Haemet Ki Tav 2009

‫ אלול תשס"ט‬. ‫גליון ל"ט‬

‫בעזה"י בינ"ו עמ"י עש"ו‬

‫יו"ל ע"י מבקשי אמת ירושלם – בית שמש‬

‫ ירושלם ת"ו‬5735 .‫ד‬.‫ת‬

‫אחד הי' אברהם‬ ,'åâå íëéáà íäøáà ìà åèéáä ,áåúëä øîåàù éøçà ,úåëéîñä åäæå ,íìåòä ,'åâå ïãòë äøáãî íùéå äéúåáøç ìë íçð ïåéö 'ã íçð éë ,áåúëä íù øîåà .à"áá íìåòä ïå÷éú ìéçúé æàå åðééäã ,ãçà 'éçáá ìàøùéî ãçà ìë 'éäéùë ÷ø êééù àì äæ ïéðòå åìéôà ,ø÷ù õîù íåùî ìòôúäì àìå ,íìåòä ìë ãâð ãçà ãåîòì ìëåéù ÷"äâä åðæåò ïåàâ ,åðéðîæá åðéàøù åîëå ,åìåë íìåòá éãéçé ÷ø äéäé íà ,ì"÷åöæ íøîò 'ø ö"äøä úà åðéàøù åîëå ,äéä ãçàù ,ì"÷åöæ øàîèàñî íúàå úðéçáá ,ãçà úðéçáá úåéäì íéëéøö íìåë ïë åîë ,äéä ãçàù 'ø ÷"äâä øéáñîù êøãëå ,åìåë íòä äéäé åìà ìëîå ,ãçà ãçà åè÷åìú øáåãî éøä åäòø ìà ùéà 'ã éàøé åøáãð æà ,ì"÷åöæ òééîàìà÷î ììä øáãé åîë ,íìù íò éììë äâäðä ïåùì íâ åúåòîùî åøáãð ìáà ,íéãéçéî ,íéãéçéë åéä øùà 'ã éàøé ìù åììä íéãéçé ïîù øéáñîå ,åðéúçú íéîò .ì"ðë åäæå íìù íò äéäé åúøåúáå 'ãá äðåîàä åðìöà úîàúéå øøáúéù íéøåøéáä ìë åäæå ,ïôåàå íéðô íåùá äðåîàä äæî ìåôéì ìëåð àì øáëù ïôåàá ,øåøá ïôåàá äðåîàä ïî úåôøúäì åðúéñäì íìåòá úéñî íåùì çë äéäé àì øáëå .äðúéàä äðåîàä ìù úåøúñää ìò àì ,ìëúñäì íäéìò äðåîàä éùðà øîåìë ,ìéç åâùä íìåò éåìùå ,íéçéãîå íéúéñî éðéî ìë é"ò íìåòá íéèèåùîù äðåîàá íé÷æçúî äðåîà éùðà àáøãà àìà ,ïåéñðä ìéãâäì éãë ìëä íéçéìöîù ìëëå ,úéúéîàä äðåîàä úà ñéðëäìå ,äøúñää úà øéñäì úà íéøéñî äæá äðåîàä úà íé÷æçîå ïçá ïáà ïçáîá ãåîòì øúåé øéñäì åçéìöä àìù ïîæ ìë éë ,ãàî íéáåøî úåøúñää åìàå ,úåøúñää ìë íéøéëî àì ãåò ïééãòù ïîæ ìëå íìåòá àöîðù úéììëä äøúñää úà àì ãåò ïééãòå ,åàåìîá 'ä ãåáë úåìâúäì òéâä àì ïééãò ìáú éáùåé àìîéå (áò íéìäú) áéúëãëå ,õøàä ìë úà åãåáë àìîéå ìòåôá íéé÷úð .ïîàå ïîà õøàä ìë úà åãåáë íé÷ä øùà úéðåéöä úöìôî äî÷ ,úåøåãä ìëá úåðåéñðä ìë éøçà øúåé ,ìëä ùéçëäì äàá úàæä úöìôîä ,æ"åùîé ìöøä òùåøî òùø õôðì ìàøùé íò øáë åçéìöä øùà øçàù àìà ,ãáìá åæ àìå ùåðà øåãî äøéôëä úåúë ìëì ãò ,æ"ò éãáåò úåøåãî ,íéìéìà éðéî ìë íéñéñøì ,íìåë åöôðúä øáëå ,'åëå äìëñä íøàôòø ãò 'åëå íé÷åãöä ,ë"çà åàáù íîöòì ïéøå÷ íîöò íäù äî ïéáì àåä ìåãâ ÷åìéçå ,àø÷ì ìçåä æà åîë àìà ,ìååò àì äæ íäìù ìååòä ,ìëä êñá éë úåòîùî úúì ,íéðåìéç øîåìë ,ìçåä ïåùìî àåä úéúéîàä úåòîùîä ìáà ,ùãå÷ éáâì ïéìåç åìà ìò ,ìáð éåâ ,áåúëä øîàîë ,åñéòëäìå 'ã úà ììçì éãë åàá åæ íò ìù åãé÷ôúå åãåòé åäæå ,ì"çø åäåñéòëé úåáòåúá øùà ,íéøôåëä .ïéà íúåùòì ,äæ ìë õôðì ,éúøöé äùòð ,úéðåéöä äðéãîä àéø÷úîã ãîùä úöìôî éë åðúòãá äìòé ìà ãçà úéìëú ìéáùá ÷ø àåä ìëä ,äæ ìëá ùéù úåøúñää ìë íò ,íìéáùá àéä äðéãîä ìëî ïååëîäå ,úåðåéöä ìéìàä úà õôðì úéìëúì ãçåéîå éúãîùäå ,íéîùä ïî íéå÷é æàå ,íúãøì ãò ,ä÷æç äðåîàá íãâð äãéîòä íé÷à àåää íåéá ,äæ éøçàå ,(è ñåîò) äîãàä éðô ìòî äàèçä äëìîîä úà .(íù) úìôåðä ãåã úëåñ úà à"èéìù äøåúä éöéáøîîå íéòéôùîä éáåùçî ãçà é"ò áúëð

åèéáä íù áåúë ,àúîçðã 'æ ìù äéðùä åæå ,á÷ò 'ô ìù äøèôää óåñá øîåà äæ éøçà ãéî ,åäáøàå åäëøáàå åéúàø÷ ãçà éë 'åâå íäøáà ìà éë äæä úåëéîñäî òîùî .'åâå äéúåáøç ìë íçð ïåéö 'ä íçð éë áåúëä .íéîãå÷ä íéøáãì ãçà êùîä åîëå ùé úåëééù úîçðì ãò äàéøáä úìçúîù úåëéøàä ìë éë ,éúòãá äìò é"äæòáå úòãéå ,àåä åúîàì úîàäå ,åúîàì úîàä øåøéá ìéáùá àåä ìëä ,ïåéö úçúî õøàä ìòå ìòîî íéîùá íé÷ìàä àåä 'ä éë êááì ìà úåáùäå íåéä úòãéå ìù åæ 'éçáì òéâðùë ,åòîùú åìå÷á íà íåéä ïéðò åäæå – .ãåò ïéà éë ,úåàä êì äæå ,åòîùú åìå÷á øáë éàãååá ,äæ 'éäéùëå ,íåéë øåøá ,íåéä àåä 'ä éë øåøá äéäéå íìåòáù ÷ôñ ìëî àöðù éãë äìåàâä áåëéò úáñ åäæ íéé÷úé æàå ,äðåîàä åðìöà äðúùé àì ïéã úòá ïä íéîçø úòá ïä ,íé÷ìàä .ì"ðë íåéä úòãéå çëî ìëä ,'ã úà äòã õøàä äàìîå 'ã 'éäéù ,øåã øåãî ÷ìîòá 'ãì äîçìî åäæå ÷ìîò 'èîéâ ÷ôñ éë òåãéë äæ øåøéáå úåîìùä úéìëúá äîéìù äðåîà åðì 'éäéù ,ì"ðä ïéðò åäæå ,íìù åéúåðåéñðå øåã øåã úåøåãä ìë êùîä é"ò øøáúî äæ åúðåîà øåãå øåã ãòå .ì"ðëå ,íé÷ìàä àåä 'ã éë úòãéå ãçà úéìëúì ìëä ,åéøåøéáå úìçú íò éøä ,äøúñäå éåìéâ êøãá äæä øãñä ,úåøåãä êùîäá ìëù ,äìåë äàéøáä åéðôì àöî ïåùàøä íãàå ,éåìéâä úò äéä ,äàéøáä ìò ù"úé åúçâùäå ,ù"úé åúåàéöî ìò àøåð éåìéâ àåä äàéøáä éèøôî èøô ïâá åäçéðéå ,ù"úé åðåöø úåìâì ïåùàøä íãà êéøö äéäå ,äàéøáä éèøô ìë ,äùòú àì úåöî äøîùìå äùò úåöî äãáòì ì"æçáå äøîùìå äãáòì ïãò .äàéøáä ïå÷éú äéä ãéî ,ù"úé åðåöø äìâî äéä íàå ,òøå áåè úòãä õòá ïåéñð äéä äæå ïåéñð êåúî úåéäì êéøö äæ ìë ìáà ,íåéä øáë úåéäì ìåëé äàéøáä ïå÷éú éë ,íåéä ìù ïéðòä øàùð ãéîú ô"ëò .åðúàî áåëéòäå êìéàå íãàî ìáà ,ãáì ïåùàøä íãàá ïå÷éúä äéä ïåùàøä íãàáå ìë åòãéå åøéëé ,åøå÷î ìà áåùì êéøö ìëäù ,äìåë äàéøáä ìëá ïå÷éúä .êøá ìë òøëú êì éë ìáú éáùåé áø÷ì ,äæä ìåòä åéìò ìèð øùà äæë ãçà äéä àì åðéáà íäøáà ãò àø÷éå äæ ïúéà àáù ãò ,'ãá ïéîàäì ,ù"úé åúãåáòì åìåë íìåòä ìë úà .(ã – â"é úéùàøá) 'ã íùá íéìéìà éãáåò íìåëù øçàî íìåòá äðåîàä ñéðëäì ìåëé äéä êéà ãò ìë íãå÷ ,åäáøàå åäëøáàå åéúàø÷ ãçà éë ,áåúëä åðì øîåà ,åéä äúôúð àì íìåòá éãéçé ãîòù ô"òàù ,ãçà úðéçáá äéä 'ã åéìà àø÷ù – ã úéùàøá) 'ã íùá àåø÷ì ìçåä æà ,ùåðà øåãî ãåò íìåòá õåôðù ø÷ùäî àìà ,úåøåã íéøùò ãò ,íìåòá èùôúäì äøæ äãåáòä äìéçúä æàîù (å"ë 'ã íùá àø÷éå ,éðù øáòî àåäå ,ãçà øáòî íìåòä ìë ,éøáòä íäøáà àá êéùîäì ìàøùé ãé÷ôúå ,(ç"é – â úåîù) íéøáòä é÷ìà 'ä àø÷ð äæ íù ìòå .äæ êøãá úëìì ,íëéáà íäøáà ìà åèéáä åäæå ,åðéáà íäøáà úãåáò úà åøîâúùë åðééäã ,ïåéö 'ã íçð éë ãò íäøáà äéä ãçà ,úåëéîñä åäæå éë ,øîâì äæä øáãä àáéùëå ,'ã íùá àåø÷ì íäøáà ìéçúäù äî äìçúää àéöåé ìàøùé íòå ,åãáìî ãåò ïéàå íé÷ìàä àåä 'ã éë äæá åøéëé íìåòä ìë õøàá ãçà éåâ ìàøùé êîòë éîå ,åøôñé éúìäú éì éúøöé åæ íò úåéäì ìòåôá 'ã åðé÷ìà 'ã ìàøùé òîù íéøîåàå ù"úé åãåçé ãåñ íéòãåé íä ÷øå íä øùà ìëå ãçà åîùå ãçà 'ã äéäé àåää íåéáå ,ìòåôá øáãä àöéùë ,ãçà ïå÷éú äéäé æà à÷ééã ,éã-ù úåëìîá íìåò ïå÷éú 'éäéå ïåúøëé úåøë íéìéìàä

www.ladaat.net/gilionot.php ‫גיליונות פרשת השבוע להורדה‬

‫ חלק ג' ‪-‬‬‫מכתב הגה"ק רבי יצחק יעקב ראבינאוויץ זצוק"ל אב"ד ור"מ פאניוועז‪ ,‬בעל זכר‬ ‫יצחק‪ .‬מסופר כי כשהגיע פעם מסית ומדיח ציוני לדרוש בעירו פאניוועז‪ ,‬הזהיר‬ ‫את תלמידי הישיבה שבל יהינו ללכת לשמוע את דבריו‪ ,‬נלב"ע כ' אדר תרע"ט‪.‬‬ ‫בעזרת ה'‪ .‬יום ה' פ' בראשית תרס"ה‪.ÊÚÂÂȇ٠,‬‬ ‫הנני לבאר בזה תולדות יסוד המזרחי‪ - .‬איזה רבנים ממדינתנו‬ ‫שבראשית התנועה )=הציונית( לקחו חלק בה‪ ,‬בהוכחם לדעת את‬ ‫השחתת החברה כי כל כונתם אך להדיח את לב ישראל‪ ,‬ומבלי היה להם‬ ‫היכולת להודות על האמת ולפרוש מהם רצו לטהר את השרץ‪ ,‬ביסדם‬ ‫להם בתוך הציונית את המזרחי‪.‬‬ ‫אבל דרכם לא יתכן אחרי כי נתונים המה תחת ראשי ומנהלי‬ ‫החברה שהם עוכרי ישראל‪ ,‬הם מתפארים כי באו להחיות את ישראל‬ ‫והם בעצמם נושאים להם נשים נכריות‪ ,‬ויפה המשיל עליהם אחד לאשה‬ ‫זקנה אחת שלעת זקנתה היתה בבית בניה שאכלו טריפות‪ ,‬והזקנה‬ ‫הניחה בשר כשר בקדירה עם חוט קשור לסימן‪.‬‬ ‫‪‰ÈÁ˙‰ ÈÎ ,̉Èχ ¯·Á˙È Ï‡ '‰ ¯·„Ï „¯Á ‡¯È‰ ˘È‡ ÏÎ ˙‡ÊÏÂ‬‬ ‫˘‪,ÂÈχ ˘Â„˜‰ ÏÎÏ ˙ÂÓ ‡È‰ χ¯˘È ·¯˜· ‡È·‰Ï ÌȯÓ‡ ̉‬‬ ‫ובמדינתנו מעטו מאד המחזיקים בה כי רק החפשים בדעות‪ ,‬המה‬ ‫חבריה ואיזה רבנים קטנים שרוצים בזה לעשות להם שם בין המשכילים‬ ‫לאיזה מטרות שונות‪,‰Ï‡Î ÌÈ·ÈËÓÓ Ï‡¯˘È ÏÏÎ ˙‡ ¯ÂÓ˘È ·Âˉ '‰Â ,‬‬ ‫וירים קרן ישראל מעלה מעלה‪.‬‬ ‫והנני מוקירו ומכבדו כערכו הרם‪,‬‬ ‫‪ ·˜ÚÈ ˜ÁˆÈ‬בהרש"ל ¯‡·‪.ıËȇÈ‬‬ ‫מכתב הגה"ק רבי יוסף זונדל הוטנער זצוק"ל אב"ד איישישאק‪,‬‬ ‫בעל אולם המשפט‪ ,‬נלב"ע כ"ז שבט תרע"ט‪.‬‬ ‫ב"ה‪ .‬יום ה' כ"ו תשרי תרס"ה לפ"ק‪.˜‡˘È˘Èȇ ,‬‬ ‫מכתב רומעכ"ת קבלתי היום‪ ,‬ושמחתי לראות כי לא אלמן ישראל‬ ‫ועוד יזהירו בתוכנו חכמים עדיפי מנביאים אשר יגלה להם ד' סודו‪ ,‬כי‬ ‫כפי הנראה לא ראה חיבור 'אור חדש על ציון'‪ ,‬ואלו ראה מה לנו לשאול‬ ‫על הפועל כי הפעולה תעיד על פועלה‪ ,‬וכל גדולי מדינתנו נאנחים‬ ‫ונאנקים ע"ז ואין בידנו לתקן ה"י‪ ,‬ושאר הראשים והמנהלים הם הם‬ ‫מנהלי הציונית הידוע רק התחכמו לכסות ערותה לאמר כי לא יצאו‬ ‫מדת התורה‪ ,‬ולא כן שמענו בכל מקום שהתאספו הטו דרכם בנפש‬ ‫חפצה לפי ֶהמית ההולכים אחר החדשות‪ ,‬כי כל ההנהגה בידם בכל דבר‪.‬‬ ‫הרחמן יצילנו מהם ומהמונם ושאונם ונזכה לגאולה האמתית‪Ì‚ ÈÎ ,‬‬ ‫˘‪ ,Âψ‡ Ï·Â˜Ó Âȇ ¯·„‰ ˘¯Â‬ובדרשותי בעניותי הרביתי ראיות כי‬ ‫כלל הנהגת ישראל וכ"ש גאולתן אשר היא יסודו של עולם‪ÂÏ Ôȇ ,‬‬ ‫·‪ ,‰"·˜‰ È"ÙÚ ˜¯ ,¯·„ Ì¢ ˙¢ÚÏ ÂÓˆÚ‬ואף בשאר דברים אשר אנו‬ ‫רשאים בזה כמו רפואה ביחיד‪ ,‬דבר רחוק מהטבע כזה הוא אסור יותר‬ ‫מדרכי האמורי אשר אסרו לנו חז"ל‪ ,‬ואם העת סדורה לפני רמעכ"ת‬ ‫חפצתי לדעת דעתו הגדולה בזה‪.‬‬ ‫ידידו הדו"ש ומכבדו באהבה‪,‬‬ ‫‪ Ï„ÈÊ ÛÒÂÈ‬כעת פק"ק‪.‬‬ ‫מכתב הגה"ק רבי מאיר אטלאס זצוק"ל אב"ד קאברין ור"מ טעלז‪,‬‬ ‫נלב"ע י"ב שבט תרפ"ו‪.‬‬ ‫ב"ה‪ .‬יום ו' עש"ק ה' מרחשון תרס"ה‪.Ôȯ·‡˜ ,‬‬ ‫מכ"ק מן מוצאי יו"ט קבלתי‪ ,‬וע"ד אשר ידרוש רומעכת"ה אודות‬ ‫הציונית המזרחית אם ראוי להמאמינים מבנ"י להשתתף עם המחזיקים בה‪,‬‬ ‫לדעתי גם אם היו כל הציונים המזרחיים תמימי דעים ככל שלומי אמוני‬ ‫ישראל‪ ,‬ובכח הציונית היה באפשר לקרב גם את הנחשלים מבני עמנו אלינו‬ ‫ולפעול אליהם כי ייטיבו את דרכם ויקבלו עליהם עול תורה ומצות‪ ,‬כראוי‬ ‫לאיש ישראל המאמין בה' ובתוה"ק‪ÂÏ È‡„ΠÂÏ È‡¯ ‰È‰ ‡Ï ʇ Ì‚ ,‬‬ ‫‪ ,̉È˙„‚‡· ˙ÂÓ‰Ï Ì‰ÓÚ Û˙˙˘‰Ï‬אחרי כי יסוד השטה הציונית היא‬ ‫רק הבל ושטות גמורה לחשוב כי השולטן יתרצה למכור את א"י בעד הכסף‬ ‫אשר ישקלו על ידו‪ .‬וגם לחשוב כי אנחנו בעצמנו נוכל להתאחד עם כל‬ ‫המפלגות אשר בינינו להנהיג ממשלה באגודה אחת ובדרך שלום‪ ,‬וגם כי כל‬ ‫הממשלות בעלי אמונות השונות יסכימו על הדבר‪.‬‬ ‫ב‬

‫‪ÔÂÎ ÈÎ ˜"‰ÒÓ „Á‡· ‡Ï Ù"Ú·˘Â ·˙η˘ ˜"‰Â˙· ‡ˆÓ ‡Ï ‰‰Â‬‬ ‫‪˙„‰Â ‰ÂÓ‡‰ ˙‡ Ê"ÈÚ ˜ÊÁ ÔÚÓÏ ,‡Â˘ ˙ÂÂÈÓ„Â ˙·ÊÂÎ ˙ÂÚ„ ıÈÙ‰Ï‬‬ ‫·˜¯· ‪ ,ÂÓÚ‬כי אמונתנו היא ממקור החכמה אשר מחכימת פתי‪ ,‬ואיך‬ ‫תדרוש מאתנו לחזק אותה ע"י דמיונות ומחשבות הבל‪ .‬וכמו שהוזהרנו‬ ‫מאת החמכ"א שלא להתחכם יותר כן הוזהרנו שלא להיות סכל‪ ,‬וכי אין‬ ‫חפץ בכסילים‪ .‬ומה גם עתה כאשר אנחנו רואים‪ ,‬כי הרבה מהציונים‬ ‫המזרחיים ואולי הרוב מהם‪ ,‬המה מהצעירים אשר ע"י רוב קריאתם‬ ‫בספרות החדשה קלטו ברב או במעט דעות ארסיות נגד אמונתנו ודתנו‬ ‫המקובלת‪ ,‬וגם על העומדים בראשה של המזרחית אין לסמוך הרבה‪ .‬כי‬ ‫אמנם אין חפצי להיות חושד בכשרים לאמר כי גם הם קלטו בלבם מעט‬ ‫מהדעות המשובשות השוררות בעתים הללו‪ ,‬אבל מי שראה מכתבי קולי‬ ‫קריאותיהם יראה עד כמה הרבו והגדילו בדברי שקר וחנופה לתפוש ע"י‬ ‫שקריהם נפשות קטני וקלי הדעת מבני עמנו‪.‬‬ ‫יאמין לי רומעכ"ת כי כאשר ראיתי את הקול קורא הראשון והשני‬ ‫מאת ראש המזרחיים‪ ,‬אמרתי כי אינני יודע באיזה מקום ראוי להושיב‬ ‫את הכותב אם בבית האסורים‪ ,‬יען כי יודע הוא‪ ,‬כי כל דבריו שקר וכזב‬ ‫וחפצו רק לגנוב דעת הבריות‪ ,‬או כי הוא בעצמו נתעה בשוא להאמין כי‬ ‫כדבריו כן הוא‪ ,‬ואם כן מקומו בבית המשוגעים‪.‬‬ ‫וכבוד רומעכ"ת כחכם עדיף מנביא קלע אל השערה‪ ,‬כי אין הפרש‬ ‫בין המזרחית והמערבית במאומה‪ .‬ואם כי יוכל היות שאינו כדאי לצאת‬ ‫נגדם במלחמת תנופה שלא יתחזק אצלם כח הנצחון‪ ,‬אבל דבר ברור‬ ‫הוא בלי שום ספק‪ÌÓˆÚ ˜ÈÁ¯‰Ï χ¯˘È ÈÂÓ‡ ÈÓÂÏ˘Ó ‡"ÎÏ ˘È ÈÎ ,‬‬ ‫‪ .Ì˙„‚‡· ¯·Á˙‰Ï ‡Ï˘ Î"˘ÎÓ ,ÌÂÓ‰Ó ̉Ó‬וכאשר אין עתי וכח‬ ‫עטי בידי להעלות על הגליון כל רחשי לבבי בזה‪ ,‬אשים קץ לדברי‪.‬‬ ‫ואחתום בברכה ושלום לרומעכ"ת ולכל החוסים בצל תורתו ויראתו‬ ‫כנפשו הטהורה וכחפץ הדו"ש מרחוק‪ ,‬מוקירו ומכבדו כערכו הרב‪,‬‬ ‫‪ ÒÏˇ ¯È‡Ó‬חופ"ק הנ"ל‪.‬‬ ‫מכתב הגה"ק רבי בן ציון שטערנפעלד זצוק"ל אב"ד ביעלסק‪ ,‬בעל שו"ת שערי‬ ‫ציון‪ .‬כמו כן כתב בספרו 'שערי ציון' )דרוש ב' לפרשת זכור(‪ ,‬שכוונת מרדכי שלא‬ ‫ליהנות מסעודתו של אחשורוש‪ ,‬היתה שלא כדעת הציונים שאומרים שהגאולה‬ ‫תבוא בדרך הטבע ע"י השתדלות באומות‪ ,‬אלא רק ע"י ה' לבדו עיי"ש‪.‬‬ ‫מוצש"ק א' דר"ח מרחשון תרס"ה‪ ,‬פ"ק ·‪.˜ÒÏÚÈ‬‬ ‫מכתבו הטהור נכון הגעני בדבר הציונית המזרחית‪ ,‬והנה התחלתי‬ ‫להשיב באריכות ויראתי אולי יומשך הדבר‪ ,‬לזאת נתישבתי להשיב בקצרה‬ ‫וזה תמצית מכתבו של כת"ר )ה"ה הגאון רבי דוב ארי' ריטטער זצ"ל ששלח מכתבים‬ ‫לכל גדולי הדור בתוכן זה(‪" :‬הנה נדון הציונית הפשוטה כאשר היתה עד הנה‬ ‫אין אני שואל כי היא נודעת גם לנו לרוע‪ ,‬אך בימים האחרונים פנים‬ ‫חדשות באו לכאן כי נתנו להציוניות שם אחר ויכנוה בשם מזרחית"‪,‬‬ ‫וכתב כת"ר כי האמת אגיד ולא אכחד‪ ,‬כי כשאני לעצמי לבי נוטה להאמין‬ ‫מכמה סימנים שאנו רואים כי אך שינוי השם גרידא יש בן זו לזו‪ ,‬ובעצם‬ ‫אין הבדל‪ ,‬ואולי מסוכנת המזרחית יותר מהציונית הפשוטה‪ ,‬אך יען כי‬ ‫עיקר התנועה באה ממדינתנו לכן שואל כת"ר דעתי בזה‪.‬‬ ‫והנני להשיב דבר אמת לאמתו לש"ש בלא שום פניה ח"ו‪ ,‬כי מ"ש‬ ‫כת"ר כי אולי מסוכנת המזרחית יותר מהמערבית‪ ,‬הנה חכם עדיף מנביא‬ ‫כי כן הדבר‪ .‬הא למה זה דומה? לבור עמוקה מגולה ובא אחד וכיסה‬ ‫בכיסוי של תבן וקש הלא הגדיל הסכנה ביותר כמובן‪‡È‰ ˙ÈÁ¯ÊÓ‰ ÔÎ ,‬‬ ‫¯˜ ‪ÌÈÓÈÓ˙ ÌÈ˘‡ Ê"ÈÚ ÌÈ˙Ù˙ ˙ÂÚÈ·ˆÂ ‰Ó¯Ú ¯˜˘Â ‡Â˘ Ï˘ ÈÂÒÈÎ‬‬ ‫‪ ,Ìȯ˘ÈÂ‬ועפ"י רוב מתחברים אנשים שיש טינא בלבם בלא"ה והיו‬ ‫פוסחים על שני הסעיפים‪ ,‬ועד הנה היו מתחברים אל החרדים ומתוך‬ ‫שלא לשמה בא לשמה‪ ,‬וכעת מצאו כר נרחב ומתחברים אל החפשים‬ ‫ולומדים ממעשיהם ומדעותיהם‪ ,‬והרבה יש לדבר בזה‪ ,‬אך גאון כת"ר‬ ‫יודע הכל בעצמו והאריכות בזה אך למותר‪ ,‬כל זה הנני משיב בקצרה‪.‬‬ ‫וד' שנותיו יאריך בכט"ס‪ ,‬מידידו דורש באהבה רבה ורבנן אמרין‬ ‫אהבת עולם המצפה לישועת ד'‪,‬‬ ‫·ˆ‪ ÔÂÈ‬החופ"ק הנ"ל‪.‬‬

