Deey Chochma Lenafshekha Ekev 2009

‫של"ס פר' עקב תשס"ח‬

‫ג‬

‫דא"ח רעוא דרעוין פרשת עקב תשס"ח‬ ‫של"ס פר' עקב תשס"ח‬

‫שׂיתם‬ ‫שׂ ‪¤‬‬ ‫וע ¦‬ ‫שׁמר ‪¤‬תּ ם © ‪£‬‬ ‫שׁ©§‬ ‫הא ‪¤‬לּ ה וּ §‬ ‫פּטים ¨ ‪¥‬‬ ‫שׁמע וּ ן ‪¥‬את ©ה ¦מּ §‬ ‫עקב ¦תּ §‬ ‫§והיה ‪¤ ¥‬‬ ‫¨¨‬ ‫יתם‬ ‫מר‬ ‫שׁ ¨פּ ¦טים‬ ‫שׁ §מע‬ ‫והיה‬ ‫שׁ ©בּ ע‬ ‫שׁ ר ¦נ §‬ ‫א‪¤‬‬ ‫החסד ‪£‬‬ ‫ואת © ‪¤ ¤‬‬ ‫בּרית § ‪¤‬‬ ‫אלהיך § ¨‬ ‫שׁמר ה ' ¡ ‪¨ ¤ Ÿ‬‬ ‫אתם §ו ¨‬ ‫‪¨Ÿ‬‬ ‫לך ‪¤‬את ©ה §בּ ¦רית‬ ‫שׁ ©מר‬ ‫לאבתיך ‪) :‬דברים פרק ז'‪ ,‬י"ב(‬ ‫© ‪¨ ¤Ÿ £‬‬ ‫פרש"י הק'‪ :‬והיה עקב תשמעון‪ .‬אם‬ ‫המצות קלות שאדם דש בעקביו תשמעון‪:‬‬ ‫ושמר ה' אלהיך לך את הברית וגו'‪.‬‬ ‫ישמור לך הבטחתו‪:‬‬

‫המיטה‪ ,‬חוץ מאריכות הכונות שיש בזה‪,‬‬ ‫האריכו ביותר להיות ממארי דחושבנא‪,‬‬ ‫ולאו דווקא קודם השינה‪ ,‬אלא כל היום הם‬ ‫מבעלי החשבון‪ ,‬לקיים כל תנועה ופעולה‬ ‫לכבודו ית"ש‪.‬‬

‫א‪ .‬ע"י חשבון הנפש נכלל בשכינה‬ ‫הק' שבנינה מן הגבורות‬

‫כי השכינה הק' היא בחי' אש‪ ,‬וכי איך‬ ‫אפשר להדבק בשכינה שהיא אש‪,‬‬ ‫לזאת צריכים לדעת איך להכנס למלכות ה'‬ ‫שלא ישרף ח"ו מאש המלכות‪ .‬ועיקר‬ ‫הכניסה האמיתית הוא ע"י שהוא חי עם‬ ‫חשבון הנפש‪ .‬היכן הוא אוחז בתורה‬ ‫ועבודה‪ ,‬ומה יש לשנות‪ ,‬וכו'‪ ,‬בזה הוא‬ ‫נכלל בשכינה הק'‪ .‬ואינו נשרף מהאש‪,‬‬ ‫אדרבה עליו נאמר ואתם הדבקים וכו' חיים‬ ‫כולכם היום‪.‬‬

‫והיה עקב תשמעון‪ ,‬עקב הוא בחי'‬ ‫מלכות‪ .‬ועיקר עבודת האדם‬ ‫לבנות ולגלות מלכות ה' בעולם‪ ,‬וזאת ע"י‬ ‫שמחשב חשבונו של עולם‪ ,‬ועוסק בכל יום‬ ‫בחשבון הנפש איפה הוא אוחז בעולם‪ ,‬בזה‬ ‫הוא דבוק במדרגת המלכות שנקראת‬ ‫בשם 'חשבון' )ספר הליקוטים כי תשא(‪ .‬כי‬ ‫מלכות היא בבחי' שלחן בצפון )פירוש הרמ"ק‬ ‫על ס' יצירה פ"ב(‪ ,‬שעיקר בניינה מגבורות‪.‬‬ ‫וכשאדם מתחיל לחשבן חשבונו של עולם‪,‬‬ ‫הרי הוא בבחי' גבורות‪ ,‬כי צריך לזה‬ ‫התגברות גדולה מאד‪ ,‬לעשות חשבון נפשו‬ ‫שלא יהיה ח"ו כעבדא דבהפקירא ניחא‬ ‫ליה‪ ,‬ורק עי"ז זוכה לבנות השכינה הק'‪.‬‬

‫וזוהי‬

‫עבודת הצדיקים שהאריכו‬ ‫בהעבודה דקריאת שמע שעל‬

‫ב‪ .‬ע"י שמאריך בד' דאחד היינו‬ ‫שמאריך על שלחנו להאיר ולהמתיק‬ ‫את בחי' העניים‬ ‫וכיון שבנין המלכות בגבורות‪ ,‬בחי'‬ ‫שלחן בצפון‪ ,‬לכן צריך להאריך‬ ‫על שלחנו להשפיע הארה להשכינה‬ ‫להוציאה מעניותה‪ .‬וכדאי' בזה"ק )עקב רעג‪(:‬‬

