Mimaayanot Hitachduteinu

‫‪IIIIIIIIIIIIIIIIIIIIIIIIIIIIIIIIII‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪I‬‬ ‫ש‬ ‫"‬ ‫קר‬ ‫זמן‬ ‫סוף‬ ‫השבוע‬ ‫שיעור‬ ‫חבורת יסודי התורה ‪I‬‬ ‫‪I‬‬ ‫ערב ראש השנה‬ ‫פרשת האזינו א' ‪I‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪9:08‬‬ ‫מס' יומא ג‪ .‬עד ה‪.‬‬ ‫פרשת האזינו ב' ‪I‬‬ ‫‪I‬‬ ‫עש"ק האזינו ‪9:11‬‬ ‫מס' יומא ה‪ :‬עד ח‪.‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪I‬‬ ‫מאן דלא קרי קר"ש בעונתיה‬ ‫‪I‬‬ ‫‪I‬‬ ‫בנדוי הוא כל ההוא יומא‬ ‫‪ä"á‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪iIiIiIiIiIiIiIiIiIiIiIiIiIiIiIiIiIiIiIiI‬‬ ‫ערב ראש השנה תש"ע ‪I‬‬ ‫‪I‬‬ ‫שנה י"ב גליון א'‬ ‫השנה‬ ‫ראש‬ ‫‪I iIiIiIiIiIiIiIiIiIiIiIiIiIiIiIiIiIiIiIiI‬‬ ‫‪I‬‬ ‫שמחה להקב"ה‬ ‫‪I c ˙·˘· ÏÁ˘ ‰"¯ C‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪úáùá ìçù äðùä ùàø ìù á"åè í"åé‬‬ ‫‪I ìçù äðùä ùàø ìù áåè íåé (:èë äðùä ùàø) äðùîá‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪äéä ,äðùä ùàø ìù á"åè í"åé ïåùìä úåëéøà äù÷å ,úáùá úåéäì‬‬ ‫‪I ìç íàù äðååëä êà .àì åúå úáùá ìçù äðùä ùàø øîåì åì‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪I ùàø) ì"æç åøîà éë ,ìàøùéì áåè íåé àåä úáùá äðùä ùàø‬‬ ‫‪I‬‬ ‫על פי שני עדים‬ ‫‪íéøåîâ íé÷éãö ,äðùä ùàøá ïéçúôð íéøôñ äùìù (:æè äðùä‬‬ ‫‪I ïéîúçðå ïéáúëð ïéøåîâ íéòùø ,íééçì øúìàì ïéîúçðå ïéáúëð‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪I íåé ãòå äðùä ùàøî íéãîåòå íéåìú íéðåðéá ,äúéîì øúìàì‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪íåéá úøúåî äáéúëäù ì"é äðùå äðù ìëá àîìùá ïëáå .íéøåôëä‬‬ ‫‪I êøåöì ÷ø áåúëì øåñà úáùá ìçùë ìáà ,êëá åúåöîù áåè‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪I ,ùôð çå÷éô àåäù áåúëì øúåî íééçìå äáåèì ïë íàå ,ùôð çå÷éô‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪ùàø ìçùë àåä áåè íåé ïëìå ,úáùá áåúëì øåñà äòøì ìáà‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪.úáùá äðùä‬‬ ‫‪I ò"éæ áåùèéãøàáî ÷"äøä‬‬ ‫‪I‬‬ ‫בנוי חרב בנוי‬ ‫‪úáùá ìçù äðùä ùàøá äøéúé úåøéäæ‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪úòùá äôé ä÷éúù ìò íéùåã÷ ìàøùé ááì øøåòì ùé‬‬ ‫‪I çëî äçéù øåñéà åá ïéàù úáùá äðùä ùàø ìçùë óà äìôúä‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪I åðéà úåòé÷úä ïéá äçéù øåñéàã øàáúð éøä íå÷î ìëî ,úåòé÷úä‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪íåéä úùåã÷ úîçî àìà ,øôåù úòé÷ú úåöîá ÷ñôä ùùç úîçî‬‬ ‫‪I åðéùôð ìò ù÷áì åðéãîòá úñðëä úéáá çéùì àìù åá åøéîçä‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪I åéðéò íëçä ïëáå ,íééçä øôñá áúëäì íéîùáù åðéáà úàî‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪çéùì àìù úáùá ìçù åæë äðùá óà åðåùìå åéô øåîùì åùàøá‬‬ ‫‪I ,øôåù úåòé÷ú åá ïéò÷åúù äðùá åîë ,ììëå ììë äìéôúä òöîàá‬‬ ‫‪I‬‬ ‫תקעו בשופר גדול לחירותינ"ו‬ ‫כבני "מרון"‬ ‫‪.íåìùìå íéáåè íééçì íúçäìå áúëäì äëæð äæ úåëæáå‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪äðùä ùàø ìçù äðùá éë øîåì ùé íå÷î àìà ,ãåò àìå‬‬ ‫‪I úòùá äôä úøéîù ìò æåò øúéå úàù øúéá øäæäì êéøö úáùá‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪I (øåîà 'ô) äùî çîùéá ä"äììæ æ"à áúëù äî éôì àåäå ,äìéôúä‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪äæá òå÷úì åéèéðç íëç (äðùä ùàøã éðù íåéì) èééôä ùøôì‬‬ ‫‪I ,ùãå÷ àø÷î äòåøú ïåøëæ ,ùãå÷ úáùá äø÷é íà äæ íåé ,ùãåç‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪I ïë ìò ,ìòåôá ïéò÷åú ïéàå ,ä"òåøú ï"åøëæ àìà äæ ïéàù ïåéëã‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪éî åîë ,äøéúé äùåã÷å äëæ äðååëá 'éô ,ù"ãå÷ à"ø÷î úåéäì êéøö‬‬ ‫‪I íà ìáà ,íéìëàîáù úåçôá ïåáòøä òéáùî ,ìëåàå áòø àåäù‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪I íà ÷ø ïëúé àì ,äéàø åà äòéîù éãé ìò ïåáòøä òéáùäì äöøé‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪ìòåôá äåöîä ïë ,ãàî åá âðòúîù àìôð øáã òîùé åà äàøé‬‬ ‫‪I ïë ïéàù äî ,åèåùôë äéùòá óà éåàøä ãåçéäå ïå÷éúä äùòé ì÷ðá‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪I äðååëå äàìôð äùåã÷á úåéäì êéøö åîå÷îá àîâåã ÷ø äùåòùë‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪øøåòúäì ïåëðä ïî úáùá äðùä ùàø ìçùë äæ éôìå .ã"ëò ,äëæ‬‬ ‫‪I ìò øäæäìå äøéúé äùåã÷å áø úåøøåòúäá äìéôúä àäúù øúåéá‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪I ,åðéúòåøú ïåøëæ ïåöøì äìòúù éãë ,äìéôúä úòùá äçéù øåñéà‬‬ ‫‪I‬‬ ‫מכולם יצילנו ה'‬ ‫‪.åðéúìéôú úà ïåöøáå íéîçøá ìá÷éå‬‬ ‫‪I á úåà äòåøú ïåøëæ äùî êøá‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪I‬‬ ‫'‬ ‫שיחי‬ ‫החשובה‬ ‫משפחתו‬ ‫נדבת‬ ‫‬‫ח‬ ‫"‬ ‫תשס‬ ‫ה‬ ‫"‬ ‫דר‬ ‫'‬ ‫א‬ ‫נפטר‬ ‫ל‬ ‫"‬ ‫ז‬ ‫ראלניצקי‬ ‫הכהן‬ ‫חיים‬ ‫ר‬ ‫"‬ ‫ב‬ ‫יחזקאל‬ ‫צבי‬ ‫'‬ ‫ר‬ ‫ח‬ ‫"‬ ‫הרה‬ ‫נ‬ ‫"‬ ‫לע‬ ‫‪IIIIIIIIIIIIIIIIIIIIIIIIIIIIIIIIII‬‬ ‫][‬

‫][‬

‫בריש מס' יומא אנו רואים כמה שמירה‬ ‫היה צריך הכה"ג שלא יבא לידי טומאה‪ ,‬אף‬ ‫בהיותו במקום המקודש ביותר‪ ,‬ועאכו"כ‬ ‫כמה שמירה צריכים בשעה שיוצאים‬ ‫בשווקים הטמאים‪ ,‬וזה א"א רק בכח התורה‬

‫)זוה"ק בלק קפ"ו‪(.‬‬

‫מדברי רבינו שליט"א בסיום מס' מכות‬

‫)ת"פ(‬

‫חמול על מעשיך ותשמח במעשיך וכו'‪ .‬הנ"ל לבאר עפ"י‬ ‫מ"ש בפי' הפ' )שמות לב‪ ,‬יב( שוב מחרון אפך והנחם על הרעה‬ ‫לעמך‪ .‬המשך הדברים אינו מובן‪ .‬אכן הפי' בזה שמשה אמר‬ ‫להקב"ה שוב מחרון אפך‪ .‬פי' ראה נא מה שכבר חרה אפך על‬ ‫דור המבול ונאבדו מן העולם מה תועלת ונ"ר הי' לך מזה הלא‬ ‫יותר הי' כבוד הבורא ב"ה אם נשארו בחיים אולי ישובו‬ ‫מדרכם הרעה‪ .‬וכמו דאי' במדרש הנעלם פ' )נח כט( בד"ה תנו‬ ‫רבנן מה השיב לנח כשיצא מן התיבה וראה העולם חרב‬ ‫והתחיל לבכות ואמר רבש"ע נקראת רחום וחנון הי' לך לרחם‬ ‫על בריותיך השיבו הקב"ה רעיא שטיא כען אמרת דא ולא‬ ‫אמרית בזמנא דאמרית לך בלישנא רכיכא דכתיב כי ואתך‬ ‫ראיתי צדיק לפני בדור הזה וכו' ואמרית לך בדיל דתבעי רחמין‬ ‫על עלמא ומכדין דשמעית דתשתזיב את בתיבותא לא עאל‬ ‫בלבך בישותא דעלמא ועבדית תיבותא ואשתזבית וכען‬ ‫דאתאבד עלמא פתחת פומך למללא קדמי בעיין ותחנונין‪ .‬וז"פ‬ ‫שוב מחרון אפך‪ .‬זכור נא מה שחרה אפך אז על דור המבול ואז‬ ‫ממילא תנחם על הרעה לעמך‪ .‬וז"ש )שמות לב‪ ,‬יד( וינחם ד'‬ ‫על הרעה כו'‪ .‬וזה ג"כ הפי' חמול על מעשיך עי"ז שתחמול על‬ ‫מעשיך בנ"י ותרחם עליהם‪ .‬עי"ז ממילא יהי' לך שמחה מזה‪:‬‬ ‫תפארת שלמה לראש השנה‬

‫תקיעה שברים תרועה‪ .‬יבואר כי הרמב"ן הקדוש כתב‬ ‫שקללות שבתורת כהנים הוא רומז על חורבן בית ראשון‬ ‫וקללות שבמשנה תורה על חורבן בית שני‪ .‬ובאמת מאתו‬ ‫יתברך לא תצא הרע חס ושלום‪ ,‬רק כונת חורבן בית ראשון‬ ‫לבנות ישראל בית שני וכן חורבן בית שני כדי לבנות בית‬ ‫לעתיד אם ירצה השם ביתר שאת והדר‪ .‬וזהו תקיעה ראשונה‬ ‫על האהבה ראשונה שהוא בית ראשון שברים תרועה כולל ב'‬ ‫חרבנות‪ .‬וזהו שרמזו רבותינו ז"ל )ר"ה לג ע"ב( גנוחי גנח ילולי‬ ‫ילל תקיעה בסוף רומז על בית העתיד אם ירצה השם ביותר‬ ‫הוד והדר‪:‬‬ ‫קדושת לוי לר"ה‬

‫ונתנה תוקף קדושת היום וגו' וכל באי עולם יעברון לפניך‬ ‫כבני מרון‪ .‬ויל"ד על הלשון כבני מרון שהוא לשון תרגום‪.‬‬ ‫ומפני מה לא נאמר כבני צאן‪ ,‬כאמור להלן כבקרת רועה כו'‬ ‫מעביר צאנו כו'‪ .‬והנראה ליישב‪ ,‬שהרמז הוא ע"פ מה דאיתא‬ ‫בזוה"ק על פסוק )בראשית כר‪ ,‬ב( ויאמר אברהם אל עבדו זקן‬ ‫ביתו וכו'‪ ,‬דקאי על המלאך מט"ט שע"י הולכים כל ההשפעות‬ ‫לישראל בכל השנה כולה‪ .‬אבל בימים נוראים בר"ה ויה"כ אנו‬ ‫תלוים בדין‪ ,‬ר"ל שהשי"ת שוקל העוונות והזכיות של ישראל‬ ‫בפלס המאזנים איזה מהם יכריעו‪ ,‬ואם ראוים הם לפי‬ ‫מעשיהם לקבלת השפע‪ .‬והנה יש לחקור איך שייך לומר שיש‬ ‫כף מאזנים במרום‪ ,‬ומה הם המאזנים‪ .‬אך דהנה ידוע‬ ‫דבאורייתא ברא קב"ה עלמא ובאורייתא מתקיימת‪ ,‬דהיינו‬ ‫שבכל דבר נמצאים אותיות מתוה"ק וכמו כן המאזנים הם ע"י‬ ‫אותיות התורה‪ .‬והנה נשכיל איזה אות נראה ככף מאזנים הוא‬ ‫הט' שהוא נראה ככף מאזנים‪ ,‬ע"כ כשהש"י רוצה לשקול‬ ‫מעשינו בכף מאזנים אזי הוא נוטל שני טתי"ן משם מטטרו"ן‬ ‫ונשאר מרון‪ .‬וזהו שאנו אומרים וכל באי עולם יעברון לפניך‬ ‫כבני מרון וק"ל‪:‬‬ ‫אוהב ישראל לימים נוראים‬

‫שומר כל עצמותיו אחת וכו' )תהלים לד‪ ,‬כא(‪ .‬יש‬ ‫להתבונן‪ ,‬וכי את העצמות בלבד שומר הש"י להצדיק הלא גם‬

‫את הבשר והגידין והדם ישמור‪ ,‬ונראה לפרש‪ ,‬שהוא מלשון‬ ‫)ישעי' מא כב() הגישו עצמותיכם שפירושו טענותיכם‪ ,‬וכן‬ ‫נמצא בלשון חז"ל )סנהדרין לא‪ (.‬שנים שנתעצמו בדין‪ ,‬וזה‬ ‫יתפרש גם כן בכאן )תהלים שם כ( רבות רעות צדיק‪ ,‬היינו‬ ‫המקטרגים עליו ובפרט ביום הדין‪ ,‬ומכולם יצילנו ה'‪ ,‬שומר כל‬ ‫עצמותיו‪ ,‬היינו טענותיו מה שהוא ממליץ וטוען בעדו ובעד‬ ‫ישראל‪ ,‬אחת מהנה לא נשברה‪ ,‬שלא ישברו בדחיית שום‬ ‫טענה מטענותיו‪ ,‬ודי בזה‪.‬‬ ‫בני יששכר מאמרי חודש תשרי‪ ,‬מאמר ב‪ ,‬יום הכסא‬

