עוינות ופחד מפני דוד ,שמואל א' פרק יח' פס' ו' – יז'
א .רש"י )י( יתנבא -ואשתטי .נביא ושוטה מדברים דברי רמזים שאינם ניכרים:
ב .רלב"ג )ט( עוין את דוד -הרצון בו שהיה מביט אליו מבט השונא באופן שהיה כל מעייניו בו להשחיתו כפי היכלת אם בלקיחת תחבולות אם להרגו בידיו באופן שלא יהיה דוד נשמר מזה והנה היה מהתחבולות האלו כי כשבאה רוח אלהים רעה אל שאול והיה מדבר בתוך הבית דברים מבולבלים בסבת הרוח הרעה והיה מדרך דוד לנגן לפניו בידו להסיר הרוח הרעה ממנו והנה היה לתחבולות שאול שלקח אז החנית בידו וחשב להכות בו דוד בעת היותו מנגן לפניו באופן שיהרגנו כי אז לא יהיה דוד נשמר מזה: )יד( והנה היה דוד מצליח מאד בכל דרכיו והיה הש"י עמו וזה הוסיף יראה לשאול מפני דוד ,מצורף לזה שכבר היה זה סבה אל שכל ישראל ויהודה אוהבים את דוד כי היה יוצא ובא לפניהם ,וכראות שאול זה התחכ' לתת לו בתו באופן שנדר בעת הלחמו עם גלית וחשב שיהיה זה כלי להפיל דוד ביד פלשתים כי התנה עמו שילחם מלחמות ה' בפלשתי':
ג .מלבי"ם )ט( ויהי שאול עוין את דוד -נתן עניניו בלבו ,בחשבו כי הוא האיש ,שאמר הנביא ,ונתנה לרעך הטוב ממך ,ולכן התחיל לחשוב עליו מחשבות להרגו ,וזה יספר מפה והלאה: )י( ויהי ) -הפעם הראשון שרצה להרגו( ע"י מחשבה זו נכנס בו רוח רעה ,ויתנבא ) -דע כי כ"מ שכתוב פעל מתנבא בהתפעל מורה על נבואה בלתי גמורה כי זה מנהג ההתפעל להורות או מעשה מדומה כמו יש מתעשר מתרושש ,ומזה המין אומר מתנבא אצל שאול . . . ,או מורה על ההרגל והתלמדות ,את האלהים התהלך נח ,ובא על בני הנביאים ,ויהושע אמר אלדד ומידד מתנבאים ר"ל מתלמדים לנבואה ,משא"כ על הנבואה המוחלטת בא בבנין הכבד או בנפעל( ר"ל בשגעונו היה כמגיד עתידות כי דוד יקח מלכותו: )יג( ויסירהו -חשב להשפילו שלא יהיה עוד קרוב למלך ושר צבא רק שר אלף ,וגם בזה לא הועיל ,כי ויצא ויבא לפני העם - שהעם מעצמם לא עשו דבר בלעדיו ,והיה היוצא ובא לפניהם: )כה( ושאול חשב להפיל את דוד -ר"ל כי אם לוחמים והורגים בדרך מלחמה אין בזה משטמה על השר הצבא ,אבל אם יפול על אנשים היושבים לבטח ,וכורת ערלותיהם דרך גנאי ,זה אינו דרך מלחמה רק דרך צורר ומתנקם שבהכרח ישמרו הפלשתים עליו איבה גדולה ויתנכלו לנקום בו:
)כח( וירא במה שגם תחבולה זו לא הזיקה ידע ידיעה ברורה שה' אתו ,וגם מיכל אהבתהו וזה יחזיק בידו להגיע למלכות: )ל( ויצאו -באמת כאשר חשב שאול שע"י שיכרות ערלות פלשתים יגורו אתו מלחמות עד מות בעד חרפתם כן היתה כי יצאו שרי פלשתים -לנקום מדוד ,אבל דוד לא התחבא מפניהם ,ונלחם והשכיל -יותר מכל עבדי שאול -ותחת שחשב שאול להפילו עי"כ ביד פלשתים היה להפך כי וייקר שמו מאד:
ד .תלמוד בבלי מסכת יבמות דף עו עמוד ב א"ר יוחנן ,דאמר קרא) :שמא"א יז( וכראות שאול את דוד יוצא לקראת הפלשתי אמר אל אבנר שר הצבא בן מי זה הנער אבנר ויאמר אבנר חי נפשך המלך אם ידעתי ,ולא ידע ליה? והכתיב) :שם טז( ויאהבהו מאד ויהי לו נושא כלים! אלא אאבוה קא משאיל .ואביו לא ידע ליה? והכתיב) :שם יז( והאיש בימי שאול זקן בא באנשים ,ואמר רב ואיתימא רבי אבא :זה ישי אבי דוד, שנכנס באוכלוסא ויצא באוכלוסא! ה"ק שאול :אי מפרץ אתי ,אי מזרח אתי? אי מפרץ אתי -מלכא הוי ,שהמלך פורץ לעשות דרך ואין ממחין בידו ,אי מזרח אתי -חשיבא בעלמא ליהוי .
ה .מדרש תנחומא )בובר( פרשת וישב סימן יט ]יט[ ]ד"א ויוסף הורד מצרימה[ .זש"ה כי עזה כמות אהבה )שה"ש ח ו( ,אהבה שאהב יעקב לרחל ,שנאמר ויאהב יעקב את רחל )בר' כט יח( קשה כשאול קנאה )שה"ש ח' ו( ,שקנאת רחל באחותה ,ומה תעשה אהבה בצד קנאה .ד"א כי עזה כמות אהבה ,אהבת יונתן ודוד ,שנאמר ונפש יונתן נקשרה בנפש דוד ויאהבהו יונתן כנפשו )ש"א יח א( ,קשה כשאול קנאה ,שקינא שאול בדוד ,ומה תעשה אהבה בצד קנאה .ד"א כי עזה כמות אהבה ,אהבה שאהב יעקב ליוסף ,שנאמר וישראל אהב את יוסף )בר' לז ג( ,קשה כשאול קנאה שקינאו בו אחיו ,ומה תעשה אהבה בצד קנאה ,ומי גרם ליוסף לבוא לידי שנאה ,שהאהבה שאהב אותו אביו יותר מדאי.