‫ד‬

‫דעה חכמה לנפשך‬

‫"שביעאה לארכאה על פתורא בגין עניים‬ ‫ובגין דא כל המאריך על שלחנו מאריכין לו‬ ‫ימיו ושנותיו‪ .‬ובג"כ וצדקה תציל ממות‪.‬‬ ‫דעני חשוב כמת ואיהו מחיה ליה‪ ,‬אוף הכי‬ ‫קב"ה מחיה ליה‪ .‬ועוד באורח רזא דכלהו‬ ‫עניים מסטרא דאת ד' דאתמר בה דלותי‬ ‫ולי יהושע‪ .‬ואות ד' דאחד דצריך לארכאה‬ ‫בה‪ .‬הה"ד להאריך ימים על ממלכתו ובג"ד‬ ‫צריך לארכאה על פתורא דאיהי ד' כלילא‬ ‫מד' רגלין דפתורא‪ ,‬בגין יקרא דאת דלי"ת‬ ‫צריך לארכאה על פתורא בגין עניי"‪.‬‬ ‫בזה גילה הינוקא לרשב"י שהדרך היחידה‬ ‫להמתיק הגבורות שבמלכות הוא רק‬ ‫ע"י ארוממך ה' כי דיליתני‪ ,‬לכוון שמע‬ ‫ישראל ה"א ה' אחד‪ ,‬לחבר א"ח עם ד'‪,‬‬ ‫שהוא בחינת מה שצריך להאריך על‬ ‫שלחנו‪ ,‬להאריך בד' דאחד עד שיבואו‬ ‫עניים על שלחנו‪ ,‬היינו שמאריך בענין‬ ‫החשבון הנפש שהיא בחי' שלחן ד'‪ ,‬עד‬ ‫שיבואו עניים היינו להעלות כל העניות‬ ‫שבדעת על שלחן החשבון הנפש‪ ,‬ובזה‬ ‫לתקן כל העניות שלו‪.‬‬ ‫ומי שאינו עושה חשבון הנפש‪ ,‬ואינו‬ ‫מאריך על שלחנו‪ ,‬אזי אינן באים כל‬ ‫העניים לקבל האור‪ ,‬ונשארים בעניות ח"ו‪,‬‬ ‫לכן צריך להאריך בחשבונו של עולם‬ ‫להאיר אל העניים‪ ,‬לחבר א"ח לד'‪ ,‬לעשות‬ ‫חשבון הנפש לתקן כל המצבים שהם‬ ‫בבחי' עניות‪ .‬ופשוט הוא שעצבות ומרה‬ ‫שחורה אינו חשבון הנפש כלל‪ ,‬אלא עיקר‬ ‫הכונה צ"ל להאיר במידת המלכות מט'‬ ‫ספירות עליונות‪ .‬היינו להאיר במקום‬ ‫הקטנות את שלימות אור הדעת‪.‬‬

‫ג‪ .‬תכלית כל אדם לבא לדרגת‬ ‫אדה"ר קודם החטא בחי' א"ק‬ ‫ובענין חשבון הנפש לא יאמר האדם‬ ‫שכבר השיג איזה דרגא ויסתפק‬ ‫בזה‪ ,‬כי השי"ת ברא את העולם לגלות‬ ‫אלקותו ויחודו ית' בכל העולמות‪ ,‬ותחילת‬ ‫ההתגלות הוא ע"י א"ק )אדם קדמון(‪ ,‬שהו"ע‬ ‫גילוי כלל נשמת ישראל וכל התוה"ק‪,‬‬ ‫ותכלית האדם להכלל בכל האורות‬ ‫והדביקות שבבחי' א"ק‪ ,‬שכל אדם יהיה‬ ‫במעלת אדה"ר קודם החטא‪.‬‬

‫ד‪ .‬וישם מדברה כעדן וערבתה כגן‬ ‫ה'‬ ‫כתיב 'כי ניחם ה' ציון ניחם כל חרבותיה‬ ‫וישם מדברה כעדן וערבתה כגן‬ ‫ה'' )ישעיה נ"א‪ ,‬ג'(‪ .‬דעבודת האדם להסיר כל‬ ‫בחי' הערבות שיהיו כגן ה'‪ ,‬ערבה הוא‬ ‫כינוי למקום שהיה בנוי ואח"כ נחרב‪ ,‬וכן‬ ‫נשמת האדם באה מתחת כסא הכבוד‬ ‫צחה ונקיה‪ ,‬וע"י עבירות והחורבנות‬ ‫נעשית בבחי' ערבה ומדבר שממה‪ .‬אך ע"י‬ ‫שהאדם שב בתשובה זוכה לנחמה‪ ,‬בחי' כי‬ ‫ניחם ה' את ציון‪.‬‬

‫ה‪ .‬כל פעולה טובה שהאדם רוצה‬ ‫לקיים‪ ,‬עליו רק להתחיל להכנס‬ ‫בזאת העבודה‪ ,‬ובזה מתקן בחי'ה‬ ‫מלכות‪ ,‬ושאר הספירות כבר‬ ‫יסייעוהו להשלים מלמעלה‬ ‫כשנכנסים בחשבונו של עולם‪ ,‬צריך‬ ‫לדעת שהשי"ת רוצה‬ ‫לעזור לך וללמד אותך איך לעשות את‬

‫של"ס פר' עקב תשס"ח‬ ‫החשבון כראוי‪ .‬וכמ"ש הרה"ק החוזה‬ ‫מלובלין זיע"א שכל יהודי צ"ל בבחי' משה‬ ‫רבינו דכתיב ביה 'ויקם משה את המשכן'‪,‬‬ ‫ודרשו חז"ל )תנחומא פקודי י"א( שמשה רבינו‬ ‫התחיל לעשות ונבנה המשכן מאליו‪ ,‬וכן‬ ‫במעשה במנורה‪ .‬כמו כן בחשבון הנפש‬ ‫צריך אמונה שהשי"ת יסייעו‪ ,‬צריך רק‬ ‫לפתוח פתח‪ .‬כי ישנן י' ספירות‪ ,‬כשאדם‬ ‫משבר מלכות דקלי' בכלשהו‪ ,‬גם שקשה לו‬ ‫מאד לתקן איזה ענין בשלימות‪ ,‬אבל‬ ‫מתאמץ להתחיל משהו בזאת העבודה‪,‬‬ ‫כלשהו חשבון הנפש‪ ,‬בזה מעלה את‬ ‫המלכות דקדושה‪ ,‬ואז צריך אמונה‬ ‫שהבורא יסייענו להשלים הכל‪ .‬כי קשה‬ ‫מאד להשלים הדבר‪ .‬רק כשהתחיל לעשות‬ ‫מה שבידו לשבר מלכות דקלי'‪ ,‬אזי יאמין‬ ‫שה' יסייע בידו להשלים הט' ספירות‬ ‫האחרות‪ .‬כי בכל עבודה ישנן י"ס‪.‬‬

‫ו‪ .‬סוד הרמת נה"י דא"ק‪ ,‬שמצמצם‬ ‫עצמו ומוסר הכל בידי ה'‬ ‫אי' בריש עץ חיים שכאשר עלה ברצונו‬ ‫להאציל העולמות העלה את נה"י‬ ‫דא"ק למקום החג"ת כדי שיהיה מקום‬ ‫לגלות כל העולמות התחתונים‪ .‬וביאור‬ ‫הענין שכדי לגלות אלקותו ית' בתחתונים‬ ‫להשלים היחוד‪ ,‬צמצם האורות למעלה‪.‬‬ ‫היינו שכל דבר לפני שפועלים להוציאו מן‬ ‫הכח אל הפועל‪ ,‬צריך להתחיל הדבר בכח‬ ‫ואח"כ נשלם בפועל‪ .‬כן בעבודת חשבון‬ ‫הנפש הנ"ל‪ ,‬כשאדם עושה חשבון הנפש‬ ‫על מעשיו בעולם‪ ,‬ומתעורר לשנות דרכיו‬ ‫אפי' בכלשהו‪ ,‬כיון שחישב מה ה' רוצה‬ ‫ממנו‪ ,‬הרי התחיל לבנות בחי' מלכות‪,‬‬