‫פרקו‪ ,‬וכבר אינם צריכים לחזונות שוא ומקסמי כזב‪ ,‬את המסקנא כבר‬ ‫הוציאו‪ ,‬בין עם מדינה ובין בלעדיה‪ ,‬לעומתם המזרחי אשר הצטרפו‬ ‫קצת באיחור אל העגל והמחולות‪ ,‬ארך להם יותר עד שהבינו כי הם‬ ‫מתאמצים לשוא‪ ,‬את התקוה האמיתית עקרו מלבותם‪ ,‬אבל תקוה‬ ‫אחרת לא הביאו תמורתה‪ ,‬התקוה העקרה מלבד המחיר שתבעה‬ ‫דמים בדמים‪ ,‬אינה מולידה‪ ,‬כשאול התובעת הב הב ואינה שבעה‪,‬‬ ‫אבל אינה נותנת למאמיניה עבור אמונתם האווילית בה מאומה‪ ,‬ואם‬ ‫כי קשה עליהם לעכל כי חיו בפאנטאזיע תלושה עשרות שנים‪,‬‬ ‫והקריבו את מיטב בניהם ובנותיהם להבל וריק לאל לא יושיע‪ ,‬ביקשו‬ ‫להתעלם מהאמת המרה‪ ,‬ביקשו לטמון ראשם לעצום עיניהם לדמות‬ ‫בשארית הדמיון אשר עוד נותר בם‪ ,‬כאילו הכל סביב פורח‪ ,‬הפרחים‬ ‫מלבלבים והגאולה בעיצומה‪ ,‬אבל בזה אחר זה נתמוגג ונעלם‪ ,‬אם זה‬ ‫בלויות המתרבות‪ ,‬אם זה כאשר ה"גואלים" הכניסום לכלובים כחיות‬ ‫טורפות וטובה זו עשו עמם שלא הביאום ל"גן חיות"‪ ,‬אלא רק‬ ‫השליכום ל"קאראווילות" ונותנים להם להמשיך לחלום ולדמיין כי‬ ‫הם בשכם וקאלקיליא‪ ,‬והערבים נסו על נפשם והשאירו אחריהם את‬ ‫רכושם והם בוזזים את שלל אויביהם‪ ,‬כחזונות הפרא של צבי יודא‬ ‫קוק ויתר חולי הנפש הדומים לו‪.‬‬ ‫אבל האחרונים ה"חביבים" אשר אליהם הגיע ה"בשורה"‪ ,‬הלא הם‬ ‫הרגל החמישי של המרכבה הציונית – האגודה‪ ,‬אותם הם כלל אינם‬ ‫צריכים‪ ,‬אפי' בצבאם אינם משרתים‪ ,‬ועם כל זה המדינה נכונה לשלם‬ ‫עבור המצטרפים האלה "תשלום סמלי"‪ ,‬מדוע‪ ,‬כי הם המאמינים‬ ‫האחרונים שנשארו להם‪ ,‬בלעדיהם כבר אבדה האמונה באליל המט כליל‪.‬‬ ‫האחרונים חביבים האלו‪ ,‬אשר הצטרפו באחרונה‪ ,‬מתקשים להפרד‬ ‫הימנה‪ ,‬מתקשים להפרד מחזון "שני עברי הירדן"‪ ,‬מתקשים הם להפרד‬ ‫מהאמונה הטפילה בצבא של כמה רודפי זימה שהוא בלתי מוגבל‬ ‫ב"גבורתו" שהמדינה המתקטנת הזו גיבורה על כל העולם‪ ,‬יכולה‬ ‫לצפצף על אמעריקא רוסיא ואייראפא והמדינות הערביות כולם בקל‬ ‫וחומר‪ ,‬אובאמא מחוצף מאין כמוהו על שאין ממלא אחר פקודות‬ ‫המודיע‪ ,‬הוא אנטיסעמיט על שום מה על שום שאינו בא לשאול עצה‬ ‫אצל מנהיגיהם‪ ,‬ומי צריך יותר מזה להוכיח שאכן מדובר‬ ‫ב"אנטיסעמיט" "המן האגגי" "שונא ישראל" "צר הצורר" "מורד בגדולי‬ ‫ישראל" וכי חושב הוא שהעולם הפקר‪ ,‬אית דין ואית דיין‪ ,‬ומה יעשה‬ ‫גיבור בגבורתו אם יוציאו הודעה "רשמית" מטעם כל פלגי האגודה‬ ‫שדינו מבואר הרי אז יבוא בתחנונים להתחרט ולקבל על העתיד‪ ,‬אבל‬ ‫אז כבר לא יועילו תחנוניו‪ ,‬כי מי ערב שיעמוד בהבטחתו‪...‬‬ ‫כך הוא פני אחרוני המאמינים וכפי הנראה קרוב היום וגם הם‬ ‫יעלמו עם אמונותיהם יחד והאליל הגווע הכורע‪ ,‬הנאד הנפוח‪ ,‬באין‬ ‫אויר לנשימה אחרונה ושם תהא קבורתו‪.‬‬ ‫אין כאן נידון אם תתקיים אם לא תתקיים‪ ,‬אנו מובטחים מפי‬ ‫הגבורה "ולא תקיא הארץ אתכם בטמאכם אותה"‪ ,‬א"י תקיא עוברי‬ ‫עבירה מתוכה‪ ,‬ובודאי תקיא את הבנין המכחיש בזדון וביד רמה‬ ‫בתורה ובנותן התורה בריאת העולם יציאת מצרים ובחירת עם‬ ‫ישראל מכל העמים‪ ,‬יש כאן נידון אחד‪" ,‬מי ומי ההולכים"‪ ,‬מי יבין‬ ‫בעוד מועד ויתנער הימנה ויציל את עצמו‪ ,‬ומי אשר ימשיך לדבוק בה‬ ‫בעת פגירתה וח"ו יהיה חלקו עמה‪ ,‬ואם אוי לרשע ואוי לשכינו‪ ,‬ק"ו‬ ‫למחזיקו ומאמין בו‪ ,‬והכתוב צווח סורו נא מעל אהלי האנשים‬ ‫הרשעים האלה ואל תגעו בכל אשר להם פן תספו בכל חטאתם‪.‬‬

‫כל שקר יש לו קץ עד כמה יכול להמשיך לעמוד בשקרו‪ ,‬אמנם גם‬ ‫אם הוא באורך זמן אך בסופן של דברים בא אל קיצו‪ .‬ואז כלל אין‬ ‫מובן "מאי קא סלקא דעתך" וכי טפשים גמורים היינו להאמין בדבר‬ ‫בדוי כזה במשך שנים רבות‪.‬‬ ‫כך הוא אחר כל זמנו של השקרים אשר בשעת מעשה כאשר‬ ‫השקר בתקפו‪ ,‬כל המכחישו נראה כנלעג אשר אינו מבין ב"מציאות"‪,‬‬ ‫אולם כחלוף הסערה והשכרון עבר וכל הבדותות אשר בדו מסביב‬ ‫היסוד השקרי הגבובי דברים הדמיונות והחלומות הכל נעלם בין לילה‬ ‫אז מותיר את מאמיניו מאחוריו מבוזים וחפויי ראש והשקר עצמו‬ ‫שואל אותם בלעג‪ ,‬היאך טפשים שכמותכם האמנתם בי‪ ,‬איך לא‬ ‫עמדתם על טבעי‪ ,‬האפשר להאמין להבלים כאלו‪ ,‬וכל מאמיניו‬ ‫עומדים יחדיו בפה פעור ואין בפיהם מענה‪.‬‬ ‫הבטיחו הציונים "גאולה" לעם ישראל‪ ,‬אך נראה ה"גאולה" שלהם‪,‬‬ ‫סכנה לכל יהודי בכל העולם‪ ,‬בשל הגאולה הציונית ה"גאולים" השבוים‬ ‫בגבולי השתלטותם‪ ,‬פוחדים יומם ולילה‪ ,‬ואין מנוח לכף רגלם‪ ,‬בכל‬ ‫העולם נמצאים יהודים וחייהם חיים‪ ,‬אין מקום בעולם בסכנה כזו‪ ,‬בכל‬ ‫העולם חיים יהודים ב"ה ויש להם פרנסה לחם לאכול ובגד ללבוש‪,‬‬ ‫ותחת גבול השתלטותם קורעים המשתלטים‪"-‬הגואלים"‪ ,‬את עור‬ ‫שבוייהם‪"-‬גאוליהם" מעליהם‪ .‬יהודים באו מכל העולם ממקומות אשר‬ ‫חיו בשלום ושלוה ושבו מ"ארץ הגאולה" בעירום וחוסר כל‪ ,‬כאשר אותו‬ ‫קומץ תאב בצע בזזם עד לשד עצמותיהם‪.‬‬ ‫כגודל ועוצם השקר כך הוא אורך הזמן עד אשר עומדים עליו‪.‬‬ ‫הציונות אשר כה האמינו בה‪ ,‬יהודים מכרו את כל רכושם עבורה‬ ‫לקנות אחוזות ואדמות ב"ארץ האבות"‪ ,‬ואת כספיהם הפקידו לא פחות‬ ‫מאשר אצל ה"נאמנים" האלו עד אשר נודע להם כי בדרך כלשהיא נעלם‬ ‫הכל וכי הם "בודקים" את הענין וכאשר "ימצאו את הגנב" יודיעו לו‪.‬‬ ‫יהודים אשר נמשכו אחרי ההסתה הציונית שניסתה במשך למעלה‬ ‫מששים שנה לשרש מלבבות ישראל את אמונתו וגאולתו‪ ,‬החלו מעט‬ ‫מעט לפקוח עינים‪ ,‬מקודם היו יכולים לפזז ולכרכר בכל הדמיונות‬ ‫והחלומות‪ ,‬אך במשך הזמן החלו לראות את המציאות שהקימו‪ ,‬את‬ ‫הנפל הכורע מרגע הוולדו‪ ,‬והחלו לעמוד על ההערמה הגדולה‬ ‫שהערימו עליהם‪ ,‬אך בכל זאת הכפירה שבעוה"ר כבר הושרשה כל‬ ‫כך‪ ,‬לא במהרה נעלמה‪ ,‬ומנסים לתלות הכל בכשלונות מקריים‪ ,‬צריך‬ ‫להחליף את השלטון‪ ,‬לחכות עד שיצליחו להתבסס‪ ,‬הוא אשם‪ ,‬פלוני‬ ‫הוא המכשול‪ ,‬אך אט אט מבינים כי אין כאן שום מכשולים אלא כולו‬ ‫מתחילת תחילתו ועד סוף סופו מופרך‪ ,‬הכשלון היא הציונות עצמה‪.‬‬ ‫וכפי הנראה ממציאות הדברים כל הקודם את חבירו לקבל את‬ ‫השקר הוא גם קודם לפלוט אותו‪ ,‬אותם פורקי עול גלוים‪,‬‬ ‫הקאלאניסטן והקיבוצניקעס למיניהם‪ ,‬אשר עשרות שנים לפני‬ ‫השח"ת כבר הולעטו במרורים ועברו והעבירו את בניהם באש המולך‬ ‫הטומאה והצרעת‪ ,‬הם תיכף ומיד כאשר החלה ההשתלטות הבינו‬ ‫כמה אחיזת עינים יש בכל השקר הלזה‪ ,‬המה על אתר ארזו חפציהם‬ ‫ו"ירדו" ללאס אנדזשעלעס ויתר מקומות אשר קלטום‪ ,‬המה ראו כן‬ ‫הבינו כי אין לו אחיזה כל שהיא ועומד לימוט כמוטה וביום מן הימים‬ ‫תיעלם כלא היה‪ ,‬ומה הם ולצרה הזאת‪ ,‬את עול מלכות שמים כבר‬

‫ושוב אל בוראך בימי בחורותיך בטרם יבא השמש ויעריב‪,‬‬ ‫שובו אלי ואשובה אליכם‪.‬‬

‫מדוע נמנע הסבא קדישא הגה"ק רש"א אלפנדרי זצוק"ל מלהזדקק לבית החולים "הדסה"?‬ ‫הרופאים המומחים רצו להובילו לבית החולים "הדסה" בצפת"ו לרפאותו‪ ,‬והוא הפציר מללכת אף שהבטיחו לו על כשרות ושגם האחיות‬ ‫לא ישרתו אותו‪ ,‬ואמר טעמו ונימוקו בכדי שלא יאמרו העשרנו את אברם‪ ,‬ואברהם לא רצה ליהנות מהם ומכספם‪ .‬ותמיד הי' רגיל לומר‬ ‫)מסעות ירושלים ‪ -‬מאמר חיות אש אות ל"ט(‬ ‫על כיו"ב לא תגע בו יד‪ ,‬כי היו רובם ככולם מהחפשים אשר לא יכול סבלם‪.‬‬ ‫ג‬

éô úøáòäå äøéôëå ïáøåçì úåìâä ìåò ú÷éøô úà úåìâä ìåò úìá÷ åúîåòìå , øåî â ïåãáà àéäù ' ä úåðù éôìàá íéùåã÷ä åðéúåáà åâäð øùàë äòðëäá . äðåîàäå íééçä êøã úàæù úåìâä íéáåúë íéøáãäù ïåéëù àåä ùéâøî íàä ìò ãò éãò íãîùäì íúåà àé÷ú ÷ " äøàù äøåúá . ' ä ãâð äðåáú ïéàå äöò ïéàå åîéé÷úé êçøë íéöàðä ïî íéòåøâ íéðåéöäù ùéâøî íàä ' ä ìåìéçä ìáåñ åðéà íàä , äîùðå óåâ éçöåø äîä ùå òîåùùë çîùå , óéåæîä ìàøùé íùá íñøôúîä . óåéæä úùçëä éëøö ìëî äìåãâä äìôúá éåàøë ïðçúî íàä íäî øëæ ìë úøé÷òì , íéðéùìîìå úìôú , íãà éðá . íäéùòîå äô÷åúá úãîåò úåìãáúääå äàðùä íàä ìë ì ò íéèéáî íàä , íéîãå÷ä úåøåãì äéä øùàë íéçéãîå íéúéñî ìòë íéãæ éøùàîå úåðåéöä éøéùëî ïåéë íúåæáì íéãçôîù åà , øåãä éëéùçî äîäù . øåãä éøåàî äîäù íéðòåè íéøìáìäù úîåòì åììä íéðéðòá ' êø÷ øùà ' ä ìë éøô àéä , íéðéðò øàù ìëá äáåøîä úåøøåòúää íéøåáéãä úà äðååëá íéìòäì ïèùä úãåáò , äðåîàä úåãåñéá øåãä ïåéñð ø÷éòì íéãâðúîä àìå ìôúå àåù êì åæç øùà ø÷ùä éàéáð ìù íëøãë . êðååò ìò åìéâ ìò øåæçì åäòø ìà ùéà ' ä éàøé åøáãð æà , çëùú àì åçéëùäì àáù øçàî åäøëæ , úåçëùðä . äáëú àìù äðåîàä úìçâ ïòîì

ùéùå , äçéøå äîòè âô äðùéä úåøëùäå úåáäìúää áééçî éîå , úåéùòî úååöî éøîåù íéãøç äáøä àø÷ðä éùôç íìöà åùåøéôù éðåéö úåéäì êúåà . éðåìéç í ðåùìá úåøëùäå úåáäìúää ìë øáã ìù åúîàì ìáà êéøö äéäù úòá àìà ïèùì äëøöåä àì úðùåðä úîàä çéëùäì , êùåçì øåà êåôäìå íìåòä ìáìáì . úåòéá÷á ø÷ùä èéìùäìå éøãñ ìë åëôäúð øáëù äæä ïîæá ïë àì øåáéöä áéäìäì çåøèì êéøö ïéà øáëå , úåãäéä íâ æ " òä íò íéëìåäù ïåéë , úðùåðä úåøëùá , äðîî ïéøùåð äéøáàå úøôøôîå úññåâ úéàøðùë ìöà ïë àì , íéùàéúî íéáø íéùôçä ìöà íàå . íäéìåìâ éøâô ìò äðòîì íéîçä íééîåàìä íéãøçä ìàøùé úñðë ìù äðåîà ìù íééç äéäùë ïàöå åîò úåéäì ìàøùé é÷ìàá çöðì ïéøåù÷ä àìå åìáåñì àìù äøéôëä úøîåçá åùéâøä , åúéòøî íéôøèöîä ãâð ' ä úîçìîá åùôðì çåðî ïúé ì íåéäë ïë àì , äúòôùä úåáøäìå äàîåèá úåãåäì êåúá úåéçì íéìéâøå ïîæä çåø êåúá íéøåæù íééçäù òåãîå , ìéâøå èåùô øáãë íéðùá úåáø äàîåèä . úåèùôä øáë úàæù ïåéë úåðåéö úàæù áåùçé ïëéä ãò , úîàá åîöòì ãçà ìë ïðåáúé ìáà , íìåë ìöà ïéôé÷òáå ïéøùéîá äøéôë ä ñøà ñðëð åøáãð æà íéé÷ì , ïãéòå úò ìëá øáãì àìà äöò ïéàå ãâð , äôåøöä äðåîàä úøîùî ìò ãåîòì ,' ä éàøé . íäéùåáì ìëá íéìáìáîäå íéðéèùîä ìë àåä ùéâøî íàä ïðåáúéå åîöòì ãçà ìë ìàùé

øåãä ïåéñð úòã àìá àéôå÷î íéèéáîä ìù åäééîåôá àìâøî ììë ïéà íåéäëù øîåìå ïåòèì , ïîæä ïåéñðá äðåáúå ìò äîéúå äãéìñá äîä íéèéáî ïë ìòå , úåðåéö úàæä äãåáòä äî øîàì , àøå÷ 'ä øùà íéãéøùä úò ì ëá åììä íéðéðòá øáãìå ÷åñòì íëì äîå , íëì ÷åñòì äæ ïîæá áåè øúåé éìåàå , êøåö íäá ïéàù , ïãéòå øúåé éìåà úåàçîá íëðåöø íà ' éôàå , úååöî øàùá òåãîå , ïéøùåô ïåùìá úåøéáòä ãâð ÷ø øøåòì áåè . úåðåéöá äùçëää úà úò ìëá øéëæäì êøåöä äàá äðéà , úåðåéö íåéä ïéàù äðòèäå ìåæìæä ïîæ úàöåäå äø åú ìåèéá úøîåç úà íéáàåëù éðôî íé÷ñåò òåãî íéìáåñ ïéà åøåáòá àìå , ÷éøì úåèù éðéðò ìëá íé÷ñåò åéä åìéà éë ,' ä úîçìîá äéä àì , äæìä äëåæä øåãá ïåîäá âäåð øùàë ìáäå ìò àìà äîéúå æâåø øøåòúî ïéà éë , ë " ë æâåø øøåòî ïèùä úåòéá÷ úà íéìáìáîå , ïîæä çåøá íé÷ô÷ôîä . ïéøøåò äì äéäéù ïéàù úðòåèä äîöòá úàæä ääéîúäå äìàùä ïî ãåàî òâåð úåðåéö ãâð ä÷òæäù ïðåáúäì ùé ,úåðåéö íåéä .äðîî øèôäì úåðòè íéùôçî ë"òå ,äùòîì úåðåéöä ïåéñðá íìåòî ïðåáúä àìù éî ÷ø òåãîå , äðåîàä úåãåñé úùçëî ïëéä ãò äúøîåçå äîìå äî ìòå äúçéøô úòá íìåò éùåã÷ åãòøå åãçô úîçìîá ïåøåùé úãòå ìàøùé éòåø íùôð åøñî éøáã øáãì ìåëé àåä ÷ø , íäì òééñîä ìë ãâð äîøç éøäù äðòèá , úåðåéö íåéä ïéàù åììä ìáäå úåèù

?‫מדוע איננו משתתפים‬ ‫ הרי מלחמה כזו‬,‫ ולבא לעמק השווה‬,"‫הדעות‬ ,‫מכריזה את ההיפך הגמור ממלחמה נגד ציונות‬ ‫אדרבא מאשרים ומסכימים על בעלותם ורשותם‬ ‫וגם מראים לעין כל שאין שום חסרון בעצם קיום‬ ‫ אלא רק‬,"‫ שהם קוראים אותה "רשויות‬,‫הכפירה‬ ‫אותו הענין הפרטי של הגזירה ומעשה עקירת‬ ‫ שוב אין כאן‬,‫ ואחר שיפתרו ענין זה‬,‫הדת הפרטי‬ .‫ וכדי בזיון וקצף‬,‫בית מיחוש כלל‬ ‫ומעתה מובן לכל משכיל מה טעם נמנעים‬ ‫יראי ה' מלהשתתף במחאות כאלו שיש בהם‬ ‫ אע"פ‬,‫הסכמה ואישור על הכפירה הכללית‬ ‫שאין איש מסתפק בצורך ובחיוב ללחום‬ ‫ולמחות על כל פרצה שלא תהי' בין אם היא‬ ‫ אבל כ"ז רק כאשר‬,‫עבירה כללית או פרטית‬ ‫ ולא באופן שהמחאה על ענין‬,‫נשמר היסוד‬ .‫פרטי מתפרש כהסכמה לשמד הכללי ח"ו‬ ‫ כל‬,‫וכיון שלדאבוננו בשנים האחרונות‬ ‫המחאות והמערכות המתנהלות ע"י עסקני‬ ‫ הולכות בדרך כלל על דרך‬,"‫"העדה החרדית‬ '‫ מובן מאליו מדוע אין יראי ה‬,‫לא טוב הזה‬ .‫חפצים להשתתף עמהם‬ ‫ומעתה לא עלינו הטענה אלא על העסקנים‬ ‫ ומה לכם כי‬,‫המסדרים המערכות בנוסח פגום‬ ‫ ומצפים אנו מהם שיתקנו את‬,‫תלינו עלינו‬ ‫מחאותיהם שיהיו כרצון ה' ע"פ תוה"ק בכל‬ .‫ ולה' הישועה‬,‫הפרטים‬

‫ ולכן אף שוודאי החיוב ללחום נגד‬,‫תוצאה ממנה‬ ‫ אבל מאוד יש להתבונן‬,‫פרצות ועקירת הדת‬ ,‫ולשקול איך ובאיזה אופן נגשים למחאות אלו‬ ‫ואם יש בהם התנגדות לשורש הפרצות שהוא‬ ‫ או‬,‫ או לא‬,‫עצם רעיון הציונות וקיום המדינה‬ .‫אפילו להיפך חיזוק לציונות ח"ו‬ ‫ שידוע שגם האגודאים‬,‫ונבאר הדברים‬ ‫שהם ציונים נלהבים לוחמים )עכ"פ למראית‬ ‫ ומכריזים שרצונם‬,‫עין( נגד פרצות מסוימות‬ ‫ או שלוחמים בעד חופש‬,‫במדינה עם צביון דתי‬ ‫ ואדרבא לוחמים נגד הפרצות‬,(‫דת וכדו' )עפ"ל‬ ‫ ומתוך‬,‫מתוך אהבתם ודאגתם למדינה‬ .‫שאיכפת להם ממנה‬ ,‫ואם כן אם לוחמים נגד פרצה כל שהיא‬ ‫ואין מראים ומכריזים התנגדות מוחלטת‬ ‫ אזי לא די‬,‫לעצם ענין הציונות וקיום המדינה‬ ‫ אלא אדרבא‬,‫שאין נחשב למלחמה נגד ציונות‬ ‫ ומתפרש‬,‫יכול להיות חיזוק וסיוע להם‬ .‫כמלחמת האגודה לתת צביון דתי על הציונות‬ ‫ועל אחת כו"כ אם במלחמה עצמה מפרשים‬ "‫ברור שמלחמתם נגד "הפרת הסטאטוס קווא‬ "‫או שלוחמים נגד רשעות ה"גורמים‬ ‫ ויושבים אתם ועם מפקדיהם לפני‬,"‫וה"רשויות‬ ,‫ואחרי המחאות ע"מ לסדר עמם את כל הענינים‬ ‫וכן מפרסמים בפירוש שיושבים עם "נציגי‬ ‫הרשויות" ע"מ למצוא דרך ליישב את "חילוקי‬ ‫ד‬

‫היות ונכנס בציבור טעות גדול בענין‬ ‫ שסוברים שבזה‬,‫המלחמה נגד ציונות‬ ,‫שלוחמים נגד פרצות שונות זהו לבדו העיקר‬ ‫ע"כ החוב עלינו לבאר מהות המלחמה‬ .‫האמיתית נגד ציונות‬ ‫כי הנה ענין הציונות הוא מחשבת‬ ‫ דהיינו הרצון והשאיפה‬,‫ההתקוממות כידוע‬ ‫ ולהבנות‬,‫להתקומם בכח טבעי משעבוד הגלות‬ ‫באמצעים אנושיים כעם "עצמאי" עם שלטון‬ .‫ ולבלי להיות משועבד תחת האומות‬,‫עצמאי‬ ‫ורעיון זה הוא כפירה שורשית בכל עיקר‬ ‫ הוא כפירה בהנהגת והשגחת ה' על‬,‫האמונה‬ ‫ ובקדושת ומעלת עם ישראל במהותו מכל‬,‫עמו‬ .(‫האומות )כמבואר באריכות במקומות הרבה‬ ,‫וכענף ותוצאה מזה בא פריקת עול גמורה‬ ‫ורמיסת כל התורה ודריסת מצוותיה ברגל‬ .‫ מחמת שאין מאמינים במאומה‬,‫גסה‬ ‫והתוצאה מזה שקבעו להם לחוק יסוד‬ ‫ שאין הדת שולטת ב"ישראל" אלא‬,‫במדינתם‬ ‫דעמאקראטיע וחופש דת דהיינו איש הישר‬ .‫בעיניו יעשה ככל העולה על רוחו‬ ‫וזה מביא בהכרח לפרצות רבות ועקירת‬ ‫ חיטוטי שכבי‬,‫הדת למעשה באופן מבהיל‬ ‫ונתוחי מתים חילולי שבת ופריצות והפצת דבר‬ .‫אחר ותמיכה למיסיאן ועוד כהנה בעוה"ר‬ ‫אבל אין אלו הפרצות עיקר הציונות אלא‬

‫והמלחמה עם הרשעים נשכחה מהם‪ ,‬ואין לאדם עצה להנצל מזרם מים נהר‬ ‫השוטף של בלבול הדעות‪ ,‬אלא אם יעמוד כארי כנגד כל העולם‪ ,‬וכולם‬ ‫מצחקים ממנו‪ ,‬ואומרים לו‪ ,‬איזה גדולים יש לך שעומדים לצדך‪ ,‬והרי‬ ‫אפילו רבני העדה החרדית לדוגמא אינם קיצונים כמותך‪ ,‬והנך קנאי שלא‬ ‫עפ"י התורה‪ ,‬וכו' וכו'‪ ,‬וכדי בזיון וקצף‪ .‬ולזה צריך התגברות גדולה לעמוד‬ ‫לנגד כל העולם‪ ,‬ועל דרך שמצינו באברהם אבינו ע"ה‪ ,‬שנקרא אברהם‬ ‫העברי‪ ,‬שכל העולם כולו בצד אחד‪ ,‬והוא בצד שני‪.‬‬ ‫וכמו שהביא רביה"ק מסאטמאר בויואל משה )מאמר ג' שבועות סי' קנ"ח(‬ ‫מדיברי הריעב"ץ במגדל עוז שכתב‪ ,‬ואף אם אין איש מתחזק עמך לא‬ ‫תפחד לנטות מהאמת עיי"ש‪.‬‬ ‫ועל כן ודאי שראוי להתבונן במעשי דור המדבר‪ ,‬ולראות שכן הוא‬ ‫הדרך‪ ,‬דרכו של עולם ומנהגו‪ ,‬שבמקום שהיצר שולט עלול להיות מצוי‬ ‫החטא אף אצל גדולים‪ ,‬ואין עצה להנצל מן החטא אלא אם כן האדם מברר‬ ‫בעצמו את האמת‪ ,‬ותו לא מידי‪ .‬ובזה החלי בעז"ה‪.‬‬

