Kov Vov Av5669

‫‪è"ñùú áà ä"ë äàø úùøô‬‬ ‫‪6.48 ........... úåøðä ú÷ìãä‬‬ ‫‪8.39 ............... úáù éàöåî‬‬ ‫‪4.22 .............. øçùä úåìò‬‬ ‫‪6.00 ................... äîçä õð‬‬ ‫‪8.32 ........... à"âî ù"÷ æ"åñ‬‬ ‫‪9.21 ........... à"øâ ù"÷ æ"åñ‬‬ ‫‪10.29 .............. äìéôú æ"åñ‬‬ ‫‪7.27 ...................... äòé÷ù‬‬ ‫‪12.43 ...................... úåöç‬‬ ‫‪'å ÷øô‬‬

‫‪,10 äòù ,''å ìéì :ìåìà ùãåç ãìåî‬‬ ‫‪íé÷ìç 6 ,èåðéî 3‬‬

‫להכנסת מודעות‪ ,‬ברכות מז"ט‪ ,‬הנצחת ש‪ ,‬לעי"נ וכדו'‪ ,‬אפשר‬ ‫לפנות במס'‪072.234.5692 :‬‬ ‫לשאר עניני המערכת‪ ,‬הערות והארות‪ ,‬אפשר לפנות במס' הנ"ל‪ ,‬או‬ ‫לפעקס‪072.248.3222 :‬‬ ‫או לאימעל ‪[email protected]‬‬ ‫כל הזכויות שמורות למערכת‬ ‫ראה תשס"ט‬

‫ב‬

‡"Ș˙ ÔÂÈÏ‚ ‡"È ‰˘ • Ë"Ò˘˙ ·‡ ‰"Î

‫פרשת‬

‰‡¯

â......................................... ïéùéã÷ ïéîâúô â.................. ................................ íéøîú éøô ã................................. åðéáø ìù åúøåúî å ....................................... íé÷ãöä úãåáò

‫ראה תשס"ט‬

‫ג‬

‫ברכה לראש משביר‬ ‫בהדרת כבוד הערכה והערצה‪ ,‬מוגש בזה בלב מלא שירה ושבחה‪ ,‬ברכה ותהלה‪ ,‬לכבוד ידידינו היקר איש חי‬ ‫ורב פעלי‪ ,‬אוהב צדקות וחסדי‪ ,‬רחו ומוקיר רבנ והוא גופא צורבא מרבנ‪ ,‬תומ תורה ולומדיה במדה‬ ‫גדושה‪ ,‬ידיד נאמ למוסדות התורה ההולכי בדר המסורה כפי שסלל לנו אבינו רועינו מר רביה"ק זי"ע‪,‬‬ ‫לבו ער לכל דבר שבקדושה‪ ,‬לו זרוע ע גבורה‪ ,‬בהרבצת תורה‪ ,‬לש ולתפארה‪ ,‬פאר מקדושי‪ ,‬שלשלת‬ ‫היוחסי‪ ,‬פרי ע חיי‪ ,‬יראת ה' אוצרו‪ ,‬רועה נאמ לעדתו‪,‬‬

‫הרה"ג ר' יקותיאל יצחק שוואר שליט"א‬ ‫אב"ד דק"ק בית יחיאל מיכל ד'בראד ברוקלי נ‪.‬י‪.‬‬

‫אשר משמיא קא זכי ליה ליטול חלק בראש בהוצאת הגליו הנהדר‬ ‫לקראת הילולא קדישא של מר רביה"ק זי"ע‬ ‫לעילוי ולטובת נשמתו הטהורה‬ ‫ובחדא מחתא הננו להביע ברכותינו מעומק הלב‪,‬‬ ‫לרגל האי עיד חדוותא‪ ,‬בשמחה הגדולה השורר בביתו ע‬ ‫הכנסת בנו לעול התורה והמצוות‬ ‫ויהא רעוא שיזכה לרוות ממנו ומכל יוצ"ח רכ נחת ותענוג דקדושה‪ ,‬אמ‪.‬‬ ‫זכותיה דמר רבינו הקדוש זי"ע יג בעדו ובעד כל בני ביתו‪ ,‬ובזכות רוב מעשיו הטובי לטובת הכלל והפרט‬ ‫יזכה לראות ברכה והצלחה בכל מעשי ידיו‪ ,‬ועל במתי ההצלחה יעלה עד בלי די‪ ,‬ויהי' בביתו תורה וגדולה‬ ‫במקו אחד בהדרה וזיוה‪ ,‬בנחת וכבוד והרחבת הדעת ע בריות גופא ונהורא נפישא‪ ,‬זכות הרבי נזק‬ ‫לזכותו לעולמי עד‪ ,‬וימלא ה' כל משאלות לבבו לטובה מעתה ועד עול‪ ,‬אכי"ר‪.‬‬

‫כעתירת וברכת‬ ‫המערכת‬ ‫ראה תשס"ט‬

‫ד‬

åéðéòá øùéä ìë ùéà íåéä äô íéùåò åðçðà øùà ìëë ïåùòú àì úåùòì åøîùú åúåà íëúà äåöî éëðà øùà øáãä ìë úà øùàëù ,åîù êøáúé åðçèáä éë øàåáîù äî éô ìò .'åâå íúàá àì éë àì" øîàù ïåéëã ÷ã÷ãì ùéå .åðîî òøâú àìå åéìò óñåú àì

åøîùú åúåà" íéã÷äì êéøö äéä äîì "åðîî òøâú àìå åéìò óñåú ìë úà àìéîî åîéé÷é åúçôé àìå åôéñåé àìù ïåéëîã ,"úåùòì àìå íëúà äåöî éëðà øùà øáãä ìë ìò óñåú àì' ì"ìåäå ,úååöîä éøîåù áìá äáùçî äìåò íéîòôìã àá æîøìù ì"éå ,'åðîî òøâú ë"ë úåáøäì àìå äøåúäå úååöîäî èòî çéðäì áèåîù äøåúä êåùîì åìëåé æ"éòù ,äøåúä úìòåúì äéäéù éãë íéâééñå úåøîåçá íéùðàäùë éë ,äøåúä êøãî åøñ øáëù íéùðàä íúåà ìù íáì ,éøîâì åøåñé àìå íé÷åçøä åáø÷é íîöò ìò ë"ë åøéîçé àì íéàøéä åúåà íëúà äåöî éëðà øùà øáãä ìë úà" äøåúä äáúë êëì åáùçú øùàë íâù ,"åðîî òøâú àìå åéìò óñåú àì úåùòì åøîùú íéùðà ãåòù åðééä ,úåùòì åøîùú åòøâú åà åôéñåúù éãé ìòù àæìòáî é"øäî .òøâú àìå óéñåú àì úàæ ìëá ,úåöîä åùòé

éãåñé äðäå ."íëéìà äáéùàå éìà åáåù" åøîàëå ,åðéìàâé åéìà áåùð øáëå .àèçä úáéæòå äèøç éåãéå ,íéãøç øôñá øàåáîë ,äùìù äáåùúä äèøçä ÷ø ,ïä äáåùúä éø÷éòî åàì íéøáã øàùå úéðòúäã ,éúçëåä íéàìî íéòùø óàã ,éåöî éåãéåäå äèøçä äðäå .àèçä úáéæòå éåãéåäå ,íàé÷ ìò íéáù ãéîú éë ,úåàéöîä éùå÷ éúéîà àèçä úáéæò ÷ø ,äèøç éë ,'åë "ïåùòú àì" øàáúé äæ éô ìòå ,àá àì ãåã ïá ïééãò éë íøåâä àéäå ïéà ,äáåùúá íéîòô äîë íúáùù óà éë ,ïìäìå ïàëî àèçä úáéæò ø÷éòä "íúàá àì éë" øáãì äéàøå ,àèçä úáéæò øãòð éë ,úéúéîà äáåùú äæ .íéáøä åðéúåðåòá úåìâä êøàúð ïëìå ,'åë äùî çîùé

'ä éðéòá øùéäå áåèä äùòú éë 'åâå áèéé ïòîì 'åâå úòîùå øîù ,÷åñôä 'éô ä"äìæ [ùèéáäàøãî ïñéð øæòìà 'ø ÷"äøä] éøàî àáà .êé÷ìà

øáã íäì ãîìî äéä äùîù ïéðòä àìà .ñøô ìá÷ì úðîìò øúåä éëå äù÷ã íééçä õôçä êøáúé åðåöø íéìùäì ,àéä äåáâ êøåö äãåáò äæ íâù ,ùãç øåîù ïàë øîàù äæå ,áéèäì äöåø áåèä øå÷î éë ,ìàøùéì úåéçäì áéèééù åîöò äæá éë ,ñøô ìá÷ì úðî ìò äæ ïéàå êì áèéé ïòîì 'åâå úòîùå øëù íøîàîë ,êøáúé åðåöø äæù ,êé÷ìà 'ä éðéòá øùéäå áåèä äùòú ,êì .ä"äìæ éáà éøáã óøåú ë"ò ,äåöî äîöò àåä äåöî áì áèéé

ùåã÷ éë úî ìò äçø÷ åîéùú àì 'åâå íëé÷ìà 'äì íúà íéðá ïå÷éúì äáåè àéäù äúéîäù åðééäã ï"áîøä áúë .êé÷ìà 'äì äúà

,äìåãâ äáåè àåä óåâäì óà úîàáå ,ïãò ïâá äîùðäå ùôðä êéøö äéä àìå ,ï÷åúî óåâä óà äéä ïåùàøä íãà àèç àìåìéàù äøåøà" áéúë êëìå äîãàä àèç úîçî àåäå ,øôòä ìà áéùäì ï÷åúéå ,äéäù øôòä ìà áåùéù ãò ïå÷éú óåâäì ïéà "êøåáòá äîãàä ìò øùà íéîòä ìëî äìåâñ ìàøùé åéäé æà éë ,íéúîä úééçú úòùá êá" áéúëã åðééäå ,àèçä íãå÷ åîë äîãàä ï÷åúéù ïåéë äîãàä éðô úåôé íéðô ."äîãàä éðô ìò øùà íéîòä ìëî 'ä øçá

ìòááå .'éðà' øîà àìå 'éëðà' øîà äîì ÷ã÷ãì êéøö .éëðà äàø éúòîù äî äæá æîøì ùéå .'úåøáãä úøùòáù éëðà äàø' íéøåèä úðåîàá úåðéçá éðù ùéù ,ä"äìæ æðàöî ÷"äâä ø"åîãà ùåã÷ äôî äùåã÷ä äøåúä éååö çëî ïéîàîä ãçà ùéù ,àåä êåøá àøåáä ïéòá ïéò äàåø éë ,äðåîàäì êéøö ïéà øùà ùéå ,íìåò é÷ìàá ïéîàäì äìåãâ øúåé åæ äðéçáå ,àåä êåøá àøåáä úåçâùä úéùåç äéàøá äàøú êéðéòáù åðééä ,"éëðà äàø" øîàù äæå .ìéòì øëæðä äðéçáî ÷ø ,åá ïéîàú ìàå ,'úåøáãä úøùòáù êé÷ìà 'ä éëðà'ä úà ùåçá åðáìá òèéù ïåöø éäé ïë ,íé÷ìàä àåä 'ä øùà êéðôì äàøð äéäé .ïîà ,åðéîéá äøäîá ,èåîú àìù ãúéë åúðåîà áåè íåé úùåã÷

äàøéì ãîìú ïòîì 'åâå êé÷ìà 'ä éðôì úìëàå 'åâå øùòú øùò äàøéä úãî ãåîìì íéìåëé êéà ïéáäì ùé .íéîéä ìë êé÷ìà 'ä úà

úëøá ìù àúâåìô éáâ (.çì úåëøá) àúéàã é"ôò äàøðå ,äìéëàä êåúî ,àéöåîä øîåì äëìä ÷éñîå àéöåî øîà ãçå àéöåîä øîà ãç àéöåîä ì"ñ íçì àéöåî øáñã ã"î åúåàù åäééúâåìô íòè øàáì ì"ðå ,åðîî úåðäéìå ìåëàì äöåøù åéðôì çðåîä íçìä ìò éà÷ äëøáäã éã ë"ò ,äæä íçìä àá ïéàî úòãì íãå÷ä ìò çéâùäì êéøö åðéàå ÷ø ,ãáìá åæ äëøáá éã àìù ì"ñ éðùä ã"îå ,íçì àéöåî íúñ øîåì äîìå åàøá éîå àá ïéàî íçìä úåàéöî ìò ïðåáúäì åðçðà ïéëéøö úà ä"á÷ä àéöåä êéà äáâùð äàéìô àéä úîàá éë ,åàøá éîìå åàøá àøåáä úìåãâ øéëî àåäù êë êåúîå ,ïéàî ùé õøàä ïî íçìä çúåôå ,åðåàâ øãäîå 'ä ãçôî äàøéä åéìò ìôåð åéúåàìôðå åéúåàøåðå åéúåáåè ìò êøáúé åîùì ììäìå úåãåäì äôä úåàöåî äùîç úà ìù 'ä æîøî æ"òå ,àøá øùà åéúåéøá ìëì ïåæî ïéëî àåäù íéáåøîä úåìëúñä é"ò ì"öø 'åâå "äàøéì ãîìú ïòîì" ë"äàù åäæå ,àéöåî'ä íçðî èå÷ìé .úåîîåøä úàøéì àåáì ìëåé ìëàîä úåàéöî ìò

'íåéä' úáéú äøåàëì .äìì÷å äëøá íåéä íëéðôì ïúð éëðà äàø :÷åñôä ìò (.àìø íéáöð) ùåã÷ä øäåæä éøáã òåãé äðä êà .øúåéî ïàë íâ øîåì ùé ïëå .'äðùä ùàø' àã 'íåéä' ,'íåéä íéáöð íúà' íåé ìò éîð æîøã ,"äìì÷å äëøá 'íåéä' íëéðôì ïúåð éëðà äàø" ÷åñôá ñç äìì÷ì åà äëøáì íà íãàä úà íéðã åá øùà ,'äðùä ùàø' àã åà ,ìåìà ùãåç ùàø ìç ãéîú éë ,äðùä ùàø ïéðò ïàë æîøå .íåìùå àã íåéä ïàë åðì æîø ïë ìòå .äàø úùøôá ùãåçä úà ïéëøáîù úáù åáì ìà íéùéå ,àøåðäå ìåãâä íåé àåáá íãàä ãøçé ïòîì ,'äðùä ùàø' åðì åòá÷ù êøãë àåäå ,íéàøåðä íéîéä úàø÷ì åúîùðå åùôð ïéëäì íãàä úà øøåòì éãë ,ìåìà ùãåç ìëá øôåù úòé÷ú ,ì"æ åðéîëç ùãåç òéâä éë" ,íãàä úà øøåòì áåúëä àáù øîåì ùé ïë ,äáåùúì ."ïéãä íåéì åéùòî ï÷úì êéøöå ìåìà äùî êøá

.êééç éîé ìë 'åâå øåëæú ïòîì íéøöî õøàî úàöé ïåæôçá éë

ùåøéô ,"éëðà äàø" áåúëä øîàîá æîøì ùé .íëéðôì ïúåð éëðà äàø ÷ø àì éà÷å .íëéðéò ãâð ãéîú éúøåö úà øééöìå éúåà úåàøì íéøéäæ ååä ùåã÷ õåöéð øùà ,øåãå øåã ìë é÷éãö ìò íâ àìà ,ä"ò åðéáø äùî ìò àúåèùôúà (è"ñ ïå÷éú æ"å÷éú) øäåæá åøîàù åîëå ,íëåúá ùé äùîî àäú ,÷éãöä éðô úééàø ìù åæ äìåâñ éë ãåò øîà÷å .àøãå àøã ìëá äùîã úòá ,äìì÷ éáâì íâå ,äøåúä ÷ñò àéä ,äëøá éáâì ïä äòåùéå äìöäì íëì 'ä úåöî ìà åòîùú øùà äëøáä úà" ìéæàå ùøôîå .äøéáò ìù ïåéñð úåùòìå øåîùì òåîùì úðî ìò äøåúá íë÷ñò úòá ùåøéô ,'åâå "íëé÷ìà éë ùãå÷ éøôñá øàåáîä éô ìòå ,íëúà "äåöî" éëðà øùà ,äéúååöî úà íéøéäæ åéäú æà éë åðééäå ,àãç àúåö ïåùìîå ,úåøáçúä åùåøéô "äåöî" ,äøåú éøáã íëãîìì íëéìà àåáà äæ çëáå ,éìà øù÷úäìå øáçúäì .äøåúä úðáäá íëéðéò úà øéàäìå à"èéìù ø"èò åðéáø ïøî ÷"ë

‫ראה תשס"ט‬

ìàâé ú"éùäù êééù êéàã ,ïåæôçá íúàöé äîì õøúî ÷åñôä äðä äãéúòä äìåàâá úîàá íâå ,å"ç øáã äæéàî íéàøéù äàøðã ,ïåæôçá äéä äîìå ,"ïåëìú àì äñåðîáå åàöú ïåæôçá àì éë" (áð äéòùé) åðéöî "øåëæú ïòîì" ÷åñôä õøúî äæì ,ïåæôçá íéøöî úìåàâ úåéäì êéøö ãîåò úåéçäù æ"ë ,åééç éîé ìë øåëæì êéøö íéøöî úàéöéù ,'åâå òãéì íãàä êéøö æ"äåòá éë ,æ"äåò àåäù íéîéä åðééäã ,ïîæä úçú àìåìéä éáë àîìò éàäã 'åëå êéøáå óåèç 'îâá ù"îëå ,ïåæôçá àåäù úçà òâø åìéôà ìèáé àìù ,ïåæôçá ìëä úåéäì êéøö ïëìå ,àéîã ìáà ,"ïåæôçá" íéøöî úìåàâ úåéäì êéøö äéä ïëìå ,ú"éùä úåãáòî àì éë" øîàð úîàá æà ,ïîæä úçú ãîåò úåéçä äéäé àìù ãéúòì äðéá éøáã .'åâå "ïåëìú àì äñåðîáå åàöú ïåæôçá

‫ה‬

‫קבלה מתו כובד ראש ואחריות – יש לו קיו‬

êéøçà êéðáìå êì áèéé ïòîì ,áåúëä øîàî åäæå .åìá÷é øùà ,íìåò ãò íäéùòî åáéèééù äøåúä êøã ìò íëðçúù ,íìåò ãò 'ä úååöî êéðá åîéé÷éùë ,'ä éðéòá øùéäå áåèä äùòú éë æàå ïë ìòå ,áåèäå øùéä äùòú êîöòá äúà åìéàë êì áùçð äéäé íìåòá ãéúòì ìò äðååëä éë ,ãéúò ïåùìá äùòú éë øîàð íéùòîå úååöî íéé÷úå øùéäå áåèä äùòú íù íâ ,ïåéìòä ãö ìàåé éøáã .'ä úååöî íéîéé÷î íä åéäéùë ,êéðá é"ò íéáåè

ãñééúð..." .(ç ,áé) .íåéä äô íéùåò åðçðà øùà ìëë ïåùòú àì ùàøá çéâùäì êéøöå ,ãçéá óñàúäì íéëøáà úåãçàúä ïàë ùéàå úîàá äøåúì íéúéò òá÷é ãçàå ãçà ìëù ,äðåùàøáå íéëéøöå ,éåàøë íéììôúî åéäé äìôúä úòùáå ,øãòé ìòá äá êìé êøãä åúãîìî ãîìù äøåúä àäúù ,úòãìå ìéëùäì úðéçáá úò ìëá ïéðòä äéäéù êéøöå ,íåìùå ñç íùâúé àìù ,êìåäå úçåô íåìùå ñç àìå ãéîú êìåäå óéñåî àäéù ,ìéçúî àìå ,ïéðòä óôåøúé àìå íåé÷ äæì äéäéù úå÷æçúä ïéëéøöå øåæòé êøáúé íùäå ,íãåîéìá ìéç óéñåäìå êéùîäìî åìùøúé .äùåã÷á êìåäå óéñåî úåéäì äáéùå äð÷æ ãò äëæðù

‫הסתת בעל בחירה קשה יותר מהיצה"ר‬

àìå åéìò êðéò ñåçú àìå åéìà òîùú àìå åì äáàú àì åðéìò äøéäæäù äî àìôé äøåàëì .åéìò äñëú àìå ìåîçú ìù åúðîåà ÷ø äùåò àåä àìä ,çéãîå úéñîá êë ìë äøåúä éëå ,ø"äöéä úúñä ìò çë úú úéñîä óéñåé äîå ,òøä øöé øöéä ìù åçë úåàøä éôì äáøãàå ,åðîî øúåé òøäì àåä ìëåé àðàå àøåð úàã éæç (.àô ïéùåã÷) ì"æ åøîàù åîë ,åðîî ÷æç ïáåàø òîùéå áåúëä ìò (áùéå) ÷"äåæä ù"îôò ì"ôàå .àøùá ïéøéòæã íãéî åìéöäù äîá äúéä äìöääù ,íãéî åäìéöéå ïéá ÷ìçì àëéà ïë åîëå .äøéçá éìòá ãéî ìöðäì ïéëåæù ïåðéà ìòá åðéà ø"äöéä éë ,çéãîå úéñîä äùòîì øöéä äùòî óéñåé àìå äåèöðù éôëå åúåçéìù ÷ø äùåò åðéàå ,äøéçá ,åãâðë ãåîòì åúìåëéá ùéù éôë ÷ø ãçà ìë úéñîå ,äéìò (.áð äëåñ) ì"æ åøîàù åîë ,åðè÷ éôì ïè÷äå åìãâ éôì ìåãâä àá ä"á÷ä ïéà éë ,åðîéä ìåãâ åøöé åøéáçî ìåãâä ìë éôë ãçà ìë íò íåçìéù ïë äåèöðå ,åéúåéøá íò àéðåøèá äùåò àìà ,úåéøáä úà çöðì åðåöø ïéàå ,åúìåëéå åúðåëú çéãîå úéñîä íãà ìáà .çöåðé íà çîù øúåéå åúåçéìù ïåöø ãâðë åìéôà úéñäìå òøäì åãéá ùé ,äøéçá ìòá àåäù øùôà ë"àå ,íãà éðáî äøéçáä òðåî ä"á÷ä ïéà éë ,ú"éåáä ,ãåîòì åúìåëéá øùàî øúåé íãàä ìò äúñää ãéáëéù íãàä áéåçîå ,äéìò ùðòð ïëìå ,'úé åðåöøá äðéà åæë äúñäå áñ á÷ò ìàåé éøáã .ïôåàå ïôåà ìëá åðîî çåøáì

úéá äéäéù ,íúéá úà âéäðäì åìëåéå åëæéù øåæòé êøáúé íùäå úåøåã äàìä åìùìúùéù ,èéé÷ìãééà èéî äøäèå äùåã÷ ìù ïôåàá éåìú ìëäã úòãì ïéëéøöå ,äáéùå äð÷æ ãò íéøùé äð÷æ ãò íéé÷úéù äæë êøãá ìéçúäì êéøö ïë ìòå ,äìçúää 'èéé÷ñðøò èéî' ùàø ãáåëá àéä äìçúää íàå ,äáéùå äæ àìá ïë ïéàù äî ,íåé÷ äì äéäéù ïëúé æà ,éåàøë úåøéäæáå åðçðà øùà ìëë ïåùòú àì áåúëä øîàù äæå ,ãîòî ÷éæçé àì ,ùàø ãáåëá åðéàù øáã íéùåò åéäé àìù æîø ,'íåéä' äô íéùåò .ãîòîå íåé÷ åì ïéàå ,íåéä ÷ø åðéà æàù ,úåéøçà êåúî åðéàå äô 'îò ,úåëåñ î"äåç ìàåé éøáã ,ò"éæ ÷"äéáø ïøî ÷"ë

‫המחנ בניו כראוי נחשב תמיד כמקיי המצוות‬

êéðáìå êì áèéé ïòîì 'åâå äìàä íéøáãä ìë úà úòîùå øåîù 'ä úåöîá åøäæéù íéðáä êðçì äæ éååöá ììëð .'åâå êéøçà úòîùå åøîàá áåúëä äéìò æîøù øùôàå ,äìåòî äøéîùá íéøãâå úåøéîùä ìò íúåà ãîìúù ,äìàä íéøáãä ìë úà .'÷ä íééçä øåàä éøáãë íéøáãä ìë úáéúá åæîøðù íéâééñå ,êãé ìò íäéùòî åáéèééå 'ä úååöî íéîéé÷îå íéùåò íäùë æàå .'ä úååöî íéé÷îå éç äúà ïééãò åìéàë ïåéìòä íìåòá êì áùçð íìåòá åéôî äòåîù íéøîåà íà (.æö úåîáé) ì"æç åøîàù åîë ,íéîìåò êìäàá äøåâà øîàðù øá÷á úåááåã åéúåúôù äæä é"ò íäéùòîì íøåâä äúàù ïåéë ,úååöîä ìëá àåä äæ êøã ìòå àì íà êôéäì å"çå .äùòîì êì áùçð íäì úúðù êåðéçä 'ä úøåúá íé÷éæçî íðéàå íá ïåîà àì íéðáäå ,éåàøë íëðçé ïë ìòå ,íúøéîùá òùôù éðôî ,åéìà òøä äùòî áùçð ,ì"çø ìë ììëðå .íàèçì íøåâä äéä àåäù ,íäéùòî ìò àåä íâ ùðòð íøåâä øáã ìëî øîùäì åðéìò åðìá÷ù äøéîùä áåéçá äæ êåðéçä éôë íúâäðäå íéðáä äùòî éåìú ììë êøãáå ,àèçì

‫צרי לבקש מהשי"ת להשיג האמת‬

äî ,'÷ä íééçä øåàä ÷ã÷ãå .áèéä úìàùå úø÷çå úùøãå úìàùå éë ì"ôàå .äùéøãå äøé÷çä øçà úìàùå øîåì êééù ,ïåùì äðòî åðîî äìàùà íéøîåàù åîëå ,äù÷á ïåùì àåä åäæå .íéîùâä úà ïéìàåù (.á úéðòú) ì"æëç éøáãá ïë åîëå úîàä âéùäì éãë ë"ôòàå ,úø÷çå úùøãå ,áåúëä øîàî ,úìàùå ãåò úåéäì êéøö ,úåùéøãäå úåøé÷çä ìë øçàì .ãô ú÷ç ìàåé éøáã .ú"éùäî øæò ù÷áì

‫ראה אנכי נות לפניכ היו ברכה וקללה‬ ‫ ענה‬,‫ שאלו רבינו מדוע אתה עומד ש ומסתכל‬,‫ והביט בפניו זמ הרבה‬,‫חסיד אחד נעמד בדלת חדרו של רביה"ק זיע"א‬ ‫ לכ ברור שיש ברכה בהסתכלות‬,"‫ ראיתי באור החיי הק' פי' "ראה אנכי" שיביטו ויסתכלו עליו אז ישפיע עליה "ברכה‬,‫החסיד‬ .‫ אז מוטב שתסתכל לתו עצמ‬,‫ וג אתה צדיק‬,'‫ השיבו רבינו הלא כתוב 'ועמ כול צדיקי‬,‫בפני הצדיק‬

*** ‫ והרה"ק רבי‬,‫רביה"ק זיע"א היה רגיל לספר שהרה"ק רבי אשר ישעי' מראפשי זיע"א היה במרח סאבראנ על איזה שבועות‬ ‫יחזקאל שרגא משינאווא זיע"א שהיה יושב אז סמו על שולח הרה"ק מר בעל הישמח משה זיע"א נסע לסאבראנ להסתופ‬ ‫ו‬

‫ראה תשס"ט‬

‫בצל רבו הרה"ק מראפשי זיע"א‪ ,‬וג הרה"ק מר הייטב לב זיע"א השתוקק מאד להסתופ בצלו‪ ,‬אמנ פחד מהקפדת זקינו‬ ‫הישמח משה‪ ,‬ולכ ביקש הייטב לב מהרופא ששימש בבית על כל צרה שלא תבוא שיאמר עליו שהוא חלש‪ ,‬וצרי לשהות איזה‬ ‫שבועות בסאבראנ שנמצא ש רופא גדול‪ ,‬וכ היה ונסע לסאבראנ‪) ,‬והייטב לב אמר שלא היה שקר בזה‪ ,‬כי הרה"ק מראפשי‬ ‫הוא 'רופא נפשות'(‪.‬‬ ‫הייטב לב נהנה מאוד מקדושתו של הרה"ק מראפשי ובכדי שיוכל מהיו והלאה להסתופ בצלו מבלי לחוש להקפדת זקינו‬ ‫הישמח משה‪ ,‬התחכ וביקש מהרה"ק מראפשי שבעת שיסע לביתו יעבור דר איהעל להתראות ע זקינו הישמח משה‪ ,‬כי ידע‬ ‫שבא יכיר היש"מ את הרבי ר' אשר'ל בוודאי יהנה שנכדו משתוקק לנסוע אליו‪.‬‬ ‫וכ היה שר' אשר'ל בא לאיהעל‪ ,‬והיה אז פרשת ראה‪ ,‬והישמח משה עשה סעודה לכבודו‪ ,‬ונאספו ההמוני מהעיר שהיו רוב‬ ‫מתנגדי וג אנשי פשוטי‪ ,‬ולא התנהגו בדר אר ודיברו ביניה בקול ובשחוק‪ ,‬ופתאו עמד הרה"ק ר' אשר'ל ואמר‪" :‬כתיב‬ ‫בפרשת השבוע "ראה אנכי"‪ ,‬עט קוקטס מי א או אי קוק ענק א ווי מגוש איר זענט"‪ .‬והע כשמע דברי אלו נפל עליה‬ ‫פחד‪ ,‬ונתעורר רעש גדול בה‪.‬‬ ‫הייטב לב בשמעו את הדברי נבהל מאוד‪ ,‬כי פחד שהישמח משה יקפיד על שהתבטא כל כ בחריפות נגד‪ ,‬שהרה"ק ר'‬ ‫אשר'ל היה בגדר אבר לגבי הישמח משה‪ ,‬וברח הרה"ק הייטב לב לאיזה מקו והתחבא ש‪.‬‬ ‫וכשחזר הייטב לב אמר לו הישמח משה‪" :‬רציתי להכיר ל טובה שהבאת אצלי את הרה"ק מראפשי‪ ,‬כי נהניתי מאוד ממנו כי‬ ‫ירא שמי הוא"‪ .‬והיה רגיל רביה"ק זיע"א לסיי‪" :‬היינט מע זאל דאס זאגע אוי א רבי' וואלט ער זי באליידיגט‪.‬‬

‫***‬

‫פע באו אנשי קהילת בערבעשט‪ ,‬ע רב הגאו ר' רפאל גרויס זיע"א לפני הרה"ק מר הקדושת יו"ט זיע"א‪ ,‬להתלונ שרב‬ ‫אינו מסכי לומר לפניה דברי תורה‪ ,‬פנה הקדושת יו"ט אל הרב ואמר‪ :‬למה ועל מה‪ ,‬ענהו הרב‪ :‬מי אני ומה אני שאומר לפניכ‬ ‫תורה‪ .‬הייתה אז פרשת ראה‪ ,‬והקדושת יו"ט דרש את הפסוק "ראה אנכי נות לפניכ היו"‪ ,‬באומרו שאת התיבה "אנכי" אפשר‬ ‫לפרש בשני פירושי‪ ,‬לפעמי יש לפרשה "מי אנכי"‪ ,‬א לפעמי צרי לפרשה "אנכי"! אני הוא!‪.‬‬ ‫וזהו כוונת הפסוק "ראה אנכי נות לפניכ היו"‪ ,‬לפי "היו"‪ ,‬כ תנהגו ב"אנכי"‪ .‬בינ לבי עצמ יכול אתה לומר "מי אנכי"‪.‬‬ ‫א "היו" כרב העיר‪ ,‬צרי אתה לומר‪" :‬אנכי"! לומר תורה‪ ,‬ולהנהיג את הציבור ביד רמה‪.‬‬

‫כי ה' אלקי ברכ כאשר דבר ל וגו' ומשלת בגוי רבי וב לא ימשולו‪.‬‬

‫כשרביה"ק זיע"א היה בעיר לאנדא ונתאכס בבית הרה"ח ר' געציל בערגער ע"ה‪ ,‬עמדו אנשי פע בחדרו בשעה שלקח‬ ‫רבינו פתקאות‪ ,‬פתאו שמעו שאומרי שנל לצד‪ ,‬דאיזה אלמנה ממאנטשעסטער רוצה לגשת אל רבינו‪ ,‬וכ עשו‪ .‬האלמנה‬ ‫ניגשה אל רבינו ואמרה בבכי שבעלה נעדר מ העול זה שלשה חדשי‪ ,‬ויש לה בת שהיא כלה‪ ,‬והמעות שהבטיח בעלה אי‬ ‫מוצאי‪ ,‬ויש אנשי שיכולי להעיד על בתה שהיא צנועה וכשרה‪ ,‬והיא מפחדת שהשידו יתבטל ח"ו ולא תוכל לסבול הבושה‪,‬‬ ‫ויש לה עוד ילדי בביתה‪ .‬וכידוע אצל רבינו‪ ,‬כשהגיע לאלמנות וליתומי‪ ,‬היה לבו מתמוגג מגודל הרחמנות‪.‬‬ ‫כששמע רבינו את דבריה‪ ,‬אמר לה תיכ‪ :‬ראשית‪ ,‬השידו לא יתבטל‪ ,‬ואי לכ מה לדאוג‪ ,‬ואחר כ אס בידיו הקדושי את‬ ‫כל הכס שעל השולח‪ ,‬מעות משאר מדינות בעלגיע‪ ,‬שוויי‪ ,‬לאנדא‪ ,‬ואמר להאלמנה‪ ,‬את אומרת שבת היא צנועה וכשרה‪ ,‬כס‬ ‫זה אני נות עבורה שתקנה מזה מתנות יפות‪ ,‬ואודות שאר המעות‪ ,‬עוד נראה‪.‬‬ ‫האלמנה יצאה מחדרו של רבינו ונכנסה לחדרו של ר' געציל‪ ,‬ר' געציל היה אז עשיר‪ ,‬אבל עדיי לא היה גביר אדיר‪ ,‬ובעת‬ ‫ההוא היה לו משפט אודות מיסי‪ .‬אמר רבינו להרה"ח ר' שלמה בראווער ע"ה‪ ,‬ל לר' געציל ותגיד לו שיסע על חתונה זו ויהיה‬ ‫ש מחות‪ ,‬אצל חתונה זו אפשר להיוושע בכל‪ ,‬כי הקב"ה בעצמו יהיה על החתונה‪ ,‬אמר ר' געציל לר' שלמה‪ ,‬תגיד לרבינו שאסע‬ ‫להחתונה‪ ,‬ואהיה ש מחות‪ ,‬ואשאר ש על כל השבע ברכות‪ ,‬ואשל כל ההוצאות של החתונה‪ ,‬וכל הכס שבעלה הבטיח‪ ,‬א‬ ‫רבינו יבר אותי שאפטר מהמשפט‪.‬‬ ‫חזר ר' שלמה לרבינו ומסר לו מה שאמר ר' געציל‪ ,‬אמר לו רבינו‪" ,‬רצוני לשמוע דיבורי אלו ממנו בעצמו"‪ ,‬נכנס ר' געציל‬ ‫וחזר לפניו על כל דבריו‪ ,‬אמר לו הרה"ק‪" :‬וועל זיי אוי דיר קיי שליטה נישט האב"‪ - .‬בעת קריאת התורה ביו שבת קודש סיי‬ ‫רבינו אצל ר' געציל בפסוק בפרשת ראה "ומשלת בגוי רבי וב לא ימשולו"‪ ,‬ר' געציל קיי הבטחתו‪ ,‬והצליח במשפט‪ ,‬ומאז‬ ‫עלה מעלה מעלה בעשירות‪.‬‬ ‫הרה"ק הרבי ר' אלימל מליזענסק זיע"א‪ ,‬בימי בחרותו כשהי' עוסק בתורה ועבודה‪ ,‬ולא פסיק פומי' מגירסי' יומ ולילה‪ ,‬היה‬ ‫איש אחד ראה והתבונ גודל עבודתו בקדושה וטהרה‪ ,‬וידע גודל עניותו שחי חיי צער בלח לח‪ ,‬עלה בדעתו להניח לו בכל יו‬ ‫בתיק של טו"ת איזה מטבע‪ ,‬באופ שיהי' לו הצלה פורתא להחיות נפשות ב"ב‪ ,‬ומאת ה' היתה זאת‪ ,‬אשר בזמ קרוב התחיל האיש‬ ‫לעלות מעלה מעלה על במתי הצלחה‪ ,‬ולאשר הבי היטב שהצלחתו הוא ע"י הצדקה שנות להרה"ק‪ ,‬לכ בכל יו ובכל פע נת‬ ‫יותר‪.‬‬ ‫פ"א עלה בדעתו של הגביר‪ ,‬היות נראה בעליל‪ ,‬שנתעשר ע"י נתינת צדקה להרה"ק הנ"ל‪ ,‬אי לזאת‪ ,‬משו שהרה"ק מסתופ‬ ‫בצילא דמהימנותא של הרה"ק המגיד ממעזריטש זיע"א‪ ,‬לכ טוב לנסוע למעזריטש ולית להמגיד ס גדול‪ ,‬ומזה בודאי יתעשר‬ ‫יותר‪ ,‬מכח ק"ו א הוא מצליח בשביל נתינת צדקה להתלמיד‪ ,‬מכ"ש א ית להרב‪ ,‬וכ עשה ונסע למעזריטש‪ ,‬ועשה התפעלות‬ ‫שיקבל ממנו המגיד ס גדול‪ ,‬ולא היו ימי מועטי עד שירד מנכסיו ירידה אחר ירידה‪.‬‬ ‫חזר אל הרה"ק מליזענסק‪ ,‬וסיפר לו המעשה מתחילה ועד סו‪ ,‬ושאל אותו פשר העני על דבר פליאה הזאת שכל זמ שנת‬ ‫לו נתעשר‪ ,‬ואחר שנת לרבו הקדוש ירד פלאי מטה מטה‪ ,‬הכי כ הוא היושר‪ ,‬הלא כבודו בעצמו מודה שרבו הקדוש גדול ממנו‪,‬‬ ‫והשיב לו הרה"ק‪ ,‬שבודאי רבו גדול ממנו באל מדרגות‪ ,‬ועכ"ז הדבר פשוט‪ ,‬שכל זמ שנת הוא למי שיהי'‪ ,‬נת השי"ת ג"כ למי‬ ‫שיהי'‪ ,‬אבל מאחר שהתחיל הוא לבקש לו מיוחסי‪ ,‬כמו כ שהשי"ת מבקש לו מיוחסי‪.‬‬ ‫ז‬

‫ראה תשס"ט‬

‫עבודת הצדיקי‬

.‫ ממעשי אבותינו ורבותינו בחודש אלול ובימי הנוראי‬,‫ ופניני יקרי‬,‫סיפורי נבחרי‬

‫שבת מברכי אלול‬ åøáòì øò÷ñéì ä'ìùøòä éáø ïëø ,øåäèä :åðæà ìò åì ùçìå íøîò éáø ìù âòè òøàá-èëøàô éã áø øòù'àìàôéåà" íéàøåðä íéîéä äðä ,åìàôéåàî áøä] "ïééâ .[!íéàáå íéáø÷ íéùåã÷ä íéøáãä úà òîùù òâø åúåàá ó÷úð ,÷éãöä ìù åùã÷ éôî íéàöåéä åììä èèåîúä àåä .àøåðå ìåãâ ãçôá íøîò éáø .äèîä ìà åúåà àùéì åçøëåäå ,ãéîå óëéú ãò äèîä ïî íå÷ì çë øöò àì ãçô áåøî çéìöäå ùùåàúä æà ÷ø ,úáùá éðù íåé ,úåãéñçä êøãá åùôð è÷ùä æà éðî .íå÷ì [è"é÷ óã êîùá íéîåùø] .äéëøãá âäðúäå