‫ה‬

‫וכשממשיך להאמין שהמלכות היא בידי‬ ‫השי"ת לבנותה‪ ,‬ולא רק בידי עצמו‪ ,‬ורק‬ ‫כשהשי"ת יעזרנו יזכה להשלים הדבר‪ ,‬בזה‬ ‫הוא משבר המלכות דקלי'‪ ,‬כי מוסר‬ ‫המלוכה להשי"ת‪ ,‬ובזה גורם יחוד עליון‪.‬‬ ‫ע"י שמעלה המלכות למעלה ויודע שאינו‬ ‫יכול לבדו רק מאמין באמונה שלימה‬ ‫שהשי"ת יעזור‪ .‬וכן בכל דבר שבקדושה‪,‬‬ ‫אפי' כשרואה אדם ללמוד איזה ספר‪,‬‬ ‫ומתחיל ללמוד ואינו מבין כלל‪ ,‬אם אינו‬ ‫מתייאש‪ ,‬אלא מתחיל כמה שיכול‪ ,‬ומוסר‬ ‫הדבר בידי ה'‪ ,‬אזי הוא מתקשר לבחי'‬ ‫מלכות דקדושה ביודעו שאי"ז תלוי בידו רק‬ ‫בידי ה'‪ .‬וזהו ענין הרמת נה"י דא"ק כלפי‬ ‫מעלה‪ ,‬וכמשי"ת להלן‪.‬‬

‫ז‪ .‬יחוד ע"ב וס"ג דא"ק‪ ,‬חיבור יש‬ ‫ואין‪ ,‬לעשות כפי יכלתו‪ ,‬ולמסור‬ ‫הכל לה'‬ ‫ע"י שהאדם מאמין בגודל עוצם מעלת‬ ‫ההתחלה‪ ,‬וממשיך להאמין שהשי"ת‬ ‫יהיה בעזרו לתקן הדבר בשלימות‪ ,‬עי"ז‬ ‫עולה העלאת מ"ן ומייחד יחוד העליון ע"ב‬ ‫וס"ג דא"ק‪ ,‬שורש יש ואין‪ .‬כי ה' רוצה כן‬ ‫שתפעל‪ ,‬וה' רוצה שתסמוך רק עליו לבד‪,‬‬ ‫בזה שאתה עושה כפי יכלתך ואתה סומך‬ ‫על ה'‪ ,‬בזה נולד שם מ"ה החדש‪ ,‬כי זה יחוד‬ ‫יש ואין שממנו נולד מ"ה החדש‪ ,‬כח העליון‬ ‫והנורא שיוכל כן להוציא לפועל‪ ,‬ע"י שזוכר‬ ‫'כי הוא הנותן לך כח לעשות חיל'‪.‬‬ ‫והנה רוב אנשים אינם מבעלי החשבון‬ ‫כלל‪ ,‬כי מרוב יאוש נפלו‬ ‫מהתבוננות הזה‪ ,‬שהרי כ"פ התחיל ולא‬ ‫הצליח‪ ,‬וגם בכל פעולה שעושה הוא רואה‬

‫דעה חכמה לנפשך‬

‫ו‬

‫שהוא מלא חסרונות‪ .‬אבל באמת אם אתה‬ ‫חושב שאתה יכול לעשות משהו לבד‪ ,‬אתה‬ ‫טועה‪ ,‬כי בין כך אין האדם יכול לעשות‬ ‫שום דבר לבדו כלל‪.‬‬

‫ח‪ .‬למען תחיון ורביתם‬ ‫"וזכרת את כל הדרך וגו' למען ענותך‬ ‫לנסותך לדעת את אשר‬ ‫בלבבך התשמור מצותיו אם לא )דברים‬ ‫ח'‪ ,‬ב'(‪ .‬ומפרש בעל הסולם 'התשמור‬ ‫מצוותיו אם לא'‪ ,‬בין אם תשמור מצוותיו‬ ‫בין אם לא ח"ו‪ ,‬תמיד צריך לייחד עצמו‬ ‫לה'‪ ,‬אין חילוק אם זוכה לקיים המצוה או‬ ‫לא‪ ,‬בתחילה יעשה חשבונו של עולם‪,‬‬ ‫לראות לעשות לשבר מלכות דקלי'‪ ,‬ואח"כ‬ ‫יוכל להרים המלכות‪ ,‬אפי' שעדיין אינו‬ ‫מוציא לפועל את קיום המצוה‪ ,‬מ"מ ע"י‬ ‫היש ואין דקדושה‪ ,‬ממשיך בחי' המ"ה‬ ‫החדש‪ .‬וכן באמת יוכל לעשות הכל כראוי‪.‬‬ ‫ואנשים טועים בזאת שצריך מיד לשוב‬ ‫בתשובה שלימה על כל ענין‬ ‫ופרט‪ ,‬והאמת שההתחלה היא במשהו‪ ,‬כי‬ ‫תמיד כל אחד יכול לשבר משהו של הקלי'‪,‬‬ ‫ויעשה החשבון שה' רוצה שילמד איזה‬ ‫ספר‪ ,‬או לעשות איזה פעולה דקדושה‪,‬‬ ‫ואח"כ כשנכנס לענין ייחד עצמו לה' ועיניו‬ ‫אל בוראו‪ ,‬אפי' שעוד לא השלים המצוה‪,‬‬ ‫וגם נכשל בעבירה‪ ,‬אעפ"כ מייחד עצמו‬ ‫לבוראו‪ ,‬בזה משבר הקלי'‪ ,‬ואז השי"ת‬ ‫רואה איך הוא מייחד עצמו אליו ומחכה‬ ‫שה' יסייע בידו‪ .‬ועוזר לו להשלים הפעולה‬ ‫כראוי‪.‬‬

‫ויענך‬

‫וירעיבך ויאכילך את המן )שם ג'(‪.‬‬ ‫ענין המ"ן הוא בחי' מיין נוקבין‪,‬‬

‫בבחי' שלחן בצפון‪ ,‬שבנין המלכות‬ ‫בגבורות‪ .‬סוד המ"ן הוא מלכות‪ ,‬צריך‬ ‫להרים מ"ן‪ ,‬שזהו הרעב שיש לנשמה‪.‬‬

‫ט‪ .‬והיה עקב תשמעון‪ ,‬לאסוף חלקי‬ ‫השבירה מהעקביים‬ ‫והיה עקב תשמעון‪ ,‬תשמעון לשון‬ ‫אסיפה‪ ,‬צריך להרים המ"ן‪ ,‬ולקשר‬ ‫עצמו למ"ה וב"ן‪ ,‬לתקן השבירה‪ .‬לקשר‬ ‫ולהרים העקבים‪ ,‬חלקי הנשמה שנמצאים‬ ‫בעקביים‪ ,‬להעלותה למעלה‪ ,‬ולדעת שהכל‬ ‫מתנהג מלמעלה‪ ,‬בסוד 'התשמור מצוותיו‬ ‫אם לא' כנ"ל‪.‬‬

