

‫יגונם וכתוספת להקשבה הונחה בידם צלחת מלאה‬ ‫כל טוב‪.‬‬ ‫"תאכל‪ ,‬יהודי‪ ,‬תאכל"‪.‬‬ ‫"אחד הסיפורים שהסתובבו אצלנו בבית‪ ,‬היה‬ ‫סיפור הביקור של מפקד מהצבא הרומני שהגיע אל‬ ‫הכפר וחיפש מקום לאכול‪ .‬כולם הצביעו על ביתו של‬ ‫סבי‪ .‬הוא בדיוק עמד ובישל קדירה שהפיצה ריח בכל‬ ‫הבית‪ .‬המפקד הרומני כל כך התרשם מן הבישול שלו‪,‬‬ ‫ולא עבר זמן קצר עד שסבי קיבל זימון לצבא הרומני‪,‬‬ ‫הם בקשו ממנו לעבוד שם כטבח‪...‬‬ ‫מלחמת העולם השניה פרצה‪ ,‬המלחמה שהותירה‬ ‫את חותמה המזוויע עד היום‪ .‬שמלווה רבבות אנשים‬ ‫המתמודדים עם משקעים עד עצם היום הזה‪.‬‬ ‫רוחות המלחמה נשבו לעבר תושבי הכפר ברומניה‪.‬‬ ‫הם הבינו כי חייהם בסכנה‪.‬‬ ‫"סבא שלי חזר ואמר כי אחת התופעות בהן נתקל‬ ‫במהלך שנותיו לאחר המלחמה הייתה תופעת חוסר‬ ‫הבנה של המצב האנושי אז"‪.‬‬ ‫"למה לא ברחתם?" תמיד שאלו אותו‪.‬‬ ‫בתגובה‪ ,‬הוא ביקש ממני לטוס לרומניה‪" :‬סעי לשם‬ ‫ואז אולי תביני כי לא היה לאן לברוח‪ .‬כפרים קטנים‪,‬‬ ‫חוות‪ ,‬שטחי מרעה רבים‪ ,‬לאן בדיוק היינו בורחים ‪-‬‬ ‫מכפר לכפר אחר? מידיו של רומני אחד שהיה מסגיר‬ ‫אותנו לרומני אחר שקרוב לודאי היה הורג אותנו?‬ ‫עם הכאב הנורא הזה הוא חזה במותם הטראגי‬ ‫של בני משפחתו‪ .‬הצבא הגרמני והרומני השתלטו‬ ‫על הכפר‪ .‬חיילים בלווי תושבים מקומיים התפרסו‬ ‫בין רחובות העיר עברו מבית לבית דפקו על הדלתות‬ ‫ובצעקות הורו ליושבי הבית לצאת כשידיהם מורמות‪.‬‬ ‫כל מי שהשתהה או שלא הספיק לצאת החוצה נורה‬ ‫במקום‪ .‬חלקם‪ ,‬תוך כדי איומים והשפלות‪ ,‬צעדו‬ ‫למקום ריכוז ונצטוו לשבת כאשר ידיהם מורמות‬ ‫במשך שעות רבות‪.‬‬ ‫"אף לא אחד מהם שרד את הטבח!" הוא נותר‬ ‫היחיד! ממשפחה ענפה‪.‬‬ ‫הוריו‪ ,‬סביו וסבתו‪ ,‬דודים‪ ,‬אחים אחיות‪ ,‬כולם ‪-‬‬ ‫כולם נטבחו‪.‬‬