‫תקעו בחדש וגו'‪ .‬י"ל על פי מה דאיתא בזוהר )ח"ג ער"ה‬ ‫ע"א( ותיקונים בשעתא דאתא שטן לקטרג חוביהון דישראל‪,‬‬ ‫ואומר הדא עמא דאפקית ממצרים‪ ,‬חמי כמה עובדיהון בישין‪,‬‬ ‫אמר הקב"ה אית לך סהדין‪ ,‬אמר הלא גליא קמך כולא‪ ,‬אמר‬ ‫קב"ה אפילו הכי בעיא כגוונא חדא עילא ותתא‪ ,‬אתא שטן‬ ‫ומייתא שמשא‪ ,‬אמר קב"ה לא יקום עד אחד וגו' )דברים יט‬ ‫טו(‪ ,‬אזיל למייתי סיהרא‪ ,‬מיד אתכסית לאתר דאתמר עליה‬ ‫)חגיגה יג ע"א( במכוסה ממך אל תחקור‪ ,‬הה"ד תקעו וגו'‬ ‫בכסא ליום חגינו‪ .‬וזה שאמר הכתוב )משלי יא יג( הולך רכיל‬ ‫מגלה סוד‪ ,‬ונאמן רוח זה הקב"ה מכסה דבר‪ .‬כלומר מכסה‬ ‫הדבר שלא יהא דבר שלם על פי ב' עדים‪ .‬וז"ש תקעו בחודש‬ ‫שופר בכסה וגו' ביום שנתכסה הירח העליון‪ ,‬והטעם כי חק‬ ‫לישראל כמו חק התורה לישראל‪ ,‬כן הוא משפט לאלקי יעקב‬ ‫על פי דינא וסהדי‪ ,‬ואלו לא היו תוקעין אז עדות ביהוסף שמו‪,‬‬ ‫כלומר היה השטן שם עדות ביהוסף הן כלל ישראל‪ ,‬שני עדים‬ ‫השמש והירח‪ ,‬בצאתו על ארץ מצרים‪ ,‬היינו הטענה האי עמא‬ ‫דאפקית ממצרים גו'‪ ,‬ועל ידי תקיעת שופר שפת לא ידעתי‬ ‫אשמע‪ ,‬ר"ל אשמע מפי הקב"ה שאומר אל השטן לא ידעתי‬ ‫האמת אתך‪ ,‬הביא עדים‪ ,‬ולכן אמר שפת כי הוא רק משפה‬ ‫ולחוץ כי הכל גליא קמיה‪ ,‬ואף על פי כן הכל בדינא וסהדי‬ ‫כגוונא דלתתא‪.‬‬ ‫שבט מישראל‬

‫אשרי העם יודעי תרועה ה' באור פניך יהלכון‪ .‬נ"ל דהנה‬ ‫כתב הרמב"ם ז"ל )הלכות תשובה פ"ט ה"ב( מפני זה נתאוו כל‬ ‫ישראל נביאיהם וחכמיהם לימות המשיח‪ ,‬כדי שינוחו‬ ‫ממלכיות שאינן מניחות להן לעסוק בתורה ובמצות כהוגן‪,‬‬ ‫וימצאו להם מרגוע וירבו בחכמה כדי שיזכו לחיי העולם הבא‪.‬‬ ‫ובזה אמרתי לפרש נוסח התפילה‪ ,‬תקע בשופר גדול לחרותינו‬ ‫ושא נס לקבץ גלויותינו‪ ,‬כי אמרו חז"ל )אבות פ"ו מ"ב( אין לך‬ ‫בן חורין אלא מי שעוסק בתורה‪ .‬וזהו כוונת התפלה‪ ,‬שישלח‬ ‫לנו הקב"ה את משיח צדקינו‪ ,‬ויתקע בשופר גדול לקבץ נדחי‬ ‫ישראל‪ ,‬אבל בקשתינו על הגאולה אינה כדי לאכול מפריה‬ ‫ולשבוע מטובה‪ ,‬אלא כדי לעסוק בתורה ולקיים המצוות‪ ,‬וזהו‬ ‫תקע בשופר גדול לחרותינ"ו‪ ,‬היינו כדי שנוכל להיות בבחינת‬ ‫בן חורין שעוסק בתורה מתוך הרחבת הדעת‪ .‬והנה רב סעדיה‬ ‫גאון דיבר בקדשו בטעם מצות תקיעת שופר‪ ,‬שבא להזכירנו‬ ‫שופר של משיח וקבוץ נדחי ישראל‪ ,‬שנאמר בו )ישעיה כז יג(‬ ‫והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול‪ .‬ובזה יתבאר הכתוב‪ ,‬אשרי‬ ‫העם יודעי תרועה‪ ,‬שיודעים לכוין בתקיעת שופר לעורר שופר‬ ‫של משיח וגאולה העתידה‪ ,‬אבל תכלית הגאולה אינה בשביל‬ ‫יעודים גשמיים‪ ,‬אלא ה' באור פניך יהלכון‪ ,‬שמבקשים ביאת‬ ‫המשיח כדי שיוכלו לילך באור פני ה' לעסוק בתורתו הקדושה‬ ‫ולקיים מצוותיו באמת ובלבב שלם‪.‬‬ ‫ברך משה‬

‫גיליונות פרשת השבוע להורדה ‪www.ladaat.net/gilionot.php‬‬

IJI ‫ ב‬JIJIJIJIJIJIJIJIJIJIJIJI I I I I I I I I I I IJIJIJIJI I I I I I I I I I I I I I I I I I I I I I I I I I I I I I I I I I I I I I I I I I I I I I I I I I I I I I I I I I I I I I I I I I I I I I I I I I I I I I I I I I I I k ‫ ראש השנה תש"ע‬KYYYYYYYYYYYY J

‫ב‬

YYYYYYYYYYk ‫ ממעיינות התאחדותנו‬K J

‫‪IJIJIJIJIJIJIJIJIJIJIJIJIJI I I I I I I I I I I IJIJIJIJIJI I I I I‬‬ ‫המלך בלבוש שק‪ ,‬לכך תקנו לנו אנשי כנסת הגדולה‬ ‫‪I‬‬ ‫תפלות ובקשות על צרכי עוה"ז חיי ומזוני אשר א"א‬ ‫‪íéîë‬‬ ‫‪êáì‬‬ ‫‪éëôù‬‬ ‫‪øîàî‬‬ ‫‪I‬‬ ‫להיות מבלעדם‪ ,‬וממילא נהי' מוכרחין לסלק מסוה‬ ‫הבושה מעל פנינו ולבוא לפני המלך לבקש מלפניו על‬ ‫התפילות בר"ה המוחין של תפילת כל השנה‬ ‫‪I‬‬ ‫נפשינו להחיותנו כיום הזה‪ ,‬ואז מאחר שבהכרח כבר‬ ‫"ידוע ששורש כל התפילות של כל השנה נמשך‬ ‫נעמוד לפני המלך יהי' הזמן מוכשר לבקש על העיקר‬ ‫‪ I‬מהמוחין שממשיך האדם על עצמו ביום ראש השנה‬ ‫והתכלית האמיתי שיתגלה כבוד מלכותו עלינו וישיבנו‬ ‫‪ ,‬וגדול מאד מעלת התפילה בימים אלו‬ ‫עצמו"‬ ‫לציון עיר קדשינו‪ ,‬וזה הי' עיקר כוונת אנשי כנה"ג‬ ‫‪ I‬שהוא כבחינת תפילת רבים‪" ,‬וכמו שתפילת רבים אין‬ ‫‪ ,‬אבל לא‬ ‫באלה התפלות ובקשות שתקנו לנו‬ ‫בו קטרוג ולא מעיינו בתפילתם כן בימים אלו‬ ‫‪I‬‬ ‫שזהו באמת עיקר התפילה בראש השנה כי אם כמו‬ ‫התפילות‪ ,‬אינם הולכות ע"י ממונים ומלאכים כמו‬ ‫שע"ז יתפלל‬ ‫"ששמעתי בשם מורי‬ ‫‪ I‬בשאר ימות השנה רק הקב"ה כביכול בלבד מקבל‬ ‫ומה גם גדלה המעלה כל חסיד לגאול נפשו מיצר הרע בפרט בר"ה וביוה"כ"‬ ‫תפילות ישראל בלי ממוצע‪ ,‬והממונים אינם יודעים מליצים טובים"‬ ‫שבימים אלו באמת תלוי החיות‬ ‫‪ I‬מתפילתן של ישראל באלו הימים ולכך אפי' תפילת בתפילת אלו הימים כי "בתפלות ר"ה ועשי"ת בהיותם‬ ‫וזה "העיקר בתכלית הזיכוך‪ ,‬אזי מתקנין בה התפלות של כל השנה" האמיתי שכ"פ החיות שבוחר האדם בר"ה כך נותנין לו‬ ‫יחיד נחשבת כתפילת רבים"‬ ‫וכן יפסוק דינו ע"פ תפילתו בענין זה‬ ‫כי בכל השנה "על ידי מחשבות זרות חיים"‬ ‫‪ I‬ביום הקדוש הבעל"ט לראות לתקן הכל בתפילה כי‬ ‫בתפילה יש תיקון כל הענינים עניני הגוף והנפש‪ ,‬נפסל התפילה ומשליכין במקום פסולי המקודשין‪ ,‬ואם ש"אם מתפלל בר"ה שיהי' זוכה להיות מסוג א' והוא‬ ‫‪ I‬לשפוך נפשו לפני ה'‪ ,‬הרוצה יוכל להבין ולהרגיש כל מתפלל בר"ה בכונה מעלה כל התפילות של כל השנה נקרא חיים באמת שיזכה לחיים שהוא הטוב‪ ,‬ואם‬ ‫מתפלל שיהי' מסוג ג' נקרא מיתה וכו' וכיוצא בזה‬ ‫‪ I‬המקומות‪ ,‬אך אין צורך לזה רק להתקשר ולכוין פירוש שחרית לשחרית ומנחה למנחה"‬ ‫וע"ז "האדם‬ ‫וחיוב הזהירות בתפילות וצריכין שהתפילה בראש השנה תהי' מזוכך ומטוהר שמתפלל בסוג ב'"‬ ‫התיבה די בזה"‬ ‫‪ I‬ראש השנה הוא בכל התפילות ולא כ"מנהג המון עם מכל המחשבות זרות כי "יש עיכוב להתפילה מלעלות נדון בר"ה על השפעות ומחשבות קדושות שיהיה לו‬ ‫להתפלל התפילות דעמידה עלה במלה ובכוונה גדולה עד שיתפשט ממחשבות זרות‪ ,‬ועל ידי שיפשוט עצמו בשנה‪ ,‬אמנם אם זכה להטיב מעשיו יושפע לו השפע‬ ‫‪ I‬כל אחד ואחד כפי השגתו וכו' אבל לא כן התפילה מכל המחשבות זרות על כל פנים בתפילות ר"ה‪ ,‬בזה קודש ומחשבות קדושות בעתו ובזמנו כמו בשעת‬ ‫לימוד התורה והתפלה ויוגדל ויוצמח ויעשה פרי‪ ,‬מה‬ ‫שלפני העמידה כמו פסוקי דזמרה ויוצר אור שבהם יעלו תפילות כל השנה עם התפילה של ר"ה"‬ ‫‪I‬‬ ‫‪ ,‬ואפשר לחטוף בחזרה התפילות שכבר שאין כן ח"ו להיפוך‪ ,‬הגם שנגזר עליו בר"ה הרבה שפע‬ ‫הורגלו כל השנה והם לפניהם כדיוטגמא ישנה ולא‬ ‫‪ I‬יהבי דעתם עלייהו כאשר דשו בהם כל השנה במרוצה חטפו הם דכן "איתא דבר"ה יש כח לתקן כל התפילות קדושה‪ ,‬יושפע לו אחר כך במקום לא זרוע כמו במקום‬ ‫כאשר הולך על גבי גחלים ובלי כונה אבל בזה אני פסולות של כל השנה‪ ,‬דהיינו התפילות שהיה בהם המטונף רחמנא ליצלן אשר לא יוצמח מזה שום טוב‬ ‫‪ .