‫]א[‬

‫חז"ל תיקנו בנוסח ברכת המעביר שינה‪ ,‬לומר – ואל תביאנו לידי נסיון‪.‬‬ ‫וודאי שלפי מצב האדם בעת נסיון‪ ,‬שעלול לבוא לידי סכנה להכשל באיסור‬ ‫רח"ל‪ ,‬ועלול עי"ז למות בעוה"ז ובעוה"ב‪ ,‬שצריך להרחיק את עצמו מן‬ ‫הנסיון מאד‪ ,‬אמנם‪ ,‬לא הכל נתון ביד האדם להרחיק את עצמו מן הנסיון‪,‬‬ ‫ופעמים שבא לידי נסיון שלא ברצונו‪ ,‬וצריך ללחום עם יצרו הרע לעמוד‬ ‫בנסיון‪.‬‬ ‫ובעת שכבר בא האדם לידי נסיון‪ ,‬וצריך למצוא עצה להנצל מן הנסיון‪,‬‬ ‫יש בדבר שני אופנים‪ ,‬איך יפול הנסיון‪ ,‬ואלו הם‪ .‬א[ באם יודע שהוא בגדר‬ ‫"נסיון"‪ ,‬דהיינו שיודע שהדבר שעלול להכשל בו הוא עבירה‪ ,‬אלא שיצרו‬ ‫מנסה להתגבר עליו ולהכשילו ביודעין בעבירה‪ ,‬בזה צריך ללחום עם יצרו‬ ‫הרע ולהכניעו‪ ,‬ולזה תורה תבלין‪ .‬ב[ באם היצר מנסה לפתות לאדם להתיר‬ ‫לעצמו איזה עבירה באומרו שהדבר מותר או שהוא מצוה‪ ,‬בזה צריך לעצה‬ ‫לגלות את ערמת היצר‪ ,‬ובזה יש לאדם שני אופנים איך ינצל מן יצרו הרע‪.‬‬ ‫א[ ע"י מה שילך אצל החכם ויורהו את דרך הישר‪ .‬ב[ ע"י מה שילמוד‬ ‫בתורה וממנה ילמוד את דרך הישר‪.‬‬ ‫ואמנם‪ ,‬בדבר שגם החכם טועה בו‪ ,‬ואינו עומד בנסיון‪ ,‬לזה אין עצה‪,‬‬ ‫אלא ע"י לימוד התורה‪ ,‬שמתוך לימוד התורה ידע האמת‪ ,‬וידע שלא‬ ‫להתפתות אחר יצרו‪ ,‬ואע"פ שכך עושה חכם פלוני‪.‬‬ ‫ובמה דברים אמורים‪ .‬שהנה‪ ,‬נודע בזמנינו ונתפרסם פרסום גדול ענין‬ ‫מנהיגי הפארטייען דמתקרו חרדים‪ ,‬הקרויים גדולים‪ ,‬ומאחר שהם‬ ‫מתחברים עם הרשעים‪ ,‬על כן‪ ,‬בעת נסיון לאדם שמנסהו היצר להתחבר‬ ‫לרשעים‪ ,‬יש ביד היצר לפתותו ע"י הנהו דמתקרו גדולים‪ .‬ואכן‪ ,‬אם לא‬ ‫שיטרח האדם לברר בזה האמת בכח עצמו‪ ,‬ע"י למוד תורה הקדושה‪ ,‬איך‬ ‫ידע האמת‪ ,‬שהרי אם ילך לסמוך על הגדולים‪ ,‬אע"פ שתמיד נמצאים‬ ‫היודעים האמת‪ ,‬אמנם‪ ,‬איך ידע האדם שלא לנטות אחר המרובים במנין‬ ‫ופרסום‪ ,‬ואיך ידע שלא אלו הגדולים האמיתיים‪ ,‬ולהבחין בין נביאי האמת‬ ‫ונביאי הבעל‪.‬‬ ‫אמנם‪ ,‬מכח התורה ימצא האדם עצה להכיר האמת‪ .‬שהנה‪ ,‬האריכה‬ ‫התורה בחטאי דור המדבר‪ ,‬והרבה פעמים נזכרו שם מן הגדולים‪ ,‬שהם היו‬ ‫מן החוטאים‪ ,‬וא"כ‪ ,‬הרי דור המדבר הא היו דור דעה‪ ,‬ובכל זאת מצינו‬ ‫לגדולי אותו הדור שחטאו‪ ,‬ואם כן‪ ,‬ק"ו בן בנו של ק"ו שבדור הזה‪ ,‬דור יתמי‬ ‫דיתמי‪ ,‬שאין להביא ראיה מן הנהו דמתפרסמי ע"י הצייטונגען וכו' בשם‬ ‫גדולים‪ ,‬לנטות אחריהם להכשיר פרצות‪ ,‬שאף אותם דמתקרו גדולים‬ ‫עלולים אל החטא‪ .‬וא"כ‪ ,‬תועלת גדולה היא לאדם‪ ,‬במה שמתבונן במעשי‬ ‫חטאי דור המדבר הנזכרים בתורה‪ ,‬ורואה איך נענשו‪ ,‬ושאף בהם היו מן‬ ‫הגדולים שנכשלו בחטאים‪ ,‬שמהם יראה האדם וילמד‪ ,‬שאף בדור דעה‪ ,‬אין‬ ‫האדם יכול להכיר האמת ע"י הגדולים לבדם‪ ,‬ואם לא שילמוד בעצמו דרך‬ ‫האמיתי בכל דבר ודבר‪ ,‬לא ינצל מן החטא‪ .‬וידע‪ ,‬שאין להתפתות אחר‬ ‫היצר האומר לאדם‪ ,‬וכי חכם אתה מן גדולים ומפורסמים שהתירו הדבר‪,‬‬ ‫ואמנם‪ ,‬ע"י מה שיודע האדם שאף הגדולים עלולים אל החטא‪ ,‬על כן אינו‬ ‫מביא ראיה מן הגדולים‪ ,‬ויוצא בעקבי הצאן לראות מה עשו אבותינו‪ ,‬ובדרך‬ ‫זו הולך‪ ,‬וגם משתדל להבחין בין עקל לעקלקלות‪ ,‬לבדוק אם אותו הנחשב‬ ‫לגדול מורה הדבר מחמת גדולתו‪ ,‬או מחמת יצרו‪ ,‬שכל הגדול מן חבירו‬ ‫יצרו גדול ממנו‪ ,‬וע"י כך ניצול מן יצר הרע‪ .‬וכבר נתבאר בדברינו בפעם‬ ‫אחר שע"י זכירת מעמד הר סיני‪ ,‬שראו שה' הוא הא‪-‬להים אין עוד מלבדו‪,‬‬ ‫בכח האדם להנצל מן כל נסיון‪.‬‬ ‫ועל כן‪ ,‬ודאי שיש להתחזק בדורינו שאנו נמצאים בזמן של נסיון שעוד‬ ‫לא היה כדוגמתו‪ ,‬שנותרנו כצאן בלא רועה‪ ,‬שגדולי ישראל האמיתיים‬ ‫עזבונו לאנחות‪ ,‬ותחתם קמו תרבות אנשים חטאים‪ ,‬גדולי הבעל המכשירים‬ ‫התחברות לרשעים וכל פרצות‪ ,‬ואף אותם שאינם מתחברים לציונים‬ ‫עומדים הם ופוסחים על שני הסעיפים בזה שמתחברים הם עם גדולי הבעל‪,‬‬

‫]ב[‬

‫במדבר י"א ד'‪ .‬והאספסוף אשר בקרבו התאוו תאוה וישבו ויבכו גם בני‬ ‫ישראל‪ .‬ופירש"י ז"ל‪ :‬והאספסוף‪ .‬אלו ערב רב שנאספו עליהם בצאתם‬ ‫ממצרים‪ .‬וישבו‪ .‬גם בני ישראל ויבכו עמהם‪ .‬עכ"ל‪ .‬והיינו‪ ,‬שהערב רב גרמו‬ ‫לבני ישראל לחטוא‪ ,‬אולם‪ ,‬מצינו במדרש תנחומא ב' דעות בזה‪ .‬וז"ל‬ ‫המדרש‪ :‬מהו והאספסוף‪ .‬רבי שמואל בר נחמני ורבי נחמיה אחד מהן אומר‬ ‫אלו הגרים שעלו עמהם ממצרים שנאספו עמהם שנאמר וגם ערב רב עלה‬ ‫אתם ואחד אומר אין אספסוף אלא סנהדרין שנאמר אספה לי שבעים איש‬ ‫וכו'‪ .‬ולפי"ז נמצא‪ ,‬שהסנהדרין הם שהחטיאו את בני ישראל‪ ,‬והמדובר הוא‬ ‫בתאוה גשמית‪) ,‬ואם שודאי שיש בזה דברים נסתרים‪ ,‬ואין לפרש הדבר כפי פשוטו על‬ ‫סנהדרין שבדור דעה‪ ,‬מ"מ‪ ,‬יש ללמוד מוסר השכל מן הדבר‪ ,‬שאפשר שהחטא בדבר גשמי‬ ‫יבוא בהשפעת הסנהדרין( והיתה הפרצה ע"י הסנהדרין‪ ,‬וכמו שמצינו שכל‬

‫פירצה שאינה מן הגדולים אינה פירצה‪.‬‬ ‫]ג[‬

‫במדבר‪ .‬בפרשת שלח‪ .‬מצינו בחטא המרגלים שהיה ע"י המרגלים שהיו‬ ‫אנשים גדולים‪ ,‬וטעם מה שהגיעו לידי כך מפורש הוא בזוהר הקדוש וז"ל‬ ‫)דף קנח‪ .‬א‪ :(.‬וישלח אותם משה וגו' כלם אנשים כולהו זכאין הוו ורישי‬ ‫דישראל הוו אבל אינהו דבררו לגרמייהו עיטא בישא‪ ,‬אמאי נטלי עיטא דא‬ ‫אלא אמרו אי ילון ישראל לארעא נתעבר אנן מלמהוי רישין וימני משה‬ ‫רישין אחרנין‪ ,‬דהא אנן זכינן במדברא למהוי רישין אבל בארעא לא נזכי‪,‬‬ ‫ועל דנטלי עיטא בישא לגרמייהו מיתו אינון וכל אינון דנטלן מלייהו‪ .‬עכ"ל‪.‬‬ ‫והדברים נוראים מאד מאד‪ ,‬שהיו המרגלים גדולי דור דעה‪ ,‬וחטאו‬ ‫והחטיאו מפני סיבות וחשבונות של כבוד‪ ,‬וירדו ממעלתם‪ ,‬ונענשו ונאבדו‬ ‫מן העולם‪ ,‬וגרמו רעה גדולה לכל ישראל‪ ,‬מה שנתעכבו מ' שנה במדבר‪ ,‬וכן‪,‬‬ ‫שהם בכו בכיה של חינם בט' באב‪ ,‬ונעשה בכיה לדורות‪ .‬וא"כ‪ ,‬חשבונות של‬ ‫כבוד עלולים הם להאביד אנשים גדולים מן העולם‪ ,‬ומזה יש ללמוד על‬ ‫אותם שבזמן הזה‪ ,‬שמה התם שהעידה התורה הקדושה עליהם‪ ,‬כולם אנשים‬ ‫וכו' כך‪ ,‬כ"ש באלו שבזמן הזה בהנהו דמתקרו גדולים‪ ,‬שעצם שם גדול‬ ‫שלהם צריך בדיקה‪ ,‬ואיך שיהיה‪ ,‬הרי רחוקים מאד מאד מן מדרגת‬ ‫המרגלים שהעידה תורה עליהם כולם אנשים‪.‬‬ ‫ושם )י"ד א'( ותשא כל העדה ויתנו את קולם ויבכו העם בלילה ההוא‪.‬‬ ‫וברש"י )מן מדרש תנחומא( כתב‪ :‬כל העדה‪ .‬סנהדראות‪ .‬ונמצא‪ ,‬שמלבד המרגלים‬ ‫שלהם היתה הסיבה לחטא וכמבואר בדברי הזוהר הנ"ל‪ ,‬אמנם‪ ,‬אף שאר‬ ‫גדולים שבאותו הזמן חטאו במרגלים‪ ,‬והתלוננו על משה ואהרן שהם היו‬ ‫צדיקי האמת שלא חטאו‪ ,‬וכן מצינו‪ ,‬ויאמרו כל העדה לרגום אותם באבנים‪.‬‬ ‫וברש"י‪ .‬לרגום אותם‪ .‬את יהושע וכלב‪ .‬והיינו‪ ,‬שמלבד מה שהלכו אחר דברי‬ ‫המרגלים והסנהדראות במקום שהוא שלא כדין‪ ,‬גם כן רצו להרוג את יהושע‬ ‫וכלב שהם היו הגדולים האמיתיים שהלכו בדרך אמת‪ .‬וכעי"ז הוא בזמנינו‪,‬‬ ‫ה‬

‫ונודעים לשם ולתהילה‪ ,‬וכמו שכתב הרמב"ן ז"ל על מה שכתוב‬ ‫י"ב( וישלח משה לקרוא לדתן ולאבירם בני אליאב‪ ,‬וכתב הרמב"ן‪ :‬ויתכן‬ ‫שהיו דתן ואבירם נשיאי עדה חשובים מאון בן פלת‪ ,‬ואם היו מתרצים אליו‬ ‫היה און הולך אחר עצתם על כן לא שלח אליו וכו' עכ"ל‪ .‬ובאור החיים‬ ‫הקדוש )שם א'( כתב‪ :‬ואומרו ודתן ואבירם וגו' פירוש גם אותם לקח כדי‬ ‫לערער גם מכוחם שהם גדולי שבט ראובן הבכור ליעקב‪ ,‬ובאמצעות זה‬ ‫החשיבו עצמן ויקומו לפני משה פירוש קימה ומעלה בהשואה עם משה‬ ‫קרח למה שהוא כנזכר ודתן ואבירם‪ ,‬לצד היותם גדולי ראובן שהוא גדול‬ ‫מכל האחים וגם מלוי‪ .‬עכ"ל‪.‬‬ ‫ונמצא‪ ,‬שדתן ואבירם שידועים ברשעתם כמה פעמים‪ ,‬היו נחשבים‬ ‫לגדולי הדור‪.‬‬

‫שנוטים אחר גדולי הבעל המתחברים לרשעים הציונים‪ ,‬ולא אחר גדולי‬ ‫ישראל האמיתיים שבדורות הקודמים שלחמו עמם במסירות נפש‪.‬‬

‫)במדבר ט"ז‬

‫]ד[‬

‫במדבר‪ .‬בפרשת קרח‪ .‬מצינו בדברי חז"ל שקרח היה פקח‪,‬‬ ‫תנחומא ד"ה ויקח קרח אות ב' מצינו‪ :‬חכם גדול היה קרח( והנה‪ ,‬המשיך קרח אחריו‬ ‫את כל ישראל‪ ,‬וכמו שמצינו במדרש תנחומא )בד"ה ויקח קרח( ויקח‪ .‬אין ויקח‬ ‫אלא משיכת דברים רכים שמשך כל גדולי ישראל והסנהדראות אחריו‪.‬‬ ‫ושם‪ ,‬שמשך אחריו מאתיים וחמישים איש ראשי סנהדראות‪ ,‬ובקרא‪ :‬ויקהל‬ ‫עליהם קרח את כל העדה‪ .‬ופירש"י‪ :‬בדברי ליצנות‪ .‬כל הלילה ההוא הלך‬ ‫אצל השבטים ופיתה אותם כסבורין אתם שעלי לבדי אני מקפיד איני‬ ‫מקפיד אלא בשביל כולכם‪ ,‬אלו באין ונוטלין כל הגדולות לו המלכות‬ ‫ולאחיו הכהונה עד שנתפתו כולם‪ .‬עכ"ל‪.‬‬ ‫וכתוב מרבינו הק' מסאטמאר בדברי יואל )עמ' ט"ו( בזה"ל‪ :‬והנה האמת‬ ‫שקרח היה איש גדול וקדוש ועובד השם וגם בעל רוח הקודש אמיתי‪,‬‬ ‫וכמ"ש רש"י ראה שלשלת גדולה יוצאה ממנו שמואל ששקול כנגד משה‬ ‫ואהרן וכו'‪ ,‬והאר"י הק' כתב שקרח ראה מה שיהי' לעתיד שבאמת יהי' הוא‬ ‫כהן לעתיד לבא רק שחשב להקדים הזמן של עולם התיקון בימיו וזה היה‬ ‫טעותו של קרח‪ ,‬ועובדא ידענא שאא"ז הייטב לב זלה"ה שמע מזקינו‬ ‫הישמח משה זלה"ה שאמר לו שהוא נתגלגל בעוה"ז פעם הג'‪ ,‬פעם אחת‬ ‫היה בדור המדבר ואמר שכל ראשי סנהדראות עמדו בשיטתו של קרח ורק‬ ‫ההמון עם הי' עם משה רבינו‪ ,‬ושאל אותו הייטב לב באיזה צד עמד הוא ז"ל‪,‬‬ ‫השיב שהוא עמד בפני עצמו לא עם משה ולא עם קרח‪ ,‬שאלו הייטב לב‬ ‫היתכן לעשות כך נגד משה רבינו‪ ,‬השיבו שאתה לא היית יודע את קרח‬ ‫אילו היית מכיר אותו לא היית שואל כך‪ .‬ע"כ‪ .‬עכ"פ היוצא לנו שקרח היה‬ ‫איש קדוש וצדיק אמת אלא שטעה בדבר כמ"ש האר"י הק'‪.‬‬ ‫וא"כ‪ ,‬מה נאמר אנן יתמי דיתמי‪ ,‬שהנהו דמתקרו גדולים רחוקים הם מן‬ ‫מדרגת קרח כרחוק מזרח ממערב‪ ,‬ואם מצינו אצל קרח שמפני שנתקנא על‬ ‫נשיאותו של אליצפן בן עוזיאל נחלק על משה רבינו‪ ,‬כ"ש באלו של עכשיו‬ ‫שאינם ראויים כלל להדמות אל מדרגת קרח‪.‬‬ ‫עוד מצינו לגבי המאתיים וחמישים איש שעם קרח‪ ,‬שאמר להם משה‬ ‫רבינו שיקחו איש מחתתו‪ ,‬ואותו שיבחר השם הוא הקדוש וכולם אובדים‪,‬‬ ‫וכתב רש"י ז"ל )ט"ז ז'(‪ :‬ולא טפשים היו שכך התרה בהם וקבלו עליהם לקרב‪,‬‬ ‫הם חטאו על נפשותם שנאמר את מחתות החטאים האלה בנפשותם‪ ,‬וקרח‬ ‫שפקח היה מה ראה לשטות זה וכו'‪ .‬והיינו‪ ,‬שאע"פ שלא היו טפשים‪ ,‬אמנם‪,‬‬ ‫תאות הגדולה העבירתם על דעתם לחטוא על נפשותם ולהאבד מן העולם‪,‬‬ ‫ומזה יש ללמוד מוסר השכל על זמנינו‪.‬‬ ‫)ובמדרש‬

‫]ו[‬

‫במדבר‪ .‬בפרשת בלק‪ .‬במעשה זמרי‪ .‬זמרי היה אדם גדול‪ ,‬וכמו שכתב‬ ‫רבי חיים ויטאל ז"ל במאמר פסיעותיו של אברהם אבינו‪ ,‬וז"ל‪ :‬כי כל מעשה‬ ‫הראשונים אינו לבד כפשטן ואינו בדרך מקרה או הזדמן ח"ו‪ ,‬כי אל תחשוב‬ ‫ששלומיאל שהיה שני שבנשיאים מובחר דור המדבר בימי משה אדונינו‬ ‫שהיה פרוץ בעריות כפי דעת פתיות בני הכסילים וכו'‪ ,‬כי התורה אינה‬ ‫סיפורי נשים ופטפוטי עופות ח"ו וכו' עכ"ל‪ .‬עיי"ש‪ .‬ולמבואר בגמ'‬ ‫בסנהדרין )פב‪ (.‬החזיק עצמו לראשון במעלה קודם משה רבינו‪ ,‬שאמר לזמרי‬ ‫על עצמו כלפי משה רבינו‪ ,‬אמר לה אף הוא נשיא שבט הוא ולא עוד אלא‬ ‫שהוא גדול ממנו שהוא שני לבטן והוא שלישי לבטן וכו'‪ .‬והיינו‪ ,‬שהיה‬ ‫חשוב גדול הדור‪ ,‬וע"ד מ"ש ר' חיים ויטאל שהיה מובחר שבנשיאים‪) ,‬אך‬ ‫ודאי שלא הגיע למדרגת משה רבינו( וכאשר פינחס הרגו‪ ,‬אמרו השבטים‪:‬‬ ‫הראיתם בן פוטי זה שפיטם אבי אמו עגלים לעבודה זרה והרג נשיא שבט‬ ‫מישראל‪ .‬ע"כ‪ .‬והיינו‪ ,‬שאע"פ שהיה נשיא שמעון דוקא‪ ,‬אמנם‪ ,‬כל השבטים‬ ‫היו מבזים את פינחס על כך שהרג את גדול הדור‪.‬‬ ‫]ז[‬

‫העולה מן הדברים‪ ,‬שמצינו בחטאי דור המדבר שנעשו ע"י הגדולים‬ ‫שבדור‪ ,‬וכבר אמרו חז"ל‪) :‬בראשית רבה פרשה כ"ו( תני רשב"י כל פירצה שאינה‬ ‫מן הגדולים אינה פירצה‪ .‬והוא לימוד לדורות‪ ,‬שבמקום שיש חשש פירצה‪,‬‬ ‫אין לסמוך על מה שיש גדולים האוחזים בדבר ולהקל על ידי כך‪ ,‬שקודם‬ ‫לזה צריך בדיקה אם אין אותם גדולים נוטים מדרך אבותינו‪ ,‬ורק אחר‬ ‫שנתברר שאותם גדולים אל האמת ידרושו‪ ,‬ואין נוטים אחר היצר ח"ו‪ ,‬שיש‬ ‫לסמוך עליהם‪ ,‬וכ"ש בדור יתום כדור הזה שהפירצות מרובות‪.‬‬ ‫ועל כן אין להתפעל ממה שרוב העולם נוטים אחר הציונים ואף מן‬ ‫הקרויים גדולים עמהם‪ ,‬שכבר היה הדבר מעולמים‪ ,‬וכנ"ל מן דור המדבר‪,‬‬ ‫ויש ללכת בדרך אברהם העברי‪ ,‬שכל העולם בצד אחד והוא בצד אחר‪ ,‬ויהי‬ ‫רצון שילמדו תועים בינה וישובו בתשובה שלמה ויבוא משיח צדקנו במהרה‬ ‫בימינו אמן‪.‬‬

‫]ה[‬

‫דתן ואבירם‪ .‬הנה מצינו כמה פעמים שהוזכרה רשעתם‪,‬‬ ‫שאינו בהזכרת שמם בתורה‪ ,‬ונתפרש בדברי חז"ל( ואמנם‪ ,‬היו הם אנשים גדולים‬ ‫)אמנם פעמים‬

‫בריאת‬ ‫תכלית‬ ‫שמים וארץ היה‬ ‫התורה‬ ‫בשביל‬ ‫ובשביל ישראל‪ ,‬כל‬ ‫הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו יצרתיו אף‬ ‫עשיתיו‪ ,‬כל הברואים מגדול ועד קטן נבראו‬ ‫עבור זה‪.‬‬ ‫כאשר העולם מתנהל ע"פ התורה ועם‬ ‫ישראל מקיים מצות ה'‪ ,‬אתם עדי נאום ה'‪,‬‬ ‫עם ישראל במעשיהם מעידים כי יש אדון‬ ‫לבירה אדון כל המעשים והוא מנהיג את‬ ‫עולמו כרצונו ואנחנו עמו וצאן ידו‪ ,‬ואין אדון‬ ‫זולתו‪ ,‬והוא קיום העולם והקב"ה נוהג‬ ‫בחסדו וטובו‪ ,‬ונתתי גשמיכם בעתם ונתנה‬ ‫הארץ יבולה ועץ השדה יתן פריו ונתתי‬ ‫שלום בארץ ושכבתם ואין מחריד‬ ‫והתהלכתי בתוככם והייתי לכם לאלקים‬

‫ואתם תהיו לי לעם‪.‬‬ ‫אז עם ישראל ראוי לעמוד לפניו ולעבדו‬ ‫בביתו במשכן כבודו ולהתנהג בידי הקב"ה‬ ‫בכבודו ובעצמו ה' בדד ינחנו ואין עמו אל‬ ‫נכר‪ ,‬כי חלק ה' עמו יעקב חבל נחלתו‪ ,‬כאשר‬ ‫יש ח"ו חטאים וחוטאים הממעטים בכבוד‬ ‫ה'‪ ,‬והנפש אשר תעשה ביד רמה את ה' הוא‬ ‫מגדף‪ ,‬ואוי לנפשם כי גמלו רעה‪ ,‬הרי זה‬ ‫משחית ומקלקל כל סדר הנהגת העולם‪,‬‬ ‫והעונש הבא עליהם הוא מוכרח לקיומו של‬ ‫עולם‪ ,‬מה יתאונן אדם חי גבר על חטאיו‪ ,‬הרי‬ ‫החוטאים והחטאים ממיטים בעוונותיהם‬ ‫חורבן‪ ,‬ולא על עצמם בלבד אלא על הכל אם‬

‫ו‬

‫אין מוחים בהם‪ ,‬ומי‬ ‫שהיה בידו למחות ולא‬ ‫מיחה הוא נתפס‬ ‫באותו עוון‪ ,‬והמחאה‬ ‫מועיל למוחה בעצמו‪ ,‬שאין העוון נחשב לו‪,‬‬ ‫ומועיל לכל הכלל כי החילול שם שמים‬ ‫ומיעוט כבוד ה' יורד הרבה כאשר מכריזים‬ ‫על זה כחטא ועוון ומעשה אשר לא ייעשה‬ ‫ואם יש בינינו חוטאים ואין בידינו כח‬ ‫להענישם כראוי להם‪ ,‬אבל המעשה נשאר‬ ‫בעיני כל כמעשה איסור‪ ,‬ולא נתקלקל‬ ‫התכלית והמטרה ואין העולם מכריז ח"ו‬ ‫להיפך‪ ,‬ואם אין העולם מתוקן ועם ישראל‬ ‫אינם מעידים עדותם כאשר צריך באמת‪,‬‬ ‫אבל עדיין עדותן עדות‪ ,‬ועדיין יש קיום‬ ‫לעולם‪ ,‬ואין עדותן מוכחשת‪.‬‬ ‫וכאשר אין מחאה‪ ,‬גם אם יחידים‬

‫חוטאים‪ ,‬אבל הם במעשיהם המקולקלים‬ ‫מכריזים כי "עולם הפקר" לית דין ולית דיין‪,‬‬ ‫וגם המרובים אין מכחישים את עדותם ויש‬ ‫כאן שני עדויות סותרות‪ ,‬ומחוסר מחאה אין‬ ‫מקיימי התורה מכחישים בתוקף את עוקרי‬ ‫התורה‪ ,‬ונוצר ח"ו ספק היש ה' בקרבינו אם‬ ‫אין‪ ,‬ומשחית ומקלקל המטרה והתכלית‬ ‫אשר בעבורו נברא העולם‪.‬‬ ‫בערבות מואב כתיב היום הזה נהיית‬ ‫לעם לה' אלקיך‪ ,‬ובחז"ל מבואר כי בערבות‬ ‫מואב נכנסו בברית להיות כל ישראל ערבין‬ ‫זה לזה‪ ,‬וזהו פי' עם‪ ,‬שיש להם ענין משותף‬ ‫לא יחידים בודדים כל אחד עם הענינים‬ ‫שלו‪ ,‬כי כאשר קבלו בשעת מתן תורה‬ ‫ואמרו נעשה ונשמע‪ ,‬הי' כל אחד לעצמו‬ ‫מחויב בחובת תרי"ג מצוות אבל עדיין לא‬ ‫היו עם‪ ,‬אבל ע"י חובת הערבות למנוע כל‬ ‫אחד את חבירו מישראל מכל חטא ובכך‬ ‫להיות ערב על קיום התורה‪ ,‬עי"ז נעשו עם‬ ‫לה' אלקיך‪ ,‬שאין ענין אחר לכלל ישראל כ"א‬ ‫קיום התורה והמצוות‪.‬‬ ‫כאשר ישראל עושין רצונו של מקום אין‬ ‫זה רק שכל אחד מקיים את התורה בפני‬ ‫עצמו‪ ,‬אלא שכל הכלל כולו מקיים את‬ ‫התורה והמצוה‪ ,‬ובזה נעשו ראויים להכנס‬ ‫לא"י ארץ אשר עיני ה' אלקיך בה מראשית‬ ‫השנה ועד אחרית שנה‪ ,‬ואינם נתונים תחת‬ ‫השפעה חיצונית של כוכבים ומזלות ושרי‬ ‫מעלה‪ ,‬אלא בידי הקב"ה בעצמו‪.‬‬ ‫התורה הזו מחייבת את כל אחד בכל‬ ‫מקום שהוא להיות ערב כלפי כל ציבור וכל‬ ‫יחיד עד קצה העולם‪ ,‬לא רק בשעת עבירה‬ ‫ח"ו אלא גם כלפי כל הדברים הגורמים‬ ‫לחטא‪ ,‬ואין ענין להמתין לאחד עד שיגיע‬ ‫לידי מעשה איסור‪ ,‬אלא כאשר הוא או הם‬ ‫בדרך לזה מחויב כבר למונעם ולהוכיחם‬ ‫בדרכי נועם ולבאר להם כי זה יביאם לעקירת‬ ‫התורה‪ ,‬ולהוכיחם על פניהם אם אינם רוצים‬ ‫לשמוע אל דבריו‪ ,‬ולעשות את כל אשר בידו‬ ‫למונעם גם שלא מרצונם ממעשה הזה‪.‬‬ ‫ובכלל חיוב הערבות הוא לפעול ולעשות‬ ‫בכל דבר שהוא לחיזוק הדת בכללות‪,‬‬ ‫בחיזוק שמירת התורה בישראל ובריבוי‬ ‫כבוד שמים‪ ,‬ומי שממעט בכבוד שמים‬ ‫במקום שצריך להרבות‪ ,‬והרי אם היה‬ ‫מתחזק היה מרבה פעלים לתורה ולתעודה‬ ‫ועתה הגיע לרפיון והתרופפות‪ ,‬וכשזה נופל‬ ‫זה קם‪ ,‬ומתחזקים מכחישי התורה וחוטאים‬ ‫ומחטיאים‪ ,‬ואשימם בראשיכם שמי‬ ‫שנתרפה במלאכתו אח הוא לבעל משחית‪,‬‬ ‫וכל זה מכלל הערבות‪.‬‬ ‫ומצוה גוררת מצוה‪ ,‬כאשר מתחזק התורה‬ ‫במקום אחד מתחזקת כנגדו בכל מקום‪,‬‬ ‫ועבירה גוררת עבירה‪ ,‬כאשר האדם מתרופף‬ ‫מענין אחד‪ ,‬מתרופף כנגדו בכל הענינים‪.‬‬ ‫המדינה אשר הקימו קומץ אפיקורסים‬ ‫במטרה לעקור את מהותו של עם ישראל‪,‬‬ ‫עקרו וביטלו בכל דרך את יסוד המקיים‪,‬‬