* øæåç 'éä æðàöî ÷"äøäù íéìùî äîë ìåìà ùãåçá

äéä ,ìåìà ç"ø åëøéáùë äàø úùøôá øîåì ìéçúî ì"æ [æðàöî ÷"äøä] åðéáø ìë øîåà äéä äæä ïåâéðá) ïåâéðá äøåú ãçà ìë úà øøåòî äéäù (ìåìà ùãåç äëåá ãçà ìë äéäù èòîë .äáåùúì ìë úà äìáî äéä äîá åáì ìò åîåùá .äðùä øòéá êìåä ãçà ,ìùî øîà úçà íòô åäæéà òãåé åððéàå íéîé äîë êøãá äòåúå êìåä ãçà íãà äàåø íåàúô ,ïåëðä êøãä äúòù ,åáìá äçîù äàáå .åúàø÷ì øòéá åùâôð øùàë éäéå .ïåëðä êøãä òãé éàãåá àåä ïëéä éì øåîà éçà ,åìàù ,íäéðù íéîé äæéà äæ äòåú éððä éë ,ïåëðä êøãä êì øîåì ìåëé éððéà ,åì áéùî éðùäå .ïàëá éðà íâ éë ,ïåëðä êøãä àåä ïëéä äîåàî ìåëé åððéà ,íéîé äáøä øáë ïàëá äòåú éúëìäù êøãáù ÷ø ,äöò øúåé êì ïúéì ,íéòåú äæä êøãá éë äúà êìú àì éðà ìéâø åðéáø äéäå .ùãç êøã ùôçð äúòå ìåëé éððä ,íìåò :ìùîä äæ øçà íééñì åðëìäù êøãä åúåàáù ,úàæ ÷ø íëì øîåì ÷ø ,íéòåú äæä êøãá éë ,êìð àì äúò ãò ìãåâ ïéáäì íéìåëé .ùãç êøã ùôçð

,(âåäðë äîéáä ìò) ùãåçä úëøá êøáì ùãåçä úëøá òåîùì äöø åðéáø ìáà áåðéùòöî ÷"äøäå ,áåðéùòöî ÷"äøäî ,(ììôúäù íå÷îá) åîå÷î ìò øàùð ,âåäðë äîéáä ìöà êìä àéðëàáî ÷"äøäå áåðéùòöî ÷"äøä ìöà åîöò ãéîòä åðéáøå òîùùëå ,åðîî ùãåçä úëøá òîùå ìù ÷"ôî àöåé "äéäé ìåìà ç"ø" úåáéúä :ì"äæá åðéáø øôéñ äë - áåðéùòöî ÷"äøä ôà÷ øòã ïåô ïòîåðòâ êøåãà êéî ñò èàä" äàøåð úåùâøúä éì 'éäå ,"ñåô íåö æéá òåáùä ìëå ,"äéäé ìåìà ç"ø" íéøåáéãäî íå÷î ìëá éúáùçîá éì 'éä æ"çàì ,"äéäé ìåìà ç"ø" íéøåáéãä éúëìäù úåéäì ô"äåò äëæà äàáä äðùìù éúáùçå éîöòì å"÷ éúðãå ,áåðéùòöî áøä ìöà äô éì 'éä àéðëàáî ÷"äøä êøéáù åæä äðùá äàáä äðùì ù"ë ,äàøåð äë úåùâøúä áåðéùòöî ÷"äøä åîöòá êøáé àîúñîù äåä ïëå ,ïáåîë úåùâøúä éì 'éäé éàãååá õéðòø÷ì ô"äåò éúòñð äàáä äðùìù ,ç"ø úëøá åîöòá áåðéùòöî áøä êøéáå éì 'éäå úåøøåòúä íåù éúùâøä àì ìáà ùåãé÷ä úòá ë"çàå ,ïáåîë äæî ìåãâ øòö éøòö ùéâøäå áåðéùòöî ÷"äøä éúåà äàø ,èøéôùòâ èðééä èñàä :ì"äæá éúåà ìàùå óøàã Ç âéáééà èùéð" :éì äðòå ,àì ,éúøîàå .éîöò úà éúîçð äæáå ,"ïòøéôù ïòî [ç"ò óã ,÷ñøàååòùô ÷çöé çéù]

* íéàá íéùãå÷îä íéîé äðä

åìàôéåà ã"áà ì"öæ íåìá íøîò éáø ÷"äâä úçà íòô .íéãéñçä úãò ìò äðîð äéä àì ùøòä éáö éáø ÷"äøäì òåñðì åá åöéàä åìöà úåáùì òñð ïëà àåäå ,ò"éæ à÷ñéìî ùøòä éáø .ìåìà ùãåç íéëøáî úáùá êùîá åðéîéì åáéùåäå ,åøãâî àöé à÷ñéìî éáø åìéàå ,ø÷éå ãåáë åì ïúðå äìåë úáùä .ììëå ììë ìòôúä àì íøîò ïçìåùä úëéøò úò ,ïéåòøã àåòø úòá ‫ח‬

˘„ÂÁ‰ ˙ί· äáåùú úåøøåòúä

ì"öæ àæìòáî ã"éøäî ÷"äøä àá úçà íòô ,ìåìà íéëøáî úáùì òååéìàååñ øéòì ùàø êøáì äîéáä ìò ÷"äøä äìòùë ùãåç éåà éåà :åúëéìä úòá øîà ,ùãåç æéà) ,éëáá íéùðàä ìë åöøôå ,ìåìà .(ùøãîä úéá ïéà ïééååòâ à ïòøàååòâ (â"ö÷ óã á"ç íéð÷æ çéù)

*

ö"äâä] '÷ä éáà øùàë .éúåãìé éîéî éðøåëæ äîéáì äìò ò"éæ [øàâðåà éáö íäøáà 'ø úëøá"ì ìåìà ùãåç ïéëøáî úáùá äéäé ìåìà ùãåç ùàø" øîàå ,"ùãåçä äéëáá åéãçé íòä ìë äòâ "éðåìô íåéá [ã"ñ÷ óã êîùá íéîåùø] .ïéãä úîéàî

* 'éäé ìåìà ùãåç ùàø

,ì"öæ ÷ñøàååòùôî ì÷éöéà 'ø ÷"äøä øôéñ äðåøçàä åúðùá ìåìà íéëøáî úáùáù øáë äéäùë ì"öæ áåðùòéöî ÷"äøä ìù øîåàù êéà òîùå ÷"äøä ìöà ãîò ,äìåç êë ìë íñåáî äùòð ,"ìåìà" ùãåç ùàø äéä) úáù úãåòñ ìëà àìå øòéì çøáù úáù éàöåî ìéìáù ãò ,(ùîî èùôåî øîà ÷"äøäå ,áåðùòéöî ÷"äøäì åäåìéáåä åðúéàì øæç æàå ,âåðòâ æéà'ñ ,ì÷éöéà ,åì .íã÷îë [è"ëø óã å"ç íéð÷æ çéù]

* ãéîú ùéâøäì íéëéøö ïéà

ì'÷éöéà éáø ÷"äøä] åðéáø øôéñ à"ìùú úåòåáùä âçá [ì"öæ ÷ñøàååòùôî ÷"äøäì òñðù ïåùàøä íòôù ,÷"ôì ç"ø ïéëøáî úáùá äéä ò"éæ áåðéùòöî íù 'éäå ,(òéöéìàâá) õéðòø÷ õçøîá ìåìà íàèùøáìä øéàî øùà 'ø ÷"äøä íâ æà (ò"éæ æðàöî ÷"äøä ãëð) ì"öæ àéðëàáî àéðëàáî ÷"äøäì ãáéë áåðéùòöî ÷"äøäå ‫ראה תשס"ט‬

åúåàøá åì øöéå ,åðá ãé áúë øéëä åàøå÷áå éøîâì çëùù êéà ãîåò åðá äâøãî äæéàá øñç äî äîåàî òãåé åððéàå ,êìî ïá àåäù .íéòåøä ìù ù÷î ââä [åì øñçù] ÷ø ,åì øáãä ïë ,÷åòæì ìéçúäå ì"æ åðéáø íééñå ìë éë éøîâì åçëù øáë ,íìåòä ìöà íåéä ÷òåö ãçà ÷ø ,øñç äîå ,êìî ïá ãçà ,íéðá [ìò] ÷òåö ãçàå äñðøô åì øñçù åðéãîçî ìë (ìò) åðì øñçù úîàä ìòå éøîâì íéçëåù ,íã÷ éîéá åðì åéä øùà .ììôúäì ['ä úåà â"é úåãáåò íééç éëøã]

*

÷åòöì ìéâø [æðàöî ÷"äøä] åðéáø 'éä ãåò ,[ìåìà ùãåçá] ÷"ùã úéùéìù äãåòñá äéä àùåæ 'ø éáøä ,ò"éæ àùåæ 'ø éáøä íùá äùòú éúî ,àùåæ ,àùåæ :÷åòöì ìéâø ìéçúà äúòî åîöòì áéùäå ,äáåùú ,åîöòì ìàåù äéäå øæçå ,äáåùú úåùòì êë úøîà ìåîúà íâ àìä ,àùåæ ,àùåæ ,úéùò àìå äáåùú úåùòì ìéçúà äúòîù äùòà úîàá äúòî ìáà ,áéùä áåùå ìáà ,øîàù åðîî éúòîù à"ôå .äáåùú ãéâäì íéîòô äîë òãåé äéä àùåæ 'ø éáøä .íéîòô äîë åéøáã ìéôëäå ,úàæ úòáù ,äæî ïéáäì àøå÷ä ìåëé íéðô ìë ìò ùàá ÷òöå åìàë úåéùòî ò"éæ åðéáø øôéñù ìë äéä êéà ,äìåãâä åúàøéáå åúåáäìúä ìëå ,åáìá ãçà ìë äáåùúá øæåç íìåòä äúò ãò äìáî äéäù åéîé ìò äëá ãçà êøãá äúòî êìéì åîöò ìò ìáé÷å ,íéìáäá ÷òö íéîòô äáøä ãåòå .ø"éë øùéäå áåèä úåãåòñ ùìù úòùá ìåìà ùãåçá ì"æ åðéáø ò"éæ .áúëä ìò íúåìòäì øùôà éàù íéøáã .ïîà ('å úåà â"é íéøåôéñ íééç éëøã) *

ìåôé àìù ,ãîåò àåä ïëéä ãåàî çéâùäì .áåèä êøãä ùôçì ÷ø ,äìéìç ['ã úåà â"é úåãáåò íééç éëøã]

*

ìéâø ò"éæ [æðàöî ÷"äøä] åðéáø äéä ãåò àèç ãçà êìî ïá .ùøãîî ìùî øîåì ïîæ ìë ,åúéáî åúåà êìîä çìùå ,åéáàì ãåò åòãé ,åúéáì áåø÷ ãåò êìî ïáä äéäù åì åðúðå ,ãåò åäåáøé÷å ,êìî ïá àåäù .êìî ïá àåä éë úîçî ,úåúùìå ìåëàì àì ,åéáà úðéãîî ÷çøúðùë ë"çà êà äî ãåò åì äéä àìå ,àåä éî ãåò åäåøéëä éãë ,åéùåáìî øåëîì ìéçúäå .ìåëàì ãåò åì åéä àì ë"çà .ìåëàì åîöòì äð÷éù ,ìåëàì êéøö äéäå ,øåëîì íéùåáìî åì øñç àì áåùå äòåøì åîöò øéëùäå ùåáì äéäå ,íåìëì êéøö äéä àì éë ,íåìë ïåéìò ãâááå íéðåúçúä íéñðëîá ÷ø ìò ïàöä íò ãéîú áùåé äéäå ,äìòîìî íù øîæî äéäå ,íúåà úåàøì íéøää äæéàá äéäù éøîâì çëùå ,íéòåøä øàùë íéâåðòúäî äîåàî åì øñçéù ,êìî ïá ïîæ íéòåøä êøã êà .íãå÷î íäá ìéâø äéäù éãë ù÷î ïè÷ ââ åîë íîöòì íéùåòù øèîî íìéöäì íùâä úòá íùàø ìò ïúéì úåùòì äöø ë"â äæä êìî ïáäå ,óçåñ äæî åì äéäå ,ìåëé äéä àìå äæë ââ åîöòì .äæì àáì ìåëé åððéàù ìåãâ ùôð úîâò ,äðéãî äúåàá òñåð êìîä äéä úçà íòô äæéà åì ùéù éî ìëù àåä âäðîäå êìîäùëå øééð ìò åúù÷á áúåë ,äù÷á ãçà ìë êéìùî ,åìù áö úìâòá øáåò ïáä íâ àáå - .êìîä úáëøîì åúù÷á äáëøîäì äù÷á áúëî ÷øæå ,íëåúá êìî âäðîë ù÷î ïè÷ ââ åì úåùòì ù÷áîù ,áúëîä úà êìîä çúôéå .íéòåøä

.äæ é"ò íìåòäì äéäù úåøøåòúää

['â úåà â"é úåãáåò íééç éëøã]

*

[æðàöî ÷"äøä] åðéáø ìéâø äéä ìùî ãåò :ùéãåé ïåùìá) äéðò úçà úéøôë .øôñì ì"æ íéù÷áîä íéãìé äîë äì åéä (ò"ìé÷áàá äöéá äàöîå .íäì ïúéì äì ïéàå ,ìëåà ,íéãìé ,íäì øîàúå ,äéãìéì àø÷úå ,úçà äöéá éúâùä ,âåàãì äî ãåò åðì ïéà ,íéãìé úà ìëàð àì ,úéìëú úìòá éððä éðàå ,úçà çéðéù ïëù äæéà ù÷áà ÷ø ,úàæä äöéáä úáùåéä úìåâðøú úçú äöéáä úà ïúéì éì àìä ,úìåâðøú äöéáäî àöéå ,íéöéá ìò úà ìëåà àì ,úéìëú úìòá éððä éëðà úìåâðøúä çéðúå ìãâúùë ,úìåâðøúä áéùåà ÷ø ,ìëåà àì íéöéáä úà íâ ,íéöéá íéöéáäî åàöéå íéöéáä ìò úìåâðøúä úà åéäéå ,íéöéá åçéðé íéìåâðøúäå ,íéìåâðøú .íéöéá äáøä íò íéìåâðøú äáøä øáë åðì úà ìëàð àì úéìëú úìòá éððä éðàå úà øåëîà ÷ø ,íéöéáäå íéìåâðøúä ,úçà äìâò éì äð÷àå ,íéöéáäå íéìåâðøúä äéäúù ãò äìãâà ÷ø ,ìëåà àì äìâòäå ãéìåúù ãò ,ìëåà àì áåù äøôäå ,äøô åðì åéäéå ,ìëàð àì äúåà íâ äìâò áåù úéìëú úìòá éððä àìäå .íéìâòå úåøô äéäéå ,äãù äð÷àå íéìâòäå úåøôä øåëîà åðì øñçé àìå íéìâòå úåøôå úåãù øáë åðì øùàë éðéá éðéá êë êåúáå .äîåàî ãåò äãéá äöéáä ä÷éæçäå úàæ úéøôëä äøôéñ äãéî äöéáä äìôð ,äîò äîöò òùòùúå íéîéä àåáá íãàä ìöà øáãä ïë .øáùúå åéìò ìá÷îå åúòãá øîåâ íéùåã÷ä êë åáìá áùåçå äáåùú úåùòì ìéçúäì íéîéä øåáòá ë"çà êà .äùòà êëå äùòà íãàä êéøö ë"çà ,äèîì ãåò ìôåð åììä

‫ערח אלול‬ ç"øò úéðòúá èøôáå ,øåäèä åôåâ úùìåç ÷îåòî åðéáø çðâ ,àîìòá âäðî ÷ø åðéàù ,úåðòúäì çë éì ïéàù úîà" áéùäå ,áìä ç"øò àåä àìä íåéä úåúùì ìëåà êéà ïëà åááì ïåøáù ìãåâ úåàøì ìëåð äæî ."ìåìà .åðåàâ øãäå 'ä ãçôî åúîéàå øåäèä

êéøö ïéà àèç àìù éî ìáà ,úåðáø÷ .úåðòúäì íéìåëé àìéîîå ,úåðáø÷ì [à"î óã á"ç äæåðâ äãîç]

*

,á"ñøú úðù ìåìà ç"øò æðàöá éúééäùë

[ò"éæ ÷"äéáø ïøî ìù] úåðåøçàä åéúåðùá úåðòúäì ìåëé 'éä àìù ò"ì åéìç éîéá åì åàéáäù ìåìà ç"øòá à"ô òøéà ,ïáåîë äçã åðéáøå ,úåúùì òååà÷ ñåë ø÷åáá íéáøå÷îä åá åøéöôä øùàëå ,åãéá ñåëä úîçî úåðòúäì åì øåñà åðéáø øùà

‫ראה תשס"ט‬

‫ט‬

[á"é óã ìàåé éøáã øåæçî]

*

ïè÷ øåôë íåé úøéîà

úéðòú

ìòá] æ"ààì íéùðà åàá ìåìà ç"øòá íòô ,ìëåàù åàøå ,ìòäåàî [ò"éæ äùî çîùé 'éò) äðòúî åðéàù ìò íäéðéòá äåîú äéäå æ"àà íäì øîà ,(à"ô÷ú 'éñ íééç çøåà ,íúàèç àì éë ìåëàì íéëéøö ïéà íúà åðéáä àì .éúàèç éë ìåëàì êéøö éðà éøäù ,æ"àà íäì øàéá ,åéøáã íéùðàä äæä ïîæá åéùëòù (.æë äâéâç) ì"æç åøîà ,çáæîä íå÷îá åéìò øôëî íãà ìù åðçìù íå÷îá àäéù ìåëàì êéøö àèçù éî ïëìå

øòååàãååæàø äùî 'ø ÷"äøä åðáø ìù åðá íâ ."áìëë éðô éúîù" øîåì ìåëé åðéàù øîà [à"ñ óã à"ç áå÷éæã øæòéìà ÷ùîã]

*

éåìâ åìöà éáì ïåãæ éàãå

úçðî ìòá ÷"äøä] áøä äéäùë íòô ùàø áøòá éåùà÷á ùèà÷ðåîî [øæòìà øåôéë íåé úøéîàì õ"ùä äéäå ìåìà ùãåç ìò ìåãâ ùòø ìå÷á íéîòô äîë øæç ,ïè÷ éáì ïåãæ éàãå" æåøçî "éåìâ åìöà" úåáéúä úéá òöîà ãò äáéúäî êìäå ,"éåìâ åìöà ìå÷á øîà åúøéæçå åúëéìäáå ùøãîä ."éåìâ åìöà" ùèà÷ðåîì [ïàîééøôî] åðéáø àáùë íòô òîù ùøãîä úéáì åàåáá ,ìåìà ùãåçá éðôì íéìäú øîåà øæòìà úçðîä ÷"äøäù íéìäú) ÷åñôä ùòø ìå÷á øîàå äáéúä åôøç øùà 'ä êéáéåà åôøç øùà" (á"ð è"ô ."êéçéùî úåá÷ò [ç"éù óã ïåðáìá æøà]

íéáåøîä úåðååòä ìë ìò øôëéù ãáì ãçà ìáà øôëéù ïè÷ ë"åé ãåò óéñåäì íéëéøöå íåé úìåëéá ùé ,úåðååò ë"ë åì ïéàù éîì äî àçéð äæáå .åì ìåçîì ãáì íéøåôëä ïéà éë íéøîåà íðéà íéãéñçä íò éáøäù éîòå íéúá éìòáä ìáà ,úåðååò íäì ,íéáåøî úåðååò ò"ì íäì ùéù íéöøàä øåôéë íåé ãåò íäì úåùòì äîä íéçøëåî ìò äçéìñ íäì 'éäéù éãë øôëéù ïè÷ .íàèç [å"÷ óã à"ç äæåðâ äãîç] *

áìëë éðô éúîù

êåîñ õéìòîî éìúôð 'ø ö"äøä äéäù úòá øæòéìà 'ø ÷"äøä] ,åðéáø æ"åç ïçìåù ìò ,åðéáø åì àø÷ ìåìà ç"øò à"ô [ò"éæ áå÷éæãî àåá øîà ,ïè÷ ë"äåéì êìéì äöåøù äàåøù øîàå ,äãåòñá ïè÷ ë"äåé äùòðå éøãçì éîò ïòëàî ïéìòåå øéî" íéøîåà íìåòäù äî òèééøâ à ïòååòâ æéà ñò áéåà ,"ïè÷ ë"äåé ïòëàî åö áéåà øòáà ,èåâ æéà ïè÷ ë"äåé .èùéð êéæ èðéåì ,ïè÷ ë"äåé à èùøòä

*

'éäù ì"æ ïøäà 'ø ÷"ää éãåã ÷"ëî éúòîù åéìà àá êë êåúáå ,ïè÷ øåôéë íåéî øáãî íà ì"ðä ÷"ää éãåã åì ìàùå ,'à êøáà éãåã øîà ,øîà àìù áéùäå ïè÷ ë"åé øîà äùî 'øä àáùëù øôéñå ,åîò ÷ãöäù úåùòì åîöò ìò ìá÷å æðàöì ä"ò ùèééã æ"àà úéáì àáå ,ìåìà ç"øòá äæ 'éä äáåùú íéúåù íéãéñçäù äìôúä øçàì äàøå ì"æ 'ø ìàùå ,ïè÷ ë"åé åøîà àìå âåäðë ù"éé ,øîåà åðéà ë"â æðàöî æ"àà ÷"ë íà äùî ,ïè÷ ë"åé øîåà åðéà ÷"ë íâù åì åáéùäå àåäù ïåéë íéøîåà íå÷î äæéàá íäì ìàù íâå ,ìäåùì êìéù åì åøîà ,øîåì äöåø äàøå íùì êìä .íéøîåà ïùéä ã"îäéáá ìàùå ,íéúá éìòáä çøæî ìúåëá íéãîåò äæå èééç àåä äæù åì åøîà ,íä éî íúåà ,íîåúùîë øàùð 'éäå ,íéìòðî øôåú àåä õøà éåö÷ ìëá íñøåôî àåäù ÷éãöäù åøîàé àì íéàøéå ç"ú äîäù íéãéñçäå åì äù÷ 'éäå ,äæ äî ,åøîàé íéöøà éîòäå éë ,ïë ïéðòäù åúáùçîá äìò êà .æ"ã ãàî äðäå ,úåðååòä ìò øôëî íéøåôëä íåé íåé úìåëéá ïéà äáøä úåðååò åì ùéù ùéàä

.é.ð éñðàî 'íé÷éãöä úãåáò' ïåëîì ïç ïç úåàåùú .ñåôãä ùáëîî äúò äæ àöåéù ä"øå ìåìà éîéì "íé÷éãöä úãåáò" íøôñî éçëåðä øîàîì áø ïëåú åðì åàéöîäù ìò

‫תשואות ח‬

‫בהדרת כבוד מביעי אנו בזה רגשי תודה והוקרה קד ידידינו היקרי שניאותו למסור ממעיינותיה‬ :‫ הלא המה‬,‫לזכות את הרבי אלפי קוראי גליונינו‬ ‫הרה"ג ר' אלעזר אלימל שטער שליט"א‬ ‫אב"י בקרית יואל יצ"ו‬

‫הגאו המפורס ר' מנשה פילאפ שליט"א‬

‫הרה"ח ר' שלמה יעקב געלבמא שליט"א‬ ‫מח"ס מושיע של ישראל קרית יואל יצ"ו‬

‫הרה"ח ר' משה יודא דייטש שליט"א‬ ‫אב"י בוויליאמסבורג יצ"ו‬

‫הרה"ג ר' נפתלי צבי פעלדמא שליט"א‬ ‫אב"י פעיה"ק ת"ו‬

‫הרה"ג ר' מנשה פר וואגשאהל שליט"א‬

‫הרה"ג ר' שמואל דוד ראטשילד שליט"א‬ ‫מרבני כוללינו פעיה"ק‬

‫הרה"ג ר' צבי ארי' זארגער שליט"א‬ ‫מרבני כוללינו פעיה"ק‬

"‫מערכת "מקחו של צדיק‬

"‫מכו "עבודת הצדיקי‬

‫רב ומו"צ בוויליאמסבורג יצ" ו‬

‫מיקירי אנ"ש פעיה"ק ת"ו‬

.‫י‬.‫מאנסי ברוקלי נ‬

‫וויליאמסבוג יצ"ו‬ ‫ברכה קובעת לעצמו‬ ‫מו"ה יצחק ווייס הי"ו‬ ‫בכ"ר‬

‫המערכת‬ ‫י‬

‫ראה תשס"ט‬

‫בושו לכ מפלגות החרדיות! בושו לכ עיתונות‬ ‫החרדיות! בושו לכ נציגי החרדיי !‬ ‫ועוד העיזו לומר שהמחאות ה נגד דעת גדולי התורה‬ ‫ונגד דרכי רבותינו!!!‬ ‫הא זה הוא דרכי רבותינו‪ ,‬להחני לרשעי ? הא זה‬ ‫הוא דרכי רבותינו‪ ,‬למחות נגד היראי הכואבי את חילול‬ ‫השבת! הא זה הוא דרכי רבותינו להשמי ת"ח שנותני ‬ ‫גויי למכי לומר עליה שזרקו אבני ?!!!‬ ‫אכ באמת זהו דרכי המלפגות החרדיי הקודמי אשר‬ ‫מה למדו להפ מחילול הש לקידוש הש כאשר כבר‬ ‫רביה"ק והטהור בעל ההילולא זצקוקלל"ה בספרו הקדוש‬ ‫ויואל משה אשר אגב מדבר ש ג מהשתיקה על חילול‬ ‫שבת! וז"ל ש )מאמר שלש שבועות סי' קיד(‪:‬‬

‫אשריכ גבורי החיל‬

‫כאשר בשבוע זו יצאו עשרות אברכי מתלמידי כוללינו‬ ‫למחות נגד ראש העיר העומד יחד ע מריעיו חביריו‬ ‫החרדיי המחזקי אותו ומעודדי אותו להמשי בחילול‬ ‫השבת‪ ,‬הרי נתקדש ש שמי מסו העול ועד סופו כאשר‬ ‫אברכי ת"ח יצאו בהמוניה במקו הביקור שבא הראש‬ ‫העיר לבקר את אחד האדמורי" ]אשר העיז לקוראו ולכבדו‬ ‫בכל מיני כיבודי אשר זה בעצמו הי' ראוי לגנות ולמחות‬ ‫ע"ז[ בעת ההוא מצאו היראי החרדי לכבוד ה' ותורתו‬ ‫ולכבוד השבת הזדמנות להביע כאב נגד ראש העיר וחביריו‬ ‫החרדיי ‪ ,‬בזעק נגדו שבת! שבת! מחלליה מות יומת!!!‬ ‫והנה פתאו קמו משנת המפלגות החרדיות‪ ,‬בזמ אשר‬ ‫מידי שבת בשבתו יוצאי אלפי יראי למחות נגד החניו‬ ‫הפתוח בשב"ק‪ ,‬ואי זכר למו בכל עיתונותיה לא מיניה ולא‬ ‫מקצתיה‪ ,‬אותה המפלגה הקוראת לעצמו "יהדות התורה‬ ‫והשבת" לא רק שממלאי פיה מי להשתיק את קול‬ ‫המחאה ההול ומתרבה בעזהשי"ת‪ ,‬אלא ג נותני חיזוק‬ ‫לראש העיר להמשי בחילול השבת‪ ,‬כאשר אמר לו אחד‬ ‫מחברי העיריה החרדיי שאי לו לפחוד מ המחאות‪ ,‬כי‬ ‫במש הזמ יחלשו וישארו רק המועטי מהעדה החרדית‪,‬‬ ‫אבל השאר מסכימי עמו ולא ימחו נגדו‪.‬‬

‫ומלבד שיש לחשוב בזה על תועלת כמו שכתבתי‪ ,‬ברור‬ ‫שג עצ העני של הפירסו בזה הוא קידוש הש גדול‪ .‬והנה‬ ‫דעת הרמב" )בפירוש המשנה במסכת ע"ז פ"א( דלכ אסור לעבוד בשבת‬ ‫במרח מפני חילול הש דגוי שיאמרו שיהודי מחלל שבת‪.‬‬ ‫…שסובר שמה שרואה הנכרי שאיזה יהודי מחלל שבת אי‬ ‫החילול הש גדול כל כ כי ג בכל האומות נמצאי אנשי‬ ‫פרטי שאינ שומרי דת‪ ,‬אבל כשהוא בעיר וכל הע מחשי‪,‬‬ ‫ג המנהיגי ובית די צדק אי קול נשמע זה חילול הש‬ ‫גדול‪ ,‬כי על הכלל כולו יצא…‬ ‫וא כ כל שכ כשמלכות ישראל שה לפי דעת האומות‬ ‫באי כוח של כל ישראל מתנהגי נגד התורה והאמונה‪ ,‬ואי‬ ‫קול ואי עונה לנגד זה‪ ,‬אלא כל ישראל ששי ושמחי בפני‬ ‫האומות ממלכות של כפירה בכל התורה כולה‪ ,‬ורואי כל‬ ‫האומות שזה דעת כל ישראל כול לחפו רק באר ומלוכה א‬ ‫בלי תורה ואמונה כלל‪ ,‬ואי ל בזיו התורה והאמונה יותר מזה‪,‬‬ ‫אשר כמוהו לא נהייתה שבעונותינו הרבי החילול ה' בזה נורא‬ ‫מאוד‪ ,‬וא כ הוא חיוב עצו להודיע א להאומות שעדיי יש‬ ‫תורה בישראל ויש שומרי תורה ומצות בישראל שזועקי נגד‬ ‫הפרת הדת‪ ,‬בכל לב ונפש‪.‬‬

‫ולא די לה אותה החנופה השפילה אשר זה בעצמו‬ ‫מספיק להיות מ כת החנפי אשר אי לה חלק לעוה"ב‪,‬‬ ‫ואשר מבואר בשערי תשובה לרבינו יונה )שער ג' אות קפח(‬ ‫שחייב אד למסור עצמו לסכנה ואל ישיא את עצמו עו‬ ‫אשמה כזאת‪ ,‬וז"ל ש )אות קפז( וזה דבר כת החנפי וכו'‪,‬‬ ‫החלק הראשו החנ אשר הכיר או ראה או ידע כי יש עוול בכ‬ ‫חבירו וכי החזיק בתרמית …ויחליק לו …לאמר‪ :‬לא פעלת או!‬ ‫המעט ממנו עו הנמנע מ התוכחה‪ ,‬שנאמר "הוכח תוכיח את‬ ‫עמית ולא תשא עליו חטא"‪ ,‬ויוסי לחטוא על אמרו לא‬ ‫את! כעני שנאמר "וחזקו ידי מרעי"‪ ,‬והנה זה ביד החנ‬ ‫חט ָ‬ ‫ָ‬ ‫האייל עו פלילי‪ ,‬כי לא יקנא לאמת‪ ,‬אבל יעזור אחרי השקר‪,‬‬ ‫ויאמר לרע טוב ויש חש לאור …כי באמור אליו לפני בני‬ ‫אד ז אתה בלי פשע‪ִ ,‬ח ֵלל ובזה דת ודי עכ"ל‬

‫וכל אשר עיני לו שלא נתפס באותה התאוה הרעה של‬ ‫הקמת מדינה לפני הזמ בכח המינות שיש בזה‪ ,‬ג אינו משוחד‬ ‫מהממו וכבוד המגיע מאותה האמונה שבמלכות של כפירה‬ ‫רחמנא ליצל‪ ,‬רואה האמת ברור את הקידוש הש העצו שיש‬ ‫במחאות הנזכר לעיל‪ .‬והעיקר שג זה ברור שיש לחשוב בזה‬ ‫על תועלת כמו שכתבתי‪.‬‬ ‫אבל דא עקא שכל הדתיי המשתתפי ע מלכות‬ ‫המינות‪ ,‬והאגודאי בתוכ‪ ,‬מחפי עליה ועומדי על ימינ‬ ‫להציל מכל נזק והפסד ובושה‪ ,‬ועוד מתנפלי על היראי‬ ‫שלוחמי במסירות נפש עבור כבוד הש יתבר ותורתו‬ ‫הקדושה‪ ,‬בזה ודאי נותני לה כח וחיזוק גדול שיעיזו פניה‬ ‫יותר להעביר על הדת באי מפריע ואי פחד לנגד עיניה‬ ‫ביודע שיש לה דתיי המהפכי דברי אלקי חיי‪ ,‬מקידוש‬ ‫הש לחילול הש‪ ,‬ומחילול הש לקידוש הש‪ ,‬כהנה וכהנה‬ ‫בטענות שוא והבל שאי לטפל בה ולהביא על הכתב‪ ,‬שאי‬ ‫בה אלא להחני לרשעי שמשתתפי עמ ומקבלי מה‬ ‫כל מיני שוחד‪ ,‬עד שעיקר חיות וקיומ מה שזה מסמא‬ ‫עיני עד אי גבול וער‪ .‬עכלה"ק לענינינו‪.‬‬

‫והנה לא די לה אותה החנופה שמחניפי לו‪ ,‬עוד העיזו‬ ‫לצאת במחאה גלויה לעיני השמש בכלי התקשורת נגד אלו‬ ‫אשר נתנו גויי למכי ולחייה למורטי ‪ ,‬ממש לא יאומ כי‬ ‫יסופר להשמי אנשי יראי ולהעליל עליה סיפורי ‬ ‫ממעשה אלימות וכו' ממש כאשר רגילי העיתונות‬ ‫החילוניי לספר כל פע כאשר אנשי חרדי באי למחות‬ ‫ולקבל מכות‪ ,‬ה כבר יודעי מזריקת אבני והתקפת‬ ‫שוטרי וכו' וכו'‪ ,‬וזה עשו עכשיו בעיתוניה הנקראי ‬ ‫חרדיי ‪ ,‬אשר אי די מלי להוציא הכאב והחילול הש ‬ ‫שנעשה בזה ע"י המפלגות החרדיות‪.‬‬

‫שאלה אחת נשאל אות ! היכ מחאותיכ נגד אנשי‬ ‫הבליעל בלבוש חרדי ההולכי להתגרות נגד הערביי ‪,‬‬ ‫יא‬

‫ראה תשס"ט‬

‫ולהתיישב סמו לקבר שמעו הצדיק בהתגרות נוראה‪ ,‬בנוס‬ ‫לכל מיני מעשה פראי שה עושי מזמ לזמ אשר בזה‬ ‫מסכני את כל מי שיש לו חזות חרדי‪ ,‬באמר הנה החרדיי ‬ ‫מתגרי אתנו? למה לא נשמע קול מחאותיכ ע"ז והיכ‬ ‫היית כאשר המזרחיי לחמו נגד החזרת השטחי ? למה לא‬ ‫נשמע אז קול מחאותיכ נגד העוברי על השבועות‬ ‫ומסכני את הישוב כולו רח"ל! ועוד החזקת אות ‬ ‫בעיתוניכ להוסי שמ על המדורה!!!‬

‫ונותני גויי למכי על קדושת השבת! אשריכ גבורי החיל‬ ‫תלמידי הכולל ותלמידי רבינו הקדוש אשר אזרו חיל לצאת‬ ‫נגד ראש העיר ולמחות נגדו!" זאת הוא גאוותינו כאשר אנו‬ ‫רואי העיתוני החרדיי יוצאי נגדינו‪ ,‬כאשר אמר רביה"ק‬ ‫זי"ע כאשר דבר מהרה"ק מציעשינוב זצוק"ל‪ ,‬שאמר על‬ ‫עצמו שביו שאי עיתונותיה כותבי נגדו צרי להרהר ע"ז‬ ‫בתשובה‪ ,‬ואמר ע"ז רביה"ק בצחות לשונו "אכ אותי אי ה ‬ ‫מניחי לשוב בתשובה שהרי אינו עובר יו אחד שלא ילעיגו‬ ‫עלי בשפה ראש" ‪ ,‬אכ זה הסימ המובהק לדעת שנתקדש‬ ‫ש שמי על ידינו כשאר עיתונותיה יוצאי נגדינו זהו‬ ‫דרכי רבותינו ומיניה לא נזוע! בדר התורה נל ונקדש ש ‬ ‫שמי !‬

‫אכ זה הוא דרכי רבותיכ המפלגות הקודמי לכ ‪,‬‬ ‫לעבור על השבועות ולהתגרות באומות‪ ,‬וזהו ג דרכיכ ‬ ‫לסכ את הישוב כולו ולמחות נגד נטורי הקרתא המוחי על‬ ‫כבוד שמי ‪ ,‬ולהשמיצ בכל הזדמנות האפשרי‪ ,‬בושו לכ !‬ ‫בושו לכ ! בושו לכ ! ולאחינו היראי אנו אומרי ‪:‬‬ ‫"אשריכ גבורי החיל היוצאי למחות מדי שבת בשבתו‬

‫‪÷"äéòô "áì áèé" ììåëá àéøáç ïîã éøéòæ ïî ãç‬‬

‫סל מלא ברכות‬

‫ברגשי חדוה ובאותות כבר ויקר‪ ,‬הננו שולחי בזה את ברכותינו הלבביות קד ידידינו הדגול והנעלה‪,‬‬ ‫מוכתר בכל מדה נכונה ומעלה‪ ,‬לב טוב להפליא‪ ,‬העומד תמיד הכ לעזור לזולת‪ ,‬עושה ומעשה לכל‬ ‫קדשי קהילתינו הק' במסירות נפלאה שלא על מנת לקבל פרס‪ ,‬כביר הפעלי למע קהלתינו הק' בכל‬ ‫עת ועונה‪ ,‬ידיו רב לו בבניית שיכו "קרית יואל" ההול ונבנה בלבה של ירושלי לש ולתפארת‪ ,‬העומד‬ ‫לימי הגה"צ אב"ד ור"מ שליט"א‪ ,‬נישא ונער בפי כל יודעיו ומכיריו‪ ,‬עוסק בצרכי ציבור בנאמנה‪ ,‬רוד‬ ‫צדקה וחסד במדה גדושה‪ ,‬ידיו עתירי‪ ,‬מעשי טובי וברוכי‪ ,‬כבוד שמו הטוב הול לפניו‬

‫מו"ה יעקב פויגל שליט"א‬ ‫לרגל שמחתו הרוממה בלידת הב שיחי' למזל טוב‬

‫מברכות ד' יבור בכל משאלות לבו לטובה ולברכה‪ ,‬תורה וגדולה על שולחנו יהא ערוכה‪ ,‬כע שתול‬ ‫על פלגי מי ברוכה‪ ,‬ויהי ה' אתו בכל אשר הוא עושה‪ ,‬וירכיבהו על במתי הצלחה‪ ,‬יעלה ויצמח כג‬ ‫רוה‪ ,‬לכבוד ולתהלה‪ ,‬יראה רב תענוג ונחת‪ ,‬הצלחה וחיי נחת‪ ,‬כה ית לו ה' וכה יוסי דורות ישרי‬ ‫ומבורכי‪ ,‬בני ובני בני‪ ,‬בתורה עוסקי‪ ,‬ולמצוות פוני‪ ,‬כל הימי‪ ,‬עדי נגאל גאולת עולמי‪,‬‬ ‫בעגלא ובזמ קריב‪ ,‬אכי"ר‬

