Dee Chochma Lenafshekha Noach 5770

ò"ùú çð 'øô ÷"ùò

çð úùøô ï"øä úåçéù ùãå÷ úåçéù à"èéìù ø"åî úàî

ïåëî é"ò øåàì àöåé "äîëçä

íé"

øúñðäå äìâðä ãåîéìì "íëç úøåú" úáéùé é"òù à"ááåú ÷"äéò íéìùåøé ,4 óñåé éìäà 'çø

www.ladaat.net/gilionot.php ‫גיליונות פרשת השבוע להורדה‬ ‫ קו החדשות של הציבור החרדי‬0747-300100 :‫בחסות הקו החדש‬

‫של"ס פר' נח תשס"ט‬

‫ג‬

‫דא"ח רעוא דרעוין פרשת נח תשס"ט‬ ‫של"ס פר' נח תשס"ט‬

‫מבּית‬ ‫אתהּ ¦ © ¦‬ ‫וכפרתּ ‪¨ Ÿ‬‬ ‫התּבה § ¨ © § ¨‬ ‫תּעשׂה ‪¤‬את © ‪¨ ¥‬‬ ‫קנּים © ‪¤ £‬‬ ‫גפר ¦ ¦‬ ‫תּבת ‪¥ £‬‬ ‫לך ‪© ¥‬‬ ‫עשׂה § ¨‬ ‫‪¥ £‬‬ ‫עצי ‪¤ Ÿ‬‬ ‫בּכּפר‪) :‬בראשית ו'‪ ,‬י"ד(‬ ‫¦‬ ‫וּמחוּץ © ‪¤ Ÿ‬‬ ‫פרש"י הק'‪ :‬בכופר‪ .‬זפת בלשון ארמי‪.‬‬ ‫ומצינו בגמ' כופרא‪ .‬בתיבתו של‬ ‫משה ע"י שהיו המים תשים דיה בחמר‬ ‫מבפנים וזפת מבחוץ ועוד כדי שלא יריח‬ ‫אותו צדיק ריח רע של זפת אבל כאן מפני‬ ‫חוזק המים זפתה מבית ומבחוץ‪:‬‬ ‫רבינו האריז"ל מגלה שהתיבה של משה‬ ‫רבינו שהיתה חמר בפנים וזפת‬ ‫בחוץ‪ ,‬היא בסוד שם הוי"ה בפנים ושם‬ ‫אדנות בחוץ‪ .‬והוא בסוד הלבוש חשמל‬ ‫כמבואר בתיקוני הזהר שמלבוש הוא בסוד‬ ‫החשמ"ל )מלבוש בגימ' חשמל(‪ .‬משא"כ תיבת‬ ‫נח היתה זפת בפנים ובחוץ‪ ,‬כי תיקון‬ ‫התיבה להמתיק ק"כ שמות אלקים‪ ,‬ולכן‬ ‫נבנית התיבה ק"כ שנים‪ .‬ואלו ק"כ‬ ‫הצירופים הם סוד משה רבינו‪ ,‬כמ"ש והיו‬ ‫ימיו מאה ועשרים שנה‪ ,‬וכמ"ש בתיקונים‬ ‫בשג"ם זה משה‪ .‬כי משה בגי' ד"פ שם‬ ‫אלקים‪ ,‬וכ"א מהם כלול מל' צירופים‪ ,‬הרי‬ ‫ק"כ צירופי שמות אלקים‪.‬‬ ‫ולהבין ענין תיבת משה רבינו‪ ,‬נקדים‬ ‫בדברי רבינו האריז"ל בע"ח‬ ‫שער מ"ט פ"ב‪ ,‬וזלה"ק‪" :‬והנה בתיה הנ"ל‬ ‫הלבישה את נשמת משה בצאתו מן‬

‫התיבה הארון עליון הוא היכל לבנת‬ ‫הספיר וזהו ותפתח ותראהו את הילד והנה‬ ‫התיבה הוא החשמ"ל העליון הנקרא בשר‬ ‫וכשנגעה בו בתיה שהיא נוגה עץ הדעת‬ ‫טוב ורע פרח ממנו גוף אחרא דחשמ"ל‬ ‫שהוא התיבה שעשתה לו אמו חמר בפנים‬ ‫רמ"ח איברים מבפנים רמ"ח אברי של‬ ‫המלבוש ההוא והוא שם הוי"ה‪ ,‬וזפת‬ ‫שחורה מבחוץ הוא שם אדנ"י‪ ,‬כי הרי‬ ‫החשמ"ל יאהדונה"י כנז' בתקונים ל' בסוד‬ ‫אידהנוי"ה זפת מבחוץ שמתחיל שם אדנ"י‬ ‫על שם הוי"ה וזה היה במשה‪ ,‬ואז‬ ‫כשנתלבש ג"כ בנוגה בתיה בת פרעה אז‬ ‫פרח ממנו גוף הראשון דחשמ"ל‪ ,‬ובסנה‬ ‫חזר ותיקן החשמ"ל דבתיה לגמרי‪ ,‬והכל‬ ‫נעשה טוב‪ .‬וזה סוד הצרעת ואח"כ שבה‬ ‫כבשרו‪ ,‬ר"ל בבחי' גוף הראשון דחשמ"ל‬ ‫הנקרא בשר כנ"ל‪ ,‬כי העור חזר בשר‪ ,‬כי‬ ‫מן שד נתהפך למלאך וזה סוד המטה‬ ‫שנעשה נחש וחזר להיות מטה ואז נתלבש‬ ‫בגוף הראשון דחשמ"ל כנזכר בתקונים‬ ‫דמ"ב‪ .‬וזה סוד של נעליך רצה לומר הרע‬ ‫שבנעל ואז נעשה כולו טוב‪ ,‬אך לא הסיר‬ ‫הכל טו"ר כי לא הסיר כל לבוש זה אך‬ ‫הטוב שבו נזדכך כולו ונתחבר עם השמ"ל‬

‫ד‬

‫דעה חכמה לנפשך‬

‫הפנימי וחזר הכל בחי' חשמ"ל ואינו נקרא‬ ‫נגה"‪.‬‬ ‫וטרם נכנס להבין כל הנ"ל בעבודת ה'‪,‬‬ ‫נקדים עוד בדברים נוראים שגילה‬ ‫רבינו האריז"ל בספה"ל פ' וירא‪" :‬וירא אליו‬ ‫ה' דע‪ ,‬שמפסוק זה יוצא שם קדוש‪ ,‬והוא‬ ‫אוריא"ל‪ ,‬ויר"א אלי"ו אריא"ל‪ ,‬וישאר וי"ו‪,‬‬ ‫והוא שם של ע"ב‪ .‬ויש לו כמה סגולות‪,‬‬ ‫האחד‪ ,‬כשיראה האדם שתקפו יצרו‪ ,‬יכוין‬ ‫בוי"ו של ע"ב‪ ,‬ויזכיר שם הנז' י"א פעמים‪.‬‬ ‫הב'‪ ,‬אם יש לו שונא‪ ,‬יכתוב זה השם על‬ ‫כלי חרס עם שם שונאו‪ ,‬ויזכיר השם כ"א‬ ‫פעמים‪ ,‬כמנין הו"י אריא"ל‪ ,‬וישליך בכח‬ ‫החרס‪ ,‬כדי שישבר‪ ,‬בפתח השונא או‬ ‫במקום שיעבור השונא‪ ,‬ותראה נפלאות‪.‬‬ ‫השלישי‪ ,‬כשיטבול‪ ,‬אחר ההפסקה יזכיר זה‬ ‫השם רמ"ב פעמים‪ ,‬כמנין אריא"ל‪ ,‬ובזכות‬ ‫זה יהיה עבור טוב לנשמתו‪ .‬והרביעי‪,‬‬ ‫כשיקום בבקר ממטתו‪ ,‬יזכיר זה השם‬ ‫רמ"ב פעמים‪ ,‬כמנין אריא"ל‪ ,‬ובכח זה יבין‬ ‫כל מה שיעיין באותו היום‪ .‬החמשי‪ ,‬בחצות‬ ‫הלילה‪ ,‬אחר שיעשה התיקון ויתודה‪ ,‬יזכיר‬ ‫אותו י"א פעמים‪ ,‬וג"כ בשומע תפילה‪ .‬וג"כ‬ ‫בכל פעם ופעם שיתודה‪ ,‬מיד יזכירו י"א‬ ‫פעמים‪ ,‬יועיל הרבה לתיקון הנפש‪ .‬הששי‪,‬‬ ‫יזכיר אותו רמ"ב פעמים‪ ,‬כמנין ארי"א"ל‪,‬‬ ‫מועיל הרבה לגילוי עינים‪ ,‬ויש בו תועלות‬ ‫הרבה‪ ,‬ולא זכיתי לראות השאר‪ ,‬והשי"ת‬ ‫יאיר עינינו במאור תורתו"‪:‬‬

‫א‪ .‬עיקר הדרך לזכות לאור העליון‬ ‫הוא זיכוך הגוף מקליפת נגה‪ ,‬ולכלול‬ ‫אותו בסוד המלבוש העליון‬

‫פשוט‬

‫גם שאין הענין רק כפשוטו לומר‬ ‫השם 'אריאל' כך וכך פעמים‪ ,‬ויש‬

‫להבין פנימיות הענין‪ .‬וביאור כלליות‬ ‫הענין כי אדם הראשון היה לו גוף זך וקדוש‬ ‫מאד מגן עדן‪ ,‬והיא מזוכך בתכלית‪ .‬ולאחר‬ ‫המעשה כתיב ויגרש את האדם‪ ,‬ופי' רבינו‬ ‫האריז"ל שהגוף ירד ממדרגתו ומאד‬ ‫התחיל להיות נמשך לדברים רעים‪ ,‬ולכן‬ ‫קשה לאדם להתדבק כראוי בהשי"ת‪ .‬והוא‬ ‫בחי' נשמות הערב רב שמעכבים ביאת‬ ‫המשיח‪ ,‬בסוד בתיה בת פרעה שנוגעים‬ ‫בגוף של הצדיק היינו של כלל ישראל‪ .‬ולכן‬ ‫אין הקדושה בשלימותה אלא בקליפת נגה‪.‬‬ ‫וע"י נגיעת בתיה בת פרעה בגוף הקדושה‪,‬‬ ‫פורח הקדושה ונכנס במקומה קליפת נגה‬ ‫שהוא מציאות היצר הרע שבלב‪ .‬וזהו‬ ‫עיקר יגיעתינו בעולם לברר ולזכך קליפה‬ ‫זאת‪.‬‬ ‫והנה השי"ת רוצה מאד לשכון אצל כל‬ ‫אחד ואחד מישראל‪ .‬כדכתיב ועשו‬ ‫לי מקדש ושכנתי בתוכם‪ ,‬וזה תלוי כמה‬ ‫שהאדם זוכה לזכך הגוף ולקדשו כן שורה‬ ‫בו אור ה'‪ .‬ועיקר הזיכוך הוא שיטהר‬ ‫מקליפת נגה ויחזור לקדושת חשמל‪ ,‬כי‬ ‫כמה שעוסק לקדש ולטהר ולזכך הגוף‪ ,‬כן‬ ‫זוכה להתגלות המראות העליונות ולהשגה‬ ‫אמיתית בתוה"ק‪.‬‬ ‫וזהו ענין זכרון אות וי"ו דשם ע"ב היוצא‬ ‫מוירא אליו‪ ,‬הוא אות ו' סוד התוה"ק‪,‬‬ ‫יחד עם סוד שם הק' אריאל רמ"ב פעמים‪,‬‬ ‫כנודע ששם א"ל הוא שם המלבוש העליון‪,‬‬ ‫אותיות הראשונות דאלב"ם‪ ,‬והוא שם‬ ‫הכללי של המלבוש העליון‪.‬‬ ‫אלא שאחר החטא ירד גוף האדם‬ ‫למדרגות נמוכות מאד‪ ,‬ושולט‬ ‫עליו פיתוי הנחש‪ ,‬ועי"ז נמנע מהאדם‬

