36 Vayetze

‫עלון דו שבועי מס' ‪ • 36‬פרשת ויצא • יא כסלו תש"ע‬

‫זמני השבת‪ :‬ירושלים ‪ 16:00-17:14‬תל אביב‪ 16:15-17:15 :‬חיפה ‪16:03-17:13‬‬ ‫אלעד פולסקי‬

‫התורה היא חיינו‬ ‫"העולם היום מאד דינאמי" אומרים לך היום כל מנהלי עסקים איש איש בתחומו‪ .‬אם זה מחשבים והיי‪-‬טק‪,‬‬ ‫משפטים‪ ,‬חשבונאות או מער' מידע עסקיות – “אנחנו דורשים ממך את מירב היכולות על מנת למקסם‬ ‫רווחים" וכו' וכו'‪ .‬אימרות כנף אלו ואחרות מותירות אותנו‪ ,‬אנשי האמונה‪ ,‬בסימן שאלה )לכאורה( ‪ -‬היכן‬ ‫הוא מקומה של תורה? האמנם תורה כרוכה ומונחת בקרן זווית וכל הרוצה ליטול יבוא ויטול? ומי ירצה?‬ ‫אכן‪ ,‬העולם היום מאד תחרותי ומאד חומרני לצערנו או לא לצערנו באשר כך יסדה יד ההשגחה העליונה‪,‬‬ ‫וודאי הכל עשה יפה בעיתו‪ .‬וסוף הדבר שיתהפך לטוב והכל באשר לכל ‪-‬לוהות גמור הוא‪ ,‬כדברי רבינו‪ .‬אך‬ ‫מפרשתינו אנו למדים שאכן הכל לבושים‪ ,‬ועיקר ותכלית כל האדם הוא רק לימוד התורה הקדושה‪,‬‬ ‫להתייגע בה יומם ולילה‪ ,‬וכל זולת זה ממש כמאן דליתא דמיא‪ .‬כדאמרי במערבא דדא ביה כולא ביה‪ ,‬דלא‬ ‫דא ביה מה ביה‪.‬‬ ‫הנה בתחילת הפרשה מסופר על יציאת יעקב לברוח לחרן‪ .‬ומביא רש"י על‪-‬פי המדרש‪ ,1‬שבתוך כל הריצה‬ ‫הנחפזת הזאת מצא יעקב זמן להיטמן י"ד שנה בבית מדרשם של שם עבר‪ .‬ודרשו על הפסוק "‪...‬וַ יּ ְִשׁ ַכּב‬ ‫בַּ מָּ קוֹם הַ הוּא" )כח‪ ,‬יא( שרק שם שכב אבל כל י"ד שנה הללו לא שכב שהיה עוסק בתורה‪ .‬ועל אותם י"ד‬ ‫שנה מופלאות ללא ספק גם לא נענש מצד כיבוד הורים במה שנתעכב לחזור לאביו ולאימו‪ ,‬שהלכה פסוקה‬ ‫בידינו שתלמוד תורה עדיף‪.2‬‬ ‫גודל ויסוד אותה היטמנות מוצאים אנו בספר "תולדות יעקב יוסף"‪ .3‬הוא משווה שם בצורה מאלפת בין‬ ‫היטמנות זו להיטמנות רבי שמעון בר יוחאי ובנו במערה‪ .4‬שניהם ברחו מפני הצרות וסכנת נפשות‪ ,‬ושניהם‬ ‫נטמנו במקום מסתור למעלה מעשור שנים‪ ,‬אותם ניצלו ללימוד התורה ולעלות במעלות הקדושה לעילא‬ ‫ולעילא‪ .‬וכן ענין יציאת רשב"י ובנו מהמערה כשראו אותו אדם שזורע וחורש‪ ,‬ותמהו "אפשר אדם חורש‬ ‫בשעת חרישה וזורע בשעת קצירה‪ ,‬תורה מה תהא עליה?"‪ .‬כל מקום שהיו נותנים בו עיניהם מיד נשרף‪.‬‬ ‫מיד יצאה בת קול ואמרה "להחריב עולמי יצאתם‪ ,‬חיזרו למערתכם!" דנו בעצמם כמשפט רשעים בגיהנום‬ ‫י"ב חודש ולאחר מכן יצאו ונתיישבה דעתם במה שראו אותו סבא הרץ בערב שבת קודש ובידו שני הדסים‬ ‫אחד כנגד זכור ואחד כנגד שמור‪ ,‬שהכירו כמה חביבין מצוות על ישראל‪.‬‬

‫‪ 1‬בראשית רבה סח‪ ,‬יא‪.‬‬ ‫‪ 2‬שולחן ערוך‪ ,‬יורה דעה‪ ,‬רמ‪ ,‬יג‪.‬‬ ‫‪ 3‬ספר שחיברו אחד מתלמידיו החשובים של הבעל‪-‬שם‪-‬טוב הקדוש זי"ע‪.‬‬ ‫‪ 4‬שבת לג‪:‬‬

‫עלון לבוגרי ישיבת ברכת משה מעלה אדומים‬

‫‪1‬‬

‫וכתב הרב שכך יש לדרוש הפסוקים בפרשתינו‪:‬‬ ‫"וַ יֵּצֵ א יַעֲ ֹקב ִמ ְבּאֵ ר ָשׁבַ ע‪) "...‬כח‪ ,‬י( ‪ ,‬באר שבע הינו מושג עמוק ברבדים עליונים של גילויי תורה‪ ,‬כלומר‬ ‫לאחר שיצא יעקב מהיטמנותו בבית המדרש‪ ,‬אז "‪...‬וַ ֵיּ ֶל חָ ָרנָה"‪ ,‬מלשון חרון אף שכל מקום שהיה נותן בו‬ ‫עיניו ומקפיד‪ ,‬כנ"ל‪ ,‬מיד היה נשרף‪ .‬וכדברי הגמרא בחולין‪ 5‬שהובאה ברש"י‪" :‬כי מטא לחרן אמר‪ ,‬אפשר‬ ‫שעברתי על מקום שהתפללו בו אבותיי ולא התפללתי בו‪ ,‬יהב דעתיה למהדר כו'‪ ."...‬היינו שחשב בדעתו‬ ‫שצריך לחזור להיטמנותו באשר לא יתכן שכך ילך וישרוף בקפידתו את עולמו של הקב"ה‪ .‬ואז "וַ יִּפְ גַּע‬ ‫בַּ מָּ קוֹם‪) "...‬שם‪ ,‬יא(‪ ,‬כלומר‪ ,‬לאחר שחזר ושוב יצא הבין שהתורה היא חלק מהמקום‪ ,‬חלק מעולמו של‬ ‫הקב"ה הנקרא מקומו של עולם‪ ,‬וכל הפעולות ההכרחיות הנעשות בעולם אינן עומדות בסתירה לתורה‬ ‫שהיא סדר העולם‪ .‬ולא תוהו בראה לשבת יצרה‪ ,‬והעוסק ביישובו של עולם הוא דבר נאה ומתקבל‪.‬‬

