Shaya Defense Aug09-09

‫ת‪.‬א‪61584/07 .‬‬

‫בבית המשפט השלום‬ ‫בתל אביב יפו‬ ‫התובעת‪:‬‬

‫רשות הפיתוח ואח'‬ ‫ע"י ב"כ קרן ראובן כהן ואח '‬ ‫מרח' החשמל ‪ 18‬תל אביב ‪65117‬‬ ‫טל‪ ;5666663-03 :‬פקס‪5609010-03 :‬‬ ‫‪ -‬נגד ‪-‬‬

‫הנתבעים‪:‬‬

‫‪.1‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫‪.5‬‬ ‫‪.6‬‬ ‫‪.7‬‬ ‫‪.8‬‬

‫מנצור דאוד (דוד)‬ ‫שעיה פדוא‬ ‫שעיה (קוסא) מארי‬ ‫שעיה סלים‬ ‫מנצור ססיל‬ ‫שעיא אניסה בת ג'ורג'‬ ‫שעיא אמיל ג'ורג'‬ ‫מנסור ניקולא‬

‫נתבעים ‪ 2-4‬ו‪6-7-‬‬ ‫באמצעות ב"כ עוה"ד הישאם שבאיטה ו‪/‬או דורי ספיבק ואח'‬ ‫מהתוכנית הקלינית לזכויות אדם ‪ ,‬הפקולטה למשפטים‪,‬‬ ‫אוניברסיטת תל אביב‬ ‫טל‪ ;03-6408361 :‬פקס‪03-6407422 :‬‬

‫כתב הגנה‬ ‫‪ ‬פתח דבר‬

‫ָשים ָהיּו ְׁב ִׁעיר ֶא ָחת ‪ֶ ,‬א ָחד ָע ִׁשיר ‪ ,‬וְׁ ֶא ָחד ָראש ‪ְׁ .‬ל ָע ִׁשיר ‪ָ ,‬היָה צֹאן‬ ‫” ְׁשנֵי ֲאנ ִׁ‬ ‫ַאחת ְׁק ַטנָה ֲא ֶשר ָקנָה ‪,‬‬ ‫ּוב ָקר ַה ְׁר ֵבה ְׁמאֹד ‪ .‬וְׁ ָל ָרש ֵאין‪ -‬כֹל‪ִׁ ,‬כי ִׁאם‪ִׁ -‬כ ְׁב ָשה ַ‬ ‫ָ‬ ‫ּוב ֵחיקֹו‬ ‫ּומכֹס ֹו ִׁת ְׁש ֶתה ‪ְׁ ,‬‬ ‫ֹאכל ִׁ‬ ‫ַח ָדו ‪ִׁ .‬מ ִׁפתֹו ת ַ‬ ‫ַת ְׁג ַדל ִׁעּמֹו וְׁ ִׁעם‪ָ -‬בנָיו י ְׁ‬ ‫ֶה‪ ,‬ו ִׁ‬ ‫וַיְׁ ַח ָ‬ ‫ַחמֹל ָל ַק ַחת ִׁמצֹאנֹו‬ ‫ַת ִׁהי‪-‬לֹו‪ְׁ ,‬כ ַבת‪ַ .‬ו ָ בֹא ֵה ֶל ְׁך ‪ְׁ ,‬ל ִׁאיש ֶה ָע ִׁשיר ‪ַ ,‬ו ְׁ‬ ‫ִׁת ְׁש ָכב‪ ,‬ו ְׁ‬ ‫ַע ֶש ָה‪,‬‬ ‫ּומ ְׁב ָקרֹו‪ַ ,‬ל ֲעשֹות ָלא ֵֹר ַח ַה ָבא‪ -‬לֹו‪ַ .‬ו ִׁ ַקח‪ֶ ,‬את‪ִׁ -‬כ ְׁב ַשת ָה ִׁאיש ָה ָראש ‪ַ ,‬ו ֲ‬ ‫ִׁ‬ ‫ָל ִׁאיש ַה ָבא ֵא ָליו‪( ".‬שמואל ב' פרק י"ב פסוקים א'‪-‬ד('‬ ‫כבמשל "כבשת הרש "‪ ,‬בתביעה זו ‪ ,‬מבקשת התובעת ‪ ,‬רשות שלטונית ‪ ,‬בציניות‪ ,‬בחוסר תום לב‬ ‫שאין דומה לו לנשל את ה נתבעים מבית מגוריהם שבבעלותם מאז ומתמיד ‪ ,‬ואשר נבנה על ידי‬ ‫סבם עשרות שנים לפני קום המדינה ‪ ,‬ובכך להביא למעשה לפינויים ‪.‬‬ ‫אומנם הנסיב ות המיוחדות במדינת ישראל סיפקו במהלך השנים לא מעט קוריוזים משפטיים‬ ‫בכל הקשור ליחסים שבין המדינה לבין אזרחיה הערבים ‪ ,‬אך נראה כי תביעה זו ‪ ,‬במובנים רבים ‪,‬‬ ‫מתעלה על כולם‪.‬‬

‫‪1‬‬

‫כפי שיפורט‪ ,‬תביעה זו אינה תביעה אזרחית רגילה ‪ ,‬חרף ניסיונות התובע ת להציגה ככזו‪.‬‬ ‫מרבית העובדות שיפורטו להלן בכתב הגנה זה נפקדו לחלוטין מכתב התביעה ולא בכדי‬ ‫בעובדות קשות ובלתי שגרתיות‪ ,‬תולדה של הנסיבות המיוחדות של מלחמת ‪.1948‬‬