‫של"ס פר' נח תשס"ט‬ ‫לזכות לקבל על עצמו עול מלכות שמים‬ ‫שלימה‪ .‬וזהו מציאות גלות הנפש‪ ,‬וכדי‬ ‫לצאת מגלות זו צריכים להתגבר כאר"י‬ ‫דקדושה ולקבל עומ"ש‪ ,‬ולזכך הגוף שיהיה‬ ‫בסוד אל‪ ,‬בזה יזכה להכלל בלבוש דקדושה‪.‬‬ ‫והוא ענין שה"ק אריאל‪ ,‬שהוא שילוב א"ל‬ ‫ואר"י‪ .‬היינו להתגבר כאר"י לקדש הגוף‬ ‫שיזכה להכלל במלבוש העליון הנקרא בשם‬ ‫א"ל‪ .‬כי בזה זוכה לכלול את הגוף במלבוש‬ ‫העליון‪ ,‬בחשמל דקדושה‪ ,‬ועי"ז יזכה לסוד‬ ‫'ויו' שורש התוה"ק‪ ,‬ואז יתגלה אליו מראות‬ ‫העליונות בחי' וירא אליו ה'‪ .‬כי אין שום‬ ‫התגלות אמיתית להאדם רק ע"י שמקדש‬ ‫הגוף‪.‬‬

‫ב‪ .‬עיקר התענוג של השי"ת כביכול‬ ‫הוא להתגלות בעולם התחתון והוא‬ ‫ע"י בירור הנגה‬ ‫והנה תכלית הבריאה הוא כי נתאווה‬ ‫דירה‬ ‫לו‬ ‫להיות‬ ‫הקב"ה‬ ‫בתחתונים‪ ,‬שזה עיקר תענוגו כביכול‪,‬‬ ‫וסוד התענוג הוא בחי' עתיק‪ ,‬שעיקר‬ ‫תענוגו ית' הוא כפי מה שנתגלה אלקותו‬ ‫ית' בתחתונים דייקא‪ .‬והוא עבודת האדם‬ ‫בששת ימי החול כשעוסק בל"ט מלאכות‪,‬‬ ‫שיורד למטה למטה‪ ,‬כדי לפדות עוד ועוד‬ ‫קליפת נגה‪ .‬ובשבת קודש לכלול הכל‬ ‫בקדושה‪ ,‬שיוכלל לגמרי לגמרי באור ש"ע‬ ‫העליון‪ ,‬בקדושת החשמל‪ ,‬שהכל יתהפך‬ ‫לאלקות‪.‬‬ ‫ואמרו רבותינו ז"ל )שבת קיח‪' (:‬אמר רבי‬ ‫יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי‬ ‫אלמלי משמרין ישראל שתי שבתות‬ ‫כהלכתן מיד נגאלין'‪ .‬ויש להבין מהו ענין‬

‫ה‬

‫שתי שבתות‪ ,‬היינו שבת אחת לפני ימות‬ ‫החול ושבת שניה אחר ימות החול‪ .‬וביאור‬ ‫הענין כי עיקר העבודה הוא לזכות לקבל‬ ‫עול מלכות שמים‪ .‬להיות גבור כארי לקבל‬ ‫עומ"ש‪ ,‬בסוד אריא"ל‪ .‬שיהיו לו כחות של‬ ‫אריה להתגבר נגד כל העוונות והפיתויים‪,‬‬ ‫ולזכות להתגבר באופן אלקי בכל התאוות‬ ‫והיצרין בישין‪ .‬ולהכנס בתורה ועבודה‬ ‫לכבודו ית' בכל רגע ורגע‪.‬‬ ‫ולכן צריך שבת לפניו ולאחריו‪ ,‬כי הגוף‬ ‫הנקי הוא בחי' התיבה של הצדיק‬ ‫שנקרא בשם נח‪ ,‬בחי' יסוד‪ .‬אלא שסביבו‬ ‫עומדים הקלי' בחי' עוג מלך הבשן שעומד‬ ‫מסביב לתיבת נח‪ ,‬כמו כן הו"ע הערלה‬ ‫ששם ג' קליפות הטמאות‪ ,‬שנצטווינו‬ ‫לחתכם‪ ,‬היינו להתרחק מעוונות בתכלית‪.‬‬ ‫והשנה הרביעית קודש הילולים‪ ,‬הוא‬ ‫קליפת נגה שאפשר לקדש ולהפך לקדושה‪.‬‬ ‫ולזה ציוה ה' לפרוע העוד הדק‪ ,‬לכלול הנגה‬ ‫בקדושה‪.‬‬

‫ג‪ .‬בירור הנגה אינו נשלם בפעם‬ ‫אחת אלא צריך לבררו בירור אחר‬ ‫בירור‬ ‫ומובא בספה"ק שאלו הג' הקלי'‬ ‫אפי'‬ ‫והנגה‪,‬‬ ‫הטמאות‬ ‫כשמתקן מדרגה אחת בנגה צריך‬ ‫להתעלות עוד ועוד‪ ,‬לזכך עוד ג' הקלי'‬ ‫שנקראים נגה‪ .‬כי כמה שהצדיק גודל‬ ‫ועולה יש לו כחות יותר חזקים למסירות‬ ‫נפש‪ ,‬כי ענין המסירות נפש הוא ענין‬ ‫בירור הנגה‪ .‬כי פשטות התאמצות האדם‬ ‫למסור נפשו לעבודת ה' אינו בחי' אין אלא‬ ‫בחי' יש‪ ,‬וע"י שמשתמש עם כח היש‬

‫ו‬

‫דעה חכמה לנפשך‬

‫לקדושה הרי הוא מהפך היש דקלי'‬ ‫האומרת אני ואפסי עוד‪ ,‬וזהו כלל עבודת‬ ‫הצדיק שלוקח את כח היש ומהפכו‬ ‫לקדושה במסירות נפש‪ ,‬וכשהאדם מוסר‬ ‫נפשו בזה בעצמו הוא מכניע הסט"א‪,‬‬ ‫וזוכה לקדש ולטהר ולברר הנגה‪ .‬וכן בכל‬ ‫דרגא ודרגא‪ ,‬כפי מה שנתעלה עוד ועוד‪,‬‬ ‫הרי הוא משתמש עם הנגה לכבוד ה'‪.‬‬ ‫ונקודת המסירות נפש שהצדיק מוסר‬ ‫נפשו להתעלות לדרגא יותר‬ ‫עליונה להתענג על ה' באופן יותר עמוק‪,‬‬ ‫שבזה מכניע הנגה היותר עליון‪ .‬כי כי כל‬ ‫נגה עמוק יותר הוא ישות יותר עמוקה‪,‬‬ ‫ולזה מוכרח התגברות יותר גדולה‪ ,‬כי כל‬ ‫הגדול מחבירו יצרו גדול ממנו‪ ,‬הצדיק‬ ‫האמת אין לו יצר הרע יותר גדול ח"ו‪ ,‬אלא‬ ‫שיצרו גדול ממנו‪ ,‬היינו שמרים ומעלה‬ ‫יותר צירופי אלקים להיות כסא אל‬ ‫הקדושה‪ ,‬ולזה צריך מסירות נפש יותר‬ ‫עמוקה‪ ,‬לבא לדביקות יותר אמיתית‪,‬‬ ‫אריא"ל יותר עמוק‪ .‬להתגבר כארי לעשות‬ ‫מלבוש לה'‪ ,‬בחי' א"ל‪.‬‬ ‫וזהו 'כי מנגד תראה את הארץ'‪,‬‬ ‫לב נב( כי לכל אחד ואחד יש לו‬ ‫יצר הרע שמנגד אותו ע"י הגוף הנגוף‬ ‫שלו‪ ,‬שהוא בחי' ק"כ צירופי אלקים‪,‬‬ ‫ודייקא שם עיקר דרכו לראות את הארץ‬ ‫העליונה‪ ,‬כשיזכה להעלות ולזכך הגוף‬ ‫הנגוף שמתנגד לקדושת נשמתו‪ ,‬ויברר‬ ‫הנגה‪ .‬אזי יתעלה בקדושת 'אריאל'‪ ,‬לקבל‬ ‫לבוש דקדושה‪ .‬וע"י שהאדם עוסק לזכך‬ ‫הגוף הנגוף לפי מדרגתו בזאת השעה‬ ‫הרי הוא ממתיק אחד מבחי' ק"כ צירופי‬ ‫אלקים‪.‬‬ ‫)דברים‬

‫ד‪ .‬עיקר עבודת הצדיקים לתקן‬ ‫הערב רב בחי' קליפת נגה ולעתיד‬ ‫יתוקן בשלימות‬ ‫וזהו ענין התיבה‪ .‬שאצל משה רבינו היה‬ ‫זפת מבחוץ וחמר בפנים‪ ,‬אבל בנח‬ ‫היה צריך זפת בפנים ובחוץ לתקן בחי'‬ ‫הערב רב‪ ,‬הקלי' הקשות ביותר‪ ,‬משא"כ‬ ‫משה רבינו בשעתו עוד לא היה הזמן‪ ,‬ולכן‬ ‫בנח היה בחי' אדנ"י בפנים ובחוץ‪ ,‬כדי‬ ‫לתקן כל צירופי אלקים‪ .‬משא"כ משה‬ ‫רבינו לא תיקן ערב רב רק את נשמות כלל‬ ‫ישראל‪ ,‬ושלימות תיקון ערב רב יהיה רק‬ ‫לעתיד ע"י משיח צדקנו הוא משה בעצמו‬ ‫בסוד מה שהיה הוא שיהיה‪ .‬והוא ירים אפי'‬ ‫את הצירופים האחרונים של ק"כ צירופי‬ ‫אלקים‪ ,‬בהבחינות הנמוכות ביותר‪ ,‬שהם‬ ‫גרמו המבול‪.‬‬ ‫וכל צדיק וצדיק יש בו חלק של נשמת‬ ‫משה שהוא מתגבר כארי נגד הגוף‬ ‫הנגוף‪ ,‬ועושה ממנו חשמל דקדושה‪ ,‬בחי'‬ ‫אריאל‪ .‬ובזה נפתחים לו מעיינות החכמה‪,‬‬ ‫וקדושת התוה"ק וגילוי אלקות ומראות‬ ‫עליונות‪ ,‬כמ"ש האריז"ל שע"י שה"ק‬ ‫אריאל‪ ,‬נפתחים כל הקדושות כנ"ל‪.‬‬ ‫ואי' בספה"ק בשם הבעש"ט עה"פ 'מאת‬ ‫כל איש אשר ידבנו לבו תקחו את‬ ‫תרומתי'‪ .‬היינו שכל איש צריך ליקח‬ ‫לעצמו מדות טובות לעבוד בהם הבורא‬ ‫ב"ה מכל אשר ידבנו לבו תקחו את‬ ‫תרומתי היינו מן התאוות החיצוניות אשר‬ ‫היצר מסיתו לאהב' ויראה רעה מאותה‬ ‫המדה יקח לעצמו לאהוב הבורא ב"ה וכן‬ ‫שאר המדות‪ .‬כי בזה מהפך הגוף הנגוף‬ ‫שיהיה כלי לקדושה‪ ,‬ולהרים ולנשא זה‬