‫למדנו‪ ,‬אם כן‪ ,‬שני יסודות‪ :‬ודאי סברא פשוטה שאינה צריכה לפנים שכל העולם ופעילויותיו השונות אינם‬ ‫תכלית לעצמם כלל‪ ,‬אלא רק כעין עבודות תחזוקה‪ .‬שהרי ודאי צריך שיהיו בנאים‪ ,‬מהנדסים‪ ,‬ואף‬ ‫מתכנתים עורכי דין ורואי חשבון‪ ,‬אבל האם אפשר לומר שזו התכלית‪ ,‬ובכך הגענו ליעד הנכסף‬ ‫והמרומם?? ודאי שלא‪ .‬אין זאת כי אם דברים הכרחיים שאמנם על האדם לעשות כדי לחיות‪ ,‬אבל ודאי‬ ‫התכלית היא הלימוד תורה‪ ,‬בכל מצב ובכל עת‪ .‬ולכך צריך לברוח מכל המעכבים השונים המתחדשים‬ ‫לבקרים‪ ,‬ואל תאמר לכשאפנה אשנה שמא לא תיפנה‪ ,‬כלומר‪ ,‬חז"ל נקטו כדרכם בקודש בלשון עדינה‪ ,‬אבל‬ ‫יש לפרש כוונתם שלעולם לא תיפנה)!(‪ ,‬שהרי תמיד יצוצו מעכבים ואילוצים ואם תחכה עד שיעברו‬ ‫בינתיים יעברו גם כל החיים‪ .‬ולכן על האדם לברוח מכל אלו‪ ,‬ולהטמין עצמו לפני 'יציאתו לחיים' בעולם‬ ‫התורה‪ ,‬דהיינו עולם הישיבות הקדושות‪ .‬שם יש לו מעין עולם הבא – כמה שנים נהדרות בו הוא משקיע‬ ‫את עצמו‪ ,‬ללא דאגות הבית‪ ,‬הפרנסה וכדומה‪ ,‬רק בלימוד התורה‪ ,‬ובונה בקרבו עמוד מוצק יסוד של בנין‬ ‫התורה‪.‬‬ ‫לאחר "יציאתו מן המערה"‪ ,‬כשכבר נבנה עמוד התורה‪ ,‬מגיע האדם לתפישה הפוכה שיש לעסוק רק בתורה‪,‬‬ ‫וכיצד אפשר לשלבה בחיי המעשה‪ .‬וברוכה היא השקפה זו ללא ספק‪ ,‬רק שיש לתבלה קצת‪ ,‬שאמנם סוף‬ ‫סוף אם הייתה כן דעת ההשגחה‪ ,‬מדוע אם כן ברא הקב"ה את עולמנו בבחינת על כרחך אתה חי שאדם‬ ‫צריך לעמול לפרנסתו‪ ,‬להתעסק בענייני העולם ולהיות איש מעשה‪ ,‬והלא יכול היה לבנותו כישיבה גדולה‬ ‫עם ספסלים ושולחנות‪ ,‬אלא ודאי שרצונו הוא שנדע איך להכניס את התורה שלמדנו ועמוד התורה שבנינו‬ ‫בתוך חיי המעשה‪ ,‬והם הם החיים האמיתיים‪ ,‬לא כיש מקצת שטועים בזה‪ .‬ומזה יש לקב"ה שעשועים‬ ‫גדולים למעלה כדברי רבינו‪.‬‬ ‫והיינו מה שהבין רשב"י בראותו את אותו סבא‪ ,‬שאם כי אין מצווה מן התורה ואף לא מדרבנן לקחת שני‬ ‫בדי הדס לכבוד השבת‪ ,‬אבל כך הרגיש בלבבו אותו סבא שכך יש לכבד את השבת‪ .‬ועיננו הרואות איך‬ ‫מהדברים הנמצאים בעולם הכל ברא לכבודו כדי שהאדם יידע איך להשתמש בזה לקיום מצוות ומעשים‬ ‫טובים‪ .‬וכך יעקב אבינו שהוא תלמיד‪-‬חכם בחינת שבת‪ ,‬לאחר שברח מרוצחים והגיע למקום רמאים‬ ‫ונוכלים גם כן יש לדרוש שמצא שני בדי הדס‪ ,‬הלא המה רחל ולאה אשר‪ ,‬כמאמר הנביא‪...' ,‬בָּ נוּ ְשׁ ֵתּיהֶ ם‬ ‫אֶ ת בֵּ ית י ְִשׂ ָראֵ ל‪) '...‬רות ד‪ ,‬יא(‪ .‬כלומר‪ ,‬בתוך הרוע העולמי יש ללקט ולמצוא הנקודות הטובות ולהבין איך‬ ‫לקחתן ולרתום אותן כולן לעבודת ה' סביב עמוד התורה‪ .‬ואכן "האומר אין לו אלא תורה‪...‬דאפילו תורה‬ ‫אין לו"‪ ,6‬ולכן כתיקון הדבר יש לומר משפט זה פעמיים‪ :‬אין לי אלא תורה אין לי אלא תורה‪ .‬ואז יהיה‬ ‫בבחינת אין מיעוט אחר מיעוט אלא לרבות‪ ,‬שיש אמנם דברים אחרים שצריך לעשות בעולמנו‪ ,‬כפי‬ ‫שהסברנו‪ ,‬אבל הכל מתוך תורה‪ ,‬הכל נגמר ומתחיל ומוביל לתורה‪● .‬‬ ‫אלעד פולסקי‪ ,‬מחזור כ'‪ ,‬מתגורר בגבעת זאב‪ ,‬סטודנט במכון לב‪.‬‬ ‫‪-------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------‬‬‫‪ 5‬צ"א‪:‬‬ ‫‪ 6‬יבמות ק"ט‪:‬‬

‫עלון לבוגרי ישיבת ברכת משה מעלה אדומים‬

‫‪2‬‬

‫יהושע רוזנברג‬

‫הרווח המוסרי מבעיות‬ ‫חישוביות‬ ‫)פיתוח של דברי הרב שילת שנמסרו ביום עיון לבוגרים‪ 7‬בנושא התשובה(‬