‫‪ .‬מדובר‬

‫אלא שעובדות אלה הן כה רלבנטיות לתביעה זו שעצם אי הצגתן על ידי התובעת מצביעה על חוסר‬ ‫תום לב והיעדר הגינות שלטונית בסיסית‪.‬‬ ‫כפי שיפורט ‪ ,‬תביעה זו אינה לכבודה של מדינת ישראל והיה ראוי אילו לא הייתה מוגשת בכלל‬ ‫לבית המשפט הנכבד‪.‬‬ ‫כפי שעולה מהבקשות הרבות להארכת המועד להגשת כתב הגנה שהוגשו בתיק זה ‪ ,‬הנתבעים ניסו‬ ‫להימנע מהתדיינות משפטית בנסיבות המאוד מיוחדות של תביעה זו ‪ ,‬אך ללא הצלחה‪.‬‬ ‫בשל הנסיבות המיוחדות שבבסיס תביעה זו ‪ ,‬בד בבד עם הגשת כתב הגנה זה ‪ ,‬הנתבעים יפנו ליועץ‬ ‫המשפטי לממשלה בבקשה כי יתייצב בהליך זה וישמיע את דברו בהתאם ל סמכותו לפי פקודת‬ ‫סדרי הדין (התייצבות היועץ המשפטי לממשלה ) [נוסח חדש]‪.‬‬ ‫הנתבעים יפרטו להלן את העובדו ת הרלבנטיות אשר כאמור לא זכו לכל אזכור בכתב התביעה‪.‬‬

‫‪ .I‬רקע היסטורי רלבנטי‪ :‬לידת השותפות‬ ‫‪ .1‬בתחילת המאה העשרים ‪ ,‬עשרות שנים לפני קום המדינה ‪ ,‬הקים סלים חורי שעיה ‪,‬‬ ‫המנהיג הדתי של הקהילה הערבית נוצרית (יוונית‪ -‬אורתודוקסית) ביפו דאז‪ ,‬את בית‬ ‫משפחתו על גבעה ביפו שכונתה אז "ג'בל אל ערטנג 'י" (כיום רח' ציונה תג'ר) (להלן‪" :‬בית‬ ‫המשפחה")‪.‬‬ ‫‪ .2‬שבעה ילדים היו ל סלים חורי שעיה ‪ .‬כולם נולדו והתגוררו בבית המשפחה שהקים‬ ‫אביהם (להלן‪" :‬האחים")‪.‬‬ ‫‪.3‬‬

‫זמן קצר לפני מלחמת ‪ ,1948‬נסעו שלושה מהאחים מארי‪ ,‬חנא וג 'ורג'ט לביקור קרובי‬ ‫משפחה החיים בלבנון ‪.‬‬

‫‪ .4‬עם פרוץ המלחמה וסגירת הגבולות בעקבותיה‪ ,‬נסגרו בפני שלושת האחים שערי הכניסה‬ ‫לישראל ונמנעה חזרתם לביתם ביפו ‪.‬‬ ‫‪ .5‬ארבעת האחים הנותרים ‪ ,‬ג'ורג'‪ ,‬אוולין עודה וקליר נותרו ביפו והמשיכו להתגורר בבית‬ ‫המשפחה‪.‬‬ ‫‪ .6‬כך ומאז נחצתה משפחת שעיה ‪ :‬שלושה אחים "נתקעו" מחוץ ל גבולות ישראל בעוד‬ ‫ארבעה אחים נותרו ביפו‪.‬‬

‫‪2‬‬

‫‪ .7‬עם קום המדינה וחקיקת חוק נכסי נפקדים ‪ ,‬הוכרזו האחים שנ ותרו בלבנון כנפקדים על‬ ‫פי חוק נכסי נפקדים תש"י‪( 1950-‬להלן‪ " :‬חוק נכסי נפקדים ")‪ .‬אחים אלה יכונו להלן‬ ‫"האחים הנפקדים"‪.‬‬ ‫‪ .8‬בהתאם לחוק נכסי נפקדים ‪ ,‬נכנס האפוטרופוס לנכסי נפקדים בנעלי האחים הנפקדי ם‬ ‫ונרשם כבעלים שותפים ב‪ 40% -‬מבית המשפחה‪.‬‬ ‫‪ .9‬כך‪ ,‬אם כן ‪ ,‬הפכה מדינת ישראל ‪ ,‬באמצעות האפוטרופוס לנכסי נפקדים ‪ ,‬לשותפה בבית‬ ‫המשפחה‪ .‬יודגש כי שותפות זו נכנסה לתוקף בעוד בני המשפחה שנותרו בישראל‬ ‫המשיכו וממשיכים להתגורר בביתם‪ .‬אין חולק כי מדובר בסיטאוציה משפטית ואנושית‬ ‫בלתי שגרתית שספק אם יש לה מקבילה בעולם כולו ‪.‬‬ ‫‪ .01‬משך שנים ארוכות ‪ ,‬נאבקו האחים הנותרים בדרכים משפטיות בשותפות כפויה ובלתי‬ ‫שגרתית זו בניסיון לבטלה ‪ .‬בין היתר ‪ ,‬טענו האח ים הנותרים כי זמן מה בטרם עזיבתם ‪,‬‬ ‫מכרו להם האחים הנפקדים את חלקם בביתם‪.‬‬ ‫‪ .11‬המאבק המשפטי‪ ,‬שהתנהל בעיקרו בשנות החמישים והשישים ‪ ,‬לא צלח עד כה בעיקר‬ ‫בשל הקושי האובייקטיבי שנוצר להביא לעדות בישראל את האחים הנפקדים (ראו ע "א‬ ‫‪ 125/62‬סלים כורי שעיה נ ' האפוטרופוס לנכסי נפקדים ‪ ,‬פד"י טז ‪ .)991‬יחד עם זאת ‪,‬‬ ‫בשלב מסוים במהלך ההליכים המשפטיים בין הצדד ים‪ ,‬עלתה האפשרות כי בני המשפחה‬ ‫ירכשו מהאפוטרופוס לנכסי נפקדים את חלקו בנכס במחיר סמלי ‪ ,‬אלא שלמרבה הצער ‪,‬‬ ‫משום מה‪ ,‬גם אפשרות זו לא עלתה יפה ‪.‬‬ ‫‪ .21‬יצוין כי נוכח השנים הרבים שחלפו מאז‬