‫חובת הערבות‪ ,‬וחובת המחאה‪ ,‬והעמידו‬ ‫השתלטות על יסודות כחש וניאוץ לחרף‬ ‫ולגדף מערכות א' חיים‪ ,‬על יסוד‬ ‫הדעמאקראטיע‪ ,‬לעשות כל אחד ככל‬ ‫העולה על רוחו‪ ,‬וגם מקיימי תורה לא ימחו‬ ‫ולא ימנעו בעוברי עבירה‪.‬‬ ‫החובה להכחיש את מהותם במחאה‬ ‫תמידית המכריזה כי אנו עם ה' אשר נבראנו‬ ‫לכבודו לעבדו ולשמור תורתו‪ ,‬כל אחד‬ ‫מישראל מחויב ללחום בקיום של השתלטות‬ ‫מכחשת מחרפת זו‪ ,‬אשר עוקרת את תכלית‬ ‫קיום העולם ותכלית בריאת שמים וארץ‪,‬‬ ‫ההשתלטות הבריונית אשר מבקשת לעקור‬ ‫את יסוד ושורש הקיום של הכל‪ ,‬המחאה‬ ‫והערבות אשר בלי זה אין "עם"‪ ,‬מלבד כל‬ ‫העוונות והחטאים הגלויים והנסתרים אשר‬ ‫המה מחטיאים והחינוך הכופר אשר המה‬ ‫מחנכים ריבי רבבות יהודים לשמד ומינות‪.‬‬ ‫כל כח שניתוסף להם בכל אופן הוא כח‬ ‫לעקור תורה‪ ,‬וכל הכחשה שמכחישים‬ ‫בדיבור ובמעשה‪ ,‬הוא חיזוק לתורה ומצוות‬ ‫בין תחת גבולי השתלטותם ובין בכל העולם‬ ‫כולו‪ ,‬אותם אשר התחברו עמם מי שיהיה‬ ‫ולאיזה מטרה שדימו ובדו‪ ,‬הרי זה נתינת כח‬ ‫לעוקרי תורה‪ ,‬המה המכריזים במעשיהם‬ ‫ובשותפותם כי אותו כחש וניאוץ נעשה‬ ‫בשם הכלל‪ ,‬וכי יש להם הסכמה גם משומרי‬ ‫תורה ומצוותיה‪.‬‬ ‫החילול ה' הוא כפול ומכופל לאין ערך‬ ‫ושיעור‪ ,‬כי גם אילו היה עולה בידם להעמיד‬ ‫השתלטות זדון‪ ,‬אבל כל שומרי התורה‬ ‫והמצוות היו מתייצבים יחד למחות וללחום‬ ‫בהם בכל כוחם‪ ,‬כי אז היה ברור כי הם עוקרי‬ ‫התורה ולא כלל ישראל‪ ,‬הם הכופרים‬ ‫המכחישים בריאת העולם ומכחישים במתן‬ ‫תורה ופורקי עול גמורים‪ ,‬הם עוכרי ישראל‪,‬‬ ‫ואויבי ישראל‪ ,‬ובמעשיהם ממיטים חורבן‬ ‫על כל העולם‪ ,‬אבל חילול ה' היה עליהם‬ ‫עצמם‪ ,‬ואנו את נפשותינו הצלנו‪.‬‬ ‫אבל לא כך עתה כאשר משותפים עמם‬ ‫שומרי תורה‪ ,‬הרי כאלו אשר הם מכלל‬ ‫ישראל המכריזים בשותפותם כי אותם אשר‬ ‫פרקו מעצמם עול תורה אינם מהרסים‬ ‫ומחריבים‪ ,‬ואין תכלית העולם לכבוד ה' ואין‬ ‫תכלית כלל ישראל להעיד על בורא העולם‬ ‫ואין לעולם תכלית ואין כאן דבר המונע‬ ‫מלעשות כל תועבה‪ ,‬והחילול ה' כפול‬ ‫ומכופל כאשר אומרים כי אותו כחש וניאוץ‬ ‫הוא מציל את הדת ואת התורה‪ ,‬ההיפוך‬ ‫המוחלט מכל תכלית העולם‪.‬‬ ‫המצב שנוצר הוא בעצמו חירוף וגידוף‬ ‫שלא היה כמוהו‪ ,‬ועיקר המלחמה צריך‬ ‫להיות להוציא מאותה שותפות וחיבור את‬ ‫כל אחד ואחד מישראל‪ ,‬בין משום אותו‬ ‫אחד בעצמו‪ ,‬למונעו מחילול ש"ש שעליו‬ ‫נאמר אם יכופר העוון הזה לכם וגו'‪ ,‬ובין‬ ‫להמעיט החילול ה'‪ ,‬והיא חובתנו‪ ,‬וכדי‬ ‫להכחיש ולהמעיט כח המשחית שלהם‬

‫ז‬

‫אשר כל אחד אשר נמנע מחילול ש"ש‬ ‫מקטין את כל כוחם‪.‬‬ ‫המחאה שאנו מוחים הוא בין לעצמינו‬ ‫שלא ניכלל ביניהם‪ ,‬ובין עבורם להביאם‬ ‫להכרה כי הם בדרך של ניאוץ ועקירת התורה‬ ‫והדת ומחרפים ומגדפים‪ ,‬ולהוציא מציפרניהם‬ ‫כל נפש יהודי ולמנעו מכאן ולהבא מכל חיבור‬ ‫עמם ומכל הודאה וחיזוק למורדים‪.‬‬ ‫וליחיד זה יהיה מי שיהיה עינינו נשואות ‪-‬‬ ‫ואליו מכוונים מעשינו ודיבורינו‪ ,‬כדי להרבות‬ ‫כבוד ה' בעולם‪ ,‬ולהמעיט את החירוף‬ ‫והגידוף‪ ,‬להקטין את כוחם כח המשחית‬ ‫ומחטיא‪ ,‬ולהוסיף אומץ בצד "ישראל"‬ ‫מקדשי שמו מקיימי תורתו ומצוותיו‪.‬‬ ‫אי אפשר ואסור לנו לזעוק לעברו אל‬ ‫תבא בגבולנו כי שם מקומך‪ ,‬בין אם בא‬ ‫לשוב מדרכו כליל בין אם מבקש להתרחק‬ ‫מהם מה שיכול ]ואם היה אחד משלם ממון עבור‬ ‫כל פעם שהצליחו למשוך יהודי אחד משם כבר היו‬ ‫מבינים היטב מה רצוי ומה אינו רצוי כאשר למול‬ ‫מגמת הפנים היתה המטרה והעיקר להוציא משם נפש‬

‫אחת ויחידה[‪ ,‬אין מקום לשמחה לאיד לומר‬ ‫הם קלקלו בעצמם ויאכלו מפרי דרכם‪,‬‬ ‫למנוע בזה ממה שאפשר ומחויבים לעשות‬ ‫להציל את אותו אחד‪.‬‬ ‫כל הנכללים באותו מרד אינם כלל‪ ,‬אלא‬ ‫נפרדים‪ ,‬הכלל המקיים את חובתו בעולמו‪,‬‬ ‫המקדש שם ה' בעולם גם אם הוא יחיד‬ ‫והמה אלפים רבים‪ ,‬הם כולם יחדיו תלושים‬ ‫ונתוצים נפרדים משרשם וממקורם ואין‬ ‫להם עתיד ולא שום תקוה‪.‬‬ ‫אין מקום לדון על הכלל‪ ,‬כי אינם כלל‪,‬‬ ‫אבל יש מקום לומר על יחיד זה וזה וזה‪,‬‬ ‫שכל מי שמבקש להשאר יהודי מאמין‪ ,‬אליו‬ ‫]ולא אליהם[ דברינו ומחאתנו‪.‬‬ ‫ובאבות שנינו‪ ,‬הוי מתלמידיו של אהרן‬ ‫אוהב שלום ורודף שלום אוהב את הבריות‬ ‫ומקרבן לתורה‪ ,‬והוא תכלית הכל להרבות‬ ‫כבוד ה' בכל אופן ודרך שאפשר גם בזמן של‬ ‫חורבן והסתרה‪ ,‬ולמנוע מכל הדברים‬ ‫המקרבים אל ההיפך ולמחות בכל מי‬ ‫שבמעשיו גורם להיפך‪ ,‬וכל מחאה מונעת‬ ‫הרבה חורבן ומחזק כחו של כלל ישראל‬ ‫למול מהרסיו ומחריביו ]מחאה אשר לא הביא‬ ‫לתכלית זה להרבות כבוד ה' ולחזק ידי אנשי התורה‬ ‫מקדשי שם ה'‪ ,‬צריכה בדיקה מיהו המוחה ומהי‬ ‫מחאתו‪ ,‬והדברים אמורים על יחיד או על רבים[‪.‬‬

‫וכאשר יש מי שנלחם למען כבוד ה'‬ ‫ותורתו גם אם אי אפשר תמיד להסכים‬ ‫לדרכו אבל אסור להחלישו ולזלזלו‪ ,‬אלא‬ ‫להעמידו על האמת אשר בודאי ישמע ויתן‬ ‫אל ליבו‪ ,‬ולהמציא דרכים לקרבו אל המטרה‬ ‫הרצויה ואם לא ביום או יומים אך מאחר‬ ‫שהוא ממקור האמת ורצונו וכוונתו ודעתו‬ ‫לכבוד קונו‪ ,‬יבין וישכיל בהמשך הזמן את‬ ‫הדרך ילך בה ואת המעשה אשר יעשה‪,‬‬ ‫והמבחן בכל דבר האם הוא מרבה כבוד ה'‬ ‫ומקרב לתורה ומצוות כי זה כל האדם‪.‬‬

‫יעברו שם‪ .‬והנה בוא יבוא איש מכובד ועתיר נכסין ורוצה לעבור בעגלה כבודה‬ ‫ומרותמת‪ ,‬והרים עליו השומר בקולו לבל יהין לעבור דרך שם כדי שלא יכשל‪,‬‬ ‫והנה האיש הנ"ל יוצא מהעגלה המכובדת שלו וזעק לקראת השומר האיך העזת‬ ‫נגד איש מכובד כמוני להורני איזה דרך אלך‪ ,‬הבט נא על מרכבתי הרתומה‬ ‫והיקרה הידעת מי אני האם אדם שפל אנשים כמוך יורה לי מה לעשות‪.‬‬ ‫ע"ז ענה לו השומר אם אין אתה רוצה לציית לי לך בדרך אשר אתה רוצה‬ ‫ותפול בפח ובמים עזים ודמך בראשך ואני את נפשי הצלתי‪ ,‬והנמשל מובן מעצמו‪.‬‬ ‫והנה יש הרבה אנשים שיש להם סמיות עינים בענין זה שכששומעים קול‬ ‫מחאה במחנה מיראי ה' העוסקים יומם ולילה בהפצת אמונת אומן במסי"נ‬ ‫ומוחים נמרצות נגד אותן ה"גדולים" המתחברים לרשעים באיזה אופן שהוא‪,‬‬ ‫הנה הם מתרגזים כאילו בריתחא דאורייתא ונעשים כמגינים על כבוד התורה‪ ,‬מי‬ ‫אתם למחות ולהתריע נגד גדול פלוני ופלוני שהוא בקי במקצוע זה ובקי בש"ס‬ ‫ופוסקים‪ ,‬ומי אתה עם הארץ ובזוי עם‪ ,‬מה לכם לעסוק כל הימים בקטנות כזו‬ ‫אמונה והשקפה תעסוק בסוגית פטר חמור ותהיה בקי בד"ת ואז תהא ראוי‬ ‫להרים קולך נגד המתפרצים‪ ,‬וכמו שאמרו במדרש שבשעה שזכריה הנביא ע"ה‬ ‫הוכיח את ישראל להשיבם מדרכיהם הרעים היו ת"ח כאלו שהתרגזו נגדו ונתנו‬ ‫לו הכאות נמרצות באמור עם הארץ שתוק מי אתה למחות ולהתריע‪.‬‬ ‫אבל כאמור אין בזה שום טענה של כלום‪ ,‬והאמת ניתן להאמר מכל מי‬ ‫שהוא‪ ,‬וכמו שהיה רגיל מרן רביה"ק מסאטמאר זי"ע לפרש מ"ש חז"ל אם הרב‬ ‫דומה למלאך ה' צבקות תורה יבקשו מפיהו דאפי' הוא רב רבנן ות"ח מובהק‬ ‫וקדוש כמלאך עכ"ז כשאומר דבר שהוא נגד התורה מחויבין להתריע נגדו ולומר‬ ‫הלא דבריך סותרים פשטי המקראות‪ ,‬וכמ"ש בספה"ק דברי ישראל פ' ויחי על‬ ‫הפס' בסודם אל תבא נפשי והדברים עתיקים‪ .‬וכבר אמרו צדיקי קמאי‬ ‫שבעיקבתא דמשיחא דוקא הפשוט'ע תהלים יודען ימצאו אצלם האמת‪.‬‬ ‫יתן ה' שנלך בדרך האמת והיושר בכל עת ועידן וכל הרוחות שבעולם לא‬ ‫יזיזונו ממקום הקדושה בהשקפה בהירה‪ ,‬עדי נזכה לבנין בית הבחירה במהרה‬ ‫בימינו אמן‪.‬‬

‫כבר כתב הרמב"ם דאיה"נ דמצות תקיעת שופר הוא גזירת הכתוב‪ ,‬מ"מ רמז‬ ‫יש בדבר עורו ישנים מתרדמתכם וגו'‪ .‬ומודעת זאת בכל ספרי יראה ומחשבה‬ ‫דהשומע דברי תוכחה לא ישים עיונו להתבונן מי הוא המוכיח ומאיזה פה הדברים‬ ‫יוצאים אלא עיקר מגמתו יהא להתבונן על הדברי תוכחה הנאמרים באמת‪ .‬וכללא‬ ‫כללו לנו חז"ל קבל את האמת ממי שאמרו‪ ,‬דאם יתבונן תמיד על המוכיח ימצא‬ ‫תואנות שונות בכל עת וזמן לסרב מלקבל‪ ,‬ע"ד שאמר רבי טרפון בגמ' דערכין‬ ‫תמה אני אם יש בדור הזה מי שיכול להוכיח‪ ,‬דכשאמר לו המוכיח טול קיסם מבין‬ ‫שיניך יאמר לו פלוני טול אתה קורה מבין עיניך‪ .‬ובאמת לאמיתו של דבר אין בזה‬ ‫שום ענין דברי אם הדברים הנאמרים הם אמתיים מה לך מי אמרו‪.‬‬ ‫ודבר זה יש להוכיח ממה שצוותה לנו התוה"ק לתקוע בשופר בימי ר"ה‪,‬‬ ‫והוסיפו קדמונינו להנהיג תקיעה זו גם בחודש אלול להכין ולעורר הלב לקראת‬ ‫ימי הדין כשמלך הרחמן ישב על כסאו וידין יושבי תבל על כל עניניהם‪ ,‬הנה‬ ‫שופר הזה הוא הבא מקרני שור ואיל וכדו'‪ ,‬והרי הקול היוצא ממנו עליו לעורר‬ ‫את האדם לתשובה ולתיקון המעשים‪ ,‬ואילו האדם קובע בדעתו להתבונן תמיד‬ ‫על טיבו של המוכיח ואם לא מתאים לפי דעתו אינו מוכן לקבל הדברים אפי' הם‬ ‫אמתיים‪ ,‬היה אפשר להתעקש ולומר מה לי ולקול השופר הזה‪ ,‬הלא השופר הזה‬ ‫כשהיה קבוע על ראשו של השור והאיל היה מנגח ודוחף מזיק ומצער את כל‬ ‫הקרוב אליו‪ ,‬א"כ האיך מחרחר ריב כזה יהין לעורר אותי לתשובה ולתיקון‬ ‫המעשים‪ ,‬הלא יש לי עליו טענה קשוט את עצמך ואח"כ תקשט ותעורר אותי‪.‬‬ ‫אבל האמת יורה דרכו שאין בזה שום שמץ של טענה ואמתלא דהרי רצון ה'‬ ‫יוצא מקול השופר לעורר את לבות השומעים‪ ,‬ומה נפק"מ מי הוא עצם השופר‬ ‫הלא אוזן מילין תבחן להתעורר מעצם הקול ולא מהשופר המוציא את הקול‬ ‫הזה‪ .‬דאל"כ לעולם יתעקש וישמיט א"ע מלתקן את עוותותיו מפני ההשמטה‬ ‫הטפשית הזאת‪.‬‬ ‫וכבר נודע מה שאמר מרן הח"ח זי"ע להמשיל ענין זה לגוי שפל אנשים‬ ‫שאנשי הממשלה העמידוהו על אם הדרך להורות להעוברים ושבים את הדרך‬ ‫ילכו בה‪ ,‬ולהודיעם מהמכשולות המוטלים על הדרך ומזהירים בכל החומר לבל‬

‫הסכנה וההצלה‬ ‫הציונים אובדי עצות‪ ,‬המדינה אשר הקימו ברוב שקר ומרמה להסית בו את‬ ‫ישראל לפרוק עול ולמרוד בהקב"ה כביכול‪ ,‬קורסת למול פניהם‪ ,‬ה"אידעאלאגיע"‬ ‫כבר תמה חלפה מזה זמן רב‪ ,‬וכעת נותר להם רק לחשוב איך "למשוך את הזמן"‪,‬‬ ‫שום עתיד ושום תקוה אין להם‪ ,‬את העתיד והתקוה היהודית למלכות שמים‬ ‫ובית הבחירה‪ ,‬התגלות כבוד ה' על כל יושבי תבל‪ ,‬אותה עשקו ורמסו בזו ולעגו‪,‬‬ ‫"גלות יודען" כינו בלעג לאותם שנשארו אמונים ונאמנים לאביהם שבשמים‪ ,‬והם‪,‬‬ ‫המשומדים והמשמידים הסבירו כי יש להם עבור מאמיניהם "תקוה חדשה"‪,‬‬ ‫ועמי‪ ,‬כל ההולכים אחר ההבל‪ ,‬והנמשכים אחר שיחה נאה‪ ,‬המיר כבודו בלא יועיל‪.‬‬ ‫אין מי מכל מאמיניהם היכול להוכיח על איזה טובה ולו הקטנה ביותר‬ ‫שצמחה לעם ישראל ממדינה זו‪ ,‬מלבד הריגות ושחיטות‪ ,‬וסכנות איומות‪ ,‬לא‬ ‫הביאה בכנפיה מאומה‪ ,‬מלבד המון משומדים פורקי עול חייתו יער‪ ,‬יותר גרועים‬ ‫מהגרועים שבאומות‪" ,‬נשיאיהם" נואפים‪ ,‬ראשי ממשלותיהם גנבים גזלנים‬ ‫ושקרנים‪ ,‬וכל שריהם יחד קומץ אנשי עולם התחתון המריבים אלו עם אלו‬ ‫ופוצעים מוחות זה לזה‪ ,‬מתאגרפים מכים וחובטים מכים בשבט לשונם מבוקר עד‬ ‫ערב‪ ,‬ותו לא‪.‬‬ ‫אבל עדיין צריכים הם להוכיח לשארית מאמיניהם כי מדינה זו נצרכת לעם‬ ‫ישראל עד למאוד‪ ,‬ובלעדיה יהיה כאילו יותר גרוע‪ ,‬וכאשר מתקשים להבין מה‬ ‫יכול להיות יותר גרוע מזה‪ ,‬מבדים וממציאים סכנות מדומות שלא היו ולא נבראו‪,‬‬ ‫אשר מ"סכנות" אלו הם המצילים והמושיעים‪ ,‬ומי יוכיח את ההיפך‪.‬‬ ‫לאחרונה הושיבו את "חכמיהם" על "בעית יהודי אמעריקא" ומהי ה"בעיה"‬ ‫הגדולה של יהודי אמעריקא‪ ,‬פשוט מאוד‪ ,‬יושבים שם יהודים )יותר מבא"י( ואין‬ ‫להם "מדינה" והם בלי כל הדאגות והסכנות של ה"מאושרים" שזכו לחסות בצל‬ ‫כנפיהם‪ ,‬ה"סכנה" מיהודים אלו היא כפולה‪ ,‬ראשית הם עצמם ההוכחה שאין‬ ‫צריך מדינה ולא כל הגאולה שלהם‪ ,‬כאשר כל מי שנמלט ממנה חי בטוב ובנעימים‬ ‫לעומת ה"גאולים" במדינה של גיהנם‪ ,‬ושנית פוחדים הם על ה"חורבן" העלול‬ ‫לבוא על דור הבא אשר למרות כל שטיפת המוח על הצורך ב"מדינה"‪ ,‬אבל למול‬ ‫עיניהם עומד מציאות הפוכה‪ ,‬ומדוע ירצו הם להחזיק במדינה כאשר הם נוכחים‬

‫כי בלעדיה יהיה המצב הרבה יותר טוב‪.‬‬ ‫זוהי ה"דאגה" של אלו המייצגים את עצמם עדיין כדואגים לשלום היהודים‪,‬‬ ‫מה עושים עם יהודי אמעריקא אשר מאושרים בלי המדינה שלהם‪.‬‬ ‫הדאגות האלו לא נולדו תמול שלשום‪ ,‬כבר מתחילת דרכם היו מלאי "דאגה"‬ ‫על היהודים באייראפא אשר אינם יודעים מדוע צריך מדינה‪ ,‬ומה אינו טוב‬ ‫באייראפא‪ ,‬הם דאגו להוכיח במעשה כי בידם הכח להסית את כל עמי אייראפא‬ ‫לשנאת היהודים )כאשר אמרו להם בסתר כי בכוונת היהודים לעשות מהפכות(‪ ,‬דאגו להוכיח‬ ‫ליהודים במדינות הערביות כי הערבים מתנכלים לחייהם )ע"י הנחת באמבעס ליד בתי‬ ‫כנסיות תוך כדי הריגת יהודים‪ ,‬ה' ינקום דמם(‪ ,‬דואגים הם מתחילת התקוממות מדינתם‬ ‫להתגרות בערביים ללא הפוגה‪ ,‬לייצר סכנות‪ ,‬להוכיח לדרי ארה"ק כי הם מאוימים‬ ‫מהערביים וכי אין מנוס אלא להתפלל עבור חללי החייבי כריתות וכופרים בעיקר‪.‬‬ ‫"דאגה" זו מדאיגה אותם עד עכשיו לייצר סכנות להוכיח כי נצרכים הם למאוד‪,‬‬ ‫אחר שכל העולם מביט עליהם כעל דבר מיותר אשר מלבד התגרויות מלחמות‬ ‫וסכסוכים אינו מועיל מאומה‪ ,‬מצאו "מציאה" את אחמדינדזשאד והפכו אותו‬ ‫להיטלר חדש‪ ,‬ומי יציל מההיטלר החדש‪ ,‬בודאי אותם אשר הצילו מהיטלר הישן‪...‬‬ ‫אין להם מעצור מכלום‪ ,‬כאשר הם מגלים כי הם מבקשים לעורר שנאה‬ ‫ליהודים באמעריקא‪ ,‬ועל פי העבר‪ ,‬בענין זה הם מומחים ביותר‪ ,‬ה' יצילינו‪.‬‬ ‫יש דבר פשוט היכול להציל את שארית הפליטה מהסכנה שהם מבקשים‬ ‫להמיט‪ ,‬והוא להתיצב בשער ולמול כל העולם להכריז כי הציונים אינם מייצגי כלל‬ ‫ישראל‪ ,‬ועם ישראל המאמין והנאמן לתוה"ק הוא אויב הציונים ורוצה באיבודם‪,‬‬ ‫וידעו הכל כי תעלוליהם הם נגד התורה והיפך דרכם של כלל ישראל‪ ,‬וממילא‬ ‫הסכנה שהם ממיטים תהיה על עצמם בלבד ולא על יהודים המכריזים בגלוי שאין‬ ‫להם שייכות עם הציונים‪.‬‬ ‫עלינו לבקש מאומות העולם להכיר באופן רשמי ביהודים המצהירים שאין‬ ‫להם שייכות עם הציונות‪ ,‬וכי הם מתנגדים שהציונים ידברו בשמם‪ ,‬ויהיה זה‬ ‫הצלה פורתא לכל מי שחייו יקרים לו מאשר חיי‪-‬המות של השתלטות הכפירה‬ ‫והשמד‪ ,‬וה' יעזרנו על דבר כבוד שמו‪.‬‬