‫בניגוד לפיסיקה הקלאסית‪ ,‬בפיסיקה המודרנית שאחרי עקרון אי הוודאות לא מדובר בהכרח על חלקיקים‬ ‫ממוקמים היטב‪ ,‬אלא על פונקציות גל שמייצגות את ההסתברות של החלקיק להימצא בכל נקודה במרחב‪.‬‬ ‫כלומר‪ ,‬החלקיק נמצא בו זמנית במקומות שונים‪ ,‬בחלוקה הסתברותית‪ .‬הקונספט הושאל גם להקשרים‬ ‫אחרים‪ .‬למשל רשת נוירונים שמקבלת קלט מסוים‪ ,‬יכולה בהמשך הדינמיקה שלה להתכנס לאחד ממספר‬ ‫דיסקרטי של מצבים‪ ,‬בהסתברויות שונות‪ .‬ידיעת ההסתברויות השונות של המצבים הסופיים )"וקטור‬ ‫המצבים"(‪ ,‬נחשבת לפתרון המערכת‪ .‬מקרה פרטי‪ ,‬בינארי‪ ,‬וקל יותר להבנה הוא המקרה של הטלת מטבע‪,‬‬ ‫שיכולות להיות לה שתי תוצאות אפשריות בלבד )עץ‪/‬פלי(‪ .‬וקטור המצבים של המטבע כולל שני רכיבים‪,‬‬ ‫שמייצגים את ההסתברויות של שתי התוצאות – ‪ 50%-50%‬במקרה של מטבע הוגן‪ ,‬או למשל ‪60%-40%‬‬ ‫במקרה של מטבע פחות הוגן‪ .‬עד להטלה של המטבע בפועל )ו"קריסת פונקצית הגל"(‪ ,‬וקטור המצבים‬ ‫מתאר את תוצאות ההטלה‪ .‬ידיעה אפריורית של וקטור המצבים נחשבת להיכרות טובה של המטבע‪ ,‬וודאי‬ ‫יותר מאשר התבוננות בתוצאת הטלה‪.‬‬ ‫כעת נעשה השלכה של הרעיון למצבי נפש‪ .‬במקום להגדיר אדם כ‪"-‬טוב" מוחלט או "רע" מוחלט לפי‬ ‫המעשה שהוא עשה‪ ,‬יהיה נכון יותר להגדיר את האדם כטוב ורע בו זמנית‪ ,‬לפי הסתברויות לביצוע מעשה‬ ‫טוב או רע‪ .‬הרב שילת‪ ,‬בשיחתו‪ ,‬הציע לראות את תהליך התשובה כשיפור רציף של התפלגות‬ ‫ההסתברויות‪ ,‬והגדלת ההסתברות לביצוע מעשה טוב‪ .‬ידועה השיטה המפורסמת של התקדמות בקפיצות‬ ‫קטנות‪ ,‬לפיה אדם צריך לקבל על עצמו בכל שנה לשפר דבר קטן שבו הוא לוקה‪ ,‬ובשנה הבאה עוד דבר‬ ‫קטן‪ ,‬וכך לקדם בשלבים את "נקודת הבחירה"‪) 8‬בלשונו של הרב דסלר(‪ .‬כלומר‪ ,‬לשים מאחוריך דבר קטן‬ ‫שהוא כבר לא אתגר מבחינתך‪ ,‬ולעבור לאתגר הבא‪ .‬דא עקא‪ ,‬שקורה שאפילו את הדבר הקטן שלקחת על‬ ‫עצמך בשנה שעברה אתה לא יכול לשים מאחוריך‪ ,‬ונראה שהאתגר שב ועומד לפתחך גם בשנה הבאה‬ ‫)והבאה אחריה?(‪ .‬הגישה ההסתברותית מאפשרת לא להתייאש מכך שהאתגר לא מאחוריך עדיין‪ ,‬כי מדובר‬ ‫בתהליך רציף‪ ,‬ויתכן שבתחילת השנה הקודמת היית במצב הגרוע של ‪ 90%‬ליפול‪ ,‬וכעת אתה במצב של‬ ‫‪ 60%‬ליפול – בכל זאת‪ ,‬התקדמות‪ .‬כאשר אדם מגיע למצב שהוא בודאי יעמוד בניסיון )יתכן שאפשר לפרש‬ ‫כך את הגדרת הרמב"ם לתשובה שלימה(‪ ,‬כלומר ההתקדמות הרציפה הגיעה ל‪ 100%-‬הצלחה‪ ,‬אזי האדם‬ ‫הופך ל"חלקיק ממוקם" בטוב‪ ,‬שאינו פוסח יותר על שתי הסעיפים‪ ,‬ו"נקודת הבחירה" עברה שלב‪.‬‬ ‫נראה שהגישה עשויה להיות שימושית גם בבואנו לדון אחרים )לכף זכות‪ ,‬כמובן(‪ .‬גם אם רואים אדם נכשל‬ ‫בעניין מסויים‪ ,‬לא יהיה נכון לסווגו כ‪"-‬רע" מוחלט‪ ,‬אלא להבין שהאדם הוא טוב ורע בו זמנית‪ ,‬וכרגע באה‬ ‫לביטוי ההסתברות שלו להיכשל‪ .‬למרות שחזינו בעינינו בכשלונו של האדם‪ ,‬שערוך התפלגות ההסתברויות‬ ‫לפי תצפיות היא לא בעיה פשוטה בכלל‪ .‬אם נחזור לדוגמה של המטבע‪ ,‬וננסה לשערך את וקטור המצבים‬ ‫של מטבע לא מוכר – נוכל למשל להטיל את המטבע פעמיים‪ .‬גם אם נקבל פעמיים תוצאה זהה‪ ,‬לא נוכל‬ ‫לשלול את האפשרות שהמטבע הוגן‪ .‬אפילו עשר הטלות רצופות של המטבע עם תוצאה זהה לא מהווים‬ ‫ראיה מוחלטת להתפלגות שלו‪ .‬מתמטית‪ ,‬מקובל להגדיר את התפלגות ההסתברויות לפי אינסוף הטלות‬ ‫של המטבע – אם ב‪ 30%-‬מההטלות התקבלה תוצאה אחת‪ ,‬וב‪ 70%-‬מההטלות תוצאה אחרת‪ ,‬אזי נוכל‬ ‫לומר שההתפלגות היא ‪ .30%-70%‬מעשית‪ ,‬אין ברירה אלא להסתפק במספר סופי של תצפיות‪ ,‬אבל‬ ‫אמינות השערוך גדלה עם הארכת חלון הזמן של התצפיות‪ ,‬ויורדת עם צמצומו‪ .‬שקלול ארוך טווח של‬ ‫התנהגות האדם המדובר תשים את הכשלון האמור בפרספקטיבה הנכונה‪ ,‬ותעזור לשערך נכון יותר את‬ ‫מצבו‪ ,‬מבחינת התפלגות ההסתברויות שלו‪ ,‬ולדונו לכף זכות‪.‬‬ ‫‪ – http://www.ybm.org.il/hebrew/ViewMovie.aspx?Lesson=2226&Format=V 7‬ניתן לצפות בשיעור באתר הישיבה‪.‬‬ ‫‪ 8‬לשונו של הרב אליהו דסלר ז"ל – 'מכתב מאליהו' – חלק א'‪.‬‬