‬וכן‬ ‫‪ I‬מזהיר אתכם בשארי התפלות והתחנונים וקרבנות מחשבות זרות ורעות והם ח"ו לכלבא אתמסר דהיינו ]בשם הה"ק מקאזמיר ז"ל["‬ ‫תחלת דינו של אדם על דברי תורה‪,‬‬ ‫ופסוקי דזמרה וקריאת שמע וברכותיה שאתם דשים שנופלים לתוך הקליפות רחמנא ליצלן ובר"ה יכולין "אחז"ל‬ ‫‪.‬‬ ‫שתחלה נפסק מה יזכה בענין תורה ומצות‪ ,‬היינו חיים‬ ‫‪ I‬אותם בעקב‪ ,‬והם עודמים ברומו של עולם‪ ,‬כל אחד להעלותן"‬ ‫נצחיים ואחר כך נפסק עליו חיי העולם הזה באגב‬ ‫‪ I‬ואחד בפני עצמו הוא עולם שלם עליון רם ונשא מאד‪,‬‬ ‫זכרינו לחיים ‪ -‬חיים נצחיים‬ ‫ולכן העיקר שיש להתפלל הוא על‬ ‫וטפל"‬ ‫ואתם אומרים נואש לתפלות אלו‪ ,‬כי עיקר מגמותיכם‬ ‫"סוד ענין זה הוא דבר ידוע למשכילים כי בכל‬ ‫השפעת הרוחניות ולכסוף על זה כי "כל האדם הנכסף‬ ‫הגם‬ ‫‪ I‬לתפלת העמידה‪ ,‬אבל טועים אתם ומבוכים בזה‪,‬‬ ‫שאר ימות השנה אנו מבקשים צרכי הגוף והענינים‬ ‫לזכך נפשו ורוחו ונשמתו ולדבק נפשו לשרשה‪ ,‬שהוא‬ ‫‪ I‬שבאמת תפילת העמידה היא העיקרית שהוא כמדבר הגופניים בצרכי עולם‪ ,‬ועכשיו ביום זה בהיותו הוא‬ ‫נשפט אז אם הוא ראוי לפתוח לו שערי אורה ולהשפיע‬ ‫לפני המלך בעולם האצילות עצמו‪ ,‬אכן מי שאין לו יתברך פוקד עולמו בכל ברואיו אנו מניחים כל צרכי‬ ‫עליו בקדושה לנפשו ורוחו ונשמתו‪ ,‬ואז כשיורדות‬ ‫‪ I‬מפתחות של חדרים החיצונים האיך יכול לכנוס הגוף ואנו בוחרים בסוד החיים‪ ,‬שהם חיי הנפש"‬ ‫השפעת חיי הנשמות‪ ,‬יורד גם כן עמה השפעות בני חיי‬ ‫בחדרים הפנימים‪ ,‬כי לכן תקנו הקדמונים מתחלה‬ ‫ה‬ ‫"‬ ‫בר‬ ‫ולכן "יראה האדם שיתפלל על חיים נצחיים‬ ‫וזהו עיקר ההשפעה היורדות‬ ‫ומזוני"‬ ‫‪ I‬העולמות על הסדר‪ ,‬כידוע‬ ‫ועל‬ ‫"‬ ‫נצחיים‬ ‫חיים‬ ‫על‬ ‫הדברים‬ ‫נתייסדו‬ ‫דלזה‬ ‫בר"ה שנמשך אור ושפע אלקי' לכל אחד בתורה‬ ‫כי הם נגד ד' עולמות אצילות בריאה כן "מי שהוא חכם עושה העיקר עיקר לבקש בכל לב על‬ ‫‪I‬‬ ‫ועבודה לכל השנה‪ ,‬כנודע פירוש כי חוק לישראל הוא‬ ‫יצירה עשיה מתתא לעילא‪ ,‬ופשיטא ביום הדין הגדול דביקות הנפש שיעזרינו השי"ת על זה‪ ,‬ויגלה כבוד‬ ‫משפט לאלקי יעקב ]וכו'[ שהאדם נידון בנפשו איך‬ ‫‪ I‬והנורא הזה קודם שיבוא לתפלת העמידה צריך שיהיה מלכותו ואדנותו עלינו שהוא יראתו ית"ש"‬ ‫וכמה יומשך גילוי אלקות בנפשו‪ ,‬ואופן הדין והמשפט‬ ‫בכסה ליום חגנהו‪ ,‬פירוש צריך לכסות ולהמתיק את יום‬ ‫"ובאמת הוא יתברך מבין כוונתינו ובקשתינו‪,‬‬ ‫תלוי במעשיו של אדם בשנה העברה"‬ ‫‪ I‬הדין הגדול‪ ,‬שהוא ראש השנה הנקרא יום‪ ,‬כמו שכתוב‬ ‫ה‬ ‫"‬ ‫ב‬ ‫דביקים‬ ‫להיות‬ ‫רוחניים‬ ‫חיים‬ ‫היינו‬ ‫לחיים‬ ‫זכרינו‬ ‫‪ .‬על כל פנים שזהו עיקר הדין ביום זה על‬ ‫ויהי היום וגו' ויבוא גם השטן‬ ‫ורבו מקור החיים הנצחי‪ ,‬ולגאלינו מגלות הזה דנמשל הרוחניות של האדם והגשמיות המה הטפל הבאים‬ ‫‪ I‬זה ראש השנה שהדין מתגבר בו‬ ‫ובזה לא קשה קושית‬ ‫"‬ ‫למות‬ ‫ממילא וא"כ זהו צריך שתהי' כוונתינו כשאנו‬ ‫מלהתקבל‬ ‫ומבדילים‬ ‫המקטריגים‪ ,‬והם המונעים‬ ‫התיקו"ז דצווחין הב הב‪" ,‬וא"כ האיך תיקנו כן אנשי‬ ‫‪I‬‬ ‫מתפללים "זכרנו לחיים‪ ,‬שאנו מחלים את פני קדשו‬ ‫התפלות‪ ,‬ויזכר עונותיו של אדם חס ושלום‪ ,‬ומה יועיל כנסת הגדולה שאין חיות בלא דביקות ב"ה‪ ,‬וא"כ‬ ‫שישלח לנו מוחין טובין במוחינו ובשכלותינו לעשות‬ ‫תחלה‬ ‫לומר‬ ‫תקנו‬ ‫לכן‬ ‫כי‬ ‫‪,‬‬ ‫העמידה‬ ‫בתפלת‬ ‫כוונתו‬ ‫כלל‬ ‫זכרינו לחיים היינו שנהי' דבוקים בך שהוא שנהי'‬ ‫‪I‬‬ ‫כל המצות שצוה עלינו הבורא לעשות אותם בלי שום‬ ‫סדר הקרבנות שמכפרין‪ ,‬כמו שאמרו רז"ל‬ ‫ועוד‬ ‫"‬ ‫האמיתי‬ ‫החיות‬ ‫שהוא‬ ‫בך‬ ‫דבוקים‬ ‫פניה רק בשכל זך לעבודתו ביראה אמיתית ובאהבה‬ ‫‪I‬‬ ‫כל העוסק בתורת עולה וחטאת כאילו הקריבם‪,‬‬ ‫וכיוצא בזה שאר הקרבנות‪ ,‬ואחר זה תקנו לומר פסוקי כוונה ישנו בתקנת חכז"ל שתיקנו תפילות גם על אמיתית לו לבדו ולא לזולתו חס ושלום ]וכו'[‪ ,‬וזה‬ ‫הוא‬ ‫הזה‬ ‫והנורא‬ ‫הגדול‬ ‫ביום‬ ‫הנה‬ ‫כי‬ ‫גשמיות‬ ‫בקשה‬ ‫פירוש זכרנו לחיים שיהיה לנו חיות בכל מצותיו בכל‬ ‫‪ I‬דזמרה לזמר הקליפות ולהכניעם שהוא מלשון‬ ‫‪ ,‬ומכל שכן ביום העת אשר המלך ה' קרוב אלינו‪ ,‬וכמ"ש דרשו ה' השנה הבא עלינו‪ .‬ואם כך מחשבותנו באמת נמצא‬ ‫לא תזמור כידוע‬ ‫‪ I‬ראש השנה שצריך ליזהר בהם מאד טרם בואו אל היכל בהמצאו ודרז"ל אלו עשי"ת‪ ,‬ומכ"ש היום הזה שהוא תיכף באמרנו זכרנו לחיים הקדוש ברוך הוא מצרף‬ ‫מכריז‬ ‫ת‬ ‫"‬ ‫והבוי‬ ‫‪,‬‬ ‫מלכותך‬ ‫תנשא‬ ‫ובו‬ ‫ת‬ ‫"‬ ‫מעשי‬ ‫הראשון‬ ‫מחשבה טובה למעשה והרי הוא כמו שעשינו כל מצות‬ ‫‪ I‬המלך למשפט להשתיק את המקטריגים ולראות שיהיה שובו אלי וגו' והשערים פתוחים לשמוע בקשותינו ויכול‬ ‫הבורא בשנה הבא בלי שום פניה רק לשמו לבדו ולא‬ ‫לו מליצים טובים‬ ‫‪ .‬וכן כל איש לגשת בבקשתו ולשפוך לבו בתפלתו כמים מול‬ ‫לזולתו‪ ,‬ואם כן בוודאי זכיותנו מרובים עד אין חקר‬ ‫ז‬ ‫"‬ ‫ועי‬ ‫הקרבנות‬ ‫בתפילת‬ ‫מאד‬ ‫כ‬ ‫"‬ ‫‪ I‬צריכין ליזהר ג‬ ‫פני האדון ה'‪ ,‬והנה מודעת זאת כי עיקר תפלתינו ביום‬ ‫ועד אין סוף‪ ,‬ובוודאי אנחנו יצאנו בדימוס מאתו‬ ‫‪" I‬להמתיק את יום הדין הגדול שהוא ר"ה הנקרא יום הקדוש והנורא הזה צריך להיות לא על צרכינו אלא‬ ‫יתברך‪ ,‬וזה פירוש הגמרא מראשית השנה ועד אחרית‬ ‫כמ"ש ויהי היום ויבוא גם השטן זה ר"ה שהדין מתגבר להתפלל על ישועת ה' שיתגדל ויתקדש שמי' רבא‬ ‫השנה פירוש מר"ה באמרנו רק זכרנו לחיים במחשבה‬ ‫ואז‬ ‫‪ I‬בו ורבו המקטריגים והם המונעים ומבדילים מלהתפלל ויוליכנו מהרה קוממיות לארצינו ציון עיר המלוכה‪,‬‬ ‫הנ"ל נתהוו עליות עולמות לפניו יתברך כאילו עשינו‬ ‫המלך‬ ‫התפילות ויזכרו עונותיו של אדם ומה יועילו כל כונת ממילא לא יחסר לנו דבר כי כלום חסר מבית‬ ‫כל מצותיו של השנה הבא עלינו לטובה בשלימות‬ ‫לפני‬ ‫לגשת‬ ‫‪ I‬התפילות העמידה כי לכן תיקנו תחלה סדר הקרבנות מלכו של עולם‪ ,‬אך כי בהגיע העת והעונה‬ ‫גדול‪ ,‬וזה פירוש נידון מ"ה יהיה בסופה פירוש הקדוש‬ ‫תכסנו‬ ‫הרי‬ ‫‪,‬‬ ‫שמכפרין וכו' ואח"כ תקנו לומר פסוקי דזמרה לזמר המלך להתחנן לו ולבקש מלפניו על עמו‬ ‫ברוך הוא נוטל את כל המצות של השנה הבא עלינו‬ ‫‪I‬‬ ‫כל‬ ‫יודע‬ ‫הלא‬ ‫הקליפות ולהכניעם שהוא מלשון לא תזמור‪ .‬ומכ"ש בושה וכלימה בהאיך אנפין נתראה לפניו‪,‬‬ ‫לטובה ונושא עון עמו בית ישראל שהרי נעשה כאילו‬ ‫ל‬ ‫היכ‬ ‫אל‬ ‫בואו‬ ‫טרם‬ ‫מאד‬ ‫בהם‬ ‫ליזהר‬ ‫שצריך‬ ‫ה‬ ‫"‬ ‫ר‬ ‫ביום‬ ‫‪.‬‬ ‫‪ I‬המלך למשפט להשתיק המקטריגים ולראות שיהיו לו א' נגעי לבבו איך בילה ימיו ושנותיו הימים והלילות‪ ,‬עשינו את כל המצות"‬ ‫ומכף רגל ועד ראש אין בנו מתום‪ ,‬והאיך נבוא אל שער‬ ‫‪I‬‬ ‫)בת עין(‬