‫י‪ .‬בתחילת העבודה שהיא בבחי'‬ ‫ב"ן אין רואים הצלחה‪ ,‬ובהמשך‬ ‫זוכה לבחי' מ"ה והארה‬ ‫כי כל תיקון השבירה הוא ע"י שמתחיל‬ ‫להכנס בעבודת ה' ויושב ומצפה זמן‬ ‫ארוך אל התיקון‪ ,‬כי זוהי הדרך‪ ,‬שבפעם‬ ‫ראשונה אינו מצליח‪ ,‬כי הוא בבחי' ב"ן‪,‬‬ ‫ואפי' שעשה איזו עבודה אינו מצליח‬ ‫כראוי‪ ,‬כי למעשה העלה רק בחי' הב"ן‬ ‫שבה השבירה‪ ,‬ורק כשממשיך לעבוד‬ ‫עבודתו זוכה לפעול המשכת שם מ"ה‬ ‫החדש ובזה מוציא מהכח אל הפועל את‬ ‫הרצון העליון‪ ,‬להשלים עולם התיקון‪.‬‬ ‫כי כל אחד צריך לעמוד על עמדו בחלקו‬ ‫בעבודת ה'‪ ,‬בסוד )משלי ל"א‪ ,‬כ"א( 'כי כל‬ ‫ביתה לבוש שנים'‪ ,‬ודרשו רז"ל )סנהדרין י"ז‬ ‫ע"א( אל תקרי שנים אל שניים‪ ,‬דצריך‬ ‫לעשות עבודתו ב' פעמים‪ .‬וזהו והיה עקב‬ ‫תשמעון שתהיה עבודתו בהתקשרות‬

‫של"ס פר' עקב תשס"ח‬ ‫לחשבון דקדושה‪ ,‬בבחי' מ"ה וב"ן העומדים‬ ‫על נה"י דא"ק‪ ,‬שהוא בחי' עקביים‪,‬‬ ‫תשמעון ‪ -‬כל זה נאסף למעלה להמשיך‬ ‫ולהאיר סוד שם מ"ה החדש‪ ,‬שרק עי"ז יוכל‬ ‫להשלים עבודתו‪.‬‬ ‫ובימים אלו מתחילים לעסוק בתשובה‬ ‫בקדושת חודש אלול הממשמש‬ ‫ובא‪ ,‬ותשובה הוא ענין חשבונו של עולם‪,‬‬ ‫לא ח"ו בעצבות ומרה שחורה‪ ,‬אלא באופן‬ ‫שמאריך על שלחנו שיבואו העניים‪ ,‬היינו‬ ‫שעוסק בחשבונו להעלות כל העניות‬ ‫שבנפשו‪ ,‬להאיר ולתקן העניות ע"י אור‬ ‫התוה"ק ואלקות‪ .‬ואי אפשר להאיר רק‬ ‫כשמחשיב אפי' כלשהו שביכלתו לעשות‪,‬‬ ‫ומאמין שה' נותן ומשלים הכל‪ ,‬בזה זוכה‬ ‫להרים המ"ן למעלה‪ ,‬כי בתחילת העבודה‬ ‫אין רואים מה שיגיעתו פועלת‪ ,‬כי‬ ‫ההתחלה הוא בחי' ב"ן שבה השבירה‪ ,‬רק‬ ‫כשמתעקש להמשיך‪ ,‬אזי זוכה לבחי' עולם‬ ‫התיקון‪ ,‬שם מ" ה החדש‪.‬‬

‫יא‪ .‬עיקר נסיון האדם בזה שצריך‬ ‫לעבור לפני הולדת המ"ה החדש‪ ,‬את‬ ‫בחי' הב"ן והשבירה‬ ‫וזהו למען 'ענותך לנסותך לדעת‬ ‫התשמור מצוותיו אם לא'‪ .‬כי זהו‬ ‫עיקר הנסיון‪ ,‬שבכל דבר בעבודת ה' יש‬ ‫בחי' כל ביתה לבוש שנים – בחי' שניים‪,‬‬ ‫שתי בחינות‪ ,‬התשמור מצותיו אם לא‪.‬‬ ‫בתחילה אינו מרגיש וצריך להמשיך‬ ‫ולהאמין באמונה שלימה‬ ‫שהבורא פועל הכל‪ ,‬ויחשב חשבון ופעולה‬ ‫ראשונה‪ ,‬ובאמונה שלימה לייחד עצמו‬ ‫בבורא ית'‪ ,‬גם כשמאיר סוד הב"ן‪,‬‬

‫ז‬

‫כשמאמין באמונה שלימה באמת שהכל‬ ‫בידו ית'‪ ,‬ואינו עוזב את השכינה ואת‬ ‫האמונה‪ ,‬עי"ז זוכה לייחד עצמו עם השי"ת‬ ‫ויזכה לבא לאמיתת האור‪ ,‬ויוליד המ"ה‬ ‫החדש שיוצא מהמצח שהוא עיקר רצון‬ ‫הבורא‪ ,‬להוריד האורות למטה מן הטבור‪,‬‬ ‫שזהו כוונת הבורא ית' כשברא את העולם‪.‬‬

‫יב‪ .‬עצת אמת לעשות רק כפי‬ ‫יכלתו‪ ,‬ולהאמין שהשי"ת ישלימנו‬ ‫וזה 'והיה עקב תשמעון'‪ ,‬תשמעון לשון‬ ‫אסיפה‪ ,‬שצריך להרים את המלכות‪,‬‬ ‫את המ"ן‪ ,‬ע"י חשבון הנפש‪ ,‬להרימו אל‬ ‫היחוד‪ ,‬ועי"ז יומשך אור יסוד דא"ק‪' ,‬ושמר‬ ‫ה"א לך את הברית ואת החסד'‪ ,‬שצריך‬ ‫להאמין בחסד הבורא‪ ,‬מצד אחד לעשות‬ ‫חשבון הנפש ובכל עסק בעבודת ה'‬ ‫להתחיל לעשות את הפעולה ראשונה‬ ‫ולהדבק באור האמונה‪ ,‬שהבורא איתנו‪,‬‬ ‫אפי' שבתחילה אין רואים זאת‪ ,‬לפעמים זה‬ ‫לוקח הרבה שנים‪ ,‬כי הוא בסוד השבירה‪,‬‬ ‫ורק בפעם השניה הוא בסוד התיקון‪ .‬ולאו‬ ‫דווקא פעם ראשונה ושניה‪ ,‬כי יש שזה‬ ‫לוקח ימים ושנים‪ ,‬בבחי' 'ויענך וירעיבך'‬ ‫שמענים את האדם ומעמידים אותו בנסיון‪,‬‬ ‫אם מאמין באמונה שלימה שיהיה ה' איתו‪.‬‬ ‫ובזה כלול גם ענין לימוד התורה‪ ,‬שיש‬ ‫מנסים אותו הרבה עד שזוכה לאור‬ ‫התורה‪ .‬שהרי באמת הכל חפצים ליראה‬ ‫את שמך‪ ,‬כל אחד רוצה לזכות לכתרה של‬ ‫תורה‪ ,‬אלא בתחילה כשלומד‪ ,‬התורה‬ ‫מתכסית מהאדם‪ ,‬ולא הולך לו כ"כ כסדר‪,‬‬ ‫ומה שרוצה ללמוד‪ ,‬לא עולה בידו‪ ,‬ועי"ז‬ ‫נשבר ונופל מהפעולה שכן היה יכול‬