‫עלון לבוגרי ישיבת ברכת משה מעלה אדומים‬

‫‪3‬‬

‫יתרה מזו‪ ,‬שיפור השערוך עם הגדלת חלון הזמן הוא נכון רק בהנחת סטציונריות‪ .‬למשל‪ ,‬במטבע שהמצב‬ ‫שלו )מבחינת ההתפלגות( הוא קבוע‪ ,‬ברור שמספר גדול יותר של תצפיות מספק יותר מידע‪ ,‬ומגדיל את‬ ‫אמינות השערוך‪ .‬אם‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬היה משתנה מצב המטבע תוך כדי התצפיות‪ ,‬אזי ברור שהתצפיות‬ ‫ה‪"-‬ישנות" רק היו גורעות מאמינות השערוך‪ .‬הבחירה החופשית והיכולת של אדם לשוב בתשובה בכל רגע‬ ‫בכוח רצונו‪ ,‬הן הפרה משמעותית של הנחת הסטציונריות‪ .‬היומרה לדון את הזולת לפי מעשיו נתקלת‪ ,‬אם‬ ‫כך‪ ,‬בקשיים חישוביים מהותיים‪ .‬מצד אחד‪ ,‬העדכניות מחייבת שיפוט לפי חלון זמנים קצר‪ ,‬אך מצד שני‪,‬‬ ‫שערוך הסתברויות לפי חלון צר סובל מחוסר אמינות‪ .‬העקרון "הוי דן את כל האדם לכף זכות"‪ 9‬מחייב לא‬ ‫רק להטיל ספק אם מה שראיתי אכן היה כשלון של האדם‪ ,‬או שמא יש פרשנות אחרת למראה עיני‪ ,‬אלא‬ ‫גם לבחור את השערוך האופטימלי של מצב האדם‪ ,‬שיכול להתיישב עם הנתונים‪ .‬עד כדי כך‪ ,‬שהמקדש‬ ‫אישה על דעת שהוא צדיק גמור – מקודשת מספק שמא הרהר תשובה‪ .‬בהנחת סטציונריות‪ ,‬חלון ארוך‬ ‫מספיק של דווחים שליליים על מעשי האדם היה יכול להוריד את האפשרות שהאדם צדיק מתחת לכל רף‬ ‫של ספק סביר‪ .‬אבל הוספת דרגת החופש של האדם לשנות את מצבו בכל עת‪ ,‬מונעת כל אפשרות לשלול‬ ‫את השיפוט החיובי ‪ -‬עדיין יתכן שמצבו הפנימי של האדם השתנה לאחרונה בלא שהיה לכך עדיין ביטוי‬ ‫מעשי ●‬ ‫יהושע רוזנברג‪ ,‬מחזור ט"ו‪ ,‬מתגורר בנוקדים‪ ,‬סטודנט במדעי המוח באוניברסיטה העברית‪.‬‬ ‫‪--------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------‬‬

‫אסף‪-‬חיים בהרב‬

‫כך עונים את המעיקות?‬ ‫"'וַ יִּחַ ר אַף יַעֲ ֹקב בְּ ָרחֵ ל‪) '...‬בראשית ל‪ ,‬ב(‪ .‬רבנן דרומאה בשם ר' אלכסנדרי בשם ר' יוחנן אמר‪:‬‬ ‫"הֶ חָ כָם יַעֲ נֶה ַדעַ ת רוּחַ ‪) "...‬איוב טו‪ ,‬ב'(‪ ,‬זה אברהם – '‪...‬וַ יּ ְִשׁמַ ע אַבְ ָרם לְ קוֹל ָשׂ ָרי' )בראשית טז‪ ,‬ב(‪,‬‬ ‫'‪...‬וִ ַ‬ ‫ימלֵּא ָק ִדים בִּ ְטנ ֹו'‪ ,‬זה יעקב – 'וַ יִּחַ ר אַף יַעֲ ֹקב בְּ ָרחֵ ל וַ יֹּאמֶ ר וגו' '‪ .‬אמר לו הקב"ה‪ :‬כך עונים‬ ‫את המעיקות? חייך שבניך עתידים לעמוד לפני בנה‪.‬‬ ‫'‪...‬וַ יֹּאמֶ ר הֲ ַתחַ ת ֱ‪ִ -‬הים אָנֹ כִ י אֲ ֶשׁר מָ נַע ִממֵּ פְּ ִרי בָ טֶ ן'‪ ,‬ממך מנע ממני לא מנע‪ .‬אמרה לו‪ :‬כך‬ ‫עשה אביך לאמך לא חגר מתניו כנגדה? אמר לה‪ :‬אבי לא היה לו בנים אבל אני יש לי בנים‪.‬‬ ‫אמרה לו‪ :‬וזקינך לא היה לו בנים? וחגר מתניו כנגד שרה! אמר לה‪ :‬יכולה את לעשות כשם‬ ‫שעשתה זקנתי‪ .‬אמרה לו‪ :‬מה עשתה? אמר לה‪ :‬הכניסה צרתה לתוך ביתה‪ .‬אמרה לו‪ :‬אם‬ ‫הדבר הזה מעכב הנה אמתי בלהה בא אליה ואבנה גם אנכי‪ ,‬מה זו נבנית על ידי צרתה אף זו‬ ‫נבנית על ידי צרתה‪"...‬‬

‫בפשט הכתוב ישנה שאלה גדולה על תגובתו של יעקב לבקשתה של רחל – מדוע הגיב כך? מדוע חרה אפו‬ ‫באשה שזה לא מכבר הייתה אהובה עליו יותר מלאה ושבעבורה הסכים לעבוד שנים רבות?‬ ‫אם נביט בגרסת המדרש לסיפור ובהסבר רש"י לפשר בקשתה של רחל נראה שישנה תבנית בדבריו של‬ ‫יעקב לרחל‪ .‬בעזרת תבנית זו ננסה לענות על שאלתנו‪.‬‬ ‫רש"י מפרש )ל‪ ,‬א( – "הבה לי – וכי כך עשה אביך לאמך‪ ,‬והלא התפלל עליה!"‪ ,‬כלומר‪ ,‬רחל מבקשת מיעקב‬ ‫בקשה תמימה – התפלל עלי‪ ,‬השתמש בכח התפלה שלך כדי לרצות את ה' ולזכות אותי בפרי בטן‪.‬‬