‫‪ ,‬לא נותרו מאותה תקופה כל המסמכים‬

‫הרלבנטיים הנוגעים להליכים המשפטיים שהיו ‪ .‬עם זאת ‪ ,‬הנתבעים מצרפים בזאת העתק‬ ‫מכתב מיום ‪ 24/11/66‬שנשלח בזמנו על ידי עו"ד סוקובולסקי ‪ ,‬ב"כ אחד האחים‬ ‫הנותרים‪ ,‬ללקוחו בבקשה כי יסור למשרדו בנוגע לאפשרות רכישת הנכס מהאפוטרופוס‬ ‫לנכסי נפקדים כאמור‪.‬‬ ‫מצ"ב העתק המכתב מסומן כנספח א' לכתב ההגנה‪.‬‬ ‫‪ .31‬המצב הנ "ל נמשך והתקבע ככזה מאז תחילתו לפני יותר משישים שנים ‪ .‬בני משפחת‬ ‫שעיה הנותרים מתגוררים מאז בביתם באין מפריע כאשר פורמאלית האפוטרופוס לנכסי‬ ‫נפקדים רשום כשותף כאמור ובתו ר מי שנכנס בנעליי האחים הנפקדים (יצוין כי מנסח‬ ‫הרישום שצורף לכתב התביעה עולה כי בשנת ‪ 1981‬מכר האפוטרופו ס לנכסי נפקדים את‬ ‫חלקו בבית לרשות הפיתוח )‪.‬‬ ‫‪ .41‬משך שנים ארוכות‪ ,‬לא התעניין האפוטרופוס לנכסי נפקדים ו‪/‬או מי מטעם מדינת ישראל‬ ‫בדרך כלשהי בנכס שהוא כביכול בין בעליו‪ .‬כך למשל האפוטרופוס לנכסי נפקדים ו ‪/‬או מי‬ ‫מטעם מדינת ישראל לא נטלו כל חלק בהוצאות החזקת הנכס או שיפ וצו‪ .‬יצוין כי‬

‫‪3‬‬

‫המדובר בבית ישן יחסית שהוקם לפני יותר ממאה שנים ‪ .‬מטבע הדברים ‪ ,‬במהלך השנים‬ ‫הרבות שחלפו נדרשו עבודות תחזוקה ושיפוצים נרחבים (יצוין כי לפני כעשרים שנים‬ ‫הבית עמד בסכנת התמוטטות של ממש )‪ .‬הנתבעים לבדם נשאו בהוצאות עצומות אלה ‪.‬‬ ‫‪ .51‬כמו כן ומנגד ‪ ,‬משך עשרות השנים שחלפו ‪ ,‬לא נדרשו בני המשפחה לשלם תשלומים‬ ‫כלשהם לאפוטרופוס לנכסי נפקדים בגין חלקו בנכס כביכול (דמי שכירות וכיוב')‪.‬‬ ‫‪ .61‬הנתבעים יטענו כי המצב הנ "ל שנמשך כאמור מאז קום המדינה מבסס הסכמה ברורה‬ ‫ומפורשת ו ‪/‬או מכללא ו ‪/‬או מכוח התנהגות ו ‪/‬או מכוח השתק ו ‪/‬או הסתמכו ת בין‬ ‫התובעת ובין הנתבעים לפיה בני המשפחה יתגוררו בחלקה הרשום של התובעת בבית‬ ‫לתובעת תוך שהם מתחזקים את הבית ‪,‬‬ ‫המשפחה ללא מפריע וללא תשלום כלשהו‬ ‫שומרים עליו ונושאים בהוצאותיו השותפות ‪.‬‬ ‫‪ .71‬אלא שהתובעת אינה מסתפקת בשותפות בלתי שגרתית זו עם בני המשפחה בביתם והי א‬ ‫חותרת‪ ,‬בתביעה זו‪ ,‬להביא לפינויים מביתם ‪ ,‬כפי שיפורט להלן ‪.‬‬

‫‪ .II‬הנתבעים‬ ‫‪ .81‬הנתבעת ‪ 2‬היא אלמנתו של ג 'ורג' שעיה ז"ל‪ ,‬אחד האחים שנותרו ‪ .‬הנתבעת ‪ 2‬מתגוררת‬ ‫בביתה מאז נישואיה והיא רשומה כבעלים שות פים בבית ‪ ,‬כמפורט בנסח הרישום שצורף‬ ‫לכתב התביעה‪.‬‬ ‫‪ .91‬הנתבעים ‪ 6 ,4 ,3‬ו‪ 7-‬הם ילדיהם של ג 'ורג' שעיה ז "ל ושל הנתבעת ‪ 2‬ואף הם רשומים‬ ‫כבעלים שותפים בבית ‪ .‬נתבעים ‪ 3‬ו‪ 4 -‬נשואים ומתגו ררים עם בני משפחתם בבית‬ ‫המשפחה נשוא תביעה זו ‪.‬‬ ‫‪ .02‬הנתבעים ‪ 2-4‬ו‪( 6-7-‬להלן‪" :‬הנתבעים") יהיו מיוצגים בתביעה זו על ידי הח "מ מהתוכנית‬ ‫הקלינית לזכויות אדם ‪ ,‬בפקולטה למשפטים שבאוניברסיטת תל אביב ‪.‬‬ ‫‪ .12‬לנוחות בית המשפט הנכבד ‪ ,‬להלן תרשים המבהיר את קשרי המשפחה כפי שפורטו לעיל ‪:‬‬