‫של"ס פר' נח תשס"ט‬ ‫החלק שלו כארי לבורא כל העולמות‪ .‬ואז‬ ‫נתגלה וי"ו של שם ע"ב‪ ,‬וזוכה לבחי' וירא‬ ‫אליו ה'‪.‬‬

‫ה‪ .‬כל חלק בתורה שאין לאדם חשק‬ ‫ללמוד אותו‪ ,‬הוא מחמת התגברות‬ ‫החלק‪,‬‬ ‫בזה‬ ‫אלקים‬ ‫צירופי‬ ‫וכשיתגבר למצוא בו אור‪ ,‬יפתחו‬ ‫לו כל שערי אורה‬ ‫ולזה צריך שבת לפניו ולאחריו‪ ,‬כי צריך‬ ‫להאיר האור בתוך הגוף הנגוף‪,‬‬ ‫בכל ענין שהגוף מתגבר על האדם‪ ,‬יש‬ ‫כנגד זה חלק בתוה"ק שמרומז שם כנגד‬ ‫זה הצירוף של שם אלקים‪ ,‬והאדם אין לו‬ ‫חשק בזה חלק התורה‪ ,‬מחמת צירופי‬ ‫אלקים‪ ,‬בחיצוניות לפי הכלי שלו‪ ,‬ואם הוא‬ ‫מתגבר ולוקח זה חלק התוה"ק ומתדבק‬ ‫באורה‪ ,‬אזי פועל למעלה שזה החלק‬ ‫התורה הק' שהוא אצלו בבחי' מוחין‬ ‫דקטנות וצירופי אלקים‪ ,‬ומתאמץ למצוא‬ ‫בה חיות‪ ,‬בזה הוא חותך הערלה שבזה‬ ‫החלק‪ ,‬בהתאמצות זאת הוא בחי' שבת‬ ‫שלפניו‪ ,‬שבזה ממשיך המוחין שיוכל האיר‬ ‫בתוך התיבה‪ ,‬בחי' הגוף הנגוף‪ .‬וכשנכנס‬ ‫אל התיבה אזי אדרבה מרים ומנשא‬ ‫ומוצא עצות וה' עוזר לו שקונה את‬ ‫אותיות התוה"ק שהיו אצלו בחוץ‪ ,‬ועכשיו‬ ‫מקבל כחות נפלאים בזכות התורה שיוכל‬ ‫יותר להתגבר בסוד אריאל‪ .‬באופן שיוכל‬ ‫להתגבר על הגוף הנגוף ולהאיר בו‬ ‫הקדושה‪ .‬ולהפך צירופי אלקים לסוד אל‬ ‫לסוד הלבוש והחשמל‪ ,‬בבחי' אל ה' ויאר‬ ‫לנו‪ ,‬ועי"ז יוכלל הגוף בתוך הקדושה ויזכה‬ ‫להבין בתורה בכל מקום‪ ,‬ולמראות‬ ‫העליונות‪.‬‬

‫ז‬

‫ו‪ .‬צוהר תעשה לתיבה ‪ -‬אותיות‬ ‫התורה והתפילה הם שמירה מ'ריבוי‬ ‫אור'‬ ‫אותיות התורה הק' הם בסוד 'עוטה אור‬ ‫כשלמה' כמו בגד ולבוש על‬ ‫אורו ית'‪ ,‬וצריך שיהא אור התורה יוצא‬ ‫ומתפשט עד החיצוניות הגמור‪ ,‬להציל‬ ‫אפי' אלו שפגמו ביסוד ושאין להם קבלת‬ ‫עול מלכות שמים‪ ,‬בכח התוה"ק להאירם‬ ‫שישובו לקבלת עול מלכות שמים‪ ,‬ולעשות‬ ‫בחי' חשמל דקדושה להשמר מהקלי'‪,‬‬ ‫בקדושת הבגד ולבוש של אותיות התוה"ק‪.‬‬ ‫והוא ענין 'צוהר תעשה לתיבה'‪ ,‬כי ענין‬ ‫קבלת עול מלכות שמים‪ ,‬בתחילה‬ ‫הוא בבחי' זפת שחור‪ ,‬שאין רואה ואין‬ ‫מרגיש שום אור‪ ,‬אבל כשזוכה לקבל‬ ‫עומ"ש‪ ,‬אם היה זוכה היה בבחי' משה‬ ‫רבינו שם הויה בפנים בחי' חמר בפנים‪,‬‬ ‫רמ"ח מצוות עשה‪ .‬אבל כשאינו זוכה‪ ,‬שיש‬ ‫לו עדיין צירופי אלקים לתקן‪ ,‬אזי הוא‬ ‫בבחי' זפת מבית ובחוץ שחור לגמרי‪ ,‬ואזי‬ ‫עבודתו צוהר תעשה לתיבה‪ ,‬שימשיך בחי'‬ ‫שבת לפניו ושבת לאחריו‪ ,‬כדי להאיר אור‬ ‫התוה"ק שמכוון כנגד הנסיון שיש לו‬ ‫עכשיו‪ ,‬דייקא באותיות התורה שקשה לו‬ ‫ללמוד‪ ,‬כי כל מעשה ומעשה יש אותיות‬ ‫התורה שמכוון כנגדו‪ ,‬וכשיאיר אלו‬ ‫האותיות‪ ,‬תאיר הפעולה‪ .‬ולכן כשאדם‬ ‫מחפש עצה להמשיך אור מדות הרחמים‪,‬‬ ‫יתדבק באותיות התורה למצוא בהם חיות‪.‬‬ ‫כי יש שהאותיות נדמים לו כזפת מבית‬ ‫ובחוץ ואין לו חשק‪ ,‬אך כשנכנס אל‬ ‫התיבה‪ ,‬ומוצא בה צוהר‪ ,‬אפי' כשהוא‬ ‫בקטנות האמונה בתחילה‪ ,‬וזה שחור‬

‫ח‬

‫דעה חכמה לנפשך‬

‫לגמרי‪ ,‬מזופת‪ .‬אך כשיתגבר להרים‬ ‫האמונה‪ ,‬ויבקש רחמי ה'‪ ,‬ימצא עצה ודרך‬ ‫אורה שאותיות התורה יאירו לו בכל‬ ‫דרכיו‪ ,‬לפי המוחין שצריכים להמשך אליו‬ ‫לפי זאת השעה‪ .‬ועי"ז יזכה לסוד אריאל‪,‬‬ ‫להתגבר בפועל בכל הענינים הנצרכים‪,‬‬ ‫כגבורת ארי‪ .‬ולבא לקדושת הלבוש‪ .‬שהגוף‬ ‫הנגוף שהיה בקטנות והיה נמשך לענינים‬ ‫חיצוניים‪ ,‬עכשיו הכל נכלל בחשמל העליון‬ ‫בש"ע נהורין‪.‬‬

‫ז‪ .‬סוד נר הבדלה של שעוה‪ ,‬להמשיך‬ ‫ש"ע נהורין לכלול ימי השבוע‬ ‫בקדושת השבת‪ ,‬למצוא אורה‬ ‫ומתיקות בקבלת עול מלכות שמים‬ ‫איתא בכתבי אריז"ל והרש"ש שצריך‬ ‫להדליק נר הבדלה בנר שעוה‪,‬‬ ‫להמשיך הארת ש"ע נהורין‪ .‬כי שבת הוא‬ ‫מאורי אור‪ ,‬וימי החול הם מאורי אש‪ ,‬ועיקר‬ ‫העבודה הוא לכלול המאורי אש במאורי‬ ‫אור‪ ,‬בסוד החשמל‪ ,‬הגם שבתחילת‬ ‫העבודה לקחת הגוף הנגוף ולכלול בקדושה‬ ‫בסוד קבלת עול‪ ,‬בהמשך צריך שיאיר אור‬ ‫דעתיק בחי' ש"ע נהורין וצוהר תעשה‬ ‫לתיבה‪ ,‬שיתענג על ה' במסירות נפש‪,‬‬ ‫ולהנות מאור האלקי‪.‬‬ ‫כי השי"ת אוהב שנשמות ישראל יהנו‬ ‫מהאור העליון‪ ,‬הגם שבתחילה הוא‬ ‫במסירות נפש‪ ,‬בדרך של זפת מבפנים‬ ‫ובחוץ‪ ,‬אבל אח"כ נעשה הכל אור וצוהר‬ ‫בבחי' אריאל‪ .‬ואזי נתהפך הגוף לנר שעוה‪,‬‬ ‫בחי' חשמל‪ ,‬והמאורי אש נכלל במאורי‬ ‫אור‪ .‬וכל האותיות החיצוניות שבתוה"ק‬ ‫נכללים באותיות הפנימיים‪ ,‬ומשיג המוחין‬

‫באמת בבחי' וירא אליו ה'‪ .‬ולהשגות‬ ‫התורה האמיתיים שיהודי צריך להשיג‪.‬‬ ‫שהכל בכל תלוי בזה‪.‬‬

‫ח‪ .‬עונג אלקי הוא בסוד יין‪ ,‬ואם‬ ‫מחפש תענוגים בלי לקדש גופו‪,‬‬ ‫נופל ח"ו ליין המשכר‬ ‫הרי שהגם שעיקר תחילת העבודה הוא‬ ‫לקבל עומ"ש במסירות נפש‪ ,‬מ"מ‬ ‫אח"כ צריך להתדבק בצדיק בחי' נח שזן‬ ‫ומפרנס הארת הרצון לכל הברואים‪,‬‬ ‫ונותן להם לטעום את העונג שיש‬ ‫בעבודת ה'‪ .‬להאיר אור אותיות התוה"ק‬ ‫לכל הבריאה‪ ,‬בחי' צוהר תעשה לתיבה‪.‬‬ ‫אבל באמת צריך להתעלות למדרגה‬ ‫עליונה יותר‪ ,‬לא רק אור של צוהר‪ ,‬אלא‬ ‫בסוד אור פורים בבחי' שכרות דקדושה‪.‬‬ ‫בסוד יום כיפור‪ .‬שבתחילה העבודה היא‬ ‫בבחי' עינוי דיום הכיפורים‪ ,‬עבודת‬ ‫מסירות נפש קבלת עול מלכותו ית' בכל‬ ‫הענינים‪ ,‬אבל אח"כ נמשך סוד פורים‬ ‫עצמו לא רק 'כפורים'‪ ,‬והו"ע המשכת‬ ‫המוחין והמתיקות בכל דרכי העבודה‪,‬‬ ‫ולכן התחיל נח לשתות יין‪ ,‬כדי להמשיך‬ ‫היין של פורים‪ .‬יין המשמח‪.‬‬ ‫אלא שאצל נח נתהפך היין ליין המשכר‪.‬‬ ‫כי הגם שהתכלית הוא להכנס‬ ‫לתענוגים האלקיים‪ ,‬וצריך למסור נפש על‬ ‫זה לבא להתלהטות אלקי‪ ,‬להתענג על ה'‪,‬‬ ‫בסוד אריאל‪ ,‬לבא להדבק במראות‬ ‫עליונות בדביקות אמת‪ .‬אבל עם כל זה‬ ‫צריך להזהר שלא יהיה בחי' יין המשכר‪ .‬כי‬ ‫לפני שנכנסים לעבודת פורים‪ ,‬צריך שיהיה‬ ‫באופן שמאיר עבודת יום כיפור לפורים‪,‬‬