‫כעתירת וברכת‬ ‫הנהלת הקהילה‬

‫ראה תשס"ט‬

‫יב‬

‫דרכה של תורה‬

‫כל זאת באתנו ולא‬ ‫שכחנו ולא שקרנו‬ ‫בברית‬

‫גחלי אש‬

‫ניצוצי אורי וליקוטי‬ ‫יקרי‬

‫זה בונה וזה סותר‬

‫עמוד טז‬

‫בעמוד יט‬

‫בעמוד כא‬

‫ההשתטחות על‬ ‫הקברי‬

‫איש קרא קנא קנאתי‬ ‫לה' בתפארה‬

‫פסקי הלכות‬ ‫מלוקטי‬

‫עמוד יג‬

‫מא דאיהו זעי"ר‬ ‫איהו ר"ב‬ ‫מילי ורחשי על גדולתו‬ ‫וקדושתו‬

‫מאת הרה"ח ר' סענדער‬ ‫דייטש ז"ל‬

‫במשנתו של רביה"ק זי"ע‬ ‫בעמוד ל‬

‫בעמוד כז‬

‫ותהי ראשית‬ ‫ממלכתו‬

‫התייסדות הישיבה הקדושה‬ ‫יטב לב פעיה"ק‬

‫עמוד לט‬

‫יסוד האמונה‬

‫יסודות איתני ברורי‬ ‫ובהירי באמונה ודעות‬

‫מספרי דבי רב מר רביה"ק זי"ע‬

‫עמוד לו‬

‫עמוד לד‬

‫זקיני ויאמרו ל‬ ‫שיחות ע זקני ירושלי‬

‫עמוד מד‬

‫זכרונות… מהישיבה‬ ‫הקדושה בעיר‬ ‫סאטמאר‬ ‫הגה"ח ר' ליפא שוואר זצ"ל‬

‫עמוד מט‬

‫יג‬

‫ראה תשס"ט‬

‫הרב אלעזר אלימל שטער‬ ‫בפ' ואתחנ פ''ז פסוק ו' כי ב בחר ד' אלקי להיות לו לע סגולה ‪ ...‬מאהבת ד' אתכ ומשמרו את‬ ‫השבועה וגו' ‪ ,‬וטע חשק שנקשר עמכ בקשר אמי שלא יפרד מכ לעול‪ ,‬כלשו וחשוקיה כס ויבחר‬ ‫בכ מכל העמי‪ ,‬כי הבחירה בכל מקו ברירה מ האחרי‪ .‬ואמר הטע כי מאהבת ד' אתכ‪,‬בחר בכ‬ ‫שראה אתכ ראויי להתאהב לפניו ונבחרי לאהבה יותר מכל העמי‪ .‬ולא הזכיר טע אל הבחירה‪ ,‬כי‬ ‫הנבחר לאוהב הידוע לסבול אוהבו בכל הבא עליו ממנו‪ ,‬וישראל ראויי לכ יותר מכל ע‪ ,‬כמו שאמרו‬ ‫שלשה עזי ה ישראל באומות‪ .‬כי יעמדו לו בנסיונות או יהודאי או צלוב‪.‬‬ ‫בהגיע יומא דהילולא קדישא‪ ,‬שנת השלשי להסתלקותו לשמי רו של רב ומאור של ישראל מר הגאו הקדוש‬ ‫רבינו הקדוש והטהור זי"ע‪ ,‬מתכנסי המוני בית ישראל בכל רחבי תבל‪ ,‬לשנ דברות קדשו‪ ,‬ולספר לדור אחרו פעולת‬ ‫צדיק לחיי‪ .‬ועזוזו ונפלאותיו אשר עשה‪ ,‬להקי עולה של תורה‪ ,‬ולקרוא בש ד' קל עול‪ ,‬להשריש אמונת אומ‬ ‫בלבבות בני ישראל‪ ,‬ולגדל צבאי צבאות נאמני לד' ולתורתו‪ ,‬ההולכי בדרכי אבותינו ורבותינו‪.‬‬ ‫אספר מחול ירביו‪ ,‬אספרה למעשיה של צדיקי מחול ירבו‪) .‬מד''ר פ' אמור(‪ .‬כשאנו מתבונני בהיק פעולותיו‬ ‫של הצדיק בעל ההילולא‪ ,‬נגיע מיד למסקנא זו‪ .‬אספר מחול ירביו‪ .‬מא ספי מא רקיע להערי ולאמוד את מכלול‬ ‫פעולותיו אשר פעל ועשה האד הגדול בענקי‪ ,‬אשר במש שבעי שנה היה מדברנא דאומתיה‪ ,‬ושמעו הול בכל‬ ‫המדינות‪ .‬מצודתו היתה פרוסה בכל מקו אשר דבר המל ודתו מגיע‪ ,‬ולאור תורתו וצדקתו יסעו וילכו רבבות אלפי‬ ‫ישראל‪.‬‬ ‫רבינו אשר קיפל שלשה דורות היה נער ונקדש אצל זקני גאוני וצדיקי דורותיו מצעירותו עד זיבולא בתרייתא‪ .‬ה‬ ‫אשר ראו בו איש על העדה‪ ,‬ההול לפני מחנה ישראל‪ ,‬אשר תורת אמת היתה בפיהו‪ ,‬ואחרי דברו לא ישנו‪ .‬ידועה‬ ‫אימרתו של זק גדולי דורו הגה''ק מנאסויד זי''ע‪ ,‬בעת אשר היה די ודברי אודות רב מובהק אחד מנכדי הגה''ק בעל‬ ‫דברי חיי זי''ע‪ ,‬והכרעתו של הגה'''ק מנאסויד היתה נגד אותו רב‪ ,‬כדעת רבינו הקוה''ט זי''ע‪ .‬וכאשר רבי תמהו‪ ,‬הרי‬ ‫הרב מנאסויד כידוע מבטל עצמו לגמרי לפני צאנז מכל וכל‪ ,‬ואי הפע פסק נגד צאנז‪ .‬השיב הגה''ק מנאסויד‪ ,‬וכי מה‬ ‫החשיבות של צאנז‪ ,‬התורה! והרי הרב מקראלי )רבינו הקוה''ט זי''ע( תורת אמת בפיהו והלכה כמותו‪.‬‬ ‫כאמור לא נית להקי במאמר אחד ולו ג ענ אחד מפעולותיו החובקות זרועות עול‪ ,‬בכל שלשת עמודי עול‬ ‫תורה עבודה וגמילות חסדי‪ .‬אשר בכל האר יצא קוו‪ .‬וכל אשר ראה ועקב אחרי עבודת הקודש שלו‪ ,‬בהרבצת‬ ‫התורה‪ ,‬בעבודת התפלה‪ ,‬ובהנהגת צא מרעיתו באהבה ובחמלה כאב רחמ‪ .‬וידו האחת אוחזת בשלח כי את מלחמות‬ ‫ד' הוא נלח‪ ,‬הוכרח להודות כי מלא ד' צבאו' הוא‪.‬‬ ‫לעת כזאת עלינו לספר לדור אשר פעל ועשה רבינו‪ ,‬לטהר את ישראל מד עד באר שבע‪ ,‬ומנהר עד אפסי אר‪,‬‬ ‫מארס טומאת המינות אשר איימה לכבות מלבבות בני ישראל את האמונה הטהורה והברורה‪ .‬יבואו ויגידו צדקתו לע‬ ‫נולד כי עשה‪ ,‬בעת אשר התנועה הציונית הארורה התגברה וכבשה לבבות בקרב אחנב"י שומרי תורה ומצוות‪ .‬וביותר‬ ‫כאשר מעשה שט הצליח ורשעי הללו השתלטו על אר הקודש‪ ,‬התייצב רבינו בשער המחנה וזעק מי לד' אלי‪,‬‬ ‫ויאספו אליו כל בני לוי‪.‬‬ ‫רבינו נשאר יחידי משרי צבאות ישראל‪ ,‬אשר נסעו למנוחות‪ ,‬לבדו ניצב על משמרתו בתו י של איבה שסבבוהו‬ ‫הקיפוהו מכל צד‪ ,‬וחרב הוציא מתערה ושלפה נגד צוררי ד'‪ ,‬בהכריזו קבל ע ועול כי מלכות המינות שקמה בארה"ק‬ ‫הוא כפירה ומרידה נוראה בה' ובתורתו‪ ,‬ושכל עצ קיומה של מדינה זו הוא אסו נורא ואיו לכלל ישראל‪ ,‬וכל הסבור‬ ‫כי עמידתה של מדינת הציוני יש בה ניצו של טובה וישועה לכלל ישראל‪ ,‬מינות נזרקה בו‪.‬‬ ‫קשה עד מאד היתה המלחמה נגד האפיקורסי הגלויי יורשי תיאודור הרצל ומקס נורדוי שר"י‪ ,‬א קשה הימנה‬ ‫שבעתי המלחמה נגד הכתות והמפלגות הדתיות שהתחברו לתנועה הציונית‪ ,‬ונגד החרדי שהפכו עור לעקרונותיה‬ ‫של היהדות הנאמנה‪ .‬וביותר אחרי החורב הנורא שבו נספו שש מאות רבוא קדושי הי"ד‪ ,‬כאשר הציוני משנאי ד'‬ ‫נשאו ראש‪ ,‬וחלו המדינה שלה החל לקרו עור וגידי‪ ,‬בנצל את חורב עמנו‪ ,‬לפרוט על נימי רגשי האשמה שבלב‬ ‫אוה"ע‪ ,‬ולסחוט מה הסכמה למדינת‪.‬‬ ‫ראה תשס"ט‬

‫יד‬

‫נגד בוגדי אלו שהתחברו לעקר‪ ,‬ונעשו שותפי למוסדות המדינה ולשלטונה‪ ,‬יצא רבינו חוצ וניהל מלחמת‬ ‫חורמה‪ ,‬לגלות נכליה וערמת‪ ,‬ולהוקיע נגד השמש את דרכ הנלוזה‪.‬‬ ‫רבינו הקוה"ט זי"ע שהכיר את גדולי הדור הקוד ואת דרכ ושיטת בעניני אלו‪ ,‬מעיד בספרו הבהיר ויואל משה‪,‬‬ ‫כי רוב רוב של הגדולי התנגדו למפלגת האגודה מעת שנתייסדה‪.‬‬ ‫א ג אות הגדולי שעמדו לצדה היה רק מחמת שקיוו לראות בה כח נגדי שילחו ע התנועה הציונית‬ ‫והמזרחי‪ ,‬א עתה נשתנו עניני האגודה לגריעותא‪ ,‬ואי זה אותה אגודה כלל‪ ,‬וברור שכל הגדולי הללו לא נתכוונו על‬ ‫יצור חדש משונה זה‪ ,‬שהמכנה המשות בינו לבי האגודה הישנה הוא שמו בלבד‪ ,‬בעוד שמטרתו ושיטתו ההיפו‬ ‫הגמור מדעת המייסדי הה‪.‬‬ ‫הזכרנו בקוצר אמרי את מלחמת אש דת השערה אשר נלח שר צבא ד' עד מיצוי הנפש נגד החנפי הדתיי‬ ‫שהתחברו למלכות המינות‪ ,‬ומסר נפשו ממש להוציא את ישראל מהמבוכה הרעה הזאת‪ .‬ועד זיבולא בתרא זעק‬ ‫מנהמת לבו בכל הזדמנות נגד הרעיו הטמא שכבש לבבות בני ישראל‪ ,‬וכל מעייניו היו להציל נפשות ישראל מדיעות‬ ‫כוזבות ונפסדות אלו‪ ,‬ולחזק את ידי השרידי אשר ד' קורא המאמיני בד' ובתורתו ואת שוני לא יתערבו‪.‬‬ ‫וכל מעשה תוקפו וגבורתו ופרשת גדולת תורתו וקדושתו וענוותנותו הלא ה כתובי על ספרו הבהיר "ויואל‬ ‫משה"‪ ,‬אשר כל החפ להדבק בדרכו דר הקודש ימצא בו חפצו‪ ,‬וחיתה נפשו בגללו‪.‬‬ ‫ספר נפלא זה‪ ,‬אשר יסדוהו אצבעותיו‪ ,‬ורבינו בעצמו ידיו כוננהו ביגיעה עצומה במש שלש שני‪ ,‬הוא כתריס בפני‬ ‫רוחות זרות המנשבות בעול‪ ,‬ונגד זר המינות אשר תטופנה שפתי המתחברי לציוני‪ ,‬המסלפי דברי אלקי חיי‬ ‫ומכניסי ארס המינות בתו דברי תורה‪ ,‬במש יובל שני משמש הספה"ק הזה חומת ברזל ומגדל עוז שבו יחסיו‬ ‫השרידי אשר ד' קורא‪.‬‬ ‫כמה וכמה נחשולי‪ ,‬משברי וגלי‪ ,‬עברו על ספינת היהדות החרדית וביקשו להטביעה בזר הכפירה הנורא‪ ,‬לולא‬ ‫רביה"ק זי"ע שעמד בפר‪ ,‬וגונ על שארית ישראל במסירות נפשו בעד‪ .‬וג אחרי עלותו בסערה השמימה‪ ,‬דברי‬ ‫תורתו מלהבות אש‪ ,‬ה לנו לעיני וב נשענה וב נתחזקה‪.‬‬ ‫***‬ ‫כאשר כלל ישראל עומד לפני יו ההילולא קדישא השלשי‪ ,‬עוברי על ירושלי עיה"ק ת"ו זמני קשי וסוערי‬ ‫עד מאד‪ ,‬השלטו הציוני מאיי להחניק את קול זעקת היהדות החרדית בכח ובאלימות נוראה‪.‬‬ ‫כל זרועות השלטו חברו יחד לדכא עד לעפר את זעקת הכאב של יקירי ירושלי על התועבות הנעשות‬ ‫בקרבה‪.‬הזרוע המחוקקת‪ ,‬הזרוע השופטת‪ ,‬והזרוע המבצעת של מלכות המינות עשו יד אחת לרדו עד חורמה את‬ ‫השרידי אשר ד' קורא‪ .‬במשפטי במעצרי ובעלילות‪ ,‬במכות רצח וברדיפות נוראות סבורי ה לשבור את עוז רוח‬ ‫של מקדשי ד'‪ ,‬היה לא תהיה!‬ ‫זכרה ירושלי ימי עניה ומרודיה כל מחמדיה אשר היו לה בימי קד‪ ,‬בהיות רבינו הקוה"ט מגינה של ירושלי‪,‬‬ ‫בהלו נרו עלי ראשנו‪ ,‬היו כל מעייניו נתוני לחזק את הברכי אשר לא כרעו לבעל בעיר ד' שמה‪ .‬ועתה אהה‪ ,‬המלחמה‬ ‫היא לנו פני ואחור‪ .‬לא די לנו שעמדו על ירושלי שלטונות הכופרי‪ ,‬והמתחברי עמה‪ ,‬עוד זאת קראתנו כי קמו‬ ‫אנשי מתוכנו‪ ,‬אשר עד עתה נמנו בי אנשי מחננו‪ ,‬ויצאו בהתקפות חריפות נגד מערכות הגבורה של בני‬ ‫ירושלי‪.‬ונוס ג הוא על שונאינו‪ .‬בושה וכלימה תכסה פנינו‪ ,‬בוגדי עלי ירושלי‪ .‬מי הוא זה אשר יהי להשתלח‬ ‫בלשונו בזלזול נורא במערכות קידוש הש שמנהלי אנשי ירושלי זה למעלה מיובל שני‪ .‬מי הוא זה אשר יעיז‬ ‫ללעוג לגבורי החיל דמסרו נפשייהו על קדושת ד'‪.‬‬ ‫זה עתה ראינו עלה ניד שבו סגו ראש העיר החרדי מגנה בתוק את ההפגנה שערכו יראי ד' מול הצר הצורר ראש‬ ‫העיריה הציוני של ירושלי‪ ,‬שהעיז לפרו במילואו את שארית חומת השבת‪ ,‬ולהקי בתוככי עיר הקודש מגרש חניה‬ ‫למאות מכוניות הפתוח בשב"ק‪ .‬ג בוש לא יבושו להצדיק רשע ולהרשיע צדיק‪ .‬לא די לה שהתחברו לכופר מופקר‬ ‫שעלה על כס ראשות עירית ירושלי במטרה להפו את עיר הקודש למקו הפקרות תועבה ועקירת כל קודש‪ ,‬ופניה‬ ‫לא יחוורו כאשר שותפ לדבר עבירה פתח את החניו בשב"ק‪ ,‬ועדיי לא יצאו מהקואליציא‪ ,‬וה ממשיכי להיות‬ ‫בברית עמו‪ ,‬ולשבת בכפיפה אחת בהנהגת העיר‪ ,‬אלא שה מבזי ומשמיצי את השרידי המפגיני נגד אותו רשע‪.‬‬ ‫ברור כשמש שא לא שאחד מתוכנו קפ בראש לירות חיצי נגד יראי ד' לא היה אותו סגנו של ברקת החרדי לצאת‬ ‫בגינוי בולט כלכ‪ .‬כנודע פתג חז''ל‪ ,‬ע מכ אל יכנס בי ואי את מרתתי‪.‬‬ ‫ולהאיש שהפ עור לעקרונות העדה החרדית‪ ,‬ונת חרב לשונאיה‪ ,‬א אנו נאמר‪ ,‬עובדא ידענא והדברי ידועי‬ ‫בקרב אנ"ש באי בית רבינו‪ :‬לפני אחת ההפגנות שעמדה להער בחוצות ניו יורק נגד המדינה הטמאה וגזירותיה‪,‬‬ ‫התפזרו בחורי ישיבת רבינו ברחבי מאנהעט והדביקו מודעות מחאה באנגלית במקומות מרכזיי בעיר‪ ,‬כמוב שלא‬ ‫נזהרו כ"כ בהצבת המודעות‪ ,‬ונתהוה רעש וטענות כנגד‪ .‬אבר אחד שאביו היה מחשובי באי בית רבינו‪ ,‬נכנס לרבינו‬ ‫טו‬

‫ראה תשס"ט‬

‫בתלונה על מעשי הבחורי שאי נוהגי בהדבקת המודעות כהוג‪ ,‬ושאל אותו רבינו‪ ,‬ומה זה איכפת ל? השיב הנ"ל‬ ‫מדברי ברחובות בגנות סאטמאר‪ ,‬ושוב שאל אתו רבינו‪ ,‬וכי מה זה איכפת ל? השיב הנ"ל הרי ג אני חסיד סאטמאר!‬ ‫)כלומר שזה נוגע לו שהוא נמנה לחסיד סאטמאר ונמצא שמגני אותו(‪.‬‬ ‫נענה רבינו‪ ,‬א כ‪ ,‬הרי הנני נות ל תיכ מיד כתוב וחתו שאינ סאטמאר חסיד‪) .‬ויתר העני אכמ"ל והדברי ידועי(‪.‬‬ ‫כלפי מה הדברי אמורי ישנ יפי נפש‪ ,‬שמתביישי בכ שה משתייכי לחוגי הקנאי‪ ,‬ומדי פע כאשר רשעי‬ ‫הציוני מתגברי בגזירה רעה על ישראל‪ ,‬ויראי ד' מרימי קול מחאה נגד‪ ,‬ה מרגישי עצמ שלא בנוח‪ ,‬ולא די‬ ‫שאינ משתתפי בי המוחי‪ ,‬ה מתביישי ומגני המחאות‪ ,‬ומוצאי תמיד חסרונות במהל ההפגנה ובניהולה‪,‬‬ ‫כאילו המפגיני אכולי שנאה ופראי‪ ,‬ולאיד גיסא מחניפי להעומדי מ הצד ומוצאי תמיד מעלות ושבחי‬ ‫בהמתחברי למיני‪.‬‬ ‫א אנו נאמר כנגד‪ ,‬בפנייתכ למכתבי העתי כתבת וחתמת כי אינכ משתייכי לחוגי שלומי אמוני ישראל‪.‬‬ ‫לשוא תנסו להצטדק במודעה זעירה ומעורפלת‪ ,‬אשר מבי השיטי ניכר כי אינה אלא מס שפתיי בלבד‪ .‬תשובה צרי‬ ‫שתהיה באותו מקו באותו זמ וכו' האומנ זו היא תשובה על שבע עמודי מלאי דברי רהב וזלזול במסירות נפש‬ ‫של יקירי ירושלי במש שלש דורות?‬ ‫ידועה אימרתו של הגה''ק בעל מנחת אלעזר זי''ע בעת אשר גדול וצדיק מפורס חלק כבוד לרב הראשי הלאומי‬ ‫קוק בעת ביקורו בירושלי‪ .‬וכאשר רעשה אר על כ התנצל במכתב לאחד מידידיו‪ .‬נענה הרב ממונקאטש אילו היה‬ ‫חולק כבוד לקוק במכתב לאחד מידידיו והיה מתנצל קבל ע ועול‪ ,‬ניחא‪ .‬אבל דא עקא שחלק לו כבוד בפומבי והקול‬ ‫הול בכל העול ‪ ,‬ואת המכתב טמנו בצלחת‪.‬‬ ‫ולנוכח יפי הנפש היראי מפני הפגנות‪ ,‬שלא יכפישו את ש העדה הקדושה א אנו נאמר‪ ,‬מי לנו גדול מרבינו‬ ‫הקוה"ט זי"ע אשר אהבתו היוקדת לציו וירושלי לא ידעה גבולות‪ .‬די לנו להעתיק מתו אגרת קודש )הלא נדפסה‬ ‫במכתבי דברי יואל ח"א( שער רבינו לירושלי בשנת תרצ"ג‪ ,‬כאשר הגיע אליו מיקירי ירושלי כתב רבנות שיבא לכה כאב‬ ‫בית די של העדה החרדית בעיר הקודש והמקדש‪ ,‬בתו דבריו כותב רבינו‪" ,‬ה אמת כי עוצ תשוקת ארה"ק בלבי‬ ‫קשורה‪ ,‬ולא אוכל לשכוח מתיקת האורה‪ ,‬אשר זכיתי לטעו קצת מעט מזעיר בימי מועטי בתוככי ירושלי העירה‪,‬‬ ‫וזה הרבה שני איוותה נפשי לישיבתה‪ ,‬ועכשיו ביותר מעת אשר זכיתי לראותה‪ ,‬ומי רבי לא יכלו לכבות את‬ ‫האהבה‪ ,‬אשר בלב ונפש צמאה‪ ,‬ורעבה למנחת יהודה וירושלי העריבה‪ ,‬ומי ית לי אבר כיונה אעופה ואשכונה‪ ,‬בעיר‬ ‫הקודש מקו השכינה"‪.‬‬ ‫הא יש צור בתוספת הסבר לדבורי השתוקקות מתוקי אלו‪ ,‬ומכח אהבה עזה ונפלאה זו שרחש רבינו לציו‬ ‫וירושלי‪ ,‬נבעה קנאת אש קודש שבערה בלבו נגד הציוני האפיקורסי‪ ,‬המטמאי ומזהמי את קדושת ירושלי‪,‬‬ ‫וממלאי אותה בכל טומאה וגילולי‪ ,‬ולמותר להארי עד כמה שטמוהו וימררוהו בעלי חיצי‪ ,‬ובתואר שונא ציו‬ ‫כינוהו‪.‬‬ ‫וא לאותות כבוד וגדולה נחשבו חירופיה וגידופיה‪ .‬והיה מרגלא בפומיה מאמרו של הגה"ק מציעשענוב זי"ע‪,‬‬ ‫הלוח הגדול נגד הציונות בתחלתה‪ ,‬כי א עובר יו אחד שאי העתוניי מבזי אותו הוא צרי להרהר בתשובה‪ .‬וכ‬ ‫כותב הגאו האדיר רבי יעקב דוד רידב"ז זצוקלה"ה אב"ד צפת ת"ו בקול קורא שפירס "קול מהיכל" בשנת תרע"ב‬ ‫)נדפס בקוב לשעה ולדורות ח"ג ע' ‪ (35‬נגד בתי הספר שהרסו כל חלקה טובה באה"ק‪ ,‬וכ הוא כותב בתו דבריו נגד הציוני‪.‬‬ ‫ומאחורי הפרגוד שמעתי שהצדוקי בפה מתפארי לאמר שא הרידב''ז ירי את קולו על דבר זה יתבזה מה‬ ‫במכתבי עת‪) ,‬לפי דעת נחשב זה לבזיו ובאמת לא כ הוא( ואת יראי ד' בל תפחדו משאונ ומהמונ וממכתבי העת שלה‬ ‫)סימ טוב לאד אשר לבלרי וסופרי כאלה מבזי אותו ונהפו הוא אשר יהללוהו בשעריה וא כי בש גאו‬ ‫וצדיק יכונוהו צרי אחריו בדיקה וכבודו לכלימה כמוב(‪.‬‬ ‫והרידב"ז ממשי ואפילו א ישליכונו לתו האש לשרו אותנו כמו ששורפי את התורה חוב קדוש אלינו לעשות‬ ‫כמו שעשה ניקנור לדלתותיו שצעק הטילוני עמה‪ ,‬ועל מי מוטל החוב יותר מאנשי ירושלי עיר קדשנו תובב"א אשר‬ ‫את באמת צבא ד' תורה ויראה‪ ,‬עכ"ד עיי"ש באריכות‪.‬‬ ‫וככה אנחנו קוראי אליכ אנשי ירושלי צבא תורה ויראה‪ ,‬ע ד' לא יפחידו אתכ התקיעות ולא יבהילוכ‬ ‫החצוצרות‪ ,‬ולא תבושו מהמלעיגי עליכ‪ ,‬אדרבה סימ טוב הוא לכ כאשר אנשי כאלה מבזי ומשמיצי אתכ‪.‬‬ ‫לנגד עיניכ תהיה תמיד דמות דיוקנו של רבינו הקוה"ט בעל ההילולא אשר היה אומר על הכתוב יחזקאל ב בוזי‬ ‫הכה‪ ,‬שאמרו ז''ל שנקרא ב בוזי על שהיו ישראל מבזי אותו כשהיה מוכיח‪ ,‬ולכאורה למה קרא אותו הכתוב בש‬ ‫בזיו‪ ,‬א באמת בזיו זה הוא הכבוד הגדול ביותר‪ ,‬שמבזה עצמו בעבור כבוד שמי‪ ,‬אשריכ גבורי החיל העומדי על‬ ‫משמרת הקודש‪ ,‬חזקו ונתחזקה בעד עמנו ובעד תורתנו הקדושה‪.‬‬ ‫זכותו הגדול יעמוד לנו וימלי טוב בעדנו שנזכה לעמוד בצוק העיתי ולהתגבר על הנסיונות ולגדל צאצאנו על‬ ‫משכנות הרועי בדרכי התורה והיראה ובמהרה נזכה לאור חדש על ציו תאיר‪ ,‬ולביאת משיח צדקינו אכי"ר‬ ‫ראה תשס"ט‬

‫טז‬

‫הרב משה יודא דייטש‬ àååàðéùî ÷"äâä éøáã úà ãîòî åúåàá åøéëæä ,äøåäèä åúèî éðôì àéðãôñ åãôñå ò"éæ ùåã÷ä åðéáøã äéùôð çð ãë :ò"éæ íééç éøáã ìòá ÷"äâä ïøî åéáà ìò øîàù ì"÷åöæ éìåàå ,éáàë ú"éùä úãåáòá ìåãâ àåäù ùéà àöîéù íâ øùôà ,àáà øîë äøåúá ìåãâ àåäù íãà íìåòá àöîðù ïëúé åàöîé àì ãçé íâ äìà úåãéî ùìù éë éðçèáåî êà .äá ÷ñò éáàù úåðøæôå úåöîàúä äúåàá ç"îâá ÷ñåòä íãà àöîé óà ìöà úìåæ ääåáâ äë äâøãá ãçé íîå÷î úà åàöî àì íéãñç úåìéîâå äãåáòå äøåú ìù íéøúëä 'â ,ì"æ éáà éãòìáî ùéàá .ò"éæ æðàöî ÷"äâä ïøî äéäù ÷ø àì .åìà íéðéðò ìëá äîìùå äîú äúéä åúãåáòù ,ò"éæ ùåã÷ä åðéáø ìù åúìåãâ úà ,íéãéôñîä åøéëæä ,êëå åìà úåìåãâ åèìá ãåçéáå .åøåãá ãéçé äéä íéãñç úåìéîâáå äãåáòá íâù àìà ,äøåúá åøåã éðá ìëî äåáâ äìòîå åîëùî äãéî ìë éë óàå .åøåãá ãéçéì åìà úåìòî 'âá äìòúðå åîöò úà íéìùä ò"éæ åðéáø øùàë .úçà àéðñëàá åàöîð íìåë øùàë åðéáø àöî úàæ ìë íò .äìéìäå íåéä úåòù áåø úà äîöòì úòáåú íäî úçà ìëå ,åîöò éðôá íìù íìåò àéä äìà éðî úçà .ãçà êìî íéùîùî íéøúë 'â åéäå ,øáã ìëì õôçå éàðô ò"éæ ùåã÷ä éàãå .íãàä éùòîì úòâåðä äîìùä úàæ ìëá ïäéøä ,ïäá ÷ñåòä úà úåãçééîå úåøåöðå úåìåãâ ïúåéä íò .åìà úåîìùä úà ïéîéé÷î ú"éùä éãáåò ,åúàøåäáå åúøåúá íéøãìå õøàì øéàî äøåúá ìåãâä ,äéùåúå äöò åðîî ïéðäð äìà ìëá ÷ñåòäù åììä íéøáã 'âá ÷ñòä .úåéøáä íò ãñç úééùò àéä äòáèá íéøñç úåìéîâù øîåì êéøö ïéàå ,äùåã÷ä íúãåáòá åìåë íìåòä ïäå äøåú ïä .íäá áééç ãéçéå ãéçé ìëù íéøáã ïäéøä úàæ íò ãçé êà ,íìåòì äàðä íâå ïäéùåòì úøàôú úðéçáá íâ íä .ïîéé÷ìå ïúåùòì åðáééçúð ïäî úçàå úçà ìë ìòå ,úåéùòî úååöî íä íéãñç úåìéîâ ïäå äãåáò åúëøãäá à÷ååã åàì êà åäåâäðúäáå åéùòîá åúìåãâå ,åøåã éðá ìòî íîåøúîå ìãâúî íäá íìúùîå äìòúîäù àìà øùôà éà ïééãò úàæ ìëáå äøåúä úòéãé úååöî íâ àìà äøåúä ãåîéì úååöî ÷ø àì íéé÷îå äøåúá ÷ñåò íãàå ùé .åúâäðäáå êôåù íãàå ùé .äâäðä êëá ïéà êà äìåãâ êëá ùé ,åðå÷ ïéáìå åîöò ïéáì åðéá àåä åúøåú ÷ñò íà .øåãä âéäðî øàåúë åøàúì íðùé íéãñç úåìéîâ úååöîá óàå .íúéá ãòáå íãòá øéúòéù åù÷áì åéúåúìã ìò úå÷ôãúî úåéøáä ïéà ïééãòå åúìôúá åáì .äâäðä øúëì àì êà äëøáìå äãåúì éåàø úåáåè íäì ìîåâå úåéøáä íò ãñç äùåòä ,äâäðä ïàë ïéà ïééãòå äá íé÷ñåòä .øåãä úâäðäå úëøãäáù äòôùää úðéçáá àìå åîöòì ÷ø íãàä úà úãçééî äæ ïéðòáù äìåãâä äâäðäå äëøãä íâ ò"éæ ùåã÷ä åðéáø ìù åùøãî çéáá åðéàø åììä íéøáã 'âá ÷ñòä íò ãçé éë óéñåäì åðà íéëéøö êëéôìå ò"éæ ùåã÷ä åðéáø .äìåãâäå ãåçéä êëáå ,ïúàøåäá ìòåôá ÷ñò íâù àìà ,ïúééùòá äìòúðå äìò ò"éæ åðéáøù ÷ø àì .íäá ,ïë ìòå .åìà úååöî íåé÷ úëøãäáå úàøåäá øåãä âéäðî äéä ãåçéá àìà ,äìà íéøáã 'â íåé÷áå ÷ñòá åøåãá ãéçé ÷ø äéä àì .øåãä âéäðî íâ éë øåãä ìåãâ ÷ø äéä àì ò"éæ ùåã÷ä åðéáøù øîåì ïúéð ,äìà íìåò éãåîò äùìùá àåä øáåãîä øùàë *** òáå÷ úàæ íò ãçéå åøåã éðá úà çéëåîå äøåîä øåãä âéäðî úà úåãçééîä ïäå ,à÷ééã äâäðäì úåãçåéîä úåðåëú ïðùé êà åøåãáù ò"éæ ùåã÷ä åðéáø ìò õéìîäì íâ øùôà ,ò"éæ àååàðéùî ÷"äâä ìù åéøáã ì÷ùî éôì .ãéúòì íéëøã ììåñå úåøîñî äéåàø äîöò éðôá äìòîå äðåëú ìëù íâ àìà úàæ ÷ø àìå .øåãä éâéäðî úà úåðééöîä úåðåëúä éúù åáìúùä åáù ãéçéä äéä éúù øùàë ãåçéáå ,ãçà úéáá ïîå÷î úà úåàöåî ãçé íâ úåðåëúä éúù øùàë ë"åëàò ,âéäðîä ìù åúåìãâ úà èéìáäì ,úåøåãä ìëá úåãäéä éâéäðî úøåùá íéãéçéä ïî óà éìåàå ,åøåãá ãéçéä äéä ò"éæ ùåã÷ä åðéáø .åæ úà åæ úåîéìùî úåðåëúä .ãçàë úåðåëúä éúùë ,úåøåãìå äòùì ,ìàøùé ììëì äàøåä äàöé åùøãî úéáîù úà íéù÷áîì äøåîå äéøåá ìò äëìä øøáîå úåøîñî òáå÷ àåä .íéáéøçîå íéñøäî ãâð äîçìîá ÷ñåò øåãä âéäðîå ùé øâåçå øåãä âéäðî ãîåò ,äá ïéçáäì éìáî êåáð íìåòäå ìàøùé ììë ìò úôçøî äðëñ øùàë .øäæäì ùé äîîå éîî 'ä øáã ‫ראה תשס"ט‬

‫יז‬

ãîåòå ,äá äîçìîä úåöéçð úà çéëåî ,äúøîåç úà øéáñîå äðëñä ìò òéáöî ,íéøãìå õøàì øéàî àåäå .äá íçìäì åéðúî äðëñäù íéîòôì .äðëñá íéðéçáî íðéà åúøåúìå 'äì íéðîàðä óàù íéîòôìå .ìàøùé éúáá òâðä àåáé ìáì øîùîä ìò äëçî åðéà àåä ,øéäæîå øøåòî âéäðîäå .äðçáää ùåç úà ää÷îå äðëñä ìò äìéôàî ïîæä úëùçù åà ÷åîò ÷åîò äéåáç úà ìèáìå äá íåçìì óàå ,äðîî òðîéäì ,äðëñá ïéçáäì øåáéöä úà êðçîå øéò ìù äáåçøì åúøåú úà àéöåî àìà íéìàåùì .äúòôùä àì íòä éèåùô .íäéðéîì íéììåáúîäå íéìéëùîä íäéøçàìå äéçéôñå õ"ù úë äãîò øùàë ,íéîãå÷ä úåøåãá äéä êë íéé÷ì åòãé àì ïééãò êà êëî øúåé åðéáäù íäîå ,åðòéùåé àåäå åì åðéååé÷ ïåéòøä äæ éë íîåúì åøáñù íäî ,äðëñá åðéçáä úéá íøëá úåîù úåùòì åìçä íäéðéîì íéúéñîä .äìåãâ äðëñäå íîù íìåòä äéäå ,äúéá çúôî ÷çøä áåúëä úà äæ ïåéòøá úåøéäæáù äáåçä ìãåâ úàå äéøåá ìò äðëñä úøîåç úà åðéáäù äçôùîî íéðùå øéòá ãçà äéä àìù èòîëå ,ìàøùé .òâðä úøé÷òì äîçìîáå ñéðëäå àøåî ìéôä õøà äñéë øùà êùåçä .äøòù äîçìîì úàöì íùôðá æåòä úà åàöî àì äðëñá åðéçáäù íúåà óàå íéãâðúîä úà íâ äùéìçä ïåîää áø÷á äìåãâä äëôäîä ,øéàîî ïåìéñë àåä ãñôðä ïåéòøäù åòãéù íúåà ááìá óà ãçô àìì íçìäìå ÷æçúäì íùôðá úåöò úéùì åòãé àìå úåöò éãáåà åéä 'ä øáãì íéãøçä .äàøåð äëåáîì äîøâå úåáæåëä úåòãì .'ä éàðùîá äîçìîä êøã úà åòãé àìå úéðçäå áøçä úà åàöî àì úåáà éëøãá åëìäù íúåà óà ,àøåîå ãçô åàùðúäå úåéøàë åãîò øùà íäå ,ãòåî ãåòá äðëñá åðéçáä íúùåã÷å íúøåú øåàá øùà øåãä éâéäðî åàáù ãò éë óàå ,ùîî ùôð úåøéñîá äëåøë äúéä äîçìîä éë óà .øøåöä åöä ãâð äîçìîá íøåö õôçå íðå÷ ïåöø úåùòì íéàéáìë éâéäðî åúù àì úàæ ìëá ,ìòùå ãòö ìò íäéëøã åøéöäå øåãä éâéäðî ãâð ùîî åîçì åìáäéå ìáää éøçà åëìä øùà íòä úìã øåàå íìâøì øð úîàä éäúå .àøåî àììå ãçô àìì äúéøëäìå äòéøëäì äðëñä ãâð íéîîå÷úî åãîòå úàæì íáì úà ìàøùé ,êøåîå àøåî àìì .íúàèç ìëá åôñú ïô äìàä íéòùøä íéùðàä éìäà ìòî åøåñ åæéøëä ìåãâ ìå÷áå ,åòæ àì äðîîå íúáéúðì .áéøçîå ïéèùî ìë ãâð øòùá åãîòå äîøá 'ä øáã úà åòéîùä éäùìë úåìòôúä àììå íéðô àåùî àìì úà åøéàä íúøåú çåëáå íúùåã÷ ìãåâá øùà íä ,å"ç ïåéîèå äéìëî ìàøùé úéá úèéìô úéøàù úà åìéöä øùà íäå åéä øùà íä ,êøãä éøåî åéä øùà íä .íúëøãäå íúàøåä éô ìò êøãä äìåìñ äúò ãòå æà éðîå ,úåãåãì äåòá÷å êøãä .äæä íåéä íöò ãò ìàøùé úéá éðåîä íéãòåö íäéá÷òáå ,úåáéúðä éøéàî íéîù ãåáëå ÷"äåúä ïòîìå åîò ãòá íçìðä 'ä úåëøòî àáö øù ,úåøåãì âéäðî äèéìáîå úãçéî äîöòìùë åæ äðåëú ìò êéúåéãâ úà éòøå ïàöä éá÷òá êì éàö" åðãîì êë éøäù ,åéøçàìù úåøåãì íâ àìà åøåãì ÷ø àì øåà ìãâîìå ïåøëæì øàùð .äìéù àåáé éë ãò êìðå òñð íøåàìå êøãä úà åììñ úåôå÷úäå íéðîæä ìëá ìàøùéì åãîòù íéòåøä ."íéòåøä úåðëùî åìéä÷äù ìàøùé éìåãâ åéä .äðùåéì — äøåúä úøèò — äøèò úøæçäá äúéä íúåìãâ øùà íéâéäðî åéä ,êãéàî éìåèìèå ,úåìâ øçà úåìâ ìàøùé úìåâ äúìâ íäáù íéðîæá óà .íéôìàì íéãéîìú åàöé íäéùøãî éúáîå íéáøá úåìéä÷ ìå÷å ,úåùøãî éúáå úåéñðë éúá ùãçî åðáå äìú ìò úãä úà íä åãéîòä ,ìàøùéî äøåú åçéëùä ãåáòùä éùå÷ íò êøãä .íéãåäéä úåáùåî ìëá áåù òîùð äøåúä úøèò øéæçîä éøä ,ìàøùé âéäðî çøëäá àåä äøåú õéáøî ìë éë íàå .ìàøùé éâéäðîì úãçåéî äîöòìùë åæ äðåëú óà íå÷îî äúìâ ìàøùé úéá úèéìô úéøàùù øçàìå ãåñéä øò åáøçðù øçàì êåðéç éúáå úåáéùé ùãçî äðåáå äðùåéì äøåúä úåëæå ,úåøåãì àìà äòùì äðéà åúåìãâù éàãå ,äøåú úöáøäå êåðéç úåãñåî åá íéåöî åéä àì íìåòîù íîù íå÷îì äøåú .åøåãá ãéçé é"ò àìà úìâìâúî äðéàù éàãåá åæ äìåãâ íéáøì äøåú úöáøäá ,êåðéçå äøåú úåãñåî úî÷äáå ïéðáá åúãåáòù âéäðî åðùé .øúåñ äæå äðåá äæ ,äøåú ìù äëøã êëå äîöòì äìòîå äðåëú ìë .íéñøäîäå íéúéçùîä ãâð äîçìîáå úåáæåëä úåòéãä úøéúñá åúãåáòù âéäðî ùéå ,äøåú úöôäáå êøöåäù øåã ìëá ä"á÷ä ìúùå ,äîöòì äëøá úòáå÷ åìà äâäðä úåìåâñî úçà ìë ,åøåãá ãéçéå åðéîá ãéçé âéäðîì úëøöð .äìåãâ äèéìôì íäì úåéçäìå õøàá úéøàù é"ðáì íéùì íé÷åìà íçìùéå åìà ùãå÷ úåãåáòî úçàá ÷ñòù âéäðî êëì *** ïåéòøäå ùàø åàùð 'ä éàðùî øùàë ,äôåøéà úåìâ ïáøåç øçàì .ãçé íâ åìà úåðåëú éúù åâæîúä ò"éæ ùåã÷ä åðéáøá åòãéù íúåà óà .äëåáîá 'ä éàøéå äðëñá úåãäéä äàöîð ,äðéãî úî÷äá çéìöä ïèù éùòîå íéãéâå øåò íø÷ àîèä éðåéöä äéä ïåîääå ,äãñéúð åæ äðéãîù øçàì .äöò åãáà äæ ãñôð ïåéòø ãâð øáòá åîçìù íúåà óàå åø÷éòî ìåñô éðåéöä ïåéòøäù éúáá íâ èùôúú úåðéîäùå äîéæîä çìöú ïëà íòôäù äìåãâ äðëñä äúéä ,åéìò åøáòù úåáåàëîäå úåøöä ïî õåöøå øåáù ‫יח‬