‫‪4‬‬

‫סלים חורי‬ ‫שעיה‬

‫מרי‬ ‫שעיה‬ ‫(עזבה ב‪-‬‬ ‫‪)1948‬‬

‫חנא‬ ‫שעיה‬ ‫(עזב ב‪-‬‬ ‫‪)1948‬‬

‫ג'ורג'ט‬ ‫שעיה‬ ‫(עזבה ב‪-‬‬ ‫‪)1948‬‬

‫אוולין‬ ‫שעיה‪-‬‬ ‫מנסור‬

‫ג'ורג'‬ ‫שעיה ז"ל‬

‫פדוא‬ ‫שעיה‬ ‫נתבעת ‪2‬‬

‫אניסה‬ ‫שעיה‬ ‫נתבעת ‪6‬‬

‫מארי‬ ‫שעיה‬ ‫נתבעת ‪3‬‬

‫סלים‬ ‫שעיה‬ ‫נתבע ‪4‬‬

‫דאוד‬ ‫מנסור‬ ‫נתבע ‪1‬‬

‫אמיל‬ ‫שעיה‬ ‫נתבע ‪7‬‬

‫עודה‬ ‫שעיה‬

‫קליר‬ ‫שעיה‬

‫ניקולא‬ ‫מנסור‬ ‫נתבע ‪8‬‬

‫ססיל‬ ‫מנסור‬ ‫נתבעת ‪5‬‬

‫‪ .22‬חלקה של התובעת בבית המשפחה נולד כאמור מכוח חוק נכסי נפקדים ‪ .‬כדי להבהיר את‬ ‫המשמעות המשפטית של עובדה זו ככל שהדבר נוגע לת ביעה זו ‪ ,‬ראוי לעמוד תחילה על‬ ‫התכלית הכללית של חוק נכסי נפקדים ‪.‬‬

‫‪ .III‬תכלית חוק נכסי נפקדים‬ ‫‪ .32‬חוק נכסי נפקדים נחקק על רקע נכסים רבים שנעזבו על ידי הפליטי ם הפלסטינים כתוצאה‬ ‫ממלחמת ‪ .1948‬כבר יצוין כי מדובר בחוק מיוחד וייחודי לישראל שנחקק כחוק חירום על‬ ‫רקע הנסיבות המיוחדות של התקופה שלאחר המלחמה ‪.‬‬ ‫‪ .42‬על תכלית החוק ניתן ללמוד הן מדיוני הכנסת לקראת חקיקתו ‪ ,‬הן מלשו נו והן מפרשנותו‬ ‫בפסיקת בית המשפט העליון ‪.‬‬ ‫‪ .52‬בהתאם לכך וכפי שיפורט ‪ ,‬תכלית החוק הינה ברורה וחד משמעית ‪ :‬שמירה על נכסי‬ ‫הנפקדים באופן זמני עד לגיבוש פתרון פוליטי ויוכרע גורלם‪.‬‬ ‫‪ .62‬תכלית זו עולה באופן ברור מדיוני מליאת הכנסת לקראת חקיקת החוק ‪:‬‬

‫"חוק זה מתכוון לשמור על נכסי הנפקדים לשם מטרות שעוד ייקבעו‬ ‫על‪-‬ידי הכנסת ‪ .‬אינני רוצה להיכנס כאן לשאלה אם זה לטובת‬ ‫הנפקדים או לרעתם ; אך חוט השדרה של החוק הוא בלי ספק –‬ ‫לשמור על נכסי הנפ קדים‪ ...‬קראו את החוק ותראו ‪ ,‬שהוועדה מצאה‬ ‫לנחוץ לשמור במקרים רבים על נכסי נפקד יותר מכפי ששומר החוק‬ ‫על נכס של אזרח הנמצא בישראל ואינו נחשב כנפקד "‪.‬‬

‫‪5‬‬

‫(דברי חבר הכנסת יוסף לם ‪,‬דברי הכנסת כרך ‪ ,4‬עמ' ‪ ,952‬ההדגשה‬ ‫אינה במקור)‪.‬‬ ‫וכן דברי חבר כנסת אחר (דוד‪-‬צבי פנקס)‪:‬‬ ‫"אילמלא חוק זה הרי היו כל הנכסים האלה הופכים הפקר‬

‫‪ ,‬והיו‬ ‫באים אנשים מכל מיני לאומים ‪ ,‬דתות ועמים היושבים במדינה‬ ‫ותופסים את הנכסים האלה ‪ .‬ואנשים אחרים היו באים וטוענים‬ ‫שהנכסים הם שלהם ‪ .‬והרי ספרי‪ -‬האחוזה נשרפו ‪ .‬והיו פועלים על‪ -‬פי‬ ‫הכלל‪ :‬כל דאלים גבר"‪.‬‬ ‫(דברי הכנסת כרך ‪ ,4‬עמ' ‪ ,872‬ההדגשה אינה במקור )‬

‫‪ .72‬תכלית זו עולה גם מלשון החוק המקים את מוס‬

‫ד האפוטרופוס לנכסי נפקדים ומטיל‬

‫עליו חובה מפורשת לשמור על הנכסים המוחזקים ואף להשקיע את כל ההשקעות‬ ‫הדרושות לשם כך (סעיף ‪ 7‬לחוק)‪.‬‬ ‫‪ .82‬גם בית המשפט העליון פירש לאורך שנים ארוכות את החוק באותה רוח‪ :‬כך למשל‪:‬‬ ‫"חוק נכסי נפקדים בא למלא תפקיד זמני ‪ :‬לשמור על נכסי נפקדים ‪ ,‬פן יהיו‬ ‫הפקר וכל דאלים ישלח ידו בהם ‪ .‬לשם כך מקנה החוק לאפוטרופוס כוחות‬ ‫וסמכויות המעמידים אותו ‪ ,‬הלכה למעשה ‪ ,‬במצב של בעלים "‪( .‬השופט ויתקון‬ ‫בע"א ‪ 58/54‬הבאב נ ' האפוטרופוס על נכסי נפ קדים פ"ד י ‪ – 918-919‬הדגשת‬ ‫ה‪.‬ש‪.).‬‬ ‫‪ .92‬הנה כי כן ‪ ,‬וכפי שעולה ‪ ,‬תכלית החוק הינה שמירה ע ל נכסי נפקדים לבל יוזנחו ו ‪/‬או‬ ‫ייפגעו על ידי אנשים שאין להם זיקה משפטית לנכסים אלה ‪.‬‬ ‫‪ .03‬יצוין כי תכלית זו אף מתיישבת עם כללי המשפט הבינלאומי הפומבי בכלל וכללי המשפט‬ ‫ההומניטארי הבינ לאומי בפרט האוסרות על כל פגיעה בזכות קנייניות כתוצאה‬ ‫מהמלחמה (ראו‪ ,‬בין היתר ‪ ,‬תקנה ‪ 46‬לתקנות הנספחות לאמנת האג בדבר דיני המלחמה‬ ‫ביבשה משנת ‪ 1907‬וכן סעיף ‪ 147‬לאמנת ז'נבה הרביעית)‪.‬‬ ‫‪ .13‬התכלית הנ "ל של החוק מקבלת משנה חשיבות בנסיבות המיוחדות של תביעה זו ‪ .‬כפי‬ ‫שפורט‪ ,‬התובעת נכנסה בנעלי האחים הנפקדים והפכה לשותפה בנכס מכוח החוק הנ "ל‪.‬‬ ‫יחד עם זאת ‪ ,‬האחים האחרים נותרו כאמור בביתם‪ .‬הנכס דנן מעולם לא ננטש ואין כל‬ ‫חשש כי זרים ישתלטו עליו ‪ .‬בנוסף ו בשונה מנכסי נפקדים רבים ‪ ,‬הנכס דנן שמור היטב ‪.‬‬ ‫מכאן‪ ,‬כי המצב הקיים מקיים באופן מלא את תכלית חוק‪ ,‬קרי שמירה זמנית על הנכס‪.‬‬ ‫‪ .23‬לעומת זאת ‪ ,‬מכירת הנכס ‪ ,‬בנסיבות העניין ‪ ,‬כפי שדורשת התובעת ‪ ,‬סותרת באופן ברור‬ ‫את תכלית החוק‪ ,‬כפי שיפורט ‪.‬‬