‫של"ס פר' נח תשס"ט‬ ‫שלא יפול לשכרות‪ ,‬שמחפש רק עונג בלי‬ ‫עבודת קבלת עול‪ .‬כי צריך לחפש שעולם‬ ‫התענוג יאיר לבינה‪ .‬היינו שעיקר עבודת‬ ‫ההתענגות בשבת יאיר את ששת ימי‬ ‫החול‪ ,‬שיוכל עי"ז התענוג וההתדבקות‬ ‫להרים את המדות והמשיכות של הגוף‬ ‫הנגוף‪.‬‬ ‫אבל ע"י קליפת חם וכנען‪ ,‬יש שנופלים‬ ‫ח"ו לבחי' ערו"ה‪ .‬ומחפש תענוגים‬ ‫בלי להכנס לתיבות התורה‪ .‬ואינו מקבל‬ ‫עול להרים הגוף הנגוף‪ ,‬כי מרגיש השחרות‬ ‫של זפת מבפנים ובחוץ‪ ,‬ואינו רוצה לקבל‬ ‫עול‪ .‬אבל בכח שבת יש אור של צוהר‬ ‫למצוא המתיקות בקבלת עול מלכות‬ ‫שמים‪ ,‬שבזה תלוי הכל‪ .‬כי כל ההשגות‬ ‫והמראות עליונות הוא רק ע"י בחי' אריאל‪,‬‬ ‫כמ"ש האריז"ל בפסוק וירא אליו ה'‪ ,‬כי אם‬ ‫אינו מקדש הגוף הנגוף‪ ,‬בכלל ובפרט‪ ,‬הרי‬ ‫ה' עושה תנאי שמתגלה בגן עדן רק לזה‬ ‫שמקדש ומטהר את הגוף בתכלית‬ ‫ההתקדשות והטהרות בכל יום מדרגא‬ ‫לדרגא‪ ,‬בלי זה אין שייך שיהיה לו השגת‬ ‫אמת‪ ,‬וכל מה שרואה ומשיג‪ ,‬הוא מראות‬ ‫דקליפות רח"ל‪ ,‬השגות שוא‪ .‬כי השגת‬ ‫האמת בתוה"ק‪ ,‬השגת אמת במראות‬ ‫אלקיים‪ ,‬הוא רק ע"י גן עדן‪ ,‬ויש א"ס‬ ‫מדרגות בג"ע‪ ,‬לכן הצדיק שמחפש אור‬ ‫אלקותו ית"ש הוא מקדש עצמו יותר ויותר‪,‬‬ ‫ועוסק בכל עת להרים ולנשא הגוף הנגוף‪,‬‬ ‫ומחפש עצות רבות להאיר אור דעתיק‬ ‫לבינה‪ ,‬בחי' צוהר תעשה לתיבה‪ .‬בחי'‬ ‫'ועבד הלוי הוא'‪ ,‬שהוא נותן כחות ללוי‪.‬‬ ‫ובזה צריך שבת לפניו‪ ,‬להאיר הארה שיתן‬ ‫כח להתגבר‪ .‬ואינו מסתכל על העינוי‬

‫ט‬

‫והזפת‪ ,‬כי אדרבה עושה עבדותו בצוהר‬ ‫ואור‪ ,‬בחי' שבת שלפניו‪ ,‬ואז זוכה להכנס‬ ‫מיום כיפור לפורים‪ ,‬וזוכה ליין המשמח‬ ‫דקדושה ואינו נופל ליין המשכר ללכת אחר‬ ‫תאוות לבו ח"ו‪.‬‬ ‫כי הגם שהאמת שהעיקר הוא התענוגים‬ ‫העליונים אבל צריך שיבא יחד עם‬ ‫הקדושה ומסירות נפש וקבלת עומ"ש על‬ ‫תורה ועבודה מדרגא לדרגא עד שהגוף‬ ‫נעשה תיבה לבורא כל העולמים‪ ,‬בכח‬ ‫קדושת תיבות התורה והתפילה‪.‬‬

‫ט‪ .‬קדושת חיצוניות הגוף וקדושת‬ ‫הבנים והבני בית‪ ,‬תלויים זה בזה‬ ‫כי כל השגות התורה ומראות עליונים‬ ‫בחי' וירא אליו ה'‪ ,‬תלוי בקדושת‬ ‫אריאל‪ ,‬כמו שאברהם אבינו עליו השלום‬ ‫היה מגייר גרים‪ ,‬וזכה לקדש את העולם‪ ,‬רק‬ ‫אח"כ וירא אליו ה'‪ ,‬כי ראשית הכל הוא‬ ‫חיצוניות הגוף‪ ,‬וראשית העבודה להמשיך‬ ‫קדושה בבניו‪ ,‬כמ"ש 'למען ידעתיו אשר‬ ‫יצוה את בניו ואת ביתו אחריו'‪ ,‬כל יהודי‬ ‫צריך שיראה לעסוק בזה שבניו ובני ביתו‬ ‫ילכו בדרכי הארת אלקות ועבודת ה'‪,‬‬ ‫להמליך את ה' על עצמו ועל כל הפעולות‪.‬‬ ‫והכל תלוי בזה שמקדש את גופו‪ ,‬ובזה‬ ‫מאיר בחוץ‪ .‬לבחי' בניו‪.‬‬ ‫אבל בנח כתיב 'מה שעשה לו בנו הקטן'‪,‬‬ ‫כי נח נפל לשכרות‪ .‬ע"י קליפת חם‪,‬‬ ‫כי הא בהא תליא‪ ,‬חיצוניות הגוף של האדם‬ ‫ובניו הוא ענין אחד‪ .‬וכמה שמקדש ומטהר‬ ‫עצמו בחיצוניות במסירות נפש לעבודת‬ ‫הבורא ומקדש הגוף החיצון‪ ,‬בזה מקדש‬

‫י‬

‫דעה חכמה לנפשך‬

‫יותר ויותר את הבנים והבנות עד סוף כל‬ ‫הדורות‪.‬‬ ‫ולא רק את בניו ודורותיו‪ ,‬אלא גם כל‬ ‫הנשמות התלויים בו‪ ,‬עד שמתקן כל‬ ‫הבריאה בזה‪ .‬ובעיקר לתקן הנשמות‬ ‫הנפולות בחי' ערב רב‪ ,‬שיש להם מלחמות‬ ‫קשות מאד בעבודת הבורא‪ .‬אשר עיקר‬ ‫תיקונם ע"י הצדיק האמת שמקדש ומזכך‬ ‫הגוף הנגוף מדרגא לדרגא‪.‬‬

‫י‪ .‬צריך זהירות יתרה מריבוי אור‪,‬‬ ‫לא להתגבר יותר ממדרגתו‪ ,‬שבזה‬ ‫יש להם אחיזה ח"ו ונופל יותר‪,‬‬ ‫והסימן אם הוא ריבוי אור או לא‪,‬‬ ‫הוא המנוחה‪ .‬כי כל דרכי הקדושה‬ ‫הם תמיד במנוחה בחי' נח‬ ‫עיקר מציאות המבול הוא מים רבים‬ ‫השוטפים בלי גבול וכלי‪ ,‬והוא‬ ‫עיקר מה שזוכים ע"י ההתקשרות לצדיק‬ ‫ששומר את האדם מריבוי אור‪ .‬כי מי‬ ‫שרוצה לקדש ולטהר עצמו עליו להזהר‬ ‫מהמבול‪ ,‬כי המבול הוא גם אורות אלקיים‬ ‫אלא שהם בריבוי אור‪ ,‬והצדיק שמקדש את‬ ‫גופו יותר ויותר מדרגא לדרגא‪ ,‬אעפ"כ‬ ‫הוא שומר עצמו להכנס דייקא לתוך תיבה‪,‬‬ ‫צמצומים ואותיות‪ ,‬ואינו תופס שום מדרגא‬ ‫שהיא למעלה ממדרגתו שזה סכנה‬ ‫עצומה‪ ,‬אם אינו לפי המוחין שלו בזאת‬ ‫השעה הוא שורש כל החטאים רח"ל‪ ,‬כי‬ ‫בזה הוא נמצא חוץ לתיבה ונשטף במימי‬ ‫המבול‪.‬‬ ‫וזוהי עיקר חכמת צדיקי האמת‬ ‫שעוסקים בכל עת בקדושה‬ ‫מדרגא לדרגא‪ ,‬והם עוסקים לבנות תיבה‪,‬‬

‫בחי' צמצום בבחי' יין דפורים‪ ,‬ועוברים‬ ‫מיום כפור לפורים מאריך לעתיק‪ ,‬כל צדיק‬ ‫לפי ערכו‪ ,‬ובעיקר הם שומרים עצמם‬ ‫בשמירה מעולה שלא יהיה בחי' ריבוי‬ ‫אור‪ .‬כי כל נפילת אנשי דור המבול ודור‬ ‫ההפלגה‪ ,‬בעצם הם אוחזים באותם‬ ‫האותיות של הצדיקים אלא שהוא בריבוי‬ ‫אור‪ .‬כי גם הם יודעים לשון הקודש‪,‬‬ ‫ובחיצונות הדרשות שלהם דומה לדברי‬ ‫הצדיקים‪ ,‬אלא שהוא בריבוי אור‪ ,‬ועי"ז‬ ‫נופלים יותר ויותר‪ .‬וכן כל אדם ואדם עיקר‬ ‫נפילתו הוא ע"י שמרוב שמחפש את‬ ‫הקדושה בריבוי אור הוא נופל לגמרי‪ .‬וכל‬ ‫זה מחמת שאינו מתדבק באותיות ותיבות‬ ‫התורה‪ .‬כי כמו שנח עשה תיבה‪ ,‬ומשה‬ ‫רבינו נתן לנו אותיות התוה"ק‪ ,‬כן צריך‬ ‫כל אדם לצמצם עצמו בתוך הקדושה‬ ‫ולעלות מדרגא לדרגא‪ ,‬ורק בסוד‬ ‫צמצומים ולא בריבוי אור‪ .‬ובכל עת ושעה‬ ‫לבדוק מהי הדרגה שעליו להכנס עכשיו‪.‬‬ ‫כי אם נכנס יותר מדי אזי הסט"א נאחזת‬ ‫בו רח"ל‪ ,‬לכן צריך להתדבק בקבלת עול‬ ‫והתגברות במסירות נפש לפי מה ששייך‬ ‫אליו בזאת השעה‪ ,‬כי אם רוצה להתגבר‬ ‫התגברות שאין שייך לו לעת עתה הרי‬ ‫העלה קליפה יותר עמוקה שאין בכחו‬ ‫להעלות‪ ,‬וזו היא שמפילה אותו‪ .‬כי כל‬ ‫תכלית העבודה לעשות חשמל מהגוף הכי‬ ‫שייך אליו‪ ,‬ולזה צריך לעלות מדרגא‬ ‫לדרגא לפי המוחין‪ .‬והסימן הוא בחי' נח‪,‬‬ ‫לשון מנוחה‪ ,‬כי הקדושה היא תמיד רק‬ ‫במנוחה ונייחא‪.‬‬