‫ראה תשס"ט‬

.íéøùëä ìàøùé àì óà ïåîääù åîøâ áìä íåèîèå íééðéòä úåéîñ ,åðéîá ãéçé ïôåàå äøåöá äúéä íéðôä úøúñä ,äìåãâ äúéä úåëùçä äìåìò äúéä ,éðåéöä ïåéòøä úåîùâúäå äðéãîä úî÷äî äàöåúë ìàøùé ììë ìò äîééàù äðëñä .äìåãâä äøöá ïéçáä .úåáà éëøãî éåðéù ìë àìì äøåúä éëøãá úâäðúîä úéãåäéä äîåàä ìù úéøàùå ÷éæ ìë å"ç ãéçëäì íåçìì éãë àéä äîò úåøáçúääù åðòè ïééãòå úåðåéöä úùøá åìôðù íúåàî äúéä øúåéá äìåãâä úåòèä ,êëî øúåéå úåëìîá äøéôëå õåàéð ìù äæøëä àéäù ãåñéä úìéâî ìò äîéúçå äðéãîá äëéîú ìù òùøä éùòîá ÷ìç åìèðù åììä .äá úéìëú úà ïéáäì åáì íùù éî ìë éë óà .úéçùîä ïåéòøä ìåî íéîçìð íä êëá åìéàë íéðô ãéîòäì åñéð åà åøáñ ,íéîù úëùç éøä ,úéðåéöä äâäðää íò úåôúúùä éãë êåú ìéöäì øùôà éàå íåçìì øùôà éàù øåøéáá ïéáäì äéä ìåëé íäéùòî .íåöò úåçåî ùåèùèìå èìçåî ïåøååòì åîøâ íéúòä ÷åöå ïîæä ìàøùé õøàáå ,íéãåäé ìù äðéãî .íìåòî äéä àì äæë íåöò ïåéñð éë úåøåãä ìëá ìàøùé éâéäðî éøáãî ãåîìì äéä äù÷å äùòðù ïåéëù íîöòì åîéãù åéä .åðîî ÷úðäì øùôà éàù íåìçë äúéä ,úåãåãä ìëá íéãåäéä íäéðéò åàùð äéìà øùà .âééñ àìì äá êåîúìå øáòä úåòøåàî ìëì ùçëúäì ,úåàéöîä íò íéìùäì êøåöä ïî ,äî÷ ïëà åæ äðéãîå äùòî åúòã óåñì åãøé ùîî íéãéçéù äòùá .äæ ïåñà ãâð àéëåøëë çååöå åéðúî æåòá øâçù ò"éæ ùåã÷ä åðéáø äéä ãéçé øåñàù äùî ìàåéå ÷"äñä á"è é"øîã àøôñá äëìä øåøéáá äøåú úòã åúòã òéáäå ùéàì íéðô ò"éæ åðéáø àùð àì äùåã÷ä .íäî úåðäéìå íäéùòîá óúúùäì øåñàå äðéãîä úî÷äá çåîùì ,äáåøî íéîã úëéôùìå úåøæåç úåîçìîì íøâ äðéãîä úî÷ä ìù äøéôëä äùòîå äøéáò äøøâ äøéáò øùàë ïëî øçàì íéáø úá øòùá òãåð øáë æà éë óàå ,òáèä êøãì õåçî äçìöäë íâéöäìå íéñðë åìà úåîçìî óà úåðëì íéòåèä åôéñåä íîåøìå øàôìå çáùì íéòåèä åìãç àì ïééãò ,úåîåàáù íéòåøâä ïî íä äé÷åçùå íúã ìò íéãåäé úåááø äøéáòä åæ äðéãîù .äúâäðäå äúìùîî éùòî ìëá óúúùäìå äðéãîä éùòî úà åéøáã .ììë úåìòôúä íåù éìá àáñ ìàøùé êøãå ìàøùé úùåã÷ ïòîì æåòá íçìå åúøîùî ìò ãîò ò"éæ ùåã÷ä åðéáøå ìù éçöðä äîåé÷ì äðôå ãúé íäîå ,ìàøùé úéá ìëì ùà ãåîòì åéä åáì íãá åáúëðù åéøôñå ùà úåáäì éáöåç íéùåã÷ä .úåáà úøåñîî åäùìë éåðéù àìì úéãøçä úåãäéä íåöòå ìåãâ äãéî äð÷á êåðéçå äøåú úåãñåî úî÷ä íâ äùøã úøçàä äâäðää úðåëú ,äëàìîä úéöçî ÷ø äúéä åæ êà é"ë úåãéîìúå íéãéîìú úåááø ìù ùîî äëìîî äî÷åä äáù ,á"äøàá ÷ø àì .ìàøùé éîé éøáãá åäåîë äéä àìù åúàøåä é"ôò åãñéúð ,òéâî — ïðáø éëìî ïàî — êìîä øáã øùà úåöøà øàùá íâ àìà ,àáñ ìàøùé êøãá íéëðçúîä ò"éæ ùåã÷ä åðéáø ãñé äôåøéà ïáøåç éîéá äøåúä úåãñåî åìèáúð àì äáù é"àá åìéôà .êåðéçå äøåú úåãñåî .åúëøãäáå õøàá ìàøùé éøòð úåááø ìéùëäù ì÷åì÷ä êåðéçä úåøåîëîá å"ç åìôé àìù éãë äìåâä éèéìô øåáò äîéìù êåðéç úëøòî .ùãå÷ä úçèáäì äðáðù øàåôîäå ìåãâä ïéðáäå íéáéøçîäå íéñøäîä ãâð øòùá äãéîòä .åæ úà åæ åîéìùä åìà úåðåëú éúù ìëù ,åìà äâäðä úåðåëú éúù ."êãé çðú ìà äæî íâå äæá æåçà" úðéçáá åéãçé íéáìåùî ãçà íãà é"ò åùòð úåãäéä êùîä íé÷ðòá ìåãâä íãàä ìù åúâäðä êøãá ãçàë åáìúùð ,øåãä âéäðî øàåúá äá ÷ñåòä úà øéúëäì äéåàø äîöòì ïäî úçà .ò"éæ ùåã÷ä åðéáø äøåú ìù íéøúëä 'â íò ãçé úàæ ìëå ,õøàä äö÷ ãòå õøàä äö÷î àöîð àì äæë åðéîá øçåéî áåìéùù ÷ôñ ìë ïéà åðøåã äëæå .äìéìä úåòù áåøå íåéä úåòù ìëá íéáøå íéãéçé ïòîì úòâééîäå äù÷ä äãåáòä íò ãçéå ,íéãñç úåìéîâå äãåáòå úéá ìò úøåëä úåìòá ø"äåòá åòãâðù íéâéäðîäå íé÷éãöä ìë ïåøñç àìîîå åá éåøù äæ âéäðî àäéù ,íåúéå ïîìà øåã ,äæ .ìàøùé *** (êúåìòäá 'øôá) ô"äò ì"æéùø éøáã úà õéìîäì àìà åðì ïéà .åðîò ãåò åððéà ò"éæ ùåã÷ä åðéáø øùà .úàæë úòì äúòå àìå íâøú ñåì÷ðåàå éøôñá ùøåôî êë åãáì íåéä åúåà àìà åàáðúð àì" é"ùø ùøéôå ,åôñé àìå åàáðúéå çåøä íäéìò çåðë éäéå ."íäî äàåáð ä÷ñô àìù ïé÷ñô ìà óñàð éøäù åôñé àì ò"éæ åðéáø ìù íéùåã÷ä åéøáã íðîà éë íà .æ"àæ íéøúåñ åìà íéùåøéô éðù ïéà åððéðòìù øùôàå åúèéùå íéùåã÷ä åéøáã åòîùéé íéàáä íéîéä ìëìå äæä íåéä ãòù íåùî ,ïé÷ñô àì åîåâøúë íâ êà íééçä õøàì åéúåáà à"áá ìàåâä úàéá ãò êìðå òèð íøåàìå ,äøéäáä ‫ראה תשס"ט‬

‫יט‬

‫מיני ואפיקורסי מפורסמי וג מסיתי ומדיחי שמעבירי‬ ‫מאות אלפי ורבבות מישראל מהתורה הקדושה וממלאי כל‬ ‫העול במינות ואפיקורסות רחמנא ליצל ‪ ,‬בזה לא נסתפק שו אד‬ ‫מעול שכל מי שיש לו קצת אמונה בהש יתבר ובתורתו הקדושה‬ ‫אי אפשר לו לעמוד מ הצד שלא לבוא לעזרת ה' בגבורי ללחו ע‬ ‫הלוחמי ע הש יתבר בכל אופ ואופ ‪.‬‬

‫תורתנו ואמונתינו‪ ,‬ולהראות להעול שעדיי ישנ ב"ה לוחמי‬ ‫בשביל קדושת התורה וישראל‪.‬‬

‫)קונטרס דברות קודש(‬

‫עכ"פ יכולי ללמוד מכל העני הזה דבמקו שאי אנשי‬ ‫השתדל להיות איש‪ ,‬ועד היכ צרי האד להפקיר את עצמו בשביל‬ ‫כבוד שמי‪ ,‬ובפרט לפי דברי הירושלמי שפי' הפסוק עת לעשות לה'‬ ‫הפרו תורת שא אתה בדור שה מפירי תורה אז עת לעשות לה'‪,‬‬ ‫וכל דבר שיכולי לעשות עבור כבוד שמי וכבוד התורה וכבוד‬ ‫הצדיקי ולכח האמונה ודר הקדושה מחוייבי לעשות במסירת‬ ‫נפש ממש‪ ,‬ואי לסמו על אחרי שיעשו ה כמו שעשו הצפרדעי‬ ‫שלא סמכו עצמ שצפרדעי אחרי ימסרו עצמ למיתה וה ילכו‬ ‫באות המקומות שאי בו סכנה‪ ,‬ומה למדו חנניא מישאל ועזריה‬ ‫ק"ו למסור עצמ על קה"ש כמו שהצפרדעי חסו על כבוד שמי‬ ‫אולי לא ימצא אחר מי שיכנס אל תו התנור לקיי ציווי השי"ת‪,‬‬ ‫ונזכה שיתקדש ש"ש על ידינו וצריכי אנו למסור את נפשינו בשביל‬ ‫כבוד שמו יתבר‪.‬‬

‫)ויואל משה מאמר שלש שבועות סימ קפ"ב(‬

‫צרי להתאמ בכל אופ ואופ להחזיק את תושבי האר‬ ‫בגשמיות וברוחניות בכל מה דאפשר‪ ,‬בפרט עכשיו שההכרח‬ ‫להציל מזר המינות רחמנא ליצל ‪ ,‬וכמה יגיעות מוטל עלינו עבור‬ ‫החזקת תושבי האר כנודע‪ ,‬ג אנכי בעניי טרחתי הרבה בזה‪.‬‬ ‫)ויואל משה מאמר שלש שבועות סימ כ"ג(‬

‫עדיי נמצאי בישראל תמימי דר המקבלי דברי תוכחה ונכנס‬ ‫בלבב דבר אמת‪ ,‬ומועיל לה דברי ברורי שמאירי עיניה‪ .‬וא‬ ‫אמנ כי מועטי המה‪ ,‬כבר כתבתי שא אחד מישראל חשוב ויקר‬ ‫הוא מאוד להאיר עיניו ולהעמידו על האמת‪ .‬והעיד הנסיו שנמצאי‬ ‫בישראל אנשי תמימי לב שבאי לידי הבנה‪ ,‬ועל כ חוב עצו מאוד‬ ‫לברר האמת גלוי לעי כל וימצאו עוד לבבות בכותלי בית המדרש וג‬ ‫בחוצות וברחובות שיהיה לה תועלת מזה‪.‬‬

‫)חידושי תורה תשי"ז עמ' תכ" ט(‬

‫ובעוה"ר אי מי שיוכל לומר שמוחה נגד זה כל חיובו שאי מוחי ‬ ‫כל הצור‪ ,‬ורואי אי שמורדי כל כ במלכו של עול ויכולי‬ ‫לחשות עוד ולא למחות נגד‪ ,‬ודא בי' כולא בי'‪ ,‬הג שיש הרבה‬ ‫פירצות בעול‪ ,‬אבל זה עולה על כול וכולל הכל כל התורה כולה‪.‬‬

‫)ויואל משה בהקדמה(‬

‫מכל שכ בהקמת אותה המדינה הציונית‪ ,‬המעבירה על הדת‬ ‫רחמנא ליצל מאות רבבות אלפי מישראל‪ ,‬שזה ברור שכל מי‬ ‫שמאמי בהש יתבר אי אצלו שו ספק שהמה מקור הטומאה‬ ‫הארורה של המינות והכפירה רחמנא ליצל ‪ ,‬אוי לנו שכ עלתה‬ ‫בימינו‪ .‬ואיככה נוכל לשקוט ולראות בהפרת עיקרי האמונה ויסודות‬ ‫כל התורה כולה ‪ ...‬ועל כ אחריות גדול ועצו מוטל עלינו לצעוק‬ ‫ככרוכיא גלוי לכל ישראל נגד הטומאה העמוקה שהתפשטה כל כ‬ ‫בדורינו‪ ,‬ותקותינו שימצאו הרבה אנשי שא א עכשיו לא יועיל‬ ‫לה מאומה‪ ,‬מכל מקו לאו כל הזמני שוות‪ ,‬ויבוא עוד זמ שיפתחו‬ ‫איזה לבבות בני ישראל ויפקחו עיניה ויגיעו לאזניה הקולות‬ ‫המצלצלי מדר הראשוני‪ ,‬שבקשו אמת ואמונה כראוי‪ .‬מה שאי כ‬ ‫א ח"ו הקולות יחדלו‪ ,‬ואי אומר ואי דברי בלי נשמע קול בכל‬ ‫גבולי ישראל ח"ו אבדה כל תקוה‪.‬‬

‫)חד"ת תשט"ז בא‪ ,‬עמוד קנ"א(‬

‫חיובא רמיא לזעוק זעקה גדולה ומרה בחוצות וברחובות על חילול‬ ‫הש ותורתו הקדושה באופ נוראה שלא היתה כזאת בישראל מעול‪.‬‬ ‫)ויואל משה מאמר שלש שבועות סימ קי"ג(‬

‫א היו נאספי תלמידי חכמי שבדור והיו מבררי הדבר על פי‬ ‫התורה הקדושה לא הייתי אומר שו דבר‪ ,‬אבל לעת עתה א אחד‬ ‫לא ברר מהיכ לקח מקור ההיתר‪ ,‬וא כי באמת תלמידי חכמי ויראי‬ ‫הש המה אבל דבר זה טעות הוא ביד‪.‬‬ ‫)קונטרס חידושי תורה מטות מסעי ד ק"ס(‬

‫וברו הש שכהיו אני לא לבדי במערכה הזאת‪ ,‬והמצב יותר‬ ‫טוב מאשר היה בעת קו המדינה‪ ,‬שאז הייתי לבד‪ ,‬וכהיו ישנ‬ ‫תלמידי חכמי שסוברי כמותי‪.‬‬

‫)ויואל משה בהקדמה(‬

‫)קונטרס חידושי תורה מטות מסעי ד ק"ס(‬

‫אני אומר שמצד הלכה‪ ,‬ויש לי הרבה ראיות ומקורות להביא על‬ ‫כ‪ ,‬מצוה על כל יחיד ורבי להפגי ולהתריע באיזה אופ שיכול‪,‬‬ ‫ולעשות כל מה שביכלתו‪ ,‬למע כבוד השי"ת המחולל ע"י הציוני‪,‬‬ ‫ויש להפגי בכל עת ובכל עיד ובכל מקו לעזור לנו במאבקנו נגד‬ ‫המסיתי והמדיחי מאות אלפי ישראל בכל מיני שמד וכפיה אחר‬ ‫שאי מוצא ואופ אחר‪.‬‬

‫והאמת אגיד שג לי היה בלבול הדעת בזה‪ ,‬לולא זכות אבותי‬ ‫ורבותי שעמדה לי שלא ליפול בפח ח"ו‪.‬‬ ‫)קונטרס חידושי תורה מטות מסעי ד ק"ס(‬

‫כפי הנראה ג במקומכ רובא דרובא אפילו מהיראי וחרדי‬ ‫טועי בזה טעות גדול ר"ל‪ ,‬אבל לא אוכל להארי בפרטיות כי מלבד‬ ‫שקצר היריעה מהכיל‪ ,‬הנה ג עוברי על הגבול על חדר"ג ואינ‬ ‫מוסרי מכתבי כאלו‪ ,‬וג במכתב זה איני יודע א יגיע לידו‪ ,‬כאשר‬ ‫אירע לי בכמה מכתבי שמעלו בשליחות על הגבול ולא הגיעו‪.‬‬

‫)קונטרס דברות קודש(‬

‫ואילו הי' המדובר רק על עקירת מצוה אחת הרי כמה הי' גדול‬ ‫חובינו להרעיש עולמות‪ ,‬ומכש"כ שהמדובר על עקירת כל התוה"ק‬ ‫ח"ו‪ ,‬הרי לא רק שצרי להרעיש עולמות‪ ,‬אלא שמחוייבי אנחנו על‬ ‫פי דעת התוה"ק להרעיש ולהסעיר עולמות למע הצלת שלמות‬ ‫ראה תשס"ט‬

‫)דברי יואל מכתבי חלק ב' מכתב ק"כ(‬

‫והנה מעני הבחירות חשבתי שלא לדבר כעת מכמה טעמי‬ ‫כ‬

‫ראשי שבקרוב יופיע אי"ה בדפוס חבור המיוחד לעניני אלו וש‬ ‫יבואר הכל באר היטב‪ ,‬ועוד מכמה טעמי חשבתי שלא לדבר כעת‬ ‫מעני זה‪ ,‬אבל מכיו ששמעתי אומרי שנשתנה אצלי השיטה ושניתי‬ ‫דעתי בעניני אלו‪ ,‬לכ מוכרח אני להודיע שכל מה שאמרתי בעניני‬ ‫אלו נתברר ונתחוור אצלי באל טעמי יותר מכפי שהי' ובכל יו ויו‬ ‫אני רואה יותר ויותר האמת שבדבר‪.‬‬

‫היטב בי"ג עיקרי שמנה הרמב" ז"ל יראה ויווכח כי עפ"י די ‬ ‫מוצאי ה מכלל ישראל ח"ו‪.‬‬

‫)קונטרס חידושי תורה פנחס עמוד קכ"א(‬

‫ואני מכריז ומודיע ביו הקדוש הזה ובמקו קדוש הזה ובס"ת‬ ‫שבידי‪ ,‬שברור בעיני דלולא אותה הגאולה חשיכה ומרה שנטלו לה‬ ‫הכופרי בארה"ק בזרוע בשר‪ ,‬מכבר היינו עומדי אחרי הגאולה וכבר‬ ‫היינו פטורי מכל הצרות‪ ,‬ורק די הוא גרמא דעציראה שעי"ז נתעכבה‬ ‫הגאולה האמיתית ע"י שלקחו לה גאולה לפני הזמ ‪ ,‬וכל הגאולה‬ ‫שלה הוא מעשי הס"מ רח"ל‪ ,‬ועי"ז נדחה הגאולה האמיתית‬ ‫בעוה"ר‪.‬‬

‫)קונטרס חידושי תורה פרשת מטות מסעי(‬

‫בעוה"ר מה אומר ומה אדבר אבל איני יכול לשתוק‪ .‬וכבר אמרתי‬ ‫הרבה פעמי דמי אנכי כי באתי עד הלו לומר מוסר לע ישראל‪,‬‬ ‫ובפרט כשאי עוד מי שיסייע בדבר‪ ,‬אבל מה אעשה אוי לנו משפלות‬ ‫הדור שאד שפל כמוני מוכרח להגיד ולדבר‪ ,‬אוי נא לנו! שבאנו‬ ‫למדרגה כזו לשפלות גדול כזאת‪ ,‬אי לנו על מי להשע אלא על אבינו‬ ‫שבשמי‪.‬‬

‫)דברי יואל מועדי ליל יו כפור אות כ"ג ‪ -‬אחר הוצאת הס"ת(‬

‫מיו שכתבתי את ספרי ויואל משה כבר עברו חמש עשרה שנה‪,‬‬ ‫את כל הספר כתבי אני מתחילה ועד סופו‪ .‬ולא ראיתי מי שיסתור את‬ ‫דברי בדר משא ומת של הלכה כדרכה של תורה‪ .‬ואליבא דאמת אי‬ ‫אפשר לסתור את דברי‪ ,‬כי מה שכתבתי והעליתי על הכתב ה ה ‬ ‫הדברי שקבצתי ולקטתי מתורת של ראשוני ומדברי רבותינו‬ ‫הגאוני הצדיקי הקודמי‪ ,‬אשר מפיה אנו חיי‪ .‬א כ מי יכול‬ ‫לסתור את דבריה האמיתיי‪.‬‬

‫)חידושי תורה תשי"ז עמוד תמ"ז(‬

‫אוי לי א אומר‪ ,‬אוי לי א לא אומר‪ .‬אמנ מוכרחי לומר‬ ‫כמסקנת הגמרא שאומר וצדיקי יכלו ב ופושעי יכשלו ב‪ ,‬ודי‬ ‫מרירות יש בזה שאני צרי להיות המגיד‪ ,‬אבל אי לי עצה אחרת‪ ,‬דא‬ ‫לא הייתי אומר תמיד אז לא היה נשאר עוד ח"ו מני אחד שמאמיני‬ ‫בהקב"ה‪ ,‬דהרי כל השאר נופלי בשורש המינות‪ .‬שאל אבי ויגד‬ ‫זקינ ויאמרו ל‪ ,‬מה שאמרו רבותינו ואבותינו הק'‪ ,‬מה שאמרו לדבר‬ ‫זה‪ ,‬אי שברחו מדרכי אלו יותר מכמטחוי קשת‪.‬‬

‫)דברי קדשו של רבינו הק' זיע"א אל הגאו בעל מנחת יצחק זצ"ל ‪ -‬נדפס בספר‬ ‫בוצינא קדישא ד שצ"ז אות צ"ט(‬

‫וכל העול בפרט במדינה זו המשובשת בגייסות שונאי לי עבור‬ ‫שאני מתנגד לממשלת המיני ר"ל כנודע‪ ,‬ושמחי לקבל ולהפי עלי‬ ‫כל מיני מלשינות‪ ,‬ואל תוכלו לשער במקומכ עד היכ משוקעי בזה‬ ‫ממש כל מדינה זו‪ ,‬ואל כימי הראשוני הימי האלה‪ ,‬מעת שנגזר‬ ‫על העול הנסיו הנורא הזה של ממשלת המיני ר"ל‪ ,‬ונתקיי ממש‬ ‫מה שאמרו ז"ל וסר מרע משתולל על הבריות‪.‬‬

‫)חידושי תורה תשי"ז עמוד תמ"ז(‬

‫וא לא מרגישי בלב שכואב וכועס על מעשיה הרעי‪ ,‬זהו‬ ‫סימ לא טוב‪ ,‬כי מורה שחלילה אי לבו כאוב‪ ,‬ואינו מצטער בצער‬ ‫השכינה‪ ,‬ועל אחת כמה וכמה א עוד נהני ושמחי מ מעשיה ומכל‬ ‫מה שנובע מה הוא סימ רע עד מאד‪ ,‬כי זה בא רק ממה שבפנימיות‬ ‫עומק הלב נשרש שורש פורה ראש של מינות וכפירה ר"ל‪.‬‬

‫)דברי יואל מכתבי חלק ב' מכתב מ"ד(‬

‫)קונטרס חידושי תורה פנחס עמוד קמ"ח(‬

‫וא כי רבי רצו שלא אדבר מזה אבל אני מוכרח להגיד‪ ,‬כי זה‬ ‫עלה לי כבר ביוקר כידוע‪ ,‬וחו מזה היה לי הפסד ממו עי"ז‬ ‫להתלמודי תורה שיסדתי בחו"ל והת"ת שיסדתי בא"י וכו'‪ ,‬אבל אני‬ ‫מפקיר את הכל ואני מוכ ומזומ למסור את נפשי על דבר אמת וג לא‬ ‫אפחד מפני סכנת חרב ח"ו‪ ,‬שלדעתי אי איסור יותר חמור מזה‬ ‫בזמננו‪ ,‬והייתי יכול לכתוב חיבורי גדולי מגודל האיסור אבל אי‬ ‫אפשר כל כ להרחיב הדיבור‪ ,‬אבל דעתי דעה ברורה אחרי יגיעה של‬ ‫הרבה זמ שדבר זה אסור וצרי למסור הנפש על זה‪.‬‬

‫וכבר הזהירו על זה רבותינו הצדיקי והקדושי מדורות שלפנינו‬ ‫שראו ברוח קדש מה שיארע לנו מהנסיונות בעיקבתא דמשיחא‪.‬‬ ‫ושמעתי מפי ת"ח מפורס ואיש מהימ ששמע כמ"פ מאביו ששמע‬ ‫מחותנו אשר הי' רגיל אצל הרב הקדוש מרוזשי זי"ע יותר מעשרי‬ ‫שנה‪ ,‬ושמע מפה קדשו דיבורי אלו‪ ,‬תדעו דכמו שירד האש מ ‬ ‫השמי לאלי' בהר הכרמל ולא ירד לנביאי הבעל‪ ,‬בעיקבתא דמשיחא‬ ‫יהי' ההיפו שירד אש מ השמי לנביאי הבעל ויהיו הנסיונות גדולי‬ ‫ועצומי קשי ומרי‪ ,‬ואני עומד ומזהיר לכ על זה למע תדעו‬ ‫להיות זהירי בדבר‪ .‬וכעי"ז מקובל מהרה"ק מראפשי זי"ע ועוד‬ ‫צדיקי וקדושי שהגידו מראש גודל הנסיונות שיעמדו לנגדינו‬ ‫והזהירו ע"ז‪.‬‬

‫)קונטרס חידושי תורה מטות מסעי ד ק"ס(‬

‫מעת שנתיסדה ממשלת המיני ר"ל ממש משוקעי בזה כל‬ ‫המדינה א הכשרי עד להפליא האי גבר האויב הס"מ כ"כ והוא‬ ‫מהנסיונות העצומות של עיקבתא דמשיחא אשר עבור הנסיונות‬ ‫האלו אמרו חכז"ל ייתי ולא יחמיני' וממש אינו פה ע מי לדבר כי‬ ‫ממש כול אי דעת אלא להמוסדות המחזיקות השיטה המרה ר"ל‬ ‫ולא זולת‪ ,‬ועבור שאני מתנגד לזה ואינני יכול להשאר בשתיקה‬ ‫כהודאה להשיטה הנוראה הלזו‪ ,‬לכ כול שונאי אותי בתכלית‬ ‫השנאה‪.‬‬

‫)על הגאולה ועל התמורה עמוד קל"ו(‬

‫וכ הוא בדורות הללו האחרוני שכדי להנצל מדעות כוזבות‬ ‫צרי להיות ממש אותות ומופתי‪ ,‬וכמו שכתכב הרה"ק מרוזי זי"ע‬ ‫בהסכמתו לספר באר הגולה בזה"ל‪ :‬ובגלות האחרו בעיקבתא‬ ‫דמשיחא יהי' נפתח שער הנו" שבטומאה שהיא מינות ואפיקורסות‬ ‫רח"ל וכו' ע"כ הבטיחנו הבורא ית"ש ע"י נביאו‪ ,‬שכל מי שירצה‬ ‫להחזיק באמוה המורשה מאבותינו יתחזק ומ השמי יסייעוהו אחר‬ ‫התאמצותו שיתאמ בכל כוחו להציל עצמו מפח יקש ויראה לנו‬ ‫נפלאות להצילנו מיד כמו הנפלאות שעשה לנו במצרי וכו' עכלה"ק‪.‬‬ ‫ובדורותה קודמי לא היו יכולי לצייר לעצמ כ"כ את המצב הזה‪,‬‬ ‫אבל היו רואי אותו בחשו בעוה"ר שא אד ניצול ממחשבת מינות‬ ‫הוא ממש נס גדול כמו יציאת מצרי‪.‬‬

‫)דברי יואל מכתבי חלק ב' מכתב ק"כ(‬

‫שמעתי מפי הגה"צ אדמו"ר מו"ה משה טייטלבוי שליט"א‬ ‫מסאטמאר‪) ,‬ה"ה מר רביה"ק בעל בר משה זיע"א(‪ ,‬שהרבה פעמי‬ ‫הי' משתת יחד ע דודו מר מהריט"ב מסאטמאר זי"ע‪ ,‬בהפגנות‬ ‫שנערכו פה נגד תעלולי הציוני בארה"ק‪ ,‬והי' יושב אז על צדו‪ .‬ופע‬ ‫בהזדמנות כזו עלה מורא בלבבו בחשבו‪ ,‬כי סכנה גדולה מרחפת עליו‪,‬‬ ‫כי שמא יבואו ש הציוני ויורו ב‪ .‬וגילה פחדו זה למר באמרו‪ ,‬כי‬ ‫יושבי אנחנו פה בסכנה גדולה‪ ,‬כי מה נעשה א יורו בנו ר"ל‪ .‬וענה לו‬ ‫מר ואמר בזה"ל‪ :‬נו‪ ,‬נו‪ ,‬כלומר שמוכ הוא לכ‪ .‬עד כדי כ הי' גדולה‬ ‫מסירות נפשו בעד ה' ותורתו‪.‬‬

‫)חידושי תורה תשי"ז עמוד תל"ב(‬

‫לא יאומ כי יסופר שימצאו כהיו יהודי שומרי תורה ומצוות‬ ‫מדקדקי בקלה כבחמורה וה מלאי מינות ה' ישמרנו‪ .‬והמתבונ ‬

‫)אמרי דבש פרק י"ז ד קכ"ז(‬

‫כא‬

‫ראה תשס"ט‬

‫מתו דרשתו הנלהבה של הרב הגאו רבי מנשה פילאפ שליט"א מו"צ דקהל יטב לב ברוקלי נ‪.‬י‪.‬‬ ‫ביו ההילולא כ"ו אב תשס"ו ברחבת בתי אונגארי‪-‬שומרי החומות פעיה"ק‬ ‫א‪ .‬בעיקר נחזור על דיבורי מהצדיקי‬ ‫הקודמי‪ ,‬והדבר יהא לתועלת ה לנו וה‬ ‫לנשמת בגנזי מרומי‬

‫החושבי ומזכירי את שמ ‪.‬‬ ‫ולכ כשנחזור עתה על דעת התורה של צדיקי אמת בעניני‬ ‫בהירות האמונה‪ ,‬הדבר יהא לתועלת להצדיקי בעול העליו‪,‬‬ ‫להיות בכ עליה לנשמת בגנזי מרומי ‪ ,‬ולנו וודאי יהא הדבר טובה‬ ‫עצומה‪ ,‬זכות יג עלינו‪.‬‬

‫התאספנו הנה לקיי מאמר הפסוק )מלאכי ג‪ ,‬טז( "אז נדברו יראי‬ ‫ה' איש אל רעהו"‪ ,‬אשר הנביא מלאכי‪ ,‬הנביא האחרו מנביאי ה'‪,‬‬ ‫התנבא בפרק האחרו של נבואה‪ ,‬שאותו פרק הוא נבואה על הגלות‬ ‫האחרונה ועל הבירור האחרו‪ ,‬ובו התנבא ג על הנסיונות ובלבול‬ ‫המוחות שיהיו בדור הזה אפילו בי יהודי כשרי שומרי תורה‬ ‫ומצוות‪ ,‬אשר יאמרו )ש ‪ ,‬יד( "מה בצע כי שמרנו משמרתו וכי הלכנו‬ ‫קדורנית מפני ה' צבאות"‪ ,‬שהמדובר הוא מיהודי שהלכו‬ ‫'קדורנית'‪ ,‬היינו בשפלות ובהכנעה לפני הקב"ה‪ ,‬ובכל זאת יאמרו‬ ‫'מה בצע כי שמרנו משמרתו'‪ .‬והעצה לדור הזה היא‪" ,‬אז נדברו יראי‬ ‫ה'"‪ ,‬להתאס ולהתחזק יחד‪ ,‬ולכ בכל פע שמתרגשי ובאי ‬ ‫בלבולי מוחות חדשי ‪ ,‬חובת השעה לקיי עצה זו של 'אז נדברו'‪.‬‬

‫*=*=*‬ ‫ב‪ .‬הטענה שרוצי מדינה על פי תורה‪ ,‬היא‬ ‫ציונות מוסתרת‪ ,‬מכוסה בלבוש של תורה‬ ‫העיקר נחו מאד להבי השורש פורה ראש ולענה של כל‬ ‫הרעיו הציוני‪ .‬דהנה יש המדברי נגד הציוני לפי שה כופרי ‪,‬‬ ‫פושעי ‪ ,‬מחללי שבתות‪ ,‬ומעבירי על הדת‪ .‬ויש המדברי נגד‬ ‫הציוני ‪ ,‬לפי שה אומרי שהמדינה היא אתחלתא דגאולה‪ .‬אבל‬ ‫מעט מאד מביני כי ציונות ג ללא הרעיו של אתחלתא דגאולה‪,‬‬ ‫וג אלמלא היו כופרי ופושעי ‪ ,‬אלא ציונות על פי תורה‪ ,‬ג היא‬ ‫כפירה ומינות גמורה‪.‬‬

‫והנה במפרשי מקשי ‪ ,‬מדוע לא כתיב 'אז דברו'‪ ,‬רק 'אז‬ ‫נדברו'‪ .‬ויתכ לפרש לעניננו‪ ,‬שהרי אני איני כדאי להתייצב לדבר‬ ‫בפני ציבור קדוש כזה‪ ,‬אלא שמר רביה"ק זצוק"ל אמר פע בענוות‬ ‫קדשו בדרשת כל נדרי ‪ ,‬משל למה הדבר דומה‪ ,‬יש ההול לשמוע‬ ‫ניגונו של חז שקולו יפה ונעי ובקי באומנות הנגינה‪ ,‬ויש שאי‬ ‫באפשרותו ליל ולשמוע את החז בעצמו‪ ,‬ולכ הוא קונה קסטה‬ ‫שבו הוקלט קולו של החז‪ ,‬וא שאי ביכולתו לשמוע קול החז‬ ‫עצמו‪ ,‬עדיי יכול ליהנות בשמעו את קולו על הקסטה‪ .‬והנמשל אמר‬ ‫מר רביה"ק על עצמו‪ ,‬שהוא אינו ראוי להוכיח את ישראל‪ ,‬אלא‬ ‫שהוא רק חוזר על דיבורי הצדיקי הקודמי ‪ ,‬וא כ לא יהא אלא‬ ‫כקסטה שקול של הצדיקי הקודמי נשמע על ידו‪.‬‬

‫ולפי שמעטי הבינו זאת‪ ,‬גר הדבר להתפס לציונות‪ ,‬וזה הביא‬ ‫כי מהדיבורי של מדינה על פי תורה נעשו שותפי במדינה שלא‬ ‫על פי תורה‪ ,‬ונעשו שותפי אפילו בעבודה זרה ממש‪ ,‬וכמו שנסביר‬ ‫שח ְסרה ההבנה כי מדינה על פי‬ ‫להל‪ ,‬והשורש לכל זה הוא‪ ,‬לפי ָ‬ ‫תורה היא כפירה ומרידה בש אלקי ישראל‪ ,‬והיא מנוגדת לי"ג‬ ‫עיקרי הדת‪.‬‬ ‫והנה )בפרשת השבוע( כתובה פרשת המסית )דברי יג‪ ,‬ז(‪" ,‬כי‬ ‫יסית אחי ב אמ או רע אשר כנפש בסתר לאמר נלכה ונעבדה‬ ‫אלהי אחרי "‪ .‬ושמעתי בש הרה"ק ממונקאטש בעל מנחת‬ ‫אלעזר זיע"א ‪ ,‬ששמע מפ"ק של הרה"ק משינאווא בעל דברי‬ ‫יחזקאל זיע"א‪ ,‬כי הרצל ימח שמו‪ ,‬מייסד הרעיו הציוני‪ ,‬היה נשמתו‬ ‫של אותו האיש הנוצרי ‪ -‬שג הוא הוריד כפירה יהודית בעול ‪-‬‬ ‫ועתה ירד שוב לעול בלבוש אחר‪.‬‬