‫‪.IV‬‬

‫רקע להגשת התביעה‬ ‫‪6‬‬

‫‪ .33‬מספר חודשים בטרם הגשת התביעה ‪ ,‬שלחה התובעת (חברת עמידר ) לנתבעים דרישות‬ ‫לתשלום דמי שכירות חודשיים בסך של כ‪.₪ 80 -‬‬ ‫מצ"ב העתק אחת הדרישות (בגין חודש יוני ‪ )2007‬מסומן כנספח ב' לכתב ההגנה‪.‬‬ ‫‪ .43‬יצוין כי דרישות תשלום אלו זהות מבחינת‬

‫צורתן ובעיקר מבחינת סכום השכירות‬

‫החודשית ה מבוקשת (‪ )₪ 80‬לדרישות התשלום הנשלחות לדיירים מוגנים על פי חוק‬ ‫הגנת הדייר‪.‬‬ ‫‪ .53‬בעקבות דרישות אלו ‪ ,‬פנו הנתבעים ‪ 3‬ו‪ 4 -‬למשרד עמידר בתל אביב על מנת לברר את‬ ‫העניין‪.‬‬ ‫‪ .63‬פקידי עמידר הסבירו ל נתבעים כי הם מודעים למצב המיוחד של ביתם וכן כי יבדקו שוב‬ ‫את העניין ויודיעו להם בהתאם לתוצאות הבדיקה ‪.‬‬ ‫‪ .73‬אלא שבמקום ההודעה הצפויה‪ ,‬נשלח לביתם של הנתבעים שמאי מטעם עמידר שביקש‬ ‫לבדוק את הבית‪.‬‬ ‫‪ .83‬זמן קצר לאחר ביקור השמאי ולתדהמתם של הנתבעים ‪ ,‬הוגשה תביעה זו לבית המשפט‬ ‫הנכבד‪ .‬כמפורט בתביעה ‪ ,‬שני סעדים מבוקשים בה‪ :‬פירוק שיתוף וכן תביעה לתשלום‬ ‫‪( ₪ 6,340‬לגבי חלקם של הנתבעים )‪ .‬הנתבעים‬ ‫דמי שכירות ראויים חודשיים בסך‬ ‫מתבקשים אם כן לשלם דמי שכירות אלה בגין שבע השנים האחרונות כך ש הסכום מגיע‬ ‫ל – ‪!₪ 213.024‬‬ ‫‪ .93‬הנה כי כן דרישות לתשלום דמי שכירות חודשיים בסכום של כ‪ ₪ 80 -‬שנשלחו מספר‬ ‫חודשים לפני הגשת התביעה הפכו בתביעה זו לשכירות חודשית בסך ‪ .₪ 6,340‬תוך‬ ‫מספר חודשים‪ ,‬סכום השכירות החודשית הוכפל פי‪( 80 -‬שמונים)‪.‬‬ ‫‪ .04‬בנוסף לסעד הכספי ‪ ,‬עותרת התובעת כאמור לפירוק השיתוף בדירה בדרך של מכירה‬ ‫שילוב של שני הסעדים יחד יביא למעשה לפינוי הנתבעים מביתם ללא קבלת פיצוי כספי ‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫‪ .14‬יצוין כי לא ברור מה הביא את התובעת לאחר שנים כה ארוכות להגיש דווקא עכשיו‬ ‫תביעה זו לבית המשפט הנכבד ‪ .‬יחד עם זאת ‪ ,‬ברור כי ערכם של הבתים ביפו ה אמיר‬ ‫בשנים האחרונות ונראה כי התובעת סבורה כי היא יכולה לקצור רו וחים נאים ממכירת‬ ‫ביתם של הנתבעים‪.‬‬ ‫‪ .24‬הנתבעים יטענו כי השתלשלות העניינית כמפורט לעיל מוכיחה כאלף עדים על אופיה של‬ ‫תביעה זו ומצדיקה ל כשעצמה את סילוק ה על הסף‪ .‬המדובר בתביעה קנטרנית ומקוממת‬ ‫‪ .‬למרבה‬ ‫המונעת ממניעים פסולים של עשיית רווחים קלים על חשבונם של הנתבעים‬ ‫התמיהה והצער‪ ,‬התובעת בתביעה זו הינה למעשה מדינת ישראל (באמצעות שלוחיה )‪.‬‬

