Shabas Besabaso -devarim

‫שבת בשבתו‬

‫גליון הקהלה החרדית "מחזיקי הדת" אנטווערפען‬

‫עש"ק ג' מנחם‪-‬אב תשס"ט‬

‫ב"ה‪ ,‬שנה י"ג‪ ,‬גליון תשמ"ט ‬

‫דברים ‪ -‬חזון‬ ‫הדלקת הנרות‪ 21.23 :‬פלג המנחה‪20.03 :‬‬ ‫מוצאי ש"ק‪ 22.44 :‬ר"ת‪22.52 :‬‬ ‫דף היומי בבא מציעא צ' ‬

‫‪ Nr 749‬‬

‫‪24 JULI 2009‬‬

‫נא לשמור על קדושת הגליון‬

‫מפנינים יקרים‬

‫בשר עופות והודו‬

‫אחרי הכתו את סיחן מלך האמרי וגו' הואיל משה‬ ‫באר את התורה הזאת לאמר (א‪,‬ד‪-‬ה)‬ ‫בשבעים לשון פירשה להם (רש"י)‪.‬‬ ‫למה דוקא אחרי המלחמה עם סיחון ועוג‬ ‫בעבר הירדן הוצרך לבאר את התורה בשבעים‬ ‫לשון?‬ ‫הדבר יתבאר על פי מה שכתב רש"י בתחלת‬ ‫פרשת בראשית (א‪,‬א)‪" :‬לא היה צריך להתחיל‬ ‫התורה אלא מהחודש הזה לכם‪ ,‬ומה טעם פתח‬ ‫בבראשית‪ ,‬שאם יאמרו אומות העולם לישראל‬ ‫לסטים אתם שכבשתם ארצות שבעה גוים‪,‬‬ ‫הם אומרים להם כל הארץ של הקב"ה‪ ,‬וברצונו‬ ‫נטלה מהם ונתנה לנו"‪ .‬לכן אחרי מלחמת סיחון‬ ‫ועוג‪ ,‬סמוך לבואם לארצות שבעה גוים על מנת‬ ‫לכבוש אותן‪ ,‬כדי שלא יאמרו לסטים אתם‪ ,‬היה‬ ‫צורך להוציא את השטר‪ ,‬זו התורה‪ ,‬ולהעתיקה‬ ‫לכל הלשונות‪ ,‬להודיע לאומות העולם שהקב"ה‬ ‫הנחילנו את הארץ הזאת וברצונו נתנה לנו‪.‬‬

‫הזמנה מראש חובה‬ ‫‪0489.568.065 / 0484.471.800‬‬ ‫ביום א' ואתחנן ה' מנחם‪-‬אב‬ ‫‪10.00-13.00 - 15.00-18.00‬‬

‫(פנינים יקרים)‬

‫ ‬

‫ה' א‪-‬להי אבותיכם יסף עליכם ככם אלף פעמים‬ ‫ויברך אתכם כאשר דבר לכם (א‪,‬יא)‬ ‫יוסף עליכם ככם אלף פעמים ‪ -‬מהו שוב‬ ‫ובדבר הזה אינכם מאמינם בה' אל‪-‬היכם (א‪,‬לב)‬ ‫פעם בא חסיד אחד להרה"ק ר' יצחק מלאיעוו‬ ‫זצוק"ל בעת ממשלת הקומוניסטן‪ ,‬ובכה על‬ ‫שפיטרו אותו מעבודתו ואין לו פרנסה רק אם‬ ‫יעבוד גם בשב"ק‪.‬‬ ‫השיבו הרה"ק‪ :‬כתיב "ובדבר הזה אינכם‬ ‫מאמינים בה' א‪-‬להיכם"‪ ,‬היינו שצריך שיהיה‬ ‫להאדם בטחון בה' שאין מעצור לה' להושיע לו‬ ‫הן בפרנסה זו והן בפרנסה אחרת‪ ,‬אבל אנשים‬ ‫שחושבים שאם לא יהיה לו עבודה מסויימת‪ ,‬אז‬ ‫לא יהיה לו פרנסה כלל‪ ,‬אין להם אמונה בה'‪ .‬וזהו‬ ‫"ובדבר הזה" ‪ -‬היינו שתולה הסיבה דוקא בדבר‬ ‫הזה‪" ,‬אינכם מאמינים בה' א‪-‬להיכם"‪.‬‬ ‫(ילקוט מאורי אור)‬ ‫ ‬

‫דבר בעתו מה טוב‬ ‫לאונן ולקונן על החרבן‬ ‫אמרו רבותינו ז"ל בגמרא הקדושה (תענית‬ ‫כו‪,‬ב)‪ :‬משנכנס אב ממעטין בשמחה‪ .‬וראוי לאדם‬

‫מאד שיתנהג בימים אלו בשתיקה‪ ,‬רק דבור‬ ‫הכרחי‪ ,‬שלא יבא חס ושלום לידי שחוק ושמחת‬ ‫הלב‪ .‬ויפנה לבו רק אל האבלות של חרבן הבית‪.‬‬ ‫וראוי לאדם להעמיד עצמו על כל פנים בתשעה‬ ‫ימים שמראש חודש עד אחר התענית מתענוגי‬ ‫אכילה ושתיה בכל מה דאפשר‪ ,‬ולכוין בזה לאונן‬ ‫ולקונן על חרבן בית המקדש ועל שבר גדול שארע‬ ‫לעם קדוש בימים האלו‪ ,‬ותחשב לו לצדקה לדור‬ ‫(יסוד ושורש העבודה)‬ ‫ודור עד עולם‪ .‬‬

‫מחירים מיוחדים לקראת ימי הנופש‬

‫קבלת הבשר ביום ב' ואתחנן ו' מנ"א‬ ‫בין השעות‪17.00-21.30 :‬‬ ‫ויברך אתכם כאשר דבר לכם‪ ,‬אלא אמרו לו‪,‬‬ ‫משה אתה נותן קצבה לברכתנו‪ ,‬כבר הבטיח‬ ‫הקב"ה את אברהם (בראשית יג‪,‬טז) אשר אם יוכל‬ ‫איש למנות וגו'‪ ,‬אמר להם זו משלי היא אבל הוא‬ ‫יברך אתכם כאשר דבר לכם (רש"י)‪.‬‬ ‫למה דוקא אלף פעמים ברכם משה משלו?‬ ‫ונראה לבאר‪ ,‬דהנה אמר הקב"ה למשה‬ ‫"ואעשה אותך לגוי גדול ועצום ממנו"‪ ,‬בפרשת‬ ‫המרגלים וכן במעשה העגל‪ ,‬הרי שהגדיל הקב"ה‬ ‫את מדת טובתו של משה שיהיה רב ועצום מכלל‬ ‫ישראל‪ ,‬אבל לא התפרש כמה היה מרובה מהם‪,‬‬ ‫אולם נוכל ללמוד זאת ממה שאמרו חז"ל (הובא‬ ‫ברש"י שמות לד‪,‬ז)‪ :‬מדה טובה מרובה על מדת‬ ‫פורענות חמש מאות‪ ,‬שבמדת פורענות הוא‬ ‫אומר "עד רבעים"‪ ,‬ובמדה טובה "עושה חסד‬ ‫לאלפים"‪ ,‬ולפי זה נאמר שאף כאן התברך משה‬ ‫שיהיה רב ועצום חמש מאות פעמים כמותם‪.‬‬ ‫והנה הלא אמרו חז"ל (ברכות ז‪,‬א) שכל דבור‬ ‫שיצא מפי הקב"ה לטובה‪ ,‬אפילו על תנאי אינו‬ ‫חוזר‪ ,‬ולכן התקיימה ברכה זו למשה אף שסלח‬ ‫הקב"ה לישראל ולא השמידם‪ .‬נמצא שעל ידי‬ ‫שהתברך פעמיים בברכה זו מפי הקב"ה‪ ,‬יזכה‬ ‫להיות אלף פעמים כמותם‪.‬‬ ‫לכן י"ל שזו הברכה שהוא מברך עתה את‬ ‫ישראל "יוסף עליכם ככם אלף פעמים"‪ ,‬ואומר‬ ‫להם "זו משלי"‪ ,‬כי אלף פעמים כמותם היו בידו‪,‬‬ ‫מברכת הקב"ה‪ ,‬וה' יוסיף לכם עוד ברכה כאשר‬ ‫(הפלאה)‬ ‫דבר לכם‪ .‬‬ ‫הבו לכם אנשים חכמים ונבנים (א‪,‬יג)‬ ‫חכמים ‪ -‬כסופים (רש"י)‪.‬‬ ‫מהי כונת הדברים? ונראה לבאר‪ ,‬דחז"ל‬ ‫אמרו (אבות ד‪,‬א) "איזהו חכם הלומד מכל אדם"‪,‬‬ ‫דהיינו אפילו ממי שקטן ממנו‪ .‬ואמנם‪ ,‬בדרך כלל‬ ‫אדם מתבייש ללמוד ממי שקטן ממנו‪ ,‬ובכל זאת‬ ‫למדנו כי זו הדרך להשיג חכמה‪ ,‬ואין אדם נקרא‬ ‫חכם אלא אם כן הוא לומד מכל אדם‪ ,‬גם ממי‬ ‫שקטן ממנו‪.‬‬ ‫ולכן פירש רש"י ש"חכמים" הכונה ל"כסופים"‪,‬‬ ‫מלשון ביוש‪ ,‬כי חכמים הם אלו שלומדים גם ממי‬ ‫שהם מתביישים ללמוד ממנו‪.‬‬ ‫ ‬