‫כשאדם‬

‫מבולבל ומוסר נפשו באופן‬ ‫שנתבלבלים המוחין שלו‪ ,‬לא‬

‫של"ס פר' נח תשס"ט‬ ‫רק שאינו נכנס לתיבה אלא ששוטפים‬ ‫אותו ח"ו מים הזידונים‪ ,‬לזה צריך להתקשר‬ ‫לצדיקי אמת‪ ,‬שהם בסוד המנוחה‪ ,‬והם‬ ‫יודעים תמיד איזה מדרגה להעלות‪ .‬ובזה‬ ‫יזכה להתקדש ולהיטהר בכל יום במסירות‬ ‫נפש יותר ויותר באור וחיות וצוהר‪ .‬ולהרים‬ ‫הנשמות שבחוץ‪ ,‬שזהו הכלי היחיד להכנס‬ ‫לגן עדן ולאור האלקי‪.‬‬ ‫ותמיד עבודת האדם לקחת הערלה‬ ‫למדרגתו‬ ‫ביותר‬ ‫הקרובה‬ ‫ולהרים הנגה לעשות ממנו קודש הילולים‬ ‫לה'‪ .‬כי אם יכנס למדרגות וקבלה ודביקות‬ ‫שלמעלה ממקומו אינו בכלל קדושת תיבת‬ ‫נח‪ ,‬וח"ו יוכל להשטף במימי המבול‪ .‬והקלי'‬ ‫מוציאים אותו מהתיבה ח"ו‪.‬‬

‫יא‪ .‬העצה להשמר מריבוי אור ע"י‬ ‫התקשרות לצדיקי אמת‪ ,‬הצדיק‬ ‫מלמד מצד אחד איך לעלות מדרגא‬ ‫לדרגא במדרגות הקדושה והטהרה‪,‬‬ ‫ומאידך שומר את האדם מריבוי‬ ‫אור‬ ‫המקום האמיתי של כ"א מישראל הוא‬ ‫תמיד להיות בתוך התיבה‪ ,‬בתוך‬ ‫הקדושה‪ ,‬בבחי' ח"ש מ"ל‪ ,‬חכמה ובינה‬ ‫שבכללותם הוא דעת‪ .‬והוא ע"י שיכנס‬ ‫לעול מלכות שמים לפי דרגתו‪ .‬ולא בריבוי‬ ‫אור‪ ,‬כי העיקר הוא האמונה ואור האמונה‬ ‫הוא שמחה‪ .‬לכן צריך להדבק לצדיקי אמת‬ ‫שהם מלמדים את האדם ללכת ממדרגה‬ ‫למדרגה‪.‬‬ ‫כמ"ש הרה"ק מרוז'ין שמה שהוא זכה‬ ‫לדרגתו יותר משאר הצדיקים‬ ‫הכל לכל בזכות אמונת חכמים‪ ,‬כי ענין‬

‫יא‬

‫אמונת חכמים הוא עבודה קשה שבמקדש‪,‬‬ ‫שהאדם צריך להאמין בחכמי הדור‬ ‫ולצמצם עצמו להאמין ברבותיו שמלמדים‬ ‫אותו ללכת מדרגא לדרגא‪ .‬כי רק ע"י‬ ‫אמונת חכמים שמאמין בצדיקים שהם‬ ‫קודש הקדשים‪ ,‬עי"ז יזכה ללכת מדרגא‬ ‫לדרגא בלי ריבוי אור‪ ,‬ובזה יזכה בכל עת‬ ‫להתעלות‪ ,‬וכל זה בזכות שמאמין בצדיקי‬ ‫האמת יחידי הדורות‪ .‬שזה בעצמו בסוד‬ ‫חשמל‪ ,‬שמצד אחד הם מלמדים שצריך‬ ‫בכל יום ויום להתקדש ולהטהר יותר‬ ‫ויותר‪ .‬שבזה תלוי כל ההשגות והאורות‪,‬‬ ‫ולהזהר מאד מקליפת נגה‪ ,‬לטהר מעשיו‬ ‫בכל ענינים יותר ויותר‪ .‬שרק בזה יזכה‬ ‫לקבל השגה מצד הקדושה‪ ,‬וכמה שמטהר‬ ‫עצמו כן השגתו אמת‪ .‬בחי' אריאל‪ ,‬וירא‬ ‫אליו ה'‪ .‬אבל מאידך גיסא הצדיקים‬ ‫שומרים אותנו מהריבוי אור ובזה אנו‬ ‫ניצולים ממימי המבול‪.‬‬ ‫והנה מרדכי הצדיק ואסתר המלכה זכו‬ ‫לשלימות זה הענין‪ ,‬ועי"ז המשיכו‬ ‫לכל ישראל את אור הפורים‪ ,‬היינו לא רק‬ ‫דרך המסירות נפש בבחי' יום כיפור‬ ‫שהוא בסוד אריך‪ ,‬אלא לאור הפורים‬ ‫בסוד עתיק‪ ,‬ולא נפלו ליין המשכר ח"ו‬ ‫כנח‪ .‬ועיקר השמירה הוא בבחי' 'ועבד‬ ‫הלוי הוא'‪ ,‬להמשיך אורות דעתיק לבינה‪.‬‬ ‫למסור הנפש על התענוג העליון‪ ,‬עד‬ ‫שיתהפך להתענגות אמיתית‪ .‬אבל‬ ‫כשאינו נשמר‪ ,‬נפל נח לבחי' חם וערוה‪,‬‬ ‫משא"כ מרדכי ואסתר זכו בשלימות‪ ,‬כי‬ ‫מרדכי הוא משה רבינו עצמו‪ ,‬סוד יסוד‬ ‫אבא‪ ,‬הוא בחי' משיח‪ ,‬מרדכי ואסתר הם‬ ‫האור של משיח צדקנו הם זכו בשלימות‬

‫יב‬

‫דעה חכמה לנפשך‬

‫להכנס לגילוי אלקות‪ ,‬והכל בכח 'אמונת‬ ‫חכמים' של אסתר המלכה במרדכי‬ ‫הצדיק‪ ,‬ולא הלכה בריבוי אור רק 'את‬ ‫מאמר מרדכי אסתר עושה'‪ ,‬לא למעלה‬ ‫ולא למטה‪ .‬וע"י האמונה החכמים במרדכי‬ ‫הצדיק זכתה לשלימות התיקון‪ .‬כי נזהרה‬ ‫שלא ללכת בריבוי אור‪ ,‬רק ע"י מה‬ ‫שהמרדכי הצדיק השפיע בה‪ ,‬ומה‬ ‫שהוצרכה להשביע את הש"ד שילך לבית‬ ‫אחשורוש במקומה‪ ,‬אע"פ שלכאו' היתה‬ ‫יכולה לבקש ממנו שלא יהיה לה שייכות‬ ‫כלל לצד הרע‪ ,‬ולא תצטרך להשביע שום‬ ‫שידה במקומה וכדו'‪ .‬אעפ"כ שמעה‬ ‫למאמר מרדכי לעשות ככל אשר יצוה לה‪.‬‬ ‫ולא הלכה בבחי' ריבוי אור‪ .‬ובכח‬ ‫האמונת חכמים זכו ליין המשמח דפורים‪.‬‬ ‫שהוא עמוק מכל עמוק‪ ,‬ולמעלה מכל‬ ‫השגה‪.‬‬ ‫נמצא שעיקר הדרך לזכות לשלימות‬ ‫הקדושה תלוי באמונת חכמים‬ ‫ולהשמר מריבוי אור‪ ,‬על ידי כח העצת‬ ‫אמת של צדיקי האמת‪ .‬ובזה יזכה לקבל‬ ‫רשות להכנס עוד ועוד מדרגא לדרגא‪,‬‬ ‫בכל עת בירור חדש‪ ,‬ובזה יזכה להכנס‬ ‫יותר ויותר עמוק לתוך התיבה דקדושה‪.‬‬ ‫כי על ידי אמונת חכמים נכנסים בכל עת‬ ‫אל התיבה דקדושה‪ .‬ובזה מקדשים כל‬ ‫מציאות הבריאה ומגלים אור ה' בכל‬ ‫העולמות‪ .‬ובזה מתתקן החטא של נח‪ ,‬כי‬ ‫כל ענין הריבוי אור שרוצה האדם‬ ‫מדרגות לפני זמנו‪ ,‬אבל בכח האמונה‬ ‫בצדיקים המופלגים בבחי' משה רבינו‬ ‫שהם מתקנים גם נשמות הערב רב‪ .‬בזה‬ ‫יש לכל אחד חלק להכנס בהיכלי הקדושה‪.‬‬

‫יב‪ .‬את קשתי נתתי בענן‪ ,‬חיבור‬ ‫יסוד מלכות‪ ,‬כיסופין והשתוקקות‬ ‫יחד עם צמצום ואמונת חכמים‬ ‫כתיב את קשתי נתתי בענן‬ ‫י"ג(‪ .‬וסוד הקשת הוא יסוד‪ ,‬וסביב‬ ‫לקשת הברית יש סביבו ענן החשמל‪ ,‬כמו‬ ‫שסביב היסוד יש עור הפריעה שצריך‬ ‫לפרוע אותו‪ ,‬היינו לתקן ולהעלות קליפת‬ ‫נגה‪ ,‬וענין הקשת הוא כל הגוונין והאורות‬ ‫דחשמל‪ .‬וזהו"ע 'את קשתי נתתי בענן'‪,‬‬ ‫ענן מרמז גם על האמונה‪ ,‬בחי' מלכות‬ ‫עטרת היסוד‪ .‬הוא מה שאמר ר"א ברשב"י‬ ‫כשרואים קשת בגוונין נהירין בזה זוכים‬ ‫לאורו של משיח‪ ,‬היינו כשזוכים לקשר‬ ‫היסוד לענן‪ ,‬למלכות‪ .‬שהוא ענין הצמצום‪.‬‬ ‫)בראשית ט'‪,‬‬

‫כי יוסף הצדיק הוא בחי' קשת הברית‪ ,‬וכל‬ ‫ענינו כיסופים לעוד ועוד דרגא‬ ‫דקדושה‪ ,‬שהרי שמו מורה על 'יוסף ה' לי‬ ‫בן אחר'‪ ,‬שכוסף ורוצה להתעלות עוד ועוד‬ ‫מדרגא לדרגא במדרגות הקדושה‬ ‫והטהרה‪ ,‬להוסיף קדושה ודעת בכל יום‪,‬‬ ‫ולהכנס לאור החשמל בכל יום עוד‬ ‫מדרגות‪ .‬אף שזה עיקר העבודה מצד אחד‪.‬‬ ‫אבל מאידך גיסא 'את קשתי נתתי בענן'‪,‬‬ ‫ענן הוא סוד המלכות והצמצום‬ ‫והאמונה‪ .‬שע"י האמונה בחכמי הדור‬ ‫וצדיקי אמת וספריהם הק'‪ ,‬הם שומרים את‬ ‫האדם מהמים רבים‪ ,‬מריבוי האור‪ .‬ובזה‬ ‫יזכה להתדבק בקדושה בסוד מנוחה‪ ,‬נח‪,‬‬ ‫מנוחת אמת‪ ,‬ובזה יזכה להשלים הקדושה‬ ‫להשלים הקשת בגוונין נהורין‪ ,‬שלא יהיה‬ ‫אחיזה לקליפת נגה בחשמל‪.‬‬