‫"אני נשלחתי אל מחנה עבודה"‪ ,‬כך סיפר לי סבי‪.‬‬ ‫"תמיד אזכור לאמא שלי את שיעורי הבישול שלה‬ ‫שהצילו אותי בכל אחד ממהלכי חיי‪ ,‬גם במחנה אליו‬ ‫נשלחתי הפכתי באופן לא רשמי לאחראי במטבחם של‬ ‫החיילים הגרמנים‪ .‬השמועה עברה מפה לאוזן‪ ,‬שהגיע‬ ‫טבח‪ ,‬והם ימח‪-‬שמם התעללו בי בבקשותיהם‪ ,‬אבל‬ ‫ניצלתי בזכות הגישה שלי אל גינת הירקות‪ .‬השתדלתי‬ ‫מאד להעביר גם אוכל ליהודים אחרים מזי רעב"‪.‬‬ ‫לאחר המלחמה‪ ,‬כששוחררו המחנות‪ ,‬נתפס סבי‬ ‫ללא מסמכים על ידי הצבא הרוסי שחשד בו שהוא‬ ‫חייל גרמני‪ .‬סבי הוגלה למחנות עבודה בסיביר‬ ‫שברוסיה‪.‬‬ ‫הוא עבר גלגולים רבים עד שעלה לארץ‪.‬‬ ‫לבד‪ ,‬ללא בני משפחה קרובים או רחוקים הוא‬ ‫התחתן עם סבתי לאה‪ ,‬גם היא שהתה במחנה עבודה‪.‬‬ ‫כשהוא שמע שבזמן שהותה במחנה נתנה כמה שיכלה‬ ‫ממנת הלחם שלה לילדים מורעבים ששכבו בשלג‪ ,‬הוא‬ ‫ידע כי מצא את מי שראויה להיות חברתו לחיים‪.‬‬ ‫"את בדיוק כמו אמא שלי‪ ,‬אמי תמיד נתנה מפתה‬ ‫לאחרים"‪.‬‬ ‫"הם נישאו ועלו לארץ"‪ ,‬ממשיכה אסתר לשחזר‬ ‫את סיפורה המרתק‪.‬‬ ‫"סבתא שלי התחילה לעבוד ברקמה‪ .‬היא רקמה‬ ‫עבור אנשים פרטיים‪ ,‬עבור מוסדות‪ ,‬פרוכות עבור‬ ‫בתי כנסת‪ ,‬מפיות לשבת‪ ,‬ולעומתה סבא שלי החליט‬ ‫לעבוד כטבח במוסד ציבורי‪ .‬הוא העדיף לבלות את‬ ‫זמנו עם הסירים והירקות ולא להתערות מידי יום‬ ‫עם אנשים‪ .‬המלחמה הותירה אצלו משקעים כבדים‪.‬‬ ‫הזיכרונות והגעגועים הכבידו עליו‪.‬‬ ‫חייהם לא היו קלים‪ .‬כנכדתם אני זוכרת כי הם לא‬ ‫סיפרו כמעט כלום על תקופת השואה"‪.‬‬ ‫הם גידלו את שלושת ילדיהם בדרך ישראל סבא‪,‬‬ ‫וקיוו לראות רק נחת‪.‬‬ ‫אסתר שבגיל הנעורים‪ ,‬כך היא מספרת התחברה‬ ‫אל החברות הלא נכונות‪ ,‬הידרדרה‪.‬‬ ‫היא כמובן מפנה אצבע מאשימה אל בית הוריה‪.‬‬ ‫"אבא שלי גדל אצל הורים שקטים ועצורים‪ .‬הקשר‬