‫‪7‬‬

‫‪ .V‬התייחסות לטענות שבכתב התביעה‬ ‫‪ .34‬לגבי האמור בסעיף ‪ 1‬לכתב התבי עה‪ ,‬הנתבעים מאשרים כי זהו אכן המצב על פי נסח‬ ‫רישום המקרקעין ‪ .‬יחד עם זאת ‪ ,‬הנתבעים מפנים לאמור לעיל לגבי הרקע לשותפות‬ ‫התובעת בנכס ‪ .‬הנתבעים נאבקו כאמור כנגד שותפות כפויה זו והם סברו וסבורים עדיין‬ ‫‪ .‬לגבי י חידות הדיור ‪,‬‬ ‫כי בנסיבות העניין אין ומעולם לא הייתה הצדקה לשותפות זו‬ ‫הנתבעים יציינו כי בקומת קרקע ישנן שתי יחידות דיור ‪.‬‬ ‫‪ .44‬האמור בסעיף ‪ 3‬לכתב התביעה אינו נכון ‪ .‬הנתבעים מתגוררים בקומת קרקע ולא כפי‬ ‫שכתוב‪ .‬מוכחש כי הנתבעים מתגוררים בגלריה המ וזכרת בסעיף ‪ 4‬לכתב התביעה‪.‬‬ ‫‪ .54‬לגבי האמור בסעיף ‪ 4‬לכתב התביעה ‪ ,‬הנתבעים מאשרים כ י זהו אכן המצב על פי נוסח‬ ‫רישום המקרקעין‪.‬‬ ‫‪ .64‬מוכחש מכל וכל האמור בסעיף ‪ 5‬לכתב התביעה ‪ .‬הנתבעים יטענו כי הם עושים שימוש‬ ‫חוקי ו סביר בביתם‪ ,‬בית משפחתם מזה עשרות שנים כפי שיפורט ‪ .‬שימוש זה נעשה‬ ‫במהלך כל השנים שחלפו בהסכמתה המלאה של התובעת ‪ .‬עוד יטענו הנתבעים כי שימ וש‬ ‫זה‪ ,‬ובכלל זה הסכמת התובעת כאמור ‪ ,‬נובע הן מנסיבות לידת השותפות והן מתכלית‬ ‫חוק נכסי נפקדים ‪ ,‬הכול כמפורט לעיל ‪ .‬התובעת מעולם לא דרשה לעשות שימוש כלשהו‬ ‫בנכס וממילא הנתבעים ‪ ,‬שהנם אזרחים שומרי חוק ‪ ,‬מעולם לא מנעו מהתובעת ‪ ,‬רשות‬ ‫שלטונית‪ ,‬לעשות שימוש בנכס (הגם שאין ביכולתם לעשות כן )‪.‬‬ ‫‪ .74‬זאת ועוד ‪ ,‬הנתבעים יטענו כי בנסיבות העניין ברור שאין מדובר בשותפות רגילה ולפיכך‬ ‫אין לתובעת ‪ ,‬עם כל הכבוד ‪ ,‬כל זכות לעשות שימוש דומה‬ ‫שנבנה לפני קום המדינה ומשמש את הנתבעים כביתם ‪.‬‬ ‫‪ .84‬הנתבעים יטענו כי העובדה כי התובעת‬

‫בבית המגורים המשפחתי‬

‫"נזכרה" לממש את זכותה כביכול בנכס לאחר‬

‫יותר משישים שנה מצביעה על חוסר תום לב ‪ ,‬על חוסר הגינות שלטונית ועל שימוש לרעה‬ ‫בזכות משפטית ‪ .‬ממילא הנתבעת מנועה כיום מלהעלות טענות כלשהם בנוגע למצב‬ ‫הקיים‪.‬‬ ‫‪ .94‬עוד יטענו הנתבעים כי נוכח האמור לעיל הרי ש הם ברי ר שות חינם בחלקה הנטען של‬ ‫התובעת בנכס ‪ .‬רשות זו נוצרה כאמור בהסכמת הנתבעת ו ‪/‬או מכללא ו ‪/‬או מכוחו של‬ ‫השתק‪ .‬עוד יוסיפו הנתבעים ויטענו כי מדובר ב רשות בלתי הדירה ואשר אינה ניתנת‬ ‫לביטול וזאת לאור הנסיבות החריגות שתוארו לעיל וכן נוכח עשרות השנים‬ ‫נוכח הסתמכות הנתבעים ו ‪/‬או מכוח דיני השתק‪.‬‬

‫שחלפו וכן‬

‫‪ .05‬מוכחש מכל וכל האמור בסעיף ‪ 6‬לכתב התביעה ‪ .‬הנתבעים חוזרים על האמור בסעי פים‬ ‫‪ 43‬ואילך לעיל‪ .‬הנתבעים יוסיפו כי השימוש בסעיפים הנטענים שבחוק מקרקעין מהווה‬ ‫שימוש ציני ושלא בתום לב בזכות וזאת לאור הנסיבות המיוחדות שתוארו לעיל ‪ .‬כך גם‬