‫וביומוי‬

‫דרשב"י לא נראתה הקשת‪ ,‬כי‬ ‫אות ברית קודש הוא ענין‬

‫של"ס פר' נח תשס"ט‬ ‫הקשת‪ ,‬כשיש אחיזה של קטנות ביסוד‪ ,‬יש‬ ‫בחי' הקשת‪ .‬משא"כ לעתיד יהיה הקשת‬ ‫בגוונין נהורין‪ ,‬לא בקטנות‪ ,‬אלא בגדלות‬ ‫המוחין בלי שום אחיזת הנגה‪ .‬והוא בכח‬ ‫הענן‪ ,‬היינו אמונת חכמים‪ ,‬שמאמין‬ ‫בצדיקי האמת שהם מגלים את האמונה‬ ‫בעולם‪ .‬הוא סוד השכינה הק' והאמונה‬ ‫הפשוטה בצדיקי האמת שמגלים דעת‬ ‫האמת‪ .‬בזה ינצל האדם ממים הזידונים‪,‬‬ ‫ויתדבק לרוח אלקים מרחפת על פני המים‪,‬‬ ‫ויזכה לאור האמת‪ ,‬מרוח האמת דא רוחו‬ ‫של משיח‪ .‬בזה יתגלה אלקותו ית"ש בכל‬ ‫העולמות‪ ,‬ונזכה להיות תלמידים לצדיקי‬ ‫האמת‪ ,‬לשמוע בקולם בכל הענינים‪,‬‬ ‫ולעלות בכל רגע ורגע במדרגות הקדושה‪,‬‬ ‫ולטהר גופנו‪ ,‬ולזכות להכנס בגן עדן‪ ,‬בסוד‬ ‫אריאל רמ"ב פעמים‪ ,‬בזה נתדבק בימא‬ ‫דאורייתא בביאת גוא"צ ברחמים‪.‬‬

‫יג‪ .‬דעה חכמה לנפשך‬ ‫וזה פירוש 'דעה חכמה לנפשך'‪ ,‬כי ישנם‬ ‫ל"ב נתיבות חכמה‪ .‬וידוע שעיקר‬ ‫תכלית האדם לברר הרפ"ח ניצוצין‪ ,‬יחד‬ ‫עם שם הוי"ה הן בגי' מנצפ"ך‪ .‬וההמתקה‬ ‫של מנצפ"ך הוא באור החכמה‪ .‬וזהו 'דעה‬ ‫חכמה לנפשך'‪ ,‬כי כל אחד ואחד מישראל‬ ‫הוא בבחי' שידוך עם השי"ת‪ ,‬יחוד קוב"ה‬ ‫ושכינתיה‪ ,‬בחי' חתן וכלה‪ .‬שהוא ענין 'נח'‪,‬‬ ‫כי ח' מרמז על החתן ונ' מרמז על הכלה‪.‬‬ ‫כי כל ענין חתן וכלה מרמז על יחוד קוב"ה‬ ‫ושכינתיה‪ ,‬לא רק שיהיה יחוד ח"ן אלא‬ ‫יחוד חי"ת נו"ן תי"ו‪ ,‬קול חתן וקול כלה‬ ‫צריך להרים כל מציאות הבריאה שמרמז‬ ‫על הת'‪ .‬אשר זהו עיקר ענין התיבה‬ ‫שמציל את העולם מהמבול‪.‬‬

‫יג‬

‫והדרך להציל את העולם הוא על ידי‬ ‫ה' קולות‪ ,‬שהוא סוד שמנצפ"ך‬ ‫המתקנים הש"ך‪ ,‬כל מציאות הבריאה‬ ‫הוא ש"ך דינים והמנצפ"ך מתקנים זאת‪.‬‬ ‫ע"י השמחה ואור אלקי‪ ,‬יכולים להרים‬ ‫הכל‪ .‬כי עיקר הקדושה הוא על ידי‬ ‫שמחה‪ .‬כמ"ש מוהרנ"ת בלקוטי הלכות‬ ‫שעיקר העבודה והקדושה הוא השמחה‪,‬‬ ‫וכן אי' הרמב"ם‪.‬‬ ‫וזה מרמז על הה' קולות‪ ,‬כשאדם נכנס‬ ‫לשמחה יוכל להרים כל העולמות‪,‬‬ ‫ויוכל לזכות לקדש גופו‪ ,‬שיוכלל בחשמל‪.‬‬ ‫וזהו דעה חכמה לנפשך‪ ,‬כי ע"י אור‬ ‫החכמה יכולים להרים ולתקן אפילו‬ ‫דרגת הנפש הנמוכה‪ ,‬בחינת ק"כ‬ ‫צירופי שמות אלקים‪ ,‬שעל ידי המתקתם‬ ‫זוכה האדם לכלול הגוף בלבוש דקדושה‪.‬‬ ‫וכל זה ע"י‪ ,‬והיא כתר לראשך‪ ,‬שצריך‬ ‫להמשיך אור של כתר‪ ,‬אור של‬ ‫עתיק‪ ,‬להאיר שמחה אלקית‪ .‬לא רק‬ ‫להסתכל על עול מלכות שמים כזפת‬ ‫שחורה מבית ובחוץ‪ ,‬אלא להתדבק בעונג‬ ‫וזיו דביקות יחודו ית'‪ ,‬ובזה לבא לשמחה‬ ‫תמידית‪ .‬כי האדם צריך למצוא עצות‬ ‫להיות מלא שמחה ואלקות‪ ,‬ולהכניס שמחה‬ ‫בתיבות התוה"ק‪ .‬גם כשהוא לפעמים בחי'‬ ‫זפת מבחוץ ומבפנים‪ ,‬אבל ע"י שמרים‬ ‫עצמו בחי' צוהר תעשה לתיבה‪ ,‬להרים‬ ‫ולהאיר ולשמח את העבודה של קבלת עול‪.‬‬ ‫זה נעשה עיקר הכלי לזכות לאור האלקי‪,‬‬ ‫ולהנצל מכל המים הזידונים ויזכה להכנס‬ ‫לגן עדן‪ .‬עד שנעשה בחי' המסירות נפש‬ ‫של יום כיפור בחי' נ"ח‪ ,‬ומזה נעשה בחי'‬ ‫עונג שבת‪.‬‬

‫יד‬

‫דעה חכמה לנפשך‬

‫וזה נצור מצות קדושך ע"י ששומר‬ ‫המצוות‪ ,‬ומרגיל עצמו לקבל עומ"ש‬ ‫במסירות נפש‪ ,‬עי"ז שמור שבת קדשך‪,‬‬ ‫שיתהפך הכל לעונג שבת‪ ,‬בחי' יין‬ ‫המשמח והמבסם דפורים‪ .‬וכל אחד‬ ‫מישראל צריך להיות כל השנה מלא‬ ‫שמחה באלקות‪ .‬כי גודל קודשת השמחה‬ ‫שרשו בעתיק למעלה מכל הקדושות‪ ,‬בחי'‬ ‫ישמח ישראל בעושיו‪ ,‬כמה שהאדם מעורר‬ ‫עצמו בשמחה‪ .‬בזה מעורר אור דעתיק‪,‬‬ ‫בחי' צוהר תעשה לתיבה ובזה יזכה לעבוד‬ ‫את ה' כראוי‪ .‬ויזכור תמיד שהגם שצריך‬ ‫מסירות נפש‪ ,‬אבל שיהיה בחי' שבת‪,‬‬ ‫מנוחה אמיתית ואור הדעת‪ ,‬לא בבלבול‬ ‫וריבוי אור‪.‬‬

‫עד שמתקן את מדרגות הנמוכות‪ ,‬לייחד‬ ‫הבחי' דברים אחדים דדור הפלגה‪ .‬כמ"ש‬ ‫הרה"ק מקאמארנא שהפסוק ויהי בעיניו‬ ‫כימים אחדים וכו' בגימ' שמע ישראל וגו'‬ ‫ה' אחד‪ .‬כי אפילו שהשי"ת רוצה שנקבל‬ ‫עומ"ש אבל שיהיה עם חיות‪ ,‬להמשיך‬ ‫אורות דעתיק‪ ,‬בחינת 'ועבד הלוי הוא'‪,‬‬ ‫שעבודת בחינת בינה יהיה באור עתיק‪.‬‬ ‫וצריך למצוא עצות ללמוד כל אותיות‬ ‫התוה"ק עם החיות‪ ,‬ובזה יזכה להרים‬ ‫ולקדש הגוף הנגוף שיוכלל בחשמל‬ ‫דקדושה‪ ,‬ויוכל לתקן בחי' דברים אחדים‬ ‫דדור הפלגה‪ .‬לאחד כל הנפרדים והנפלגים‪.‬‬ ‫בבחינת אל ה' ויאר לנו‪ ,‬בזה נעשה בחינת‬ ‫וירא אליו ה'‪ ,‬ונתגלים כל הקדושות‪.‬‬

‫ביעקב אבינו כתיב 'ויהי בעיניו כימים‬ ‫אחדים'‪ ,‬וכן בדור הפלגה כתיב‬ ‫)בראשית יא א('ויהי כל הארץ שפה אחת‬ ‫ודברים אחדים'‪ .‬כי יעקב אבינו הוא בסוד‬ ‫הדעת ובכחו לייחד באמת היחוד העליון‪,‬‬

‫יזכנו ה' שיומשך לכל נשמות ישראל‬ ‫החשמל העליון ונזכה להתגלות‬ ‫אלקות בתחתונים‪ ,‬ועין בעין יראו בשוב ה'‬ ‫את ציון בביאת גוא"צ בב"א‪.‬‬

‫טו‬

‫שיחות הר"ן קכ"ו‬

‫שיחות הר"ן קכ"ו‬ ‫שיחות הר"ן קכ"ו‬

‫ליל מוצאי שבת של שבת תשובה שנת‬ ‫תק"ע לפ"ק דיברו ממשיח‪ .‬כי היה‬ ‫מפורסם שאמרו שבשנה זו יבוא‪ .‬כיון‬ ‫שזה שנת תק"ע אמרו אנשים שהוא מסוגל‬ ‫לתשובה‪ ,‬ויתעורר 'תקע' בשופר גדול‪.‬‬ ‫ודעתו לא היתה נוטה לזה‪ .‬כמו שמאריך‬ ‫מוהרנ"ת בכ"מ שאדרבה כשאומרים על‬ ‫איזה זמן שיבא משיח‪ ,‬בזה מרחיקים ח"ו‬ ‫את הגאולה‪ .‬כי משיח יבא בהיסח הדעת‪.‬‬ ‫ולא באופן שאומרים בכח שבודאי יבא‬ ‫בזאת השעה‪ ,‬ואפי' כשיש ראיות מחז"ל‬ ‫שתהיה גאולה בשנה הזאת‪ ,‬אסור לקבוע‬ ‫כן‪ ,‬כי כשאומרים על שנה שבה תבא‬ ‫הגאולה‪ ,‬המקטרג עומד על זה למנוע‪ ,‬כי‬ ‫מאד מפחד מזה‪ .‬ולכן הצדיקים לא היו‬ ‫מדברים בלשון הזה שמשיח יבא באיזה‬ ‫שנה‪ ,‬כי פחדו מהקטרוגים של הס"מ‪ .‬ואמר‬ ‫אז שקדם שיבוא משיח לא אחד יהיה‬ ‫שיצעק על אמונה כי כמה צדיקים שיהיו‬ ‫אז יהיו צועקים בקול גדול על אמונה‬ ‫כמוני היום עד שיהיה ניחר גרונם‬ ‫)שקורין בלשון אשכנז איין ראסין דיא‬ ‫קיילי( ולא יועיל‪ .‬היינו הגם שהצדיקים‬ ‫ידברו מאמונה‪ ,‬אבל העולם לא יקבלו‬ ‫דיבוריהם‪.‬‬