‫)דברי יואל(‬

‫)מרן הבעש"ט הק' זי"ע(‬

‫)אור תורה(‬

‫)תולדות יעקב יוסף(‬

‫)חסד לאברהם(‬

‫)שפ"א תרס"ג(‬

‫)תפארת עוזיאל(‬

‫)תולדות יעקב יוסף שלח(‬

‫)תולדות יעקב יוסף תצא(‬

‫)בית אהרן נצבים(‬

‫)בן פורת‬

‫יוסף שבת שובה(‬

‫)בית יעקב לקוטים(‬

‫)סנהדרין ז‪(.‬‬

‫)ערבי נחל(‬

‫)חתם דרשות(‬

‫)של"ה‬

‫הק'(‬

‫)שער הכוונות דרושי תפלת השחר‬

‫)מאור ושמש – ברכה(‬

‫)גנזי יוסף(‬

‫דרוש א'‪ ,‬דף י"א(‬

‫)יושר דברי‬

‫אמת(‬

‫)איוב ב‪ ,‬א(‬

‫)זהר בא ל"ב ע"ב(‬ ‫)זהר תצוה קפ"ד ע"א(‬

‫)לקוטי תורה‬

‫נצבים(‬

‫)ייטב פנים אות כ"ג ע"ש(‬

‫)מנחות ק"י‬

‫)ישמח משה(‬

‫ע"א(‬

‫)ויקרא כה‬

‫ד(‬

‫)שערי אורה שער א'(‬

‫)ליקוטים יקרים מבעל יושר דברי אמת(‬

‫)קדושת לוי ליקוטים(‬

‫‪ K‬ממעיינות התאחדותנו ‪YYYYYYYYYYk‬‬ ‫‪J‬‬

‫ג‬

‫‪I‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪I‬‬

‫‪ KYYYYYYYYYYYY‬ראש השנה תש"ע ‪k‬‬ ‫‪J‬‬

‫‪IJIJIJIJIJIJIJIJIJIJIJIJIJI I I I I I I I I I I IJIJIJIJIJI I I I I‬‬ ‫הגילוי‪ ,‬וזהו הכוונה וכל מאמינים שהוא עונה לחש היינו שאחד מראה לחבירו‪ ,‬בזה הוא זוכה למליצי יושר‪,‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪.‬‬ ‫להעקידה הפנימיות והמוסתרת ומוצנעת‪ ,‬הפותח שער ולשנה טובה ומבורך"‬ ‫‪ä÷æçúðå å÷æç øîàî‬‬ ‫‪I‬‬ ‫ר"ל השערות הלב לדופק בתשובה להמעוררים בכח‬ ‫המתפלל בעד חבירו‬ ‫‪ ,‬ג"כ פותח‬ ‫החיצון אפי' רק בדפיקא דעלמא‬ ‫ובכלל זה לברך את ישראל הוא ג"כ להרבות‬ ‫ואף שאנו כדלים כרשים מ"מ דפקנו דלתיך‬ ‫‪I‬‬ ‫בהעלות האדם על מחשבתו מעשיו שעשה במשך שער להם אף שאינו כ"א מחוץ בלי טהרת הלב ואף בתפילה על חבירו וכמ"ש המגיד הק' ממעזריטש זי"ע‬ ‫‪ I‬השנה ויראה "שכל ימי השנה המה מלוכלכלים שאינו כי אם דפיקה בעלמא והוא "שמרוב תוקף הגלות במכתב קדשו להחבריא "תזכרו ותעמדו שכם אחד על‬ ‫בעבירות‪ ,‬וא"כ באיזה פנים באים להתפלל בראש אין מבקשין ואין ממתינין מבנ"י דברים גדולים ורמים יד אחת להתפלל על אחים וריעים לפעול שנה טובה‬ ‫מ"מ בל יפול ברוחו כי "בר"ה שבים כאשר בדורות הקודמים‪ ,‬ורק את זה המעט שיעשו ומבורכת ובזכות זה נזכה כולנו וגם אני" עכלה"ק ואשר‬ ‫‪ I‬השנה"‬ ‫כל ימות השנה לשרשם שחוזר הדבר לקדמותו וזהו תשובה ועי"ז יהי' להם הישועה‪ ,‬ולכן הוא לובש חרדה לכן נקרא ר"ה בשם יום הזיכרון "שצריך כל אחד מבני‬ ‫‪ I‬חסד גדול מהבוי"ת‪ ,‬כי בהתעוררות ישראל בתשובה ומתערבב וחושב שכבר הגיע זמן הגאולה‪ ,‬והאמנם שגם ישראל לזכור כללות ישראל לעורר רחמים עליהם‬ ‫אז‬ ‫שלימה מאירין ומבהירין כל העולמות ואזי יכול כל בשנה העברה לא בקשו מישראל רק את זאת ולא פעלו להשפיע להם כל טוב וחסד‪ .‬וזה שכתוב‬ ‫‪I‬‬ ‫אחד לתקן במקומו‪ ,‬הן הבעל תשובה מעבירות שבידו מאומה ועדיין לא נושענו‪ ,‬מ"מ בכל שנה ושנה מתקטן נדברו יראי ה' איש אל רעהו ויקשב ה' וישמע ויכתב‬ ‫‪ I‬יתקן כל אשר עיות‪ ,‬והן הצדיקים בענין נפילתן ומתמעט העבודה הזאת שמבקשין מבנ"י‪ ,‬כי לפי ערך בספר זכרון לפניו וכו' ]וכו'[ ומכל שכן מי שהוא זוכר‬ ‫ממדריגתם‪ ,‬ומסתלק מהם המוחין הוא צורך העליה שפלות הדור שאין להם צדיקים אין תובעים מאתנו את חבירו בתפלתו בודאי זה רצונו של הקדוש ברוך‬ ‫‪ .‬תשובה גדולה כל כך כמו מדורות הקודמים‪ ,‬וגם שבכל הוא‪ ,‬לכן ר"ה נקרא יום הזכרון שמחויב כל אחד ואחד‬ ‫‪ I‬שיתחדשו המוחין בתוספת אורה ושמחה‬ ‫‪ .‬כמ"ש בשו"ע אל‬ ‫וא"כ אף כי לא שב עד עתה יש לו עוד תקומה כי שנה נתקרב יותר זמן הגאולה‪ ,‬על כן הוא מתפחד וסובר להתפלל על חבירו"‬ ‫‪" I‬בר"ה באים כל הדברים אל נקודה זו שהיה בשעת שבוודאי עכשיו בשנה זו כבר יתעוררו בנ"י מקול השופר יתפלל אדם יחידי בר"ה ויוה"כ "דהכונה שעיקר תפילת‬ ‫‪ I‬בריאה‪ ,‬וחזרו כולם לקדמותם להתחדש מחדש בבריאה ויעשו את המעט שמבקשים מהם ויתנו לב לשוב לה' ימים נוראים הם בשביל צרכי רבים והיינו דקאמר שלא‬ ‫‪ ,‬ואפשר לתקן עוד הכל בימים וירחם ה' עליהם ויגאלם מני צר‬ ‫וכן כדאי‬ ‫‪ .‬וע"כ "עתה יתפלל בשביל עצמו ביחיד"‬ ‫חדשה"‬ ‫‪ I‬קדושים אלו‪ ,‬ולכן יש להתנהג במדת הכלב ולנבוח אף שהוא עת רצון הוא‪ ,‬חזק ונתחזק להכניע לבנו ולשוב להרבות בדברי שבח אחד על חבירו "הונדערטער‬ ‫שאינו משלו כלום דהיינו שלא הכין א"ע כראוי "וכנודע בתשובה שלמה‪ ,‬כי שערי תשובה היום הם פתוחים‪ ,‬ואתה מלאכים ווארטן ר"ה אז א איד זאל זאגן א שבח אויף‬ ‫‪ I‬מה שכתבו דהחילוק בין הכלב לשאר חיות הוא דארי אנחנו מבקשים כהיום הזה‪ ,‬כי כל עיקר תקון השופר דעם צווייטען‪ ,‬ווייל זיי די מלאכים ווייסען אז הקדוש‬ ‫דורס ואוכל זאב טורף ואוכל וכו' משא"כ הכלב אין כוחו למעלה תלוי בתשובה‪ ,‬והכרח גדול הוא התעוררות הלב ברוך הוא מתאווה לשבחן של ישראל‪ ,‬ניט לתפלתן של‬ ‫‪I‬‬ ‫אלא בנביחה שבפיו גרידא‪ ,‬ולזה צריכין ללמוד ממנו בתשובה כהיום הזה‪ .‬כי אין קול השופר פועל למעלה‪ ,‬אם צדיקים נאר לשבחן של ישראל"‬ ‫‪ I‬דבר זה איך לעבוד את ה' במדת העזות‪ ,‬דכמו שהוא עני לא שעולה הקול בהתעוררות הלב בתשובה‪ .‬ואם לא הוא‬ ‫‪ .‬ובזה נזכה כולנו לשנה טובה ומבורכת כמ"ש המגיד‬ ‫גדול לית עניא מכלבא ואעפי"כ יש לו עזות והוא נובח כנגן המנגן‪ ,‬ואפילו אם יש בידו של אדם חטא מחטאים ז"ל וכן אמרו ז"ל המתפלל בעד חבירו הוא נענה תחילה‬ ‫‪ I‬תמיד בפיו‪ ,‬כמו"כ נקח ממנו לעבוד את השם בבחי' המעכבים את התשובה‪ ,‬כגון שהיה סבה להחטיא את וגם "שבמדה שאדם מודד מודדין לו וכמו הטוב עין שיש‬ ‫עזות דקדושה‪ ,‬דאף אם האדם הוא מלא עונות ופשעים חבירו‪ ,‬בהתעוררות תשובה ביום הזה גורם לפתח לו שערי לבני ישראל בר"ה כך מתראין לפניו לטובה כמ"ש טוב‬ ‫‪.‬‬ ‫‪ I‬עני ורש במצות ומעש"ט ואיך ירים פניו נגד בוראו תשובה‪ .‬כי שערי תשובה פתוחים והתעוררות תשובה עין הוא יבורך"‬ ‫‪ I‬לבקש מלפניו על נפשו‪ .‬ואיך יפתח פיו להתפלל על מעט היום הוא כנגד טרח גדול בזמן אחר‪ .‬ולכן עת‬ ‫גאולת ישראל ועל השכינה הק'‪ ,‬מ"מ צריך ללבוש עוז לחננה ושעת רצון להתחרט חרטה גמורה על כל אשר‬ ‫‪äãòøá åìéâå øîàî‬‬ ‫‪ I‬בנפשו בחי' עזות דקדושה לבוא לפני המלך גם בלבוש נואלנו ואשר חטאנו בכלל ובפרט‪ ,‬ולקבל כל אחד ממנו‬ ‫השמחה תהא וגילו ברעדה‬ ‫שק‪ ,‬וזה נלמד מהכלב שנובח תמיד בפיו אף דלית עניא לשוב מאיזה עוון שבידו‪ .‬ואל יפחת כל אחד ממנו‬ ‫איתא‪" ,‬אמר רבי סימון‬ ‫בירושלמי‬ ‫‪ ,‬וכן אומרין אנו‪" ,‬אזה היום תחילת לשוב מאיזה חטא קל או חמור‪ .‬כי בזה זוכה להיות‬ ‫‪ I‬מני'"‬ ‫כי מי גדול וגו' רבי חנינא ורבי יהושע‬ ‫מעשיך זכרון ליום ראשון‪ ,‬וכמו תחילת בריאת העולם צדיק‪ ,‬בעל תשובה‪ ,‬ומכריע את עצמו ואת כל העולם כתיב‬ ‫‪I‬‬ ‫‪" .‬מורי ורבותי הנה עכשיו הוא עת אומרים איזו אומה כאומה זו שיודעת אופי' של‬ ‫שלא באה ע"י שום התעוררות‪ ,‬שהרי לא הי' מי שיעורר‪ ,‬לכף זכות"‬ ‫‪ I‬ולא הי' נמשך בה משבת הקודמת‪ .‬וזה לימוד לאדם רצון הגדול ביותר‪ ,‬כמ"ש דרשו ה' בהמצאו קראוהו אלוקיה פירוש מנהגיו ודיניו‪ ,‬שמנהגו של עודם אדם‬ ‫אלו עשרה ימים שיש לו דין‪ ,‬לובש שחורים ומתעטף שחורים וכו' לפי‬ ‫שיתחיל לגמרי מחדש כאילו היום נולד ולא תזכרנה בהיותו קרוב‪ ,‬ואמרו חכז"ל‬ ‫‪ .‬ובפרט ביום שבין ר"ה ליוהכ"פ‪ ,‬שבימים אלו שערי רחמים פתוחים שאינו יודע איך יצא דינו‪ ,‬אבל ישראל אינם כן לובשים‬ ‫‪ I‬ראשונות ולא תעלינה על לב"‬ ‫קדוש זה ראש השנה שהוא שונה לגמרי בענין זה והבורא ית' כביכול קרוב אלינו‪ ,‬והיום הוא יום הראשון לבנים ומתעטפים לבינים וכו' ואוכלין ושמחים בראש‬ ‫‪ I‬משאר המועדים "שקדושת ר"ה חלוק בזה משאר מימים האלו והרחמים הם יותר גדולים‪ ,‬וגדול הרעש השנה לפי שיודעין שהקב"ה יעשה להם נס"‪,‬‬ ‫אבל יש לנו לידע כי "אין הענין הזה שישמח‬ ‫המועדים שהוא בא שלא על ידי הכנה‪ ,‬כי כל המועדים בכל העולמות שמצפים שבשנה זו כבר נפעול‬ ‫‪I‬‬ ‫נקבעו בתוך החודש והימים שמראש חודש עד המועד בתקיעותינו ובתפילותינו‪ ,‬נראה שלא להניח לעבור את האדם ויגיל וישליך את רוע מעשיו אחרי גיוו ויבטח‬ ‫‪ I‬המה הכנה להמועד‪ ,‬כי פסח וסוכות בט"ו לחודש‪ ,‬זו השעה בלא כלום ולא נצא ריקם ח"ו‪ .‬והנה עכשיו במקום שיוציא לאור משפטיו‪ ,‬חלילה למאמין כן‪ ,‬אלא‬ ‫ושבועות בז' בו‪ ,‬זולת ר"ה חגו בן יומו וגם ביומו הוא מצוות היום לפנינו‪ ,‬נפיל נא תחינתינו לפניו ית'‪ ,‬ונקבל ודאי יהי' עצב וסר זעף על חטאתיו ויתענה עליהם‬ ‫‪ I‬בכסה‪ ,‬ויש לומר מפני שכן נקבע בר"ה הראשון בשעת עלינו עול מלכותו ית' באמת‪ ,‬ונתפלל לפניו בדמעות מקודם לכן‪ ,‬ויבקש עליהם מלפני אלוקינו יתברך‬ ‫ועל‬ ‫הבריאה בענין ]ויק"ר כט‪ ,‬א[ אדם הראשון שיצא אמיתיות‪" ,‬כי בדמעה אחת אמיתית של יהודי יכולים ויתעלה שהוא מקבל שבים ומוחל וסולח‪,‬‬ ‫אלה העושין אותו ימי משתה ושמחה ואומרין שהם‬ ‫‪ I‬בדימוס ואמר לו הקדוש ברוך הוא אתה סימן לבניך להביא הגאולה"‬ ‫בטוחים בהקב"ה עפ"י המדרש שמביא הטור או"ח‬ ‫לשנה טובה תכתבו‬ ‫‪ I‬וכו'‪ ,‬ואז היה בודאי בלי הכנה כי לא נודע עוד מקודם‬ ‫מנהג ישראל תורה בליל ר"ה לאחל לחבירו לשנה קורא אני עליהם וכסיל בוטח ומתעבר‬ ‫קביעת היום הזה לצאת בדימוס‪ ,‬רק מזה גופא ממה‬ ‫‪ I‬שנולד אז צעקה גדולה בלב אדם הראשון נקבע היום טובה וכו' והוא דבר נשגב כי על ידי הריעות של ישראל דחלילה לעשות כן כמו שאכתוב בסמוך‪ ,‬וגם רוב‬ ‫הזה לדורות גם כן שיוולד ביום זה צעקה בלב נפשות בליל ראש השנה אשר אחד אומר לחבירו גוט יום טוב‪ ,‬פעמים שהן מתשכרין בו ואין פחד אלוקים לנגד עיניו‪,‬‬ ‫‪ I‬ישראל‪ ,‬כי בוודאי שזה עיקר ר"ה שהזמן גורם ולשנה טובה תכתב‪ ,‬עומד הקב"ה מכסא דין ומעלה ואז מדת הפחד הנוהגות ביום זה פוגעת בהם ח"ו‪ ,‬ודינא‬ ‫‪" .‬עס זיינען דאך פאראן שני דמלכותא דינא‪ ,‬ולפי דעתי שזהו פשוטו של ויש נספה‬ ‫‪ I‬להאתערותא דלתתא‪ ,‬כמו שנאמר ]במדבר כט‪ ,‬א[ יום מדת הדין‬ ‫תרועה יהיה לכם‪ ,‬אולם הוא בלא הכנה מדעת האדם מלאכים המלוים את האדם וואס די מלאכים הערן בלא משפט שאינו רוצה לומר שנספה בלא חטא‬ ‫‪ I‬מקודם‪ ,‬רק מה שהשם יתברך שולח בעצם היום הזה וואס יעדערער זאגט צום צווייטן ר"ה ביינאכט נאך חלילה‪ ,‬אבל נספה הוא על שאינו נותן על הלב כי יום‬ ‫צעקה בלב כל פרט נפש ישראל להתעורר להקדושה" תפלת ערבית לשנה טובה תכתב ותחתם מיט די משפט הוא שאלמלא היה נותן זה אל לבו היה חסד אל‬ ‫‪I‬‬ ‫אבל אף גם זאת כי‬ ‫‪ .‬ובכן אף שאינו מרגיש כלום ואף שיודע ריינקייט פון הארצן‪ ,‬איז נאכדעם זיינען די מלאכים יסובבנו"‬ ‫בעצמו מך ערכו בעבוהשי"ת בל ישים זאת אל לבו כי עולה למעלה און זיינען מליצי יושר אויף אויסצודינגען הוא יום קדוש יומא דדינא מ"מ "אי אפשר לנו לומר‬ ‫‪I‬‬ ‫בתפילתינו שאין אנחנו זכאין לטובה מן הקב"ה רק‬ ‫זהו "דרכי של היצה"ר להעציב ולהשפיל את האדם און אויסצובעטן א שנה טובה ומתוקה"‬ ‫‪ .‬ובכן בל תמעיט מלברך שום אחד מישראל שאנו מתפללין על צד החסד ומתנת חנם‪ ,‬כי אסור לנו‬ ‫‪ I‬אפי' בימים הנוראים באמרו איך יערב לבך להרים ראש‬ ‫ולמללא מילו קדם מלכא עילאה‪ ,‬הלא אינך מרגיש ותרבה בברכות עד אין שיעור "כי בכל פעם שישראל ליתן פתחון פה לשטן‪ ,‬שאין לנו שום זכות אצל הקב"ה‬ ‫‪ I‬שום הארה והתעוררות דקדושה‪ ,‬וכוונתו כי בנפילה אחד אומר לחבירו "כתיבה וחתימה טובה"‪ ,‬נברא "מליץ ומבקשין אנו רק מצד החסד‪ ,‬כי אז יקטרג עלינו השטן‬ ‫‪ .‬לכן יקח האדם ב' הענינים‬ ‫ניחא ליה דליקניה‪ ,‬אין לך ליפול מכל אלו‪ ,‬כי נשמתא יושר" בשבילו ובשביל חבירו‪ .‬והוא דבר נורא מאד‪ ,‬הלא יותר"‬ ‫‪ I‬דישראל נחצבת מתחת כסא כבודו רק שע"י החטאים כל תקותינו בימים האלו הוא שהקב"ה ישפוט אותנו ביום קדוש זה "שיהא אדם ממוצע בין השמחה ובין‬ ‫האהבה נסתרת וצריך כאו"א להביאה מההעולם אל לטובה‪ .‬ואיך אפשר לזכות לזה‪ ,‬הוא על ידי האהבה הדאגה‪ ,‬דהיינו שיהא שרוי קצת בדאגה ובצער ויהי' ג"כ‬ ‫‪I‬‬ ‫)מגן אברהם טריסק(‬