‫‪ 9‬אבות א‪ ,‬ו‪.‬‬

‫עלון לבוגרי ישיבת ברכת משה מעלה אדומים‬

‫‪4‬‬

‫כעת נעבור לדברי יעקב‪:‬‬ ‫"ממך מנע‪ ,‬ממני לא מנע" – לכאורה‪ ,‬תגובה חריפה מאוד ביחס לבקשתה של רחל‪ .‬ונראה להסביר תגובה‬ ‫זו בכך שיעקב יצא כאן כנגד גישה שהייתה בעייתית אז והינה מאוד בעייתית גם היום – הבנה שגויה‬ ‫במחשבת התפלה‪ .‬יעקב כועס על כך שרחל לא מבינה ש‪ָ "-‬קרוֹב ה' לְ כָל ֹק ְראָיו לְ כֹל אֲ ֶשׁר י ְִק ָראֻ הוּ בֶ אֱ מֶ ת"‬ ‫)תהלים קמה‪ ,‬יח(‪ ,‬שמי שרוצה בעזרתו של ה' צריך הוא לבקש על כך‪ ,‬ללא מלאכים וללא שליחים‪ .‬המחשבה‬ ‫שליעקב אבינו הכח להעניק לה ולד היא מחשבה שבסיסה בטעות‪ ,‬ועל כן אמר לה "‪...‬הֲ ַתחַ ת ֱ‪ִ -‬הים אָנֹ כִ י‪"...‬‬ ‫בפשט הכתוב‪ ,‬ו‪"-‬ממך מנע‪ ,‬ממני לא מנע" בלשון המדרש‪ ,‬כדי להבהיר לה )אולי קצת בציניות( שתפילותיו‬ ‫לזרע כבר נענו‪ ,‬ומי שצריך זרע זו היא ועל כן היא זו שצריכה להתפלל על כך‪.‬‬ ‫"אבי לא היה לו בנים‪ ,‬אבל אני יש לי בנים" – רחל שואלת את יעקב שאלה טובה ‪ -‬והרי אביך היה שליח‬ ‫תפלה בשביל אמך‪ .‬לכך עונה לה יעקב שיצחק אבינו לא התפלל בשביל רבקה‪ ,‬אלא התפלל בשביל עצמו‬ ‫שהרי אף לו לא היו בנים‪.‬‬ ‫"יכולה את לעשות כשם שעשתה זקנתי‪...‬הכניסה צרתה לתוך ביתה‪ – "...‬רחל שואלת את יעקב עוד שאלה‬ ‫טובה – והרי אברהם‪ ,‬אחר שכבר נפקדה הגר‪ ,‬התפלל בעבור שרה‪ .10‬יעקב מחדש לה )וגם לנו( ששרה‬ ‫נפקדה בזכות הכנסת צרתה לתוך ביתה‪ .‬הכנסת הצרה לתוך הבית היא מעשה מיוחד שיש בו מן הפירור‬ ‫של הביחד המשפחתי‪ .‬הכנסת צרה לתוך הביתה‪ ,‬כשמה כן היא – 'צרה'‪ .‬שרה הסכימה‪ ,‬על אף ההקרבה‬ ‫שבדבר‪ ,‬להכניס צרה לביתה על מנת לקיים את בית אברהם‪ ,‬שהוא למעשה ביתה‪ .‬למעשה‪ ,‬אומר יעקב‬ ‫ששרה נפקדה בזכות עצמה‪ ,‬בזכות המסירות נפש שלה למען בית אברהם‪ ,‬למען ביתה‪ .‬ועזרת רחל לא‬ ‫תהיה בתפלת יעקב‪ ,‬אלא בעזרת רחל לעצמה‪ .‬ואכן‪ ,‬בסופו של דבר הכניסה רחל עוד צרה לתוך ביתה‬ ‫בשביל שתקים זרע שהוא כעין של רחל בבית יעקב‪ ,‬ולבסוף נפקדה אף היא‪.‬‬ ‫עד כאן אני בטוח שחלק גדול מהקוראים דווקא מסכימים למעשה יעקב‪ ,‬או לפחות לסברה שלו‪ .‬אם כן‪,‬‬ ‫מדוע כעס הקב"ה על יעקב – "אמר לו הקב"ה כך עונים את המעיקות? חייך שבניך עתידים לעמוד לפני‬ ‫בנה"?‬

‫אמר החכם באדם ‪..." -‬עֵ ת לַחֲ שׁוֹת וְ עֵ ת לְ ַדבֵּ ר" )קהלת ג‪ ,‬ז(‪ ,‬והגמרא בפרשנותה – "'עֵ ת לַחֲ שׁוֹת וְ עֵ ת לְ ַדבֵּ ר'‪,‬‬ ‫פעמים שמדבר ומקבל שכר על הדבור‪ ,‬ופעמים ששותק ומקבל שכר על השתיקה" )זבחים קט"ו‪ .(:‬מתגובתו‬ ‫של הקב"ה ניתן להבין שהבעיה לא הייתה תוכן הדברים )או לפחות לא רק(‪ ,‬אלא התזמון‪ .‬כשרחל מגיעה‬ ‫אל יעקב בבקשתה זו‪ ,‬היא באה ממקום של מועקה‪ ,‬מקום שבו היא לא מאמינה בכח תפילתה‪ ,‬מקום של‬ ‫תסכול )ראה לידת יוסף‪ ,‬ל‪ ,‬כג – '‪...‬אָסַ ף ֱ‪ִ -‬הים אֶ ת חֶ ְרפָּ ִתי'(‪ .‬האם זהו הזמן הראוי לשיחות מוסר? האם זהו הזמן‬ ‫הראוי להעמיד את רחל על טעותה בדבר מחשבת התפלה? לא זו בלבד שאין זה מעשה המצופה מבעל‬ ‫אוהב‪ ,‬אין זה מעשה המצופה מבן‪-‬אדם‪.‬‬

‫לעתים‪ ,‬עומדים בפנינו האמת מול הטקט ויחסי האנוש התקניים‪ ,‬ועלינו לבחור באחד מהם‪ .‬עלינו להבין‬ ‫שבמקרים מסויימים‪ ,‬כגון הדו‪-‬שיח שראינו בין יעקב ורחל‪ ,‬צריך לדחות את האמת לזמן מאוחר יותר‬ ‫ולבחור ביחסי האנוש התקניים‪ ,‬כי לא תוכל האמת להתגלות בלעדיהם‪● .‬‬ ‫‪--------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------‬‬

‫‪ 10‬לא מצאתי היכן התפלל‪ .‬ומפרש ה‪'-‬עץ יוסף' שם – 'וחגר מתניו כנגד שרה – היינו כשקבלה שרה על הגר‪ ,‬ונתנה ברשותה‪,‬‬ ‫אז חגר מתניו להתפלל שיפקוד ה' את שרה‪'.‬‬