‫ח‬

‫למשל בויואל משה ח"א סי'‬ ‫המסיתים‬ ‫"והנה‬ ‫קע"ו‬ ‫על‬ ‫המחפים‬ ‫והמדיחים‬ ‫הרשעים ומכסים פשעיהם‬ ‫כדרך שעשו נביאי הבעל" כו'‬ ‫"וגרועים בהסתה הרבה יותר מן היצה"ר שהוא הס"מ"‪ .‬ועוד לשונות רבים בדומה‬ ‫בספריו הקדושים שהכל לאמיתה של תורה‪ ,‬ומי מדבר מזה היום?! מי מזכיר אפי'‬ ‫את המושג "מסיתים ומדיחים" על מנהיגי ימינו?! כהיום נהיה ממש כדברי קרח‬ ‫בשעתו‪" ,‬כולם קדושים"! ואת ענין המלחמה בציונות רואין כחטוטרת על גבם‬ ‫ומשתדלים למחוק ולהשכיח כל זכר מזה! רק להיות נאה ויאה בחנופה למצוא חן‬ ‫בעיני העולם‪ .‬ואם כך המצב אצל אלו המתיימרים לקרוא עצמם על שמו‪ ,‬מה רוצים‬ ‫אנו מהצייטונג הטמא המודיע וכל כיוצא בו? הלא הרבי ז"ל קורא את הציונים‬ ‫עמלקים‪ ,‬מינים‪ ,‬אבל בהצייטונגען של סאטמאר קוראים אותם "מדינת ישראל"‪,‬‬ ‫"שרים ורוזנים" ואם כן מה אפשר כבר לצפות מה"פרומע ציונים" שיכתבו? אם‬ ‫בארזים נפלה שלהבת מה יאמרו אזובי הקיר?!‬ ‫בויוא"מ ח"א סימן קפ"ב אומר הרבי זי"ע שעל כאלו כהציונים תקנו ברכת‬ ‫ולמלשינים‪ ,‬מי מזכיר זאת היום לכה"פ בדרך העברה בעלמא?!‬ ‫כן בענין החינוך הטהור ‪ -‬כל מבקש אמת יודע היטב עד כמה בער לבבו של‬ ‫הרבי ז"ל על ענין החינוך‪ ,‬ולהתרחק מהגוים וחוקותיהם בכל ענין וענין‪ ,‬ובפרט‬ ‫מלימודיהם הטמאים‪ ,‬יש מכתב שכתב בשנת תשי"ג כשבקשוהו ראשי העדה‬ ‫החרדית דאז שיבוא לגור בירושלם‪ ,‬וענה שאינו יכול מכמה סיבות‪ ,‬ובין הדברים‬ ‫כותב )אגרות מהרי"ט דף ק"ל(‪" :‬והנה ראשית ראה הוא בעצמו את גודל היגיעה בהעמדת‬ ‫הת"ת והישיבה החשובה בקיבוץ חשוב מישראל על דרך ישראל סבא‪ ,‬ממש בלי‬ ‫הפרש ממאה שערים שבירושלים‪ ,‬וסאטמאר שבאייראפע‪ ,‬ושארי עיירות שמקדמת‬ ‫דנא" ע"כ‪ .‬דו"ק והבן היטב שזה רצה ועל זה יגע וטרח במסי"נ‪ ,‬להקים חינוך‬ ‫כבמאה שערים ובאייראפע שלפני החורבן‪ ,‬וכאן השאלה נזעקת‪ ,‬איך יתכן שבקרית‬ ‫מלך רב‪ ,‬קרית יואל שיסד כדי להציל ולהנצל מציונות ומדרכי הגוים וזרם הכפירה‪,‬‬ ‫איך יתכן שיסדו שם "פאבליק סקול" ארור ומשוקץ וקבלו עליהם מרצון ולא מאונס‬ ‫את חוקי אמעריקע‪ ,‬שאסור ‪ -‬עפ"ל ‪ -‬להזכיר שם בשם ד'?!! האם סקול כזה הוא‬ ‫כמאה שערים? האם סקול כזה הוא כבעיר סאטמאר שלפני המלחמה? שומו‬ ‫שמים!!!‬ ‫אצל אלו וכאלו משתמשים ביום ההילולא לצרכיהם השפלים‪ ,‬אלו גם אלו‬ ‫רותמים את יום היארצייט למרכבה הנוסעת ומתדרדרת במהירות לעבר עמקי תהום‪ ,‬הם‬ ‫מקיימים את היארצייט בקול רעש גדול‪ ,‬בקולות וברקים‪ ,‬כדי לסמות עיני התמימים‬ ‫שעוד נשארו פה ושם במתי מעט בתוככי הפארטיי‪ ,‬ואלו התמימים עוד מחפשים‬ ‫ומבקשים קצת ונפשם צמאה ללחלוחית אור קדושתו ואמת תורתו של רבינו זי"ע‪ ,‬ואלו‬ ‫הרמאים ששמו עצמם לראש פושטים רגלם לאמר "ראו כשר אני"‪ ,‬אוחזים אנו מהרבי‬ ‫ז"ל‪ ,‬הולכים אנו בעקבותיו‪ ,‬אפילו שמנו סאטמאר הוא בדיוק כשמו‪ ,‬והתמימים אינם‬ ‫יודעים שהוא כשריפת נשמה והגוף קיים‪ ,‬התוכן האמתי שהכניס הרבי ז"ל נשכח‪ ,‬ורק‬ ‫הגוף‪ ,‬זאת אומרת השם "סאטמאר"‪ ,‬הוא בלבד נשאר‪ .‬והצדיק עומד בשמי מרומים‬ ‫וזועק "הלואי אותי עזבו ותורתי שמרו"‪" ,‬התורה חוגרת שק ועומדת לפני הקב"ה‬ ‫ואומרת רבונו של עולם עשאוני בניך ככנור שמנגנין בו לצים" )סנהדרין ק"א(‪ ,‬רבינו יואל‬ ‫חוגר שק ובוכה ואומר‪ ,‬איך הם מתלוצצים ממני‪ ,‬אין להם שום ענין בי‪ ,‬לא אכפת להם‬ ‫ממני כלל‪ ,‬אלא שהם מנצלים אותי ומשתמשים בי בשביל עניניהם‪ ,‬הם נזכרים בי רק‬ ‫כשזה מועיל למטרותיהם הנלוזות‪ ,‬ושכינה הק' מייללת "רוח אפינו משיח ד' נלכד‬ ‫בשחיתותם"‪ ,‬הם משתמשים בצדיק משיח ד' בשביל שחיתויותיהם‪ ,‬הכל הכל הוא רק‬ ‫הרבי ז"ל‪ ,‬אכשר דרא‪ :‬ציונות ‪ -‬דער רבי ז"ל‪ .‬גוי'אישקיט ‪ -‬עפ"י רבי ז"ל‪ .‬הס כי לא‬ ‫להזכיר בשם ה' ‪ -‬עפ"י הרבי ז"ל‪ ,‬אללי לנו!!!‬ ‫דבר אחד בלתי ניתן להבין‪ ,‬הלא בחיי חיותו של הרבי ז"ל היו מן הסתמא‬ ‫הרבה מתלמידיו שידעו האמת ומה באמת היתה מגמתו ורצונו להנחיל מורשה קהלת‬ ‫יעקב‪ ,‬איה הם עכשיו? אנה נעלמו עקבותיהם? איך יוכלו לעמוד מן הצד ולראות‬ ‫בשלוה איך שרומסים ברגל גאוה על דברי קדשו ועוד תחת שמו‪ ,‬והלא הם יודעים‬ ‫היטב שכל זה היפך רצונו‪ ,‬למה יחרישו? איך יוכלו לשתוק? איך לא ירעדו מאימת‬ ‫הדין כאשר יש בידם למחות?! אלא מאי‪ ,‬זאת אכן חלק מנסיונות דור עקבתא‬ ‫דמשיחא‪ ,‬ובגמ' )סנהדרין צ"ז( אמר רבי יוחנן אין בן דוד בא עד שיתמעטו התלמידים‪,‬‬ ‫וכפי שאנו רואין היום שתלמידיו של הרבי ז"ל נתמעטו‪ ,‬הן כפשוטו שחלק מהם כבר‬ ‫הלכו לעולמם ז"ל‪ ,‬או בדרך אחר‪ ,‬שנתמעטו הכוונה שלבם נתמעט‪ ,‬ודעתם נתקטנה‪,‬‬ ‫וכבר לא אכפת להם ואולי לגמרי שכחו מכל מה שראו ושמעו את מוסר ד' ותורתו‬ ‫ממלאך ד' צבקות‪.‬‬ ‫מעט נחמה אפשר למצוא מהגמרא )חגיגה ה' ע"ב( "כי קא ניחא נפשיה דרבי‬ ‫יהושע בן חנניה אמרו ליה רבנן מאי תיהוי עלן מאפיקורסין אמר להם אבדה עצה‬ ‫מבנים נסרחה חכמתם"‪ ,‬היינו שכאשר אין בישראל את אלו היודעים להשיב מלחמה‬ ‫שערה נגד המינים ודעותיהם‪ ,‬מסבבין מלמעלה שגם ההצלחה וחכמה דסט"א של‬

‫נתאספנו כאן היום לכבוד‬ ‫השי"ת ותורתו הק'‪ ,‬ולכבוד‬ ‫חכמי התורה‪ ,‬אשר באמת‬ ‫התורה והת"ח היינו הך‪ ,‬כידוע‬ ‫מה דאיתא בגמ' )מכות כ"ב(‬ ‫"אמר רבא כמה טפשאי שאר אינשי דקיימי מקמי ספר תורה ולא קמו מקמי גברא‬ ‫רבה"‪ ,‬דהת"ח הוא הוא התורה הנהפכת לעצמותו ותבוא כמים בקרבו וכשמן‬ ‫בעצמותיו‪ ,‬ובפרט נתאספנו לכבוד הצדיק רבינו יואל זי"ע שהיום יומא דהילולא דיליה‪.‬‬ ‫זכרהו מאחר שבא להשכיח ‪ -‬ראשית כל דבר צריכין לזכור ולהזכיר צדיק מה‬ ‫פעל ‪ -‬בימים ההם עוד לפני המלחמה האחרונה לא תקפ"ץ‪ ,‬כשעוד היו רועי ישראל‬ ‫האמיתיים בחיי חיותם‪ ,‬כבר אז היה פקיע שמי' לאחד מהאריות וכפירים מאורי‬ ‫הדור‪ ,‬וכבר אז היה ידוע ומפורסם בתבערת אש קודש מלחמתו נגד כתות המחריבים‬ ‫למיניהם מהציונים ועד האגודה וכל שביניהם‪ ,‬ידוע המעשה שכשמרן הגה"ק‬ ‫ממונקאטש זי"ע היה באר"י וביקר אז את הסבא קדישא מהרש"א אלפנדרי זי"ע‪,‬‬ ‫שאלו הסבא קדישא מי עומד עמך להיות לך לעזר במלחמתך נגד כתות המינים‪,‬‬ ‫וענהו הגה"ק ממונקאטש כי הרבי מסאטמאר הוא הוא העומד לימינו לסעדו‬ ‫במלחמת הקודש‪ ,‬הגם שהיו עוד עמו במלחמתו רבים וקדושים‪ ,‬אבל כבר אז היה‬ ‫רבינו יואל זי"ע אחד המיוחד‪ .‬ידוע גם שדברו אז על מינוי הרבי זי"ע כגאב"ד עדה‬ ‫החרדית‪ ,‬ומרן הגה"ק ממונקאטש כתב במכתב לאנשי ירושלם שאם ישב הרב‬ ‫מסאטמאר על כס רבנות א"י‪ ,‬יטהר את כל א"י מדן ועד באר שבע‪ ,‬תא חזי כמה נפיש‬ ‫חילי' כבר בימים ההם‪.‬‬ ‫אבל בעיקר אחר המלחמה‪ ,‬כאשר החושך יכסה ארץ ועם ישראל היו שבורים‬ ‫ורצוצים וכואבים מכל התלאות והשמדיות‪ ,‬בפרט אחר הקמת המדינה הטמאה‪,‬‬ ‫ורובו ככולו של עם ישראל הוכו בסנוורים וילאו למצוא הפתח איזה דרך ישכון אור‬ ‫האמת והאמונה‪ ,‬ומבול של אפיקורסות הציף את כל הלבבות ר"ל‪ ,‬וכל מנהיגי השקר‬ ‫מסיתים ומדיחים התנבאו בסגנון אחד שהציונות תשועה והצלה לישראל עפ"ל )אגב‬ ‫ברש"י על פרשה העברה )ראה( מביא שמסית בסתר‪ ,‬אבל כהיום‪ ,‬וכבר אז‪ ,‬נתהפכו‬ ‫היוצרות‪ ,‬כל המסיתים ומדיחים מטיפים אמריהם בפרהסיא וריש גלי(‪ ,‬והיראים‬ ‫נאלמו דומיה החשו מטוב מרוב פחד ואימה מזרם העולם‪ ,‬והיה העולם שמם לבד‬ ‫מקומץ השרידים בעיה"ק ירושלים תובב"א שהיו כמעט בודדים במלחמתם נגד‬ ‫כוחות הרשע‪ .‬ואז בתקופה מרה זו אחד היה רבינו זי"ע‪ ,‬שר צבא ד'‪ ,‬שנתרומם‬ ‫ללחום בעוז ותעצומות כנגד כל פועלי און‪ ,‬כלביא יקום וכארי יתנשא להשפיל כתות‬ ‫השקר ולהכניעם עד עפר‪ ,‬ולהעמיד הדת על תלה‪ ,‬בדרך האמונה בטהרתה‪ ,‬לבלי‬ ‫להסחף אחר משאות שוא ומדוחים של המינים ‪ -‬פורקי עול ו"תורתיים" גם יחד‪.‬‬ ‫ומה היה מנת חלקו על כל זה? שמא כבדוהו וכדו' על מלחמתו נגד הכופרים? לא‬ ‫ולא! כי אם בזיונות‪ ,‬רדיפות‪ ,‬באופן שלא יאומן כי יסופר‪ ,‬וכמ"פ איימו לרצחו נפש‪,‬‬ ‫וכתב אז במכתב )ד"י מכתבים דף פ"ט( "על ידי שאינני מכחד האמת ואני מגלה דעתי‬ ‫בפרהסיא את ההתנגדות לשיטת הציונים והדרך הרע והמר ההיא ר"ל‪ ,‬נעשיתי ללעג‬ ‫ולקלס‪ ,‬וישיחו בי יושבי שער ונגינות שותי שכר‪ ,‬גם הרבנים וראשי עם" ע"כ‪ ,‬ובעיקר‬ ‫ה"פרומע" שנאוהו שנאה עזה שמקלקל מזימותם להכשיר הציונות בשם התורה‪,‬‬ ‫והצייטונג "המודיע" ]המדיח[ וכן שאר כתבי כזביהם היו כותבים דברי בלע מחפירים‪,‬‬ ‫ידוע הדרשה שאמר בכינוס התאחדות הרבנים תשי"ח‪ ,‬בדחותו את טענת ההבל‬ ‫המרושעת שהמציאו המינים לאמר כאילו המתנגדים לציונות ומקבלים עול הגלות הם‬ ‫"מוסרים"‪ ,‬ועל זה אמר דא"כ גם ירמי' הנביא הי' מוסר‪ ,‬ורבן יוחנן בן זכאי גם‪ ,‬ואם כן‬ ‫רוצים גם אנחנו לילך בדרכם‪ ,‬אף אם עי"ז יבזונו לכנותנו בשם מוסרים‪ .‬הרי לך כי כן‬ ‫האשימוהו הציונים ימ"ש למיניהם‪ ,‬שהוא מוסר‪ ,‬עפ"ל‪ ,‬ועוד הרבה כיו"ב‪ .‬ואותם‬ ‫המסיתים עצמם כותבים עליו כהיום בהצייטונגען שלהם‪ ,‬ומעמיסים עליו כל שקרים‬ ‫שבעולם‪ ,‬להתאימו לשיטתם האפיקורסית‪ ,‬אך כ"א יודע איך ומה באמת אוחזים הללו‬ ‫ממנו ומה חושבים עליו באמת בסתר לבם‪.‬‬ ‫אך מה לנו כי נלין על האגודיסטן‪ ,‬מוטב כי נלין על רבותיהם בענין זה‪ ,‬והלא‬ ‫דברים ק"ו‪ ,‬אם אלו הפארטייען הקוראין עצמם בשם סאטמאר אינם מתביישים‬ ‫לסלף ולהפך דברי אלקים חיים‪ ,‬מדוע שהמודיע לא ילמד לעשות כמעשיהם?! וכי‬ ‫מה מספרים היום בסאטמאר על הרבי זי"ע? מה יודע הדור הצעיר? הנה שמענו מא'‬ ‫שנזדמן לו באיזה שנה להיות באיזה "קעמפ" של ילדי סאטמאר‪ ,‬וביום היארצייט‬ ‫עשו סעודה גדולה עם הילדים‪ ,‬ועל מה דברו עמם מהרבי ז"ל? מנתינת הצדקה‬ ‫המופלגת שלו‪ ,‬ושוב מצדקה‪ ,‬ועוד הפעם מצדקה‪ .‬וזה טוב מאד‪ ,‬אך יש לידע מה‬ ‫הטפל ומה העיקר‪ ,‬כי מה עם ענין ציונות‪ ,‬אשר על זה מסר נפשו כל חייו?! ואומרים‬ ‫בשמו שאמר שירד לעולם כדי ללחום נגדם‪ ,‬אבל מזה כמעט שאין מדברים מאומה‪,‬‬ ‫ואם מדברים‪ ,‬מכניסים סילופים ושקרים להתאימו בכח ומרמה לזרם העולם‪.‬‬ ‫איתא בויואל משה ח"ב סי' קמ"ה‪ ,‬וז"ל הטהור‪" :‬כי העמלקים התיישבו בארץ‬ ‫ישראל"‪" ,‬אבל עמלק הזדמן לחטוף מלכות המינות"‪ ,‬ועל המכונים פרומע ציונים‬ ‫ידוע מה שכתב בהקדמת ויואל משה "וביותר הדתיים הנגררים אחריהם" שמונח‬ ‫בהם כל ארס טומאת נחש הקדמוני‪ ,‬ויותר גרועים מהציונים הכופרים גלויים‪ .‬או‬

‫ט‬

‫המינים תתמעט‪ ,‬למען לא יגדל הנסיון והקושי לישראל יותר מדאי‪ ,‬וכן גם היום‪,‬‬ ‫אמנם אין עמנו את הגדולים וצדיקים האמיתיים‪ ,‬רק מנהיגי שקר מסיתים ומדיחים‪,‬‬ ‫אבל הנסיון נתמעט‪ ,‬כי כל מי שיש לו עיניים לראות רואה בעליל שהציונות הוא‬ ‫שקר‪ ,‬חורבן וסכנה‪ ,‬ולא תשועה והצלה ח"ו‪ ,‬וכן רואין כי כל המנהיגים מנהיגי שקר‬ ‫הם‪ ,‬ורק כבוד עצמם הם דורשים‪ ,‬וכל מעייניהם הוא רק כסף וכבוד‪ ,‬נתגלה קלונם‬ ‫ברבים‪ ,‬זאת נחמתנו בעניינו‪ ,‬כי למרות היותנו יתומים מאדירי התורה‪ ,‬עכ"פ ריחמו‬ ‫עלינו משמים להקטין הנסיונות למען נוכל בעזרתו ית' לעמוד בהם‪.‬‬ ‫אמנם ‪ -‬גם אפשר להבין על הדרך האמתי מה הוא יום היארצייט‪ ,‬מה הוא אומר‬ ‫לנו‪ ,‬ואיך ליגש אליו ולהוציא ממנו התועלת הנצרך לזכות על ידו לעשות רצון הבוי"ת‬ ‫ולעבדו בלבב שלם‪ .‬הדרך הזו היא לידע ולזכור כי )חולין ז'( "גדולים צדיקים במיתתן‬ ‫יותר מבחייהן"‪ ,‬ועוד יותר מזה‪ ,‬לידע כי הצדיק חי! וכמו שאומרים דוד מלך ישראל חי‬ ‫וקיים‪ ,‬וכן ביעקב אבינו ע"ה‪" ,‬אמר רבי יוחנן יעקב אבינו לא מת" )תענית ה' ע"ב(‪ ,‬וכן‬ ‫במשה רבינו ע"ה )ילק"ש סוף דברים( "לא מת משה אלא עומד ומשרת שם למעלה"‪ ,‬ולמה‬ ‫כוונתינו בדברינו אודות הרבי ז"ל? בודאי אנו יודעים כי הרבי ז"ל נסתלק ואתקטר‬ ‫בהאי קטירא לחיי עלמא עד שתהיה תחיית המתים בעת שיעלה רצון מאת הבוית"ש‬ ‫ויתעלה זכרו לעד ולנצח נצחים‪ .‬אבל העיקר של הצדיק‪ ,‬עיקר השארתו ומורשתו‬ ‫לדורות‪ ,‬היא דעת קדשו! התורה שגילה‪ ,‬התורה שעברה ממשה ליהושע ומיהושע‬ ‫לזקנים וכו' וכל הדורות עד דורנו האחרון ועד רבינו זי"ע‪ ,‬היא היא העיקר‪ ,‬וזאת יש לנו‬ ‫ב"ה! ספריו הקדושים קיימים‪ ,‬והיה כל מבקש ה' יצא אל אהל מועד‪ ,‬וככתוב בשיר‬ ‫השירים "אם לא תדעי לך היפה בנשים צאי לך בעקבי הצאן ורעי את גדיותיך על‬ ‫משכנות הרועים"‪ ,‬ופירש"י "אם לא תדעי לך להיכן תלכי לרעות צאנך כו' שחדל לו‬ ‫הרועה מלהנהיג אותם‪ ,‬צאי לך בעקבי הצאן‪ ,‬הסתכלי בפסיעות דרך שהלכו הצאן‬ ‫והעקבים ניכרים‪ ,‬וכו' התבונני בדרכי אבותיך הראשונים שקבלו תורתי ושמרו משמרתי‬ ‫ומצותי ולכי בדרכיהם" ע"כ‪ ,‬וזאת יש לנו בס"ד!‬ ‫אלו ההולכים בדרך זו‪ ,‬דרך האמת‪ ,‬דרך התורה‪ ,‬לוקחים את יום היארצייט כיום‬ ‫המסוגל לשאוב בו חיזוק‪ ,‬כי ממנו נקח לעבוד את ה' אלקינו‪ ,‬מבקשי האמת לוקחים‬ ‫את יום היארצייט כיום ציון וסימן דרך להתחזק לקום ולהתעודד ולילך הלאה בעקבי‬ ‫הצאן ללא שינוי וסטי' כל שהוא‪ ,‬לילך הלאה בדרכו של הרבי ז"ל אשר באמת היא‬ ‫דרך התורה!‬

‫ירושלם‪ ,‬מנ"א תשס"ט‪:‬‬ ‫לאחר עמל ויגיעה רבה עלה בידי הציונים‬ ‫סוף כל סוף לייצר איזה עלילת דם ראויה‬ ‫לשמה‪ ,‬שלש אבות הטומאה הדסה‪-‬‬ ‫פרקליטות‪-‬סוציאלי הצליחו במאמץ עצום‬ ‫למצוא "ראיות מפוצצות" כנגד האשה הכשרה‬ ‫והצדקנית המסורה בתמצית לבה לילדיה‬ ‫הרכים‪ ,‬על שכאילו התעללה והציקה לבנה‬ ‫"בזמנים בלתי ידועים" "בחפצים בלתי‬ ‫מזוהים"‪ ,‬והוגש כנגדה "כתב אישום" מרשים‬ ‫לבית המשפח הציוני‪ ,‬הכולל אלפי דפים עם‬ ‫עשרות האשמות מצוצות מן האצבע ומאות‬ ‫)!( עדויות‪.‬‬ ‫אי אפשר למנות את כל שמות הגנאי‬ ‫שהכפישו אותה הציונים‪" :‬האם המרעיבה"‬ ‫"פושעת" "רוצחת" ושאר יריקות כידם הטובה‬ ‫עליהם‪ .‬ברור כשמש שאין בדבריהם ולא‬ ‫כלום‪ ,‬כל הבליהם ופטפוטיהם שהצליחו‬ ‫לגבב מלאים בבדותות וסתירות מיניה וביה‪,‬‬ ‫לא אל האשה הזאת נטפלו אלא כוונתם‬ ‫הברורה להתגולל על כל היהדות החרדית‬ ‫הנאמנה ולטפול עליהם עלילות מרושעות‬ ‫וזדוניות‪ ,‬להציג את הנרצח לרוצח ואת‬ ‫הרוצח כנרצח‪ ,‬וזאת לאחר שהתפרסם ברבים‬ ‫כל פשעיהם המחרידים‪ ,‬ובכך הם חושבים‬

‫וכאן המקום להביא מדברי ספה"ק ליקו"ה )הל' שלוחין ה' י"ח( המדבר על ענין‬ ‫שלש מאות הלכות שנשתכחו בימי אבלו של משה‪ ,‬ונוגע ממש לענינינו‪ ,‬וזלה"ק‪:‬‬ ‫"צריכין לבכות ולהספיד עליו מאד‪ ,‬אבל שיהיה ההספד לחיים ולא להיפך ח"ו‪,‬‬ ‫לתקן ולא לקלקל עי"ז‪ ,‬שלא לומר ח"ו שכבר אפס תקוה כדרך כמה אנשים שאומרים‬ ‫כך על הסתלקות הצדיקים שאומרים שעתה כבר לא נשאר לנו כלום ח"ו‪ .‬אבל באמת‬ ‫הם שוגים בזה הרבה הרבה‪ ,‬כי אעפ"י שמצד אחד אומרים קצת אמת‪ ,‬כי בוודאי לא‬ ‫נשאר ממש צדיק כזה כי בוודאי כשנסתלק משה לא נשאר עוד צדיק ממש כמשה‪ ,‬כי‬ ‫פני משה כפני חמה פני יהושע כפני לבנה אוי לאותה בושה וכו' כמו שאמרו רז"ל‪,‬‬ ‫אבל אעפי"כ אסור לישאר בזה ח"ו לומר שמחמת זה אפס תקוה‪ ,‬כי נהפוך הוא‪ ,‬כי‬ ‫לא יטוש ה' את עמו לעולם כי ממשלתך בכל דור ודור‪ ,‬וכתיב מחשבות לבו לדור‬ ‫ודור‪ .‬על כן צריכין להאמין שאעפ"י שצריכין להתגעגע מאד אחרי הצדיק האמת‬ ‫בחי' משה )משה שפיר קאמרת(‪ ,‬אעפי"כ צריכין לסיים בדברי נחמה לנחם ולשמח עצמו‬ ‫בהשארתו‪ ,‬דהיינו התורה הקדושה שנשאר ממנו ע"י ספריו ותלמידיו‪ ,‬כי מהצדיק‬ ‫האמיתי בודאי נשאר השארה טובה לנצח‪ ,‬רק צריכין לחפש ולבקש הרבה" ע"כ‬ ‫מדבריו הק'‪ ,‬והמבין יבין לפרשם על מצבנו כהיום כי התורה הק' נצחית ודברך אמת‬ ‫וקיים לעד‪ ,‬ואין לנו כי אם להסתכל בספריו הקדושים ולידע מהם את הדרך נלך בה‬ ‫ואת המעשה אשר נעשה‪ ,‬ולבלי לשמוע לדברי המסלפים ומכחישים המתיימרים‬ ‫בכחש לקרוא עצמם כממשיכי דרכו‪.‬‬ ‫והשי"ת יעזור שבאמת נזכה ליקח הכל לטובה ולתקן ולא להיפך חלילה‪,‬‬ ‫ולזכור היטב שהצדיק‪ ,‬היינו דעתו דעת תורה ורוח קדשו חיים וקיימים‪ ,‬וחשבנו‬ ‫בס"ד שכידוע היארצייט חל ביום כ"ו אב‪ ,‬ואפשר לרמז‪ ,‬דכ"ו גימטריא שם הוי"ה‪,‬‬ ‫ואב הכוונה כפשוטו‪ ,‬היינו דאף שהצדיקים נסתלקו לעלמא דקשוט‪ ,‬אבל אין אנו‬ ‫כיתומים ואין אב חלילה כי השי"ת הוא אבינו‪ ,‬וכמו שהרבי ז"ל הוה מרגלא בפומי'‬ ‫בקול קדשו פעמים רבות לאמר שהיום אין לנו מנהיגים‪ ,‬רק ככתוב "ה' אלקיכם‬ ‫מלככם"‪ ,‬ואיש הישר בעיניו יעשה‪ ,‬אין לנו על מי להשען רק על אבינו שבשמים‪.‬‬ ‫ויה"ר שזכותו יעמוד בעדנו ובעד זרענו ובעד כל ישראל‪ ,‬שנזכה להשאר על‬ ‫עמדנו ולא ליסוג ממנו ית' ומתורתו הק' למרות שטף מים הזידונים‪ ,‬תורתו מגן לנו‬ ‫היא מאירת עינינו ימליץ טוב בעדנו‪ ,‬ונזכה לביאת משיח בן דוד ולבנין בית המקדש‪,‬‬ ‫והתגלות כבוד שמים עלינו‪.‬‬

‫שלא יתגלו מעשיהם האיומים‪.‬‬ ‫וכמו בכל מצב שכזה נמצאים גם כמובן‬ ‫אותם "יפי נפש" ושאר דוברים בלתי קרואים‬ ‫וקוראים יחד בקול גדול‪ :‬אולי בכל אופן יש‬ ‫משהו בדברים והרי חזקה על ‪ ...‬שאינו משקר‪,‬‬ ‫וכך אט אט מצליחים הציונים ע"י סרסוריהם‬ ‫הנאמנים לבלרי הכת"ע הנקראים חרדים‬ ‫שההמון הפתי יאמין להם‪ ,‬כי הלא מי יהין‬ ‫לחלוק על רוב חכמתם‪...‬‬ ‫שטוקהולם‪ ,‬שוודיה‪ ,‬מנ"א תשס"ט‪:‬‬ ‫פשעיהם המזוויעים ואכזריותם הנוראה‬ ‫של הציונים כלפי הערבים הולכים ומתגלים‬ ‫ברבים‪ ,‬בכת"ע חשוב ונפוץ בשוודיה פורסמו‬ ‫האשמות חמורות על שהציונים המשיכו‬ ‫להתעלל גם בגופותיהם של הערבים שנרצחו‬ ‫על ידיהם‪ ,‬ופשוטו כמשמעו סחרו באיבריהם‬ ‫ומכרו אותם לכל המרבה במחיר ‪ -‬פשע נורא‬ ‫המוקע בכל המדינות‪.‬‬ ‫והנה מופיעה כל עדת הכלבים החל‬ ‫מראש הכופרים‪ ,‬שריו גנביו‪ ,‬חברי בית‬ ‫המינים החפשים יחד עם המתחזים לחרדים‪,‬‬ ‫ועמהם כל הכת"ע עד החרדיים ביותר‪,‬‬ ‫ונובחים בקול גדול‪ :‬עלילת דם‪ ,‬הסתה‪,‬‬ ‫אנטישמיות‪ ,‬שנאת ישראל‪ ,‬ועוד כל מיני‬ ‫פתגמים יפים שדרכם להטיל על מתנגדיהם‪.‬‬ ‫העומד מן הצד תמה וחושב‪ ,‬מה לכם כי‬ ‫נזעקתם‪ ,‬מה לכם לנבוח ולצווח לקלל ולחרף‪,‬‬ ‫הלא אדרבה תוכיחו ‪ -‬אם יש בידכם להוכיח ‪-‬‬