‫)ישמח ישראל(‬

‫)מגן אברהם(‬

‫)מלאכי ג‪ ,‬טז(‬

‫)עטרת ישראל(‬

‫)תפארת שלמה(‬

‫)דברי יואל(‬

‫)אמרי נועם(‬

‫)מראה יחזקאל(‬

‫)הרה"ק מהר"ש מליובאביטש‬

‫זי"ע(‬

‫)שפ"א בשם החי' הרי"מ(‬

‫)ר"ה פ"א ה"ג(‬

‫)דברי יואל(‬

‫)דברים ד‪ ,‬ז(‬

‫)פלא יועץ(‬

‫)ר"ה דף יח(‬

‫)שם משמואל(‬

‫)מובא בטור‬

‫סי' תקפ"א(‬

‫)סדר היום(‬

‫)דברי יואל(‬

‫)משלי יד‪ ,‬טו(‬

‫)הרה"ק מלובלין(‬

‫)ספר החיים אחי המהר"ל זי"ע(‬

‫)תורת אמת(‬

‫)הרה"ק בעל צמח‬

‫צדק ז"ק(‬

‫)קהלת יעקב מהרש"ק(‬

‫‪ K‬ממעיינות התאחדותנו ‪YYYYYYYYYYk‬‬ ‫‪J‬‬

‫ד‬

‫‪I‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪I‬‬

‫‪ KYYYYYYYYYYYY‬ראש השנה תש"ע ‪k‬‬ ‫‪J‬‬

‫‪IJIJIJIJIJIJIJIJIJIJIJIJIJI I I I I I I I I I I IJIJIJIJIJI I I I I‬‬ ‫‪ I‬בטוח בהקב"ה‪" ,‬וכל מי שעומד בדאגה ובצער בימים אלו ועצבות שיהיה היראה שלו בעצבות חס ושלום ולכן על וע"ז בא כמתרץ יגל יעקב ישמח ישראל‪ ,‬וע"י זה‬ ‫‪.‬‬ ‫הקב"ה עושה לנו נס ומהפכו לטובה ומוחל לו כל זה מורה הצירוף ובי"ה שבחודש תשרי שהוא לשון השמחה יותן ישועת ישראל"‬ ‫‪ .‬כי אף "שהיום הנכבד הזה הוא שמחה שעם כל זה צריך להיות היראה והחדוה בשמחה‬ ‫‪ I‬עוונותיו"‬ ‫מלכיות כדי שתמליכונו עליכם‬ ‫קיומו של עולם‪ ,‬ולכן ראוי לעשות אותו יום טוב ולהיותו בבחינת וגילו ברעדה שיבטח בהשי"ת שיהיה נפקד‬ ‫והמברח ומנוס אליו תהא באופן קבלת עול‬ ‫‪ I‬במנין מועדי קודש‪ ,‬כי הוא מחסדי האל על ברואיו‪ ,‬שלא לחיים ואך באופן שישוב בתשובה שלימה"‬ ‫מלכות שמים "דהנה בר"ה העיקר להמליך הבוית"ש‬ ‫‪ I‬יחשבו עוונות ויהי' מקום לכפרה‪ ,‬ואולם מהיותו יום "דודאי בעי אינוש לכוף דעתיה ולעמוד בהכנעה כעבד דאז אין לחשוב בחטאים רק דצריכים להיעשות עצמו‬ ‫וגם באופן‬ ‫מועד לדין כל חי‪ ,‬ראוי לעמוד בו ביראה ופחד יותר מכל לפני קונו ובלב נשבר ונדכה והיינו תוך פנימיות לבבו כקטן שנולד ולהמליך הבוית"ש‬ ‫‪ I‬שאר מועדי השנה"‬ ‫‪ ,‬ואז "אחר שיעשה אבל מבחוץ לא יהא ניכר שום עצבות‪ ,‬ויהיה בטוח בה' זה תהא נשמעת גם הוידוי שע"כ אמר הקב"ה המליכוני‬ ‫שיצא‬ ‫לו‬ ‫שמובטח‬ ‫כמו‬ ‫מעשה‬ ‫יעשה‬ ‫מעשה הראוי לו‪,‬‬ ‫"‬ ‫שמים‬ ‫ות‬ ‫מלכ‬ ‫עול‬ ‫מהיום‬ ‫עליו‬ ‫שמקבל‬ ‫י‬ ‫"‬ ‫ע‬ ‫זכאי‬ ‫שיצא‬ ‫עליכם ובאמת הוא דבר תימה מה ענין להמליכו היום‬ ‫‪ I‬משפטו לאור וילבש לבינים ויעשה כל מעשה המראה‬ ‫"כי יום ראש השנה הגם כי הוא יום נורא מיומים והקב"ה מלך עולם ועד‪ ,‬אלא דמורה כאלו עד‬ ‫‪ I‬לבני אדם שמחה וששון‪ ,‬אבל סוף סוף צריך שלבו יהי' יום דין ומשפט על כל יצירי תבל מכל מקום אינו יום עתה מרדנו במלכותו ית"ש היינו המליכוני עדי שעי"ז‬ ‫נכנע נשבר ונדכה בתשובתו הגדולה מחכה ומקוה רחמיו עצבון‪ ,‬ואדרבה דווקא בחדות לב של תשובה ואהבה יעלה זכרונכם לפני לטובה זכרונכם דייקא בזכרון ולא‬ ‫‪ I‬שמים כי רבים הם"‬ ‫‪ ,‬וזהו עיקר העבודה ביום‬ ‫וזה מה שאנחנו אומרים ודביקות ובכיה של שמחה הטיבו נגן בתרועה בשמך בדבור ווידוי פה"‬ ‫שהגם‬ ‫‪,‬‬ ‫[‬ ‫'‬ ‫וכו‬ ‫]‬ ‫הפנים‬ ‫בושת‬ ‫ולנו‬ ‫הצדקה‬ ‫בהסליחות לך ה'‬ ‫יזכר‬ ‫לא‬ ‫ושברון‬ ‫עצבות‬ ‫אבל‬ ‫"‬ ‫בכיה‬ ‫"‬ ‫ת‬ ‫"‬ ‫ר‬ ‫היום‬ ‫כל‬ ‫יגילון‬ ‫ראש השנה להמליך עלינו ועל כל העולם כולו קוב"ה‬ ‫‪ I‬שהבורא ברוך הוא עושה צדקה וחסד עם בני ישראל ולא יפקד כי הוא מסיטרא דקליפה וסטרא דדינא ואין ושכינתיה שבר"ה "מתאספין כל העולמות וכל‬ ‫‪.‬‬ ‫וזורק ומשליך מאתם כל הקליפות והחיצוניות עד שנעשו לעורר הדין ביום ההוא"‬ ‫הברואים להמליך את השי"ת וממתינים על ישראל‬ ‫‪ I‬כבריה חדשה עם כל זה צריך להיות להאדם בושת‬ ‫ומה גם שהקבלת‬ ‫הפחד בר"ה בבחינת מברך ומנוס אליו‬ ‫שיסכימו עמהם בדבר"‬ ‫‪ I‬הפנים‪ ,‬כי ידע אינש בנפשו כל מה שחטא ופגם ונתרחק‬ ‫וזה ענין פחד ומורא של ראש השנה משולב עומ"ש בימי ר"ה תהי' לנו לעזר לקבל עול מלכותו‬ ‫על‬ ‫מאור פניו יתברך‪ ,‬על כן צריך ליבוש מלפניו יתברך‬ ‫ומשובץ עם בטחון בבורא יתברך שמו‪ ,‬והוא שמחמת יתברך בכל ימות השנה כי "לא רבים יחכמו לקבל‬ ‫‪.‬‬ ‫‪ I‬כל מה שפגם כל השנה‬ ‫רוב פחד ורעדה אנו בורחים אל הקב"ה וסומכים על עומ"ש שלימה‪ ,‬וליחד כל מחשבותם לאמיתות‬ ‫יתחזק בשמחה ויעשה תשובה‬ ‫רחמיו‪ ,‬וכלשון רבי שלמה אבן גבירול זצ"ל בפיוט כתר מציאותו ומלכותו כי שאור שבעיסה מעכב ועונוותניו‬ ‫‪I‬‬ ‫אבל בכל אלה בל יפול רוחו בקרבו כ"א יתחזק מלכות‪" ,‬אלוקי אם עוני מנשוא גדול‪ ,‬וכו'‪ ,‬אם לא מבדילין בינינו לבין אלוקינו‪ ,‬והעצה לבוא לידי מדה זו‬ ‫‪ I‬בעבודת היום כי זהו דרכו של "היצה"ר בא אל האדם אוחיל לרחמיך מי יחוס עלי חוץ ממך‪ ,‬לכן אם תבקש הוא להכין עצמינו להמליך אלקינו באהבה עזה ובכל לב‬ ‫לבטלו מעבודת השי"ת ואין לו במה לבטלו‪ ,‬אז מזכיר לעווני אברח ממך אליך‪ ,‬ואתכסה מחמתך בצלך"‪ ,‬עכ"ל‪ ,‬ונפש בשני ימי ר"ה‪ ,‬ועל ידי זה יוסיף אומץ ליחד‬ ‫‪ I‬לו מעשיו הרעים שעשה‪ ,‬באמרו איך אתה באת להתפלל וכן הוא בלשון הרמב"ם "לפי שהם ימי עבודה והכנעה אלקינו בעת אמרו שמע ישראל כל השנה שיוכל לקבל‬ ‫עליו עול מלכות שמים בקדושה על ידי המשכת‬ ‫ולעבוד לפני בוראיך ואיך לא תבוש מפניו לדבר דבר‪ ,‬ופחד ומורא‪ ,‬מ"ה‪ ,‬ויראה ממנו ומברח ומנוס אליו"‬ ‫‪ .‬ובאופן זה‬ ‫‪ I‬זכור נא לימים ראשונים הרבה פעמים עשית כך וכך‪,‬‬ ‫‪" .‬ע"כ ידידיי התחזקו והתחזקו‪ .‬כי הקדושה שהוא מושך עליו בר"ה‬ ‫‪ I‬והסכלת עשו‪ ,‬ועתה מדמה את עצמך כצדיק ובזה חדוותא אתער חדוותא וחדות ה' היא מעוזכם‪ ,‬רבינו שנמליך עלינו קוב"ה עי"ז יש לנו הבטחה מהקב"ה‬ ‫אמר הקב"ה‬ ‫מבטלו מעבודתו‪ ,‬ובזה רומז לנו התנא שלא תאבה לו הקדוש מלעכוויץ זי"ע בכל ר"ה היה מרגלא זאת בפיו שיצא דיננו לטובה וכמ"ש בגמרא‬ ‫‪ I‬ולא תשמע אליו ולא ירך לבבך כלל בזה‪ ,‬ובפרט בימים הקדוש חדוות ה' הוא ר"ל שמחה וגודל נחת רוח לפני המליכוני עליכם כדי שיעלה זכרוניכם לפנינו לטובה כי‬ ‫נוראים‪ ,‬כי כמו שג' ספרים נפתחים למעלה‪ ,‬כמו כן ג' השי"ת הוא‪ ,‬מה שאתם חושבים ומאמינים בחסד יום הקדוש הזה ר"ה הוא יום גינוסין דמלכא קוב"ה וכן‬ ‫"הוא יום גנוסין לכל עולם כולו‪ .‬אך זה לעומת זה הוא‬ ‫‪ I‬ספרים נפתחים בלב האדם עצמו‪ ,‬כי כמו שהיצה"ר השי"ת אשר הוא מעוזנו וזהו היא מעוזכם‬ ‫מזכיר מעשיו למעלה מביא מורך בלבבו ומכניע לבבו‬ ‫ובזה ישים מחשבתו ויעמיק בגודל רחמנות יום חרדת הדין ותחלה לימי התשובה‪ ,‬ואם לא עכשיו‬ ‫‪I‬‬ ‫ומבלבל מחשבתו ואין לו פה להשיב‪ ,‬אך האדם לא קוב"ה לחתור אחר רחמיו העצומים והנפלאים לאין אימתי‪ ,‬וראוי לבכות ולהתפלל ולבקש רחמים‬ ‫‪ I‬ישים זאת אל לבו רק בבוא לו זאת תיכף יהרהר תכלית‪ ,‬וכפי שמעמיק יותר ימשיך על עצמו רחמים ותחנונים‪ .‬אך אמור אומרים עם ה' אלו‪ ,‬אנחנו נשליך‬ ‫בתשובה לפניו יתברך כי הוא בוחן לבות וכליות‪ ,‬ויקבל נפלאים עמוקים‪ ,‬ואם יוסיף עוד להעמיק יותר אחרי נפשינו מנגד שלא להתעצב ביום חדות ה' אלקי ישראל‬ ‫‪ I‬עליו שלא לעשות עוד כדבר הזה‪ ,‬ויעמוד על מעמדו רחמיו ית' כפי מה שמוסיף להעמיק במחשבתו רחמי ויום גנוסין שלו ונשמח עמו ויעבור עלינו מה‪ .‬ואמנם זה‬ ‫ויזרז עצמו מאד מאד לבל יפול ממחשבתו‪ ,‬ולא ידאג הבורא יתברך שמו כן ממשיך ע"ע רחמים עמוקים יותר הוא גופיה גורם רחמים יותר מכמה תעניות‪ ,‬בראות‬ ‫‪ I‬על הראשונות כלל‪ ,‬כי אם בשובו מדרכו בתשובה ויותר‪ ,‬כי עיקר המשכתינו מלמעלה היא ע"י המחשבה הקב"ה שהם אינם חסים על בקשת חייהם מפני כבודו‬ ‫שלימה ובלב שלם לפניו יתברך‪ ,‬כי הוא יודע מחשבות כו'‪ .‬והאיש שחטא ואח"כ מתעורר עצמו לעשות תשובה ית"ש‪ .‬והיינו המליכוני עליכם ביום תחלת מלכות כדי‬ ‫‪I‬‬ ‫אדם וסר וענו וחטאתו יכופר‪ ,‬ולא יהי' עוד פתחון פה שלימה ולהתקרב אל הבורא ית"ש‪ ,‬אמנם מחמת שהוא שיעלה זכרוניכם ע"י זה לפני לטובה‪ .‬והיינו אל תעצבו‬ ‫‪ ,‬כי כן נוהג הקב"ה‬ ‫‪ I‬להיצה"ר להסטין עליו ולבטל מעבודתו "שמאוד יש ביישן מופלג הוא בוש לגשת אל הבורא ב"ה לבקש כי חדות ה' היא גורם מעוזכם‬ ‫לזהר במחשבתו בימים אלו שלא יפול ושלא ידאג על תפלה ותחנונים מהבורא ב"ה‪ ,‬בחשבו איך אשא פנים "כשבא לשפוט בר"ה את עמו ישראל ואנו מקבלים‬ ‫‪ I‬הראשונות וכאשר "כבר ידוע דברי אדונינו מו"ר הגאון לבקש תחנונים מאת השי"ת ואני חטאתי חטאים עלינו עול מלכותו יתברך שמו ואנו רוצים להיות לו‬ ‫‪ ,‬ואף שצריכין‬ ‫מהרד"ב זצ"ל כי הכתיבה לחיים בספר‪ ,‬פירושו עצומים כ"כ וכו'‪ ,‬יש עצה לזו שיעמיק במחשבתו אחר לעבדים אין שום קטרוג עלינו"‬ ‫‪ I‬החקוקה במחשבתו של אדם‪ ,‬כי הרשע בזוכרו את רחמיו העמוקים לאמר הן אמת שחטאתי נגדך ובוש להרבות בתפילה ובתשובה כי אם לבו רחוף ושבור‬ ‫‪ I‬עוונותיו ונפחד ונרעד ואין לבו ברשותו לשוב אל ה'‪ ,‬אני מאוד לגשת אליך‪ ,‬אמנם על מדת טובך נשענתי בקרבו‪ ,‬בכ"ז צהלתו בפניו משמחת מה טוב חלקנו‪.‬‬ ‫הרי זה נכתב לאלתר למיתה‪ ,‬סימן לדבר המחשבות לבקש מלפניך סליחה‪ ,‬ואי משום שחטאתי נגדך הלא חלקי ה' אמרה נפשי‪ .‬ואשר בחר בנו‪ ,‬ומורי זצ"ל‬ ‫מקאברין אמר עם שמחת עלינו לשבח לאדון הכל‬ ‫‪ I‬המבלבלות אותו ומפיגין את לבו באימת מות‪ ,‬משא"כ אתה טוב מאוד ]ורב חסד ונאה לרס לסלוח‬ ‫הצדיקים הגם שהם זוחלים ורועדים מאימת השי"ת‪ ,‬הם‬ ‫[‪ ,‬ולטובך אין קץ ותכלית‪ ,‬ואפילו אם הייתי שלא עשנו כגויי הארצות‪ ,‬עם זה הפיל יהושע כל‬ ‫‪ I‬בוטחים בישועתו וחסדו‪ ,‬ומתחזקים לשוב אל ה'‪ ,‬והם חוטא אלף פעמים יותר ממה שחטאתי נגדך ג"כ מדת השבע חומות המבדילים את יריחו ביראת ה'‬ ‫‪" .‬ועלינו לשבח לאדון הכל ולהמליך אותו‬ ‫נכתבים לאלתר לחיים‪ ,‬וחקוק במחשבתם הכתובה טובך‪ ,‬הבב"ת מספיק שתקבלינו בתשובה וכ'‪ ,‬כי בלתי‬ ‫‪I‬‬ ‫לטובה‪ ,‬והגם שבאים לו איזה הרהורים המזכירים לו זה אין שום עצה אחרת נגדו מחמת בושה העצומה עלינו ועל העולם כולו‪ ,‬ולחון מלפניו שיגלה מלכותו על‬ ‫‪ I‬עונותיו‪ ,‬אשר הם רומזים אל הקטרוג למעלה‪ ,‬מכל שלו‪ ,‬ונמצא כפי גודל חתירתו במחשבתו אחר רחמיו העולם כולו‪ ,‬ועל ידי התפלות והרוממות שאנו מתפללין‬ ‫מקום הם מסיחים דעתם אל גודל התשובה ועזיבת ית' העמוקים כן ימשיך על עצמו רחמים עמוקים"‪,‬‬ ‫ומרוממים וממליכים אותו אנו מוסיפים יתר שאת ויתר‬ ‫‪ I‬החטא מהיום והלאה‪ ,‬ובקבלת עומ"ש‪ ,‬ולבטוח בחסדו‬ ‫‪ .‬ואדרבה ע"י תשובה ובטחון בה' עוד יותר עז בתענוגו ושעשועו ית'‪ .‬ולאשר שהמלך פניו צהובות‬ ‫הגדול ומכוונים שם ע"ב המורה על חסד הבורא ית"ש‪ ,‬מקובלת ומרוצה "כי הנה בימים הקדושים ישלח ביום הגלות מלכותו הוא יום גנוסיא של מלכים ומחלק‬ ‫"בראש השנה צריכים מקדש עזרו לעורר לב כל ישראל לתשובה‪ ,‬וא"כ אפסני' לכל עבדיו כנאה למלך ביום רוממות‪ .‬וכאשר‬ ‫‪ I‬עכ"ל"‬ ‫‪ I‬להיות חכם שיחשוב רק מחשבות טובות שייטב השי"ת בתשובה כזה יש לבעל דין לחלוק ולומר כי לא עשו אנו עושים את עצמינו כלי מוכן לקבל שפעו הק'‬ ‫תשובה רק ע"י התעוררות שלך ולא עינה מלבם‪ ,‬אמנם בהתעוררותינו ע"י שאנו ממליכים אותו‪ ,‬ואז כאשר הוא‬ ‫עמנו‪ ,‬וצריכין להיות שמח בראש השנה"‬ ‫‪" I‬שהגם שר"ה הוא יומא דדינא ומי לא יחרד אז מאימת משום כן מצוה לשמוח בבוא ימים אלו במצות עשה של יתברך ימצא אותנו כלי מוכן לקבל שפעו הקדוש אז‬ ‫הדין כי אז נפקד כל אחד ואחד מי לחיים ומי למות‪ ,‬תשובה‪ ,‬ומשמחת לבנו ניכר כי שמחים אנחנו לקראת הוא משפיע לנו ולכל העולם שפע חיים טובה ברכה‬ ‫‪ I‬ונופל אימה ורעדה על האדם שלא יפקד חס ושלום הן בואו‪ ,‬ורוצים אנחנו לשוב ולחדול מעושק ידינו‪ .‬וזהו מי חכמה וכל הטובות‪ ,‬וזהו שעשועו ותענוגו האמיתי‪,‬‬ ‫לבחינות מיתה ברוחניות‪ ,‬והן לבחינות מיתה בגשמיות יתן מציון ישועת ישראל‪ ,‬פי' איך אפשר שיותן ישועת וכאשר אנו מקבלים אז השפע מתחדש תמיד להשפיע‬ ‫‪I‬‬ ‫‪.‬‬ ‫רח"ל ויוכל האדם חלילה וחלילה ליפול למרה שחורה ישראל‪ ,‬בשוב ה' שבות עמו‪ ,‬והם אינם שבים מעצמם‪ ,‬עוד יותר ויותר בריוח בתמידות"‬ ‫‪I‬‬ ‫)חת"ס(‬