‫לגעת‬

‫בהיסטוריה‬ ‫פרקים מהעבר היהודי באירופה‬

‫גיא ההריגה ברומניה‬

‫בבית שלנו היה גם הוא קשר עצור‪ ,‬קשר רעוע בין‬ ‫הורים יכול להוביל לנשירה"‪ ,‬כך היא מסבירה לעצמה‬ ‫היום ממרחק של זמן את פשר הנשירה שלה‪.‬‬ ‫כשהיא החליטה לנתק לגמרי את הקשר שלה‬ ‫עם היהדות ולעבור לחיים חילוניים לגמרי‪ ,‬סבא‬ ‫שלה נשבר‪.‬‬ ‫"נכון"‪ ,‬היא נזכרת בסבה האהוב‪.‬‬ ‫"הוא קרא לי לשיחה‪ ,‬ואז הוא נשבר באמת‪ .‬גם‬ ‫אני עברתי במחנה תהליך של כעס‪ ,‬של שאלות‬ ‫באמונה‪ ,‬של ריחוק‪ .‬מלבד מצבי הפיזי מצבי הנפשי‬ ‫הידרדר‪" .‬או שהתחזקת באמונה או שאבדת אותה"‪,‬‬ ‫הוא אמר‪.‬‬ ‫ממחנה העבודה נשלח אל מחנה המוות פֶּצ'וָֹרה ‪.‬‬ ‫ואז הגיע ראש השנה‪.‬‬ ‫לרגע אסתר מוחה דמעת התרגשות מן העין‪.‬‬ ‫את הסיפור הזה הוא השלים לה לפני מותו‪.‬‬ ‫"ערב ראש השנה‪ ,‬מצב הרוח של כולם היה שפוף‪.‬‬ ‫המחשבות אפפו אותי מכל כיוון‪ .‬דמעות כבר לא‬ ‫היו‪ ,‬המקור יבש לגמרי‪ .‬נזכרתי בהורים שלי‪ ,‬באחים‬ ‫שלי‪ ,‬באחיות שלי‪ .‬קשה לי אפילו היום לספר לך‬ ‫על המשפחה הנפלאה שהייתה לנו‪ ,‬איך הכל נגדע‪,‬‬ ‫איך כולם נשלפו באכזריות מחייהם השקטים‪ ,‬אל‬ ‫סערת המוות‪ .‬כיצד דחסו מאות נשים וילדים אל‬ ‫משאיות ושם הם נחנקו למוות‪ .‬הילדים הטהורים‬ ‫והתמימים ישבו שם ובכו מרעב וצמא ומחנק‪ .‬מוות‬ ‫איטי‪ ,‬מוות אכזרי‪ .‬ידענו שם במחנה שעוד מעט יום‬ ‫הדין; הרגשתי שהדין כבר מיצה את עצמו‪ ,‬אנחנו‬ ‫עוברים תחת אימת הדין‪.‬‬ ‫ואז הגיע אלי אחד הבחורים‪ ,‬רזה מאד‪ ,‬אבל עיניו‬ ‫בורקות‪ ,‬עיניים שחורות חזקות‪:‬‬ ‫"ראובן‪ ,‬יש לי שופר‪ ,‬אנחנו רוצים לתקוע בשופר‪,‬‬ ‫אתה מצטרף?"‬

‫כמעט ואמרתי לא‪ ,‬אך לא יכולתי למבטו‬ ‫החודר‪.‬‬ ‫ביום ראש השנה‪ ,‬כשיצאנו אל עוד יום של עבודת‬ ‫פרך‪ ,‬בקשנו מאחד הבחורים שישגיח ויתריע אם‬ ‫חייל יתקרב לעברנו‪ .‬התקבצנו והתפללנו מן הזיכרון‪.‬‬ ‫החסרנו חלקים שלמים‪ ,‬אבל ידענו שהחלקים שכן‬ ‫אמרנו נבעו מלב שבור‪ ,‬ואין דבר שלם יותר מלב‬ ‫שבור‪...‬‬ ‫עמדתי שם ושוב אותן מחשבות כופרות ושאלות‬ ‫באמונה מציפות אותי‪ .‬התנודדתי בין אמונה מבית‬ ‫אבא לאיבוד אמונה מבית המלחמה‪.‬‬ ‫זה קרה במהירות רבה‪ ,‬כמו בהבזק מהיר‪ ,‬החייל‬ ‫הגרמני הגיע‪ .‬הבחור לא ראה אותו מתקרב‪ ,‬הוא‬ ‫איגף אותנו מסביב‪.‬‬ ‫כמעט ופרחה נשמתנו‪.‬‬ ‫"תוקעים בשופר אה? יהודים! ואז מול עינינו‬ ‫הנדהמות הוא תפס את השופר והחל לתקוע בו‪.‬‬ ‫כן‪ ,‬החייל הגרמני תקע בשופר‪ ,‬תקיעות נקיות‬ ‫יפות‪ ,‬תקיעות שנגעו בי בתוך הנשמה‪ .‬החייל זרק‬ ‫את השופר לעברינו‪ ,‬ולתדהמתנו אמר לנו‪ :‬תסיימו‬ ‫מהר וחזרו לעבודה‪.‬‬ ‫"באותו הרגע הרגשתי כיצד האמונה משתלטת‬ ‫עלי‪ ,‬אמונה אמיתית וטהורה‪ ,‬אם חייל גרמני שתקע‬ ‫בשופר עזב אותנו‪ ,‬יש כאן עניינים שבן אנוש אינו‬ ‫מסוגל להבין"‪.‬‬ ‫סבא שתק ואז אמר לי‪" :‬אני לא יכול לתקוע‬ ‫בשופר עכשיו כי אני זקן‪ ,‬אבל אני מבקש ממך‬ ‫שתפתחי את הלב ואת האוזניים ותקשיבי לתקיעות‬ ‫השופר"‪.‬‬ ‫"הסדר בתקיעות הוא שאחרי שברים באה‬ ‫תרועה‪ ...‬אני אספתי את עצמי מן השברים והקמתי‬ ‫משפחה יפה‪ ,‬וכל זה לא בכדי שאחזה בנכדתי‬ ‫נושרת‪.‬‬