‫ח‬

‫דעה חכמה לנפשך‬

‫לעשות‪ .‬עכ"ז כשממשיך לעשות מה שהוא‬ ‫כן יכול‪ ,‬ועושה חשבון מה שכן יכול‪ ,‬ופועל‬ ‫כן‪ ,‬ועי"ז יודע ומרים המ"ן למעלה למקום‬ ‫הראש‪ ,‬ומאמין באמונה שלימה שבודאי‬ ‫הבורא יעזור לו‪ ,‬יזכה שיתגלה לו מ"ה‬ ‫החדש ופועל למעשה בשלימות‪ ,‬ככל‬ ‫הצדיקי אמת‪.‬‬

‫יג‪ .‬צריך הרבה אריכות אפיים כי‬ ‫לוקח זמן זמנים טובא עד שנכנס‬ ‫האדם אל הקדושה‬ ‫כתיב ואברהם זקן בא בימים‪ ,‬שבא בכל‬ ‫ימי חייו‪ ,‬כי כדי להגיע לדרגת‬ ‫נשמתו צריך לבא עם כל הימים‪ ,‬אפי' באלו‬ ‫הימים שלא הלך לו כסדר‪ ,‬כי לא ברגע‬ ‫אחד זוכים לנקודת האמת‪ ,‬צריך להתעלות‬ ‫באמונה עוד ועוד‪ ,‬והצדיקים לא הסתכלו‬ ‫לרגע על מצבם‪ ,‬רק עלו בכל עת כפי כחם‬ ‫עוד ועוד‪ ,‬וראה מה ביכלתו לעשות כעת‪,‬‬ ‫ובזה יזכה להוליד בחי' מ"ה החדש ויסוד‬ ‫דא"ק‪ ,‬ושמר ה"א לך את הברית‪ ,‬להוליד‬ ‫בפועל שיתגלה אור של תורה ומצוות‬ ‫ומעשים טובים‪ ,‬לגלות יחודו האמיתי בכל‬ ‫העולמות‪.‬‬

‫יד‪ .‬באמת השבירה הוא רק כלי אל‬ ‫התיקון‪ ,‬בסוד בן ובת כחדא‬ ‫תחילת העבודה הוא במצב של שבירה‪,‬‬ ‫לא רק שלא הולך בעבודת ה'‪,‬‬ ‫אלא כמה פעמים בא על האדם בזיונות‪,‬‬ ‫ועיקר הבזיון שלא מצליח בעבודת ה'‪ ,‬לא‬ ‫מבין תלמודו‪ ,‬ולפעמים זה גם נתלבש במה‬ ‫שבנ אדם מבזים אותו וגורמים לו עגמת‬

‫נפש‪ ,‬אם ח"ו נופל מעבודתו מזה‪ ,‬אך זוהי‬ ‫טפשות ממש‪ ,‬כי עיקר התכלית הוא‬ ‫שכשמבזים את האדם אז דייקא הוא עיקר‬ ‫הזמן להוליד את המדרגה העליונה ביותר‪,‬‬ ‫כי רק ע"י זה הבזיון יוכל להוליד הדרגא‬ ‫העלינה‪ ,‬כי הוא הכלי להאור העליון ממנו‪.‬‬ ‫כי באמת השבירה והתיקון חד ממש‪ ,‬אין‬ ‫שבירה רק כשנשארים שם‪ ,‬הצדיקים לא‬ ‫נשארים לרגע במצב של השבירה‪ ,‬כי‬ ‫ממשיכים מיד לחברו אל התיקון‪ ,‬גם במצב‬ ‫של חסרון הצלחה הם מאמינים באמונה‬ ‫שלימה שזהו רק כלי להוליד המ"ה החדש‪,‬‬ ‫בסוד 'בן ובת כחדא'‪ ,‬חיבור מ"ה וב"ן‪.‬‬

‫טו‪ .‬הבזיונות לטובה‪ ,‬הם כלי אל‬ ‫הגאולה‬ ‫ועי"ז פועל הצדיק את הנקודה שלו כמו‬ ‫דוד המלך ע"ה‪ ,‬שדייקא כשנתבזה‬ ‫ע"י שמעי בן גרא ואמר )שמואל ב' ט"ז י'( 'ה'‬ ‫אמר לו קלל'‪ ,‬זכה להיות רגל רביעי‬ ‫שבמרכבה‪ ,‬כי עלה אל האמונה שהבזיון‬ ‫לטובתו‪ ,‬להוליד את התכלית ועי"ז הוליד‬ ‫מיד את המ"ה החדש וזכה להיות מלך‬ ‫המשיח‪.‬‬ ‫ועיקר עבודת חודש אלול‪ ,‬להתחיל‬ ‫להאמין בי"ג מדות הרחמים‪.‬‬ ‫לעסוק יותר בלימוד התורה הק' ולמסור‬ ‫עצמו לעבודת ה' יותר ויותר כפי יכלתו‪,‬‬ ‫והעיקר להרים העבודה לי"ג תיקוני דיקנא‬ ‫למקום החג"ת‪ ,‬ששם מתגלים רחמי ה'‬ ‫שבודאי ה' יעזור לך להשלים הכל‪ ,‬לחדש‬ ‫המח בכל עת‪ ,‬כי הוא ית' אל מלא רחמים‬ ‫ונוצר חסד‪ ,‬באמונה זאת הוא זוכה לכל‬ ‫המדות והתיקונים‪.‬‬