‫)ספר החיים(‬

‫)מגן אברהם(‬

‫)דברי יחזקאל(‬

‫)חינוך מצוה שי"א(‬

‫)ייטב לב נצבים(‬

‫)סדר היום(‬

‫)חת"ס דרשות(‬

‫)חת"ס דרשות(‬

‫)מנחם ציון(‬

‫)מגן אברהם(‬

‫)פי'‬

‫המשניות ר"ה פ"ד(‬

‫)מאור ושמש(‬ ‫)ר"ה טז‪(.‬‬

‫)יסוד העבודה‬

‫מכתב ו'(‬

‫)חת"ס(‬

‫)זרע קודש(‬

‫)עי' רש"י‬

‫תהלים כה(‬

‫)יסוד‬

‫העבודה שם(‬

‫)עמוד‬

‫העבודה(‬

‫)עבודת ישראל אבות – נצבים(‬

‫)שיחות הר"ן(‬

‫)קדושת‬

‫‪ K‬ממעיינות התאחדותנו ‪YYYYYYYYYYk‬‬ ‫‪J‬‬

‫ה‬

‫לוי(‬

‫‪I‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪I‬‬

‫‪ KYYYYYYYYYYYY‬ראש השנה תש"ע ‪k‬‬ ‫‪J‬‬

IJI ‫ ו‬JIJIJIJIJIJIJIJIJIJIJIJI I I I I I I I I I I IJIJIJIJI I I I I I I I I I I I I I I I I I I I I I I I I I I I I I I I I I I I I I I I I I I I I I I I I I I I I I I I I I I I I I I I I I I I I I I I I I I I I I I I I I I I k ‫ ראש השנה תש"ע‬KYYYYYYYYYYYY J

‫ו‬

YYYYYYYYYYk ‫ ממעיינות התאחדותנו‬K J

‫‪IJIJIJIJIJIJIJIJIJIJIJIJIJI I I I I I I I I I I IJIJIJIJIJI I I I I‬‬ ‫‪,íëéäìà 'ä éðôì íëìåë íåéä íéáöð íúà‬‬ ‫הרמז בזה כי השליח ציבור אשר צריך להתפלל‬ ‫‪I‬‬ ‫ופירש"י למה נסמכה פרשת אתם נצבים לקללות‪,‬‬ ‫ולעורר רחמים על בני ישראל‪ ,‬דעתיה אכוליה עלמא‪,‬‬ ‫‪I‬‬ ‫על הקב"ה רבון כל העולמים‪ ,‬שהוא שומע תפלת כל‬ ‫לפי ששמעו ישראל מאה קללות חסר שתים‪ ,‬הוריקו‬ ‫פה‪ ,‬ובכל עת ובכל זמן יכולים לפנות אליו יתברך‪.‬‬ ‫‪ I‬פניהם ואמרו מי יוכל לעמוד באלו‪ ,‬התחיל משה‬ ‫‪ ïëáå‬בהתקרב ובא יום ראש השנה‪ ,‬ובהאי שתא‬ ‫‪ I‬לפייסם אתם נצבים היום כולכם לפני ה' אלהיכם‬ ‫משה‪ .‬מכ"ק מרן אדמו"ר שליט"א‬ ‫ראש השנה חל בשבת ואינם תוקעים בשופר‪ ,‬אכן‬ ‫ויש להבין מה שפייסם משה רבינו כאן‪ ,‬וכי בא‬ ‫זכרון תרועה יש‪ ,‬ואימה ופחד אחזתנו בהעלות על‬ ‫יפחדו‬ ‫‪ I‬רבינו להקל בעיניהם ענין התוכחה לבל‬ ‫‪÷"ôì è"ñùú úðù é"åöð úùøô â"ñ‬‬ ‫לבנו כי מלפנים זאת בישראל היו ידידי המלך‪ ,‬והיה‬ ‫‪ I‬מאימת הדין‪ ,‬והלא אמרו חז"ל )בבא קמא נ‪ (.‬כל‬ ‫נתפרסם ע"י ועד להוצאת ספרי כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א‬ ‫מי שיתפלל בעד בני ישראל‪ ,‬ובבא הימים הקדושים‬ ‫האומר הקב"ה וותרן יוותרו חייו‪ ,‬כי הוא שופט אמת‬ ‫היו צדיקי אמת אשר היו שליחי ציבור בעד כל בני‬ ‫‪ I‬ודיין את כל העולם בדין ומשפט‪ ,‬ובוודאי היה בזה‬ ‫אבל את ה' אלקינו לא אבדנו‪ ,‬ה' אלקינו הוא חי‬ ‫ישראל‪ ,‬תקעו בשופר ושפכו שיח לבבם לפני השי"ת‪,‬‬ ‫‪ I‬איזה כוונה מה שפייסם משה רבינו‪.‬‬ ‫וקיים‪ ,‬והוא נשאר עמנו לעולם‪ ,‬ולפניו ורק לפניו‬ ‫ובעוה"ר בימינו אלה המצב קשה מאד‪ ,‬אין מי‬ ‫‪ øàáúéå‬על פי מה שהביא כ"ק מרן דו"ז‬ ‫‪I‬‬ ‫זללה"ה בדברי יואל )ליל יום כיפור עמוד שכט(‬ ‫נוכל עוד לבא ולבקש על נפשינו‪ .‬וזה שאמר הכתוב‬ ‫שיתפלל ויאמר דיבור טוב בעדינו‪ ,‬אין מי שיעורר‬ ‫רחמים בעדינו ביום קדוש כזה‪ ,‬אך בזה אנו מתחזקים‬ ‫‪ I‬משל למלך גדול שבניו חטאו לפניו ופגמו בכבודו‪,‬‬ ‫כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל‬ ‫דאע"פ שאבדנו הכל‪ ,‬את הבורא יתברך לא אבדנו‪ ,‬כי‬ ‫וכעס המלך עליהם וגירשם מפלטין שלו‪ ,‬וצוה‬ ‫חטאתיכם‪ ,‬ובדורות הקודמים היה זה על ידי עבודת‬ ‫‪I‬‬ ‫אתה הוא מלך אל חי וקים‪ ,‬וכדאיתא במדרש )שמו"ר‬ ‫להוליכם למקום רחוק מביתו עד אשר ישובו‬ ‫הכהנים בביהמ"ק‪ ,‬ועל ידי התפלות של הצדיקים‬ ‫אמיתיים שהיו מכפרים בעדינו‪ ,‬אמנם כעת נטל‬ ‫פ"א ס"ח( וימת יוסף וכל אחיו וכל הדור ההוא‪ ,‬אף‬ ‫‪ I‬מדרכיהם הרעים‪ ,‬אמנם המלך האב הרחמן ריחם על‬ ‫מאתנו כל אלה‪ ,‬ומוכרחין אנו בעצמינו לבא להטהר‬ ‫על פי שהם מתו‪ ,‬אלהיהם לא מת‪ .‬ובזה אנו מתחזקים‬ ‫‪ I‬בניו כרחם אב על בניו‪ ,‬ושלח עמהם כמה מיועציו‬ ‫לפניו ית"ש‪ ,‬וזה שאמר לפני ה' תטהרו‪ ,‬שאתם‬ ‫בדרא בתראה הדין‪.‬‬ ‫וידידיו למען ישימו עינם לטובה על בניו וישגיחו‬ ‫‪ ùéå‬לומר רמז עה"פ )ישעיה יח ג( וכתקוע‬ ‫‪ I‬עליהם‪ ,‬ומובן מאליו אשר בכל עת שהיו הבנים‬ ‫בעצמכם תבואו לפני המלך בעיצמו לבקש מלפניו‬ ‫שופר תשמעו‪ ,‬וכתב בבני יששכר )תשרי מאמר ג‬ ‫‪ I‬צריכים לדבר מה‪ ,‬היו יועצי המלך ממליצים בעדם‬ ‫סליחה ומחילה ולהטהר לפניו ית"ש‪ ,‬עכדה"ק‪.‬‬ ‫אות ב( הנה שמ"ע ישרא"ל אח"ד בגימטריא‬ ‫לטובה לפני אביהם המלך‪ ,‬והיה המלך נותן להם את‬ ‫‪ äæáå‬יתבאר דברי רשיז"ל כששמעו ישראל צ"ח‬ ‫קללות הוריקו פניהם‪ ,‬כי בתוך התוכחות כתיב )לעיל‬ ‫תתקס"ד שופ"ר במלואו‪ ,‬וזה שאמר כתקוע שופר‬ ‫‪ I‬מבוקשיהם ולא היה חסר להם דבר‪ ,‬אמנם דא עקא‬ ‫כח נט( והפלא ה' את מכתך‪ ,‬ודרשו חז"ל זו מיתת‬ ‫תשמע"ו‪ ,‬תכוונו יחוד שמע‪ ,‬עי"ש‪ .‬ולפי דרכו בקודש‬ ‫‪ I‬אשר בראותם שאין להם שום מחסור גם בהיותם‬ ‫יש לפרש וכתקוע שופר‪ ,‬דבשעה שניגשים לקיים‬ ‫צדיקים‪ .‬ועל כן כאשר שמעו ישראל שיבא זמן אשר‬ ‫רחוק מבית אביהם‪ ,‬לא נתנו לב לשוב מדרכיהם‬ ‫‪I‬‬ ‫מצות תקיעת שופר‪ ,‬וצריכים להתחזק בדור שפל‬ ‫הרעים כי לא הרגישו שום מחסור בהיותם מתנודדים‬ ‫הקב"ה יקח אליו את היועצים וידידי המלך אשר‬ ‫כאשר אין לנו צדיקים אשר יפעלו טוב בעדינו‪,‬‬ ‫‪ I‬מעל שלחן אביהם‪ ,‬אבל אביהם המלך הלא רצה‬ ‫התפללו תמיד בעד בני ישראל ופעלו ישועות בקרב‬ ‫תשמע"ו‪ ,‬יכוונו יחוד שמע‪ ,‬שהקב"ה הוא אחד יחיד‬ ‫שישובו מדרכיהם הרעים‪ ,‬ועל כן לקח מהם את‬ ‫הארץ‪ ,‬הוריקו פניהם ואמרו מי יוכל לעמו"ד בכל‬ ‫‪I‬‬ ‫אלו‪ ,‬ע"ד שאמרו חז"ל )ברכות ו‪ (.‬אין עמידה אלא‬ ‫ומיוחד‪ ,‬היה הוה ויהיה‪ ,‬ואע"פ שמתו כל הצדיקים‬ ‫יועציו והחזירם לפלטין שלו בית המלכות‪ ,‬ונשארו‬ ‫תפלה‪ .‬כי מי יעמוד ויתפלל תפלה אמיתית לפני‬ ‫אלהיהם של אלו לא מת‪ ,‬ויש לנו בורא אחד שנמצא‬ ‫‪ I‬הבנים בעירום ובחוסר כל‪ ,‬כי לא היה להם עוד מי‬ ‫אתנו‪ ,‬וכולכם שוים לפני לבא אליו יתברך ולפעול כל‬ ‫השי"ת‪ ,‬ומי יעורר רחמים בעד בני ישראל‪ ,‬מי יתקע‬ ‫‪ I‬שידאג בעבורם להשלים מחסוריהם‪ ,‬ובראותם את‬ ‫טוב‪.‬‬ ‫מצבם המר כי אין להם על מי לסמוך‪ ,‬כי יועצי המלך‬ ‫בשופר לפני בני ישראל‪ ,‬מי יערבב השטן‪ ,‬מי יפעול‬ ‫‪ ïëúéå‬לומר רמז בפזמון שאומרים בסליחות‬ ‫‪ I‬אינם עוד אתם‪ ,‬אז התקבצו כולם יחד והחליטו שאין‬ ‫ישועות‪ ,‬הנה ימים הקדושים מתקרבים ובאים‪ ,‬כי כל‬ ‫לבב דוי וכל ראש לחלי‪ ,‬לבבות נשברות של בני‬ ‫ליום ראשון‪ ,‬במוצאי מנוחה קדמנוך תחלה‪ ,‬דהנה‬ ‫‪ I‬להם מה לעשות אלא שיפנו הם עצמן לאביהם‬ ‫ישראל מצפים לישועה‪ ,‬ומי ישפיע לבני ישראל‬ ‫ביום שב"ק זוכה כל אחד מישראל להשראת‬ ‫המלך‪ ,‬ולבקש ממנו מחילה וסליחה וכפרה‪ ,‬ובודאי‬ ‫השפעות טובות‪ .‬התחיל משה לפייסם לחזק לבבות‬ ‫השכינה‪ ,‬וכמו שאמרו חז"ל )זוה"ק קרח דף קעט‪(:‬‬ ‫‪ I‬ירחם עליהם וישיבם לביתם‪.‬‬ ‫בני ישראל‪ ,‬ואמר אתם נצבים היום כולכם לפני ה'‬ ‫מעולם לא זזה שכינה מישראל אפילו בשבת של‬ ‫‪ øîàå‬מרן דו"ז זללה"ה‪ ,‬הנמשל מובן כי בני‬ ‫‪I‬‬ ‫חול‪ ,‬ועל כן כל אחד מישראל השומר שבת כהלכתו‬ ‫ישראל היו ברום המעלה‪ ,‬ומפני חטאינו גלינו‬ ‫אלהיכם‪ ,‬דאע"פ שאבדנו כל הצדיקים‪ ,‬מכל מקום‬ ‫‪I‬‬ ‫זוכה להגיע להקב"ה בעצמו ולבקש מלפניו בקשתו‪.‬‬ ‫מארצינו‪ ,‬אבל תמיד היו לנו ידידי המלך צדיקים‬ ‫נצבים אנחנו לפני ה' אלהיכם‪ ,‬את הכל אבדנו‪ ,‬אבל‬ ‫ולזה במוצאי מנוחה‪ ,‬כאשר זכו להשראת השכינה‪,‬‬ ‫‪ I‬וקדושי עליונים שהיו אתנו במשך זמן הגלות‪ ,‬והיו‬ ‫הבורא יתברך שמו לא אבדנו‪.‬‬ ‫‪ äæå‬שדרשו במדרש )ילקוט רמז תתק"ס( אתם‬ ‫קדמנוך תחלה‪ ,‬ובני ישראל מתקבצים בבתי כנסיות‬ ‫ממליצים טוב בעדינו לפני מלך מלכי המלכים‬ ‫‪I‬‬ ‫נצבים היום‪ ,‬אעפ"י שמניתי לכם ראשים ושופטים‬ ‫ובבתי מדרשות ומבקשים הט אזנך ממרום יושב‬ ‫הקב"ה אבינו שבשמים‪ ,‬ובכל עת ובכל זמן היו‬ ‫כולכם שוים לפני‪ .‬הרמז בזה כי אע"פ שמינה הקב"ה‬ ‫תהלה‪ ,‬לשמוע אל הרנה ואל התפלה‪ ,‬בקשתו של כל‬ ‫‪ I‬יכולים לפנות אל ידידי המלך הצדיקים שהיכולת‬ ‫ראשים ושופטים ובכל דור ודור היו צדיקים‪ ,‬ועכשיו‬ ‫אחד מישראל‪.‬‬ ‫‪ I‬בידם לעשות מעשים רבים נוראים ונפלאים ופעלו‬ ‫‪ ú"éùä‬יעזור בפרוס עלינו ראש השנה‪ ,‬ויקבל‬ ‫בעדינו ישועות ברוחניות ובגשמיות‪ ,‬אמנם בראות‬ ‫אבדנו את הכל‪ ,‬מכל מקום כולכם שוים לפנ"י‪ ,‬כי כל‬ ‫אחד יוכל לבא לפני ה'‪ ,‬כי הקדוש ב"ה לא אבדנו‪,‬‬ ‫תפלות בני ישראל ובקשותיהם בכל מקום שהם‪,‬‬ ‫‪ I‬מלך מלכי המלכים הקב"ה בדור הקדום אשר‬ ‫והוא מלך אל חי וקים‪ ,‬ובאלו הימים דרשו ה'‬ ‫צרכי עמך ישראל מרובים‪ ,‬השי"ת יעזור לשנה טובה‬ ‫‪ I‬הצדיקים שבדור היו פועלים בעבורינו כל טוב ולא‬ ‫בהמצאו קראוהו בהיותו קרוב )ישעיה נה ו(‪ ,‬ואנחנו‬ ‫תכתבו ותחתמו לאלתר לחיים טובים ולשלום‪ ,‬כל‬ ‫היה חסר לנו שום דבר‪ ,‬ועל ידי זה לא שבנו מדרכינו‬ ‫בעצמינו נפנה אל המלך‪ ,‬אתם נצבים היום כולכ"ם‬ ‫אחד יזכה לכתיבה וחתימה טובה‪ ,‬ויבא שנה טובה‬ ‫‪ I‬הרעים‪ ,‬על כן נטל אותם מאתנו‪ ,‬המה הלכו למנוחות‬ ‫לפני ה' אלהיכם‪" ,‬יעדער קען צוקומען צום הייליגן‬ ‫ומבורכת‪ ,‬שנה טובה ומתוקה בכל הענינים‪ ,‬בני‬ ‫‪ I‬ואותנו עזבו לאנחות‪ ,‬לא נשאר לנו מי שילך אל‬ ‫המלך להמליץ טוב בעדינו‪ .‬ועל כן מורי ורבותי אחיי‬ ‫באשעפער‪ ,‬יעדער איינער קען זיך אויסגיסן דאס‬ ‫ישראל יפעלו כל טוב‪ ,‬השי"ת ימלא כל משאלות בני‬ ‫‪I‬‬ ‫הארץ פארן הייליגן באשעפער"‪ ,‬קרוב ה' לכל‬ ‫ישראל לטובה ולברכה‪ ,‬בני חיי ומזוני רוויחי‪ ,‬ונזכה‬ ‫ורעיי אין לנו עצה אלא שנתקבץ בעצמינו בכל‬ ‫קוראיו לכל אשר יקראוהו באמת )תהלים קמה יח(‪.‬‬ ‫לשנת גאולה וישועה‪ ,‬ונזכה להתרוממות קרן התורה‬ ‫‪ I‬הכוחות לפנות אל המלך ולבקש מחילה ממנו‪ ,‬דהנה‬ ‫‪ ìòå‬פי זה יש לפרש לשון חכמים במס' ראש‬ ‫וישראל בהתגלות כבוד שמים עלינו במהרה בימינו‬ ‫האמנם שאבדנו את כל אלה‪ ,‬ואין לנו כעת לא כהן‬ ‫‪I‬‬ ‫השנה )דף כט‪ (.‬שליח ציבור דעתיה אכוליה עלמא‪,‬‬ ‫אמן‪.‬‬ ‫ולא ביהמ"ק ולא צדיקים אמיתיים‪ ,‬את הכל אבדנו‪,‬‬ ‫‪I‬‬