‫(רבי זנוויל מפוזנן)‬

‫קריאת שמע ליל ש"ק דברים‬

‫משעה ‪22.33‬‬

‫*‬ ‫סוף זמן ק"ש ש"ק דברים בבוקר‬

‫מג"א‪ - 9.16/8.35 :‬גר"א‪9.52 :‬‬

‫מתוך לוח הקהלה‬ ‫שבת פ' דברים‪ ,‬ד' מנחם־אב‪ ,‬שבת חזון‪.‬‬ ‫הדלקת הנרות‪( 21.23 :‬פלג המנחה‪)20.03 :‬‬ ‫(יש מקומות שאומרים הפיוט "לכה דודי" בניגון‬ ‫של "אלי ציון")‪ .‬שחרית מפטירין "חזון ישעיהו"‬

‫(ישעיה א) עד "ושביה בצדקה"‪ ,‬נוהגים לקרות הרב‬ ‫למפטיר‪( ,‬יש נוהגין לומר ההפטרה בניגון של "איכה"‬ ‫לבד מפסוקי דנחמתא)‪ ,‬אב הרחמים‪ ,‬מוסף כנהוג‪.‬‬ ‫במנחה אומרים צדקתך‪ .‬אבות פרק ב'‪.‬‬ ‫מוצאי שבת‪( 22.44 :‬לשיטת ר"ת‪)22.52 :‬‬ ‫במוצאי שבת מבדילין על היין (אם יש תינוק‬ ‫שהגיע לחינוך נותנין לו לשתות‪ ,‬ואם אין תינוק‬ ‫שותה בעצמו ‪ -‬ויש מבדילין על שכר)‪.‬‬ ‫ערב תשעה באב‪ ,‬יום ד' פרשת ואתחנן‪ ,‬ח' אב‪,‬‬ ‫אחר חצות (דהיינו משעה ‪ )13.49‬אין מטיילין ואין‬ ‫לומדים אלא דברים המותרים בתשעה באב‪ ,‬ויש‬ ‫מתירין ללמוד תורה (משנ"ב סימן תקנ"ג ס"י)‪.‬‬ ‫במנחה‪ ,‬אין אומרים תחנון‪.‬‬ ‫בסעודה המפסקת‪ ,‬אין אוכלים ב' תבשילין‪ ,‬ולא‬ ‫יאכלו ג' אנשים ביחד‪ ,‬ויושבין על הארץ וטובלין‬ ‫ביצה קשה באפר ואוכלין לסימן של אבלות (ואם‬ ‫אכל ביצה לא יאכל תבשיל אחר‪ ,‬שביצה הוא מין‬ ‫תבשיל)‪ ,‬ומפסיקין לכל העינויים לפני שעה ‪21.33‬‬ ‫(שקיעה)‪( ,‬ואסור לאכול בבין השמשות)‪.‬‬ ‫תשעה באב‪ ,‬יום ה' פרשת ואתחנן‪ ,‬ט' מנחם־אב‪,‬‬ ‫הוא תענית צבור‪ ,‬ואסור באכילה ושתיה‪ ,‬רחיצה‪,‬‬ ‫סיכה‪ ,‬תשה"מ ונעילת הסנדל‪.‬‬ ‫מסירין את הפרוכת מארון הקודש‪ ,‬וממעטין‬ ‫בנרות‪ ,‬יושבין על הארץ (על פי קבלה יפסיק בבגד‬ ‫שאינו לבוש בו ‪ -‬ומי שקשה לו יכול לישב על‬ ‫ספסל נמוך)‪ ,‬מתפללין ערבית בקול נמוך‪.‬‬ ‫ערבית‪ ,‬של חול כנהוג‪ ,‬שמונה־עשרה‪ ,‬קדיש‬ ‫תתקבל‪ ,‬וקורין איכה‪ ,‬אומרים קינות‪ ,‬ואתה קדוש‪,‬‬ ‫קדיש שלם בלי תתקבל‪ ,‬עלינו‪ ,‬קדיש יתום‪.‬‬ ‫ז' שלימים לקידוש לבנה‪ :‬ליל ה'‪ ,‬ט' מנחם‪-‬אב‪,‬‬ ‫מתחלת הלילה (אולם אין מקדשין את הלבנה‬ ‫(המשך בעמוד ב)‬

‫פרקי אבות‬

‫השיעור בפרקי אבות בכל שב"ק‬ ‫בשעה ‪18.00‬‬ ‫בביהמ"ד הגדול אסטען‬ ‫ע"י הראב"ד שליט"א‬ ‫או אחד הדיינים שליט"א‬ ‫תפלת מנחה בשעה ‪19.00‬‬ ‫‪1‬‬

‫בכו תבכה בלילה‬

‫שמנהגו כן‪ .‬ונסתכלו בפניו‪ ,‬וראה שכאשר הגיע‬ ‫זמן חצי שעה קודם חצות היום‪ ,‬התחיל להתראות‬ ‫בפניו מעט אדמומית‪ ,‬עד שכשהגיע חצות היום‬ ‫חזר לאיתנו כאחד האדם‪ ,‬וסגר ה'קינה' ופתח הדלת‬ ‫(כתבי ר"י שו"ב)‬ ‫והתחיל לדבר עם ה'עולם'‪ .‬‬

‫(איכה א‪,‬ב)‬

‫אמרות‪ ,‬עובדות וסיפורים בעניני תשעה באב‬ ‫כך וכך שנים‬ ‫כתב ביוסף אומץ אות תתע"ה‪ ,‬מנהגי לומר לבני‬ ‫ביתי בסוף סעודה המפסקת בשברון לב בעונותינו‬ ‫עתה כך וכך שנים לחורבן בית מקדשינו‪ ,‬וכמדומני‬ ‫שגאון עירנו מ"ו מהור"ר עקיבא ז"ל הדרשן הגדול‬ ‫שדרש בכל שבתות השנה‪ ,‬מנה שנות החורבן בכל‬ ‫דרשותיו שבשבת חזון עכ"ל‪ .‬ועיין בכנה"ג שכן‬ ‫נהגו בכמה קהלות קודם הקינות או אח"כ‪ ,‬ובתורת‬ ‫חיים סימן תקנ"ט אות ה' כתב ששמע מאביו הגאון‬ ‫ז"ל (בעל מחנה חיים) שגם החת"ס בדרשת ז' אב‬ ‫(שדרש בכל שנה באותו יום שנכנסו העכו"ם להיכל)‬ ‫אמר בכל שנה כך וכך שנים לחורבן ביהמ"ק‪ ,‬ויש לזה‬ ‫סמך בדברי חכז"ל במד"ר איכה ע"כ‪.‬‬ ‫(מנהג ישראל תורה‪ ,‬סימן תקנ"ב)‬