‫ובאופן כללי מה שברור הוא שמי‬ ‫שלומד לקוטי מוהר"ן וספרי‬ ‫צדיקי האמת יודע שישנו סוד הנקרא‬ ‫'מלכות עטרת בעלה'‪ ,‬היינו כי ז"א הוא‬ ‫בחי' התוה"ק‪ ,‬והמלכות היא ענין התפילה‪.‬‬ ‫ורבינו ז"ל מאריך בספה"ק ששורש התורה‬ ‫הוא התפילה‪ .‬כי בשורש העליון מלכות‬ ‫היא עטרת בעלה‪.‬‬

‫ומה שכתוב )ישעיה ד ג(‪" :‬כל הנשאר‬ ‫בציון והנותר בירושלים קדוש‬ ‫יאמר לו"‪ .‬ואמרו רבותינו זכרונם‬ ‫לברכה )בבא בתרא עה‪ :(:‬שיאמרו לפני‬

‫וכמו שנת' שאנחנו מברכים שלא עשני‬ ‫אשה‪ ,‬אבל הנשים מברכות‬ ‫'שעשני כרצונו'‪ ,‬שנשרשים בעולם הרצון‪,‬‬ ‫העולם העליון ביותר‪ ,‬ששם המלכות היא‬

‫הצדיקים קדוש‪ ,‬הוא כפשוטו‪ .‬כי בודאי‬ ‫הצדיקים שישארו אז ויתחזקו וישארו‬ ‫באמונתם הקדושה יהיו ראויים לומר‬ ‫לפניהם אפלו יותר מזה‪ .‬מאחר שישארו‬ ‫קימים באמונה ולא יניחו עצמם ליפול‬ ‫ולטעות חס ושלום אחר העולם‪.‬‬ ‫כי אצל רוב העולם קשה מאד מאד שיהיה‬ ‫אצלהם העיקר רק האמונה‪ .‬כי אצל‬ ‫רוב העולם אין העיקר אמונה‪ ,‬אלא ידיעות‬ ‫או גדלות וחירות‪ ,‬יש כמה מיני גדלות‬ ‫בעולם‪ ,‬ורחוקים מאד ממה שהאמונה‬ ‫תהיה למעלה מהכל‪ .‬רק הצדיקי האמת‬ ‫דיברו מגודל מעלת האמונה‪.‬‬

‫ויהיה‬

‫כמה מפורסמים ומנהיגים של‬ ‫שקר‪ .‬היינו שאינן מדברים‬ ‫מעוצם מעלת האמונה‪.‬‬

‫טז‬

‫דעה חכמה לנפשך‬

‫עטרת בעלה‪ ,‬היינו שהתפילה היא שורש‬ ‫התורה‪ .‬בשורש כל השרשים ששם‬ ‫האמונה גדולה מאד אפי' למעלה מהז"א‬ ‫מהתורה‪.‬‬ ‫והכלל שבעולם אין ענין התפילה‬ ‫והאמונה חשוב כ"כ‪ ,‬דבעולם‬ ‫התורה חשובה יותר‪ .‬והתפילה‪ ,‬בני אדם‬ ‫מזלזלין בה‪ ,‬ואי' בלקו"ה הל' ר"ח שרחל‬ ‫ולאה הם בחינות תורה ותפילה‪ ,‬רחל היא‬ ‫בחי' התורה‪ ,‬שבה כתיב 'ורחל היתה יפת‬ ‫תואר ויפת מראה'‪ ,‬שבעולם מחשיבים את‬ ‫ענין לימוד התורה‪ .‬אבל לאה 'עיניה רכות'‪,‬‬ ‫היינו שהת"ח מזלזלין בענין התפילה‪.‬‬ ‫וכמ"ש 'אבן מאסו הבונים היתה לראש‬ ‫פינה'‪ ,‬אבן הוא בחי' שם ב"ן בחי' אמונה‬ ‫ותפילה‪ ,‬מאסו בה הבוני עולם‪ ,‬התלמידי‬ ‫חכמים שחושבים שהעיקר הוא לימוד‬ ‫התורה שנוסף להם כל יום עוד ידיעות‬ ‫בתוה"ק‪ ,‬אבל אין מחשיבים עבודת‬ ‫התפילה‪ .‬אבל 'היתה לראש פינה'‪ ,‬כי‬ ‫המלכות בשורשה העליון יש לה כח יותר‬ ‫גבוה מהתורה‪ .‬ואדרבה שורש התורה‬ ‫בתפילה‪ .‬וכמ"ש בזה"ק שמי שמתעסק‬ ‫בבנין המלכות והאמונה ומתפלל על בנין‬ ‫בית המקדש‪ ,‬הוא בקל זוכה באמת להשגת‬ ‫התורה בשורש‪ .‬וכל הצדיקים והתלמידי‬ ‫חכמים שכלל ישראל הולכים לאורם בכל‬ ‫הדורות‪ ,‬היו צדיקי אמת ותלמידי חכמים‬ ‫אמיתיים‪ ,‬וזהו פלא‪ ,‬שהיו גדולי עולם‬ ‫נוראים שלא זכו שספריהם יתפרסמו בכלל‬ ‫ישראל ‪ ,‬ואין הלכה כמותם‪ ,‬ויש מאידך‬ ‫ספרים אחרים שהשי"ת סיבב שכל ישראל‬ ‫מקבלים תורתם והולכים לאורם‪ .‬ובאופן‬ ‫כללי‪ ,‬כל מי שכלל ישראל קבלו ללכת‬

‫לאורו‪ ,‬זהו כי באמת היה צדיק אמת‪ ,‬והיה‬ ‫מקושר להשכינה הק' בשורש‪ ,‬וכיון‬ ‫שתורתו נמשכה משורש השכינה‪ ,‬לכן‬ ‫אע"פ שהיו הרבה ת"ח עצומים‪ ,‬אבל כל‬ ‫תורתם מהשפה ולחוץ‪ ,‬כי צריך להיות‬ ‫מקושר לשפ"ה דקדושה‪ ,‬שפ"ה בגי'‬ ‫שכינ"ה‪ ,‬כשיש קשר עם השי"ת בעת‬ ‫הלימוד‪ ,‬אזי התורה נמשכת מדביקות‬ ‫באלקות‪.‬‬ ‫וכמ"ש חז"ל על דוד המלך 'וה' עמו‬ ‫שהלכה כמותו'‪ ,‬הלכה אותיות‬ ‫הכלה‪ ,‬שדוד המלך היה מקושר לשכינה‬ ‫הק'‪ ,‬ולכן זכה שהלכה כמותו‪ ,‬כי תורתו‬ ‫גבוה מאד מאד‪ .‬והצדיקים המקושרים‬ ‫לשכינה הק'‪ ,‬אצלהם האמונה הוא דבר‬ ‫גדול מאד‪ ,‬וכן התפילה היא עיקר עסקם‬ ‫בחייהם‪.‬‬ ‫והיה מעיד הגאון רעק"א על ר' יונתן‬ ‫אייבשיץ זי"ע שהיה גדול מאד‬ ‫בפלפול‪ ,‬ור' יונתן אייבשיץ כתב מכתב‬ ‫למקובל גדול‪ ,‬בענין שאלות של הבעל‬ ‫הפרדס וכו'‪ ,‬הוא כותב לו שאין לו שום‬ ‫הנאה בעולם רק בזמן התפילה בבוקר‬ ‫שעומד בתפילת שמונה עשרה ומייחד‬ ‫היחודים ועוסק במרכבה העליונה‪ ,‬זהו‬ ‫עיקר תענוגו יותר מכל התענוגים שיש לו‬ ‫בעולם‪ ,‬אפי' החידושי תורה והשגות‬ ‫אלקות שזכה בדברי תורתו שהיה לומד‬ ‫תורה לשמה במדרגה נוראה ונפלאה‪ ,‬כי‬ ‫היה בעל מדרגה גדולה‪ ,‬אעפ"כ גדלה‬ ‫בעיניו עבודת התפילה‪ ,‬שהיה זה נעשה‬ ‫שורש לכל התורה שלו‪.‬‬

‫וידוע‬

‫מה שאמרו הצדיקים שביום שאינם‬ ‫מכוונים באמת בתפילה‪ ,‬אי אפשר‬

‫שיחות הר"ן קכ"ו‬ ‫להם באותו יום לחדש חידושים אמיתיים‬ ‫בתוה"ק‪ .‬וכן היה כשתלמידו של הרה"ק ר'‬ ‫שמעלקא מניקלשבורג זיע"א אמר לו 'היום‬ ‫חידשתי חידוש נאה ואמיתי אע"פ שלא‬ ‫כיוונתי היום באהבת עולם'‪ ,‬ענה לו הרבי‬ ‫ר' שמעלקא‪ ,‬תאמר לי החידוש‪ ,‬ותיכף ומיד‬ ‫סתר לו כל החידוש‪ ,‬כדי להראות שאין שום‬ ‫חידוש אמיתי רק בכח התפילה באמת‬ ‫להשי"ת‪.‬‬ ‫וכן היא דרך הצדיקי אמת‪ ,‬אע"פ שבודאי‬ ‫אצלם העיקר הוא התוה"ק‪ ,‬אבל‬ ‫אעפ"כ השורש הנעלם של גילוי התוה"ק‬ ‫הוא התפילה‪.‬‬ ‫כמו שמביא הרה"ק ר' אהרן סטראשלער‬ ‫מרבו הבעל התניא‪ ,‬שכשאדם יכניס‬ ‫בתוך פה של אדם מת לחם ומים וכל מיני‬ ‫אכילות שבעולם לא יוכל לעשות מזה‬ ‫כלום‪ ,‬רק אדם חי יכול לאכול המאכלים‬ ‫ולשתות המים‪ .‬כמו כן אדם שאין לו חיות‬ ‫אלקות בעת התפילה הרי הוא בבחי' אדם‬ ‫מת רח"ל‪ ,‬ואח"כ כשלומד תורה בחי'‬ ‫לחמה של תורה‪ ,‬זה נראה כמו לחם בפה‬ ‫מת‪ ,‬שאין לו קשר עם השי"ת‪ ,‬והלחם‬ ‫מועיל רק לאדם חי‪ ,‬היינו שזוכה לכוון‬ ‫בתפילתו‪ ,‬ולהרגיש הקשר עם השי"ת‪ .‬אזי‬ ‫דייקא התוה"ק היא בבחי' לחם בפה חי‪.‬‬ ‫וכמ"ש בגמ' שנזהר אבא חלקיה שתהא‬ ‫תפילתו סמוכה למטתו‪ ,‬שיתפלל‬ ‫מיד תפילת הבוקר כדי שהתורה שילמד‬ ‫אחריה תהיה בשלימות בכח התפילה‬ ‫שמתפלל מיד בבוקר‪ .‬כי עיקר שלימות‬ ‫התורה הוא אחר התפילה שהוא נעשה‬ ‫אדם חי ודבוק בהשי"ת‪.‬‬