‫של"ס פר' עקב תשס"ח‬ ‫זהו עיקר עבודת אלול וימי התשובה‬ ‫להאמין במדות הרחמים‪ ,‬להתקשר‬ ‫בהם‪ ,‬אפי' כשאינו רואה כלל‪ ,‬והוא בבחי'‬ ‫בזיון‪ ,‬זהו בחי' הב"ן שיוצא בתחילה‪ ,‬אבל‬ ‫הוא כלי לשם מ"ה‪ ,‬ויזהר מאד שלא לעזוב‬ ‫האמונה בעת הבזיון שלא יאבד את‬ ‫התיקון של מ"ה החדש שזה עיקר הכונה‪.‬‬ ‫כי זהו עיקר עבודת האדם‪ ,‬לנסותך‬ ‫התשמור מצוותיו אם לא‪ ,‬אפי' אם אינו‬ ‫זוכה לבא לקיום המצוה‪ ,‬ישאר באור‬ ‫היחוד‪ .‬לייחד עצמו להבורא ית' עד‬ ‫שיתגלה מ"ה החדש מהמצח‪ ,‬ויצליח‬ ‫בעבודתו בשלימות‪.‬‬

‫טז‪ .‬השבוע השני דז' דנחמתא מכוון‬ ‫כנגד מוחא סתימאה שורש מדות‬ ‫הרחמים‬ ‫הרה"ק ר' הילל פאריטשער מביא‬ ‫ששבעה דנחמתא הם כנגד ז"ת‬ ‫דעתיק‪ ,‬והשבוע השני הוא כנגד גבורה‬ ‫דעתיק שנתלבש במוחא סתימאה‪ ,‬שהוא‬ ‫עיקר הארת תיקוני דיקנא‪ .‬הרי שעיקר‬ ‫הנחמה של השבוע השני‪ ,‬בסוד י"ג תיקוני‬ ‫דיקנא‪ ,‬שמתחיל להכיר מדות הרחמים של‬ ‫השי"ת‪ .‬שיכולים להרים נה"י לחג"ת‪ ,‬בסוד‬ ‫צמצום שני‪ ,‬ובזה לגרום היחוד‪ ,‬כדי להוליד‬ ‫את המ"ה החדש‪ .‬וכאמור לעיל שענין‬ ‫העלאת הנה"י לחג"ת הוא לחיות בחשבונו‬ ‫של עולם‪ ,‬והיה עקב תשמעון להרים את‬ ‫העקביים 'המשפטים האלה'‪ ,‬משפט בסוד‬ ‫ת"ת‪ ,‬היינו להרים הנה"י לחג"ת‪ ,‬להרים‬ ‫את העצמות שלך למקום הדיקנא שחופה‬ ‫על החג"ת‪ ,‬ולהאמין ברחמי ה'‪.‬‬ ‫ואין חילוק אם תשמור מצוותיו אם לא‬ ‫ח"ו‪ ,‬בין כך ובין כך‪ ,‬תעשה החשבון‬

‫ט‬

‫נפש שלך‪ ,‬ותאמין שה' יעזור לך‪ .‬ואזי‬ ‫יומשך עליך י"ג תיקוני דיקנא‪ .‬ואזי תוליד‬ ‫לא רק את הבת‪ ,‬שהן הכלים בתחילה‪ ,‬אלא‬ ‫גם תזכה להפקד באור היחוד‪ ,‬בסוד המ"ה‬ ‫החדש‪ ,‬בסוד בן ובת כחדא‪ ,‬שהוא עולם‬ ‫התיקון‪ .‬שהאדם מבין איך נשלם יחוד‬ ‫הבורא על ידו‪.‬‬ ‫ושמר ה"א לך את הברית ואת החסד‬ ‫אשר נשבע לאבותיך‪ ,‬ברית הוא‬ ‫בסוד יסוד דא"ק‪ ,‬ואת החסד הוא תיקון‬ ‫המלכות בחי' השבועה‪ ,‬בסוד הב"ן‪,‬‬ ‫והברית הוא המ"ה שמתקן את הב"ן‪,‬‬ ‫שיהא באופן מתוקן‪ ,‬להשלים כונת‬ ‫הבריאה‪.‬‬ ‫ירחם ה' וינחם את ציון‪ ,‬ינחם את כאו"א‬ ‫שיוכל לעשות חשבון הנפש‪ ,‬להכנס‬ ‫לעבודת ה' כראוי ולהשלים כל העבודות‬ ‫בכח היחוד העליון‪ .‬ובזה יתגלה כבודו‬ ‫ויחודו ואחדותו בכל העולמות‪ ,‬ועין בעין‬ ‫יראו בשוב הויה את ציון בביאת גוא"צ‬ ‫ברחמים‪.‬‬

‫יז‪ .‬דעה חכמה לנפשך‬ ‫בזה"ק מפליג בשבח מי שהוא ממארי‬ ‫דחושבנא‪ ,‬שעוסק בחשבונו של‬ ‫עולם‪ ,‬כמה לומד וכמה מתפלל‪ ,‬ולא לחיות‬ ‫בהפקרות‪ ,‬ואזי הוא מתקשר להשכינה‬ ‫שנקראת חשבון‪ ,‬וינצל מהאש של עצבות‬ ‫ומרה שחורה‪ ,‬כי עיקר עסק החשבון‬ ‫וההתדבקות למלכות ה'‪ ,‬הוא שיעשה כפי‬ ‫יכלתו‪ ,‬ולהרים המלכות לה'‪ ,‬שהוא סוד‬ ‫העלאת המ"ן‪ .‬וע"י שמרימים את המ"ה‬ ‫וב"ן למ"ן‪ ,‬שהוא סוד הרמת נה"י לחג"ת‪,‬‬ ‫בזה מרימים את השכינה‪.‬‬