‫והנה הוא וודאי היה ראוי לכ‪ ,‬אבל אני בטח יכול לומר כ על‬ ‫עצמי‪ ,‬ולכ נחזור עתה בעיקר על דיבורי מצדיקי אמיתיי בנושא‬ ‫זה‪ ,‬הנושא של בהירות האמונה שחובה להתחזק בה תמיד‪ ,‬ובזכות ‬ ‫יעזור השי"ת שנוכל להשמיע הדיבורי הנכוני הצריכי להישמע‪.‬‬ ‫וזאת יתכ כוונת הכתוב 'אז נדברו יראי ה''‪ ,‬שנדברי מיראי ה'‪,‬‬ ‫וחוזרי על הדיבורי של יראי ה'‪ ,‬ולכ לא כתיב 'אז דברו'‪ ,‬כי ה ‬ ‫עצמ אינ מדברי ‪ ,‬אלא אחרי חוזרי על דיבוריה ‪ ,‬וקול ‬ ‫נשמע על ידינו כדוגמת קול החז הנשמע מתו הקסטה‪.‬‬

‫ואמר הרה"ק משינאווא‪ ,‬כי הרה"ק רבי חיי וויטאל זללה"ה‬ ‫מרמז בפסוק 'כי יסית אחי ב אמ'‪ ,‬על אותו האיש הנוצרי‪ ,‬שהיה‬ ‫'אחי ב אמ'‪ ,‬כי אמו היתה יהודית ואביו נכרי‪ .‬והוסי הרה"ק‬ ‫משינאווא‪ ,‬כי בגלגול השני שלו‪ ,‬יהא 'רע אשר כנפש'‪ ,‬ובתרגו ‬ ‫לשפת האידיש‪" :‬דיי הרצל'ס פריינד" ]=ידיד לב‪' .‬הרצל' באידיש‬ ‫משמעו 'לב'[‪ ,‬ולרמז כי עתיד אותו האיש להתגלגל באותו הרשע‬ ‫מייסד הציונות‪.‬‬

‫ואיתא מהבעל ש טוב הקדוש זי"ע ‪ ,‬שא מדברי מצדיקי‬ ‫אמת‪ ,‬וחוזרי על דיבוריה ומעשיה ‪ ,‬היא תועלת ה להמדברי ‬ ‫והשומעי ‪ ,‬וה להצדיקי עצמ בעול העליו‪ ,‬שבאמצעות כ ה ‬ ‫עולי מעלה מעלה‪ .‬ובספר פרי חיי הביא בש הבעש"ט‪ ,‬שזאת‬ ‫הכוונה 'אז נדברו יראי ה' איש אל רעהו'‪ ,‬כי כאשר איש אל רעהו‬ ‫מדברי מיראי ה'‪' ,‬ויקשב ה' וישמע ויכתב ספר זכרו לפניו'‪ ,‬שהדבר‬ ‫נכתב בספר זכרו לפניו‪ ,‬ה 'ליראי ה''‪ ,‬להצדיקי בעול העליו‪,‬‬ ‫שעולי עי"כ למדריגה עליונה יותר‪ ,‬וה 'לחושבי שמו'‪ ,‬לאלו‬ ‫ראה תשס"ט‬

‫ושמעתי מאנשי שידעו היכ נולד רשע זה‪ .‬הוא נולד בעיר‬ ‫'בודפסט' בתיפלה נוצרית‪ ,‬בבני שהיה לפני לידתו ואחריה תיפלה‪.‬‬ ‫וידוע כי הרעיו המקורי שלו היה להוביל לשמד את כל כלל ישראל‪,‬‬ ‫ולהעביר דר התיפלה בעיר ווי‪ .‬זאת היא הכפירה של אותו האיש‬ ‫כב‬

‫הנוצרי‪ ,‬שנמשכה על רשע זה‪.‬‬

‫ישראל על הרבני של המזרחי‪ ,‬שאז ג ה היו שומרי תורה‬ ‫ומצוות‪ ,‬וג ה רצו שהציונות תהא על פי התורה‪ ,‬ולמרות זאת‬ ‫החזיקו הדבר לכפירה גמורה‪.‬‬

‫א אילו היתה הכפירה גלויה‪ ,‬לא היה הדבר מסוכ כל כ‪ .‬אילו‬ ‫היו אומרי בגלוי שמתכווני אל הכפירה של הרצל שהיה כופר גלוי‪,‬‬ ‫לא היה אפשר להסית יהודי לרעיו זה‪ .‬אלא שהסכנה היא‬ ‫כשהכפירה נסתרת‪ ,‬כשהיא מכוסה‪ ,‬בבחינת 'בסתר לאמר'‪.‬‬

‫וטע הדבר באמת פשוט מאד‪ ,‬ופע היה זה דבר פשוט אצל‬ ‫כל יהודי‪ ,‬אלא שמחמת בלבול המוחות צרי בדורינו להסביר עניני ‬ ‫פשוטי של אמונה‪ ,‬עניני פשוטי של 'אנכי ה' אלקי'‪.‬‬

‫מר רביה"ק זצוק"ל סיפר פע ‪ ,‬מה שהרה"ק רבי ישכר דוב‬ ‫מבעלזא זללה"ה אמר לו כשהיה אצלו בעיר הולושי‪ .‬היה בוורשא‬ ‫אול תרבות של המזרחי‪ ,‬והקימו ש אנדרטה של הרצל ימח שמו‪.‬‬ ‫וידוע כי רשע זה היה לו זק‪ ,‬א הל בגילוי ראש ללא כובע‪ .‬ואנשי‬ ‫המזרחי בקשו להסתיר את גילוי ראשו‪ ,‬ולכ ציירו על ראשו כובע‪.‬‬ ‫ואמר הרה"ק מבעלזא‪" :‬חוששני כי האגודה עוד תלביש אותו פע ‬ ‫ספודיק"‪...‬‬

‫*=*=*‬ ‫ד‪ .‬כבישת האר שלא על פי תורה היא קללה‬ ‫ח"ו‪ ,‬ומנוגדת לאמונת 'אנכי ה' אלקי'‬ ‫ונקדי הפסוק )בפרשת השבוע( "ראה אנכי נת לפניכ היו ‬ ‫ברכה וקללה"‪ .‬ובמדרש )הובא בבעל הטורי (‪" ,‬ראה אנכי שבעשרת‬ ‫הדברות"‪.‬‬ ‫ויתכ לפרש לעניננו‪ ,‬דהנה באור החיי הקדוש מבאר הפסוק‪,‬‬ ‫'ראה אנכי נת לפניכ היו ברכה'‪ ,‬שהוא מוסב על הפרשה‬ ‫הקודמת )יא‪ ,‬כד(‪" ,‬כל המקו אשר תדר כ רגלכ בו לכ יהיה"‪.‬‬ ‫ונמצא שהפסוק מדבר מכבישת האר‪ .‬ואמרה התורה‪ ,‬כי כבישת‬ ‫האר יש בה ברכה וקללה‪" ,‬את הברכה" ‪ -‬כבישת האר תהא בה‬ ‫ברכה‪" ,‬אשר תשמעו אל מצות ה' אלקיכ " ‪ -‬א היא באופ שציוה‬ ‫השי"ת‪" .‬והקללה" ‪ -‬כבישת האר תהא בה קללה ח"ו‪" ,‬א לא‬ ‫תשמעו אל מצות ה' אלקיכ " ‪ -‬כשהיא אינה באופ שציותה התורה‬ ‫הקדושה‪ ,‬אז היא הקללה הגרועה ביותר שאי עוד בעול קללה‬ ‫מרה כזו‪ ,‬לפי שאז יקנאו בכ הגוי ‪ ,‬ויאבדו אתכ בנקמה גדולה‪,‬‬ ‫רחמנא ליצל‪ ,‬עד כא תוכ דבריו‪.‬‬ ‫ונמצא כי הפרשה מדברת מעני כבישת האר‪ ,‬שא היא‬ ‫באופ שציוה השי"ת‪ ,‬דהיינו כשהוא בעצמו נות אותה לנו‪ ,‬כמו‬ ‫שהיה בכניסת ישראל לאר בימי יהושע‪ ,‬וכמו שיהא לעתיד לבא‪,‬‬ ‫שהשי"ת בעצמו יקבצנו לאר ישראל‪ ,‬הוא בעצמו יגאלנו‪ ,‬והוא‬ ‫בעצמו ית לנו את האר‪ ,‬אז היא ברכה שאי למעלה הימנה‪.‬‬

‫זאת היא בחינת 'בסתר' של ה'רע אשר כנפש'‪ .‬הלבוש על‬ ‫הכפירה של אותו האיש‪ ,‬הלבוש על הכפירה של ציונות‪ .‬מלבישי ‬ ‫אותה בלבוש של תורה‪ ,‬ואומרי שרוצי מדינה על פי תורה‪ ,‬עד‬ ‫שלמראית עי נדמה שאי בכ שו רע‪ .‬ציונות זו תפסה לבבות‬ ‫רבי מישראל‪ ,‬לפי שהיא 'בסתר'‪ ,‬הכפירה שבה נסתרת ונעלמת‪.‬‬ ‫ואומר הפסוק להל‪' :‬נלכה ונעבדה אלהי אחרי אשר לא‬ ‫ידעת אתה ואבתי'‪ .‬כא נרמזה הטענה ששומעי בדור הזה מפי‬ ‫שוני ‪ :‬עד עתה ג אנו נלחמנו נגד הציונות‪ ,‬אבל כהיו הדבר שונה‪,‬‬ ‫זאת היא עבודה זרה 'אשר לא ידעת אתה ואבותי'‪ ,‬לא זאת אסרו‬ ‫אבותינו‪ ,‬זאת היא עבודה זרה חדשה‪ ,‬מדינה שאני‪ ,‬הצלה שאני‪,‬‬ ‫ושאר תירוצי שוני הנשמעי בעול ‪ .‬וטענה נוספת היא‪' ,‬מקצה‬ ‫האר ועד קצה האר'‪ ,‬שכל העול סוברי כ‪ .‬ועל כל טענות אלו‬ ‫הזהירה התורה‪' ,‬לא תאבה לו ולא תשמע אליו ולא תחוס עינ עליו'‪,‬‬ ‫שאסור לציית ולשמוע לה ‪.‬‬ ‫הסתה זו של ציונות בסתר תפסה את הדור שלנו‪ .‬ולכ נחזור‬ ‫עתה על היסוד שרואי בבירור מדעת תורת של הצדיקי ‬ ‫הקודמי נבג"מ‪ ,‬כי ציונות היא עבודה זרה‪ ,‬לא משו שהיא ציונות‬ ‫חילונית‪ .‬ה לא לחמו נגד ציונות חילונית‪ ,‬אלא נגד עצ הציונות‪.‬‬

‫וא הכבישה אינה על פי התורה‪ ,‬היא אינה לפי מה שנצטוינו‬ ‫בתורה הקדושה‪ ,‬דהיינו כשלוקחי אותה בזרוע בשר‪ ,‬שאז היא נגד‬ ‫האמונה‪ ,‬ונגד הבטחת הקב"ה‪ ,‬אז אותה נתינת האר עצמה היא‬ ‫קללה‪ ,‬והיא מביאה לידי 'ללכת אחרי אלהי אחרי '‪ ,‬היינו לעבודה‬ ‫זרה ממש‪.‬‬

‫*=*=*‬ ‫ג‪ .‬הצדיקי לחמו נגד עצ הציונות‪ ,‬ולאו‬ ‫דוקא נגד ציונות חילונית‬

‫ויתכ שעל זה מרמז המדרש‪' ,‬ראה אנכי שבעשרת הדברות'‪.‬‬ ‫דהנה בראשוני כתבו על מה דאיתא בגמ' )שבת לא‪ (.‬ששואלי ‬ ‫לאד ביו הדי "ציפית לישועה"‪ .‬ופירש"י‪" ,‬לדברי הנביאי "‪ .‬והיינו‬ ‫ששואלי לאד ‪ ,‬א ציפה שהישועה תהא באופ שהיא מובטחת‬ ‫בדברי הנביאי ‪ .‬ולכאורה קשה‪ ,‬מני שצרי לצפות שתהא הישועה‬ ‫באופ המבואר בדברי הנבואה על ידי השי"ת בעצמו ולא על ידי בשר‬ ‫וד ‪ .‬ותירצו‪ ,‬כי במה שאמר הקב"ה )שמות כ‪ ,‬ב( "אנכי ה' אלקי אשר‬ ‫הוצאתי מאר מצרי "‪ ,‬התכוי להזהיר‪ ,‬כי כמו שאנכי הוצאתי‬ ‫מאר מצרי ‪ ,‬אני ולא אחר‪ ,‬כ ג אני אגאל אות בעצמי בגאולה‬ ‫העתידה‪ ,‬כי הגאולה תלויה בידו של הקב"ה בעצמו ולא בידי בשר‬ ‫וד ‪.‬‬

‫בספר "רבינו הקדוש מצאנז" מביא‪ ,‬כי לפני שהחסיד רבי דוד‬ ‫אריה בריזל ז"ל עלה לאר ישראל‪ ,‬אמר לו הרה"ק משינאווא זיע"א‬ ‫דברי פרידה בזה הלשו‪" :‬דע כי כשיהודי אומר 'שמע ישראל ה'‬ ‫אלקינו ה' אחד'‪ ,‬צרי הוא לכפור בכל עבודה זרה שיש בעול ‪.‬‬ ‫וציונות ג היא עבודה זרה שצרי לכפור בה ב'שמע ישראל'"‪.‬‬ ‫ובספר ברכת אהר כתב‪ ,‬כי האדמו"ר מסטולי )הינוקא( זיע"א‬ ‫לפני הסתלקותו כשנפרד מצאצאיו‪ ,‬צוה לה לומר יחד אתו ‪ -‬כמו‬ ‫שיעקב אבינו אמר לבניו לפני פטירתו ‪' -‬שמע ישראל ה' אלקינו ה'‬ ‫אחד‪ ,‬כש שאי בלבב אלא אחד כ אי בלבינו אלא אחד'‪ .‬והוסי‬ ‫ואמר לה ‪" :‬יש עבודה זרה שונות בעול ‪ ,‬וציונות ג היא עבודה‬ ‫זרה שצרי לכפור בה כשאומרי 'שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד'"‪.‬‬

‫וזהו מה שמרמז המדרש "ראה אנכי שבעשרת הדברות"‪ .‬היינו‬ ‫כי עני כבישת האר שהפרשה מדברת ממנו‪ ,‬נוגע להאמונה של‬ ‫'אנכי ה' אלקי' שבעשרת הדברות‪ ,‬וכמבואר שבאמירת 'אנכי ה'‬ ‫אלקי' הזהיר הקב"ה שהגאולה תלויה בידו לבדו‪.‬‬

‫עוד הביא ש בברכת אהר לשו נורא שאמר האדמו"ר‬ ‫מסטולי‪" :‬יושב לו רב בווארשא‪ ,‬לא פסיק פומיה מגירסא‪ ,‬כל יו ‬ ‫ֵצא מגיהנו ‪ ,‬דהיינו ציוני"‪.‬‬ ‫מעוט בטלית ותפילי‪ ,‬וא פע לא י ֵ‬

‫*=*=*‬

‫דיבורי נוראי ומבהילי כאלו אמרו הצדיקי בדורות‬ ‫הקודמי ‪ ,‬ובצורה כזו ה הסתכלו על הציוני בימיה ‪ .‬ה לא דברו‬ ‫מציונות בגילוי ראש דוקא‪ ,‬אלא ג מציונות חרדית‪ .‬כ אמרו גדולי‬

‫ה‪ .‬לקיחת גאולה בידי בשר וד‪ ,‬היא כפירה‬ ‫והכחשה בהבטחת התורה‬ ‫כג‬

‫ראה תשס"ט‬

‫באלקי ולא בטחו בישועתו'‪.‬‬

‫ובאמת מבואר כ בפסוקי כי עניני אלו נוגעי לעיקרי‬ ‫האמונה‪ .‬דוד המל ע"ה אומר על בני אפרי )תהלי עח‪ ,‬ט‪-‬י(‪" ,‬בני‬ ‫אפרי נשקו רומי קשת הפכו ביו קרב‪ ,‬לא שמרו ברית אלקי ‬ ‫ובתורתו מאנו ללכת"‪) .‬ש ‪ ,‬כב( "כי לא האמינו באלקי ולא בטחו‬ ‫בישועתו"‪ .‬ובמדרש )שהש"ר ב' ז'( איתא‪ ,‬שפסוקי אלו מדברי מבני‬ ‫אפרי שיצאו ממצרי לפני הזמ‪ ,‬ועליה נאמר 'לא האמינו‬ ‫באלקי ולא בטחו בישועתו'‪ .‬ונמצא כי מקרא מלא דבר הכתוב‬ ‫שיש בכ עני של כפירה‪.‬‬

‫*=*=*‬ ‫ו‪ .‬הגלות היא הנהגה שהקב"ה מנהיג בה את‬ ‫עולמו‬ ‫בנוס על זה‪ ,‬העני כולל עוד הרבה עניני של כפירה‪ ,‬לפי שכל‬ ‫עני הגלות הוא גזירה מהקב"ה‪ ,‬ואינו כשאר עבירות התלויות‬ ‫בבחירה של אד ‪ .‬דאילו לגבי שאר עבירות‪ ,‬וכגו לגבי חילול שבת‪,‬‬ ‫לא אמר הקב"ה שאי אפשר לחלל שבת‪ ,‬אלא שאסור לחלל שבת‪,‬‬ ‫וכ לא אמר שאי אפשר לגנוב‪ ,‬אלא אדרבא הוא השאיר הבחירה‬ ‫בידיו של אד שיוכל לגנוב‪ ,‬הוא מסר הדבר לידו של אד ‪ ,‬והוא רק‬ ‫הזהיר מה אסור ומה מותר‪ ,‬ולכ העובר על עבירות אלו עדיי אינו‬ ‫נחשב לכופר‪.‬‬

‫ובאמת הוא דבר פלא‪ ,‬כי בני אפרי הלא טעו‪ ,‬ולפי חשבונ ‬ ‫כבר הגיע זמ הק‪ ,‬וכתב הרמב" )שמות י"ב מ"ב( כי באמת לא טעו‬ ‫בחשבונ ‪ ,‬והחשבו היה אמיתי‪ ,‬אלא שאסור היה לה לצאת‬ ‫בעצמ ‪ ,‬ולפי שלא המתינו על ישועת ה' נתאר הגלות יותר‪ ,‬ועכ"פ‬ ‫הדבר לא היה אלא טעות‪ ,‬ומדוע א כ נאמר עליה 'לא האמינו‬ ‫באלקי ולא בטחו בישועתו‪ ,‬לא שמרו ברית אלקי ובתורתו מאנו‬ ‫ללכת'‪.‬‬

‫אבל דבר אשר הקב"ה אמר כביכול שיהא כ‪ ,‬הוא הבטיח‬ ‫שהנהגת העול תהא כ‪ ,‬מנהיג העול סידר כ את עולמו‪ ,‬ולמשל‬ ‫הוא עשה שהשמש תזרח במזרח ותשקע במערב‪ ,‬וא אחד רוצה‬ ‫לשנות סדר העול ‪ ,‬הוא רוצה להחלי מהל החמה שתזרח במערב‬ ‫ותשקע במזרח‪ ,‬הוא רוצה לשנות סדרי בראשית‪ ,‬כמו שדור ההפלגה‬ ‫רצו לעשות‪ ,‬כדאיתא שאמרו 'נעשה סמוכות לרקיע'‪ ,‬ה רצו‬ ‫לעשות מהפכות בעולמו של הקב"ה‪ ,‬הרי זו מרידה בהנהגת הבורא‬ ‫ב"ה‪.‬‬

‫ומסביר היפה קול )על המדרש ש (‪ ,‬כי העני לחכות ולהמתי על‬ ‫גאולת ה'‪ ,‬ולא ליקח גאולה בידי ‪ ,‬הוא אחד מעיקרי האמונה‪ ,‬וכל‬ ‫המאמי בה' ותורתו חייב להאמי שכל עניני הגאולה תלויי בידיו‬ ‫של הבורא ב"ה‪ ,‬ולכ לא יהא קיבו גליות אלא על ידי משיח‪ ,‬וכ‬ ‫ההבאה לאר ישראל לא תהא אלא על ידי משיח צדקינו‪ ,‬וא כ כל‬ ‫העושה איזו פעולה של גאולה בעצמו‪ ,‬הרי הוא בכלל 'לא האמינו‬ ‫באלקי ולא בטחו בישועתו'‪.‬‬

‫וכ העני של גלות וגאולה אינו מצוה ולא ציווי‪ ,‬הקב"ה לא ציוה‬ ‫ליל בגלות‪ ,‬אלא הוא הבטחה שכ יהא‪ ,‬והיא הנהגה שהקב"ה מנהיג‬ ‫בה את עולמו‪ .‬שהרי מי עשה את הגלות? מי גזר על הגלות? מי הגלה‬ ‫את ישראל? הא אומות העול ? הלא הפסוק אומר במפורש שלא‬ ‫אומות העול הגלו את ישראל! וכדכתיב )דברי לב‪ ,‬כט‪-‬ל(‪" ,‬לו חכמו‬ ‫ישכילו זאת יבינו לאחרית ‪ ,‬איכה ירד אחד אל ושני יניסו רבבה‬ ‫א לא כי צור מכר וה' הסגיר "‪ .‬אומות העול לא היה בכוח ‬ ‫לעשות כ‪ ,‬וכמו שנאמר )איכה ד‪ ,‬יב( "לא האמינו מלכי אר וכל ישבי‬ ‫תבל כי יבא צר ואויב בשערי ירושלי "‪ ,‬א אחד לא האמי שהדבר‬ ‫יתכ בדר הטבע‪ ,‬כי היהודי היו גבורי חיל‪ ,‬ה בחורב בית ראשו אצל‬ ‫נבוכדנצר‪ ,‬וה בחורב בית שני היו הבריוני גבורי מאד‪ ,‬ולא היה‬ ‫אפשר בדר הטבע שהאומות ינחלו נצחו עליה ‪ ,‬והאי זכו לנצחו?‬ ‫רק לפי שהשי"ת גזר כ‪.‬‬

‫בויואל משה )סימ עו( מבאר ‪ -‬וזאת היא עיקר הנקודה שהוא‬ ‫רוצה להגיע אליה בעני שלש השבועות ‪ -‬כי שלש השבועות אינ‬ ‫שבועות גרידא‪ ,‬א ששבועה עצמה ג כ חמורה מאד‪ ,‬אבל שלש‬ ‫השבועות ה דבר חמור עוד יותר‪ ,‬ה עני של כפירה והכחשה‬ ‫בהבטחת התורה‪.‬‬ ‫והסבר הדבר הוא‪ ,‬כי בפרשת נצבי הבטיחה התורה הקדושה‬ ‫שלעתיד לבוא יהא קיבו גליות והבאה לאר‪ ,‬וכדכתיב )ש ‪ ,‬ג( "ושב‬ ‫וקבצ מכל העמי "‪) ,‬ש ‪ ,‬ה( "והביא ה' אלקי אל האר אשר ירשו‬ ‫אבותי"‪ ,‬ועל שניה כתוב כי השי"ת יעשה אות בעצמו‪ ,‬על קיבו‬ ‫גליות כתיב 'ושב וקבצ'‪ ,‬וכמו שפירש רש"י כי השי"ת בעצמו‬ ‫כביכול יקב את ישראל‪ ,‬ועל ההבאה לאר כתוב 'והביא'‪ ,‬שהוא‬ ‫בעצמו יביא אל האר‪ ,‬והפרשה מתחילה )דברי ל‪ ,‬ב( "ושבת עד ה'‬ ‫אלקי"‪ ,‬להורות כי לפני הכל צרי להיות תשובה‪ ,‬וכמו שכתב‬ ‫הרמב" )הלכות תשובה פרק ז הלכה ה( 'אי ישראל נגאלי אלא בתשובה‪,‬‬ ‫וכבר הבטיחה תורה שסו ישראל לעשות תשובה בסו גלות ומיד‬ ‫ה נגאלי‪ ,‬שנאמר ושבת עד ה' אלקי'‪ ,‬ע"כ‪ .‬וכ הרמב" מפרש )ש (‪,‬‬ ‫כי הפרשה כוללת ה מצות התשובה‪ ,‬וה הבטחה שבאופ זה תהא‬ ‫הגאולה‪ ,‬והכל על ידי הקב"ה בעצמו‪.‬‬

‫*=*=*‬ ‫ז‪ .‬הקב"ה גזר על הגלות יחד ע אברה אבינו‬ ‫בברית בי הבתרי‬ ‫השי"ת גזר על הגלות יחד ע אברה אבינו‪ ,‬אבינו הרחמ‪ ,‬איש‬ ‫החסד‪ ,‬שניה יחד אצל ברית בי הבתרי ‪ ,‬בשעה שהשי"ת הבטיח‬ ‫לנו את אר ישראל ואמר )בראשית טו‪ ,‬יח( "לזרע נתתי את האר‬ ‫הזאת"‪ ,‬באותה עת הראה לו הקב"ה ד' המלכיות‪ ,‬כדכתיב )ש ‪ ,‬יב(‬ ‫"והנה אימה חשכה גדולה נופלת עליו" וכמו שדרשו חז"ל‪ .‬וכתב‬ ‫הרמב" )ש ( ‪ ,‬כי השי"ת הכניס תנאי במתנה בשעת הנתינה‪ ,‬כי‬ ‫המתנה היא רק א ישמרו את התורה‪ ,‬וא לא‪ ,‬יגרש מהאר‪,‬‬ ‫וימסור הממשלה בה להמלכיות‪ ,‬וה ישעבדו בישראל‪ ,‬עכ"ד‪.‬‬

‫ונמצא שהתורה הבטיחה כי הגלות והגאולה ה בידו של הקב"ה‬ ‫דוקא‪ ,‬הוא אשר הגלה אותנו‪ ,‬והוא אשר יגאלנו מהגלות אחרי‬ ‫שנשוב בתשובה לפניו‪ ,‬וכמו שכתב רבינו סעדיה גאו )בספר האמונות‬ ‫והדעות מאמר שמיני(‪ ,‬שאי אפשר להאמי שיהא קיבו גליות וגאולה‬ ‫מבלי תשובה‪ ,‬שהרי סיבת הגלות היתה 'ומפני חטאינו גלינו‬ ‫מארצנו'‪ ,‬וא אפשר להתקב ולהשתחרר משעבוד המלכיות ללא‬ ‫תשובה‪ ,‬נמצא שפעלו היה ח"ו לריק‪ ,‬אלא על כרח כי לפני קיבו‬ ‫גליות‪ ,‬ולפני כל תנועה של גאולה ושל חירות משעבוד מלכיות‪,‬‬ ‫צריכה להיות תשובה וכהבטחת התורה‪.‬‬

‫ואיתא במדרש )שמו"ר נא‪ ,‬ז(‪ ,‬כי השי"ת מסר בידו של אברה ‬ ‫אבינו שתי ברירות א יחטאו ישראל‪ ,‬או שי ִּכָלו ח"ו בגיהנו ‪ ,‬או‬ ‫יסבלו משעבוד מלכיות בגלות‪ .‬ואברה לא ידע במה לבחור‪ ,‬ואמר‬ ‫לו השי"ת כי מוטב יסבלו משעבוד מלכיות כדי שבכ ינצלו מכליה‬ ‫בגיהנו ‪ ,‬השי"ת נת עצה זו לאברה אבינו לטובתינו‪ ,‬ואברה בחר‬ ‫בה בהסכמת הקב"ה‪ .‬ואיתא במדרש ‪ ,‬שעל זה נאמר בפסוק "א לא‬ ‫כי 'צור ' מכר "‪ ,‬קאי על אברה אבינו‪ ,‬וכדכתיב )ישעיה נא‪ ,‬א( הביטו‬

‫ולכ א לוקחי גאולה בעצמ ‪ ,‬הרי זו כפירה והכחשה במה‬ ‫שהבטיחנו השי"ת שהגאולה תהא על ידו אחרי שישראל ישובו‬ ‫בתשובה‪ ,‬ולא בידי בשר וד ‪ ,‬ולכ נאמר על בני אפרי 'לא האמינו‬ ‫ראה תשס"ט‬

‫כד‬

‫יא(‪ ,‬אבל לעת עתה הגלות אצל האומה הישמעאלית היא הישועה‬ ‫והטובה לישראל‪.‬‬

‫אל צור חוצבת ‪.‬‬ ‫ונמצא כי הקב"ה יחד ע אברה אבינו בחרו את הגלות‪ .‬ה ‬ ‫שעבדו בזמ הגלות את האר לאומות העול ‪ ,‬וקבעו כי ה ישלטו‬ ‫ה על האר וה על ע ישראל‪ ,‬והכל לטובת של ישראל‪ .‬הדבר הוא‬ ‫טובה! הדבר הוא הצלה לכלל ישראל! כ ניצול כלל ישראל מכליה‪,‬‬ ‫ואנו הרי לא יכולי להיות חכמי יותר מהשי"ת‪ ,‬הוא יודע יותר טוב‬ ‫מאתנו מה טוב לנו‪.‬‬

‫*=*=*‬ ‫ט‪ .‬פריקת עול הגלות היא אבדו העול‪ ,‬ויש‬ ‫בה משו כפירה והכחשה בתורה‬ ‫והיוצא מכל הדברי האמורי ‪ ,‬כי השי"ת גזר עלינו את גזירת‬ ‫הגלות יחד ע אברה אבינו‪ ,‬שא אחד אינו יכול לומר שהוא איש‬ ‫חסד כאברה ‪ ,‬ושיש לו רחמנות על בני ישראל כאברה ‪ ,‬וה קבעו‬ ‫לטובתינו‪ ,‬שנהיה בגלות עד עת ק‪ ,‬עד שיבא הזמ המיועד‪,‬‬ ‫שהשי"ת בעצמו יודע מתי יהא הזמ הנכס הזה‪.‬‬

‫כהיו שומעי שוני מדברי מברית בי הבתרי ומהבטחת‬ ‫האר‪ .‬ג העיתוני החרדיי מדברי בתדירות מהבטחת האר‪,‬‬ ‫כאילו הבטחת האר של ברית בי הבתרי נאמרה על המדינה‬ ‫הציונות‪ .‬להיפו! הלא ש הוקבע ‪ -‬לטובת וישועת של כלל‬ ‫ישראל ‪ -‬כי בזמ הגלות‪ ,‬עד שיבא הק‪ ,‬ישעבדו הגוי באר ובע ‬ ‫ישראל! וכתבו בעלי התוספות על הפסוק 'והנה אימה חשכה גדלה‬ ‫נפלת עליו'‪ ,‬שזה קאי על ד' המלכיות‪ ,‬מצרי ‪ ,‬בבל‪ ,‬יו‪ ,‬אדו ‪,‬‬ ‫והתיבה האחרונה 'עליו'‪ ,‬קאי על ישמעאל‪ ,‬שהאומה הישמעאלית‬ ‫תהא האחרונה שנסבול ממנה‪" ,‬ועליה יצמח ב דוד"‪ ,‬משיח ב דוד‬ ‫יבא כשתסתיי גלות ישמעאל‪ ,‬אז תבא הגאולה שלימה‪ .‬כ קבע‬ ‫הקב"ה יחד ע אברה אבינו‪.‬‬

‫ולכ השביע אותנו השי"ת בשלש השבועות ובאזהרות חמורות‬ ‫כאלו‪) ,‬שיר השירי ב‪ ,‬ז( "השבעתי אתכ בנות ירושלי בצבאות או‬ ‫באילות השדה א תעירו וא תעוררו את האהבה עד שתחפ"‪,‬‬ ‫שלא נעלה בחומה‪ ,‬ושלא נדחוק את הק‪ .‬ובמדרש שיר השירי ‬ ‫)שהש"ר ב‪ ,‬א( איתא "השביע בשמי ובאר"‪ .‬ומבאר המהר"ל )בנצח‬ ‫ישראל פרק כד(‪ ,‬כי כמו שהנהגת שמי ואר היא על פי הסדר שקבע‬ ‫השי"ת בתחילת הבריאה‪ ,‬וא יבא אחד וירצה להפו הסדר ולשנותו‬ ‫מכפי שקבע השי"ת‪ ,‬יביא בכ חורב ואבדו העול ‪ ,‬כמו כ השינוי‬ ‫מהסדר שקבע הקב"ה שיהיו ישראל בגלות‪ ,‬הוא איבוד לישראל ח"ו‪.‬‬

‫*=*=*‬ ‫ח‪ .‬אברה אבינו ביקש 'לו ישמעאל יחיה‬ ‫לפני'‪ ,‬כדי שיוכלו ישראל לסבול ממנו בגלות‬

‫ומבאר עוד המהר"ל )בבאר הגולה פרק ז( שלכ נאמר על כ עונש‬ ‫חמור כזה‪' ,‬הריני מתיר את בשרכ כצבאות וכאילות השדה'‪ ,‬עונש‬ ‫שלא מצינו בכל התורה כולה על שו עבירה‪ .‬כי מאחר שהשי"ת גזר‬ ‫על הגלות‪ ,‬לפי שידע שכ צרי להיות‪ ,‬הרי הפורק עול הגלות סותר‬ ‫גזירת הקב"ה‪ ,‬ולוח ע הנהגת הבורא ב"ה‪ ,‬ודבר זה הוא מסוכ‬ ‫מאד‪ ,‬ולכ מגיע עליו עונש מר כזה ה"י‪.‬‬

‫בנוע אלימל יש מאמר שכדאי מאוד לעיי בו בפני ‪ ,‬בכדי‬ ‫להיווכח עד כמה המחשבות והרעיונות בדור הזה הפוכי מהאמת‪,‬‬ ‫והפוכי מהרחמנות האמיתית‪ .‬הוא מקשה )בפרשת בהעלות ד"ה‬ ‫וישמע משה( על תפלתו של אברה אבינו על ישמעאל )בראשית יז‪ ,‬יח(‬ ‫"לו ישמעאל יחיה לפני"‪ .‬וכי לא ידע אברה אבינו מעשיו של‬ ‫ישמעאל לעתיד‪ ,‬כמה הריגות ורציחות יעשה לישראל כשהגלו‬ ‫מארצ ובזמני אחרי ‪ ,‬מה שעשו בעבר ומה שה עושי עד היו ‬ ‫הזה‪ ,‬אברה אבינו ראה הכל וידע הכל‪.‬‬

‫והמהר"ל כותב עוד )נצח ישראל פרק כד(‪ ,‬שפריקת עול הגלות היא‬ ‫עני של יהרג ואל יעבור‪ ,‬ואפילו יהרגו ויכופו את ישראל‪ ,‬ג כ אסור‬ ‫לשנות סדר הגלות‪ .‬וטע הדבר מבאר בויואל משה )סימ עה(‪ ,‬כי לפי‬ ‫שיש בכ עני של כפירה בהנהגת הבורא ב"ה‪ ,‬כי הוא המשעבד‬ ‫והגואל‪ ,‬ושהשי"ת עשה את השעבוד ולא אומות העול ‪ ,‬וכדכתיב‬ ‫'כי צור מכר וה' הסגיר ' )דברי לב‪ ,‬ד(‪ ,‬לכ הוא עני חמור כל כ‪,‬‬ ‫לפי שיש בזה כפירה בהנהגה‪ ,‬והכחשה בהבטחת התורה של 'אי‬ ‫ישראל נגאלי אלא בתשובה'‪ ,‬וכשנשוב לפניו יגאל אותנו בעצמו‪.‬‬

‫אלא שכמבואר בחר אברה אבינו בשעבוד מלכיות בעצת‬ ‫הקב"ה‪ ,‬לפי שהדבר הוא טובה לישראל‪ ,‬להציל מכליה ולהציל ‬ ‫מגיהנו ‪ ,‬והוא הבי שקיומו של ישמעאל בעול היא טובה לישראל‬ ‫כדי שיוכלו לסבול ממנו‪ ,‬ולכ ביקש 'לו ישמעאל יחיה לפני'‪ ,‬כדי‬ ‫שיוכלו ישראל לסבול ממנו וכ להנצל מכליה‪ ,‬כי זאת היא טובת ‬ ‫האמיתית של ישראל! והוא ממש להיפו מהאופ שמסתכלי על‬ ‫הנושא בדורינו‪ ,‬שלוחמי ע רצו ה' וע גזירת הגלות‪ ,‬שהיא‬ ‫באמת טובה וישועה לכלל ישראל‪.‬‬

‫ובויואל משה )סימ לד‪-‬לו( נוטה לומר‪ ,‬כי שלש השבועות אי‬ ‫לה די שבועות‪ ,‬ועל פי הלכה אינ נחשבי לשבועות‪ ,‬אלא שה ‬ ‫יותר חמורי משבועה‪ ,‬ה עני של כפירה ומרידה בה' ושל הכחשה‬ ‫בתורה‪ ,‬ועל זה אי צרי שבועה‪ ,‬שכבר מושבעי ועומדי אנו על‬ ‫זה מהר סיני‪ ,‬ואי שבועה חלה על שבועה )נדרי ח‪ ,(.‬ולכ כותב‬ ‫הרמב" )באגרת תימ( "השביע בדר משל"‪ ,‬והיינו שכינו אות בש ‬ ‫'שבועה' מחמת עונש הגדול‪ ,‬לפי שיש עליה עונשי חמורי כעל‬ ‫שבועה‪ ,‬אבל בעצ להלכה הוא עני של כפירה ולא של שבועה‪.‬‬

‫הנוע אלימל ד ש בנושא א מלאכי יודעי מחשבות בני‬ ‫אד ‪ ,‬ולבסו מכריע כי מלאכי אינ יודעי מחשבות‪ .‬ועל זה‬ ‫מקשה‪ ,‬כי א כ וודאי שה ג אינ יודעי עתידות‪ ,‬וא כ‬ ‫כשישמעאל היה בסכנת צמאו‪ ,‬ואמרו מלאכי השרת 'מי שעתיד‬ ‫להמית בני בצמא אתה מזמי לו באר' )שמו"ר ג‪ ,‬ב(‪ ,‬מהיכ ידעו מה‬ ‫שעתיד להיות‪ ,‬והלא ה אינ יודעי אפילו מחשבות‪ .‬ומתר‪ ,‬כי‬ ‫ה שמעו את אברה אבינו מתפלל 'לו ישמעאל יחיה לפני'‪ ,‬והבינו‬ ‫שהוא מתפלל כ לטובת של ישראל‪ ,‬כי הגלות שיסבלו מישמעאל‬ ‫תהא לה לטובה‪ ,‬ומש נודע לה הדבר‪.‬‬

‫ולכ הרמב" אינו מביא בספר היד את שלש השבועות‪ ,‬לפי‬ ‫שאי לה כלל די שבועה‪ ,‬והסתפק במה שהביא הבטחת התורה‬ ‫ש'אי ישראל נגאלי אלא בתשובה'‪ .‬ומאחר שכתב הרמב" )הלכות‬ ‫מלכי פרק יא הלכה א(‪ ,‬כי הכופר במשיח‪ ,‬דינו ככופר בעיקרי הדת‪ ,‬לפי‬ ‫שהתורה הבטיחה על ביאתו‪ ,‬א כ הרי במקו שהבטיחה תורה על‬ ‫ביאת המשיח‪ ,‬כתבה שהגאולה תהא על ידי הקב"ה בעצמו‪ ,‬ושלא‬ ‫תהא אלא על ידי תשובה‪ ,‬וממילא כל זמ שאינה על ידי תשובה‪ ,‬וכל‬ ‫שכ כשהיא מלכות של כפירה‪ ,‬ושל פושעי עוקרי הדת‪ ,‬יש בה‬ ‫משו הכחשה וכפירה בתורה‪.‬‬