‫יז‬

‫ואע"פ שיש ענין לעסוק בתורה כהכנה‬ ‫לתפילה‪ ,‬כשאדם קם בבוקר ולא‬ ‫זכה לקום חצות ולעסוק בתורה‪ ,‬ואין מוחו‬ ‫מוכן לגשת לתפילה‪ ,‬אזי ע"י לימוד התורה‬ ‫מכין עצמו אל התפילה‪ ,‬אבל אעפ"כ עיקר‬ ‫שלימות לימוד התורה הוא אחר התפילה‪.‬‬ ‫וכמו שאמר הרה"ק מבארדיטשוב שכל‬ ‫מדרגה בתורה לשמה הוא רק ע"י תפילה‬ ‫בכונה‪ .‬כי בתפילה יוכל כל אחד מישראל‬ ‫להרגיש איזה קרבת אלקים‪ ,‬ומי שמתפלל‬ ‫התפילה בכונה עצומה‪ ,‬יזכה בנקל גם‬ ‫בעת לימוד התורה בדביקות בה'‪ .‬אבל מי‬ ‫שאינו מתפלל בכונה קשה מאד מאד שיבא‬ ‫בעת הלימוד להרגש אלקי‪ .‬כי כל הלימוד‬ ‫שלו ביבשות וקרירות‪ .‬לכן צריך להאיר את‬ ‫השורש בעת התפילה‪ ,‬כשיתפלל בכונה‬ ‫יזכה אח"כ לבא לדרגת תורה לשמה‬ ‫ודביקות בעת הלימוד‪ .‬ולהרגיש את ה'‬ ‫בעת הלימוד ולהיות דבוק בו ית' באמת‪.‬‬

‫ואין ספק שלא ימצא אז קיבוץ כמונו‬ ‫היום שנמצאים כמה בני אדם‬ ‫שמתקבצים יחד שחפצים באמת לשמע‬ ‫דבר ה'‪ .‬כי בזמן הבעש"ט והמגיד היה דור‬ ‫דעה והיו הרבה אנשים שנתקבצו ורצו‬ ‫לעבוד את השי"ת באמת ביחד‪ .‬ואף על פי‬ ‫שיהיה אז איזה כשרים בדור אך יהיו‬ ‫מפוזרים‪ .‬וצריך להתפלל שכן נזכה לכך‪.‬‬ ‫ויש קבלה שאפי' שני אנשים שיתחברו יחד‬ ‫לעבוד את ה' בלב ובנפש אחת‪ ,‬יקרבו‬ ‫הגאולה מיד‪ .‬וע"ז עוסק הס"מ להפריד‬ ‫לבות עובדי ה' שלא יהיו ביחד בדביקות‬ ‫בה'‪ .‬והוא מה שגילה הבעש"ט ותלמידיו‬ ‫הק' שצריך לעבוד על זה ולהתפלל על זה‪,‬‬ ‫שאדרבה דייקא כשיש עובדי ה' שהם‬

‫יח‬

‫דעה חכמה לנפשך‬

‫בבחי' מלכות‪ ,‬צריכין להזהר שלא יהיה‬ ‫בחי' אנא אמלוך‪ ,‬כי אנן בחביבותא תליא‪.‬‬ ‫לדון אחד את חבירו לכף זכות בלב אמת‬ ‫עד הסוף‪ ,‬ואע"פ שהוא יותר גדול ממך‪,‬‬ ‫אתה רוצה להיות כלול בו‪ ,‬כי אהבת‬ ‫חברים אמיתית היא שכל הזמן חושב אחד‬ ‫על מעלת חבירו‪.‬‬ ‫והס"מ יודע איך עבודה זאת חשובה כ"כ‬ ‫בעיני ה'‪ ,‬כמ"ש 'ואהבת לרעך‬ ‫כמוך‪ ,‬אני ה''‪ ,‬כששני יהודים אוהבים זא"ז‪,‬‬ ‫אני ה' שוכן ביניהם‪ .‬והוא עיקר מה‬ ‫שנתאווה הקב"ה להיות לו דירה‬ ‫בתחתונים‪ ,‬שיהיה השראת ה' באהבת‬ ‫ישראל‪ .‬כשה' רואה איזה אהבה אמיתית‬ ‫של שני אנשים מישראל וכ"ש יותר‪ ,‬מיד‬ ‫שורה השכינה בינהם‪ ,‬ונתעורר תאוות‬ ‫הקב"ה לבנין בית המקדש‪ .‬לכן הס"מ מונע‬ ‫זאת האהבה מאד‪.‬‬ ‫הגם שיש היום חבורות ואהבת חברים‪,‬‬ ‫אבל צריך שתהיה אהבה שאינה‬ ‫תלויה בדבר‪ ,‬היינו לא שאוהב את החבר‬ ‫כי ראה בו איזה מעלה או איזה דרגא‪ ,‬אלא‬ ‫גם כשימצא בו איזה חסרון בהענין‬ ‫ובנקודה שעל זה נבנה הקשר שלהם‪ ,‬גם‬ ‫ימשיך באהבת חברים אמיתית‪ .‬והוא בחי'‬ ‫אהבת יונתן ודוד‪ ,‬אהבת אמת שהנפש‬ ‫האלקי מרגיש הקשר אלקי‪ ,‬וצריך לבנות‬ ‫הקשר בין אנשים שלא יהא תלוי על‬ ‫מעלות‪ ,‬אלא רק על הקשר אלקי שהקב"ה‬ ‫סיבב שיש לך קשר עם זה היהודי‪ ,‬הקשר‬ ‫הוא הנפש האלקית‪ ,‬בבחי' קשר עצמי כמו‬ ‫אב לבנו‪ .‬ר אלקי‪ ,‬והוא מה שצריך לבנות‬ ‫הקשר בין אנשים שלא תלוי על מעלות‪,‬‬ ‫אלא רק הקשר אללא מצד כל הסיבות‬

‫שבעולם‪ ,‬אלא מצד קשר האמת שהוא חלק‬ ‫אלוה ממעל‪.‬‬ ‫כי צריך לדעת שתמיד שיש קשר בין‬ ‫אנשים‪ ,‬בודקים בשמים למעלה אם‬ ‫הקשר הזה הוא אמיתי או לא‪ ,‬כי משמים‬ ‫מבקשים לראות האם הוא קשר אלקי או‬ ‫שהוא קשר סתמי בשביל כל מיני מעלות‪.‬‬ ‫לכן איפה שיש קשרים בין אנשים בכל בחי'‬ ‫חבורה שיש באמת‪ ,‬צריך להזהר שיהיה‬ ‫קשר אמת‪.‬‬ ‫ובלשון הקבלה כשיש קשר בין שנים‬ ‫משום איזה מעלה או הטבה‪,‬‬ ‫הוא בחי' אח' באח'‪ ,‬הוא קשר שתלויה זה‬ ‫בזה‪ .‬אבל כשבא זמן הנסיון‪ ,‬שבלשון‬ ‫הקבלה הוא סוד סילוק המוחין מז"א‬ ‫ונכנסין בנוק' ונעשה סוד הנסירה‪ ,‬היינו‬ ‫שאין מקבלים כלל החברים זה מזה מה‬ ‫שהיה רגיל לקבל ממנו‪ ,‬ואז מנסים אותו‬ ‫אם הוא מקושר עמו באמת או סתם מחמת‬ ‫שקיבל ממנו איזה הנאה‪ .‬ואז ע"פ רוב‬ ‫ברגע הנסיון של הנסירה אינו מקושר עם‬ ‫חבירו‪ ,‬ואז רואים בשמים שזה לא הנקודה‬ ‫של אהבת אמת‪ .‬ואם יתגבר גם בעת‬ ‫הנסיון להתחזק להתקשר עם חבירו‪ ,‬שהרי‬ ‫אנו כולנו מקשה אחת‪ ,‬ואדרבה‪ ,‬כל מה‬ ‫שקבלתי מחבירי עד השתא היה מחמת‬ ‫הקשר האמיתי שיש‪ ,‬וגם עכשיו בעת‬ ‫הנסיון הוא מכוון מאת ה' שאיני מקבל זה‬ ‫מחבירי‪ ,‬ואותו דבר הוא הקשר עם ה'‪ .‬שה'‬ ‫נותן לאדם טובות בלי סוף‪ ,‬ויום אחד הוא‬ ‫מעלים ממנו זאת‪ ,‬ומנסה אותו אם הוא‬ ‫מקושר בו באמת‪ .‬ואם הוא מראה שאין לו‬ ‫שום חילוק כלל‪ ,‬בחי' בה' אהלל דבר‬ ‫באלקים אהלל דבר )עיין לקו"מ ד'(‪ ,‬זה סימן‬

‫שיחות הר"ן קכ"ו‬ ‫שאתה מקושר באמת בה'‪ .‬וכן אם עומד‬ ‫בנסיון באהבת חברים הנ"ל‪ ,‬הוא סימן של‬ ‫אהבת חברים ואהבת ה' אמיתית‪ ,‬שהוא‬ ‫מקושר באמת גם שלא בעת זמן ההשפעה‪.‬‬ ‫ואזי דייקא זוכה האדם לבחי' פנים בפנים‪,‬‬ ‫וזוכה לגאולת נפשו‪ ,‬שה' מאיר לו קשר‬ ‫אמיתי ונצחי‪.‬‬ ‫וידוע שרביה"ק אמר על הרה"ק ר'‬ ‫אברהם קאליסקער זי"ע שהוא‬ ‫זכה לשלימות‪ .‬ועיקר דרך עבודתו היה‬ ‫בענין אהבת חברים‪ ,‬הרי שענין אהבת‬ ‫חברים דבר גדול מאד שזוכים על ידו‬ ‫לשלימות‪.‬‬ ‫וכן ידוע על הקדוש ר' ישראל אבוחצירה‬ ‫שנכנס אליו אחד שלא זכה לזש"ק‬ ‫עשרים שנה‪ ,‬ובא אצלו לבקש ברכה‪ .‬וזה‬ ‫היה בחג הסוכות‪ ,‬וביקש הרה"ק הנ"ל‬ ‫שיביאו לו הלולב ואתרוג שלו‪ ,‬ונטלן בידו‬ ‫והתפלל בלחש‪ ,‬והקשיב הגבאי מה שהוא‬

‫יט‬

‫מתפלל‪ ,‬ושמע איך הוא אומר להשי"ת‪.‬‬ ‫'רבונו של עולם‪ ,‬תחתוך את הידים שלי אם‬ ‫לא תתן זש"ק ליהודי הזה'‪ .‬כך הוא ביקש‬ ‫באמת מהשי"ת באהבת אמת לכל אחד‬ ‫מישראל‪ .‬ובזה זכה להמשיך ניסים‬ ‫ונפלאות לישראל‪.‬‬ ‫וזהו בחי' תשובה של שבת‪ ,‬כמבואר‬ ‫בלקו"מ סי' ע"ט שיש תשובה של‬ ‫ששת ימי החול פעם כשר פעם פסול‪ ,‬פעם‬ ‫מלאך פעם גלח‪ ,‬אבל יש תשובה של שבת‪,‬‬ ‫שמקושר באמת עם השי"ת‪ ,‬ואיך שה'‬ ‫מתנהג איתו הוא מקושר אליו קשר נצחי‪,‬‬ ‫באמת לאמיתו כל רגע ורגע‪ ,‬אשרי חלקם‪,‬‬ ‫ולואי שנזכה להיות עפר ואפר תחת רגלי‬ ‫צדיקי אמת‪ ,‬בביאת גוא"צ ברחמים בב"א‪.‬‬

‫ענה ואמר "כתב זאת זכרון בספר"‬ ‫למען ידעו בימים הבאים שכבר‬ ‫היה מי שידע זאת מקודם וידעו להתחזק‬ ‫באמונה בו יתברך ובצדיקיו האמתיים‪:‬‬

‫גיליונות פרשת השבוע להורדה ‪www.ladaat.net/gilionot.php‬‬ ‫בחסות הקו החדש‪ 0747-300100 :‬קו החדשות של הציבור החרדי‬