‫עלון לבוגרי ישיבת ברכת משה מעלה אדומים‬

‫‪5‬‬

‫בס"ד‬

‫בית ישיבת "ברכת משה" מתכבד להזמין את כבודכם‬ ‫לטקס הכנסת ספר תורה‬ ‫לכבודו של מו"ר ראש הישיבה‪ ,‬הרב נחום אליעזר רבינוביץ שליט"א‬ ‫בהגיעו לגבורות‬ ‫שיתקיים אי"ה‪ ,‬ביום חמישי‪ ,‬ז' טבת תש"ע )‪(24/12‬‬ ‫בתוכנית‪:‬‬

‫‪15:30‬‬ ‫‪16:00‬‬ ‫‪16:30‬‬ ‫‪17:30‬‬

‫‪20:00‬‬

‫תפילת מנחה – בית מדרש‬ ‫כתיבת אותיות אחרונות – בית מדרש ישן‬ ‫הרקדה ותהלוכה – תזמורת "הניגון שבלב"‬ ‫כינוס בבית המדרש‬ ‫ברכת רבני העיר‪ ,‬מעלה אדומים‬ ‫הרב יצחק שילת – רציונליות לשיטת הרמב"ם‬ ‫הרב חיים סבתו ‪ -‬דברים על יד פשוטה‬ ‫פרופ' ישראל אומן ‪ -‬השראת כתבי ראש הישיבה על חידוש מדעי‬ ‫הרב מרדכי רבינוביץ ‪ -‬בן יכבד אב‬ ‫ראש הישיבה‬ ‫תפילת ערבית‬

‫בנוכחותכם נתכבד‬

‫אירועי חנוכה‪:‬‬ ‫שבת חנוכה – בשבת 'וישב' יתארח‬ ‫מזל‪-‬טוב למשה )י"ד( ויסכה שמעוני‬