‫ ‬

‫לא נכתב על הקלף‬ ‫טעם שלא נהגו באיכה כמו במגילה לכתוב‬ ‫אותה על קלף וספר בפני עצמו כדין כל הספרים‬ ‫שצריכים לצאת בהם ידי חובתם בציבור‪ ,‬ולא דמי‬ ‫לשיר השירים ורות וקהלת‪ ,‬דשאני הם שאין רגילין‬ ‫לקרותם בש"ץ אלא כל יחיד ויחיד קוראה בפני‬ ‫עצמו‪ ,‬משא"כ באיכה שצריכים לקרות ע"י הש"ץ‬ ‫להוציא הקהל‪ ,‬ולמה קורין אותה מתוך החומשין‬ ‫הנדפסין ולא נכתבה כהלכות ספרים? ואפשר שנהגו‬ ‫כן מפני שלא היה מצוי להם‪ ,‬מפני שהסופרים לא‬ ‫נהגו לכותבם‪ ,‬משום שאנו מחכים ומצפים בכל יום‬ ‫שיהפך לנו יום זה לששון ולשמחה ולמועד‪ .‬ואם‬ ‫היו כותבין מגילת איכה‪ ,‬היה נראה כמתיאשים מן‬ ‫הגאולה ח"ו‪ ,‬משא"כ בגאולת פורים‪ ,‬כי ימי הפורים‬ ‫לא יהיו בטלים‪ ,‬ולפיכך ע"י הדחק נהגו לקרות איכה‬ ‫(לבוש‪ ,‬סימן תקנ"ט סעיף א')‬ ‫מתוך החומשין‪ .‬‬ ‫אבילות ה"מלאך"‬ ‫כאשר הרה"ק רבי יצחק מראדוויל זצ"ל שמע‬ ‫שמכנים אדם בשם מלאך ‪ -‬ה"ה הרה"ק רבי אברהם‬ ‫המלאך זצ"ל (בן המגיד הק' ממעזריטש)‪ ,‬נסע‬ ‫במיוחד לעיר חווסטוב בימי בין המצרים‪ ,‬אשר המה‬ ‫ימי מוחין דקטנות‪ ,‬כדי לראותו‪ .‬הוא הגיע לשם‬ ‫לאחר הסעודה המפסקת‪ ,‬וראה שהמלאך נותן את‬ ‫ראשו בין ברכיו ונחל דמעה ניגר מתחתיו‪ ,‬וכך שהה‬ ‫עד למחרת היום בצהרים‪ ,‬אז נשא את ראשו ואמר‪:‬‬ ‫"אוי‪ ,‬איכה!"‪ .‬אז אמר הרה"ק מראדוויל‪ :‬לא לחנם‬ ‫(בך יברך ישראל)‬ ‫הוא קרוי מלאך‪ .‬‬

‫בינו שנות דור ודור‬ ‫ד' אב‬

‫שפ"ה‪ :‬רבי מנחם עזריה ‪ -‬הרמ"ע מפאנו‬ ‫תרס"א ‪ :‬ר ב י צ ב י מ א י ר ה כ ה ן ר א ב י נ א ו ו י ץ‬ ‫מראדומסק‬ ‫תש"א ‪ :‬הקדוש רבי בן ציון הלברשטאם ‪ -‬אדמו"ר‬ ‫מבאבוב‬

‫ה' אב‬ ‫של"ב‪ :‬‬ ‫ת"ש‪ :‬‬

‫רבי יצחק לוריא ‪ -‬האר"י הקדוש‬ ‫רבי חיים עוזר גראדזענסקי ‪ -‬שו"ת אחיעזר‬

‫ז' אב‬

‫תר"ע‪ :‬רבי משה גרינוואלד ‪ -‬רב דחוסט ‪ -‬ערוגת‬ ‫הבושם‬ ‫תרפ"ו ‪ :‬רבי שמחה בונם עהרנפעלד ‪ -‬מענה שמחה‬

‫ח' אב‬

‫תרנ"ח‪ :‬רבי שמחה זיסל זיו ‪ -‬דער אלטער פון‬ ‫קעלם‬

‫ט' אב‬

‫תקע"ה‪ :‬רבי יעקב יצחק הלוי האראוויץ ‪ -‬החוזה‬ ‫מלובלין‬

‫י' אב‬

‫ב' קצ"ו ‪ :‬יששכר בן יעקב אבינו‬ ‫רס"ט ‪ :‬דון יצחק אברבנאל ‪ -‬אברבנאל‬

‫‪2‬‬

‫לעורר הגאולה‬ ‫כמו שמובא המעשה של רבי אברהם הלוי‪ ,‬כי‬ ‫במרירות נפשו על חורבן בית א‪-‬להינו אצל הכותל‬ ‫המערבי נתעלף‪ ,‬ואחרי שראה אותה עטויה כאבילה‬ ‫וראשה חפוי‪ ,‬מיד ראה אותה מעוטפת בכל בגדי‬ ‫כבוד בספיר ויהלום‪ ,‬עיי"ש בספר עמק המלך ובספר‬ ‫אור הישר‪ ,‬כי כן הדבר באמת‪ ,‬כי הצדיקים‪ ,‬במרירות‬ ‫נפשם וצערם על קודשא בריך הוא ושכינתיה‪ ,‬הם‬ ‫המעוררים מיד הגאולה העתידה לבא אל השכינה‬ ‫(תפארת שלמה)‬ ‫הק'‪ .‬‬ ‫אסור בשחוק‬ ‫בשם הרב רבי פנחס מקאריץ ז"ל‪ ,‬בתשעה‬ ‫לאך טאהן" הוא סכנת נפשות‪,‬‬ ‫באב לשחוק "איין ַ‬ ‫כי כשאדם במקום המלך אזי הוא נשמר‪ ,‬משא"כ‬ ‫(אמרי פנחס)‬ ‫כשנתרחק הוא בלי שמירה‪ .‬‬ ‫אהבת חנם‬ ‫הרה"ק בעל "אמרי שאול" ממאדזיץ זצ"ל‬ ‫מביא‪ :‬סיפר אא"ז רבי יחזקאל זצוק"ל מקאזמיר‪,‬‬ ‫כי פעם אחת ראה לאיש אחד‪ ,‬אשר בשעה שאמר‬ ‫הקינות בט' באב נגש אליו אחד‪ ,‬ובקש ממנו שילך‬ ‫עמו לכתוב לו אגרת בענין נחוץ‪ .‬והיה קשה לאיש‬ ‫לעשות אותו דבר‪ ,‬כי איך מניח זה מפני זה‪ .‬ואמר‬ ‫אליו הרה"ק מקאזמיר‪ :‬מה אתה מתאבל על חורבן‬ ‫בית המקדש? ומפני מה חרב? על שנאת חנם!‬ ‫והתקון הוא אהבת חנם‪ ,‬ונמצא זה הוא תקון שכינה‬ ‫יותר ממה שאתה מתאבל‪.‬‬ ‫(דברי ישראל‪ ,‬פ' בחקותי ‪ -‬בהגהה)‬