‫ממשלת רומניה שתפה פעולה עם‬ ‫גרמניה הנאצית במטרה לסלק את‬ ‫היהודים משטחי מדינתה תוך שדידת‬ ‫רכושם‪ ,‬עד פרוץ מלחמת העולם הראשונה‬ ‫חיו ברומניה למעלה משש מאות אלף‬ ‫יהודים‪ .‬בשנת ‪ 1941‬נערכו פרעות יאשי‪,‬‬ ‫בהן וברכבות המוות נהרגו כ‪15,000-‬‬ ‫מיהודי רומניה‪.‬‬ ‫הגרמנים ימ"ש העניקו לרומנים 'צ'ופר'‬ ‫על השתתפותם במלחמה‪ ,‬ורומניה קבלה‬ ‫את אזור טרנסניסטריה‪ ,‬במערב אוקראינה‬ ‫בין הנהרות בוג ודנייסטר‪ .‬באזור חיו‬ ‫כ‪ 300,000-‬יהודים‪ ,‬שעשרות אלפים מהם‬ ‫נרצחו מיד עם כניסת הגרמנים‪ .‬הרומנים‬ ‫ריכזו במקום יהודים שגורשו על ידם‪,‬‬ ‫ובסך הכל רוכזו למעלה מ‪ 150,000-‬איש‬ ‫במחנות והועסקו בעבודות כפייה‪.‬‬ ‫במהלך הגירושים ההמוניים שנערכו‬ ‫ביהודי בוקובינה וסרביה לטרנסניסטריה‪,‬‬ ‫נרצחו יהודים רבים‪ ,‬ורבים מהמגורשים‬ ‫מתו כתוצאה מחיי המצוקה אליהם נדחקו‪.‬‬ ‫יהודי צפון טרנסילבניה הועברו יחד עם‬ ‫השטח לריבונות הונגרית‪ ,‬ומרביתם‬ ‫נשלחו למחנות המוות‪.‬‬ ‫עד תום המלחמה נספו כמחצית מיהודי‬ ‫רומניה‪ .‬רבים מהם נרצחו בטרנסניסטריה‪,‬‬ ‫שהייתה לגיא ההריגה של ארץ זו‪.‬‬ ‫ה' יקום דמם!‬ ‫"פרצנו בבכי‪ ,‬והבטחתי לסבא שאין לו מה לדאוג‪,‬‬ ‫אני חוזרת"‪.‬‬ ‫לצערי‪ ,‬סבתא נפטרה כשהייתי קטנה וכמעט ואין‬ ‫לי זיכרונות ממנה‪ ,‬רק תמונות שלנו יחדיו‪ .‬עם סבא‬ ‫היה לי מזל‪ .‬הוא ליווה אותי עד גיל עשרים‪ .‬אני‬ ‫זוכרת אותו כאיש נמוך ושקט‪ ,‬עם המון חום ואהבה‬ ‫ כמו מלאך שומר ומגונן‪.‬‬‫"השיחה עם סבי נערכה מספר שבועות לפני‬ ‫שנפטר בפתאומיות‪ .‬הוא לא זכה לראות אותי חוזרת‬ ‫אל המקורות"‪ ,‬היא אומרת כשכאב דק מלווה את‬ ‫דבריה‪.‬‬ ‫היא כן מקווה כי ההרצאות שהיא מוסרת‪ ,‬מהוות‬ ‫את השופר‪" .‬אם תרצו"‪ ,‬היא אומרת "זהו בעצם‬ ‫סיפורו של שופר שכבר אינו קיים‪ ,‬אך תקיעותיו‬ ‫נודדות ברחבי העולם‪ .‬נוגעות בנשמות תועות‪".‬‬

‫אלול תשס"ט ‪ -‬תשרי תש"עקהילות ‪31‬‬

‫גיליונות פרשת השבוע להורדה ‪www.ladaat.net/gilionot.php‬‬

‫אלול תשס"ט ‪ -‬תשרי תש"ע קהילות ‬