‫י‬

‫כי הדברים בשקר יסודם‪ ,‬והלא כל דרכיה‬ ‫דרכי נועם ושאר כל האמירות הגבוהות‬ ‫שדרכם לצעוק מול בני היהדות החרדית‪ .‬אך‬ ‫אמנם יודעים הם היטב את אשר כל אחד‬ ‫ואחד יודע ומכיר‪ ,‬כי אין בגילוי פשעים אלו‬ ‫שום חידוש‪ ,‬הלא כבר מתמיד מומחים הם‬ ‫בפשעים כאלו ובאכזריות הגדולה פי כמה‪.‬‬ ‫***‬ ‫אם בהתחלה היה פלא בעינינו כיצד טפלו‬ ‫הציונים עלילה כה שפלה ללא שורש וענף‬ ‫כנגד אשה כשרה וצדקנית באופן אשר איננו‬ ‫עולה אפילו בדמיון הרחוק ביותר‪ ,‬הרי עתה‬ ‫עם גילוי פשעיהם המחרידים לעין כל נוכחנו‬ ‫כי רק מוחם אשר שטוף כל היום במעשים‬ ‫זדוניים הגרועים ביותר יכול להמציא עלילה‬ ‫שכזו ולומר שכאילו היו מעשים שכאלו‪ ,‬בא‬ ‫זה וגילה על זה‪.‬‬ ‫ואל אותם פתאים המאמינים לכל דבריהם‬ ‫ושותים בצמא את שקריהם‪ ,‬נשאל‪ :‬מאי‬ ‫שנא? מדוע כאשר הציונים טופלים האשמות‬ ‫שונות כנגד היהדות החרדית אשר ברור ונהיר‬ ‫כי אין בהם מאומה‪ ,‬הינכם מאמינים להם בלב‬ ‫שלם‪ ,‬ואילו בשעה שאומות העולם טוענים‬ ‫כנגד הציונים דברים שגם אתם בעצמכם‬ ‫יודעים כי יש בהם ממש‪ ,‬או אז מיד אתם‬ ‫מזדעקים בזעקות שבר‪ ,‬שקר וכזב! עלילות‬ ‫שפלות! ומצטרפים למקהלה הכללית‪ ,‬הלא‬ ‫תאמרו הלא תענו הלא דבר הוא‪.‬‬

‫נשמות נדחות‪ ,‬ואף שלח את שלוחיו למושבות והקיבוצים השונים להציל נפשות‬ ‫טהורות מיד עושקיהם ולהשיבם לאביהם שבשמים‪ ,‬רבינו גם שלח בחורים‬ ‫מישיבות קאמעניץ וחברון ‪ -‬שהיו פוקדים את ביתו ‪ -‬לפעולות נחוצות אלו‪,‬‬ ‫ובתחבולות רבות הצליחו ב"ה להוציא יקר מזולל‪ ,‬ברתא דמלכא הרבנית הצוה"ח‬ ‫מרת רויזא ע"ה אשת הגה"צ מסעמיהאלי אף היא עמדה לימין אביה והיתה סובבת‬ ‫בין מחנות "השומר הצעיר"‪ ,‬ובחכמתה כי רבה ובאהבתה והתמסרותה לילדים‬ ‫הרכים עלה בידה להטות את לבם לבוא עמה לירושלם‪ ,‬ולחלץ אותם מצפרניהם‬ ‫הטורפות של רוצחי הנפשות הציונים‪.‬‬ ‫בין אלו שהתעסקו בפעולות ההצלה באותם הימים נמנו כאמור הרה"צ רבי‬ ‫זלמן בריזל זצ"ל‪ ,‬יחד עם ידידו ורעו הגה"צ רבי נחמן דובינקי זצ"ל שהיה יושב‬ ‫אהלים מובהק ומעולם לא הורגל בכך‪ ,‬אך ראה במצוה זו כחובת השעה‪ ,‬פעמים‬ ‫רבות היו סרים לביתו של רבינו להתייעץ עמו ולשאול את פיו כדת מה לעשות‬ ‫בתחבולות המלחמה‪ ,‬כמו כן יש להזכיר כי מורנו הגאון רבי אהרן קאצינעלנבויגן‬ ‫זצ"ל היה מראשי הפעילים להצלת ילדי ישראל מידי הכופרים הציונים‪ ,‬ובכל כוחו‬ ‫התמסר לעבודה זו‪.‬‬ ‫אחזקת הישיבה ומוסד בית לפליטים גרמו לו לרבינו שנכנס לחובות עצומים‬ ‫עד למעלה ראש‪ ,‬באותה התקופה לא נמצאו בירושלם הרבה אנשים עתירי ממון‬ ‫והדחקות והעניות היתה בכל‪ ,‬ואמנם היו כמה מתלמידי רבינו בארה"ק שעמדו‬ ‫לימינו בכל עת בתמיכות הגונות‪ ,‬ביניהם היו הר"ר יוסף פעלדמאן ז"ל מסאטמאר‬ ‫ובנו הר"ר פישל ז"ל שדרו בתל אביב‪ ,‬ובפרט זכור אותו האיש לטוב הרה"ח ר' יוסף‬ ‫וויינבערג ז"ל מחסידי סלאנים‪ ,‬שהיה גביר נכבד והלוה לרבינו סכומים עצומים‬ ‫ותמך אותו ביד רחבה בשעתו הקשה‪ ,‬וכן יצוין הרה"ח ר' שלמה בראווער ז"ל‬ ‫ששלח לרבינו סכום נכבד על חג הפסח )רבינו הבטיחו על כך שיהי' עמו במחיצתו בעוה"ב(‪,‬‬ ‫כל אלו החיו את נפשו של רבינו במעט למצוא רווחה בסבך החובות‪.‬‬ ‫אבל עכ"ז החובות הלכו ותפחו‪ ,‬וככל שגברו הפעולות הברוכות להצלת נפשות‬ ‫ישראל‪ ,‬כן נוספו גם החובות עקב ההוצאות האדירות‪ ,‬עד שלבסוף הוכרח רבינו‬ ‫לשים לדרך פעמיו לעבר מדינת אמעריקא בכדי לבקש ממון מנדיבי עם לאחזקת‬ ‫ישיבתו בירושלם‪ ,‬ואף שלמעשה נשאר להתגורר באמעריקא‪ ,‬אך קיום הישיבה‬ ‫והמוסדות לא מש מלבו‪ ,‬ובמשך השנים המשיך לעזור ולסייע בעד מוסדותיו‬ ‫הקדושים שיסד בעמל וביגיעה בעיה"ק ירושלם‪.‬‬ ‫מרן הגרי"ז הלוי סאלאווייציק זצוק"ל אשר עקב מקרוב אחר פעולותיו של‬ ‫רבינו בהצלת הפליטים ונוכח בגודל הצלחתו והסייעתא דשמיא שעמדה לו‪ ,‬הפליא‬ ‫מאד את פעולותיו של רבינו ולא חדל מלהשמיע בפני בני ביתו את גודל הוקרתו‬ ‫לרבינו על מפעליו הכבירים‪ ,‬ואף שיגר לו סכומים עצומים עבור אחזקת מוסדותיו‪,‬‬ ‫הגאון רבי מאיר סאלאווייציק שליט"א מוסיף כי שמע מאביו מרן הגרי"ז כי מכיר‬ ‫הננו שלש מאות משפחות אשר כל יהדותם היא רק אודות לפעולותיו של רבינו‪.‬‬ ‫על אף שבמשך היום היה רבינו טרוד בהרבצת התורה לתלמידים ובשאר‬ ‫ענינים נחוצים שעמדו על הפרק‪ ,‬היה משים לילות כימים לשקוד על לימוד התורה‬ ‫תוך יגיעה עצומה ומתיקות ערבה‪ ,‬התמדתו בלילות היתה לשם דבר‪ ,‬והעידו אלו‬ ‫שדרו בשכנות לרבינו כי בכל שעה שעברו על יד ביתו ראו אותו יושב והוגה בתורה‬ ‫בדבקות וקדושה‪.‬‬

‫להשיבו אל אביו ‪ -‬הצלת הפליטים‬ ‫באותם הימים הגיעו לא"י המוני פליטי חרב יתומים נדכאים בלא אב ואם‬ ‫ותומך ומסייע‪ ,‬מיד עם בואם כבר המתינו להם על החוף סוכני הציונים שעטו על‬ ‫טרפם והשתלטו עליהם ועל נפשם‪ ,‬והובילום תיכף לקיבוציהם הידועים בכל נבלה‬ ‫ותועבה‪ ,‬ללא שנתנו להם שום אפשרות להמצא בסביבת יהודים חרדים ויראי ה'‬ ‫ולהמשיך את חיי יהדותם כמימים ימימה‪ ,‬בהיותם בקיבוצים עקרו הציונים מאלו‬ ‫הפליטים האומללים כל זיק של אמונה וקדושה‪ .‬היו גם פליטים אחרים שאמנם‬ ‫ניצלו מתחת ידיהם ושהו בירושלם‪ ,‬אך בהיות שהיו ללא משען ומחסה עמדו‬ ‫בסכנה גדולה מצד מחתרות הטעראר הציוניות ושאר מרעין בישין‪ ,‬מאחר שכמעט‬ ‫ולא היה בנמצא איזה ישיבה או מוסד שיכניסם בצל קורתו‪.‬‬ ‫בראות רבינו את מצב הדת העזוב ואיך שבכל יום ויום נופלים עוד ועוד חללים‬ ‫ברשתם של הציונים הכופרים‪ ,‬והגם שהיה בעצמו שבור ורצוץ מכל הרפתקי דעדו‬ ‫עלי'‪ ,‬בכל זאת אזר כגבר חלציו למען כבוד ה' וייסד את ישיבתו "יטב לב" ליתומים‬ ‫ולפליטי הגולה‪.‬‬ ‫עם מנין תלמידים פתח רבינו את ישיבתו והעמיד בראשה את חתנו הגה"צ רבי‬ ‫חנני' יו"ט ליפא טייטלבוים זצ"ל אב"ד סעמיהאלי‪ ,‬ואח"כ הצטרפו ונוספו עוד ועוד‬ ‫תלמידים שחסו בצל הקודש‪ ,‬רבינו השקיע בהם את כל כוחותיו והתמסר לכל יחיד‬ ‫ויחיד בפרטות להכניס בהם אהבת תורה ויראת שמים טהורה‪ ,‬והיה מנהגו לבחון‬ ‫אותם על תלמודם ובעצמו דאג להם שלא יחסר להם מאומה‪ ,‬ואכן צמחו ועשו פרי‬ ‫לתפארה ונתקיים בו ברבינו "והיה ראשיתך מצער ואחריתך תשגא מאד"‪ ,‬ומישיבה‬ ‫זו אבן פנה ואבן יסוד לכל מוסדותיו הקדושים שהקים ברבות השנים ברחבי תבל‪.‬‬ ‫סיפר הרה"ח ר' שלום אייזיקאוויטש שליט"א מתלמידי רבינו באותה התקופה‪:‬‬ ‫פעם אחת הגיע רבינו לישיבתו בין מנחה למעריב ללמוד עם תלמידיו‪ ,‬והרוחות‬ ‫ברחוב סערו אז אודות פעולותיהם הנלוזות של בריוני האצ"ל‪ ,‬רבינו התמלא בכעס‬ ‫וחמה וצעק כי כל מעשיהם הם מרידה באומות ועליה בחומה‪ ,‬באותו זמן נוכח‬ ‫בישיבה איש אחד שבנו נתפס בין הכנופיות הללו‪ ,‬והלה התפאר במסירות נפשם‬ ‫של אותם הבחורים שמוסרים את נפשם למות‪ ,‬כשסיפרו תלמידי רבינו את דבריו‬ ‫לרבינו פרץ בזעקה "וכי מעביר בנו למולך הינה מסירות נפש קטנה?‪ ,"...‬והשמיע‬ ‫זאת בשאגה נוקבת עד שכל הנוכחים התמלאו בחרדה‪.‬‬ ‫רבינו אוהב ישראל האמיתי כאב לו בקרבו על שבר בת עמי למול חורבן‬ ‫היהדות והשמד הנורא שהתרחש לנגד עיניו‪ ,‬ומיד טיכס עצות ותחבולות כדת מה‬ ‫לעשות‪ ,‬בשם מרן מהרי"ץ דושינסקיא ומרן הגרי"ז הלוי מבריסק ורבינו הוכרז על‬ ‫קיום אסיפה בענין הפליטים בבית מדרשו של רבינו‪ ,‬ורבינו נשא בה מדברותיו‬ ‫והקהל התעורר מאד והחלו הפעולות‪.‬‬ ‫רבינו פנה אז להרה"צ רבי זלמן בריזל זצ"ל ששימש כמגיד שיעור בישיבת‬ ‫"תורה ויראה"‪ ,‬ורתם אותו להחלץ חושים לפעולות ההצלה‪ ,‬והעמידו בראש עבודת‬ ‫הקודש להחזיק ולנהל את מוסדותיו‪ ,‬ומאחר שהיו אז בחורים כאלו אשר מחמת‬ ‫רוב הצרות לא היה בכוחם ללמוד בישיבה כראוי‪ ,‬כונן רבינו עבורם "בית לפליטים"‪,‬‬ ‫בו ישהו ויעסקו בעבודה המחיה את בעליה ובלילות קבע להם שיעורי תורה‪ ,‬ועי"ז‬ ‫נותרו איתנים באמונתם ולא נגררו אחר רוחות הרחוב השוצפים וגועשים‪.‬‬ ‫כמו כן פעל רבינו גדולות ונצורות למען בנות ישראל משארית הפליטה שלא‬ ‫יפלו שדוד בידי המסיתים הציונים שארבו על נפשן‪ ,‬ופתח גם בעבורן מוסדות‬ ‫חינוך על דרך התורה והמסורה‪ ,‬ודאג לכל צרכיהן‪ ,‬הרבה מבנות אלו שידך רבינו‬ ‫בעצמו ופעמים רבות היה הוא העומד מצד החתן או מצד הכלה‪ - ,‬בקשר לזה יש‬ ‫לציין כי בעת שרבינו היה מתכבד בסידור קידושין‪ ,‬הרי שבאם נערכה החופה בחצר‬ ‫בית ספר אלטשולר‪ ,‬לא קיבל את סידור הקידושין היות ולמדו בה בשפת הציונים‬ ‫"עברית" )'אום אני חומה' שבט תש"י(‪.‬‬ ‫רבינו לא נח ולא שקט ובעצמו כיתת את רגליו להלך בכל ערי הארץ להציל‬

‫על משמר החינוך הטהור‬ ‫בימי שבת רבינו בירושלם עיה"ק התחוללה מערכה כבדה להצלת החינוך‬ ‫הטהור‪ ,‬זאת לאחר שראשי הציונים הציעו לממשלת המאנדאט הבריטי שכל בית‬ ‫אב יחויב במס חינוך מיוחד לקופת העיריה‪ ,‬ותמורת זאת תקציב העיריה סכום גדול‬ ‫לתמיכת בתי הת"ת והישיבות‪.‬‬ ‫גדולי ירושלם ראו סכנה גדולה ממזימה זו‪ ,‬מכיון שהציונים היו למעשה‬ ‫המושכים בחוטים בשלטון הבריטי ובעירית ירושלם בפרט‪ ,‬וכל עניני הממשל‬ ‫יא‬

‫התנהלו על ידם וכפי רצונם‪ ,‬וע"כ חששו למאד כי ע"י הטלת מס חינוך זה יוכלו‬ ‫דור סורר ומורה דור של כופרים ומופקרים ללא תורה לא אמונה ולא‬ ‫הציונים להשתלט על בתי הת"ת והישיבות הק'‪.‬‬ ‫דרך ארץ‪ ,‬אלא פרוע לשמצה בכל העולם בעוה"ר‪.‬‬ ‫עוד בשנת תש"ב הכריזו מרן מהרי"ץ‬ ‫במס חנוך זה אשר רק הסרים מדרך‬ ‫דושינסקיא זצוק"ל ובית דינו באזהרה חמורה‬ ‫החנוך המסור והמקובל לנו מאבותינו‬ ‫שאסור לכל בית חינוך לקבל מאלו הכספים‪,‬‬ ‫יכולים להושיט את ידיהם אליו‪ - ,‬נפרש‬ ‫והוסיפו בכח תוה"ק כי כל בית חינוך או ת"ת‬ ‫רשת איום לרגל ילדי ישראל‪ ,‬להכרית‬ ‫שיקבל מאלו הכספים‪ ,‬יהי' דינו כבתי הספר‬ ‫עולל מחוץ וגו' וללכדם לכפירה מינות‬ ‫הנכללים בחרם החמור שהטילו גאוני וצדיקי‬ ‫והפקרות רח"ל‪ .‬וקולו של שארית פליטת‬ ‫הדורות זיע"א‪ ,‬על אזהרה זו חתמו מלבד בתי‬ ‫ישראל הזועק חמס‪ :‬היאך שודדנו‪ ,‬כי‬ ‫הדין פרושים וחסידים גם הגאון הגדול רבי‬ ‫בקרדומות באו עליו כחוטבי עצים לכרות‬ ‫עקיבא סופר גאב"ד פרעשבורג‪ ,‬הגאון האדיר‬ ‫ממנו את חייו את תוה"ק ח"ו‪ ,‬להפרות‬ ‫רבי שמשון אהרן פולונסקי הרב מטעפליק‪,‬‬ ‫ולהרבות בישראל חנוך מרעיל זה‪ ,‬אשר‬ ‫הגאון החסיד רבי שלמה יהודא ליב אליעזראוו‬ ‫במסירות נפשו לחם תמיד את מלחמתו‬ ‫מלפנים רב דחברון‪ ,‬והגאון הצדיק רבי דוד‬ ‫נגדו‪ ,‬אין מי שהוא שישים לב לראות‬ ‫בהר"ן זכר צדיקים לברכה‪.‬‬ ‫בצרת נפשו ולשמוע את קולו בהתחננו‪.‬‬ ‫מרן מהרי"ץ דושינסקיא פנה אז בראש‬ ‫ועפ"י חוק מס חנוך זה‪ ,‬נמצא שגם יהודי‬ ‫משלחת מטובי ירושלם אל ראש עיריית‬ ‫חרד אשר אין לו מושג בחנוך עם ישראל‬ ‫ירושלם שהיה ערבי בתחינה להעביר את רוע‬ ‫כי אם ללמוד ולמסור את תוה"ק לבניו‬ ‫הגזירה‪ ,‬והבטיח אז מרן מהרי"ץ לראש העיריה‬ ‫ולדורותיו אחריו‪ ,‬ואת בניו מחנך בתלמוד‬ ‫כי אם יכשיל הצעה זו‪ ,‬יזכה במשפט שהיה לו‬ ‫תורה קדושה וטהורה כמסורה לנו‬ ‫בזמן ההוא עם הציונים לגבי בעלותו על קרקע‬ ‫מאבותינו הק'‪ ,‬ולבו שותת דם ונמס כמים‬ ‫מסוימת בירושלם‪ ,‬ראש העיר נעתר לבקשתו‬ ‫לראות היאך משנאי ה' נשאו ראש להפיק‬ ‫וביטל את הגזירה‪ ,‬ואכן נתקיימה ברכתו של‬ ‫זממם עם ישראל בהרמת קרן חנוכם‬ ‫מרן מהרי"ץ והלה זכה במשפטו ונתקדש שם‬ ‫המרעיל‪ ,‬לפרוש שחת רשתו לרגל ילדינו‬ ‫שמים‪) ,‬מפי הרה"ח ר' זעליג בר"א וויינבערג ז"ל(‪.‬‬ ‫וילדותינו אשר על זה התפארו שאת בנינו‬ ‫‪äøåîç äøäæà‬‬ ‫אמנם בשנת תש"ה התחדשה שוב‬ ‫יגזלו וזאת היתה משאת נפשם מאז‪,‬‬ ‫‪à"èéìù ç"åøô ïéãä éúáå à"èéìù ã"áàâä åðéáø àùéã÷ àòøàã àøî íòèî‬‬ ‫הגזירה‪ ,‬הציונים הפעילו אז את כל כובד‬ ‫ויהודי חרד זה לא די שלא מתחשבים עם‬ ‫‪äæ éìâøì à"èéìù ã"áàâä àé÷ñðéùåã ö"éøâä ïøî úéáá ãçé åðôñàúäá î"çä åðçðà‬‬ ‫השפעתם על הממשלה הבריטית לבצע את ‪ äåøä úåôñ ïòîì äøåúä ãåñéå íåé÷ úçú äàøåð äøéúç íéøúåçä øãâ éöøåô íéàöîðù‬רגשותיו עם רגשות כל שארית פליטת‬ ‫החוק ולהטיל מס חינוך על יושבי ירושלם‪ ,íìùåøé úéøéò ìù êåðçä ñîî íìùåøéá êåðç-éúá øåáò ìá÷ì î"åî íéìäðîå ,äàîöä úà ,‬היהדות חבריו‪ ,‬אלא גם אותו יכריח החוק‬ ‫‪.äæ êåðéç ñîî íä íâ åìá÷é êåðéç úåãñåîå äøåú ãåîìúä éúá éìäðî íâù íéìãúùîå‬‬ ‫ובכך תושלם מחשבתם הרעה להשתלט על‬ ‫ח"ו‪ ,‬בידיו ליתן להחזיק את בתי חנוך‬ ‫‪÷"äéò íìùåøé éëëåúá íéôôåúñîä äøåúä éìåãâ ìë úèìçä ãâð àéä åæ äàøåð äøéúç‬‬ ‫החינוך הקדוש‪ ,‬פעולתם עשתה פרי והחוק‪-‬‬ ‫אלה האסורים והמוחרמים לו‪ ,‬שונאיו‬ ‫‪.òåãéë å"ú‬‬ ‫גזירה יצא לפועל‪ ,‬בהוודע הדבר יצאו שוב מרן‬ ‫ואורבי נפשו‪ ,‬בכספו יקח רצועה‬ ‫‪äæ ìòîî íäéãé êåùîì íäéìò äùåã÷ä äøåúä çëá íéøæåâ åððä ïëì‬‬ ‫‪õåøôìî åìãçéå á"á úåùôðå íùôðì åùåçéå íäéøçà êùîäì åäùéîì äìéìçå‬‬ ‫מהרי"ץ דושינסקיא והבתי דינין באיסור חמור‬ ‫‪ ãøãâ‬להלקותו‪ ,‬חרב להשמידו ח"ו‪ ,‬הישמע‬ ‫‪"åé ò"åùá øàåáî íðéã øùà íéîëç éøáã ìò íé÷ìåçä ïî å"ç åéäé àìå ,äøåúä úîåçá‬‬ ‫‪.úãë øåáöä ïî íùéøôäìå äæ ìò úåãðì éåàøù ã"ìù 'éñ‬‬ ‫שלא לשלם ממס זה‪ ,‬והוסיפו עוד הפעם‬ ‫כזאת? שומו שמים!‬ ‫‪åà ïéøùéîá íéøçàì ïä åîöòì ïä äæ êåðç ñîî ìá÷éå úàæä äøäæàì òîùé àìù éî ìëå‬‬ ‫מחאה כנגד קבלת כספים ממס החינוך‪ ,‬באותו‬ ‫ואם ח"ו עוד נעלה על לבנו שיהיו ח"ו בתי‬ ‫‪àåäù ïôåà äæéàá äæá ìãúùé åà ïéôé÷òá‬‬ ‫‪úàæä äøåúä éøáã úà íé÷é àì øùà øåøà ììëá àåä éøä‬‬ ‫זמן הצטרפו גם לאיסור זה ראשי הישיבות‬ ‫תלמוד תורה כאלה פעיה"ק אשר לא‬ ‫‪äìàä ìë åá äöáøå åì çåìñ 'ä äáàé àì‬‬ ‫ומנהלי המוסדות בירושלם‪ ,‬ולפלא שבין ‪ íøç íúòùá åæéøëäù ïðéãáò à÷ à"òéæ íìåò é÷éãö éàîã÷ éðåàâã åäééúåçéìù ïðàå‬יוכלו לעמוד בנסיון‪ ,‬והבצע יטה לבם‬ ‫‪åðéúåáà úåáàî åðì ìáå÷îä éôë úåðáäå íéðáä êåðéçá øãâ éöøåô ìò øåîç‬‬ ‫האוסרים היו גם רבנים שהשתייכו למזרחי‬ ‫מאימת החוק הקבוע המפורש‪ ,‬ויסתמכו‬ ‫‪åúéøçà 'éäú äøî éë äæ øáãá åîöòì åäùéî ì÷é ìàå‬‬ ‫כהרי"מ חרל"פ‪.‬‬ ‫על הבטחת פקיד או פקידים בכתב או‬ ‫‪åáéèéé íà éë äáåøî äáåè äãîå ,ùçð åðëùé øãâ õøåôå 'åë íéîëç éøáã ìò øáåòäå‬‬ ‫‪.áåè ìëá åëøáúé íëøã‬‬ ‫התנגדות‬ ‫וסיבת‬ ‫למצב‬ ‫הארה‬ ‫בכדי לתת‬ ‫‪ åðéøáãì òîùé àìù éî äìéìç àöîé‬בע"פ אשר ביום בהיר כענן בוקר יפריחו‬ ‫‪íàå ,áåè úëøá íäéìò àåáúå íòðåé íéòîåùäìå‬‬ ‫היהדות החרדית לגזירת מס החינוך‪ ,‬כדאי ‪ íúåæò íñøôì íéçøëåî 'éäð äùåã÷ä åðéúøåú ãåáëì íéøîàðä äìà‬ההבטחות ולא יודע זכרם כאותה הבטחה‬ ‫‪.ïåàøãìå äôøçì 'éäéå íìåòä ìëá íúåø÷ôàå‬‬ ‫להעתיק פה חלקים ממאמרו של מורנו הגה"צ‬ ‫של "לא מות תמותון" ‪ -‬אין חקר ח"ו‬ ‫‪.à"áá äáåø÷ äìåàâìå äòåùéì é"áçà ìë íò äëæéå ïðàù ïåëùé òîåùä ìëå‬‬ ‫‪àé÷ñðéùåã‬‬ ‫‪éáö‬‬ ‫‪óñåé‬‬ ‫רבי עמרם בלויא זצ"ל‪ ,‬שכתב ע"ג גליון‬ ‫לאסוננו אסון היהדות ח"ו‪ ,‬ואפי' אם‬ ‫‪ìàøùé õøàá úéãøçä úåãäéì éùàø áøå à"áåú íìùåøé ÷"äéòô íéæðëùàä úåìä÷î ìëì ã"áàå áø‬‬ ‫)‪(íúåçä íå÷î‬‬ ‫'החומה' )אייר תש"ה( בעוצם ימי המערכה‬ ‫נרמה את עצמנו לומר כי יתקיימו‬ ‫‪ïééèùðéøòá ìùéô íçåøé íàð‬‬ ‫‪ã"áàø ñéâðòá ïáåàø âéìòæ íàð‬‬ ‫הבטחת חלקלקות של הפקיד או‬ ‫בזה"ל‪:‬‬ ‫‪øìøîù éáö éìúôð íàð‬‬ ‫‪ïééèùôò ì"æ é"øâäá ñçðô íàð‬‬ ‫‪ïàîæééø éåìä ÷çöé ìàøùé íàð‬‬ ‫‪æééøâðåé éåìä ãåã íàð‬‬ ‫הפקידים אשר אין להם כל יסוד חוקי‪,‬‬ ‫יפנה‬ ‫המציאות‬ ‫לפי‬ ‫זה‬ ‫חנוך‬ ‫מס‬ ‫"‪...‬‬ ‫)‪(íúåçä íå÷î‬‬ ‫)‪(íúåçä íå÷î‬‬ ‫בעיקר לתמוך בבתי ספר האסורים ‪ àãåäéë éëðà íâ àåáàù øúåîì êàå ,÷åæéç íéëéøö íðéà ÷"äéòôã àáø àðéã éá éøáã‬איום ונורא הוא הסכנה על שארית‬ ‫והמוחרמים בישראל‪ ,‬אשר כל ‪ ïáøåçä ìò íäì áàåë íáì øùà 'ä éàøé ïåöø éúàìî ïéðòä úöéçð ïòîì êà ,àø÷ì ãåòå‬פליטתנו התלמודי תורה נשמת חיינו‪ ,‬כי‬ ‫‪éë éàãåáå ,äåöî éùåòì óéðñ úåéäì ò"à éúòðî àìå ,ùãå÷ä íå÷î äô àøåðä‬‬ ‫‪ íéøáãä‬בחלות ידי זרים בהם אפילו רק הבטה זרה‬ ‫ראשונים‬ ‫הקדושים‬ ‫רבותינו‬ ‫‪äùåã÷ä åúøåúáå ú"éùäá ïéîàîäå ,úîàä éù÷áî ìë éðéòì íéøàåáîå íéøåøá‬‬ ‫כמלאכים מאז הוסד הישוב בארצנו ‪ åùôð ìò ñåçéå ,ì"æðä äøåîçä äøäæàä ìò å"ç øåáòì íéðô æéòé àì‬בהם מסכנת ח"ו‪."...‬‬ ‫‪.íìåò ìù åîåøá íéãîåòä íéðéðòá òåâðìî‬‬ ‫ועד עתה יבדל"ח רבותינו הק' אשר‬ ‫למגינת הלב נמצאו בקרב בני ירושלם‬ ‫‪äøäîá äëæð éãò ,úîàä úåàøì íááì êéùîéå ,ìàøùé éðá éðéò øéàéå íçøé ú"éùä‬‬ ‫חיים‬ ‫תהלה להשי"ת אשר אתנו פה‬ ‫ממפלגת אגודת ישראל פורצי גדר אשר כרעו‬ ‫‪.à"áá íéìùåøéå ïåéö úçîùá úåàøì‬‬ ‫היום‪ ,‬כולם אסרו והחרימו את בתי ‪ íéìùåøé ÷"äéò äô ,â"ôì å"ùúä ,åì 'éäú äìåàâ 'ñì 'ã ,é"áîì è"ë øééà ã"é ç"äòàá‬ברך‪ ,‬ונעשו למתווכים עם השלטונות והעיריה‬ ‫‪.à"ááåú‬‬ ‫ספר ואת ההורים המחנכים שם את‬ ‫הירושלמית עבור קבלת תמיכה למוסדות‬ ‫‪íéåáìèééè ìàåé '÷ä‬‬ ‫ילדיהם ואת כל המסייעים להם‪,‬‬ ‫חינוך חרדיים‪ ,‬והסיתו את מוסדות התורה‬ ‫ורבים מגדולינו אשר גם הוציאו את‬ ‫לקבל מהתמיכה האסורה‪.‬‬ ‫אלה מכלל ישראל‪.‬‬ ‫גם דעת הגאון החזון איש זצוק"ל במכתבו שכתב לרבי משה בלויא ז"ל היתה‬ ‫במס חנוך זה לפי המציאות יתמכו בתי חנוך הציונים אלה המגדלים לאיסור‪ ,‬ועורר אותו על גודל החורבן שעלול לצאת מזה‪ ,‬אולם הר"מ בלויא השיב‬ ‫יב‬