‫בישיבה הרב יונתן רוזין ומשפחתו‪.‬‬

‫להולדת הבת – רחל שפרה‪.‬‬

‫יום שני – ‪ 18:00‬שיעור מפי הרב פנחס‬

‫‪-----------‬‬

‫ברויאר‪.‬‬

‫מזל‪-‬טוב לאהרון אברמסון )כ"ט( לרגל‬

‫יום שלישי – ‪ – 12:00‬שיעור בנושא‪:‬‬

‫אירוסיו‪.‬‬

‫'חנוכה בהלכה ובאגדה' מפי הרב כלאב‬ ‫ר"מ בישיבת 'מרכז הרב' וראש הכולל‬

‫‪-----------‬‬

‫לדיינות בפסגות‪.‬‬

‫מזל‪-‬טוב לאוריאל אקשטיין )כ"ט( לרגל‬ ‫אירוסיו‪.‬‬

‫הישיבתית בהשתתפות הרב אופיר כהן‬

‫‪-----------‬‬

‫מכפר דרום )תבנה ותכונן(‪.‬‬

‫מזל‪-‬טוב למתן פישר )כ"ו( לרגל אירוסיו‪.‬‬ ‫‪-----------‬‬

‫יום רביעי בערב – מסיבת חנוכה‬

‫)יתכן ויהיו עוד אירועים‪ ,‬אתם מוזמנים‬

‫להתעדכן דרך תלמידי הישיבה או דרך האתר(‬

‫עלון לבוגרי ישיבת ברכת משה מעלה אדומים‬

‫‪6‬‬

‫גיל נדל‬

‫הרחקה מהסכנה ושמירת הגוף‬ ‫בפרשתנו אנו קוראים על יעקב‪ ,‬שבדרכו לחרן – "וַ יִּפְ גַּע בַּ מָּ קוֹם וַ ָיּלֶן ָשׁם כִּ י בָ א הַ ֶשּׁמֶ שׁ‪) "...‬כח‪ ,‬יא(‪ .‬מדובר‪,‬‬ ‫ככל הנראה‪ ,‬בעצירה בלתי מתוכננת‪ ,‬באונס‪ ,‬שלא במקום ישוב‪ ,‬שאם לא כן היה הולך ככל יכולתו כדי‬ ‫להתרחק מעשו )ראה רשב"ם וחזקוני על אתר(‪ .‬הרלב"ג הוסיף ולמד מכך ‪" -‬שאין ראוי לאדם למסור עצמו‬ ‫לסכנות‪ ,‬ולזה סיפר שכבר לן שם כי בא השמש‪ ,‬לפי שבלילה תמצאנה הסכנות בדרכים‪ ,‬ולזה ראוי לאדם‬ ‫שיתרחק מלכת בלילה בדרכים‪ ,‬אם לא באופן שיהיה מובטח מהסכנה"‪.‬‬ ‫חובת ההתרחקות מהסכנה‪ ,‬או במובן רחב יותר – חובת שמירת הגוף‪ ,‬אינה מאורגנת כמצות עשה‬ ‫פורמאלית ועצמאית בספר המצוות לרמב"ם‪ ,‬אף כי יהיה זה בלתי נכון לומר שחובה שכזו אינה קיימת‪.‬‬ ‫במובן המצומצם‪ ,‬החובה להסיר מכשול שיש בו סכנת נפשות‪ ,‬והחובה להישמר ממנו‪ ,‬נכללות במצות עשה‬ ‫של עשיית מעקה ובמצות לא תעשה "שלא לשום דמים"‪ ,‬וכפי שכתב הרמב"ם בהלכות רוצח )יא‪ ,‬ד(‪..." :‬וכן‬ ‫כל מכשול שיש בו סכנת נפשות – מצוות עשה להסירו ולהישמר ממנו ולהיזהר בדבר יפה יפה‪ ,‬שנאמר‬ ‫וּשׁמֹ ר נַפְ ְשׁ ‪ .'...‬ואם לא הסיר והניח המשקלות המביאים לידי סכנה – בטל מצוות‬ ‫)דברים ד‪ ,‬ט(‪ִ ...' :‬ה ָשּׁמֶ ר לְ ְ‬ ‫עשה ועבר על '‪ ...‬א ָת ִשׂים ָדּ ִמים‪) '...‬שם כב‪ ,‬ח("‪.‬‬ ‫אלא שמדובר בחובה בהיקף מצומצם‪ ,‬של הרחקה ממכשול שיש בו סכנת נפשות ממשית‪ .‬הרחקות אחרות‪,‬‬ ‫רחוקות יותר‪ ,‬נקבעו על ידי חכמים )ראו שם בהלכה ה – "הרבה דברים אסרו חכמים מפני שיש בהן סכנת נפשות‪ ,"...‬וראו‬ ‫בפירוש יד פשוטה לראש הישיבה שם(‪ .‬הסיבה לכך שרק הרחקה ממכשול שיש בו סכנת נפשות ממשית נכללת‬ ‫בדין דאורייתא נעוצה במסגרת המארגנת של הרחקות אלו‪ ,‬והיא ‪ -‬מצוות עשיית מעקה‪ .‬כשם שעשיית‬ ‫מעקה מתייחסת למצב של סכנות נפשות ממשית – גם ההרחקות האחרות מתייחסות למצב של סכנת‬ ‫וּשׁ ֹמר נַפְ ְשׁ ‪ "...‬הנזכר בדברי הרמב"ם ובמקורות התלמודיים אינו‬ ‫נפשות ממשית‪ .‬אכן‪ ,‬הפסוק "‪ִ ...‬ה ָשּׁמֶ ר לְ ְ‬ ‫מספיק על מנת לעגן באמצעותו מצוות עשה כללית יותר של התרחקות מהסכנות )או שמירת הגוף(‪ ,‬שכן‬ ‫פסוק זה בבסיסו עוסק באיסור שכחת מעמד הר סיני‪ ,‬וגם דרשות חז"ל על פסוק זה לא ציינו כי מדובר‬ ‫במצוות עשה עצמאית הנוגעת לענייננו‪.‬‬ ‫המובן הרחב יותר ‪ -‬חובת שמירת הגוף ‪ -‬גם הוא אינו נמנה כמצוות עשה‪ ,‬ואף אינו מאורגן או נכלל‬ ‫במצוות עשה אחרת‪ ,‬אף כי החובה עצמה קיימת )"צריך אדם להרחיק עצמו מדברים המאבדין את הגוף ולהנהיג עצמו‬ ‫בדברים המברים המחלימים" – הלכות דעות ד‪ ,‬א(‪ .‬גם במקרה זה לא ניתן להצביע על מקור ברור בתורה שבכתב‬ ‫ובתורה שבעל‪-‬פה שיאמר שמדובר במצוות עשה קונקרטית‪ .‬יתרה מזו‪ ,‬כפי שהצביע ראש הישיבה במאמרו‬ ‫"ציוויים‪ ,‬חיובים ומטרות" )בספר "עיונים במשנתו של הרמב"ם"(‪ ,‬בריאות הגוף היא אחת מהמטרות של מצוות‬ ‫התורה )דברים ו‪ ,‬כד ‪" -‬וַ יְצַ וֵּנוּ ה' לַעֲ שׂוֹת אֶ ת כָּל הַ חֻ ִקּים הָ אֵ לֶּה‪...‬לְ חַ יּ ֵֹתנוּ כְּ הַ יּוֹם הַ זֶּה" – והסביר הרמב"ם ]מורה נבוכים ג‪ ,‬כז[‬ ‫ש‪...'-‬לְ חַ יּ ֵֹתנוּ כְּ הַ יּוֹם הַ זֶּה' הוא הקיום הגופני(‪ .‬ולפיכך‪ ,‬בהתאם לכלל החמישי שבספר המצוות לרמב"ם‪ ,‬אין למנות‬ ‫את טעם המצווה כמצווה בפני עצמה‪.‬‬ ‫השאלה שיש להציב בענין זה היא – לנוכח חשיבותה של התכלית בדבר שמירת הגוף‪ ,‬מדוע לא ראתה‬ ‫התורה לנסח מטרה זו בלשון ברורה ונחרצת באופן כזה שהיא תימנה כמצווה עצמאית?‬ ‫עיון במקרים דומים של תכליות שלא נימנו כמצוות‪ ,‬כמו זכירת יציאת מצרים‪ ,‬זכירת המצוות‪ ,‬ישוב ארץ‬ ‫ישראל ועוד‪ ,‬יצביע על כך שאין מדובר בתכליות נקודתיות הנוגעות בפרט כזה או אחר שבתורה‪ ,‬אלא‬ ‫בתכליות מערכתיות המשתרעות על היקף חייו של האדם מישראל ועל עם ישראל‪.‬‬ ‫אמנם‪ ,‬ניתן להגיע לתכליות אלו באמצעות קיום מצוות ספציפיות‪ ,‬אך ניתן להגיע אליהן גם באמצעות‬ ‫מעשים שמחוץ למערכת המצוות )למשל‪ :‬ניתן לזכור את יציאת מצרים לא רק באמצעות חג הפסח‪ ,‬ולא‬ ‫רק באמצעות קידוש על היין בשבת‪ ,‬אלא גם באמצעות קריאת פסוקים ומאמרים העוסקים בענין זה(‪.‬‬ ‫נסיון לייצר קונקרטיזציה של התכליות היה בהכרח מגמד אותן אל תוך מה שכלול בהן באופן מפורש‪,‬‬ ‫באופן שהיה מפספס את האפשרות להגשמת תכליות אלו גם באמצעים נוספים‪ ,‬חוץ‪-‬מצוותיים‪.‬‬ ‫הוא הדין בעניינו‪ :‬לשמירת הגוף היבטים רבים ואופני ביצוע שונים‪ ,‬ו"כליאתה" במערכת של פרטי מצוות‬ ‫הייתה עלולה לפגוע בהיקפה‪ .‬ההוכחה לכך ברורה והובאה לעיל‪ :‬חובת ההרחקה מהסכנה‪ ,‬מדין תורה‪,‬‬ ‫נקבעה בהיקף מצומצם ביותר‪ ,‬של הרחקה מסכנת נפשות ממשית‪ ,‬וזאת בשל המסגרת המצוותית‬ ‫המארגנת )מצות מעקה(‪● .‬‬ ‫גיל נדל‪ ,‬מחזור יא'‪ ,‬עורך‪-‬דין‪ ,‬מתגורר באורנית‪.‬‬ ‫‪-------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------‬‬‫עלון לבוגרי ישיבת ברכת משה מעלה אדומים‬