‫בדברי יואל )פרשת ל( מוסי על זה‪ ,‬כי על הפסוק 'לו ישמעאל‬ ‫יחיה לפני'‪ ,‬מפרש רש"י 'ביראת'‪ .‬וכתב הרמב" ‪ ,‬כי ישמעאל היא‬ ‫האומה הקרובה ביותר אל האמת באמונת באחדות ה'‪ .‬ואפשר‬ ‫שהוא בכח תפלתו של אברה אבינו‪ ,‬שהתפלל כ כדי שתהא לה ‬ ‫איזו אחיזה במה שיוכלו לשעבד את ישראל עד שיבא זמ הק‪,‬‬ ‫שאז תגזר עליה כליה וכדכתיב "כי אעשה כלה בכל הגוי " )ירמיה ל‪,‬‬

‫ויש לציי כי ג בספר אור לציו מהגאו אב"ד מליפנא זצ"ל‪,‬‬ ‫כה‬

‫ראה תשס"ט‬

‫בנושא זה‪ ,‬הרי היא כהתאבקות חלילה ע הנהגת הקב"ה‪.‬‬

‫שהיה אחד הגדולי מלפני מאה שני ‪ ,‬כותב יסוד זה‪ ,‬כי הדבר‬ ‫הראשו שהציונות רוצה להכחיש‪ ,‬הוא הבטחת הקב"ה ש'אי‬ ‫ישראל נגאלי אלא בתשובה'‪ ,‬וה כופרי בזה‪ ,‬ולכ עצ הציונות‬ ‫הוא כפירה והכחשה בתורה‪.‬‬

‫*=*=*‬ ‫יא‪ .‬הרעיו הציוני הצליח לתפוס רבי‪ ,‬מחמת‬ ‫שמחלק גדול מישראל נחלשה האמונה‬ ‫שהגלות באה על ידי הקב"ה בעצמו‬

‫*=*=*‬ ‫י‪ .‬כל השתדלות גשמית שהתורה לא התירה‬ ‫אותה אסורה‪ ,‬וקל וחומר השתדלות בעני‬ ‫הגאולה שהתורה אסרה אותה בפירוש‬

‫ובספר משכיל לדל מהגה"ק רבי הלל מקולומיי זצ"ל‪ ,‬כתב‬ ‫מאמר נפלא‪ ,‬אשר כל הקוראו רואה בחוש כי דבריו ברוח קדשו‬ ‫נאמרו‪ ,‬עד כי קשה להאמי שהדברי נכתבו בשנת תרכ"ט‪ .‬הוא‬ ‫מפרש הפסוקי בפרשת ואתחנ )דברי ד‪ ,‬כז‪-‬כח(‪" ,‬והפי ה' אתכ ‬ ‫בעמי ונשארת מתי מספר בגוי אשר ינהג ה' אתכ שמה‪,‬‬ ‫ועבדת ש אלהי מעשה ידי אד ע ואב אשר לא יראו ולא‬ ‫ישמעו ולא יאכלו ולא יריחו"‪.‬‬

‫ובספר דעת הרבני ‪ ,‬שיצא לאור בוורשה בשנת תרס"ב‪ ,‬נדפסו‬ ‫עשרות מכתבי נפלאי מגדולי ישראל וצדיקי מפולי ורוסיה‪,‬‬ ‫מגדולי החסידי וגדולי הליטאי ‪ ,‬ובה אפשר להיווכח האי הביטו‬ ‫על נושא זה בימי הה ‪ ,‬לפני כמאה שני ‪.‬‬ ‫ואחד המכתבי שנדפסו ש הוא מהגאו אב"ד קשונזה זצ"ל‪,‬‬ ‫והוא מארי בנושא זה ומבאר בבהירות נפלאה נקודה זו‪ ,‬כי עצ ‬ ‫הציונות‪ ,‬עצ הרצו לייסד מלוכה לפני ביאת המשיח‪ ,‬מכחיש את‬ ‫עיקרי האמונה‪.‬‬

‫והוא מבאר‪ ,‬כי האמונה האמיתית היא‪ ,‬שאי אנו שרויי בגלות‬ ‫מחמת שמזל האומות גר לה נצחו‪ ,‬או מחמת שהיה לה צבא‬ ‫יותר חזק מאתנו‪ ,‬אלא סיבת היותינו בגלות היא‪' :‬כי צור מכר וה'‬ ‫הסגיר ' )דברי לב‪ ,‬ל(‪ ,‬לפי שכ גזר הקב"ה‪ ,‬ולכ אפילו א יזדמ‬ ‫שישראל יתרבו בריבוי עצו ‪ ,‬ויהא לה צבא חזק ורכוש עצו ‪ ,‬ויהא‬ ‫באפשרות להגאל‪ ,‬ג אז אסור לצאת מהגלות‪ ,‬והטע לפי שאנו‬ ‫מאמיני שאי אנו שרויי בגלות מחמת שאנו חלושי יותר‬ ‫מהאומות‪ ,‬אלא מחמת שהשי"ת שלח אותנו הנה‪ ,‬וכשהוא יגאלנו‬ ‫אז נגאל‪.‬‬

‫והוא מבאר‪ ,‬כי בגמרא איתא )ב"ק פה‪" ,(.‬ורפא ירפא‪ ,‬מכא‬ ‫שנית רשות לרופא לרפאות"‪ .‬והיינו שאנו למדי מיתור הלשו‬ ‫שמותר ליל לרופא להתרפאות‪ .‬ובתוספות )ד"ה שניתנה( כתבו‪ ,‬כי לכ‬ ‫כתוב בכפל הלשו 'ורפא ירפא'‪ ,‬כי מיתור תיבה אחת היינו למדי ‬ ‫שמותר לרפא מכה בידי אד ‪ ,‬אבל מכה בידי שמי עדיי לא ידענו‬ ‫שמותר לרפא‪ ,‬שהוא נראה כסותר גזירת המל‪ ,‬שרצונו להשתמט‬ ‫מחולי שנשלח עליו על ידי הקב"ה‪ ,‬ולכ צרי לימוד נוס שמותר‬ ‫לרפא ג מכה בידי שמי ‪.‬‬

‫וממשי ואומר‪ ,‬כי בימיו ‪ -‬הספר נדפס בשנת תרכ"ט ‪ -‬רוב ‬ ‫של ישראל כבר נחלשו מאמונה זו‪ ,‬וה מאמיני כי אנו שרויי ‬ ‫בגלות מחמת שהגויי הגלו אותנו‪ ,‬ומחמת שמזל גר לה נצחו‬ ‫עלינו‪.‬‬

‫ובחידושי הרשב"א מסביר יותר‪ ,‬כי לפי שהכל בידי שמי ‪,‬‬ ‫והמחלה נשלחה על האד על ידי הקב"ה‪ ,‬נמצא כי הליכתו‬ ‫להתרפאות נראה כנאבק חלילה ע השי"ת וגזירותיו‪ .‬ובתשובות‬ ‫הרשב"א )סימ תיג( כותב‪ ,‬שנראה ככפירה בהשגחה‪ ,‬כי הרי השי"ת‬ ‫הוא המשגיח‪ ,‬והשגחתו הפרטית היא על כל יחיד‪ ,‬והוא שלח את‬ ‫המחלה על האד ‪ ,‬לכ אלמלא יתור הפסוק‪ ,‬היה ההול להתרפאות‬ ‫נראה כנאבק ונלח חלילה ע השי"ת‪.‬‬

‫ולכ היהודי הכשרי המאמיני כי השי"ת שלח אותנו בגלות‪,‬‬ ‫עליה אי אפשר לומר כי כאשר ה משועבדי לאומות העול ‪ ,‬ה ‬ ‫משועבדי ג לעבודה זרה שלה ‪ ,‬שהרי ה אינ בגלות מחמת‬ ‫שה משעובדי להאומות‪ ,‬אלא מחמת שה משועבדי להבורא‬ ‫ב"ה‪ ,‬לפי שהשי"ת הגלה אות ‪ .‬אבל אלו המאמיני כי אנו שרויי ‬ ‫בגלות מחמת שהאומות היו יותר חזקי מאתנו‪ ,‬עליה נחשב‬ ‫כאילו ה משועבדי לעבודה זרה‪ ,‬וכמו שפירש רש"י )ש (‬ ‫"משאת עובדי לעובדיה כאילו את עובדי לה "‪.‬‬

‫וכמו כ לגבי ההשתדלות על פרנסה‪ ,‬כתבה תורה לימוד מפורש‬ ‫שהיא מותרת‪ ,‬וכדכתיב )דברי טו‪ ,‬יח( 'וברכתי בכל אשר תעשה'‪,‬‬ ‫)ש יא‪ ,‬יד( 'ואספת דגנ ותירש ויצהר'‪ .‬כל ההשתדלויות שאד ‬ ‫עושה וצרי לעשות‪ ,‬התירה התורה במפורש‪.‬‬

‫ובזה מפרש כוונת הפסוקי ‪' ,‬והפי ה' אתכ בעמי ונשארת ‬ ‫מתי מספר'‪ ,‬שישארו מתי מספר שיאמינו‪ ,‬כי 'בגוי אשר ינהג ה'‬ ‫אתכ שמה'‪ ,‬כי הגלות באה על ידי הקב"ה‪ ,‬והוא אשר הנהיג אותנו‬ ‫שמה‪ ,‬וממילא 'ועבדת ש אלהי אחרי '‪ ,‬וכפירש"י 'משאת ‬ ‫עובדי לעובדיה כאילו את עובדי לה '‪ ,‬אבל היהודי הכשרי ‬ ‫היודעי האמת כי הכל הוא בהשגחה עליונה משמי ‪ ,‬אינ נחשבי ‬ ‫כעובדי עבודה זרה‪.‬‬

‫ולא כ לגבי עניני הגאולה‪ ,‬שלא רק שהתורה לא התירה‬ ‫להשתדל בה ‪ ,‬אלא עוד אסרה הדבר בפירוש‪ ,‬והיא הזהירה אותנו‬ ‫שלא להתעסק בכ‪ ,‬ושלא לנגוע בדבר המסור בידו של הקב"ה לבדו‪.‬‬ ‫השי"ת לבדו הוא המשעבד‪ ,‬והוא לבדו הוא הגואל‪ .‬ויסוד זה באה‬ ‫הציונות להכחיש‪ ,‬שלא כ הדבר‪ ,‬אלא אפשר לנו בכוחות עצמינו‬ ‫להגאל‪ ,‬כי לפי דעת הטמאה באה הגלות בדר הטבע מחמת‬ ‫שאומות העול היו חזקי יותר מישראל‪ ,‬ולא מחמת שהקב"ה‬ ‫הגלנו‪ ,‬וממילא אפשר ג להגאל ממנה בעצמינו‪.‬‬

‫והוא ממשי וכותב‪ ,‬כי אלו המאמיני כי האומות הגלו אותנו‪,‬‬ ‫והדבר אינו בידו של הקב"ה ח"ו‪ ,‬כשתבא ליד הזדמנות‪ ,‬יֵצאו‬ ‫מהגלות בכח עצמ !‬

‫ובאמת הציונות היא כפירה פי כמה וכמה מעניני רפואה ופרנסה‬ ‫שהזכרנו‪ ,‬כי א הליכה לרופא נחשבת כסתירה להשגחה‪ ,‬ואלמלא‬ ‫הלימוד המפורש היה אסור לחולה בידי שמי להתרפאות‪ ,‬לפי‬ ‫שנראה כסותר גזירת המל‪ ,‬א שהמדובר הוא מאד פרטי‪ ,‬א כ‬ ‫כל שכ ההנהגה הכללית של ישראל‪ ,‬אשר האומה הישראלית‬ ‫מונהגת על ידי הקב"ה בעצמו‪ ,‬ואינה תחת שליטת שו שר ומזל‪,‬‬ ‫אלא הבורא ב"ה בעצמו מנהיג אותנו ושולט עלינו‪ ,‬והוא אשר הגלה‬ ‫אותנו‪ ,‬והוא אשר יגאלנו‪ ,‬א כ כל פעולה וכל תנועה שעושי ‬ ‫ראה תשס"ט‬

‫אלו ה דיבורי נוראי מהגה"ק מקולומיי‪ ,‬אשר שני הרבה‬ ‫לפני צמיחת רעיו הציוני‪ ,‬חזה ברוח קדשו שיהא כ‪ .‬הוא ראה שורש‬ ‫הדבר‪ ,‬שחלק מהאמונה שכל יהודי צרי להאמי בו נחסר מישראל‪,‬‬ ‫והוא אשר גר ‪ ,‬שכאשר הופיע לאחר שני הרעיו הציוני בעול ‪,‬‬ ‫נתפסו לו רבי ושלמי ‪ ,‬מחמת שהתעייפו כבר מהגלות הארוכה‪,‬‬ ‫והתפתו שאפשר להיוושע על ידי לקיחת הגורל בידי ‪.‬‬

‫המש המאמר בשבוע הבא בעז"ה‬

‫כו‬

‫אחד הרבני‬ ‫בספרי קדמוני המליצו משל‪ .‬מל אחד נת צו לשני אומני מופלגי בחכמת הציור‪ ,‬לצייר תבנותו ע"ג כותל והבטיח לה‬ ‫לשל משכורת מבית המלכות כיד הטובה עליו‪ .‬הא' עשה את מלאכתו תמה‪ ,‬וצר דמות המל ותבנותו והדרת גאונו באופ‬ ‫נפלא‪ ,‬והשני התעצל במלאכתו מלצייר‪ ,‬ותמורתו עשה מראה גדול‪ .‬ויהי ביו בואו של המל להתעיי במלאכת‪ ,‬ראה את‬ ‫מעשי האומ הראשו והוטב בעיניו המלאכה‪ ,‬אבל כשא ראה את המראה שעשה השני והסתכל בו ובתוכו ראה את עצמו והכיר‬ ‫את גדלו ותפארתו יותר ויותר אז הבי כוונת האומ השני בעשותו זאת‪ ,‬כי מאוד קשה לצייר פארו והדרו של המל ואי‬ ‫במציאות לעשותו בשלימות היטב בעבורו פי כמה באומרו שהוא עשה המלאכה בשלימות הכי יותר מ הראשו‪.‬‬ ‫כ הדבר הזה‪ ,‬מאד מאד קשה לתאר ולצייר את דמותו של רבינו הקדוש איש אלוקי אי במציאות לכתוב בקסת הספר‬ ‫תוק קדושתו ופעולתו עלי אדמות‪ ,‬אי אפשר להבינה בלתי למי שראה אותו במו עיניו בלבד‪ ,‬מל" ביפיו תחזינה עיני"‪ ,‬וא כי‬ ‫ספרי רבי וחיבורי שוני ומשוני נתחברו והאריכו למענות‪ ,‬זה בכה וזה בכה‪ ,‬לשרטו עלי גליו קצת מתולדות קורות ימי‬ ‫חייו של אותו צדיק מה פעל‪ ,‬אמנ מעט מזעיר העליהו‪ ,‬ועדיי אי המלאכה בשלימות כי רב הדומה למלא ה' צבאות אי בגדר‬ ‫שכל אנושי להשיגה מקוצר המשיג ועומק המושג‪.‬‬ ‫*‬ ‫רבינו הקדוש היה איש האשכולות‪ ,‬כרכא דכולה ביה‪ ,‬ושמעו הול בכל המדינות כאיש אלוקי‪ ,‬עד שכל אחד מצדיקי דורו‬ ‫ממש כול פה אחד העידו ואמרו אחריו קדוש קדוש‪ ,‬השלימות שנכלל באיש הזה כמעט כמעט שלא נראה זאת מימיו‪ ,‬היה‬ ‫התכללות של ג' עמודי עול תורה עבודה גמ"ח באופ אישי מאד נעלה‪.‬‬ ‫בחלק גדלות תורתו ממש כל רז לא אניס ליה‪ ,‬וכל התורה כולה היה מונח ונגלה לפני עיניו הבדולחות כשולח ערו המוכ‬ ‫לפני אד‪ ,‬בבקיאות נפלא מאד‪ ,‬ובעמקות עד הסו‪ ,‬וכמו שהתבטא פע הגאו מטשעבי זצ"ל כי עליו )‪-‬על הגאו מטשעבי(‬ ‫התפלא הרב מבריסק זצ"ל על עוצ בקיאותיו בתורה‪ ,‬ואילו הוא השתומ על הרב מבריסק על עוצ חריפותו‪" ,‬ושניה נעלמו‬ ‫מרוב חריפות ובקיאות של הרב מסאטמאר"‪.‬‬ ‫מר הרה"ק בעל דברי יחזקאל משינאווא זי"ע בהספידו על אביו רבינו הקדוש מר הדברי חיי מצאנז זי"ע אמר כי גדול‬ ‫בתורה ככה ימצא‪ ,‬וכ גדול בעבודה כמותו אולי יש‪ ,‬וכמו כ בגמ"ח‪ ,‬אבל למצוא אלו ג' עמודי באיש אחד‪ ,‬זה חידוש נפלא‪.‬‬ ‫כדברי הללו העידו כול פה אחת על מר רבינו קודש הקדשי‪ ,‬וכמו שאמר פע הגאו רבי חיי קרייזווירטה זצ"ל האב"ד‬ ‫אנטווערפע יצ"ו כלפי כת האגודה שהתחברו עצמ להעגל הציוני אשר ביניה ישנ איש קדוש‪ ,‬וכמו"כ ימצא ש איש חכ‬ ‫וג איש חסד נמצא ביניה‪ ,‬אמנ 'כנגד' הנה 'הרב מסאטמאר' שהוא כליל בכל המעלות ושקול כנגד כול‪.‬‬ ‫כהנה וכהנה ביטויי מופלגי ונשגבי נאמרו על רבינו הקדוש‪ ,‬וכל זאת מפי צדיקי עול שהבינו והכירו דרכי עבודה‬ ‫ותהליכותיה וכול אמרו אי כדוגמתו‪.‬‬ ‫נוס להתמדתו הגדולה משחר נעוריו ועד זקנה ושיבה‪ ,‬היה רבינו הק' מציו ביראתו הגדולה בעבודתו את ה' במסירת‬ ‫נפלאה מבלי להתחשב כלל ע גופו החלש‪ ,‬וכבר בימי צעירותו התחיל רבינו להרגיל עצמו בסיגופי והרבה להתענות וג‬ ‫כשאכל היה זה רק פת במלח ומי במשורה‪ ,‬ובכל זאת ראו אצלו דבר פלא‪ ,‬כי למרות האכילה המועטת היה תמיד נראה טוב‪,‬‬ ‫מעול לא היו לו פני נופלת ועיני כבויות כאות השרויי בתענית זמ רב רק פניו צהלה אדומות כאיש שבע ומעונג לא‬ ‫כהתה עינו ולא נס ליחה עיניו מפיקות חיות וצורתו הנהדרת זרח באור צח‪ ,‬ושכינה תמיד היה שורה על צורת קדשו‪ ,‬והיה לפלא‪.‬‬ ‫ובד בבד בזאת השתמש רבינו הק' במדת החסד באופ פלאי ממש לא יאומ כי יסופר‪ ,‬וצדקת פזרונו ידוע לרחוק ולקרוב‬ ‫שפנוי אליו ע מבוקשת בעת צר לה‪ ,‬וכמה מוסדות התורה ה באר וה בחוצה לאר שרבינו הק' הי' יסוד מבוסת‪ ,‬וכ"ז‬ ‫היה במסתרי ועשה את מלאכתו בשתיקה‪ ,‬ומעט מזעיר נודע אחר הסתלקותו כאשר ה ראו את עצמ כצא בלי רועה‬ ‫וכיתומי מאביה‪.‬‬ ‫על רבינו הק' יכולי להמלי את דברי דוד מל ישראל )ב"ב י' ע"ב( כששאלו את שלמה בנו 'עד היכ כוחה של צדקה'‪ ,‬ענהו‬ ‫צאו וראו מה שפירוש דוד אבא 'פיזר נת לאביוני' צדקתו עומדת לעד 'קרנו תרו בכבוד'‪.‬‬ ‫רבינו הק' מצד אחד תמיד ידיו שלח במלחמות ה' ברמה‪ ,‬והנהיג הדור כולו בהשכל ובדעת ה במילי דעלמא וה במילי‬ ‫דשמיא‪ ,‬ידיו הגדולה היתה שלופה מול מהרסי הדת למיניה ולכיתותיה בתקיפות עזה ולא ק ולא זע משו דבר‪ ,‬קיי את‬ ‫כז‬

‫ראה תשס"ט‬

‫דברי תורתינו הק' 'לא תגורו מפני איש' במלוא מוב המילה‪ ,‬וכשחפ לתק איזה דבר למע הדת‪ ,‬א איש לא עמד נגדו מלגמור‬ ‫מחשבתו הטהורה לטובה‪.‬‬ ‫ומאיד גיסא היה מיצר ודואג בצערת של ישראל‪ ,‬צער היתה צערו הפרטית ואת כאב שבר לבו הטהור לרצוצי‪ ,‬ויט‬ ‫שכמו לסבול טרחת‪ .‬וכאשר פע התמרמר רבינו הק' לפני מקורביו על חסרו הזמ שאי עיתותיו בידו מהמו הטירדות אשר‬ ‫סביב שתו עליו מהחסידי המשכימי לפתחו כל אחד במשאלותיו בכל צרכיה‪ ,‬הרהיב עוז בנפש אחד מהמקורבי ואמר‬ ‫לרבינו הק' אשר אולי יצמצ את זמניו שמקבל את האנשי‪ ,‬ויהי' זמנו בידו לצרכו להתבודד לעצמו‪ .‬ורבינו הק' השיב לו‪ ,‬כי‬ ‫פאר איד'נס‬ ‫מקובל בידיו מבית אבא מר הקדושת יו"ט זי"ע שצריכי לוותר א על רוחניות נפשו למע טובת הכלל‪ ,‬ובלש"ק " ַ‬ ‫וועג‪ ,‬גיט מע ַאוועק די אייגענע תורה"‪ ,‬וזהו מסירת נפש האמיתי שלא רק בגו כי א ג בנפש צרי המנהיג למסור נפשו בעד‬ ‫הכלל ישראל )מושיע של ישראל ח"ב ד ה'(‪.‬‬ ‫ובספרי קודש מפרשי מאה"כ "וירד משה מ ההר אל הע"‪ ,‬שמשה רבינו מנהיג הדורות לא חש בעד עצמו כלו‪ ,‬אלא כל‬ ‫הוייתו היתה כל כולו לטובת כלל ישראל ואצל רבינו ראו זאת במיחוש‪.‬‬ ‫בר זאת נבע מרוב ענוותנותו שהחזיק את עצמו כאפס ואי‪ ,‬וכמה פעמי התמרמר על גודל שפלותו שעדיי לא פעל‬ ‫ועשה מאומה בזה העול‪ .‬כאשר סיפר אחד מאנ"ש שפע בי כסא לעשור בעת שמר רבינו הק' חל את התפלי דר"ת‪ ,‬ראה‬ ‫אשר שפתותיו של רבינו מרחשות והרכי את עצמו לשמע אזנו‪ ,‬בשמעו אי שרבינו אומר באנחה "יואל'יש יואל'יש‪ ,‬דער‬ ‫געהאט"‪ ,‬וכה דיבר מש זמ משפלותו בשברו לב‪.‬‬ ‫ַ‬ ‫נא פו דיר קיי שו נחת רוח נישט‬ ‫האט ָ‬ ‫אויבערשטער ָ‬ ‫וא ג זאת בעת שהלהיב לבבות ישראל לאבינו שבשמי בתו גודל להב אש דיבר כמה פעמי משפלות עצמו )ראה‬ ‫בדרשות להו"ר(‪ ,‬ובזה עורר את בני האמוני אשר נאספו לתשובה ולבכיה רבה‪ ,‬כאמר 'א צדיק הדור אומר כ‪ ,‬מה יענה אזובי‬ ‫קיר'‪.‬‬ ‫ובספה"ק מאור ושמש )פרשת שמיני( כתוב לאמר וזל"ק‪ :‬הנה הצדיק הרוצה לקרב לבבות בני ישראל לעבודתו יתבר שמו‬ ‫ולהלהיב ולעורר בתשובה צרי לשו בהשכל מאד מועצת לנפשו לבלתי יגדיל לו עוונותיה עוונת ע בני ישראל ופשעיה‬ ‫לכל חטאת‪ ,‬ואת אשר פג בנפשו א כחוט השערה ידמה בעיניו כהר גבוה‪ ,‬ועי"ז יבוא לידי הכנעה גדולה ולתשובה האמיתית‬ ‫וע בני ישראל אשר קרבתו יחפצו ודבקי בהצדיק הזה‪ ,‬כאשר יראו גודל הכנעת הצדיק ושלותו והמעט אשר פג גדול בעיניו‬ ‫יותר ויותר מכל אשר הריעו והעוו המה מזה יקחו מוסר‪ ,‬ואז יכניע לבב ויאנחו מאד בשברו מתני ולב ויבואו לתשובה‬ ‫האמיתית‪ ,‬עכלה"ק‪.‬‬ ‫ובעליל ראינו בו מדות הללו ברבינו הקדוש‪ .‬מצד אחד הוכיח את ישראל ובתו דבריו המלי עליה מליצות ישרות כלפי‬ ‫מעלה‪ ,‬וכמו שהתבטא פע רבינו בעצמו ביו הפורי‪ ,‬בעת עריכת שלחנו הטהור כטוב לב המל ביי‪ ,‬ראה אחד מעלה עש‪,‬‬ ‫צווח לקראתו "עד מתי עשנת בתפילת עמ‪ ,‬מיינע תורות זענע תפילות"‪.‬‬ ‫והדבר מוב בפשטות כי כאשר איש אחד את חבירו יוכיח‪ ,‬לא ישמע לו בחשבו שכוונתו למע כבוד עצמו הוא דורש‪,‬‬ ‫להגדיל חטאת זולתו למע שיאמרו הוא היחידי הול בדר ישרה‪ ,‬הוא ולא אחר‪ .‬אמנ צדיק שהוא בהכנעה ובשפלות כל הימי‬ ‫אדרבה הוא מחשיב כל אחד יותר חשיב ממנו‪ ,‬אזי כשהוא מוכיח‪ ,‬דבריו נתקבלי בחיבה כי מכירי בו אשר כוונתו לתועלת‪.‬‬ ‫'במקו גדולתו ש אתה מוצא ענוותנותו'‪ ,‬ובאמת מדה זאת ראינו אצל כל הצדיקי‪ ,‬שלפי גודל מדריגת והשגת החזיקו‬ ‫עצמ כאפס ואי‪ ,‬ובעני זה המקו להעתיק אמרי נאה ששח כ"ק מר אדמו"ר הגה"ק מהר" ט"ב זצוק"ל )נדפס בלקט דרשות‬ ‫'דרש משה' מהדו"ת ד קפ"ה( וזה נוע לשונו‪:‬‬ ‫"ובאמת זה חשיבת של כל הצדיקי בכל דור ודור‪ ,‬שבמקו גדולת ש אתה מוצא ענוותנות‪ ,‬כמו שהיו צדיקי‬ ‫מראצפערט זי"ע הי"ד שהיה‬ ‫האמיתיי שבדורות הקודמי‪ ,‬ואזכיר לדוגמא את אלו שהכרתי‪ ,‬כגו ק"ז הרה"ק רבי שלו אליעזר ַ‬ ‫היחס הכי גדול בימיו בהיותו בנו של כק"ז רשכבה"ג מר הדברי חיי זצללה"ה‪ ,‬ואעפ"כ התנהג בפשטות גדול והיה בעיני עצמו‬ ‫כאי ואפס‪.‬‬ ‫"וג אחיו הק' דו"ז הרה"ק רבי ישעי'לע מטשעחויב זצ"ל הי"ד שהיה דר בעיר קראקע יצ"ו והיה מפורס מאד לפועל‬ ‫ישועות בקרב האר‪ ,‬ודכירנא פע כשהיה בעיר סאטמאר יצ"ו נסע לש ג הצדיק הק' מנאסויד זללה"ה שכידוע היה תמיד‬ ‫דבוק מאד בכל נימי נפשו לק"ז מר מצאנז זי"ע‪ ,‬והיה אז בימי החור ואחד מאנ"ש קנו לרבי ישעי'לע טילעפ חדש‪ ,‬וראיתי‬ ‫שהיה מסתכל תמיד על הטילעפ ‪ ,‬והיה ירא שלא יגנבו אותו‪ ,‬והיה הדבר לפלא בעיני כל הרואי‪ ,‬שצדיק מפורס כזה שהיה‬ ‫ביכלתו לצוות לאחד מאנשי ביתו או לאחד ממקורביו שישגיח על הטילעפ ולא יהא צרי לשמרו בעצמו‪ ,‬ונענה אז ע"ז הרה"ק‬ ‫מנאסויד זצ"ל שאדרבה ש גדולתו‪ ,‬שהוא בעיניו כאי ואפס עד כדי כ שאינו יודע שדבר כזה אינו מתאי עליו‪.‬‬ ‫"וכ מצינו בגמרא )חולי פט‪ (.‬שאמר הקב"ה לישראל חושקני בכ‪ ,‬שאפילו בשעה שאני משפיע לכ גדולה את ממעטי‬ ‫עצמכ לפני‪ ,‬נתתי גדולה לאברה אמר )בראשית י"ח כ"ז( ואנכי עפר ואפר וגו'‪ ,‬וכ מצינו אצל משה רבינו ע"ה שהתורה מעידה‬ ‫עליו )במדבר י"ב נ'( והאיש משה עניו מכל האד אשר על פני האדמה‪ ,‬ובאמת זהו דבר שא"א להשיג בשכל אנושי האי היה‬ ‫במציאות שאד שהקב"ה אמר עליו )ש ח'( פה אל פה אדבר בו יהיה עניו מאד מכל האד‪.‬‬ ‫המש בעמוד‬

‫ראה תשס"ט‬

‫כח‬

‫לכבוד יומא דהילולא קדישא השלושים של מרן רביה"ק זיע"א נעיין בסוגיא דא‪ ,‬של ההשתטחות והתפילה על‬ ‫הקברים‪ ,‬במשנתו הברורה של מרן רביה"ק בספריו הק'‪ ,‬ובהליכות מלכי בקודש‪.‬‬

‫דעתו של רביה"ק בזה‬ ‫בספה"ק על הגאולה ועל התמורה )אות ק"ח( האריך רביה"ק זיע"א אודות ההליכה וההשתטחות על הציונים הקדושים‬ ‫אשר בארץ המה‪ .‬באשר הציונים מתהללים בזה שהם פתחו שערי הציונים הקדושים‪ ,‬ובזה הם רוצים להראות את‬ ‫טלפיהם ולומר כשרים אנחנו‪ ,‬ובזה מאשרים זדים עיי"ש‪ .‬אח"כ כתב וזל"ק‪ :‬ובאמת כל ענין ההליכה אל הקברים אינו ענין‬ ‫אלא לבני אדם גדולים וצדיקים היודעין ומבינים סודן של הדברים‪ ,‬והוא ענין התדבקות נפש בנפש‪ ,‬כמבואר בזוה"ק פ'‬ ‫אחרי וכו'‪ ,‬והב"ח ביור"ד )סו"ס רי"ז( הביא תשובה וכו'‪ .‬מבואר מכל הלין דלא נתקנה ענין ההליכה על הקברים אלא לבני‬ ‫אדם גדולים וצדיקים כמבואר בזוה"ק הנ"ל‪ ,‬אבל לבני אדם הפשוטים‪ ,‬ובפרט מי שלא תיקן עדיין פגמי נפשו הוא סכנה‬ ‫גדולה שלא יתגרו ויתדבקו בו החיצונים‪ .‬גם מבואר בזוה"ק הנ"ל דצריך לבוא בתבירו דליבא ובתשובה ובכיות‬ ‫והתעוררות גדול וכו' ע"כ‪.‬‬

‫מעשה רב‬ ‫אגב‪ ,‬יסופר שרביה"ק יצא באישון לילה בסתר להשתטח על ציון התנא האלוקי רשב"י במירון‪ ,‬כאשר סיפר הרה"צ‬ ‫רבי עמרם בלויא זצ"ל‪ ,‬כמובא בזמירות דברי יואל )ליו"ט ח"ב עמודקע"ט הערה שס"ט(‪ :‬אחרי שהגיע רבינו לארה"ק‬ ‫בשנת תש"ו‪ ,‬נסע בפעם הראשונה ביחד עם רבינו למירון‪ ,‬והתאכסן עם רבינו בפונדק אחד‪ ,‬ובאישון לילה כשכל הקהל‬ ‫ישנו‪ ,‬הרגיש רבי עמרם שרבינו יצא מן הבית‪ ,‬והלך לחפש את רבינו‪ ,‬ומצאו שוכב על ציון קוה"ק הרשב"י בפישוט ידים‬ ‫ורגלים‪ ,‬ומתחנן שם בבכיות נוראות באמרו הפסוקים בתהלים תהי ידך על איש ימינך ועל בן אדם אמצת לך ולא נסוג‬ ‫ממך תחיינו ובשמך נקרא וגו'‪ ,‬וכפל ושילש הפסוקים פעמים רבות בבכיות עצומות‪ ,‬וכה שכב בפישוט ידים ורגלים על‬ ‫הארץ כשעה ומחצה‪.‬‬

‫דברי מר בעל "מנחת יצחק" זצ"ל‬ ‫ובשו"ת מנחת יצחק )ח"ח סימן נ"ג( דן אודות להניח קוויטלעך על הציון הק'‪ ,‬והביא דברי רביה"ק הנ"ל‪ ,‬והוסיף עליהם‬ ‫וז"ל‪ :‬והנה כי כן הביא בהגהות לספר ארחות חיים מהגאון המהרש"ם ז"ל )סימן תקפ"א אות י"ד(‪ ,‬מדברי הרשב"ם )ב"ב‬ ‫נ"ח ע"א ד"ה ר"ב(‪ ,‬דאין רשות לכנוס בקברי צדיקים אלא לאדם גדול וחשוב‪ ,‬וע"ש במהרש"א ח"א דמה"ט קאי אליעזר‬ ‫עבד אברהם אבבא דלא ליעול אינש דלא מעלי‪ .‬ועמג"א )סוס"י תקנ"ט( דמי שלא תיקן ע"ק לא ילך על ביה"ק וכו' עיי"ש‪.‬‬ ‫עכ"ד‪.‬‬ ‫במאמר שלפנינו נרד בגנים ללקוט בשושנים‪ ,‬לברר מקחו של צדיק‪ ,‬בדברי הפוסקים והמקובלים בענין זה‪.‬‬

‫ביאור דעת רבי חיי וויטאל זצ"ל‬ ‫המקובל האלוקי רבינו חיים וויטאל זצ"ל כתב בשער רוח הקודש )דף כ"ח ע"ב(‪ :‬טוב ללכת על קברי הצדיקים‬ ‫ולהתפלל עליהם‪ .‬ומאידך גיסא כתב בשער היחודים )ענף ד' דף ד'( שיזהר האדם מאוד שלא ישתטח על קברי הצדיקים‬ ‫הסמוכין אל קברי אנשים אחרים בלתי הגונים או הסמוכים אל קברי הגוים‪ ,‬כי שם יתדבקו בו און נפשות של רשעים‬ ‫ויתעברו בו‪ ,‬ושירה עליו רוח הטומאה ח"ו‪ .‬ושם בשער היחודים הוסיף עוד דאפילו השתטחות על ציון הצדיק‪ ,‬אפילו שלא‬ ‫בבית הקברות יש פחד וסכנה שלא יתדבקו בו נגעי עצמו אשר תמיד הולכים סביבו אשר עליהם נאמר בתהלים )צ"א ז'(‬ ‫יפול מצדך אלף וגו' ע"ש‪ .‬הרי דסכנה היא להאדם כשהולך להשתטח על קברי הצדיקים‪ ,‬ובע"כ דכונתו במה שכתב בשער‬ ‫רוח הקודש דטוב ללכת לקברי הצדיקים וכו' היינו לאדם שכבר שב בתשובה שלימה‪ ,‬ובאופן זה אין לחוש‪ ,‬אבל לשאר בני‬ ‫אדם יש לחוש להנ"ל‪.‬‬

‫השתטחות על הציו‬ ‫אמנם בספר אבן השוהם )ח"ח פ"א הערה א'( כתב לחלק בין תפילה על הציון‪ ,‬לבין השתטחות על הציון‪ .‬וביאור‬ ‫הדברים דהשתטחות על הציון ענינו שהוא משתטח בפישוט ידים ורגלים‪ ,‬וכמו שמבאר שם בשער היחודים )ענף ד' פ"ד‬

‫כט‬

‫ראה תשס"ט‬

‫דף ד'( שעל ידי זה הוא גורם כי גם נפש דעשיה של הצדיק ההוא שתשטח בגופו ותתפשט רוחניותו בתוף הגוף והעצמות‬ ‫ממש של הצדיק ההוא לפי שעה‪ ,‬דוגמת אלישע הנביא שהשתטח על הילד וישם פיו על פיו עיניו על עיניו וכפיו על כפיו‬ ‫להמשיך אברי נפשו שפרחה תוך איברי גופו ע"ש‪ .‬והשתטחות הזאת סכנה גדולה היא כשעושה כן כשעדיין לא שב‬ ‫בתשובה שלימה‪ ,‬ולכן 'אינו ענין אלא לבני אדם גדולים וצדיקים היודעין ומבינין סודן של הדברים והוא ענין התדבקות‬ ‫נפש בנפש'‪ ,‬כלשון רביה"ק הנ"ל‪.‬‬

‫תפילה על הציו‬ ‫אבל התפילה על הציון הק' טוב הוא לכל אחד ואחד‪ .‬ומדויק לשונו הק' בשער רוח הקודש 'טוב ללכת על קברי‬ ‫הצדיקים ולהתפלל עליהם'‪ ,‬דהיינו התפילה על קברי הצדיקים זה טוב לכל אחד ואחד‪.‬‬ ‫אמנם אף לתפילה גרידא על הציון הק' נמי צריך טבילה ותשובה שלימה‪ .‬כמו שכתב בחיי אדם )כלל קל"ח ס"ה(‬ ‫צריכים ליזהר מאוד שלא יכנסו להקברות מי שהוא ט"ק‪ ,‬כי אז החיצונים מתדבקים בו‪ .‬ומבואר דאף לחכנס לביה"ק בעינן‬ ‫טבילה ותשובה‪.‬‬ ‫והדברים מפורשים במשנת חסידים )מסכת גמ"ח פ"ב משנה ג'( וז"ל‪ :‬ולא ילך לבית הקברות אלא לצורך מצוה כזו‬ ‫]הלויית המת[ שאם לא כן יתאחזו בו החצונים הנמצאים שם‪ ,‬וכ"ש אם יבוא שמה והוא ט"ק ע"כ‪ .‬הרי שאף לילך לביה"ק‬ ‫ולכאו' הכונה לילך להתפלל שם‪ ,‬נמי צריך ליזהר בזה‪.‬‬