‫לחזון איש כי אגו"י כבר נכנעה ומוכנים הם לקבל את הכספים האסורים‪ ,‬והגאון‬ ‫החזון איש השיב לו בשנית כי יש לעמוד על המשמר ולשחרר את החרדים ממס‬ ‫החינוך‪.‬‬ ‫חברי הביד"צ בירושלם התכנסו בבית הגאב"ד מרן מהרי"ץ דושינסקיא לטכס‬ ‫עצה לנוכח המהרסים‪ ,‬ובאזהרה חמורה הכריזו כלפי "פורצי גדר החותרים חתירה‬ ‫נוראה תחת קיום ויסוד התורה‪ ,‬ומשתדלים שגם מנהלי בתי התלמוד תורה‬ ‫ומוסדות חינוך יקבלו גם הם ממס חינוך זה‪ ,‬לכן הננו גוזרים בכח התורה הקדושה‬ ‫עליהם למשוך ידיהם ממעל זה‪ ,‬וכל מי שלא‬ ‫ישמע לאזהרה הזאת ויקבל ממס חנוך זה הן‬ ‫לעצמו והן לאחרים במישרין או בעקיפין או‬ ‫ישתדל בזה באיזה אופן שהוא‪ ,‬הרי הוא בכלל‬ ‫ארור אשר לא יקים את דברי התורה הזאת לא‬ ‫יאבה ה' סלוח לו ורבצה בו כל האלה"‪.‬‬ ‫בראות מרן הגאב"ד את נוסח הקול קורא‬ ‫עדיין לא נחה דעתו ותפס את הקולמוס בידו‬ ‫והוסיף בכתי"ק‪" :‬ואל יקל מישהו בדבר זה כי‬ ‫מרה תהי' אחריתו"‪ ,‬על החתום באו מרן‬ ‫מהרי"ץ דושינסקיא ומרן הגרז"ר בענגיס וחברי‬ ‫בית הדין פרושים וחסידים זכר צדיקים לברכה‪.‬‬ ‫אל אזהרה חמורה זו הצטרף רבינו במכתב‬ ‫קודש‪ ,‬בו הוא מזהיר ומבקש מפורצי הגדר‬ ‫שיחוסו על נפשם מלנגוע בענינים אלו העומדים‬ ‫ברומו של עולם‪.‬‬ ‫ברבות הימים סיפר רבינו כי כעבור זמן‬ ‫מועט מאז יצאה האזהרה הנוראה מאת מרן‬ ‫מהרי"ץ ובית דינו‪ ,‬הסתלק באופן פתאומי‬ ‫בצורה טראגית ביותר אחד מראשי אגו"י‪ ,‬שהיה סרסור לדבר עבירה לקבלת‬ ‫התמיכה האסורה למוסדות שהיו תחת הנהגתו‪ ,‬ורבינו הוסיף כי היו רבים שתלו אז‬ ‫את פטירתו הפתאומית בלטותא דרבנן שיצאה מתחת ידם באזהרתם החמורה‪,‬‬ ‫מכיון שראשי אגו"י פרצו כבר אז גדרי עולם לקחת תמיכה מקופות השלטון לבתי‬ ‫הספר שלהם‪ ,‬נגד אזהרתם הנחרצת של גדולי ישראל‪.‬‬ ‫ראוי להוסיף כי בשנת תשכ"ו נתפרסם‬ ‫בשנית האזהרה החמורה הנ"ל‪ ,‬ועליה הצטרפו‬ ‫חברי הביד"צ זצללה"ה באזהרה נוראה שאם‬ ‫דברים אלו נאמרו בעיריית המאנדאט‪ ,‬הרי כ"ש‬ ‫כהיום שמדובר בעיריה ציונית מובהקת‪ ,‬וע"כ‬ ‫בוודאי שאסור לקחת תמיכות העיריה הציונית‬ ‫לבתי הת"ת והישיבות באיזה צורה שהיא וז"ל‪:‬‬ ‫אזהרה נוראה‬ ‫ב"ה‪.‬‬ ‫דברי קודש הנ"ל נאמרו בשעתם בגזירת‬ ‫עירין קדישין בכח התורה ע"י מרן הגאון הקדוש‬ ‫ציסו"ע הגרי"צ דושינסקיא זיע"א ובתי הדין‬ ‫פרו"ח‪ ,‬של עדתינו החרדית יכב"ץ‪ .‬ואז הי'‬ ‫המדובר ע"ד עירית המנדט‪ ,‬ומכש"כ כיום‬ ‫שהמדובר בעיריה ציונית מובהקת שעלולים ח"ו‬ ‫להתערב בפנימיותם של עניני בתי הת"ת‬ ‫והישיבות הקדושות‪ ,‬בוודאי שאיסור גמור וגדול‬ ‫לפרוץ גדרן של ראשונים‪ ,‬לקחת תמיכות העיריה‬ ‫לבתי הת"ת והישיבות באיזה צורה שהיא‪ ,‬ח"ו‪.‬‬ ‫ומי שיפרוץ ויעבור ע"ז יחוש לעצמו‬ ‫מלטותא דרבנן גאוני קדמאי צדיקי עולם נבג"מ‬ ‫שאנן שליחותייהו קא עבדינן‪.‬‬ ‫ולהשומעים יונעם ומרובה מדה טובה וישכנו‬ ‫בטח ושאנן ויזכו אתנו יחד לישועתן וגאולתן של‬ ‫ישראל בביאת גוא"צ בב"א‪.‬‬ ‫הכו"ח באזהרה חמורה בכח התורה הכתובה והמסורה‪ ,‬היום כ"ה אדר ה' לסדר‬ ‫אלה פקודי המשכן ‪ -‬תשכ"ו‪.‬‬

‫הביד"צ דפעיה"ק ירושלם תובב"א‬ ‫נאם פינחס בהגה"צ ר"י עפשטיין ראב"ד ירושלים‬ ‫נאם דוד הלוי יונגרייז‬ ‫נאם ישראל יצחק הלוי רייזעמאן‬ ‫גדולי ירושלם לא מצאו מרגוע לנפשם‪ ,‬ובחודש תמוז באו בקריאה למושל‬ ‫המחוז הבריטי שיבטל את מס החינוך מעל תושבי ירושלם‪ ,‬והצהירו בפניו כי‬ ‫במקרה שיאושר מס זה על עיר הקודש "לא נוכל לשלם אותו מס מרצוננו הטוב‪,‬‬ ‫ועירית ירושלם תוכל לגבות מאתנו הח"מ את המס הזה אך ורק ע"י אמצעים של‬ ‫מכירה פומבית של חפצי בתינו ע"י משרד‬ ‫ההוצאה לפועל"‪ ,‬על החתום באו עשרות מחכמי‬ ‫וגאוני עיה"ק ירושלם ובראשם מרן מהרי"ץ‬ ‫דושינסקיא מרן הגרי"ז הלוי מבריסק ורבינו‪.‬‬

‫יציאת צדיק מן העיר‬ ‫כאמור למעלה החליט רבינו לנסוע לפי‬ ‫שעה למדינת אמעריקא‪ ,‬מחמת עול החובות‬ ‫שהשתרגו על צווארו‪ ,‬כאשר נודע בירושלם כי‬ ‫רבינו מתכונן לנסוע לאמעריקא בא אליו הגה"צ‬ ‫רבי ישעי' אשר זעליג מרגליות זצ"ל בנסיון‬ ‫להניאו מכך‪ ,‬שאל אותו רבינו האם הנכם יכולים‬ ‫להתקיים יומיים או שלשה בלי אוכל ושינה‪,‬‬ ‫אמר לו הריא"ז בודאי שלא‪ ,‬השיב לו רבינו‬ ‫באותה המדה אינני יכול להתקיים בלי עשיית‬ ‫חסד ונתינת צדקה ביד רחבה כפי שהייתי רגיל‬ ‫מעודי‪ ,‬וזאת חושבני שאוכל לעשות רק בהיותי‬ ‫באמעריקא‪.‬‬ ‫טרם שעזב רבינו את א"י לנסוע לאמעריקא‪,‬‬ ‫הפציר בו ש"ב הרב ר' יואל אשכנזי ז"ל מטבריא‪ ,‬שישאר עוד לכה"פ עד אחר ר"ה‪,‬‬ ‫כי שמא לא יספיק הזמן להגיע לאמעריקא תוך זמן קצר כזה‪ ,‬ומי יודע אם לא‬ ‫יסתבב הדבר להשאר על הספינה על ר"ה‪ ,‬ע"ז השיב לו רבינו בזה"ל‪ :‬אם אשאר פה‬ ‫איני יודע אם אני באמת בא"י‪ ,‬ולעומת זה אם אהי' בר"ה על הספינה‪ ,‬מוקף במים‬ ‫מכל צד‪ ,‬יודע אני שאני נמצא במקום טהרה כי מים רומזים לטהרה כידוע עכ"ל‪,‬‬ ‫ולבסוף כן היה שהספינה הגיעה לאמעריקא ביום‬ ‫ב' דר"ה שנת תש"ז‪ ,‬ורבינו לא ירד מהספינה עד‬ ‫מוצאי ר"ה‪) ,‬דברי יואל מכתבים ח"ב‪ ,‬מכתב ק"ט בהערה(‪.‬‬ ‫כידוע כי מיד עם בואו על אדמת אמעריקא‬ ‫פנה אל רבינו הגה"ק רבי מיכאל דוב ווייסמאנדל‬ ‫זצוק"ל‪ ,‬ובקש ממנו והפציר בו למאד שיקבע‬ ‫מושבו במדינה זו‪ ,‬באומרו לו כי שהותו שמה נחוצה‬ ‫ביותר להפחת רוח יהדות והעמדת התורה בקרב‬ ‫היהודים הפליטים שנתקבצו ובאו לאמעריקא‪.‬‬ ‫עם התקוממות מדינת הכפירה הציונית‬ ‫בארה"ק בשנת שח"ת‪ ,‬החליט רבינו סופית כי‬ ‫איננו רואה דרך לשוב לא"י‪ ,‬ולהתגורר תחת‬ ‫שלטון המינים‪ ,‬וגמר אומר לשבת במדינת‬ ‫אמעריקא עד ביאת גוא"צ‪ ,‬והמפורסמות אין‬ ‫צריכים ראיה איך שפעל שם גדולות ונצורות‬ ‫והעמיד לגיון של מלך אדיר ‪ -‬רבבות רבבות‬ ‫יהודים יראים ושלמים‪ ,‬ורוחו הטהורה התנוססה‬ ‫מים עד ים‪ ,‬ואילולי הוא כבר נשתכחה תורה‬ ‫מישראל ח"ו‪.‬‬ ‫בקשר לזה יש לציין כאן סיפור נוסף‪ ,‬בשנים‬ ‫המאוחרות יותר שאל שוב הריא"ז מרגליות זצ"ל‬ ‫את רבינו מדוע אינו קובע את מקום מושבו על‬ ‫אדמת הקודש‪ ,‬ענה לו רבינו‪ :‬הנה לעתיד לבוא‬ ‫בזמן תחיית המתים יבוא משיח צדקנו יחד עם‬ ‫אליהו הנביא ועמהם כל מתי חו"ל‪ ,‬ומשה ואהרן בראשם וכל צדיקי הדורות‪ ,‬ויבואו‬ ‫כולם לא"י‪ ,‬שער בנפשך כמה נהדר יהי' מראה הנסיעה הזאת‪ ,‬ואף אני איני רוצה‬ ‫להפסידה‪) ...‬מפי בנו הרה"ח ר' שלמה אליעזר מרגליות ז"ל(‪.‬‬ ‫יג‬

‫הגאון הצדיק לוחם מלחמות ה'‬ ‫רבי מאיר ב"ר משה העללער‪-‬סעמניצער זצללה"ה‬ ‫שבעים שנה להסתלקותו לגנז"מ ז' אלול תרצ"ט ‪ -‬תשס"ט‬ ‫בין גאוני ירושלם עיה"ק וחכמיה שהיו פרושים‬ ‫ומובדלים מכל הבלי העוה"ז ודבוקים אך ורק במעוז‬ ‫התורה ובה ראו את משוש חייהם‪ ,‬בתוך כל אותם צדיקי‬ ‫וקדושי קרתא דשופריא שומרי משמרת הקודש ולוחמי‬ ‫מלחמת אש דת השערה‪ ,‬בלטה והתנוססה דמותו‬ ‫העילאית של המאור הגדול קנאי בר קנאי לוחם‬ ‫מלחמות ה' בעוז ובתעצומות חסידא ופרישא ראש‬ ‫מערכות ישראל הגאון הצדיק רבי מאיר העללער‪-‬‬ ‫סעמניצער זצללה"ה‪ ,‬הוא הגבר הוקם על אשר נודע‬ ‫בכח תורתו ובגודל פרישותו וצדקתו‪ ,‬אשר כל חייו עמד‬ ‫בשער לקנא קנאת ה' צבקות בתפארה ולא חת מפני‬ ‫כל‪ ,‬אותו צדיק נשגב אשר יחד עם קדושתו ומעלותיו‬ ‫הטמירות ראה חובה לעצמו לחגור חרב וחנית לקטע‬ ‫רגליהון דרשיעיא וללחום כנגדם כדת של תורה‪.‬‬ ‫רבי מאיר נולד בשנת תרל"ח לאביו הגדול הגאון‬ ‫הצדיק רבי משה זצוק"ל‪ ,‬אשר בשחר ימיו כיהן כמורה‬ ‫הוראה ומגיד מישרים בעיר סעמניץ שבאונגארין‪,‬‬ ‫בבית גדול זה ינק רבי מאיר את חסידותו המופלאת‬ ‫ואת דבר המלחמה בפושעים ובמתפרצים בכרם ה'‪.‬‬ ‫עוד בקטנותו חינכו אביו לעמל התורה ושקידתה‪,‬‬ ‫ומסופר כי היה רבי משה ממלא מלוא חופניו‬ ‫בשעועית ומראה לבנו היניק וחכים רבי מאיר באמרו‪:‬‬ ‫כמה אחדים יש כאן? כמספר הזה צריכים לחזור ולשנן‬ ‫את דפי הגמרא עד שתדע אותם על בוריים‪...‬‬ ‫כבר בימי בחרותו נתקשר רבי מאיר לרבו המובהק‬ ‫הגה"ק ציס"ע רבי יהושע צבי מיכל שפירא זצוק"ל בעל‬ ‫ציץ הקודש ותיקון חצות ועוד‪ .‬קשה לתאר בפני בן‬ ‫דורנו כיצד נראתה חבורתו הקדושה של רבי הערש‬ ‫מיכל‪ ,‬את רוח הטהרה והפרישות שהנחיל לתלמידיו‬ ‫ואת האש קודש והמלחמה בכופרים ובציונים שהבעיר‬ ‫בלבותם‪ ,‬תלמידי רבי הערש מיכל היו מופרשים‬ ‫ומובדלים מכל עניני העוה"ז והיו דבוקים לעבודת‬ ‫הבורא בכל המעת לעת‪ ,‬החל ממוצאי שב"ק ועד צהרי‬ ‫יום ששי לא חזרו לביתם‪ ,‬וכל היום ישבו בבית מדרשו‬ ‫על התורה ועל העבודה‪ ,‬מקום לינתם היה במחסן‬ ‫העצים שם הטמינו את דפנות הסוכה והסכך‪ ,‬ובמקום‬ ‫זה קיבל רבי הערש מיכל רשות לאחסן את בני חבורתו‪.‬‬ ‫הגאון רבי אלי' זלאטניק זצ"ל סיפר כי רבי הערש‬ ‫מיכל הקפיד מאד שכל תלמידיו ילכו בעת לימודם‬ ‫אצלו ‪ -‬בלבוש ירושלמי דוקא‪ ,‬ולפני שנכנסו אצלו היו‬ ‫מונחים קאפטענעס‪ ,‬וכל תלמיד ותלמיד קודם שנכנס‬ ‫אצלו היה מוכרח ללבוש קאפטן ירושלמי‪ ,‬ובלעדי‬ ‫זאת לא היה באפשר להכנס אצלו‪.‬‬ ‫רבי מאיר לא מש מאהלו של רבו משך שנים‬ ‫רבות והתאבק בעפר רגליו ויצק מים על ידיו יומם‬ ‫ולילה‪ ,‬בימי חייו של רבו היה רבי מאיר הולך להתפלל‬ ‫אצלו בכל יום שב"ק‪ ,‬והיה ממהר לחזור מבית מדרשו‬ ‫של רבו לפני חצות היום כדי שלא לצום בשב"ק‪,‬‬ ‫ובמהלך הדרך היה לו חברותא אשר עמו היה משנן‬ ‫את כל הלכות שבת‪.‬‬ ‫בימי ראש השנה היה רבי מאיר הבעל תוקע אצל‬ ‫רבו רבי הערש מיכל‪ ,‬ומשם היה הולך למרן השרף‬ ‫הנורא קוה"ק מהרי"ל דיסקין מבריסק זצוק"ל כדי‬ ‫לתקוע גם לפניו‪ ,‬כידוע כי היה מנהגו הקדוש לחזור‬ ‫ולשמוע בכל יום ראש השנה את כל בעלי התוקעים‬

‫המומחים שבעיר‪ ,‬וגם לרבי מאיר היתה הקביעות‬ ‫לבוא ולתקוע בפניו‪.‬‬ ‫עם הסתלקות רבו בשנת תרס"ו המשיך בעבודתו‬ ‫הקדושה כפי הדרך שהתווה לו רבו הקדוש‪ ,‬והיה מנהגו‬ ‫לעלות על ציונו במרומי הר הזיתים ביום ההילולא‪ ,‬וגמר‬ ‫שם את כל ספר התהלים בדמעות שליש‪.‬‬ ‫כמו כל חבורת התלמידים של רבי הערש מיכל‪,‬‬ ‫שכר גם רבי מאיר לעצמו חדר להתבודדות להמשיך‬ ‫את דרך עבודתו הקדושה בהתבודדות במשך כל‬ ‫השבוע‪ ,‬ויחד עם ידידו ורעו הגה"צ רבי עקיבה פרוש‬ ‫זצ"ל ‪ -‬אשר אף הוא היה מתלמידי רבי הערש מיכל ‪-‬‬ ‫היו נוהג לצאת מביתו בכל מוצאי שב"ק ולהרחיק נדוד‬ ‫עד לשכונת גבעת שאול‪ ,‬ובכל ימות השבוע שהו בבנין‬ ‫בית היתומים דיסקין חדר על יד חדר והגו בתורה יומם‬ ‫ולילה‪ ,‬ועסקו יחד בספרי קבלה ונסתרות‪ ,‬ולפנות‬ ‫בוקר נהגו לטבול ולהטהר במקוה שהיה שם‪ ,‬כמו"כ‬ ‫עמדו שניהם יחד על משמר חומות הדת והקדושה‬ ‫לבל יפרצו בה זרים‪.‬‬ ‫גדול היה רבי מאיר בתורה והתמדתו המופלאת‬ ‫היתה לשם דבר‪ ,‬עמלו בתורה היה במסירות נפש ממש‪,‬‬ ‫והיה עוסק בתורה ח"י שעות מעת לעת‪ ,‬כל לימודו היה‬ ‫בעמידה תוך יראה ואימה ורתת וזיע‪ ,‬בלילות שב"ק היה‬ ‫רבי מאיר לומד בע"פ כל הלילה‪ ,‬כמו"כ בקיאותו היתה‬ ‫גדולה עד למאד‪ ,‬וכידוע שארבעה חלקי השו"ע היו‬ ‫שגורים על לשונו‪ ,‬רבי מאיר אף כתב כאלף הגהות‬ ‫והערות על ספרי הטור שהיו ברשותו אשר לימים‬ ‫נדפסו‪ ,‬וסיפר הרה"ג רבי אברהם מרדכי ברייטשטיין‬ ‫זצ"ל כי כשנסתלק רבי מאיר לעולמו התפרצה הזעקה‪:‬‬ ‫"אוי ואבוי על ספר תורה שנשרף"‪.‬‬ ‫מסופר כי כשבא לפרק האיש מקדש‪ ,‬אמר‬ ‫שברצונו באשה אשר תסכים ליטול על שכמה את כל‬ ‫הנהגת הבית‪ ,‬והוא יהי' פנוי לגמרי לעסק התורה כל‬ ‫השבוע ולא יחזור לביתו רק לשב"ק‪ ,‬ואכן הסכימה‬ ‫זוגתו הרבנית הצדקנית ע"ה לרצונו‪ ,‬וכל חייה היתה‬ ‫לבדה עקרת הבית‪ ,‬בהניחה את בעלה להיות פנוי‬ ‫לגמרי לעסק התורה‪ ,‬וטרחה ועמלה להביא פרנסה‬ ‫לביתם וזכתה לקחת חלק בגדולתו וצדקתו‪.‬‬ ‫העיד הרה"צ רבי יוסף לוי חאגיז זצ"ל כי בילדותו‬ ‫התגורר בשכונה אחת עם רבי מאיר שדר אז במרתף‬ ‫מתחת לארץ‪ ,‬וכל ימיו היה צולל באזניו קולו הנעים‬ ‫שלא פסק מגירסא אשר היה בוקע תמיד מהמרתף‬ ‫החשוך ההוא‪ ,‬ופעם הזדמן לו לעבור באמצע ליל חורף‬ ‫אשר גשם סוחף וקור עז שרר בכל המרחב‪ ,‬והחושך‬ ‫הגדול והדומי' הנוראה הפילו פחד ומורא‪ ,‬ורק‬ ‫מהמרתף העמוק ההוא נשקף שביב אור וקול נעים‬ ‫וצלול בהוויות אביי ורבא השתפך מסביב‪.‬‬ ‫כאן המקום לציין כי בשעתו הציע רבה של‬ ‫ירושלם הגה"ק רבי חיים ברלין זצוק"ל למנות את רבי‬ ‫מאיר כרב ומו"צ בשכונת שערי חסד‪ ,‬אך רבי מאיר‬ ‫שמעולם לא עלה על דעתו להשתמש בכתרה של‬ ‫תורה לא הבין כלל את הבקשה‪.‬‬ ‫מעשה פלא אירע עם רבי מאיר בימי מלחמת‬ ‫העולם הראשונה כאשר הכפן והרעבון הפילו חללים‬ ‫רבים ל"ע‪ ,‬ובימים ההם היה הלחם התנאי לחיים‪ ,‬כי‬ ‫מחלת החולירע אשר הכתה בישוב נמצאה בעיקר‬ ‫יד‬

‫א‬ ‫באלו אשר סבלו מרעב‪ ,‬באותם ימים קשים הכריז‬ ‫אחד ממתפללי ביהמ"ד בבתי אונגארין שכמדומה לו‬ ‫כי אין לרבי מאיר מה לאכול וחייו תלויים לו מנגד‪ ,‬מיד‬ ‫התעורר אחד המתפללים ותפס בחתיכת פת ובצל‬ ‫והחל לרוץ לעבר גבעת שאול למסרם לרבי מאיר‪,‬‬ ‫בהגיעו אכן התברר לו כי רבי מאיר לא הכניס לפיו‬ ‫שום דבר מאכל כבר שלשה ימים וכמעט שנחלה‬ ‫בחולירע‪ ,‬וראו בחוש כי רגלי חסידיו ישמור‪.‬‬ ‫כעבור מספר שנים העתיק רבי מאיר את חדר‬ ‫ההתבודדות ל"שטראויס חצר"‪ ,‬באותה חצר קודש בה‬ ‫הסתובבו מקדם ענקי המוסר בחירי תלמידיו של מרן‬ ‫קדוש ישראל הגר"י סלאנטער זצוק"ל‪ ,‬הלא הם‬ ‫הגה"ק רבי נפתלי אמשטרדאם זצוק"ל והגה"ק רבי‬ ‫איצאלע בלאזער זצוק"ל בעל שו"ת "פרי יצחק"‪ ,‬והם‬ ‫אשר שפכו את רוחם הטהורה על יושבי החצר ‪ -‬גדולי‬ ‫ירושלם ומבני העליה שבה אשר כל חייהם היו‬ ‫מוקדשים לעבודת הבורא ית"ש‪ ,‬ולא ידעו מכל הוויות‬ ‫העוה"ז ועסקו בתורה יומם ולילה במסירות נפש‬ ‫נוראה‪ .‬בין אלו שנשא אותם לבם לפרוש מהבלי‬ ‫העולם ולהתמסר אך ורק ללימוד התורה אשר דרו‬ ‫ולמדו בשטראויס חצר‪ ,‬נמנו הגאונים הצדיקים מפארי‬ ‫ירושלם‪ :‬רבי צבי הירש ווייספיש‪ ,‬רבי יהודא‬ ‫האלצמאן‪ ,‬רבי זעליג ליב ב"ר טודרוס לעווין‪ ,‬רבי אלי'‬ ‫ברוך פערלמאן‪ ,‬רבי שמואל תפילינסקי ורבי חיים‬ ‫חייקל מילצקי ועוד רבים זכר צדיקים לברכה‪.‬‬ ‫דרכו של רבי מאיר היתה שבכל מוצש"ק היה‬ ‫הולך מביתו ונטל עמו שתי חלות שנשארו משב"ק וזה‬ ‫היה מאכלו בכל השבוע‪ ,‬שם בשטראויס חצר היה ישן‬ ‫בעזרת נשים של ביהמ"ד על גבי עצים‪ ,‬והיה צר כ"כ‬ ‫עד כדי שבעת שישן היו רגליו בחוץ‪ ,‬וכן היה לו שם‬ ‫ארון ספרים להגות בהם בתורה בנגלה ובנסתר‪ ,‬ושם‬ ‫שהה כל השבוע עד צהרי יום הששי שאז חזר לביתו‪.‬‬ ‫בשטראויס חצר היה מקוה טהרה של מי גשמים‬ ‫ולא היו מחליפים את המים במשך כל השנה‪ ,‬והיו‬ ‫מצטברים שם מי הגשמים ובנוסף היה קר מאד‪,‬‬ ‫ונעשה במיוחד עבור בני החבורה שעסקו בתורת הסוד‬ ‫ומקודם לכן טבלו במקוה‪ ,‬רבי מאיר היה הראשון‬ ‫לטבול שם באמצע הלילה לפני לכתו לעסוק בנסתרות‬ ‫התורה‪.‬‬ ‫סיפר הרה"צ רבי עקיבא יוסף ווייספיש זצ"ל כי‬ ‫כשהיה רבי מאיר בשטראויס חצר למד בחברותא עם‬ ‫ידידו ורעו הרה"צ רבי צבי הירש ווייספיש זצ"ל )בנו של‬ ‫רבי אשר לעמיל בן הגה"ק רבי נחום משאדיק זצוק"ל( אשר גם‬ ‫הוא היה מתלמידי רבי הערש מיכל‪ ,‬ויומם ולילה ישבו‬ ‫שניהם ועסקו בתורה ביגיעה עצומה‪ ,‬כאשר לאחר‬ ‫לימוד של שעות ארוכות ברציפות היו מפסיקים מעט‬ ‫לרבע שעה בלבד ומיד חזרו שוב לתלמודם והמשיכו‬ ‫להגות בתורת ה'‪ ,‬וכך היה מחזה נהדר זה חוזר ונשנה‬ ‫יום יום‪ ,‬ומסופר כי בלילה כשהיו רבי מאיר ורבי צבי‬ ‫הירש שוכבים על משכבם‪ ,‬קשרו את עצמם בחבל‬ ‫ארוך וכשהתעורר האחד היה מנענע את החבל וכך‬ ‫התעורר גם חבירו עמו‪ ,‬ומיד היו מעוררים השחר‬ ‫ועוסקים בתורה כמה שעות רצופות‪.‬‬ ‫סיפר הרה"ג רבי יעקב גדלי' תפילינסקי זצ"ל כי‬ ‫בכל ימיו נותר כמוס בזכרונו ברכת "אשר יצר" של רבי‬