‫ ‬

‫ים של דמעות‬ ‫שמעתי מאדמו"ר מפשעווארסק שליט"א‬ ‫ששמע כמדומה מזקינו‪:‬‬ ‫הרה"ק מצאנז ומקאמינקא נסעו יחדיו (אחר‬ ‫הסתלקות הרה"ק מראפשיץ) להעטרת צבי‬ ‫ולהרה"ק ר' מאטעלע טשערנאבילער‪ .‬הרה"ק‬ ‫מקאמינקא היה בא לפרקים להרה"ק מצאנז‪ .‬פעם‬ ‫אחת בא הרה"ק מקאמינקא לצאנז בערב תשעה‬ ‫באב‪ .‬ואחר שאכלו סעודה המפסקת רקדו ביחד‬ ‫ארבע שעות ושרו אדיר הוא יבנה ביתו בקרוב‪ ,‬והיה‬ ‫(שיח זקנים ח"א)‬ ‫נמצא סביבם ים של דמעות‪ .‬‬ ‫עת רצון‬ ‫הרה"ק רבי פנחס מקאריץ זצ"ל אמר‪ :‬אם יחסר‬ ‫לאדם איזה דבר‪ ,‬עת טוב הוא להתפלל ולבקש‬ ‫מהשי"ת על זה בתשעה באב בעת שיושבין על‬ ‫(אמרי פנחס)‬ ‫הארץ‪ .‬‬ ‫"כפרות" מנין?‬ ‫פעם הלך הצדיק רבי לוי יצחק מבארדיטשוב‬ ‫ביום תשעה באב לאסוף כסף לדבר שבצדקה‪ .‬נכנס‬ ‫לבית אחד‪ ,‬ולתמהונו מצא אנשים קלי דעת כשהם‬ ‫יושבים בסעודה ואוכלים בשר עוף‪ .‬אמר להם‬ ‫הצדיק‪ :‬אם אתם אוכלים עכשיו את העופות‪ ,‬איפה‬ ‫תקחו "כפרות" בערב יום הכפורים?‪...‬‬ ‫ ‬

‫(סיפורי חסידים)‬

‫ראשו לאחוריו‬ ‫הרה"ק רבי מרדכי מלעכוויטש זי"ע היה מנהגו‪,‬‬ ‫שבליל תשעה באב היה מסגיר עצמו בחדר שלו‪,‬‬ ‫והיה כן מוסגר עד למחר ביום ט' באב עד חצות‪ .‬פעם‬ ‫אחת היה הרב ר' יוסף מדעלעטשיץ שם‪ ,‬והביט דרך‬ ‫חור המנעול שהיה שם ממש נגד פני הרב‪ ,‬וראה בט'‬ ‫באב בבוקר שהיה מונח ראשו לאחוריו וטיפת דם‬ ‫אין בו‪ ,‬ממש בלי שום הרגש‪ ,‬וה'קינה' שלו היתה‬ ‫פתוחה בתחילת 'איכה'‪ .‬ונתבהל מאוד‪ ,‬כי סבר‬ ‫שח"ו נתעלף‪ .‬ואמר זאת לאנשים‪ ,‬אך הם ידעו כבר‬

‫הרהור תשובה‬ ‫פעם לאחר תשעה באב‪ ,‬נכנס אל הרה"ק רבי‬ ‫יהודא הורוויץ זצוק"ל אחד ממקורביו‪ ,‬ורבי יודא'לי‬ ‫שאלו‪ :‬האם למדת את הגמרא בפרק הניזקין בענין‬ ‫חורבן בית המקדש? השיב הלה בחיוב‪ ,‬שלמד‪.‬‬ ‫(המשך בעמוד ג)‬

‫מתוך לוח הקהלה (המשך)‬ ‫עד אחר תשעה באב ‪ -‬רמ"א)‪.‬‬ ‫שחרית‪ ,‬נוטל ידיו עד קשרי אצבעותיו (וכשמנגב‬ ‫ועדיין יש לחלוחית מעבירן על עיניו)‪ ,‬ומברך על‬ ‫נטילת ידים ושאר ברכות‪ .‬משכימין לבית הכנסת‪,‬‬ ‫אין לובשין הטלית ואין מניחין תפילין‪ ,‬וטלית‬ ‫קטן לובשין בלי ברכה‪ ,‬ברכות השחר (ויש שאין‬ ‫מברכין ברכת "שעשה לי כל צרכי")‪ ,‬נוהגין לומר‬ ‫סדר היום (אין אומרים פטום הקטורת)‪ ,‬תפלה‬ ‫כנהוג (בלי "עננו" ובלי "נחם")‪ ,‬חזרת הש"ץ‪" ,‬עננו"‬ ‫בין גואל לרופא‪( ,‬אין אומרים ברכת כהנים) חצי‬ ‫קדיש (אין אומרים תחנון)‪.‬‬ ‫מוציאין ספר תורה וקורין ג' גברי בפרשת ואתחנן‪,‬‬ ‫"כי תוליד בנים" עד "כל הימים"‪ ,‬חצי קדיש‪,‬‬ ‫השלישי הוא המפטיר וקורין בנביא (ירמיה ח‪ ,‬יג)‬ ‫"אסף אסיפם" עד "כי באלה חפצתי נאם ה'" (יש‬ ‫נוהגין לומר ההפטרה בניגון של איכה)‪ ,‬ברכות‬ ‫ההפטרה עד מגן דוד‪ ,‬יהללו‪.‬‬ ‫מחזירין ספר תורה להיכל ואומרים קינות כנהוג‪,‬‬ ‫עד גמירא‪ .‬הקינה "אלי ציון" אומרים מעומד (ויש‬ ‫אומרים מיושב)‪ .‬אשרי ובא לציון (אין אומרים‬ ‫למנצח) ומדלגין פסוק "ואני זאת בריתי"‪ ,‬קדיש‬ ‫שלם בלי תתקבל‪ ,‬עלינו‪ ,‬קדיש יתום‪( .‬אין אומרים‬ ‫שיר של יום ואין כאלקינו בשחרית)‪.‬‬ ‫אחר חצות (דהיינו בשעה ‪ )13.49‬מותר לישב על‬ ‫הספסל‪.‬‬ ‫מנחה‪ ,‬מתעטפין בטלית ומניחין תפילין‪ ,‬ומברכין‬ ‫עליהן‪ ,‬ואומרים שיר של יום‪ ,‬קדיש יתום‪ ,‬אין‬ ‫כאלקינו עם פטום הקטורת‪ ,‬קדיש דרבנן‪( ,‬ויש‬ ‫אומרים שיר של יום ואין כא‪-‬להינו לפני עלינו אחר‬

‫שמונה־עשרה)‪ ,‬קרבנות‪ ,‬אשרי‪ ,‬חצי קדיש‪ ,‬מוציאין‬ ‫ספר תורה וקורין ג' גברי בפרשת "ויחל"‪ ,‬בדילוג‬ ‫(אין אומרים חצי קדיש אחר הקריאה)‪ ,‬השלישי הוא‬ ‫המפטיר‪ ,‬הפטרה "דרשו" (ישעיה נה) והברכות‬ ‫עד "מגן דוד"‪ ,‬יהללו‪ ,‬חצי קדיש‪ ,‬שמונה־עשרה‪.‬‬ ‫אומרים "נחם" בבונה ירושלים (ואם שכח יאמר‬ ‫נחם בברכת רצה לפני ותחזינה)‪ ,‬עננו בשומע תפלה‪,‬‬ ‫והש"ץ אומר "עננו" בין גואל לרופא‪ ,‬ונחם בבונה‬ ‫ירושלים‪ ,‬ברכת כהנים‪( ,‬אין אומרים תחנון)‪ ,‬קדיש‬ ‫תתקבל‪ ,‬עלינו‪ ,‬קדיש יתום‪ .‬חולצין התפילין לאחר‬ ‫מנחה (המניחים תפילין דר"ת‪ ,‬מניחים במנחה‬ ‫כמנהגם)‪.‬‬ ‫מוצאי תענית‪ :‬בשעה ‪22.22‬‬ ‫ערבית‪ ,‬נוטלין הידים ומתפללין כנהוג‪.‬‬ ‫אם לא אמר בבוקר ברכת "שעשה לי כל צרכי"‪,‬‬ ‫אומרה עכשיו (לאחר נעילת הנעליים)‪.‬‬ ‫קידוש לבנה‪ :‬לפי הרמ"א אין מקדשין את הלבנה‬ ‫במוצאי תשעה באב‪ ,‬והאר"י ז"ל היה מקדש‪,‬‬ ‫והנוהגין כמנהג האר"י‪ ,‬נכון לטעום לפני קידוש‬ ‫לבנה וללבוש המנעלים‪.‬‬ ‫אין לאכול בשר ולא לשתות יין עד חצות היום‬ ‫למחר‪ ,‬דהיינו בשעה ‪ ,13.49‬אולם לכבס‪ ,‬לרחוץ‬ ‫ולהסתפר לכבוד שבת‪ ,‬מותר כבר מבבוקר‪ .‬יש‬ ‫מתירין לכבס בערב אחר צאת הכוכבים‪.‬‬ ‫שבת פ' ואתחנן‪ ,‬י"א מנחם־אב‪ ,‬שבת נחמו‪.‬‬ ‫הדלקת הנרות‪( 21.12 :‬פלג המנחה‪)19.55 :‬‬