‫‪8‬‬

‫התייחסותה של התובעת לעצמה כרשות ציבורית המונעת מאינטרסים ציבוריים כביבול‪.‬‬ ‫הנתבעים מפנים לעובדות שתוארו לעיל והמדברות בעד עצמן‪.‬‬ ‫‪ .15‬הנתבעים מכחישים כי ביתם הוא נכס ציבורי ‪ .‬הנתבעים יטענו כי מדובר בביתם ‪ ,‬בית‬ ‫המשפחה שהוקם על ידי סבם ואשר עבר לבעלותם בירושה ‪ .‬שותפותה של התובעת בנכס‬ ‫מעולם לא הפכה ואינה הופכת את ביתם לנכס ציבורי ‪ .‬כפי שפורט ‪ ,‬חלקה של התובעת‬ ‫בנכס נובע מחוק נכסי נפקדים ונועד ‪ ,‬על פי תכלית החוק ‪ ,‬לשמר ולשמור על הנכס עד אשר‬ ‫יימצא פתרון פוליטי או פתרון אחר ‪.‬‬ ‫‪ .25‬הנתבעים יטענו כי ניסיונה של התובעת ל תאר את חלקה בנכס כשותפות רגיל ה בדומה‬ ‫לשוק הפרטי הינו ניסיון ציני בלשון המעטה ‪ ,‬בלתי ראוי ומהווה שימוש לרעה בזכות‬ ‫משפטית‪.‬‬ ‫‪ .35‬עוד יטענו הנתבעים כי ביתם אינו מניב כל הכנסות‪ ,‬אלא משמש אותם למגורים ולפיכך‬ ‫התובעת אינה רשאית לתבוע ליהנות מפירותיו ‪.‬‬ ‫‪ .45‬מוכחש מכל וכל האמור בסעיף ‪ 7‬לכתב התביעה ‪ .‬כפי שת ואר‪ ,‬עד להגשת התביעה‪,‬‬ ‫הנתבעים מעולם לא נדרשו לשלם דמי שכירות ראויים ‪ .‬דרישתה היחידה של התובעת‬ ‫בטרם הגשת התביעה ולאחר שנים ארוכות הייתה לתשלום דמי שכירות סמליים ‪ .‬עם‬ ‫קבלת הדרישה פנו הנתבעים כאמור לתובעת כדי לברר את פשר התשלום הנדרש ‪ .‬אלא‬ ‫שבמקום היענות לפנייתם ‪ ,‬הגישה התובעת תביעה זו לבית המשפט הנכבד ‪.‬‬ ‫‪ .55‬הנתבעים יטענו כי הם אינם חייבים לשלם מאומה לתובעת מהנימוקים הבאים ‪:‬‬ ‫א‪ .‬הנסיבות המיוחדות כפי שתוארו לעיל מובילות למסקנה הצודקת שה נתבעים אינם‬ ‫חייבים לשלם דמי שכירות כלשהם לתובעת שנכנסה כאמור בנעליהם של בני‬ ‫משפחתם הנפקדים‪.‬‬ ‫ב‪ .‬התובעת לא דרשה משך יותר משישים שנים תשלום דמי שכירות כלשהם ובכך‬ ‫ויתרה על זכותה המוכחשת לדמי שכירות כלשהם ‪.‬‬ ‫ג‪ .‬הנתבעים הינם ברי רשות חינם ובלתי הדירה מכוח הסכמת התובעת ו ‪/‬או התנהגותה‬ ‫משך עשרות שנים‪.‬‬ ‫ד‪ .‬לחילופין‪ ,‬הנתבעים יטענו כי המצב בין הצדדים שנמשך כאמור עשרו ת שנים מהווה‬ ‫הסכם שיתוף לכל דבר ועניין מפורש ו ‪/‬או מכללא ו ‪/‬או מכוח הסתמכות ו ‪/‬או השתק‬ ‫לפיו סוכם כי הנתבעים יתגוררו בביתם ‪ ,‬ובתוך כך בחלקה של התובעת בבית ‪ ,‬וידאגו‬ ‫להוצאות אחזקתו ושיפוצו ‪ .‬מנגד הנתבעים לא יהיו צריכים לשאת בתשלום כל שהו‬ ‫בגין חלקה של התובעת בנכס ‪.‬‬

‫‪9‬‬

‫ה‪ .‬לחילופי חילופין יטענו הנתבעים הם דיירים מוגנים בחלקה של המדינה וזאת‬

‫לאור‬

‫העובדה כי הם מתגוררים בביתם כאמור מזה עשרות שנים ובוודאי לפני שנת ‪,1968‬‬ ‫וכן נוכח הנסיבות ולאור דרישת התובעת בטרם הג שת התביעה לתשלום דמי שכירות‬ ‫סמליים‪.‬‬ ‫ו‪ .‬לחילופי חילופי חילופין‪,‬הנתבעים יטענו כי גם אם יימצא כי הם חייבים בתשלום‬ ‫כספים כלשהם לתובעת ‪ ,‬דבר המוכחש מכל וכל ‪ ,‬הרי שיש לקזז סכומים אלה‬ ‫מהכספים הרבים שהשקיעו הנתבעים בנכס משך התקופה הארוכה שחלפה כדי‬ ‫לתחזק אותו ולשמור אותו במצב מצוין ‪.‬‬ ‫‪ .65‬מוכחש מכל וכל האמור בסעיף ‪ 10‬לכתב התביעה‪ .‬דרישתה זו של התובעת מקוממת וזאת‬ ‫נוכח העובדה כי התובעת עצמה כאמור העמידה את דרישתה מהנתבעים בגין שכירות‬ ‫חודשית בסך של כ‪ ₪ 80 -‬וזאת כחודש לפני הגשת התביעה ‪ .‬התובעת נוהגת בחוסר תום‬ ‫לב ומנסה באופן ציני להוציא כספים מהנתבעים ‪ .‬התנהגות זו חמורה שבעתיים במיוחד‬ ‫לאור כך שהתוב עת הינה רשות ציבורית המחויבת להקפיד שבעתיים בהתנהגות ראויה‬ ‫ושבתום לב‪.‬‬ ‫‪ .75‬בנוסף‪ ,‬הנתבעים חוזרים על טענתם כי אין מדובר בשותפות רגילה ולפיכך הערכת‬ ‫השמאי אינה רלבנטית ואינה במקומה ‪.‬‬ ‫‪ .85‬לחילופין‪,‬הנתבעים יטענו כי חוות דעתו של השמאי מבוססת על נתונים שאין ביניהם לבין‬ ‫המציאות ולא כלום ‪ .‬הנתונים עליהם התבססה עליהם חוות הדעת מוכחשים מכל וכל ‪ ,‬כך‬ ‫גם הסכומים הנקובים‪ .‬הנתבעים שומרים על זכותם להגיש חוות דעת מטעמם ‪.‬‬ ‫‪ .95‬מוכחש מכל וכל הנטען בסעיפים ‪ 11‬ו‪ 13 -‬לכתב התביעה ‪ .‬הנתבעים חוזרים על האמור‬ ‫לעיל‪.‬‬ ‫‪ .06‬הנתבעים מתנגדים מכל וכל לסעד המבוק ש בסעיפ ים ‪ 14‬ו‪ 15 -‬לכתב התביעה (פירוק‬ ‫השיתוף בדרך של מכירת ה נכס) מהנימוקים שיפורטו להלן ‪ .‬יצוין כי דרישה זו של‬ ‫ניחן ב תחושת צדק‬ ‫התובעת הינה תמוהה ביותר ואף מעוררת זעזוע וסלידה לכל מי ש‬ ‫בסיסי‪:‬‬ ‫א‪ .‬התובעת אינה רשאית לדרוש את מכירת הנכס וזאת נוכח הנסיבות שתוארו לעי ל וכן‬ ‫נוכח תכליתו הברורה של חוק נכסי נפקדים ‪ .‬יצוין כי פרשנות נכונה וסבירה של חוק‬ ‫נכסי נפקדים בנסיבות המיוחדות של תביעה זו מונעת מהתובעת לדרוש את מכירת‬ ‫הנכס‪ .‬כפי שפורט אחת מתכליות הבסיסיות של החוק הינה לשמור את הבית ולמנוע‬ ‫השתלטות בלתי חוקי ת על הנכס בידי זר ים‪ .‬במקרה הזה ‪ ,‬הנכס משמש בית מגורים‬ ‫של בני משפחה שמתגוררים בו כדין ושומרים עליו במצב מצוין ‪ .‬מכירת הנכס לשם‬ ‫עשיית רווחים קלים אינה נמנית עם תכליות החוק ובנסיבות העניין ‪ ,‬יש לדחותה מכל‬ ‫וכל‪.‬‬