‫‪I‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪I‬‬

‫‪ YYYYYYYYYY‬ז‬ ‫גיליונות פרשת השבוע‬ ‫‪ www.ladaat.net/gilionot.php‬ראש השנה תש"ע ‪k‬‬ ‫להורדה ‪KYYYYYYYYYYYY‬‬ ‫‪ K‬ממעיינות התאחדותנו ‪k‬‬ ‫‪J‬‬

‫‪IJIJIJIJIJIJIJIJIJIJIJIJI I I I I I I I I I I I IJIJIJI I I I I I‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪I‬‬ ‫בירורי הלכות‪ ,‬נערך ונסדר ע"י מערכת "בית וועד לחכמים" שע"י מבצר הכוללים קרית יואל ‪ -‬והיו למראה עיניו של הגה"צ דומ"ץ קרית יואל שליט"א‬ ‫או ע"י הפעקס‪:‬‬ ‫להערות והארות‪:‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪t øôåù úòé÷ú íãå÷å óñåî íãå÷ 'éúùå äìéëà ïéã T‬‬ ‫ז( מה שנתבאר שלכתחלה אין לטעום קודם קיום המצוה‪ ,‬כתבו‬ ‫א( הנה ענין אכילה ושתי' קודם מוסף בר"ה‪ ,‬יש לדון בו מכח שני ענינים א( עצם אכילה‬ ‫הפוסקים ‪I‬‬ ‫‪I‬‬ ‫קודם תפלת מוסף‪ ,‬ב( אכילה קודם תקיעת שופר‪ ,‬והיות שבשנה זו אין תוקעין בשופר ביום דמ"מ מי שיודע שאם לא יאכל כלום לא יוכל להתפלל בישוב הדעת‪ ,‬מותר לו‬ ‫‪ I‬הראשון‪ ,‬ע"כ נבאר קודם דין אכילה ושתי' קודם מוסף ]שנוגע ליום הראשון וכן לכל שבתות לטעום קודם עשיית המצוה ‪ ,‬ובזמנינו שגומרין התפלה בזמן מאוחר מאוד‪I ,‬‬ ‫השנה[‪ ,‬ואח"כ נבאר דין אכילה ושתי' קודם תקיעת שופר ]שנוגע ליום השני[‪.‬‬ ‫ובצירוף שירדה חולשה לעולם‪ ,‬ע"כ נוהגין הרבה לקדש ולטעום קודם תקיעת ‪I‬‬ ‫‪I‬‬ ‫שופר ‪.‬‬ ‫(‬ ‫ה‬ ‫"‬ ‫דר‬ ‫'‬ ‫א‬ ‫ליום‬ ‫שייך‬ ‫)‬ ‫מוסף‬ ‫תפלת‬ ‫קודם‬ ‫'‬ ‫ושתי‬ ‫אכילה‬ ‫דין‬ ‫‪ I‬ב( קודם תפלת מוסף מותר לטעום אבל אסור לאכול סעודה ‪ ,‬וכשאוכל פת הבא ח( גם באופן שמותר לאכול קודם תקיעת שופר‪ ,‬אם סגי לו בשיעור ביצה לא ‪I‬‬ ‫יאכל מפת הבא בכיסנין יותר מכביצה ‪ ,‬אבל מי שצריך לאכול יותר מזה‬ ‫‪ I‬בכיסנין‪ ,‬כל שאינו אוכל הרבה כשיעור קביעות סעודה מותר לאכול קודם מוסף ‪.‬‬ ‫יכול' ‪I‬‬ ‫לאכול יותר מזה‪] ,‬אלא שאז צריך להעמיד שומר שיזכירנו לחזור לביהמ"ד‪ ,‬עי‬ ‫יעשה‬ ‫כ‬ ‫"‬ ‫ע‬ ‫‪,‬‬ ‫קידוש‬ ‫ג( מכיון שמותר לטעום‪ ,‬חל עליו חובת קידוש ואסור לאכול קודם‬ ‫בהערה [‪ ,‬ושאר דברים שאינן‬ ‫שביעה ‪.‬פת הבא בכיסנין מותר לאכול יותר מכביצה ‪I‬‬ ‫‪ I‬קודם קידוש ]או ישמע קידוש מאחר[‪ ,‬ואח"כ יאכל ‪.‬‬ ‫כשאינו אוכל הרבה עד כדי‬ ‫ד( כשחל חובת קידוש‪ ,‬אסור לשתות אפי' מים קודם קידוש ]ואינו דומה לשתיית מים‬ ‫אסור ט( אמנם יש המהדרין ואינם רוצים לטעום כלום קודם קיום המצוה‪ ,‬אלא ‪I‬‬ ‫‪I‬‬ ‫או קאווע קודם התפלה שאז אינו חל חובת קידוש[ וע"כ מי שאינו רוצה לאכול כלום‪,‬‬ ‫רוצים לשתות קאווע או טיי )שנתבאר בסעיף ו' ‪ -‬שזה מותר קודם קיום המצוה(‪,‬‬ ‫‪ I‬לשתות מים או קאוו"ע‪ ,‬ואפי' אם ישמע קידוש מאיש אחר אינו מועיל‪ ,‬דהא אין קידוש אלא ומותרין לשתותן קודם שמיעת קידוש‪] ,‬ואף כששומעין קידוש אין יוצאין בזה ‪I‬‬ ‫‪ I‬במקום סעודה‪ ,‬ואם אינו אוכל כלום לא יצא חובת קידוש ‪ ,‬ועל כן צריך לשמוע קידוש ולאכול מכיון ששתיית קאווע או טיי אינו נחשב לקידוש במקום סעודה וכמו שנתבאר‬ ‫כאותו ‪I‬‬ ‫לכל הפחות כזית פת הבא בכיסנין‪ ,‬או ישתה רביעית יין ]גרעיפ דזשו"ס[‪ ,‬ואח"כ ישתה לעיל בסעיף ד'[ משום שעדיין לא חל עליו חובת קידוש‪ ,‬שכיון שמחמיר‬ ‫‪ I‬קאווע ‪.‬‬ ‫השיטה שאוסר לאכול‪ ,‬אין חיוב לעשות קידוש‪ ,‬וכמו שמותר לשתות קודם תפלת ‪I‬‬ ‫שחרית בלא‬ ‫דין אכילה ושתי' קודם תקיעת שופר )שייך ליום ב' דר"ה(‬ ‫קידוש ‪.‬נמצא בסביבותיו אדם שמקדש על היין‪ ,‬נכון להדר לשמוע ‪I‬‬ ‫‪I‬‬ ‫י( ומ"מ אם‬ ‫ה( כל מה שנתבאר הוא לגבי אכילה קודם מוסף‪ ,‬אבל ביום ב' שתוקעין בשופר יש בזה‬ ‫‪ I‬איסור נוסף שאסור לאכול קודם קיום המצוה ‪ ,‬ואף בטעימה יש להחמיר לכתחלה ]אם לא קידוש קודם ששותה הטיי או הקאוו"ע כי לאיזה שיטות יוצא בזה חובת קידוש‪ ,‬ע'‬ ‫הקידוש ‪I‬‬ ‫בהערה ‪) ,‬אמנם בכה"ג יקפיד להתחיל שתיית הקאווע במקום ששמע‬ ‫מי שלבו חלוש כדלקמן[‪.‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪I‬‬ ‫ו( אמנם שתיית טיי או קאווע ]וכ"ש מים[ אינו נכלל בכלל טעימה וע"כ מותר לשתותו אם אפשר (‪.‬‬ ‫המצוה‬ ‫קיום‬ ‫קודם‬ ‫‪.‬‬ ‫ויה"ר שיתחדש עלינו ועל כל ישראל שנה טובה ומתוקה ‪I‬‬ ‫‪I‬‬ ‫=============‬ ‫‪I‬‬ ‫‪I‬‬ ‫א( שו"ע )או"ח סי' רפ"ו סעיף ג'(‪.‬‬ ‫ב( הנה בשו"ע שם לא נתבאר דין פת הבא בכיסנין ]אלא דין פת שמותר לאכול כביצה פת‪ ,‬או פירות אפי' הרבה[ ובמשנ"ב )בשעה"צ סק"ז( כתב דגדר טעימה ואכילה מבואר בסי' תרל"ט לגבי חיוב ישיבת סוכה וה"ה בנדון זה‬ ‫הבא ‪I‬‬ ‫‪ I‬עכ"ד‪ ,‬ולפי"ז לכאורה אסור לאכול יותר מכביצה פת הבא בכיסנין‪ ,‬מכיון שמחוייב בסוכה )ע' בסי' תרל"ט בשע"ת סק"ה(‪ .‬אמנם בנדון דידן מבואר בשו"ת מהר"י אסאד )בסוף יור"ד ‪ -‬סי' רנ"ג( שכתב להדיא שמותר לאכול פת‬ ‫בכיסנין קודם מוסף כל זמן שאינו קובע עליהם סעודה באופן שא"צ המוציא ובהמ"ז ע"ש‪ ,‬וכ"כ בשו"ת לבושי מרדכי )ח"ב סי' ק"י ‪ -‬והוסיף שלדידן דסמכינן כל השנה אדברי שבלי הלקט המובא באחרונים סי' קס"ח ששיעור קביעות‬ ‫‪ I‬סעודה תלוי בשיעור סעודת בקר וערב‪ ,‬מותר לאכול פחות משיעור זה קודם מוסף‪ ,‬ע"ש(‪ .‬ובשו"ת זכרון יהודה )סי' ק"ה( וכעי"ז בשו"ת קב חיים )סי' ו'( ועוד‪.‬‬ ‫‪I‬‬ ‫ג( מג"א )סי' רפ"ו סק"א( וש"א‪.‬‬ ‫ד( שו"ע )סי' רפ"ט סעיף א‬ ‫אוכל'(‪.‬פהבכ"ס באופן שלדידיה הוי קידוש במקום סעודה‪ ,‬מ"מ אינו מועיל להשומעין‪ ,‬שצריך שגם השומעין יעשו קידוש במקום סעודה )וכמ"ש השערי תשובה סו"ס רע"ג בשם הברכי יוסף וכ"פ ‪I‬‬ ‫‪I‬‬ ‫ה( דאעפ"י שהמקדש‬ ‫הרבה אחרונים וע' להלן בהערה ט"ז מה שהבאנו משו"ת אגלי דבש ח"א שיש מקילין בזה בשעת הדחק שמותר לשתות קאוו"ע כששומע ממי שמקדש כיון שהמקדש אוכל ע"ש(‪ .‬וקאוו"ע אינו מועיל שיהי' נקרא עי"ז קידוש‬ ‫‪ I‬במקום סעודה‪ ,‬שאף אם נאמר דקאוו"ע הוי חמר מדינה )ואכמ"ל בזה( מ"מ גם חמר מדינה אינו מועיל לענין קידוש במקום סעודה כמ"ש המג"א )סי' רע"ג סוף סקי"א(‪.‬‬ ‫‪I‬‬ ‫ו( כמ"ש הרמ"א )סי' רע"ג סעיף ה'( דשתיית יין נחשב לקידוש במקום סעודה‪.‬‬ ‫ואם הוא עצמו מקדש‪ ,‬ישתה רביעית יין מלבד מה ששותה לחיוב קידוש )מג"א סקי"ב בשם לבוש וב"ח וכן נקטו האחרונים(‪ .‬אמנם המשנ"ב )בסי' רע"ג שעה"צ כ"ט( כתב להקל בקידוש של שחרית שסגי ברביעית אחד‬ ‫‪I‬‬ ‫‪ I‬וכ"כ במרא דשמעתתא אות ק"ג וכתב שם שכן נוהגין ע"ש‪.