‫א יידיש ווארט‬

‫הנוסעים לאתרי הנופש‬

‫בבלגיה‪ ,‬בצרפת או בשווייץ‬ ‫או בשאר מקומות בהם נמצאים יוצאי אנטווערפען‬

‫ומוכנים לחלק את ה"שבת בשבתו"‬ ‫במנינים המקומיים‬

‫הנה ערשו ערש ברזל הלה הוא ברבת בני עמון‬ ‫(ג‪,‬יא)‬ ‫ווען עוג האט געהערט אז השי"ת האט‬ ‫באפוילען משה‪ ,‬נישט זיך צו רייצען מיט עמון‬ ‫ "אל תצרם ואל תתגר בם" ‪ -‬און ער האט‬‫געוואוסט אז די יידען ווילען מיט איהם האלטען‬ ‫מלחמה‪ ,‬האט ער געלייגט זיין בעט אין רבת‪ ,‬די‬ ‫הויפטשטאט פון עמון‪ ,‬כדי מען זאל איהם דארט‬ ‫(רשב"ם)‬ ‫נישט שלאגען‪ .‬‬

‫מתבקשים להתקשר למשרד הקהילה בהקדם‬

‫פרקי אבות‬ ‫דע מה למעלה ממך עין רואה ואזן שומעת וכל‬ ‫מעשיך בספר נכתבים (פ"ב מ"א)‬ ‫ויש לפרש על דרך המוסר‪" ,‬דע מה למעלה‬ ‫ממך" בא וראה מה בין דורות ראשונים לדורות‬ ‫אחרונים‪" ,‬עין רואה" דורות ראשונים היו נביאים‬ ‫שראו מחזה ה' ונגלתה עליהם שכינה‪ ,‬ואילו‬ ‫בדורות שאח"כ נפחתה המדריגה ונשארנו רק‬ ‫עם "אוזן שומעת" ששמעו בת קול משמים‪ ,‬אכן‬ ‫בדורות שלנו שגם הבת קול נבצר מאתנו אזי‬ ‫"וכל מעשיך" הרוצה לעשות מעשה ואינו יודע‬ ‫מה לעשות‪" ,‬בספר נכתבים" יעיין בספר התורה‬ ‫הזאת ומשם ימצא את מבוקשו‪ ,‬דכח התורה‬ ‫נשאר עמנו‪ ,‬ואין לנו שיור רק התורה הזאת ועי"ז‬ ‫יוכל לדעת את המעשה אשר יעשון‪( .‬ההפלאה)‬

‫מודעה חשובה‬

‫הרוצים לפרסם שמחות ומודעות בגליונות‬ ‫"שבת בשבתו" לפרשיות עקב ראה ושפטים‬ ‫יפנו למשרד הקהלה‬

‫עד יום ב' ואתחנן ו' מנחם‪-‬אב‬

‫להרים‪ .‬כשהכירוהו‪ ,‬הורידוהו בחזרה‪ .‬אמר הרבי‬ ‫מרוזין‪ ,‬רבונו של עולם‪ ,‬אם בניך אינם מחזיקים‬ ‫ב"יום טוב" שלך‪ ,‬קחהו מהם‪( .‬תורגם מאידיש משיחת‬ ‫כ"ק אדמו"ר ה"ר יוסף יצחק שניאורסאן נ"ע מליובאוויטש‬ ‫(טעמי המנהגים)‬ ‫במוצאי ת"ב ‪ -‬נדחה ‪ -‬התש"א)‪ .‬‬

‫בכו תבכה בלילה (המשך)‬

‫לשנה זו‬ ‫מספרים על רבי אברהם קמאי‪ ,‬בנו של רבי‬ ‫אליה ברוך ממיר‪ ,‬שנכנס בערב תשעה באב אצל‬ ‫מוכר ספרים אחד לקנות סדר קינות לתשעה באב‪.‬‬ ‫עמד על המקח עד כדי פרוטה‪ .‬היה המוכר מתמה‬ ‫ועומד‪ :‬מה יום מיומים‪ ,‬רבי? תמיד קונה אתה אצלי‬ ‫ספרים בדמים רבים ומשלם בעין יפה ועתה עומד‬ ‫אתה מתמקח אתי על פרוטה?‬ ‫לא כל הספרים שוים ‪ -‬השיב לו רבי אברהם‪.‬‬ ‫ספרים שאני קונה הרי צריך אני להם היום ומחר‬ ‫ולאחר זמן וזמנים‪ ,‬לרבות ימות המשיח‪ ,‬ואילו סדר‬ ‫קינות אינו אלא לשנה זו‪ ,‬לשנה הבאה יבוא המשיח‬ ‫(ברכת חיים)‬ ‫ושוב איני מצטרך לו‪ .‬‬

‫שאלו הרה"ק‪ :‬ומאיזה מאמר בגמרא שם היה לך‬ ‫התפעלות? הלה החריש בדממה לשמוע תשובתו‬ ‫של הרה"ק‪ .‬אמר לו רבי יודא'לי‪ :‬לי נגע הסיפור‬ ‫מנבוזראדן הרשע‪ ,‬שאחרי שעבר עבירות חמורות‬ ‫כאלה ‪ -‬זכה להרהור תשובה‪ ,‬ואנחנו‪ ,‬אחרי תורתנו‬ ‫(זכר צדיק לברכה)‬ ‫ותפלתנו‪ ,‬איננו זוכים לכך‪ .‬‬ ‫אמונה ותקוה לגאולה שלמה‬ ‫נוהג היה מרן מהר"א זי"ע מבעלזא שלא להצניע‬ ‫הקינות משנה לשנה‪ ,‬מתוך אמונה ותקוה לגאולה‬ ‫(שאלו שלום ירושלים)‬ ‫שלמה‪ .‬‬ ‫חבלי לידה‬ ‫בתשעה באב שחרית (שנת תש"ז) אחרי התפילה‪,‬‬ ‫כשסיימו את הקינה "אלי ציון ועריה כמו אשה‬ ‫בציריה"‪ ,‬פתח הרב הגאון רבי יוסף שלמה כהנמן‬ ‫זצ"ל גאב"ד פוניבז'‪ ,‬ואמר‪ :‬דבר גדול השמיענו‬ ‫הפייטן שחיבר קינה זו‪ .‬שהרי לכאורה הדברים‬ ‫תמוהים‪ ,‬כי אנו אבלי ציון מקוננים ובוכים על‬ ‫החורבן‪ ,‬על מה שהיה ואבד לנו‪ ,‬בעוד האשה בציריה‬ ‫אמנם בוכה מרוב כאבים וחבלים‪ ,‬אבל למעשה זוהי‬ ‫רק הקדמה לשמחה הצפויה אח"כ עם לידת בנה?‬ ‫אלא שבאמת גם הקינות שלנו אינן בנעימה של‬ ‫יאוש וחדלון‪ .‬אנו מאמינים‪ ,‬כי החורבן והגלות המה‬ ‫רק הכנות לגאולה ולאורו של משיח‪ ,‬ואף בקראנו‬ ‫אלי על ציון ועריה אין זה כי אם אנקת כאב‪ ,‬כדוגמת‬ ‫צירי יולדה שבעקבותיהם תגל האם בפרי בטנה‪,‬‬ ‫וככל שהכאבים מתגברים ותוכפים הרי זה סימן‬ ‫מובהק שהלידה קרובה‪ ,‬וככל שהצרות הולכות‬ ‫וגואות יודעים אנו כי קרבים והולכים פעמי המלך‬ ‫(הרב מפוניבז')‬ ‫המשיח‪ .‬‬ ‫קח את היו"ט מהם‬ ‫אדמו"ר ה"צמח צדק" מליובאוויטש זי"ע היה‬ ‫קורא את הרבי מרוזין "דער הייליגער רוזינער"‪ .‬וסיפר‬ ‫שהקדוש מרוזין היה מרחיק עצבות ואפילו מרירות‪.‬‬ ‫והיתה אצל החסידים שובבות‪ ,‬בתשעה באב שיחקו‬ ‫בזריקת בערעלאך (באבקעס ‪ -‬צמחי בר שונים)‪ ,‬אח"כ‬ ‫החליטו לפתוח את הגג של ביהמ"ד ולהוריד רשת‪,‬‬ ‫ומי שיכנס יזרקו עליו הרשת ולהעלותו על הגג‪ ,‬וכן‬ ‫עשו‪ .‬בינתיים נכנס האדמו"ר מרוזין‪ ,‬אלו שהיו על‬ ‫הגג לא הבחינו בדיוק את זהותו‪ ,‬וגם אותו החלו‬ ‫אפשר לקבל בחנם את ה"שבת בשבתו"‬ ‫דרך ה‪ E-mail-‬בכל מקום בעולם‪.‬‬ ‫נא לפנות‪:‬‬ ‫‪[email protected]‬‬