‫י‬

‫דעה חכמה לנפשך‬

‫וזה פירוש 'דעה חכמה לנפשך'‪ ,‬להרים‬ ‫את המלכות ע"י חשבון הנפש למקום‬ ‫החכמה‪ ,‬המוחין‪ ,‬ולהעלותה לאור היחוד‪ .‬כי‬ ‫צריך להאמין באמונה שלימה שהשי"ת‬ ‫יעזור לך להשלים כל הענינים‪ ,‬ואתה‬ ‫תעשה רק הפעולה הראשונה‪ ,‬ולהכנס‬ ‫לאמונה ובטחון שה' יעזור להשלים הכל‪.‬‬ ‫וזהו עקב תשמעון‪ ,‬להרים העקביים מקום‬ ‫המלכות למקום המשפט שהוא בחי' חג"ת‪,‬‬ ‫בסוד דעה חכמה לנפשך‪ ,‬להרים הנפש‬ ‫לאור היחוד‪.‬‬ ‫כי בתחילה מנסים את האדם‪ ,‬בבחי'‬ ‫לנסותך התשמור מצוותיו אם לא‪,‬‬ ‫ורואה שלא הולך לו בעבודת ה'‪ ,‬צריך‬ ‫להחזיק ביחוד אפי' אם הוא בבחי' 'אם לא'‪,‬‬ ‫שאינו רואה את הישועה‪ ,‬מ"מ יחזיק עצמו‬ ‫ביחוד ה' לדעת שהב"ן הוא סוד המלכות‪,‬‬ ‫בסוד הכלי‪ ,‬ויעמוד בזה להשאר קיים עד‬ ‫שיזכה להוליד בחי' המ"ה החדש‪ .‬ובזה‬ ‫יזכה להשלים העבודה‪ .‬בבחי' 'וכל ביתה‬ ‫לבוש שנים' 'אל תקרי שנים אלא שניים'‪,‬‬ ‫שצריך בכל עבודה תיקון הב"ן ותיקון‬ ‫המ"ה‪.‬‬ ‫וזה 'היא כתר לראשך'‪ ,‬דבזה יזכה לגלות‬ ‫ממצח העליון שם המ"ה החדש שהוא‬ ‫סוד הכתר‪ ,‬וזוהי עיקר עבודת ימי אלול‬ ‫להאמין ברחמי ה'‪ ,‬לעשות כפי יכלתו‪,‬‬ ‫ולסמוך על רחמי ה' בלי סוף‪ .‬ובזה נתדבק‬ ‫בה' אפי' אם לכאו' אינו רואה התגלות של‬ ‫רחמים עליו ח"ו‪ ,‬ידע שזה רק כלי והתחלה‬ ‫להמשכת מדות הרחמים בשלימות‪ .‬הצדיק‬ ‫אפי' שאינו רואה הישועה הוא מאמין‬ ‫באמונה שלימה ברחמים ובזה מוליד המ"ה‬ ‫החדש ומתקן הכל‪.‬‬

‫וזה 'נצור מצות קדושך שמור שבת‬ ‫קדשך'‪ ,‬הוא בחי' הולדת המ"ה‬ ‫החדש‪ ,‬שנתגלה שאין שום שבירה ח"ו‪,‬‬ ‫דהשבירה היא לרק מי שנשאר בשבירה‪,‬‬ ‫אבל כשמייחד זה המצב שיהא כלי אל אור‬ ‫התיקון‪ ,‬אזי אין תוהו כלל‪ ,‬כי נתגלית‬ ‫הקדושה בכל העולמות‪ ,‬והתוהו הוא רק‬ ‫כלי אל התיקון‪ ,‬כי כל מה שנקרא בשם‬ ‫שבירה הוא רק לזה שנשאר במצב השבור‪,‬‬ ‫אבל כשמחזיק מעמד ולו בקצת‪ ,‬גם כשאינו‬ ‫רואה אור וישועה‪ ,‬מ"מ מחזיק עצמו באור‬ ‫היחוד‪ ,‬בזה מוליד את המ"ה החדש ונעשה‬ ‫קיום נצחי ממצוותיו‪.‬‬ ‫והוא כח השבוע השני של שבעה‬ ‫דנחמתא‪ ,‬בסוד גבורה דעתיק‬ ‫המלובש במו"ס שמאיר י"ג תיקוני דיקנא‬ ‫מדות הרחמים‪ .‬כמ"ש הקוזניצער מגיד‬ ‫שיהודי שזוכה להשתעשע בי"ג תיקו"ד‬ ‫ומבין רחמי ה'‪ ,‬בודאי יזכה להשלים ולנצח‬ ‫הכל‪.‬‬ ‫ירחם ה' על בניו‪ ,‬ויתגלו י"ג תקו"ד‬ ‫שמשם עיקר נחמת ציון‪ ,‬ונזכה‬ ‫להתקשר למדות הרחמים‪ ,‬תיכף ומיד‬ ‫לאלתר ביאת גוא"צ ברחמים בב"א‪.‬‬

‫אי' במדרש )דברים רבה ג‪ ,‬י( "ד"א שמע‬ ‫ישראל מה ראה לומר להן כאן שמע‬ ‫ישראל‪ ,‬רבנין אמרי למה"ד למלך שקידש‬ ‫מטרונה בשני מרגליות‪ ,‬אבדה אחת מהן‪,‬‬ ‫אמר לה המלך איבדת אחת שמרי את‬ ‫השנייה‪ .‬כך קידש הקב"ה את ישראל‬ ‫בנעשה ונשמע‪ ,‬אבדו את נעשה שעשו את‬

‫של"ס פר' עקב תשס"ח‬ ‫העגל‪ ,‬אמר להן משה‪ ,‬אבדתן נעשה‪,‬‬ ‫שמרו נשמע‪ ,‬הוי שמע ישראל"‪.‬‬ ‫והנה ע"י העגל אבדנו את כתר נעשה‪.‬‬ ‫וזה גורם שצריך צריך להתייגע‬ ‫בכמה יגיעות למלאות פגם הלבנה‪ .‬כי יש‬ ‫בחינה שהשי"ת מתגלה אל הנאצל בקלות‪,‬‬ ‫ובלא טרחות ויגיעות והוא מתדבק למעלה‪,‬‬ ‫וזה בחי' נעשה‪ ,‬בסוד ז"א‪ .‬משא"כ הדרך‬ ‫של נשמע‪ ,‬הוא בחי' מלכות‪ ,‬שהאדם מקבל‬ ‫על עצמו להתייגע בתוה"ק‪ ,‬בכונה למלאות‬ ‫הלבנה ולהדבק בשכינה הק'‪.‬‬ ‫אמנם ע"י קריאת שמע שאנו אומרים‬ ‫שמע ישראל הוי'ה אלקינו הוי'ה‬ ‫אח"ד‪ ,‬אנו מאחדים א"ח עם ד'‪ ,‬היינו‬

‫יא‬

‫שמאיר מט"ס דז"א אל המלכות שהיא בחי'‬ ‫ד'‪ .‬וכשאדם מתייגע בתוה"ק יחד עם‬ ‫אמונה ודביקות בה'‪ ,‬עי"ז הנשמע יזכה‬ ‫לחזור לכתר הנעשה‪.‬‬ ‫כי מה שאבדנו כתר הנעשה היינו שיש‬ ‫אחיזת הקלי' להסתיר על אור התורה‪,‬‬ ‫שיעסקו בתורה בלי אור הדביקות‪ ,‬לכן‬ ‫המדרש מזהיר שנשמור על כתר הנשמע‪,‬‬ ‫כדי לבא על ידו לבחי' נעשה‪ ,‬ליחוד‬ ‫ודביקות‪ .‬כי בזאת יתהלל המתהלל השכל‬ ‫וידוע אותי‪ ,‬לבא לדביקות בהשם ולא‬ ‫להתפעל מכל המלחמות שעמלק מחשיך‬ ‫אנפי דאורייתא‪ ,‬ובזה נזכה בודאי לשני‬ ‫כתרים נעשה ונשמע בב"א‪.‬‬