‫דעת רבינו חיי פלטיאל המובא בב"ח‬ ‫ורביה"ק זיע"א שם אף מביא את דברי רבי חיים פלטיאל המובא בב"ח יו"ד )סימן רי"ז( וז"ל בסוה"ד‪ :‬מי שנדר לילך‬ ‫לבית הקברות או למקוה ואירע לו שהלך ע"י עסק שם יצא ידי נדרו‪ ,‬תשובת מהרש"ל סימן קי"ח‪ ,‬ומביאו הרב בהגהת‬ ‫שו"ע )סמ"ח(‪ .‬עוד ראיתי תשובה על שם מוה"ר חיים פלטיאל על הנודרים לילך לבית הקברות‪ ,‬קצת היה נראה כדורש אל‬ ‫המתים‪ ,‬דכלב שנשתטח על קברי אבות‪ ,‬התפלל לשם במקום קדושה כדי שתהא תפילתו נשמעת‪ ,‬וכדכתיב באברהם אל‬ ‫המקום אשר עמד שם‪ ,‬אלמא המקום גורם‪ ,‬א"נ מי שביזה את המת ולכבודו משתטח על קברו זה מצינו‪ ,‬אך נשים ובני‬ ‫אדם שאינן יודעין זה לא ידעתי הליכתן למה‪ ,‬ואני רגיל לפתוח להם בחרטה ויתירו להם הנדר ויתן לצדקה מה שהיה‬ ‫מוציא על הדרך‪ ,‬ואח"כ יתן מה שנשער כפי שהיה טרחו והילוכו‪ ,‬וזה יתן לצדקה וינצל מצעקה‪ ,‬ע"כ‪ .‬מיהו כבר החזיקו‬ ‫במנהג זה‪ ,‬ואין מוחה‪ ,‬ויש לזה סמך בספר הזוהר )פרשת אחרי ע‪ :‬ע"א‪ (.‬ודוקא להשתטח על קברי אבות ולהתפלל לפניו‬ ‫יתברך על כל צרה שלא תבוא בזכות אבותיו הנקברים פה וכיוצא בזה‪ ,‬וכבר נתקנו סדרי התפילה למשתטחים על קברי‬ ‫אבות‪ ,‬ואין לשום מורה למנוע ולבטל מנהג זה‪ ,‬ע"כ‪.‬‬ ‫ועיין בש"ך )סימן קע"ט סקט"ו( שכתב‪ :‬נמצא בתשובת מהר"ח על הנודרים לילך לבית הקברות קצת היה נראה‬ ‫כדורש אל המתים כו' והב"ח כתב לקמן ס"ס רי"ז שכבר החזיקו במנהג זה ואין איסור בדבר ע"ש‪ .‬הרי דלא שלל את עצם‬ ‫ההליכה להתפלל על קברי הצדיקים אלא את ענין ההשתטחות לאינם ראויים לכך‪.‬‬

‫אופ התפילה על הציוני‬ ‫אלא שלא ביאר לנו רביה"ק אופן התפילה על קברי הצדיקים‪ ,‬דכידוע נחלקו הפוסקים אם מותר להתפלל להצדיק‬ ‫שימליץ עליו רחמים‪ ,‬או שמותר רק להתפלל להשי"ת בזכות הצדיק‪ .‬עיין מהרי"ל )הלכות תענית אות י"ח( שכתב ענין‬ ‫ההליכה על הקברים‪ ,‬ובסו"ד כתב‪ :‬והמשתטח על קברי הצדיקים ומתפלל אל ישים מגמתו נגד המתים השוכבים שם‪ ,‬אך‬ ‫יבקש מאת השם יתברך שיתן אליו רחמים בזכות הצדיקים שוכני עפר תנצב"ה‪ ,‬ע"כ‪ .‬אמנם המהר"ל בספרו נתיבות‬ ‫עולם )נתיב העבודה פרק י"ב( כתב בתוה"ד‪ :‬והא דאמרינן במסכת תענית )ט"ז ע"א( שכאשר גזרו תענית היו יוצאים‬ ‫לבית הקברות כדי שיתפללו עלינו המתים רחמים‪ ,‬אין זה שאנו מבקשים מן המתים שיתפללו עלינו‪ ,‬רק שאנו הולכים‬ ‫לבה"ק ומתחברים למתים‪ ,‬שגם המתים יתחברו לחיים‪ ,‬ויבקשו רחמים על ישראל‪ ,‬כי המתים ג"כ ישראל‪ ,‬והם אוהבים‬ ‫ישראל‪ ,‬ומבקשים רחמים על ישראל וכו' ע"כ‪ .‬הרי דס"ל שמתפללים אל הנפטרים שיתפללו עלינו‪.‬‬ ‫המהר"ם שיק בתשובותיו )או"ח סימן רצ"ג( הביא דפלוגתת האחרונים הנ"ל‪ ,‬כבר קדמו להם הקודמים בזה‪ ,‬והביא‬ ‫הצדדים והראיות‪ ,‬ומסיק עכ"פ דאין בזה חשש דדורש אל המתים‪ .‬אלא מה שיש לחוש לשיטתו הוא מהא דאמרו חז"ל לא‬ ‫יראה לך אלקים אחרים וגו' שלא תהא קורא לא למיכאל ולא לגבריאל וכו' דהיינו שאסור לנו לעשות אמצעי בינינו לבין‬ ‫השי"ת‪ ,‬ואיך נתפלל שנשמות האבות יתפללו וימליצו טוב בעדנו‪ ,‬וכבר צווחו על הנוסחאות של התפלות שהם נגד‬ ‫המלאכים‪ .‬ומתרץ שם דכיון דמבואר בגמ' דנשמות המתים יודעים מעוה"ז מה נעשה בו‪ ,‬ואם באים החיים בעת צרה על‬ ‫קבר המתים‪ ,‬לומר שאין להם ישועה אם לא ירחמו עליהם מן השמים‪ ,‬בוודאי המתים מצטערים טפי‪ ,‬וכיון שזכותם כדאי‬ ‫שאינם ראויים לעונש שיצטערו‪ ,‬מרחם ה' בזכותם‪ .‬ומוסיף שם המהר"ם שיק דהתורה לא אסרה אלא מליתן אלקות לשום‬ ‫נברא‪ ,‬אפילו למלאך‪ ,‬ולכן אסור להתפלל אליהם שימליצו טוב עבורינו‪ ,‬שבזה נותן להם כח ושררות‪ ,‬לא כן המתפלל על‬ ‫קברות הצדיקים שיתפללו בעדינו‪ ,‬אין נותן להם שררות בזה‪ ,‬אלא מודיע צערו להם שיצטערו עמו‪ ,‬ועי"ז בצערם יהי'‬

‫ראה תשס"ט‬

‫ל‬

‫תשועה לו‪ ,‬שבזכותם ירחם ה'‪ ,‬וע"כ אין מקום לאסור תפילה זו ע"ש‪.‬‬

‫דעת רביה"ק זי"ע בזה‬ ‫ובשו"ת מנחת יצחק הנ"ל כתב‪ ,‬דזה לא נתברר בדרבי רביה"ק‪ ,‬וז"ל‪ :‬אמנם מענין התפילה באיזה אופן יהי' לא נזכר‬ ‫שם בדברי רבינו זלה"ה איזה הכרעה‪ ,‬כי הביא דברי הב"ח עד ואין מוחה כנ"ל‪ ,‬ובב"ח שם כתב אח"ז בזה"ל‪ ,‬ויש לזה‬ ‫סמך בספר הזוהר‪ ,‬ודוקא להשתטח על קברי אבות ולהתפלל לפניו ית' על כל צרה שלא תבוא בזכות אבותיו וכו'‪ ,‬וכבר‬ ‫נתקנו סדר התפילה למשתטחים על קברי אבות‪ ,‬ואין לשום מורה למנוע ולבטל מנהג זה עכ"ל‪ ,‬והנה ממש"כ הב"ח‬ ‫בלשונו להתפלל לפניו ית' וכו'‪ ,‬משמע דבא לשלול להתפלל שימליצו טוב בעדינו‪ ,‬אבל ממש"כ אח"כ וכבר נתקנו סדר‬ ‫התפילה וכו' משמע דסמך על סדר התפילות‪ ,‬וכפי הנזכר מס' מענה לשון‪ ,‬מוכח דהתפילה שימליצו טוב וכו' כנ"ל‪ .‬ומסיים‬ ‫המנחת יצחק‪ :‬והנה למעשה אין בידי להכריע בענינים העומדים ברומו של עולם‪ ,‬אבל שפיר י"ל נהרא ונהרא ופשטי'‪.‬‬

‫השתטחות תלמידי על הציו‬ ‫וכל זה לאלו שזוכים לעלות ולהשתטח על הציון הק' בשאר ימות השנה כולה‪ ,‬ולעת מצוא קודם נישואי צאצאיהם‪ ,‬או‬ ‫שאר עתות רצון‪ ,‬ובפרט ביומא דהילולא קדישא‪ ,‬ומצאנו בספר מעבר יבק )מאמר שפתי רננות פרק כ"ג( שכתב שם‬ ‫שתפילת הבן על אביו שלמדו תורה כשהוא מתפלל על קברו‪ ,‬וכן תפילת תלמיד על קבר רבו 'ודאי תהיה יותר רצויה‪,‬‬ ‫ותעשה להם ]לצדיקים[ יותר נייחא מתפילת אחרים'‪.‬‬

‫הרחוקי ממקו הציו הק'‬ ‫אבל אנו דרי ארה"ק שאין אנו זוכים לעלות ולהתפלל ולשפוך צקון שיח על הציון הק'‪ ,‬אין לנו שיור רק התורה הזאת‪,‬‬ ‫וכמו דאיתא בשם הבעש"ט הק' זיע"א בספה"ק מאור עינים )ישמח לב עמ"ס שבת ל"א ע"א( בד"ה אמר ריש לקיש וכו'‬ ‫בתוה"ד וזל"ק‪ :‬ובדורות האחרונים‪ ,‬כשלומדים דברי שום תנא וחכם מדברי הקדמונים‪ ,‬שהדבר ההוא הוא חיות ומוחין שלו‪,‬‬ ‫והאדם הלומד ומדבר דבריו‪ ,‬מדבק ומכניס חיות ומוחין שלו לתוך הדיבורים‪ ,‬ונקרא אתדבקות רוחא ברוחא‪ ,‬ולכך מחיה‬ ‫אותו‪ ,‬שמכניס החיות בהדברים‪ ,‬שלכך אמרו )יבמות דצ"ז ע"א( שפתותיו דובבות בקבר‪ ,‬שאפשר לומר כי זהו בחינת‬ ‫השתטחות על קברי צדיקים‪ ,‬כי דיבורי הצדיק שם הוא קבור וטמון החיות שלו כאמור‪ ,‬וזה הלומד‪ ,‬בהכנסו עם החיות‬ ‫ומוחין שלו לתוך החיות ומוחין של הצדיק שטמן בדבריו‪ ,‬נקרא אתדבקות רוחא ברוחא‪ ,‬ושפתותיו דובבות בקבר‪ ,‬כנודע‬ ‫זה מדברי הבעש"ט נשמתו בגנזי מרומים‪ ,‬ונקרא בחינה זו השתטחות על קברי הצדיקים שהן דבריהם שלומד ומזכיר‬ ‫היום הלומד ולכך מחיה מוחין של אותו הצדיק‪ ,‬והבן וכו'‪ ,‬עכל"ק‪.‬‬

‫השתטחות רביה"ק בסתר על ציו הרשב"י במירו‬ ‫וראה נא ראה המסופר על רביה"ק זיע"א )זמירות דברי יואל ליו"ט ח"ב עמוד ק"פ הערה שע"א( שכתב שם‪ :‬בעת‬ ‫שביקר רבינו בארה"ק בשנת תשכ"ה‪ ,‬התפלל שחרית בבית המדרש האר"י הקדוש ז"ל בעיה"ק צפת ת"ו‪ ,‬אחר התפילה‬ ‫הביאו לרבינו מידי דמיזן לטעימה‪ ,‬בטרם פנה להשתטח על ציוני הקודש שבבית הקברות העתיק בצפת‪ ,‬בעמדו ליד‬ ‫הדלת הכון לצאת לבית העלמין‪ ,‬שאל את אנ"ש שעמדו סביביו אם יודעים ענין השתטחות על קברות הקדושים אשר‬ ‫בארץ המה‪ ,‬אשר הם בעלמא דקשוט רבות בשנים‪ ,‬ונשמתם בגבהי מרומים‪ ,‬מה שייכות אם כן לאדם בדורינו אליהם‪,‬‬ ‫כאשר אף אחד לא ענה‪ ,‬אמר רבינו אני אגיד לכם‪ ,‬כאשר לומדים ספרי הצדיקים ומקיימים מה שציוו‪ ,‬דעל ידי זה יש לנו‬ ‫שייכות כל דהו עמהם‪ ,‬הרי הם מתפללים בעדו‪ ,‬מה שאין כן בלא לימוד תורתם או קיום דבריהם‪ ,‬כשאין לזה הבא לקברם‬ ‫שום קשר עמהם‪ ,‬מה לו ולהם‪ ,‬ובלשון קדשו‪' :‬טאמער גייט מען סתם אזוי‪ ,‬אן דעם וואס מען לערנט זייערע ספרים‪ ,‬אדער‬ ‫מען פירט זיך נישט ווי זיי האבן געהייסן‪ ,‬גייט מען גלאט צו א שטין'‪.‬‬ ‫הרי שההליכה על הקברים עצמה בלא לימוד תורתם או כשח"ו אין נוהגים ואין הולכים בדרכיו‪ ,‬אין זה כלום‪ ,‬ובודאי‬ ‫כשלומדים תורתם לא סגי בלא ההליכה בדרכם‪ ,‬וכמו שהיה מרגלא בפומא דרביה"ק זיע"א לומר על כגון דא‪ ,‬כשלומדים‬ ‫ומתפעלים מתורתו‪ ,‬או מגדלותו וחריפותו‪ ,‬אבל אין הולכים בדרכיו‪ ,‬היה אומר‪ :‬הלואי אותי עזבו‪ ,‬שלא ידברו כל כך ממני‪,‬‬ ‫אלא יקיימו את מה שביררתי להלכה‪ ,‬ואת תורתי שמרו‪.‬‬

‫להיות מקושר לצדיק אחר ההסתלקות רק ע"י לימוד תורתו בכל יו‬ ‫עוד הובא שם סיפור נפלא שסיפרה הגה"צ רבי ישראל יצחק רייזמאן זצ"ל חבר הבד"ץ דפעיה"ק‪ ,‬ששמע מפי רבו‬ ‫הגה"ק רבי שניאור זלמן לאדיער בעל תורת חסד זצוק"ל אב"ד לובלין )תלמיד הגה"ק בעל צמח צדק מליבאוויטש זצוק"ל(‬ ‫כי כל אחד מישראל הרוצה שקשרו עם רבו לא ינותק‪ ,‬צריך ללמוד בכל יום את תורת רבו‪ ,‬כי אי אפשר לתלמיד וחסיד‬ ‫להיות מקושר עם רבו כשהרבי בעלמא דקשוט‪ ,‬כי אם על ידי לימוד תורתו‪.‬‬

‫בארה"ק שמשנת רביה"ק נר לרגלינו תמיד‬ ‫ובפרט בארץ הקודש שמשנתו הסדורה והברורה היא נר לרגלינו בכל מוצאינו ומבואינו יומם ולילה‪ ,‬כי היא חיינו‬ ‫ואורך ימינו והאמת נר לרגלינו‪ ,‬נתחזק יותר ויותר בתורתו שהיא מגן לנו ומאירת עינינו עדי ביאת ינון בב"א‪.‬‬

‫לא‬

‫ראה תשס"ט‬

‫אחרי עבור כמה שני‪ ,‬כשמוסדות סאטמאר כבר התבססו‬ ‫בעוצ פריחת ושגשוג‪ ,‬אמר רבינו הקדוש באחת המסיבות‬ ‫להחזקת הישיבה‪" :‬באמת אי זה בדר הטבע כלל‪ ,‬שבדור כזה‬ ‫אפשר להקי וג להחזיק תלמוד תורה באופ כזה‪ ,‬להיות מובדל‬ ‫ומופרש מכל העול‪ ,‬ואי זה כי א נס נפלא בעזר השי"ת‪ ,‬והוא‬ ‫באמת למעלה מהשגתינו"‪ .‬בקשר לזה הזכיר רבינו את דברות‬ ‫קדשו של הרה"ק בעל נוע אלימל בפרשת וארא על הפסוק‬ ‫תנו לכ מופת‪" :‬דהנה האד המלומד בניסי שהשי"ת עושה לו‬ ‫נס בכל עת‪ ,‬אזי הוא תמיד חידוש נפלא בעיניו‪ ,‬הג שרואה‬ ‫שהשי"ת עושה לו תמיד ניסי‪ ,‬אעפ"כ הוא מפליא הדבר לחידוש‬ ‫גדול‪ ,‬אבל העושה דבר חידוש פע אחד ע"י כישו וכדומה‪ ,‬אזי‬ ‫בפע השנית אי חידוש בעיניו לכלו‪ ,‬מאחר שעשה בעצמו‬ ‫פע אחת וכו'"‪ .‬וסיי רבינו‪ ,‬כי כ הוא בעני זה‪ ,‬הג שעד עכשיו‬ ‫היה ג"כ ע"י ניסי‪ ,‬עכ"ז בכל פע אני מפליא הדבר לחידוש גדול‪,‬‬ ‫וא הייתי מצייר לעצמי בתחלה כובד העני‪ ,‬ודאי שלא הייתי יכול‬ ‫להתחיל כלל וכו'‪.‬‬

‫חינו הטהור בלי שו תערובות‬ ‫עד כמה עמל רבינו במלאכת הקודש של הקמת רשת‬ ‫מוסדות התורה והחינו‪ .‬בכוחות עילאיי ובמסירות נפש שלא‬ ‫תתואר‪ ,‬נחנכה התלמוד תורה הראשונה על טהרת הקודש בדר‬ ‫חסידי ויראי על אדמת ארצות הברית‪.‬‬ ‫]אחד מגדולי ראשי הישיבות פה בניו יארק ביקר את רבינו‪,‬‬ ‫ונסבה השיחה על הקושיי הגדולי שרבינו נתקל בה בניהול‬ ‫ישיבתו ובניהול הקהילה הקדושה‪ .‬רבינו השיח את דאגתו לפני‬ ‫אותו ראש הישיבה‪ ,‬וענה ואמר בנוע שפתיו‪" :‬בביתי‪ ,‬במקו‬ ‫שיצאתי מש‪ ,‬הייתי אב לבני ביתי‪ ,‬והייתי רבי לבני קהלתי ולבני‬ ‫המדינה‪ .‬אול פה באמעריקא ‪ -‬אמר רבינו באנחה כבידה ‪-‬‬ ‫נשתנה עלי הסדר‪ ,‬ואיני יכול לנהוג כ‪ .‬רבי יכול אני להיות רק‬ ‫בביתי‪ ,‬ביני לבי עצמי‪ .‬ואב ופטרו אני מוכרח להיות עבור כל‬ ‫הציבור ולכל אנשי קהל עדתי"!‪ ...‬והדברי עתיקי‪.‬‬ ‫פע אחת באסיפת גדולי התורה בניו יארק בה השתת ג‬ ‫רבינו‪ ,‬העיר אחד מראשי הישיבות להגאו רבי אהר קאטלער‬ ‫זצ"ל ואמר‪ :‬אנחנו כולנו בבחינת מלמדי‪ ,‬אול הרב מסאטמאר‬ ‫הוא רב אמיתי‪ .‬ושמע רבינו מה שהתלחשו מאחוריו והחוירו פניו‬ ‫ואמר‪ :‬וכי אני אינני מלמד תורה? הלא זה יותר מששי שנה שאני‬ ‫מרבי תורה לתלמידי בישיבה!‪.[...‬‬

‫נדב אחר נדב הקי רבינו את המבצרי הכבירי‪ ,‬כשעל‬ ‫כל פעולה מפעולותיו מרחפת רוח הקדושה וחופפת מסורת‬ ‫אבות‪ .‬שמירה יתירה והשגחה רבה העמיד רבינו על כל צעד ושעל‬ ‫לבל יטו בהנהגת סדרי החינו ודרכי הלימודי מדר ומסורת‬ ‫אבות‪ .‬רבינו עמד מוכ ומזומ למסור נפשו שלא יפרצו פרצה‬ ‫כלשהי בחומת הברזל אשר הקי כמחיצה בי מוסדותיו‬ ‫הקדושי לבי המוסדות של אנשי הדור‪ ,‬שהולכי אחר רוח‬ ‫הזמ‪.‬‬

‫יסוד היסודות ועיקר העיקרי אשר עליו בנה רבינו את‬ ‫החינו הקדוש בארה"ב‪ ,‬היה על עצמאות של המוסדות‪ ,‬לבלתי‬ ‫היות ב ערוב ממקורות בלתי טהורי‪ .‬ומרגלא תמיד בפומיה‬ ‫דברי קדשו של הגה"ק בעל בני יששכר זי"ע‪ ,‬בספרו הקדוש אגרא‬ ‫דכלה )פ' שופטי(‪" :‬עפ"י קבלתנו מרבותינו כח הפועל בנפעל‪,‬‬ ‫ממילא ממונו ורכושו של אד וכו' הנה יש בממו ורכוש ההוא כח‬ ‫הפועל‪ ,‬ע"כ נאסר לנו לפרוט מתיבת המוכסי כיו שכח הפועל‬ ‫יש בממו ההוא‪ ,‬וכשהאד הכשר יקחנו הנה יגרו לנפשו‬ ‫פעולות זרות כפי כח הפועל הנפשיי מבעלי הראשוני"‪.‬‬

‫האמונה יסוד כל התורה‬ ‫באסיפה מצומצמת של כמה עסקני חרדיי למע חיזוק‬ ‫הדת‪ ,‬שנקראה על פי עצת רבינו‪ ,‬עורר רבינו להשריש האמונה‬ ‫בלב הבני ושלא לזוז ממסורת האבות‪ .‬בתו דבריו אמר רבינו‪:‬‬ ‫יסוד כל התורה כולה ושורש כל המצוות‪ ,‬האמונה הטהורה‪ ,‬כי‬ ‫לקיו מצוות בלי אמונה אי שו ער‪.‬‬

‫רבות סבל רבינו מחמת היותו מוכיח בשער בעמידתו‬ ‫האיתנה כצור חלמיש נגד פרצות הדור‪ .‬מוק י של איבה ושנאה‬ ‫מצד פורקי עול קלי הדעת‪ ,‬עמד רבינו על עמדו‪ ,‬ולא זז כמלוא‬ ‫נימא מדרכו‪.‬‬

‫באמת‪ ,‬משורשו ומטבעו כל איש מישראל הוא מאמי‪ ,‬וכבר‬ ‫כתב הרמב" ז"ל שהובטחו ישראל על האמונה‪ ,‬כשאמר הקב"ה‬ ‫למשה רבינו וג ב יאמינו לעול‪ ,‬אמנ האמונה היא מהדברי‬ ‫שצריכי חיזוק תמיד בכל עת ובכל שעה‪ ,‬ובפרט בימינו אלה‬ ‫כשנסיונות האמונה קשי מאוד‪ ,‬ורק ע"י התחברות ע יראי ה'‬ ‫ומאמיני באמת‪ ,‬אפשר להתחזק באמונת אומ ולעמוד‬ ‫בנסיונות‪ ,‬משא"כ א נוטי לצד שמאל ומתחברי ע כופרי‬ ‫מפסידי האמונה‪ ,‬פקעה לה ההבטחה של "וג ב יאמינו לעול"‪.‬‬

‫נוס על כ היה מוק חומה של זרות ותמהו א מצד רוב‬ ‫הרבני ותופשי התורה‪ ,‬אשר לא נעמו לחיכ דברי תוכחתו‬ ‫וקנאתו לכבוד ד' צבאו' לעמו ולארצו אר הקודש‪.‬‬ ‫כמוב שמוסדותיו הקדושי סבלו מכ רבות משו שהיו‬ ‫בראשית התייסדות בעוד באב‪ .‬ולא זאת בלבד שלא היה‬ ‫שיי לצפות לשו עזרה מ החו‪ ,‬אלא שהוערמו לו בדרכו‬ ‫מכשולי רבי‪.‬‬ ‫ראה תשס"ט‬

‫ויש תועי ומתעי אשר בעיניה ה מוחזקי שה‬ ‫מאמיני בה' וה מאמיני ג במכחישי האמונה‪ ,‬ותולי הצלחת‬ ‫לב‬

‫זשורנאל" ברכת תודה לכבודו עבור תרומתו‪ .‬והסביר לו ר' משה‬ ‫כי אנחנו אנשי סאטמאר אי אנו מפרסמי שו אופ בכת"ע‬ ‫הנ"ל‪ ,‬אשר חו ממה שכל עובדיו מחללי שבת‪ ,‬הרי ה מפיצי‬ ‫מינות וכפירה וכל דבר אסור‪ .‬אול אנחנו מוכני לפרס תודה‬ ‫וברכה לכבודו אפילו בגודל עמוד של בכתב עת שלנו "דער איד"‬ ‫אבל הנגיד הנ"ל לא נתרצה בזה‪ .‬הוא חפ שנפרס ברכת תודה‬ ‫לכבודו דוקא ב"טאג מארגע זשורנאל"‪ .‬ושאל מר לעווי מה‬ ‫תגידו א למשל אני אפרס ב"טאג מארגע זשורנאל" ולא‬ ‫סאטמאר תפרס‪ ,‬הייטב בעיניכ? ענה ר' משה אייזענבערג‪ ,‬כי‬ ‫א הוא בעצמו ש בעצמו יפרס הרי אי אנו אחראי לדבר‬ ‫ואי אנו תומכי בידי מסייע עוברי עבירה‪ ,‬וכנראה שזה לא‬ ‫איכפת לא אחד‪.‬‬

‫הרשעי ומכעיסי הבוי"ת כאלו נעשה לה נסי מ השמי‪ ,‬אי‬ ‫זאת אמונה כלל‪ ,‬אלא כפירה ומינות ומרידה בהשי"ת באופ‬ ‫היותר נורא‪ ,‬רח"ל‪.‬‬ ‫המאמי האמיתי אי לו קושיות ח"ו על הקב"ה‪ ,‬והמאמי לא‬ ‫יחוש‪ ,‬ועיקר האמונה היא בטחו בהשי"ת ולהאמי שהכל מתנהג‬ ‫מלעילא‪ ,‬וכ צרי להשריש האמונה בלב הבני והצאצאי‪,‬‬ ‫ולהדרכי שלא לזוז ממסורת האבות‪ ,‬כי זולת זאת יוכל האד‬ ‫לטעות ח"ו‪ ,‬ואסור להעלות מחשבות פיגול נגד האמונה‪ ,‬ואסור‬ ‫להרהר א במה שהוא בספק נגד האמונה‪.‬‬ ‫ע החזו"א זי"ע‬ ‫בשנת תשי"ג כאשר ביקר רבינו באר ישראל‪ ,‬הל רבינו‬ ‫לבקר את הגאו הגדול בעל חזו אי"ש זצ"ל‪ .‬רבינו הביע לפני‬ ‫הגאו חזו"א‪ ,‬את תמיהתו מדוע אי בבני ברק תלמוד תורה‬ ‫שלומדי בשפת אידיש‪ ,‬כנהוג מקדמת דנא‪ .‬נאנח הגאו חזו"א‬ ‫ואמר‪ ,‬כי הרבה הוא מצטער על כ‪ .‬ומי ית ויבוא גברא רבה וייסד‬ ‫תלמוד תורה על דר היש ובשפת אידיש‪.‬‬

‫אחר כ הל ר' משה אייזענבערג וסיפר לרבינו שעלה בידו‬ ‫לקבל תרומה של אל דאלאר מאת סימא לעווי הנ"ל‪ .‬וסיפר ר'‬ ‫משה שמתחילה רצה הנדב שהישיבה תפרס מודעת תודה‬ ‫וברכה ב"טאג מארגע זשורנאל"‪ ,‬ולא הסכמנו לכ‪ ,‬כי אי אנו‬ ‫רשאי לפרס בכת"ע האסור הנ"ל‪ .‬ואחר כ הציע לעווי שהוא‬ ‫יפרס את המודעה ב"טאג מארגע זשורנאל" מדעת עצמו ועל‬ ‫חשבונו‪ ,‬ולזה הוא נתרצה‪ .‬כעס רבינו ואמר‪" :‬מה זאת אומרת‬ ‫שהוא יפרס? הא אי זאת בשמנו ובש הישיבה שלי! אי אני‬ ‫מסכי לזה בשו אופ‪ .‬ל והחזר לו המעות‪ .‬אי אני חפ‬ ‫בכספי כאלה!"‬

‫רבינו יסד אז בתי תלמוד תורה ובתי חינו לנערות בכמה‬ ‫ערי וכפרי באר ישראל וה הצליחו וגדלו פרי לש‬ ‫ולתפארת‪.‬‬ ‫בשנת תשל"ה‪ ,‬בעת שביקרתי בבני ברק‪ ,‬באו אלי אנשי‬ ‫חשובי וספוני‪ ,‬אשר ייסדו בבני ברק תלמוד תורה "תשב"ר"‪,‬‬ ‫ש לומדי בשפת אידיש‪ .‬העסקני האלה ביקשו אותי למסור‬ ‫לרבינו‪ ,‬כי דבר שהצטער בו אותו זק‪ ,‬דהיינו על שלא היה בבני‬ ‫ברק תלמוד תורה בדר היש‪ ,‬הנה שאיפתו של רבינו נתקיימה‪.‬‬ ‫בבני ברק קיי כבר ת"ת שש לומדי בשפת אידיש‪ ,‬הלא הוא‬ ‫תלמוד תורה "תשב"ר" בביתו של הגאו החזו איש‪ ,‬אשר ש‬ ‫לומדי בדר המסורה לנו ובשפת אידיש‪ ,‬מסרתי זאת לרבינו‪,‬‬ ‫ורבינו נהנה מכ‪.‬‬

‫שוב הוה עובדא‪ ,‬שנגיד אחד ומפורס בש טשארלס‬ ‫שרייבער‪ ,‬בעל מסחר גדול בש "ראיאל פאר"‪ ,‬נדב חמשת‬ ‫אלפי דאלאר עבור הישיבה‪ .‬סכו עצו בימי הה‪ ,‬ושמחנו‬ ‫על זה כעל הו רב‪ .‬טשארלס שרייבער הנ"ל התפאר לפני ר' משה‬ ‫אייזענבערג על מסירותו למדינת ישראל‪ ,‬שלפני ימי אחדי‬ ‫תר מכספו חמשי אלפי עבור "צה"ל" ]צ'בא ה'גנה ל'ישראל[‬ ‫לרכוש נשק‪ .‬ר' משה סיפר לרבינו בשמחה רבה שעלה בידו לקבל‬ ‫תרומה גדולה של חמשת אלפי דאלאר מאת טשארלס‬ ‫שרייבער‪ ,‬וסיפר ג כ מה שהתפאר הנ"ל ע תרומתו של‬ ‫חמישי אל דאלאר לקבוצת הבריוני הנ"ל‪ .‬כשמוע רבינו זאת‬ ‫ציוה רבינו לר' משה‪ ,‬ל והחזר מיד את המעות להנ"ל‪ .‬אי אני‬ ‫חפ בשו אופ מעות מאיש כזה להחזקת ישיבתי הקדושה!‬

‫ומתאמרא משמיה דהגאו בעל חזו איש זצ"ל וכ נדפס ג‬ ‫בקונארס דעת תורה עי' ק' שיצא לאור באר ישראל‪ ,‬שבשיחה‬ ‫ע רבינו אחרי אשר רבינו הביע את חששותיו לפני החזו"א מפני‬ ‫גזירות על הדת שעלולי הציוני לגזור במדינת‪ ,‬אמר החזו"א‬ ‫לרבינו‪ :‬אי אני חושש מפני הגזירות שיגזרו במדינת ישראל‪ ,‬אלא‬ ‫ירא אני שמא תערב המדינה לחיכ של שומרי תורה ומצוות!‪...‬‬ ‫אבל כשסיפרתי לפני רבינו מה שנדפס בקונטרס הנ"ל בשמו‪,‬‬ ‫אמר לי רבינו‪ :‬לא כ הוה המעשה‪ ,‬אלא להיפ‪ .‬החזו אי"ש זצ"ל‬ ‫אמר שחושש הוא מפני הגזירות שעלולה הממשלה הציונית‬ ‫לגזור נגד הדת‪ .‬ורבינו הוא שענה לו שהוא חושש יותר פ יבוש‬ ‫לה להדתיי ויערב לה ליהנות מהממשלה!‪...‬‬

‫נדבה פרטית בלבד ולא ח"ו למוסד ציוני‬ ‫אחד מראשי ישיבות המזרחי מאר ישראל בא אל רבינו‬ ‫לבקש נדבה עבור הישיבה‪ ,‬והשיח צערו לפני רבינו שפרנסתו‬ ‫מצומצמת ומצבו דחוק‪ ,‬בפרט עכשיו כאשר הוא עומד להשיא‬ ‫את בנו‪ .‬נת לו רבינו ס של חמשת אלפי דולר‪ ,‬ורבינו הדגיש‬ ‫ואמר לו‪ ,‬הסכו הזה אני נות "ל"!‪ - ...‬כלומר לאפוקי שאינו‬ ‫מנדב חלילה כלו לישיבה של המזרחי‪.‬‬

‫עמידה בנסיו העוני בזמני קשי ביותר‬

‫בחינו עצמאי אי "מלמדי "‪...‬‬

‫הרה"ח ר' משה אייזענבערג נ"י היה שני רבות אחד‬ ‫מהעסקני המסורי עבור מוסדותינו הקדושי בהנהלת‬ ‫הישיבה‪ ,‬והל ג להתרי נגידי ונדבני עבור ישיבתנו‬ ‫הקדושה‪ .‬פע עלה בידיו לקבל תמיכה הגונה מאת נגיד אחד‬ ‫בש סימא לעווי‪ ,‬בעל "וואשינגטא האטעל"‪ .‬הוא התנדב לית‬ ‫אל דאלער‪ ,‬אשר נחשב אז לסכו גדול‪ ,‬אול הנ"ל ביקש‬ ‫שהנהלת הישיבה תפרס תפרס בכתב עת "טאג מארג‬

‫איש אחד מאר ישראל שהל לקב נדבות‪ ,‬ביקר ג אותי‬ ‫בבית הדפוס שלי‪ .‬וסיפר לי שהיה פע בבעל הארבאר אצל רבינו‬ ‫לבקש נדבה‪ .‬ושאל אותו רבינו מה מלאכתו ופרנסתו‪ .‬והשיב‬ ‫שהוא מלמד תינוקות‪ .‬ושאל אותו רבינו איפוא? והשיב שהוא‬ ‫מלמד בחינו עצמאי‪ .‬ואמר לו רבינו‪ ,‬א כ אינ "מלמד" אלא‬ ‫"מורה"!‪...‬‬ ‫לג‬

‫ראה תשס"ט‬

éðùá øåâì íãàì øùôà éëå (ä ,àñ íéìäú) íéîìåò êìäàá äøåâà áéúëã éàî áø øîà äãåäé áø øîà 'ø íåùî ïðçåé 'ø øîàã äæä íìåòá éôî äòåîù øáã åøîàé íìåò ìù åðåáø ãåã øîà àìà íéîìåò øá÷á úåááåã åéúåúôù äæä íìåòá åéôî äòåîù øáã íéøîåàù íëç ãéîìú ìë éçåé ïá ïåòîù (:àì úåøåëá)

‫לטהר הידי ע"י רוק‬

è úåéúåàá íù) ‫שוב העירני ת"ח אחד שליט"א שמוכח מדברי רבינו‬ ‫( דלא ניחא ליה לסמו לכתחילה לבר בורא נפשות על‬àé –

‫ וי"א דהנוגע ברוק צרי‬,‫א( נט"י ברוק לא מהני לטהרת הידי‬ ÷åøá äòéâðù ã"áàøä éøáã åðéáø àéáî 'à ïîéñ ìàåé éøáã ú"åùá) ,‫נט"י‬

‫ רק יש להדר לאכול ממיני מזונות‬, ‫הטארט כשאי בו כזית קמח‬ ,‫ וא אי לו‬,‫שיש בה קמח הרבה כדי שיוכל לבר על המחיה‬ ‫כותב בסו אות ט' שצרי לבקש איזה דר או יבר עכ"פ עה"מ‬ ‫ ובאות י"א כתב שיאכל או ישתה איזה דבר שמברכי‬,‫בהרהור‬ ‫עליו בורא נפשות ואז יבר בורא נפשות ויפטור הכל לכו"ע וכתב‬ ‫שדרכו להקפיד לאכול מה דוקא פחות מכזית שלא יכנס בספק‬ .‫כלל‬

íéøáã èøôîùë à"îøáå ,íéôðåèîä úåîå÷î øàùá òâåðë áùçð äôä åáä ô"ëòã ÷éñîå ,ã"áàøä ãâð ì÷äì äù÷ ìáà ,åøéëæî åðéà é"èð íéáééçîä úòãì ùùç åîöòá åðéáøå ,íéãéä øäèì ìéòåî åðéà ô"ëòù äìò óéñåì àìã äãåòñä òöîàá åãé ÷ùðì çéðä àìå úéìèä é"ò ïéìéôúä ÷ùðù òåãéë ã"áàøä .(÷åø ùùçî

‫מקו תפלי של ראש‬

‫כוונה בשביתה בשבת‬

‫ב( מקו יש בראש להניח שני תפילי בי באור בי ברוחב ולכ‬ ‫האומרי שיש להסתכל במראה לכוי מקו התפילי בדיוק הוא‬ á"ç íééç éøáã ú"åùá) ,‫דברי בורות וכדברי מר הדברי חיי זי"ע‬

‫ו( במצוות שביתה בשבת צרי לכוי ששובת ממלאכה כדי לקיי‬ úùøô ìàåé éøáã) ,‫מ"ע דתשבות ומצוות ל"ת דלא תעשה כל מלאכה‬ .(ù"åòé ã"öø 'îò øäá

.('å ïîéñ

‫שיעור הכוס בקידוש והבדלה‬

‫ומ"מ כמה דאפשר צרי להתאמ לכוי ע"י השערה ומישוש היד‬ ‫שיעמדו התפילי במכוי באמצע ממש אבל מה שאי אפשר לכוי‬ .(êøåàá ù"ééò 'ã ïîéñ ìàåé éøáã ú"åùá) ,‫אי לחוש עכ"ד עיי"ש‬

‫ז( בכוס של קידוש שהוא דאורייתא יש להחמיר כדעת הצל"ח‬ ‫ אמנ‬,‫( ששיעור רביעית הוא ג' ביצי‬è"÷ óã íéçñô éáøò ÷øô) äãâäá ïééò) ,‫בכוס הבדלה אפשר לסמו ג על השיעור הקט‬

‫איסור הנחת תפילי למומר‬

.(â"éñ à"òø ïîéñ ì"äàáá ò"òå ìàåé éøáã úåøéîæå

‫( שאינו רוצה‬ïåáàéúì åìéôà) ‫ג( אסור מדינא להניח תפילי למומר‬ ‫ ועוד‬,‫ ורק רוצה להניח תפילי‬,‫לקבל עליו עול מלכות שמי‬ ç"ð æ"ð ïîéñ äøåîúä ìòå äìåàâä ìò) ,‫מגדלי בזה כח הסט"א רח"ל‬

‫חינו באכילת חמי בשב"ק‬

,‫ח( הזהיר לחנ הילדי שיטעמו מ החמי טשולנ"ט בשב"ק‬ êåðéç øôñá ïééò) ,‫ושיי בזה מצות חינו שהוא אחד מעניני אמונה‬