‫נדפס על נייר‬

‫‪Natuurvriendelijk - arm aan chloor‬‬

‫אסור בהיסח הדעת‬ ‫בתשעה באב אין מניחין תפילין‪ ,‬והאבלות במקום‬ ‫תפילין‪ ,‬על כן אסור להסיח דעתו מהאבילות‪.‬‬ ‫ ‬

‫(אמרי פנחס)‬

‫ביום מר כזה‬ ‫סיפר האדמו"ר מסקווירא שליט"א‪ :‬פ"א‬ ‫התפשטה איזה מחלה בעיר אומאן קודם תשעה‬ ‫באב‪ ,‬והרופאים צוו שלא להתענות בט"ב‪ .‬שלחו‬

‫רב לכם סב את ההר הזה פנו לכם צפנה (ב‪,‬ג)‬ ‫רבים אומרים כי פסוק זה נוקב ויורד עד‬ ‫התהום ויש בו רמז לשעה ולדורות‪ ,‬וענין סבוב‬ ‫זה שילכו סחור סחור‪ ,‬לכרם ה' צבאות לא יקרבו‪,‬‬ ‫כי ימים רבים לישראל שיהיו נדים ונעים סביבו‬ ‫ולא יותן לישראל כח עליהם עד מדרך כף רגל‪,‬‬ ‫עד שיבא מי שנאמר בו ועמדו רגליו ביום ההוא‬ ‫על הר הזיתים‪.‬‬ ‫וכל זמן שישראל הולכים סחור סחור נאמר‬ ‫להם פנו לכם צפנה‪ ,‬ודרשו בזה אם הגיע שעתו‬ ‫של עשו הצפינו עצמכם‪ .‬וענין הצפנה זו נראה לי‪,‬‬ ‫שאם ימצא האיש הישראלי איזו הצלחה זעיר‬ ‫שם‪ ,‬אזי יטמינו ויצפינו הכל בפני עשו‪ ,‬כי אין לך‬ ‫אומה שמתקנאת בישראל כמו עשו‪ ,‬כי לדעתם‬ ‫הכל גזולה בידם מהם מן ברכת יעקב אבינו שלקח‬ ‫ברכותיו של עשו במרמה ‪ ...‬על כן צוה דוקא על‬ ‫עשו פנו לכם צפנה‪.‬‬ ‫וזה הפך ממה שישראל עושין בדורות הללו‬ ‫בארצות אויביהם‪ ,‬כי מי שיש לו מנה הוא מראה‬ ‫את עצמו במלבושי כבוד ובתים ספונים וחשובים‪,‬‬ ‫כאילו היה לו כמה אלפים‪ ,‬ומגרים האומות‬ ‫בעצמם ועוברים על מה שנאמר פנו לכם צפנה‪,‬‬ ‫ומנהג זה הוא ברבת בני עמנו‪ ,‬והוא המסבב את‬ ‫כל התלאה אשר מצאתנו‪ ,‬והמשכילים יבינו ליקח‬ ‫(כלי יקר)‬ ‫מוסר‪ .‬‬

‫אפשר לקבל במשרד הקהלה‬

‫רשימת הכשרות לקיץ תשס"ט‬ ‫‪Kashruslijst zomer 5769‬‬ ‫לחברי הקהלה חנם‬

‫מודעה חשובה‬ ‫עקב בעיות טכניות בקשר הטלפוני שע"י חברת‬ ‫‪ ,TALK-TALK‬אלו הקשורים לחברה זו וצריכים‬ ‫להתקשר ל"הצלה"‪ ,‬יקישו מקודם את המספר‬ ‫‪ 1551‬ואחר כך את המספר של "הצלה"‪.‬‬

‫*‬ ‫‪Wegens tijdelijke storing moeten abonnees‬‬ ‫‪die met de firma TALK-TALK bellen‬‬ ‫‪momenteel eerst 1551 toetsen indien er‬‬ ‫‪naar HATZOLOH moet gebeld worden. Dus‬‬ ‫‪1551-032890000 - of een gsm gebruiken.‬‬

‫חסידי סקווירא שבעיר שליח לרבם הרה"ק ר'‬ ‫יצחק מסקווירא זצוק"ל לשאול אם יתענו‪ ,‬והשיב‬ ‫להם הרה"ק שאל ישעו לדברי הרופאים‪ ,‬ויכולים‬ ‫הם להתענות כרגיל‪ ,‬ולא יארע להם כלום‪ .‬וחסידי‬ ‫טאלנא שבעיר שלחו גם הם לרבם הרה"ק ר' דוד‬ ‫מטאלנא זצוק"ל‪ .‬והשליח מטאלנא חזר קודם‬ ‫ט"ב ומסר את תשובת הרה"ק מטאלנא שצוה‬ ‫שלא להתענות כפקודת הרופאים‪ .‬ואולם השליח‬ ‫מסקווירא לא הספיק להגיע עדיין למסור את הוראת‬ ‫הרה"ק‪ .‬והיו איזה חסידי סקווירא בעיר שחלש לבם‬ ‫באמצע הצום‪ ,‬הקילו לעצמם להפסיק התענית‬ ‫ולטעום‪ .‬אח"כ בצהרים הגיע השליח מסקווירא עם‬ ‫תשובת רבם הרה"ק מהר"י שצוה להתענות‪ ,‬ומאז‬ ‫השלימו כולם התענית‪.‬‬ ‫(המשך בעמוד ד)‬

‫ד' אמות של הלכה‬ ‫אין לסמוך על שורות אלו כשנוגע למעשה‪ ,‬שכידוע אין הנידון דומה תמיד‬ ‫לראיה‪ ,‬וגם לפעמים יש עוד דעות בפוסקים‪ ,‬וע"כ תמיד יש להתייעץ עם‬ ‫מורה מוסמך‪ .‬‬ ‫המערכת‬

‫שאלה‪:‬‬ ‫שליח צבור שטעה בתפלת תענית ולא אמר‬ ‫עננו בין גואל לרופא‪ ,‬מאי תקנתיה‪.‬‬