‫יב‬

‫דעה חכמה לנפשך‬

‫שיחות הר"ן קכ"א‬ ‫שיחות הר"ן קכ"א‬

‫פעם אחד הוכיח אותנו להתפלל בכונה ובכוחות כמבאר בספריו הרבה‬ ‫שצריכין להכריח עצמו מאד לתפלה ולהתפלל בכל כחו‪.‬‬ ‫בענין עניית אמן יהא שמיה רבא נחלקו‬ ‫רש"י ותוס' )שבת קי"ט( בביאור‬ ‫'בכל כחו'‪ ,‬אם הכונה בכל כחו ממש או‬ ‫בכל כונתו‪ ,‬ובאמת הא בהא תליא‪ ,‬כי‬ ‫כשהאדם מכניס כל מחשבותיו לתוך‬ ‫האותיות‪ ,‬ממילא גם נכנסים כל כחותיו‬ ‫וכן להיפך‪ .‬ורבינו ז"ל בדרך כלל מדבר‬ ‫בענין התפילה בשתי עבודות‪ .‬אחד‬ ‫להתפלל בכונה ובכח‪ ,‬והשני לדבר דיבור‬

‫אמת וכמ"ש בלקו"מ )סי' ט'(‪ .‬ור' פינחס‬ ‫קאריצער אמר שאם מישהו יספר לכם‬ ‫שאחד התפלל בכל הכח‪ ,‬זה היה אני‪ ,‬אם‬ ‫יספרו לכם על אחד שנפלו שיניו מרוב‬ ‫יגיעה בתפילה‪ ,‬זה אני‪ .‬כי נפלו ממנו‬ ‫כמה שינים ע"י היגיעה בתפילה‪ .‬ואמר‬ ‫שאעפ"כ העיקר זה האמת‪ ,‬כי צריך‬ ‫שניהם‪ ,‬בין בכל הכחות ובין בדיבור‬ ‫אמת‪.‬‬

‫ואמר‪ :‬שתפלה שלכם בכח הוא כמו שמשכתי אני את החבל עם האנקיר‬ ‫כשהייתי על הספינה היינו בהיותו על הספינה היה פעם אחד בשעת‬ ‫הדחק שהיו מכריחים את כל אנשי הספינה שימשכו בכל כחם את החבל‬ ‫הנ"ל והייתי מושך בכל כחי החבל אבל באמת לא הכנסתי שום כח‪ ,‬רק‬ ‫היה לפנים‪ ,‬כי הוכרחתי להראות לפניהם כאלו אני מושך בכל כחי‪ .‬כך‬ ‫הוא התפלה שלכם בכח ובכונה כלומר שעדין אין אנו מכניסין כל כחנו‬ ‫באמת לתוך התפלה‪:‬‬ ‫ובזה מובן מה שאמרו חז"ל‬ ‫נרות ושמנים שאמרו חכמים אין‬ ‫מדליקים בהם בשבת‪ ,‬מדליקין בהן‬ ‫בחנוכה‪ .‬ובגמ' שם מבואר טעם פסול אלו‬ ‫השמנים‪ ,‬כי האור מסכסכת בהן‪ ,‬ופרש"י‬ ‫שאין נכנס השמן לתוך הפתילה‪.‬‬ ‫)שבת כ"א ע"א(‬

‫והצמח צדק מבאר מה שהאור מסכסכת‬ ‫ואין נכנס לתוך הפתילה‪ ,‬היינו‬ ‫שהדביקות חיצונית ובפנימיות אינו מאיר‬ ‫כלל‪ .‬אע"פ שיש צדיקים שהן בבחי' שמן‬ ‫בחשאי‪ ,‬כמו רביה"ק מוהר"ן שהיה מתפלל‬ ‫בחשאי ולא בכחות חיצוניות‪ ,‬אלא‬

‫שיחות הר"ן קכ"א‬ ‫בשתיקה‪ .‬ותלמידי מוהר"ן התפלל ברעש‬ ‫ובכח‪ ,‬וכמו שאמר הרה"ק ר' שלמה‬ ‫קרלינער‪' ,‬והאופנים וחיות הקודש ברעש‬ ‫גדול מתנשאים'‪ ,‬האופנים מרמז על‬ ‫הנשמות היותר קטנות‪ ,‬וחיות הקודש‪ ,‬יש‬ ‫להם איזה חיות דקדושה‪ ,‬זה רק ברעש‬ ‫גדול‪ .‬הצדיקים הגדולים יכלו להיות‬ ‫בדביקות גם בשתיקה‪ ,‬וכשזוכה למוחין‬ ‫יותר גדולים יכול להיות בדביקות בשקט‪.‬‬ ‫משא"כ למי שאין בדרגא זאת‪ ,‬מוכרח‬ ‫שיהיה ברעש ובהתעוררות גדולה‪.‬‬ ‫והאדמו"ר האמצעי היה מקפיד מאד על‬ ‫החסידים שאמרו שאי"צ‬ ‫להתפלל בכחות ובהתעוררות כי ראו עליו‬ ‫שהוא עצמו התפלל בלא זיז וניע‪ ,‬כי היה‬ ‫דבוק בפנימיות המח‪ .‬אבל בשאר האנשים‪,‬‬ ‫אדרבה הקול מעורר הכונה‪ ,‬ובודאי שיש‬

‫יג‬

‫ענין גדול והכרח להתפלל בקול גדול ובכח‪,‬‬ ‫כדי שיזכה להתעורר בתפילה‪.‬‬ ‫אעפ"כ אין הענין התעוררות חיצון‬ ‫ושקרי‪ ,‬כאילו הוא מתפלל‬ ‫בכונה אבל מחשבתו אינה מקושרת‪ .‬כי‬ ‫אי"צ התפעלות חיצונית אלא התפעלות‬ ‫פנימית‪.‬‬ ‫ואפי' אלו השמנים שפסולים בשבת‪,‬‬ ‫כשרים בחנוכה‪ ,‬היינו אפי' אדם‬ ‫שאין השמן שלו נכנס בפנים בפתילה‪,‬‬ ‫והוא רק מתפעל בחיצוניות‪ ,‬נמצא שאינו‬ ‫מתפלל עם אמת כלל‪ .‬רק מדמה עצמו‬ ‫לתנועת הצדיקים וקולם‪ ,‬אפי' שהאור‬ ‫מסכסכת מ"מ בחנוכה כשרה‪ .‬כי מ"מ יש‬ ‫בזה פרסומי ניסא לעצמו שזוכר שזהו זמן‬ ‫עצום ונורא‪ ,‬ויורד אור גדול מאד מאא"ס‬ ‫לעולם‪ .‬אבל בכלליות העבודה צריך שתהא‬ ‫ההתפעלות בפנים הנפש כנ"ל‪.‬‬

/