‬‬ ‫ז( שו"ע )סי' תרנ"ב סעיף ב' לגבי לולב‪ ,‬וסי' תרצ"ב ס"ד בהג"ה לגבי מגילה‪ ,‬וכתבו כל הפוסקים שה"ה לגבי שופר‪ ,‬וכן הוא בתוספתא המובא במג"א סי' תרצ"ב סק"ז(‪.‬‬ ‫חלוש"עעיי"אםש‪.‬טעימה מותר‪ ,‬אמנם המג"א גופי' במקום אחר )בסי' תרצ"ב סק"ז( מסיק שאין להקל בטעימה אלא לצורך גדול‪ ,‬וכ"פ הרבה אחרונים‪ ,‬וכ"כ המטה אפרים )בסי' תקפ"ח ס"ב( ‪I‬‬ ‫‪I‬‬ ‫ח( המג"א )בסי' תרנ"ב סק"ד( נשאר בצ‬ ‫שאין להתיר שום אכילה אלא למי שלבו‬ ‫ט( כ"כ בשו"ת השיב משה )או"ח סי' י"ט( דשתיי' קיל מאכילה כשאינו שותה לתענוג אלא לצמאו ע"ש )וציינו באלף המגן סי' תרנ"א סעיף י'‪ ,‬ובהערות שם סקכ"ד( וכ"כ בערוך השלחן )סי' תרנ"ב סעיף ה'(‬ ‫דשתיית ‪I‬‬ ‫‪I‬‬ ‫חמין קיל יותר מטעימה ]אמנם למעשה העולם נוהגין להחמיר שלא לשתות קאווע קודם נטילת לולב‪ ,‬ואולי כיון דיכול לקיים המצוה תיכף בלא שהיי' ע"כ מחמירין בזה‪ ,‬וכן בהשיב משה הנ"ל מבואר דמיירי כשאינו יכול‬ ‫לקיים עכשיו מצות נטילת לולב ע"ש[‪.‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪I‬‬ ‫י( ע' לעיל בהערה ח' שהמג"א מקיל בטעימה לצורך גדול‪ ,‬וכ"כ כל הפוסקים‪ ,‬ולשון המטה אפרים "ומי שלבו חלוש ואין דעתו מיושבת לתקוע ולהתפלל עד שיטעום‪ ,‬יעשה קידוש ויאכל כזית לעקאך וכו'"‪.‬‬ ‫יא( כ"כ בשו"ת בצל החכמה )ח"ד סי' קמ"ז( דמקילין בזה הרבה משום שירדה חולשה לעולם‪ ,‬ויש להוסיף מה שגומרין התפלה מאוחר מאוד‪ .‬משא"כ בזמן הפוסקים לא היו גומרין במאוחר כ"כ )ע' רמ"א סי' תקפ"ד ס"א(‪.‬‬ ‫ומה שכתבנו שצריך לקדש קודם הטעימה‪ ,‬כ"כ מרן ז"ל בשו"ת דברי יואל )או"ח סי' כ"ט אות ב'( דכשטועם קודם תקיעת שופר יעשה קידוש ע"‬ ‫וכתבש‪.‬שם הפמ"ג דה"ה פת הבא בכיסנין יותר מכביצה דינו כפת יותר מכביצה‪I ,‬‬ ‫‪I‬‬ ‫יב( מבואר בשו"ע )סי' רל"ב סעיף ב'( לגבי מנחה שאסור לטעום יותר מכביצה פת‪ ,‬וכן מבואר לגבי בדיקת חמץ )במג"א סי' תל"א סק"ד(‬ ‫ובאמת יוצא כן מדברי האחרונים בסי' תרל"ט שיותר מכביצה פת הבא בכיסנין מחוייב בסוכה )ואם עושה קידוש מלפניה מברך ע"ז לישב בסוכה‪ ,‬ע"ש בשע"ת סק"ג( ואע"פ שלעיל הובא ממהר"י אסאד ועוד שהקילו לגבי‬ ‫‪ I‬טעימה קודם מוסף אף יותר מכביצה פת הבא בכיסנין‪ ,‬התם שאני שיש מקילין גם אכילה גמורה למי שחלש ליבי' )ע' בסי' רפ"ו מג"א סק"א בשם הב"ח‪ ,‬ובתשו' חת"ס או"ח סי' ס"ט(‪ ,‬משא"כ קודם תקיעת שופר דלכו"ע אסור ‪I‬‬ ‫לאכול )וכן מבאר באורך בשו"ת התעוררות תשובה‪ ,‬בדפוס חדש סי' שע"ד(‪.‬‬ ‫כתב ‪I‬‬ ‫יג( במשנה ברורה )סי' תרנ"ב סק"ז( מביא מהגהות החת"ס שם שכ' שאם אחד מצפה לשליח שיביא לו לולב‪ ,‬מותר לו לאכול קודם נטילת לולב דהא הסיבה שחז"ל אוסרים לאכול קודם עשיית מצוה הוא מטעם שמא‬ ‫‪I‬‬ ‫ימשך באכילתו ולא יעשה המצוה‪ ,‬משא"כ כשאחד יזכירנו ליכא חשש זה‪ ,‬והכא ג"כ יש מי שיזכירנו‪ ,‬והוא השליח שמביא לו הלולב‪ ,‬וסיים ע"ז המשנ"ב דמי שחלש לבו בודאי יוכל לסמוך ע"ז‪ ,‬ובשעה"צ שם )סק"ז(‬ ‫‪.‬‬ ‫ג‬ ‫"‬ ‫בכה‬ ‫להחמיר‬ ‫אין‬ ‫י‬ ‫ודא‬ ‫טעימה‬ ‫דלענין‬ ‫‪ I‬לפי"ז גם בתקיעת שופר‪ ,‬אם ממנה שומר שיזכירנו וכן אם אוכל בביהמ"ד שבמקום זה עתידין לתקוע בשופר ולא שייך החשש שישכח מלעשות המצוה‪ ,‬מותר למי שחלש ליבי' לאכול אף יותר משיעור טעימה‪I .‬‬ ‫וכ"כ בא"א מבוטשאטש )סי' רצ"ט( דכשאוכלין בביהמ"ד ברבים ליכא האיסור של אכילה קודם קרי"ש‪ ,‬משום דרבים מידכרי אהדדי ע"ש‪ ,‬וא"כ ה"ה לגבי אכילה קודם תקיעת‬ ‫שופר‪.‬משמע בשעה"צ שם שגם מי שאינו ‪I‬‬ ‫‪I‬‬ ‫אמנם מי שאינו צריך לזה לא יסמוך על שומר לאכול יותר מכביצה‪ ,‬וכהכרעת המשנ"ב שהקיל רק למי שחלש לבו )אמנם אם אוכל רק כשיעור טעימה שהוא ביצה או פחות‬ ‫חלוש יש לסמוך על שומר ע"ש(‪.‬‬ ‫יד( כ"כ בדרך החיים )בזמן תפלת מנחה( שתבשיל מחמשת המינים וכן בשר וגבינה מותר לאכול כל זמן שאינו קובע‬ ‫עליו‪.‬תקפ"ח סק"ה( בשם הגאון מהרי"א ווייס זצ"ל אב"ד סוואלוויע‪ ,‬ויש עוד הרבה אחרונים ‪I‬‬ ‫‪I‬‬ ‫טו( כ"כ בספר זכרון יהודה שכן אמר הגאון מהר"ם א"ש זצ"ל )תלמידו הגדול של החת"ס זצ"ל( וכ"כ בקצה המטה )סי'‬ ‫שכתבו טעמים שמקילים בזה )עי' שו"ת בית ישראל סי' ב' בשם הגה"ק משינאווע זצ"ל וע"ע באלף המגן תקפ"ח סק"ב‪ ,‬ועוד(‪.‬‬ ‫‪ I‬טז( הגה"צ הדומ"ץ שליט"א האריך בזה בתשובות אגלי דבש )שיוצא כעת לאור ‪ -‬בח"א סי' כ"ז( שיש סוברים דאם המקדש אוכל כזית‪ ,‬מועיל הקידוש אף כשהשומעים אין אוכלים כזית מזונות‪ ,‬וכן עשו כמה ‪I‬‬ ‫צדיקים‪ ,‬ויסוד הסמיכה הוא מ"ש הזכור לאברהם בשם המעם לועז שמקיל בזה )והובא בדע"ת סי' רע"ג ס"ג( וכן מבאר בשו"ת נחלה לישראל )סי' י"ט( ובשו"ת הד"ר )סי' כ"ט ‪ -‬וזה הובא גם בשדי חמד מער' ר"ה סי'‬ ‫מכל ‪I‬‬ ‫‪ I‬ב' אות ל"א( ושו"ת לבושי מכלול )בקונטרס אחרון מכללתא ומלבשתא )אות ט"ז ואות י"ח(‪ .‬גם מצרף הדומ"ץ שליט"א דעת השר מקוצי המובא בב"י סי' רס"ט וכפי מה שביאר המחה"ש שם )על מג"א סק"א( דדעת‬ ‫השר מקוצי שלשתי' מועיל הקידוש אף כשאינו אוכל‪ ,‬ושכן דעת הרשב"א המובא בא"ר ע"ש במחה"ש‪ .‬גם צירף הדומ"ץ שליט"א דברי התוס' רי"ד המובא בספר הלכה למשה )ח"א סי' רס"ח( דסובר ג"כ כהנ"ל‪,‬‬ ‫‪ I‬הני צירופים מסיק הדומ"ץ שליט"א שבשעת‬ ‫בענין זה‪.‬הדחק יש על המקיל על מי לסמוך לשמוע קידוש ולשתות )וכ"ז אף בסתם שבת‪ ,‬וכ"ש קודם תקיעת שופר שיש עוד צרופים וכמו שנתבאר( וע"ע בשו"ת בצל החכמה )ח"ד ‪I‬‬ ‫סי' ב' וח"ה סי' קט"ו קט"ז וקי"ז( מ"ש‬ ‫‪ I‬יז( כן פסק הגה"צ הדומ"ץ שליט"א )בתשובה הנ"ל( שכן יוצא מדברי התוס' רי"ד המובא בהערה הקודמת‪ ,‬ומטעם ששתייתו נחשב כמקום סעודה קצת בצירוף מה שהמקדש אוכל כזית‪ ,‬ע"ש בתשובת הדומ"ץ שליט"א‪I .‬‬ ‫‪ © úåøåîù úåéåëæä ìë‬על פי דין תוה"ק אנו אוסרים להעתיק בכל אופן שהוא מאמרים שלמים או חלקם שנדפסו בגליונינו בלי רשות כתב מהמערכת‬ ‫‪I‬‬ ‫‪I‬‬ ‫הרוצה לנדב גליון‪ ,‬לפרסם מודעות‪ ,‬להאיר ולהעיר‪ ,‬יתקשר עם המערכת‪(845) 781 - 0153 :‬‬ ‫‪Address:‬‬ ‫‪Mayones‬‬ ‫‪His.‬‬ ‫‪Rd.I‬‬ ‫‪Unit‬‬ ‫‪10950‬‬ ‫‪JIJIJIJIMailing‬‬ ‫‪JIJIJI‬‬ ‫‪JIJIJI‬‬ ‫‪JIJIJI‬‬ ‫‪JI51‬‬ ‫‪IForest‬‬ ‫‪III‬‬ ‫‪I 316‬‬ ‫‪I ISuite‬‬ ‫‪I I#14‬‬ ‫‪IJMonroe‬‬ ‫‪IJIJIN.Y.‬‬ ‫‪JI I‬‬ ‫‪III‬‬ ‫‪845 781 7213‬‬

‫‪845 662 4936‬‬

‫י‬

‫יא‬

‫א‬

‫יב‬

‫ב‬

‫יג‬

‫ג‬

‫יד‬

‫ד‬

‫ה‬

‫ו‬

‫טו‬

‫ז‬

‫ח‬

‫טז‬

‫יז‬

‫ט‬

‫גיליונות פרשת השבוע להורדה ‪www.ladaat.net/gilionot.php‬‬

‫‪I‬‬