‫תשובה‪:‬‬ ‫מסתברא לן דמיבעי ליה למימר עננו ברכה‬ ‫בפני עצמה מקמי שומע תפלה אחר מצמיח‬ ‫קרן ישועה‪ ,‬ולא מיבעיא לסברת הגאון דקאמר‬ ‫שמי ששכח ברכה מן האמצעיות אומרה במקום‬ ‫שזוכרה ודיו‪ ,‬אלא אפילו לדעת הרב‪ ,‬וכמו‬ ‫שהסכימו עמו כל האחרונים‪ ,‬דהא דקאמר רב‬ ‫אסי בפרק אין עומדין (לד‪ ,‬א) אמצעיות אין להן‬ ‫סדר‪ ,‬היינו דוקא שאין צריך לשוב להתחיל אתה‬ ‫חונן‪ ,‬אלא חוזר למקום שטעה ומשם ואילך גומר‬ ‫על הסדר‪ ,‬הכא שאני שאין לעננו סדר קבוע‬ ‫דליהוי כמתפלל למפרע‪ ,‬תדע דיחיד אומרה‬ ‫בשומע תפלה‪ ,‬ודמי קצת להבדלה שתקנוה‬ ‫בחונן הדעת ואמר רבי עקיבא אומרה ברכה‬ ‫רביעית בפני עצמה‪ ,‬ועד כאן לא פליגי רבנן עליה‬ ‫התם אלא משום שאין ש"צ יורד לפני התיבה‬ ‫ערבית ואין יחיד קובע ברכה לעצמו‪ ,‬אבל הכא‬ ‫אפילו תימא לרבנן‪ ,‬כיון שיחיד אומרה בשומע‬ ‫תפלה‪ ,‬ש"צ נמי רשאי בדיעבד לאומרה ברכה‬ ‫בפני עצמה מקמי שומע תפלה‪ ,‬ותו הם תקנוה‬ ‫בתר גאולה ואנן בכהאי גוונא סמכינן לה בתר‬ ‫ישועה דבר הלמד מענינו ומקמי הכי לא ידענו‬ ‫לה סמיכות ענין‪.‬‬ ‫ואי אידכר מקמי דחתם ברפואה‪ ,‬אע"ג‬ ‫דפתח בה‪ ,‬מצי למיהדר ולמפתח בעננו‪ ,‬כיון‬ ‫שאין לברכת הרפואה פתיחה בברוך‪.‬‬ ‫וש"צ שאינו נמלך ואומרה בשומע תפלה‬ ‫כמו שהיחיד אומר‪ ,‬או לא אמרה כל עיקר‪ ,‬לא‬ ‫(שו"ת הרמ"ע מפאנו סי' קי"ב‪,‬‬ ‫מהדרינן ליה‪ .‬‬ ‫ ‬

‫להג"ר מנחם עזריה פאנו‪ ,‬יום היא"צ ד' אב)‬

‫‪3‬‬

‫דברי הימים פון יידן‬ ‫אין אנטווערפען‬ ‫די ערשטע חרד'ישע יידען אין אנטווערפען‬ ‫(המשך)‬

‫[דאס שטיבעל פון ר' שלום פיינער ז"ל]‬ ‫***‬

‫דער דאזיקער בית המדרש איז מסתמא‬ ‫געווען דאס עלטסטע שטיבעל אין שטאט‪.‬‬ ‫עס איז שפעטער אריבער אויף די לעוועריק‬ ‫שטראסע און איז געבליבען אפען ביז די‬ ‫דייטשען ימ"ש האבען דעפארטירט דעם גבאי‪,‬‬ ‫א'ן אייניקעל פון ר' שלום פיינער ז"ל‪ ,‬און מיט‬ ‫כח געשלאסען דעם בית המדרש אין יאהר‬ ‫‪.1942‬‬ ‫א יאהר שפעטער (‪ )1884‬האט ר' יצחק‬ ‫הערש ראצערסדארפער ז"ל געעפענט א שטיבעל‬ ‫אין די האוועניערשטראסע און דארט געברענגט‬ ‫צו פיהרען א מלמד פאר זיינע קינדער‪.‬‬ ‫אינטערעסאנט איז די מעשה וואס ווערט‬ ‫אראפגעברענגט אין ספר "תולדות סופרים" פון‬ ‫ר' יוסף צבי סופר זצ"ל‪ .‬אין פרעשבארג האט אין‬ ‫די צייט געוואוינט די משפחה ראצערסדארפער‬ ‫א גאר פרומע אפגעהיטענע משפחה‪ .‬דער זוהן‬ ‫ר' יצחק הערש‪ ,‬א יונגערמאן מיט א פרוי און‬ ‫קינדער האט געמאלדען זיינע עלטערען אז ער‬ ‫וויל מיט די גאנצע משפחה ארויספאהרען זיך‬ ‫באזעצען אינ'ם בעלגישען אנטווערפען‪.‬‬ ‫ער האט שוין דארט א פאר יאהר געוואוינט‬ ‫אין זיך אריינגעלאזט אין דיאמאנט מסחר‬ ‫איבערלאזענ'דיק אין דער היים אין פרעשבארג‬ ‫די פרוי און די קינדער‪ .‬ער האלט אז עס איז‬ ‫נישט קיין חינוך איבערצולאזען די קינדער א‬ ‫גאנץ יאהר אליין אהן א טאטע‪ ,‬ממילא וויל ער‬

‫הנהלת הקהילה מאחלת ברכת מזל טוב חמה ולבבית לכל בעלי השמחה‬

‫נולדה בן‬

‫ישראל דוב ווייס ‬

‫למשפ' ר' אברהם מרדכי ירט‪-‬פראנק נ"י‬

‫זיי דארט מיטנעמען‪.‬‬ ‫פארשטייט זיך אז דער פאטער פון ר' יצחק‬ ‫הערש ראצערסדארפער האט נישט געוואלט אז‬ ‫זיין זוהן זאל אוועק פאהרען פון דער היים אין‬ ‫מזרח אייראפע און זיך באזעצען מיט די משפחה‬ ‫אין אנטווערפען‪.‬‬ ‫דער זוהן האט זיך טאקע שוין זייט א צייט‬ ‫געצויגען פון פרעשבארג און זיך באזעצט אין‬ ‫וויען מיט זיין פרוי אין קינדער‪ .‬אבער ווי קען‬ ‫מען צושטעלען וויען צו אנטווערפען‪.‬‬ ‫מען ווייסט אז פויליש גאליציע האט אין‬ ‫די צייט געהערט צו די עסטרייכיש‪-‬אונגארישע‬ ‫אימפעריע און די גאליציאנער יידען האבען‬ ‫זיך פריי געקענט באזעצען אין וויען‪ .‬עס‬ ‫האבען דארט אין די צייט טאקע געוואוינט‬ ‫טויזענטער חרדישע משפחות מיט אלע חרדישע‬ ‫באקוועמליכקייטען בשעת אין אנטווערפען איז‬ ‫כמעט נישט געווען קיין כשר עסען‪ ,‬נישט קיין‬ ‫אייגענע מקוה און נישט קיין היימישער חינוך‪.‬‬ ‫ווייטער דער זוהן האט גע'טענה'ט אז ער‬ ‫איז ב"ה מצליח אינ'ם דיאמאנט געשעפט אין‬ ‫אנטווערעפן און דאס פארלאנגט ביי איהם‬ ‫דארט צו פארבלייבען אויף פיעל לענגערע‬ ‫פעריאדען און אזוי פארנאכלעסיגען דעם חינוך‬ ‫(המשך יבא אי"ה)‬ ‫פון די קינדער‪ .‬‬

‫‪Periode: vanaf 02 t.e.m. 31 augustus‬‬ ‫‪open‬‬ ‫‪gesloten 13/08 t/m 24/08‬‬ ‫‪gesloten 02/08 t/m 23/08‬‬ ‫‪gesloten 02/08 t/m 23/08‬‬ ‫‪open‬‬ ‫‪gesloten 02/08 t/m 23/08‬‬ ‫‪tussen 02/08 en 23/08‬‬ ‫‪open wo en vr: 10:00-14:00, do: 12:00-17:00‬‬ ‫‪gesloten vanaf 02/08‬‬ ‫‪gesloten 02/08 t/m 23/08‬‬ ‫‪gesloten 09/08 t/m 24/08‬‬

‫‪gesloten 02/08 t/m 23/08‬‬ ‫‪Producten worden geleverd aan winkels‬‬ ‫‪4‬‬

‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫‪Beenhouwerijen:‬‬

‫ ‪ BERKOWITZ‬‬ ‫ ‪Isabellalei 9‬‬ ‫ ‪ DRESDNER‬‬ ‫ ‪Simonsstraat 10‬‬ ‫ ‬ ‫ ‪ MOSZKOWITZ‬‬ ‫ ‪Lange Kievitstraat 47‬‬