‫‪7‬‬

‫הרב אלי רייף‬

‫מה הבאת לי?‬ ‫"מה הבאת לי?"‪ ,‬מי אינו מכיר את השאלה האלמותית‪ ,‬שילדים שואלים סבא וסבתא )להלן‪ :‬סבו"ס( כאשר‬ ‫הם באים לביקור?‬ ‫אחת החוויות החזקות אצל ילדים היא הביקור של סבו"ס‪ .‬הודעה מראש מלווה בציפייה מתמשכת לביקור‪.‬‬ ‫אצל ילדים צעירים סיבה זו לבדה מספיקה‪ ,‬שכאשר יש ספק אם יתקיים הביקור כדאי להימנע מהודעה‬ ‫מוקדמת מידי כגון 'עוד שבועיים יגיעו סבו"ס לביקור'‪ ,‬ובכך לחסוך 'קונצרט' אכזבות‪.‬‬ ‫מערכת היחסים מול ההורים בשבתם על כס סבו"ס מצריכה דיון מיוחד‪ .‬יש שורה של נושאים שמצריכים‬ ‫תשומת לב בין כל אחד מהצדדים במשולש זה‪.‬‬ ‫יש סבו"ס שאוהבים להביא מתנות‪ ,‬ויש שלא ‪ -‬בפרט כאלו שבאים באופן שגרתי‪ ,‬או שיש להם נכדים‬ ‫רבים‪ .‬יש שורה של נימוקים אידאולוגיים לכל צד‪ ,‬אבל אין זה משנה‪ .‬אין זה תפקיד ההורים לחנך את‬ ‫סבו"ס‪ .‬על ההורים להבין מה האג'נדה של סבו"ס וליישר איתה קו‪ ,‬ולעתים אף לשמש בתור הדוברים‬ ‫ולהסביר את הענין לנכדים‪ .‬יש סבו"ס שאוהבים להביא ממתקים לנכדים‪ ,‬גם במקרה זה ראוי שההורים‬ ‫יישרו קו ולא יכנסו לחזית מול הוריהם וילדיהם כאחד‪ .‬השיניים לא מתקלקלות מאכילה חד פעמית‪,‬‬ ‫ואפילו אם מדובר בפעם בשבוע‪ .‬יותר פשוט ללמד את הילד איך לצחצח שיניים היטב‪ ,‬ואדרבה ניתן למנף‬ ‫את קבלת הממתקים לטובת העניין‪.‬‬ ‫סוד גלוי‪ ,‬לפעמים ילדים אוהבים אחד מהסבים או מהסבתות יותר מאת האחרים‪ .‬יש נתיבים שונים ללב‪.‬‬ ‫יש שהדבר נובע מסוג של טיפוסים‪ ,‬ויש שהדבר נובע ממידת תשומת הלב הגלויה אותה מרגישים נכדים‪.‬‬ ‫לדעתי‪ ,‬אין טעם להיאבק כנגד העניין ולנסות ליצור יחס מלאכותי‪ .‬כדאי גם לדעת שהדבר יכול להשתנות‬ ‫עם הגיל‪ .‬יש סבו"ס שמתקשרים היטב עם צעירים ויש כאלו עם בוגרים‪ ,‬יש כאלו עם בנים ויש כאלו עם‬ ‫בנות‪ ,‬ויש את ההוא או ההיא‪ ,‬שכולם אוהבים מאוד וזוכה במדלית הזהב של הנכדים‪ .‬מאידך‪ ,‬יש להקפיד‬ ‫על נימוסים של הנכדים‪ ,‬ולחנכם לכיבוד סבא וסבתא – כגון‪ ,‬שהם יביאו את השתיה‪ ,‬איך לדבר אל סבו"ס‬ ‫וכדומה‪ .‬ראוי לשים לב שהילדים שבבית מתנתקים מעיסוקיהם ובאים לברך בשלום‪ ,‬וגם ליצור סיטואציה‬ ‫של שיחה ואפילו קצרה גם בביקורים באמצע שבוע‪ .‬זו הזדמנות להזמין את סבו"ס לחדר ולהראות להם‬ ‫דברים חדשים או עבודות של בית הספר‪ .‬אין צורך לשעשע את סבו"ס וטבעי בהחלט שהנכדים ישובו‬ ‫לעיסוקיהם‪ .‬עתים סבו"ס כבר קצת "שכחו" כיצד מנהלים דו‪-‬שיח עם הילדים‪ .‬עצה פשוטה היא לחולל‬ ‫סיטואציה שתזמין דו‪-‬שיח‪ .‬אפשר ליזום משחק משותף כגון‪ ,‬משחק שח או משחקי קופסה שונים‪ .‬יותר קל‬ ‫לתקשר דרך אירוע מלנהל דו‪-‬שיח ערטילאי‪.‬‬ ‫יש שסבו"ס באים בשבתם על כס הבייבי‪-‬סיטר ‪ -‬יש כאלו שאוטומטית פותחים קו‪-‬חם פתוח להורים‪ .‬לא‬ ‫תמיד ההורים אוהבים זאת‪ ,‬בפרט אם יצאו ל"דייט" זוגי‪ .‬יש סבו"ס שרואים בכך יום גיבוש בבית הנכדים‪,‬‬ ‫ובשום אופן לא יתקשרו‪ .‬הדרך הפשוטה היא היערכות מראש‪ .‬לא צריך לפתוח חמ"ל‪ ,‬רק קצת לשים לב‪.‬‬ ‫כדאי לעשות שיחת תיאום והסברה בע"פ מראש ובה לברר אם יש שאלות מיוחדות‪ ,‬וכן להודיע שיוכן דף‬ ‫ברור מתחילה‪ .‬בדף יש לפרט הרגלי שיגרה של הילדים‪ ,‬כגון יציאה לגן משחקים – בליווי‪/‬בלי ליווי‪ ,‬מספר‬ ‫טלפון של שני חברים‪ ,‬דברים שהילד אוהב לאכול לארוחת ערב‪ ,‬בדיקה שיש פיג'מה ומגבת מוכנים‪ ,‬הרגלי‬ ‫שינה‪ ,‬הודעה על אירוע ייחודי אם ישנו כזה וכיצד להיערך אליו‪ ,‬וכדומה‪ .‬כדאי להכין את הדף עם מעט‬ ‫הומור‪ ,‬חיוך וקריצה‪ ,‬והדגשה שבהחלט ניתן להתקשר אם יש שאלה‪ .‬אחרי הביקור יש למצוא הזדמנות‬ ‫לדלות מהנכדים קצת פרטים על הבייבי‪-‬סיטר לצורך הפקת לקחים‪ .‬חשוב להתקשר יום למחרת ולהודות‬ ‫בשנית‪ .‬אין לקחת את הבייבי‪-‬סיטר כמובן מאליו ואפילו אם מדובר בשגרה קבועה‪ .‬זו עזרה חשובה‬ ‫שמצריכה גיוס כוחות מאת סבו"ס‪ ,‬ככל שהם מתבגרים זה לא נעשה יותר קל‪ ,‬ויש להודות על כך‪ .‬הסבו"ס‬ ‫נוטים לשדר "קטן עלינו"‪ ,‬אבל האמת שבמקרים רבים הם מאוד חוששים‪ ,‬ובפרט מעימות עם הנכדים‪ .‬יש‬ ‫גם להכין את הנכדים מראש תוך הדגשת החובה לנהוג בנימוס‪ ,‬וכן להזכיר להם שסבו"ס לא מכירים את‬ ‫כל ההרגלים של המשפחה הגרעינית שלנו‪ .‬אם נערכים נכון הבייבי‪-‬סיטר הוא הזדמנות למינוף הקשרים‬ ‫הבין‪-‬אישיים‪ ,‬וכל בייבי‪-‬סיטר שעבר בכיף מזמין את הבייבי‪-‬סיטר הבא‪● .‬‬ ‫הרב אלי רייף‪ ,‬מחזור יג'‪ ,‬מתגורר במודיעין‪ ,‬ומשמש כרב קהילה בעיר‪.‬‬ ‫‪----------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------‬‬‫עלון לבוגרי ישיבת ברכת משה מעלה אדומים‬

‫‪8‬‬