‫מאיר‪ ,‬כאשר היו גרים בשטראויס חצר והוא עדיין נער‬ ‫לפני בר מצוה‪ ,‬ומדי פעם היה שומע ממטתו את קולו‬ ‫החוצב של רבי מאיר לפני תפלת שחרית כוותיקין איך‬ ‫שהוא מברך ביראה ברכה זו‪ ,‬ובשאגתו כארי היה‬ ‫מוציא כל תיבה ותיבה מפיו בהתלהבות נוראה‪.‬‬ ‫פרישותו וחסידותו היתה גם היא במדרגה‬ ‫עילאית‪ ,‬קדוש וטהור היה האיש‪ ,‬בכלל לא הכיר צורת‬ ‫מטבע‪ ,‬והיה חי על החלוקה של כולל אונגארין‬ ‫שלמרות שהיתה החלוקה החשובה והנכבדת מכל‬ ‫הכוללים‪ ,‬בקושי היו יכולים להחזיק מעמד בכך‪ ,‬אך‬ ‫כשלעצמו היה רבי מאיר בעל כוחות נפש אדירים‬ ‫ונדירים ביותר‪ ,‬הגם שכל ימיו עברו עליו בעינויי הגוף‬ ‫ובסיגופים המפרכים את הנפש‪.‬‬ ‫רבי מאיר היה מרבה בתעניות‪ ,‬ובקביעות היה‬ ‫מתענה בכל עשרת ימי תשובה‪ ,‬ימי בה"ב‪ ,‬שובבי"ם‪,‬‬ ‫כל ערב ראש חודש‪ ,‬שאר תעניות הצדיקים המובאים‬ ‫בשו"ע ועוד‪ ,‬וד' פעמים בשנה היה מתענה הפסקות‬ ‫של ג' ימים רצופים‪ ,‬וכן מר"ח אלול עד לאחר יום‬ ‫הכפורים היה שרוי בתענית דיבור כמנהג חכמי‬ ‫המוסר‪ .‬מעולם לא עלה על מטה‪ ,‬וכל חייו אף בימי‬ ‫זקנה ותשישות היה נח על דרגש אשר הציע עליו כעין‬ ‫סדין דק ועליו הניח צדיק את ראשו‪.‬‬ ‫מספר הגאון רבי אברהם שאטלאנד שליט"א חתן‬ ‫הגאון רבי צבי מיכל העללער זצ"ל בנו של רבי מאיר‬ ‫את אשר שמע מפי חותנו רבי צבי מיכל זצ"ל‪ ,‬כי רבי‬ ‫מאיר היה גבור עצום לעבודת ה'‪ ,‬והיה מנהגו לאכול‬ ‫בסעודת הבוקר ככר לחם גדול ובכל ערב אכל ככר‬ ‫לחם‪ ,‬אבל שאר פרפראות ודברים אחרים כמעט ולא‬ ‫הכניס לפיו‪ ,‬וכך היה לו כח ללמוד‪.‬‬ ‫כאשר היה נחלה אחד מבני ביתו ל"ע‪ ,‬היתה‬ ‫אשתו שולחת אותו עם פתקא לאביו בשטראויס חצר‬ ‫כדי שיתפלל עליו‪ ,‬והיה רבי מאיר מעורר עליו רחמים‬ ‫עד שהבריא‪.‬‬ ‫בעבודה שבלב זו תפלה היה שופך את לבו ונפשו‬ ‫לפני אבינו שבשמים בהשתפכות הנפש ובהתעוררות‬ ‫גדולה עד מאד‪ ,‬עד שראו עליו בחוש שכל עצמותיו‬ ‫אומרים ה' מי כמוך‪ .‬ביום הקדוש והנורא יום הכפורים‬ ‫התייצב על מקומו שבביהכנ"ס בבתי נייטין והיה שופך‬ ‫את לבו בתשובה ותפלה‪ ,‬כשהוא עומד על רגליו כל‬ ‫הלילה וכל היום עד מוצאי היום‪ ,‬בשמונה עשרה היה‬ ‫כפוף בכריעה במשך שעות רבות ורק בברכות הזדקף‬ ‫לכבוד השם ב"ה‪ ,‬וכבן המתחטא לפני אביו הזיל כנחל‬ ‫דמעה ובכה בדמעות שליש‪ ,‬עד שהספסל שמתחתיו‬ ‫היה רטוב מהדמעות שהוריד מעיניו הטהורות במשך‬ ‫יום הקדוש‪.‬‬ ‫מסופר כי בין בני החבורה בשטראויס חצר היה‬ ‫ידידו הנאמן הרה"צ רבי יהודא יעקב קופערשטאק‬ ‫זצ"ל‪ ,‬אשר כבר היה בא בימים ועדיין לא זכה לזש"ק‪,‬‬ ‫הדבר נגע היטב ללבו הרחום של רבי מאיר שצר לו צרת‬ ‫ידידו‪ ,‬והלך וקיבץ עשרה חברים אשר שפכו את לבם‬ ‫בתפלה לבורא כל עולמים שיזכה ידידו לזש"ק‪ ,‬לא‬ ‫חלפה שנה וזכה ידידו לחבוק בן זכר בשעטו"מ‪) ,‬הלא ניהו‬ ‫הגאון רבי יצחק נתן קופערשטאק שליט"א בעל "מאורות נתן"(‪.‬‬

‫בירושלם היה ידוע רבי מאיר אצל קטן וגדול‬ ‫כאחד מיחידי סגולה של העיר ומאבני החן שבה‪,‬‬ ‫ושהיתה בו הסגולה המיוחדת של תלמידי חכמים‬ ‫המצוינים שבירושלם‪ ,‬ורבים העידו ואמרו עליו כי זכה‬

‫לגילוי אליהו הנביא זכור לטוב‪.‬‬ ‫כאמור רק בצהרי יום הששי היה שב לביתו ושם‬ ‫היה סועד את סעודותיו‪ ,‬סיפר מורנו הגה"צ רבי עמרם‬ ‫בלויא זצ"ל כי בליל שב"ק היה מאכלו לחם בלבד ולא‬ ‫היו לו בשר ודגים מחמת עניותו ודחקותו הנוראה‪,‬‬ ‫והיה אומר‪" :‬יהי רצון כאילו אכלתי דגים"‪" ,‬יהי רצון‬ ‫כאילו אכלתי בשר"‪.‬‬ ‫סיפר חתנו הרה"צ רבי אלי' דוד סלאטקי זצ"ל כי‬ ‫בליל שב"ק מכיון שהתיירא פן ע"י כובד הסעודה‬ ‫ירדם קצת‪ ,‬ולא יהי' ביכלתו לעסוק בתורה כל הלילה‬ ‫כרצונו‪ ,‬היה נעמד בין הגאנדז'ע )הבריח( והדלת וסמך‬ ‫את עצמו על הגאנדז'ע ועסק בתורה וכך ניצל מן‬ ‫השינה‪ ,‬ולאחר זמן מועט כאשר כבר פגה ממנו תאוות‬ ‫השינה היה יוצא לחצר‪ ,‬וכשהוא מתהלך הלוך ושוב על‬ ‫פני אורך החצר היו שפתותיו דובבות בתורה הקדושה‬ ‫וקולו נשמע בדבקות עילאית‪ .‬היה זה "עונג שבת"‬ ‫אמיתי של רבי מאיר להגות בתורה לילה שלם עדי‬ ‫עלה עמוד השחר‪ ,‬ואז היה הולך להתפלל כותיקין עם‬ ‫הנץ החמה‪) ,‬מפי הרה"ג רבי נחמן דובינקי זצ"ל(‪.‬‬ ‫מעשה נורא הוד אירע בשטראויס חצר בשנת‬ ‫תרפ"ט אשר סופר לימים ע"י תלמידי ישיבת חברון‬ ‫בעת ההיא‪ ,‬וכך היה מעשה‪ ,‬באמצעיתו של חודש‬ ‫מנ"א תרפ"ט התקיימה חתונה בירושלם לאחד מבני‬ ‫ישיבת "כנסת ישראל" בחברון‪ ,‬כל תלמידי הישיבה‬ ‫עלו לירושלם להשתתף בשמחתו‪ ,‬וכחניכי ישיבת‬ ‫סלאבאדקא‪-‬חברון נכנסו בירושלם לשטראויס חצר ‪-‬‬ ‫מבצרם של חכמי המוסר‪ ,‬כדי להתבשם בצלם של‬ ‫גדולי המוסר שהגו שם יומם ולילה בתורה ומוסר‪.‬‬ ‫בהיות תלמידי ישיבת חברון בחצר זו שוחחו לגבי‬ ‫חזרה לחברון‪ ,‬באם יש משהו בשמועות שעתיד להיות‬ ‫ח"ו טבח בחברון או אין בכך כלום‪ ,‬כששמע זאת רבי‬ ‫מאיר הכריז בפסקנות‪ :‬אסור לחזור לחברון‪ ,‬זהו מקום‬ ‫סכנה ואסור לשהות שם‪ ,‬אך בכל זאת לא נרגעו‬ ‫הבחורים ורצו לחזור לחברון‪ ,‬אבל רבי מאיר התייצב‬ ‫על מפתן הדלת ולא נתן להם לצאת בהכריזו‪ :‬אתם לא‬ ‫תחזרו לחברון‪ .‬באותו ערש"ק ושב"ק התחולל הטבח‬ ‫הנורא בחברון רח"ל )אשר כידוע נגרם בעטיים של הציונים‬ ‫בהתגרותם בשכנים הערבים(‪ ,‬וכך ניצלו כל אותם הבחורים‬ ‫שרבי מאיר מנע בעדם שלא לנסוע לחברון‪.‬‬ ‫גם בכל הזמנים הקשים של ימי הפרעות לא חדל‬ ‫רבי מאיר מלילך לשטראויס חצר‪ ,‬ומעולם לא עבר‬ ‫מורא בפניו‪ ,‬אבל לאחר הפאגראם בחברון העתיק את‬ ‫מקום מושבו מהחצר בהכריזו‪" :‬המקום הנו מקום‬ ‫סכנה ואסור לשהות כאן עוד"‪.‬‬ ‫באותה שעה שרבי מאיר עזב את החצר יצאה‬ ‫אשה אלמנה מדרות החצר וזעקה‪ :‬כל זמן שרבי מאיר‬ ‫היה אתנו היינו בטוחים בו ובצדקתו שלא יארע לנו‬ ‫כלום‪ ,‬ועכשיו ביציאתו עלה הפחד בפנינו ושוב לא‬ ‫נוכל לשבת במקום הזה אפי' ליום אחד‪ ,‬וכך הלכה‬ ‫החצר ונתרוקנה‪.‬‬ ‫לאחר שהעתיק רבי מאיר את מקומו משטראויס‬ ‫חצר קבע לו מקום התבודדות בצייל )שורת הבתים(‬ ‫האמצעית שמלפני ביהמ"ד חסידים בבתי אונגארין‪,‬‬ ‫ואת תפלתו קבע בביהמ"ד דבתי נייטין בצל אותה‬ ‫חבורה קדושה מגדולי וחכמי ירושלם‪ ,‬בכל יום לאחר‬ ‫התפלה היה מטייל ארוכות וקצרות עם הרה"ג רבי‬ ‫אברהם ישראל געליס זצ"ל יו"ר ועד השחיטה של‬

‫טו‬

‫העדה החרדית תוך שהם משוחחים בדברי תורה‬ ‫עמוקים‪ ,‬ולאחר מכן היה רבי מאיר נכנס לביתו של‬ ‫רבי אברהם ישראל שם טעם משהו‪ ,‬ושוב ישב כל‬ ‫היום על התורה ועל העבודה במסי"נ‪.‬‬ ‫בהקפדתו על כל קוץ ותג של הלכה היה מן‬ ‫היחידים שבדור‪ ,‬וחיבה יתירה רחש למצוות שהזמן‬ ‫גרמא‪ ,‬אפיית המצות שלו היה בשיא ההידור והכשרות‬ ‫ובעצמו עסק בה והשגיח על כל סדרי האפיה‪ ,‬רבי‬ ‫מאיר גם הקפיד לעשות בעצמו יין משובח לד' כוסות‪,‬‬ ‫ומשנה לשנה השאיר מיינו כדי שיהי' לו יין ישן אשר‬ ‫לא היה כמותו לטובה‪.‬‬ ‫מספר הרה"ג רבי גדלי' הלוי סג"ל שליט"א כי על‬ ‫אף שרבי מאיר היה מעדת הפרושים‪ ,‬אך יש לציין כי‬ ‫במוצש"ק נהג כשיטת רבינו תם בצאת הכוכבים‪ ,‬ועל כן‬ ‫היה מנהגו להתפלל תפלת ערבית במוצש"ק בביהכנ"ס‬ ‫"קהל יראים חסידים" אשר שם התפללו תפלת ערבית‬ ‫בזמן צה"כ לר"ת‪ .‬סיפר עוד הגאון רבי אלי' זלאטניק‬ ‫זצ"ל כי נכנס פעם במוצש"ק לביתו של רבי מאיר‬ ‫בשעה ‪ 1.30‬לשא"י )שעה ומחצה לאחר השקיעה(‪ ,‬והנה כבר‬ ‫מצא את רבי מאיר כשהוא מיסב על שולחנו ועורך‬ ‫סעודת מלוה מלכה‪ ,‬כשמפה לבנה פרוסה על השולחן‬ ‫ושני נרות דולקים עליו‪ ,‬בראותו את רבי אלי' פנה אליו‬ ‫באמרו‪" :‬אלינקע אט אזוי זאלסטו זיך פיהרן"! )כך תנהג‪,‬‬ ‫א"ה‪ :‬וכן מבואר במשנ"ב סי' ש' ס"ק ב'(‪.‬‬

‫כל מעשיו ופעולותיו של רבי מאיר היו שקולים‬ ‫ומדודים בפלס מאזנים של תורה‪ ,‬כאדם גדול אשר‬ ‫דברי התורה היו נר לרגליו‪ ,‬סיפר מורנו הגאון רבי אהרן‬ ‫קאצינעלנבויגן זצ"ל כי כאשר התעוררה שאלה וספק‬ ‫בהלכה בפני רבי מאיר ועמיתו וידידו הגה"צ רבי‬ ‫עקיבה פרוש זצ"ל‪ ,‬אם בעניני מלחמת ה' וכדומה דבר‬ ‫הטעון בירור יסודי בהלכה‪ ,‬היו נכנסים לאוצר הספרים‬ ‫של הגה"ק רבי חיים ברלין זצוק"ל שבו היו ספרים‬ ‫רבים‪ ,‬ושם ביררו וליבנו את הדבר לאשורו‪.‬‬ ‫מלבד מלחמתו הידועה והמפורסמת שערך רבי‬ ‫מאיר כנגד הכופרים הציונים ובפרט ברבם הצבוע אותו‬ ‫האיש קוק שר"י‪ ,‬וכפי שיסופר עוד להלן בארוכה‬ ‫בעזה"י‪ ,‬היה רבי מאיר ער ומעורר לכל דבר שבקדושה‪,‬‬ ‫מספר הרה"צ רבי חיים פריד שליט"א מזקני ירושלם כי‬ ‫בכל ערש"ק בזמן הדלקת הנרות היה רבי מאיר יוצא‬ ‫מביתו שבבתי אונגארין עם "טרומייטער" )חצוצרה(‬ ‫בידו‪ ,‬והיה הולך אל השער הראשי היוצא מבתי‬ ‫אונגארין לעבר שכונת בית ישראל‪ ,‬שם היה תוקע כמה‬ ‫תקיעות להכריז על קבלת שבת מלכתא‪.‬‬ ‫בטחונו בהקב"ה היה חזק ואמיץ ביותר‪ ,‬סיפר‬ ‫הרה"ג רבי נחמן דובינקי זצ"ל כי כאשר נצרך רבי מאיר‬ ‫לכסף בשביל לחתן את בתו ‪ -‬עם הרה"צ רבי אברהם‬ ‫יעקב טורנהיים זצ"ל ‪ -‬הלכו הגה"צ רבי דוד טיקטינער‬ ‫זצ"ל יחד עם הגה"צ רבי זעליג ליב ב"ר טודרוס זצ"ל‬ ‫לאסוף כסף בשבילו‪ ,‬ונסעו עד לשכונת גבעת שאול‬ ‫ועלתה להם הנסיעה ד' פיאסטער‪ ,‬והנה להוותם קבלו‬ ‫שם בדיוק ד' פיאסטער‪ ,‬והיו קצת מיואשים כי לא‬ ‫הרוויחו כלום‪ ,‬וכשחזרו סיפרו זאת לרבי מאיר‪ ,‬אך הוא‬ ‫צחק מהם כי הלא נשאר עוד חודש שלם עד מועד‬ ‫החתונה ובודאי יזמין הקב"ה את כל הכסף הנצרך‪,‬‬ ‫והמשיך לעסוק בתורה‪ ,‬ואמנם כן היה שהצליחו‬ ‫בחודש ההוא עד שהיה ביכלתו לתת אף נדן נכבד‪.‬‬ ‫המשך יבוא אי " ה‬

‫ה‬

‫כב‪.‬‬

‫כה‪.‬‬

‫כבר הבאתי לעיל לשונו הזהב של המהר"ל וז"ל‪ :‬ענין הראשון‬ ‫)פירוש שלא יעלו בחומה( כי מה שלא יעלו בחומה דבר זה הוא שיהיו‬ ‫גורעים הגלות באשר הגלות הוא הפירוד‪ ,‬ואם יעלו בחומה כקיבוץ‬ ‫לארץ הרי דבר זה נחשב גרעון גלות יעו"ש‪ ,‬נראה ברור מה שרש"י‬ ‫שם מפרש יחד זה לאו ביום אחד אלא הפירוש הוא בתקופה אחד‬ ‫שבזה גורעים הגלות‪ ,‬כמו היום באלו הארבעים שנה כבר נתקבצו‬ ‫ובאו לשם קרוב לארבע מיליון יהודים זה ברור לכו"ע שזה גרעון‬ ‫גדול לגלות‪¯Â·Èˆ‰ ÔÓ ˜ÏÁ Ì˘Ï Íω˘ „ÈÁÈ „ÈÁÈ ÏÎ ÂÏÈه ,‬‬ ‫‪ ,‰ÓÂÁ· ÂÏÚÈ ‡Ï˘ ‰Ú·˘‰ ÏÚ ¯·ÂÚÂ‬כמו שהבאתי לעיל באות ז'‬ ‫דכל יחיד חלק מן הציבור‪ ,‬ובעזרת השם נבאר זה יותר באריכות‪.‬‬

‫הנה האו"ח הק' פ' קדושים עה"כ ושמרתם וכו'‪ ,‬ולא תקיא‬ ‫אתכם הארץ וכו' וז"ל‪ :‬טעם שהוצרך לומר פעם אחרת פסוק זה‬ ‫הגם שכבר אמר כן בפרשת אחרי‪ ,‬נתכוון לומר שצריכין לשמור‬ ‫המצות לבל יתבטלו בין מהם ובין מזולתם ובזה לא תקיא הארץ‪,‬‬ ‫‪ÌȯÓ¢‰ Ì‚ ı¯‡‰ ‡È˜˙ ˙ˆӉ ÌÈ¯Ó˘ ÂÈ‰È ‡Ï ̇˘ ˙„ÓÏ ‡‰‬‬ ‫‪ Â¯Ó˘ ‡Ï˘· ÂÁÈÓ ‡Ï˘ ÏÚ‬עכ"ל‪.‬‬ ‫ולפי זה רואין האחריות הנורא למחות כיון שבתקופת זמנינו‬ ‫עקרו בידים הג' שבועות על ידי עשיית מדינה‪ ,‬והמדינה של‬ ‫הציונות בנויה על העליה ותמיד מרעישין העולם עבור יותר ויותר‬ ‫עליה‪„·Ï ‡Ï ,‰ÓÂÁ· ‰ÈÏÚ ÏÚ ˙ÂÁÓÏ „Á‡ ÏÎÏ Ï„‚ ·ÂÈÁ ˘È ,‬‬ ‫˘‪ÌÈ˙ ̉ ‰Ê· ‡Ï‰ ,̉ÓÚ ÌÈÙ¯ˆÓ ÔÎ Ì‚ ‡Ï‡ ÌÈÁÂÓ ‡Ï‬‬ ‫‪ÔÎÏ ,ÂÈÓÊ· ˙¯ÂÓÁ‰ ˙¯ȷډ ÔÓ ‰Ê˘ ‰ÓÂÁ· ‰ÈÏÚ ÏÚ ‰ÓÎÒ‰‬‬ ‫‪.ÂÓ˜ӷ „ÂÓÏÏ Ï„˙˘È˘ ‰¯Â˙ È· ÏÎÏ ‰ÂΉ ‰ˆÚ‰‬‬

‫כג‪.‬‬ ‫כשאנו עוסקין בזה הענין נבין מה דאיתא )בכתובות קיא‪ (.‬אמר רבי‬ ‫אלעזר אמר להם הקב"ה לישראל אם אתם מקיימין את השבועה‬ ‫מוטב ואם לאו אני מתיר את בשרכם וכו'‪ ,‬ופירש רש"י ז"ל מתיר‬ ‫את בשרכם לשון הפקר יעוי"ש‪.‬‬ ‫וצריכין להבין אמאי לא קאמר מפקיר את בשרכם דמתיר משמע‬ ‫דבר שהיה קשור מתחלה ואח"כ מתירה‪ ,‬אבל נלענ"ד דכאן רצה‬ ‫לפרש דכאן חכז"ל מרמזים „‪˙‡ ¯È˜ÙÓ Ï˘ ¯Ó‰ ˘ÂÚ‰ ÔÓ ıÂÁ‬‬ ‫·˘¯‪Ș· ‡Â‰˘ ÈÓÏ Ú„ÈÎ ,Ìί˘· ˙‡ ¯È˙Ó Ï˘ ˘ÂÚ‰ Ì‚ ‡· ÌÎ‬‬ ‫·‪ ,‰ÏÁÓ Â˙‡ Â‰Ê˘ Ú·Ë‬ואין כאן מקומו להאריך ודי לחכימא‬ ‫ברמיזא‪.‬‬

‫כד‪.‬‬ ‫הנה מרן הגאון רבי אלחנן בונם ווסרמאן זצוק"ל כתב בספר‬ ‫קובץ מאמרים דף קכ"ז וז"ל‪ :‬במשך הזמן המציאו תחבולות חדשה‬ ‫אמרו אמנם התורה טובה היא אלא שיש להוסיף עליה תורה אחרת‪,‬‬ ‫והתחבולות האלה שאותן מזכיר הרמב"ם היו באות מבחוץ השתמשו‬ ‫בו הגויים‪ ,‬כעת בעקבתא דמשיחא משתמשים בכל אלה הכופרים‬ ‫משלנו ביד חזקה כשיש להם הזדמנות לכך וכו'‪ ,‬והחולה השלישי‬ ‫הוספת תורה על תורתינו מוגשמת על ידי הלאומיים דתיים‪,‬‬ ‫באחרונה הכניסו בלבול דעות וערבוב מושגים לתוך מחננו‪ ,‬לפני‬ ‫הופעתם ידוע הי' כי יהודי נחשב רק שומר התורה‪ ,‬והכופר בתורה‬ ‫דינו כמשומד ואין לו שום קשר אתנו‪ ,‬והלאומיים‪-‬הדתיים טוענים‬ ‫אחרת‪ .‬אמנם כופר הוא אבל מכיון שהוא בעל הכרה לאומית משלנו‬ ‫הוא וכו'‪ ,‬והמה מכשירין כופרים להיות מנהיגים בישראל‪.‬‬ ‫נאמר "מצרף לכסף וכור לזהב איש לפי מהללו"‪ ,‬הכסף נבחן על‬ ‫ידי מצרף הזהב על ידי כור ואדם איך נבחן האדם לדעת מה הוא‬ ‫בפנימיות לפי מהללו יש לבחון את מי הוא מהלל‪ ,‬אם דרכו להלל‬ ‫טובים תמיד סימן כי גם הוא טוב מעיקרו‪ ,‬ואם מדרכו להלל‬ ‫רשעים סימן שאף הוא נמנה עליהם‪ ,‬מששומעים בשבח מי מדברים‬ ‫הלאומיים‪-‬הדתיים יודעים גם מה טיבם‪ .‬ברור כי חובבי תורה אינם‬ ‫מחבבים שונאי תורה‪ ,‬המכבד את התורה לא יכבד מבזי תורה לא‬ ‫לחנם הלך זרזיר אצל עורב אלא מפני שהוא מינו חלק כבוד‬ ‫לרשעים אש היא עד אבדון תבא )שע"ת לר"י(‪.‬‬

‫כו‪.‬‬ ‫הנה בזוה"ק פרשת ויקרא דף ו' ובזוה"ק פ' פקודי דף רל"ט‬ ‫ובתיקונים מבואר שהגאולה צריך להיות על ידי הקב"ה בעצמו ואסור‬ ‫לנו לעשות שום השתדלות עבור הגאולה‪ ,‬וכיון שיהיה על ידי הקב"ה‬ ‫בעצמו על כן יהיה גאולה לעולם‪ ,‬יעו"ש באורך בביאור אור החמה‪.‬‬

‫כז‪.‬‬ ‫אומרים בשם הגאון רבי חיים הלוי סאלאווייציק זצוק"ל אמר‬ ‫שהיצר הרע בדרך כלל אין לו שליטה על ישראל להסיתן לדבר‬ ‫עבירה רק בלבוש של מצוה ואין זה לפי כוחותיו‪ ,‬על כן ניסה פעם‬ ‫אחת להסית שלא בלבוש מצוה ‪ -‬וזה ציונות‪.‬‬ ‫תלמידו המובהק הגאון רבי ברוך בער ז"ל שהיה נוכח בשעה‬ ‫שרבי חיים ז"ל אמר זה תמה על הסיפא שבדבריו‪ ,‬וראה רבי חיים‬ ‫את תמיהתו והוסיף וכי לבוש של מצוה יש בזה‪ ,‬וכל זה היה קודם‬ ‫המלחמה העולמית שהיה אז גאוני וצדיקי עולם והם ידעו שזה היה‬ ‫בלבוש של עבירה‪¯ˆÈ‰ ˙‡Ê‰ ÏÙ˘ ¯Â„· ÌÂȉ ÂÈ··Ï Ô·‡„Ï Ï·‡ ,‬‬ ‫‪˙ÈÂȈ‰ ˙Ï˘ÓÓ ˙Á˙ Ô˙ÂÏÚ‰Ï ‰¯Â˙ È· ‰·¯‰ „ÂÎÏÏ ÁÈÏˆÓ Ú¯‰‬‬ ‫·‪.‰ÂˆÓ Ï˘ ˘Â·Ï‬‬

‫כח‪.‬‬ ‫כפי שידוע מהגר"ח זצ"ל כשהיה צריך לכתוב על רב שלא היה‬ ‫מכיר אותו ‪ -‬שאל מה אומרים עליו הציונים‪ ,‬אם משבחים אותו‬ ‫הציונים יש להפחית בתואר עליו‪ ,‬ובמצב ששופכים עליו בוז כן אדע‬ ‫להרבות בתוארי כבוד‪ ,‬והביאור בדבריו הקדושים דאיתא )בברכות‬ ‫ס"א‪ (:‬תניא רבי יוסי הגלילי אומר צדיקים יצר טוב שופטן וכו'‪ ,‬רשעים‬ ‫יצר הרע שופטן וכו'‪ ,‬בינונים זה וזה שופטן וכו' )וביבמות כ‪ (.‬ס"ל לרבא‬ ‫דמי שעובר עבירה אחת נקרא רשע יעו"ש והולך לשיטתו )בשבת מ‪(.‬‬ ‫)וסנהדרין י'‪) (.‬ברכות כב‪ (:‬נמצא מי שיש בידו עבירות היצר הרע שופטו‪,‬‬ ‫אם כן בבעל עבירה אם יש לו התעוררות לאיזו דבר צריכין לבדוק‬ ‫הרבה הרבה אם זה לא בא מכח היצר הרע‪ ,‬ובפרט אם רשעים‬ ‫גמורים מהללין איזו רב משמע שזה בא מכח היצר הרע‪.‬‬

‫גיליונות פרשת השבוע להורדה ‪www.ladaat.net/gilionot.php‬‬