‫‪Gevogeltehandelaars:‬‬

‫ ‪tel: 03/281.72.34‬‬ ‫ ‪Isabellalei 96‬‬

‫ ‪Isabellalei 50/ Hovenierstraat 42‬‬ ‫‪gesloten 02/08 t/m 16/08‬‬ ‫ ‪Lge Herentalsestr. 70‬‬ ‫‪open‬‬ ‫ ‪Lge Kievitstraat 52‬‬ ‫‪open‬‬ ‫ ‪Pl. en Moretuslei 10‬‬ ‫‪open‬‬ ‫ ‪Lange Leemstraat 138‬‬ ‫‪gesloten 29/07 t/m 18/08‬‬ ‫ ‪Lge Herentalsestr. 58‬‬ ‫‪vanaf 02/08 t/m 23/08 open tussen 17:30-21:00‬‬ ‫‪gesloten 02/08 t/m 24/08‬‬ ‫‪gesloten 31/07 t/m 19/08‬‬ ‫‪gesloten 02/08 t/m 16/08‬‬ ‫‪don. 06/08 en 13/08 open tussen 9.00-14.00‬‬ ‫‪gesloten 04/08 t/m 18/08‬‬

‫‪Bakkerijen:‬‬

‫ ‪FRESH PACK‬‬ ‫ ‪MANDELOWITZ‬‬

‫ ‬ ‫ ‬

‫‪Restaurants:‬‬

‫ ‪AL HAËSH‬‬ ‫ ‪BLUE LAGOON‬‬ ‫ ‪HOFFY’S‬‬ ‫ ‪MAMA MIA‬‬ ‫ ‪PASTERSNACK‬‬ ‫ ‪TIME OUT‬‬

‫מאורשים‬

‫בכו תבכה בלילה (המשך)‬

‫למשפ' ר' אליהו נאגער‪-‬גוטמאן נ"י‬

‫ ‪Mercatorstraat 20‬‬ ‫ ‪Terliststraat 1‬‬ ‫ ‪Provinciestraat 206‬‬ ‫ ‪Mercatorstraat 40‬‬ ‫ ‪Lange Kievitstraat 64‬‬

‫בת ר' יוסף ברוך נ"י‬ ‫יונגער (לוגער)‬ ‫אנטווערפען‬

‫אנטווערפען‪ ,‬כ"א תמוז תשס"ט‬

‫נולדה בת‬

‫ ‪GOTTESFELD‬‬ ‫ ‪HEIMISCHE‬‬ ‫ ‪KLEINBLATT‬‬ ‫ ‪LAROMME‬‬ ‫ ‪STEINMETZ‬‬

‫ב"ר יצחק יעקב נ"י ‬ ‫ווייס (בערגער) ‬ ‫לאנדאן ‬

‫רבקה יונגער‬

‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫‪Viswinkels:‬‬

‫ ‪ BERNSTEIN‬‬ ‫ ‪Simonsstraat 16‬‬ ‫ ‪ DAGIM‬‬ ‫ ‪Mercatorstraat 70‬‬ ‫ ‪ HOFFMAN‬‬ ‫ ‪Lge Kievitstraat 85‬‬ ‫ ‬ ‫ ‪ KORNIK‬‬ ‫ ‪Isabellalei 33‬‬

‫‪Zuivelhandel:‬‬

‫ ‪ HERCZL & GOLD Provinciestraat 216‬‬ ‫ ‬

‫לראש השנה הבא נסעו החסידים מעיר‬ ‫אומאן לסקווירא כדרכם‪ ,‬ובאמצע החג נחלה אחד‬ ‫מהחסידים מעיר אומאן באותה המחלה שהתפשטה‬ ‫בעיר מקודם‪ ,‬והיה בסכנת נפשות‪ .‬הכניסו אותו‬ ‫לחדר הרה"ק מהר"י זצוק"ל שבביהמ"ד‪ .‬שאל אותו‬ ‫הרה"ק אם יודע ממה נתהוה לו המחלה‪ .‬השיב‬ ‫החסיד שמשער בדעתו שבהיות שהדגים שאכלו‬ ‫אתמול בלילה לא היו כל כך טריים‪ ,‬אפשר שמזה‬ ‫נחלה‪ .‬אמר לו הרה"ק‪" :‬עה‪ ,‬מיינע פיש שאטן נישט"‪.‬‬ ‫אז שאל אותו הרה"ק אם התענה בט"ב‪ .‬השיב‬ ‫החסיד שטעם קצת‪ ,‬וגם שתה חמין‪ ,‬והתחיל לתרץ‬ ‫עצמו שהיות והשליח מסקווירא עדיין לא הגיע אז‪,‬‬ ‫והשליח מטאלנא אמר בשם הרה"ק מטאלנא שלא‬ ‫יתענו‪ ,‬על כן הקיל לעצמו להפסיק התענית לאחר‬ ‫שחלש לבו‪ .‬שאל אותו הרה"ק אם שתה החמין‬ ‫עם צוקר או ללא צוקר‪ .‬והשיב החסיד ששתה עם‬ ‫צוקר‪ .‬אז נענה הרה"ק ואמר בתמיה‪" :‬אין אזא יום‬ ‫מר‪ ,‬ווי קען מען טרינקען מיט צוקער"‪ .‬ותלה הרה"ק‬ ‫שמזה בא לו המחלה בעבור ששתה בתשעה באב‬ ‫(ילקוט מאורי אור)‬ ‫עם צוקר‪ .‬‬

‫תורנות בתי מרקחת‬ ‫שבת היא מלזעוק ורפואה קרובה לבוא‬ ‫)‪Weekenddienst (tot 22 uur‬‬ ‫‪van vrijdagmorgen 24 juli - 9.00u.‬‬ ‫‪tot zondagavond 26 juli - 22.00u.‬‬ ‫‪St. Jacob, St. Jacobsmarkt 98 231.93.74‬‬ ‫ ‪Justitia, Justitiestraat 81‬‬ ‫‪237.45.14‬‬ ‫‪Strybol, Lge Beeldekensstr. 106 234.29.33‬‬ ‫‪Slaets, Pr. Boudewijnlaan 340 449.91.57‬‬ ‫*‬ ‫‪):‬ליל ש"ק( ‪Na 22u. op 24 juli‬‬ ‫‪St. Jacob, St. Jacobsmarkt 98‬‬ ‫‪Justitia, Justitiestraat 81‬‬ ‫*‬ ‫)‪Weekdienst (tot 22 uur‬‬ ‫‪van maandagmorgen 27 juli - 9.00u.‬‬ ‫‪tot donderdagavond 30 juli - 22.00u.‬‬ ‫ ‪Justitia, Justitiestraat 81‬‬ ‫‪237.45.14‬‬ ‫ ‪De Kezel, J. Moretuslei 165‬‬ ‫‪827.13.04‬‬ ‫*‬ ‫)‪Na 22u.: 0900-10500 / 10512 (0.45¤ per min.‬‬ ‫‪HATZOLOH - 03.289.00.00‬‬

‫הצלה‪:‬‬ ‫שמירה‪SHMIRA - 03.218.91.00 :‬‬ ‫מלב ללב‪HULPLIJN - 03.232.22.27 :‬‬ ‫בקור חולים‪BIKUR CHOLIM - 0.32.33.34.35 :‬‬ ‫שידוך‪-‬ליין‪SHIDDUCH LINE - 03.230.77.70 :‬‬ ‫שלוה‪SHALVA - 03.239.88.57 :‬‬ ‫חברים‪CHAVERIM - 03.80.80.424 :‬‬ ‫גמ"ח תרופות‪Albertstraat 44 :‬‬

‫מנוחה נכונה‬ ‫מרת חנה יהודית בלאכער‪-‬בערגשטיין ע"ה (‪)98‬‬

‫כ"ח תמוז תשס"ט‬

‫יושבים שבעה ‪Lange Herentalsestraat 18 -‬‬

‫עד יום ראשון בבוקר אחר תפלת שחרית‬