‫‪10‬‬

‫ב‪ .‬פירוק השיתוף מונע כאמור על ידי מניעים פסולים ונגוע בחוסר תום לב ‪ ,‬בהתנהגות‬ ‫שלא בדרך מקו בלת וחוסר הגינות שלטונית ‪ .‬בנוסף‪ ,‬פירוק השיתוף מהווה בנסיבות‬ ‫העניין שימוש לרעה בזכות משפטית ומהווה הפרה של סעיף ‪ 14‬לחוק המקרקעין‬ ‫תשכ"ט‪ 1969-‬וסעיף ‪ 39‬לחוק החוזים ‪.‬‬ ‫ג‪ .‬הנכס נשוא תביעה זו הינו כיום ביתם היחיד של הנתבעים‬

‫‪ .‬בית זה הינו בית‬

‫משפחתם מזה כמאה שנים אשר נבנה כאמור על ידי סבם והועבר ליורשיו הנתבעים‪.‬‬ ‫ביתם של הנתבעים מהווה עבורם "נכס מכונן " להבדיל ובשונה ממשמעות הנכס‬ ‫לתובעת‪ .‬פירוק השיתוף כפי שהתובעת מבקשת תביא לפינויים של הנתבעים מביתם‬ ‫כך שהם יוותרו ללא קורת גג ‪ .‬מכאן ש הנזק שייגרם לנתבעים בא ם יימכר הבית גדול‬ ‫לאין שיעור מהנזק שייגרם לתובעת מאי מכירתו‪.‬‬ ‫ד‪ .‬פירוק השיתוף בדרך של מכירה אינו אפשרי ‪ ,‬שכן הנתבעים יטענו כי הם דיירים‬ ‫מוגנים בחלקה של התובעת בנכס ‪ .‬לחילופין‪ ,‬גם אם הנתבעים אינם דיירים מוגנים‬ ‫נכון להיום ‪ ,‬הרי שלאחר פירוק השיתוף ‪ ,‬הנתבעים יהפכו לד יירים מוגנים מכוח סעיף‬ ‫‪ 33‬לחוק הגנת הדייר ‪ .‬יצוין בעניין זה כי אין מחלוקת כי החזקת הנתבעים בחלקה של‬ ‫התובעת בנכס הינו כדין והיה משך עשרות שנים רבים בהסכמה מלאה של התובעת ‪.‬‬ ‫ה‪ .‬שיקולים של צדק ושל איזון ראוי בין האינטרסים השונים מחייבים את דחיית‬ ‫הסעד המבוקש על ידי התובעת‪.‬‬ ‫ו‪ .‬קיימות חלופות צודקות ‪ ,‬נכונות וראוי ות יותר לסעד המבוקש ‪ .‬חלופות אלו אף נבחנו‬ ‫על ידי הצדדים בעבר ‪ .‬הנתבעים הציעו בעבר (והם מציעים כ יום) לרכוש מהתובעת‬ ‫את חלקה בנכס במחיר סמלי שישקף את הנסיבות המיוחדות שתוארו לעיל ‪.‬‬ ‫‪ .16‬כפי שצוין ‪ ,‬היה ראוי לתביעה זו אילו בכלל לא הייתה מוגשת לבית משפט הנכבד ‪.‬‬ ‫המדובר בתביעה צינית ‪ ,‬מקוממת שאין לה מקום במדינה דמוקרטית ‪ ,‬צודקת ומתוקנת‬ ‫המכבדת את אזרחיה ואת זכויותיהם ‪ .‬הנתבעים מקווים כי רשויות המדינה ישכילו‬ ‫וימשכו במהירה תביעה זו מבית המשפט ‪ .‬את השותפות הבלתי שגרתית בין התובעת‬ ‫לנתבעים ראוי וצודק לסיים בכך שחלקה של התובעת יועבר לבעלות הנתבעים במחיר‬ ‫סמלי שישקף את הנסיבות המאוד מיוחדות שהוביל ו לשותפות זו‪.‬‬ ‫‪ .26‬לאור האמור לעיל ‪ ,‬בית המשפט הנכבד מתבקש לדחות תביעה זו ולחייב את התובעת‬ ‫בהוצאות משפט ושכ"ט עורך דין‪.‬‬ ‫________________‬ ‫הישאם שבאיטה‪ ,‬עו"ד‬ ‫ב"כ נתבעים ‪ 2-4‬ו‪6-7 -‬‬

‫‪11‬‬