.(ù"åòé à"îøå é"áä ã"éôò

.(ù"åòé äøéë ÷øô øåàîä ìòá ã"éôò àåäå 'ã ïîéñ à"ô ìàøùé

‫תחנו אחר הברית‬

‫ד( אי אומרי תחנו בביהמ"ד שהיה ש ברית מילה א שכבר‬ è÷ìá çëåî ïëù íù ò"òå åðéáø íùá 'â ïîéñ äùî éøáã ú"åù) ,‫עבר הברית‬

‫השתמשות בלעקטע"ר בא"י‬

‫ט( אסור להשתמש בלעקטער שבא ע"י פועלי יהודי מחללי‬

ïîéñ àðøàîà÷ øåäèä ïçìåùá ò"òå ,ì"öæ ïùãä úîåøúä ÷ñôá á"ð óã øùåé .(äæá ã"éñ à"ì÷

äãåäé ïåøëæ ú"åùáå êøåàá ìàåé éøáã úåøéîæá äæá ïééò) ,‫שבת רח"ל‬ ò"éæ åðéáøù úòáù øôåñîå ,æ"è ïîéñ íééç éöò ú"åùáå è"éø ïîéñ ú"åãäî ãçåéîä åøãç ìà êìä ÷"ù ìéìá äìéôúä øçàå å"èùú úðùá ÷"äøàá ïàë äéä åëøãë øåäèä ïçìåùä úëéøòì äáøã äðëäá ò"à ïéëäì åúééðñëà úéáá øâ øùà äæ àåä éî åúåà ìàùå àéðñëàä ìòáì àø÷ íåàúô òöîàáå ,ùãå÷á øåàå ,éøè÷òìò ìù ìåãâ øåàá øéàî äéä àåää úéáäù) øää ìò êìåîî ïàë åìàù ÷"äéáøå éðåìô ïá éðåìô àéðñëàä ìòá áéùäå (æà äéä àì ïééãò øåèøðâä

‫ברכת על המחיה על טארט‬

[‫ה( אי מברכי על המחיה על כזית טארט ]ברו מיני הטארט‬ ‫ ודוקא א אכל כזית קמח‬,‫שאי בה כזית קמח בכדי אכילת פרס‬ àøåá äæ ìò ïéëøáîù íù òîùîå ,â"é ïîéñ ìàåé éøáã ú"åùá) ,‫מברכי‬

àìá èøàè úéæë ìåëàì àìù øäæð íìåòîù åðéáø áúåë î"îå ,ù"åòé úåùôð úéæë åðéáø ìëàù íù äúéäù àãáåòáå ,ô"àëá çî÷ úéæë íäá ùéù úåðåæî ïåëð ïëù áúëå ,íäéðù øåèôì ïåéëå úåùôð àøåá êøáå íéâã íâ æà ìëà ,èøàè ‫ ]אבל יש קצת מיני שנותני בה הרבה קמח ויש בה‬,(ò"åëì

äðäðå ùîúùî éãåäéù ïëúéä úåçîì äìåò äúà ïéàå äô áùåé äúà êéà äáø ääéîúá .(ì"çø úáùä úà äéìò íéììçî íéìàøùé øùà éøè÷òìä øåàä ïî

‫הבדלה לנשי‬

‫ ולכ יש לברר‬,‫כזית קמח בכא"פ וצרי לבר על המחיה לכו"ע‬ ‫ וצרי לשער‬,‫ שא"א לומר שכל מיני טארט שווי‬,‫בכל מי בפ"ע‬ .[‫כל אחד‬

‫י( רבינו זי"ע הורה פע לאשה שתבדיל בעצמה על היי ותשתה‬ ‫ וכדעת הב"ח והמג"א‬,‫כשאי לה ממי לצאת ידי חובת הבדלה‬ éëä àãáåòå ,à"èéìù øòâðéåòì ÷çöé äùî 'ø ç"äøä éôî) ,‫וש"א ס"ס רצ"ו‬ äðáùë ,ì"öæ ìàéúå÷é úøåú ìòá ö"äâä úðîìà ä"ò ùòøòéãî úéðáøäá ,äåä

‫לד‬

‫ראה תשס"ט‬

åðéáø ìù åëøãå ,åúåøçá éîéá äáéùéá ãîì ì"öæ øòâøòáðæàø äùðî 'ø ö"äøä øåîâéù ãò äìãáä ìò ïéúîäì äì äù÷ äéäå ,òåãéë â"ñá êéøàäì äéä ò"éæ ,äùòé äî '÷ä ã"ååç ìåàùì äîéðô ùãå÷ä ìà ì"ðä äðá ñðëðå ,ò"éæ åðéáø äì øîàéù úåçö êøãá óéñåäå ,ì"ðë äîöòá ìéãáäì äìåëéù äì øîàéù áéùäå ...ï÷æ úìãâî äðéà ììë êøãá äðé÷æ äùàìù ï÷æ äì ìãâéù àøéì äëéøö äðéàù äùðî áøä äúãëð óéñåäå ,àãáåòä ë"ò ...ï÷æ íéìãâî ïéà á"äøàá ïàë ììëáå øåçáäù óéãòù åðéáøì ì"ñ äåäù ùåãéç øáã àåäå æ"ë øëåæù à"èéìù óàìéô ,ë"ò íéùðì äìãáä úåèéùá ÷çåãá ñðëéì êøèöðù óà â"ñá úåéäì øéñçé àì .(á"é÷ úåà àúúòîùã àøîá ò"òå

íãå÷ úåëøáä åøîàéù åðéáø åì äåéöù à"èéìù òéàôî ö"äâäî òîùù ã"ò éðéðò òùåäé úøèòá ñôãðä åáúëîá ì"öæ ã"áàâä ïøî ãéòä ïëå ,äòé÷ùä øîàù àãáåò äàøù íù íéðîæäå ìàøùéá áúë ùãå÷ úáùá íðîà ,ïéàåùéð ,â"ñú ïîéñ á"ç íéìùåøé úåøöåà óñàîá ò"òå ,ú"ø ïîæ ãò úåëøá òáù ùùç ïéà äôåçä äéäù éúî ãò ô"ëòù ä"îú ïîéñ àúúòîùã àøîá ò"òå .(ù"ò øîåì

‫ברכה על הטלית קט‬

,‫ט"ז( לשאלת הבחורי אי להתנהג בברכת עטיפת הטלית קט‬ ‫ היה נוהג‬,‫השיב רבינו שהוא בימי בחורותיו שלא לבש טלית גדול‬ ‫ כמו שמתעטפי ע‬,‫לעשות עטיפה על ראשו ע הטלית קט‬ ‫ אבל הזהיר שלא לבר‬,‫ והיה מבר להתעט בציצית‬,‫הטלית גדול‬ ‫ אבל אחר‬,‫הברכה רק א יש שיעור להטלית קט אמה על אמה‬ ‫ שהתכוי לפטרו ע‬,‫הנשואי לא היה רבינו מבר על הטלית קט‬ 'ç ïîéñ ò"åùä éøáãî àöåé ïëå ,á"ðø óã à"ç é"ùåî øôñ) ‫הטלית גדול‬

‫חיוב ארבעה מיני לבחורי‬

‫יא( צרי לקנות ג לבחורי הד' מיני לחג הסוכות כדי שיוכלו‬ ,‫לקיי הנענועי בהלל כהלכתו כמבואר בשו"ע סימ תרנ"ז‬

íéðå÷ ïéàù åìàù íòô øîà åðéáøù àéáî è"ò ïîéñ à"ç ãåã êøáéå ú"åùáå) äñðøôä ïåøñç úîçî åð÷ àìù íéîãå÷ä íéîéá äáéñäã ,úåòè àåä úåð÷ì ãçéá äáøä íéôúúùî åéä á"òáä óàù íéðåîã÷ íéîéá øøùù úå÷çãäå õ"ãáäî áúëî àöé å"îùú éøùú ùãåçáå ù"ò 'åëå úåôúåùá íéðéî 'ã íäì ïøîå ì"öæ äùî êøá ìòá åðéáø ïë íâ åéìò íåúçå ÷"äéòô ì"öæ íãå÷ä úâùî íãé ïéàù åìà íâå ,íéðéî 'ã íéøåçáì úåð÷ì ùé äìéçúëìù ì"öæ ã"áàâä úåöî íéé÷ì ììää úòùá íäéøáçî åà íäéøåäî ù÷áì åìãúùé ô"ëò .(ììäá íéòåðòðä

ïá ìåãâù â"òàã æ"è ïîéñáå 'ç ïîéñá àðøàîà÷ øåäèä ïçìåùá ò"òå ,â"ñ êìéì êøãäù ïåéëî õåçá ïè÷ úéìèá ÷åùì éàø÷àá óà êìéì ùééáúî åððîæá â"é ,åéìò øö÷ ãâáäù úîçî äá úàöì ùééáúî åðéà î"î ,ïåéìò ãâáä úçú ÷"èá äùáìì ùééáúî ë"òå ïåéìò ãâá úçú äá úëìì êøãäù éðôî àåä äùåáä àìà ïîéñ ì"äàáá æ"éòëå ,ë"ò ,ãâá íù äðîî ìèá àì äæ éðôîå åéãâá ìò õåçá åéùëò âåäðä âäðîäã á"÷ñ äùî éëøãá ù"îò ïéàåùðä øçàì ,÷åùì ä"ã æ"è åéøèåôå åéìò ïéëøáîå úéøçùá åá åéôèòúîù ìåãâ úéìè åì ùé íéîù àøé ìëù ïè÷ úéìèä úà ïéôéìçîù åìà úáù áøòá åäéîå ,ã"ëò ,ïè÷ úéìèä úà äæá êéøöå ÷ñôä éåä õçøîä úéáù à"é ïéôéìçî ïéàùë íâå ,ì"ðë åéìò êøáì íéëéøö .(ãåò ì"îëàå ,äæá ù"î à"éå ä"ã ã"éñ 'ç 'ñ ì"äàáá ïééòå ,úéðù êøáì

‫איסור להחזיק ברשותו צורת אד‬

‫יב( צורות אד הנעשו למשחק ילדי אי להשהות אא"כ יעשו‬ íéøîú éøô õáå÷áå ã"ñ à"î÷ ïîéñ ã"åé ò"åù ïééò) ,‫קצת קלקול בצורה‬

åìà úåøåöá ïéãä äî ÷"áù ìéìá ãçà åìàùù ò"éæ åðéáøî áø äùòî àáåî æ"ç ,úåùòì åì äî úáùá åéùëòã ìàåùä ìàù áåùå ,äøåöä úö÷ ì÷ì÷ì åðéáø äåöå .(éìë åéìò äôëéù çñôá õîç àöåîä ïéðòì ì"æçàù åîë äùòéù åðéáø äðòå

‫ברכת שהחיינו על קיו מצוה פע ראשו‬

‫י"ז( לאות שהיו שואלי חוות דעתו של רבינו בעני ברכת‬ ‫ היה רבינו‬,‫שהחיינו על הנחת תפילי לבחור שנעשה בר מצוה‬ ‫משיב שמאחר שהוא ספק ברכה יברכו ברכת שהחיינו קוד‬ ‫הנחת תפילי ויכוונו ג על המלבושי החדשיי שלובשי‬ äåöî øáì ìàéøáâ éòèðá ë"ëå ,ä"îø óã íù) ‫מחדש לכבוד המאורע‬

‫החיוב ללמוד הלכה למעשה‬

‫יג( עיקר מצות ת"ת הוא ללמוד באופ שיבוא לידי ידיעה הלכה‬ ‫ כמ"ש הרמב" והחינו ובשו"ע‬,‫למעשה שבדעת התוה"ק‬ ‫ ולכ אי ספק שצרי ללמוד ג שו"ע ע הנושאי כלי‬,‫התניא‬ ‫ כי הלא אי לנו רשות לפסוק שו הלכה‬,‫בעיו לידע דרכי ההלכה‬ ‫ וממילא שטר שלמד דברי השו"ע אי לו ידיעה מה‬,‫בלא השו"ע‬ ‫ וכ אות המבלי ימיה‬,‫היא הלכה למעשה ואי זה ידיעת התורה‬ ‫בסברות כרסיות ובדויות מ הלב באופ שא"א לבא בדר הלימוד‬ ‫ אמנ‬,‫הזה לידי בירור הוראה הלכה למעשה אי זה ידיעת התורה‬ ‫ג מי שלמד דברי השו"ע צרי לראות ג דעת גדולי האחרוני‬ ‫שבדורות שלפנינו כי דעתינו קצרה וכולי האי ואולי לא יבא לידי‬ .(å"ì ä"ì ïîéñ ùãå÷ä ïåùì øîàî äùî ìàåéå) ,‫טעות ומכשול‬

æ"åèá ïééò ïéðòä ø÷éòáå ,êë äðòå åìöà ïéìéôú çéðäù úòá åðéáø úà ìàùù íúç ú"åùá ò"òå äæá ë"â 'ëù äð÷ ä"ã ì"äàááå ø"àáå â"÷ñ á"ë ïîéñ äæá äáøä àéáä á"ë 'éñ úåðçîä ìëì óñàîáå ãåòå ä"ð 'éñ ç"åàç øôåñ (ù"ò

"‫זמ ברכת "על מצות תפילי‬

‫י"ח( בעני הברכה על התפילי של ראש היה לו לרבינו שיטה‬ ‫ והיה מורה לשואלי לבר קוד‬,‫לעצמו נגד סוגייא דעלמא‬ ä"ë 'éñ à"âîáå ç"áá àáåîä íìåòä âäðîë åðééäå) ,‫ההנחה על הראש‬ ‫ דההנחה וההידוק הוי‬,‫ ואמר דג זה נקרא עובר לעשית‬,(â"é÷ñ äîëì äøåî äéä ïëù äæá êéøàäù äî ù"ééòå ã"îø óã íù) ‫מעשה אחד‬

‫איסור הדיבור בלשונ‬

‫יד( לשונ הטמא גרוע הרבה יותר באלפי ורבבות דרגות משאר‬ ‫ ודינו כס"ת שכתבו מי שצרי לשרפו שלא‬,‫לשונות העמי‬ ‫ וכמו כ הוא לשונ זה שנקבע ע"י כוחות‬,‫להשאיר ש למיני‬ ‫ ומחוייבי מצד הדי‬,‫הטומאה ומעורב בו הרבה דברי מינות‬ ‫ וידוע‬,‫להתרחק מזה כמטחוי קשת ובחוקותיה לא תלכו‬ ‫דהמודה בעבודה זרה או מכבדה דינו כעובד ע"ז והמכבד את‬ ‫יסודי המינות וחלקלקות לשונ המוש למינות גרע הרבה יותר‬ ïåùì øîàî äùî ìàåéå) ,‫מעובד ע"ז כמבואר בש"ס וברמב" בכמ"ק‬ .(è"ë - â"ë ïîéñ ùãå÷ä

.(úåèéùôá íéùðà

‫ לפי שמצוי מאוד שבעת‬,‫וכפי הנראה היה טעמו של רבינו בזה‬ ‫ ושוב מברכי ברכת התפילי‬,‫ההנחה נוגעי בשערות הראש‬ ,‫ ע"כ יותר נכו לבר לפני ההנחה על הראש‬,‫בידי שאינ נקיות‬ ‫ועל כ באחרית ימיו כאשר אירע לפעמי שמחמת חולשתו היה‬ ‫ והמשמשי היו‬,‫קשה לו להגביה ידיו להניח בעצמו התפילי‬ ‫עוזרי לו להניח התפילי על ראשו אז היה רגיל לבר אחר‬ úòéâð úîçî ùùçä äéä àì æàù éôì äàøðëå) ‫ההנחה כסוגייא דעלמא‬ øôéñ ïëù à"èéìù øòâðéåòì ÷çöé äùî 'ø ç"äøäî éúòîù ïëå ,íù ,úåøòùä ïéã ø÷éòáå ,úåðåøçàä åéúåðùá åðéáø úà ùîéùù õøàååù äùî 'ø ç"äøä åì êéøöî àãéøâ äòéâðã øéîçîã á"é÷ñ ã"ñ÷ ïîéñ à"âî ïééò ,úåøòùá äòéâð

‫ראה תשס"ט‬

‫שבע ברכות ביו השביעי‬

,‫טו( בשבע ברכות שנמשכה עד לאחר השקיעה ביו השביעי‬ ïîéñ íéðîæäå ìàøùé øôñá àáåî ïë) ,‫פסק שאי מברכי שבע ברכות‬ ‫לה‬

‫אחת ביו טוב של חג הפסח‪ ,‬אחר שקידש על היי ביו‪ ,‬נזכר‬ ‫שלא השלי חוקו עדיי באמירת יו תהלי‪ ,‬והחליט שלא ליטול‬ ‫ידיו לסעודה עד שיגמור את סדר התהלי‪ ,‬וא שכבר קידש על‬ ‫היי‪ ,‬ולא היה באפשריותו לאכול מיני תרגימא כדי לצאת ידי‬ ‫קידוש במקו סעודה‪ ,‬מכיו שהיה בפסח‪ ,‬וג לא שתה שתי‬ ‫כוסות יי‪ ,‬עכ"ז אמר שאי בזה חשש‪ ,‬כי מכיו שאינו עוזב את‬ ‫מקומו‪ ,‬ויושב על כסאו בשולח המוכ לסעודתו וש הוא‬ ‫מתעכב‪ ,‬נחשב לקידוש במקו סעודה‪ ,‬וכ עשה שהביאו לפניו‬ ‫ספר תהלי ואמר ה"יו" באמירה נעימה כהרגילו ורק אח"כ נטל‬ ‫ידיו לסעודה )‪øôñì ,÷"áùî ì"æ éæðëùà óñåé 'ø ç"äøä úîã÷äá æ"ë‬‬

‫‪'éñ áøä ò"åùá ïééò ìáà ,â"÷ñ à"à à"ö ïîéñ â"îôá àöåé ïëå ,íéãé úìéèð‬‬ ‫÷‪äòéæ íå÷î àåäù úåøòùä ïéá êëçîá ÷øã ãåòå ç"ð÷ñ á"ñ÷ á"ðùîáå ã"ñ‬‬ ‫‪,ùàøä ìò çåðîù íå÷îáù åòáåëá åà äòéæä úåîå÷îá òâåðù åà ,é"èð êéøö‬‬ ‫‪.(äæ ìëá ïîéñä óåñáù íéðéã éèøôáå á"é ïîéñ á"ç äùî áùéå ú"åùá á"éòå‬‬

‫הפסק בית הכסא לעני תפילי‬

‫י"ט( רבינו היה נוהג כשהיה חול תפילי דרש"י ויצא לעשות‬ ‫צרכיו בביה"כ‪ ,‬היה חוזר ומבר על תפילי של יד כשחוזר ולובש‪,‬‬ ‫אבל על תפילי של ראש לא היה מבר )‪éìåàã ä"ë ïîéñ à"âîá‬‬

‫‪,ãåòå áøä ò"åùå ø"àå æ"èá ïééò ìáà ,êøáì êéøö ïéà ÷åçø åðéà ë"äéáäùë‬‬ ‫‪äæ ïôåàá êøáì àìù òéøëäù ì"æ è"åé úùåã÷ä åéáà íùá øîåà äéä åðéáøå‬‬ ‫‪éðáà ú"åùá øàåáîä íòèîå ,ø"ùúá úåöî ìò àìå é"ùúá çéðäì úëøá ÷ø‬‬ ‫‪ò"éæ åðéáø éãéîìúî íéøåîä éìåãâî ãçàå ,à"ðø óã íù ,'á ïîéñ ç"åàç ÷ãö‬‬ ‫‪íéðè÷ì ÷ø ãçåéîä íå÷îá ìáà ,íéìåãâì íâ ãçåéîä íå÷îá à÷åãã ÷ìçì øîà‬‬ ‫‪àøîá ïééòå ,éàøò ë"äéá ä"ã â"î ïîéñ äëìä øåàá ïééò ,ììë ÷ñôä åðéà‬‬ ‫‪,ïôåà ìëá ììë êøáîå øæåç äéä àì ì"öæ ã"áàâä ïøîã è"é úåà àúúòîùã‬‬ ‫‪éàñøôã ë"äéá ïéã åðìù ë"äéáã óøöì ãéåñàðî ÷"äâäî àéáî éù éèå÷éìáå‬‬ ‫‪.('ð ïîéñ è"ç éåìä èáù ú"åù ò"òå ù"ò åì ùé‬‬

‫‪áúë â"ñ â"òø ïîéñá à"îøä äðäå å"ñùú úðù úøåãäî ìàåé éøáã íéìäú‬‬ ‫‪åúòãá àäéù åà ,"øúìàì" ùåãé÷ä íå÷îá íù ìëàéù úðî ìò ùã÷ì êéøöã‬‬ ‫‪àì úö÷ ääúùðå ñðåà åì òøéàå øúìàì ìåëàì áùç íàù åðééä ,ãéî íù ìåëàì‬‬ ‫‪äîë äæá àéáäù ì"÷ - è"ë÷ ïîéñ á"ç úáù úîùð ú"åùá ïééòå ,÷ñôä éåä‬‬ ‫‪ì"ðä áø äùòî ë"â àéáäå ,øúìàì äãåòñ íå÷îá ùåãé÷ ìù øãâá úåòéã‬‬ ‫‪äéäù áùééîå ,ääåù íà ÷ñôä éåä åîå÷îá íâù àöåé à"îøä éøáãîù äù÷äå‬‬ ‫‪íà åîå÷îá ääåùùë éîã øéôù äæáå ,ì"ðë øëæð ë"çàå øúìàì ìåëàì åúòãá‬‬ ‫‪àìù øãð íåùî ùùçù åà 'åëå äòù éöçî úåçô äéäù íâ éìåàå ,úåäùì ñðàð‬‬ ‫‪äúù éøäù ä"àìá ì"ôà íâå ù"ééò ñðåàë áéùç ë"ò ,åðøîàéù ãò ìåëàì‬‬ ‫‪.(â"÷ ïîéñ àúúòîùã àøîáå á"ò à"ì óã ç"éøäî éèå÷éì ïééòå ãçà ïééñåë‬‬

‫בעני קידוש במקו סעודה‬

‫כ( רבינו נהג לומר סדר ה"יו" של תהלי בכל יו ויו‪ ,‬ולפעמי‬ ‫כשלא הספיק לפני התפילה אז השלי חוקו אחר התפילה‪ ,‬ופע‬

‫"וכ בדורינו אלה זכינו לראות את כל זאת עי בעי אצל מר כ"ק דודי זי"ע שחו מגודל קדושתו היה אד של בכל‬ ‫המעלות שמנו חכמי‪ ,‬שהרעיש את העול בגאונותו בתורה‪ ,‬ובעבודה זו תפלה בעת עמדו להתפלל‪ ,‬וכמו כ היה מחונ בקול‬ ‫ערב וכו' והיו אצלו מצומדי כל המעלות ומדות טובות‪ ,‬ועכ"ז היה לבו נשבר בקרבו לקרעי וחשב תמיד שאי בו כלו אפס‬ ‫כשהיה בדבר נוגע לכבוד שמי שאז קיי מה שנאמר ויגבה לבו בדרכי הש ואמר בקול ה' בכח את דבר ה' ברמה בלי שו‬ ‫פחד‪ ,‬עכ"ד‪.‬‬ ‫ועי' מה שכתב בספה"ק נוע אלימל )פר' בההעלות( עה"כ 'ויהי אנשי אשר היו טמאי לנפש'‪ ,‬כי כ הוא דר הצדיק‬ ‫בכל מה שמוסי והול בקדושה הוא מבי יותר בחינת אלוקית ודומה לו שלא התחיל עדיי בעבודת הבורא‪ ,‬עיי"ש ע"פ דרכו‬ ‫בקודש‪.‬‬ ‫וסיפר פע כבו"ק מר רבינו שליט"א ששמע מפה קודש מר רבינו הקדוש זי"ע אשר פע כשהסתופ כק"ז מר הקדושת‬ ‫יו"ט זי"ע אצל מר דו"ז הרה"ק הדברי חיי זי"ע‪ ,‬אשר כידוע חיבב אותו מאד בקראו בלשו חיבה "מיי ליפא'לע"‪ ,‬שאלו הדברי‬ ‫חיי "מי אתה"‪ ,‬ותמה אי שהרה"ק שאלו זאת‪ ,‬וענה "הלוא אני ליפא'לע"‪ ,‬וחזר הד"ח ושאל "מי אתה"‪ ,‬וענה "אני ב הרב‬ ‫מסיגוט"‪ ,‬ושאל שוב "מי אתה"‪ ,‬וענה "אני הרב מטעטש"‪ ,‬וכאשר חזר עוד לשאלו אז תפס הקדויו"ט מחשבתו‪ ,‬וענה אותו "ואילו‬ ‫אני אינו ולא כלו"‪ .‬כ הורגל הד"ח את תלמידיו וחסידיו שלא להחזיק עצמו ליש‪.‬‬ ‫ופע בסעודת מוצאי יו הכיפורי כאשר דיבר רבינו הק' מעבודת היו‪ ,‬וכמה מהחסידי הישישי אמרו לרבינו‬ ‫בהתפעלות שהדרשה בליל כל נדרי וכ תפילותיו של כל היו היו נוראי ונפלאי מאד‪ ,‬ורבינו בענוות קדשו ברצותו לבטל‬ ‫דבריה אמר לה שק"ז מר הייטב לב זי"ע א היו משבחי לו את דרשותיו ותפילותיו היה רגיל להשיב בבדיחותא "אהה היטב‬ ‫אויסגענארט(‪.‬‬ ‫ַ‬ ‫האב איי גוט‬ ‫רמיתי אתכ" )אי ָ‬ ‫ראויי הדברי למי שאמר‪ ,‬רבינו הק' קיי את דברי המשנה "מאד מאד הוי שפל רוח"‪ ,‬וזה מחמת מדריגתו הגבוה והר‪.‬‬ ‫וענוותנותו היינו דאהני ליה ששמו כה מפורס בכל קצוי אר ומלואה‪ ,‬ולא לחנ זכה לזאת שעד היו הזה כ"ט שני אחר‬ ‫הסתלקותו לגבהי מרומי‪ ,‬והור הנזר והוסרה העטרה וחשכו המאורות בארובות‪ ,‬עדיי הוא לשיחה בפי כל תלמידיו וחסידיו‪,‬‬ ‫ובכל עני ועני שעולה על הפרק מתחשבי ומתיישבי מה היתה דעתו הק' בנושא כזה‪ ,‬ומזכירי את זכרונו בסילודי‪.‬‬ ‫והאי ל מה שכותב הבינה לעתי )דרוש מ"א( עה"כ 'ואיש משה עניו מכל האד על פני האדמה'‪ ,‬כי מבואר בחובת הלבבות‬ ‫)שער הכניעה פ"י( שאלו אחד מ החכמי במה היית אדו לכל בני דור‪ ,‬אמר מפני שלא פגעתי אחד מה שלא ראיתי לו מעלה‬ ‫יתירה עלי‪ ,‬ולא זזתי לכבד כול ולהכניע לה‪ ,‬וזה שאמר 'והאי"ש משה'‪ ,‬איש נאמר על האדנות ומה שנעש משה איש ואדו‬ ‫על הכל להיות אב לנביאי לקודמי לפניו ולבאי אחריו‪ ,‬מפני היותו עניו ושפל בעיניו מכל האד אשר על פני האדמה‪ ,‬עכ"ד‪.‬‬ ‫כמדומה שעל רבינו הק' יכולי לומר כדברי הללו בפה מלא‪ ,‬יושב בסת"ר ‪ -‬עליו"‪ ,‬זכרו הטהור לא ימוש מתו מחנה‬ ‫ישראל לדורות עול‪ ,‬והמל" בכבודו תמיד ימלו" עלינו‪ ,‬הוה אומר עליו מאמר הזוה"ק )כר ג‪ ,‬פרשת שלח‪ ,‬ד קסח ע"א( מא‬ ‫דאיהו זעי"ר איהו ר"ב‪.‬‬ ‫*‬

‫ראה תשס"ט‬

‫לו‬

‫והכפירה ר"ל‪ ,‬עבור שלא יכלו לשית עצות בנפש ולעמוד בנסיו‬ ‫הגדול הזה‪.‬‬

‫פעולות מר רביה"ק זי"ע בהצלת פליטי הגולה‬ ‫ה ידוע ומפורס ‪ ,‬שתיכ כאשר דרכה כפות רגליו הטהורות של מר‬ ‫רביה"ק זי"ע באדמת אר הקודש‪ ,‬בשלהי קייטא דשנת תש"ה‬ ‫לפ"ק‪ ,‬התחיל בפעולותיו החובקות זרועות בהקמת מוסדותיו הק'‬ ‫פעיה"ק ירושלי ‪ ,‬במטרה אחת ויחידה להציל את שארית הפליטה‬ ‫אודי המוצלי מאש‪ ,‬פליטי הגולה שנשרדו ממלחמת העול ‬ ‫השני'ה‪ ,‬אחד מעיר ושניי ממשפחה‪ ,‬גלמודי ללא אב וא וללא‬ ‫אח ומכיר‪ ,‬שבורי ורצוצי ממאורעות השואה האיומה‪ ,‬והא שג ‬ ‫על מר רביה"ק היו נכרי פצעי האויב העמוקי ‪ ,‬בעברו את הגיהנו ‬ ‫הנוראה ושתה את כוס התרעלה באופ נורא ואיו ‪ ,‬בכל זאת לא‬ ‫אמר נואש‪ ,‬ותיכ בהגיעו ארצה‪ ,‬כאשר עדיי שתתה הד בקרב‬ ‫לבבו הטהורה‪ ,‬התחיל לשק ההריסות ולהציל את המחנה הנשאר‬ ‫לפליטה מכליו רוחני וגשמי ג יחד‪.‬‬

‫והנה בלא"ה אנו מצויי ועומדי מדתוה"ק לגמול חסד בכל כחינו‬ ‫ומאודינו ע אלה האנשי האומללי שסבלו נוראות ר"ל‪ ,‬לקרב‬ ‫באש"ל ולדאוג עבור להביא לאיזה תכלית ומצב פרנסה‪ ,‬וביותר‬ ‫להדריכ בדר התורה והמצוה‪ ,‬וק"ו אחר שעינינו הרואות‪ ,‬כי ע"י‬ ‫ההתרשלות ממצוה זו‪ ,‬נפלו להאבדו הנורא ר"ל‪ ,‬אשר כל בואי' לא‬ ‫ישובו ולא ישיגו אורחות חיי ר"ל‪ ,‬וחוב קדוש עלינו להשתדל‬ ‫בזה יותר מכפי יכולתינו‪ ,‬שנוכל עכ"פ לומר ידינו לא שפכו את הד‬ ‫הזה‪.‬‬ ‫והנה תולי"ת מעת שהתחלנו לעסוק בזה‪ ,‬הצלנו ב"ה הרבה נפשות‬ ‫מישראל‪ ,‬אבל אי בידינו לנהל העני הלאה‪ ,‬כי ההוצאות מרובות‬ ‫עד אי שיעור‪ ,‬ואי לכס מוצא‪ ,‬ובקושי גדול עשינו בזה ע"ע‪,‬‬ ‫ונכנסנו בחובות מרובות שאי לנו דר ומבוא‪ ,‬וע"ז ידוו כל הדוויי‬ ‫ויכאב לב כל איש מישראל‪ ,‬להפסיק ממצוה רבה הלזו‪.‬‬

‫ראשו למקראי קודש‪ ,‬הקי רבינו "בית לפליטי " לפליטי הגולה‬ ‫שבאו לארצינו הקדושה בעירו ובחוסר כל‪ ,‬ללא משע ומשענה‪,‬‬ ‫ולא היה לה אפי' פת חריבה לשבור את רעבונ וחולשת הגדולה‪,‬‬ ‫ולצור זה ראה רבינו לנחו –בראש וראשונה‪ -‬לייסד בית לפליטי ‬ ‫ע אש"ל מלא‪ ,‬להחיות לב הנדכאי ברכיי הכושלות במזו ומחיה‬ ‫לבל יחסר המזג‪.‬‬

‫אשר ע"כ אבקש את כ"מ נ"י‪ ,‬להשתדל בזה יותר מיכולתו‪ ,‬לקב‬ ‫סכו הגו ומסויי‪ ,‬כראוי לפי הצור הגדול ולגודל המצוה‪ ,‬אשר‬ ‫ממש איני רואה נחיצות גדול מזה‪ ,‬והשי"ת יהי' בעזרו‪ ,‬שיזכה‬ ‫לעסוק במצות ומע"ט בישראל מתו נחת והרחבה‪ ,‬עדי נזכה‬ ‫לראות במהרה בקיבו נדחי ישראל בישועת כל ישראל ושמחת‪.‬‬ ‫ובעה"ח ידידו דשת"ה באה"ר מברכו בכל עניניו מצפה לרחמי‬ ‫שמי במהרה )חתי"ק(‬

‫ראוי להעתיק מכתב קודש שכתב מר זי"ע בד לבבו הטהורה‪ ,‬ביו ‬ ‫צו י"ז בתמוז תש"ו‪ ,‬כשהתגורר פה עיה"ק‪ ,‬לאחד המיוחד‬ ‫שבחבורה הרבני החסיד המפורס מוה"ר ר' יחיאל בענעדיקט‬ ‫זללה"ה‪ ,‬אדות מצב פליטי הגולה אשר נמצאי במצב משווע‬ ‫כספינה המטורפת בלב י באי עוזר‪.‬‬ ‫הרבני ר' יחיאל ע"ה היה ממעריצי רבינו כל השני ‪ ,‬וא זכה להיות‬ ‫בעל אכסניא של רביה"ק במעונו בעיר תל‪-‬אביב‪ ,‬כאשר שבת‬ ‫רביה"ק בעיר בשב"ק פ' כי תשא תש"ו כמו כ ג היה הבעל אכסניא‬ ‫של רבינו בעיר בני ברק‪ ,‬בעת ביקוריו באר ישראל בשנת תשי"ב‬ ‫ובשנת תשי"ט‪.‬‬ ‫הרבני ר' יחיאל ז"ל הקי "בית תמחוי" בעיר תל‪-‬אביב‪ ,‬שמה‬ ‫הוקלטו מאות עולי ופליטי שעלו ארצה לאחרי השואה‪ ,‬כאשר ר'‬ ‫יחיאל דאג בעבור באכילה שתיה לינה ובכל הצטרכות ‪.‬‬ ‫בהיותו איש חכ ונבו ובעל חסד גדול ועוסק בצ"צ באמונה‪ ,‬זאת‬ ‫בנוס היותו איש אמיד עתיר נכסי ‪ ,‬זכה ומינה אותו מר רביה"ק‬ ‫כחבר הנהלת המוסדות בעיר בני‪-‬ברק‪ ,‬וחבר הנהלת "חברת שיכו‬ ‫קרית יואל"‪ ,‬בתקופת ההתייסדות‪.‬‬ ‫מחמת חיבת הקודש נצטט כל דברי המכתב כלשו מר זי"ע‪:‬‬ ‫תענית י"ז בתמוז תש"ו עיה"ק ירושלי ת"ו‪.‬‬ ‫שלוכט"ס לכ' ידידי הרבני הנגיד המפואר מו"מ בתוי"ש המפורס‬ ‫לשול"ח מאד נעלה וכו' כש"ת מו"ה יחיאל בענעדיקט נ"י‪.‬‬ ‫היות כי יסדנו בית לפליטי עבור פליטי הגולה העולי לא"י‬ ‫בעירו ובחוסר כל מבלי משע ומשענה א למזו סעודה אחת‪,‬‬ ‫ודי גרמא דעציראה‪ ,‬שנעצרו אלפי נפשות טהורות מבני ישראל‬ ‫הכשרי לבוא בקהל ד'‪ ,‬ונפלו עי"ז לבורות נשברות מקור המינות‬

‫מכתב מר רביה''ק זי''ע לר' יחיאל בענעדיקט ז''ל אודות מצב‬ ‫פליטי הגולה‬ ‫לז‬

‫ראה תשס"ט‬

‫לשו קדשו נורא הוד של מר זי"ע "וחוב קדוש להשתדל בזה יותר‬ ‫מכפי יכולתינו שנוכל עכ"פ לומר ידינו לא שפכו את הד הזה"‪ ,‬וכ‬ ‫הדברי הנדירי שמתבטא ש מר זי"ע בהמש "אשר ממש איני‬ ‫רואה נחיצות גדול מזה"‪ ...‬משתפ חמימי ונותנת לנו דמות ועדות‬ ‫חיה עד כמה היה הדבר בנפשו לייסד הישיבה הקדושה לפליטי‬ ‫הגולה‪ ,‬עד כדי כ שרבינו מתבטא שזה היא שאלה א נוכל לומר‬ ‫ידינו לא שפכו את הד הזה‪ ,‬וליכא דבר נחו בעיניו יותר מזה‪.‬‬

‫האגודה‪ ,‬בכדי שזה יהיה חוקי לפי דינא דמלכותא של ממלכת‬ ‫'ענגלאנד'‪ ,‬שמלכה אז באר ישראל‪.‬‬

‫כנודע נמצא היה רבינו בתקופה ההוא –תקופת תמוז‪ -‬בחולשת‬ ‫הגו ולא היה בקו הבריאות‪ ,‬ובכל זאת התאזר רבינו עוז ותעצומות‬ ‫לכתוב המכתב קודש חוצב להבות אש‪ ,‬ואילו נכתבה מכתב קודש זו‬ ‫בשני המאוחרות‪ ,‬כאשר ישוב היהודי התחיל כבר להשתק ‪,‬‬ ‫ויהדות החרדית כבר נתרחבה ונתגדלה יותר‪ ,‬היה מכתב הזה מרעיש‬ ‫פני תבל ומלואה מקצה העול ועד קצהו‪ ,‬רק היות שמכת"ק זו‬ ‫נכתבה כשנה לאחר החורב‪ ,‬כאשר ישוב היהודי במתי מעט היו‬ ‫שרויי בצער וכאב גדול‪ ,‬מבלי לחשוב על המש חייה העתידה‪ ,‬על‬ ‫כ לא ידע א אחד ממכתב נפלא ונורא זו‪.‬‬

‫בהאסיפה היו נוכחי כדלהל‪ :‬מר רביה"ק זי"ע‪ ,‬הרה"צ ר' יואל‬ ‫אשכנזי זצ"ל מטבריא ש"ב של רבינו‪ ,‬הרה"ג ר' ברו גרינפעלד זצ"ל‬ ‫תלמיד מובהק ממר הערוגת הבוש זצ"ל‪ ,‬ומבני העליה שבירושלי ‬ ‫– וזכה ללמוד בחברותא ע מר רביה"ק זי"ע בשנת תש"ו‪ ,‬הרה"ח ר'‬ ‫הערש פנחס מאשקאוויטש זצ"ל חסיד נלהב מרביה"ק ומראשי‬ ‫מייסדי בית מדרשינו "אהל רחל"‪ ,‬הרה"ח ר' יודא גרינפעלד זצ"ל‪,‬‬ ‫מעשרי הראשוני של מתפללי בית מדרשינו בשנת הווסדה‬ ‫תרצ"ה‪ ,‬הרה"ח ר' משה וואלדמא ז"ל‪ ,‬הרבני החסיד ר' מנח מענדל‬ ‫פרענקל ז"ל חבר וועד קר הבני דבית מדרשינו "אהל רחל" אשר‬ ‫התייסד רבינו בחמש שני לאחמ"כ בשנת תשי"ב בהיותו בארה"ק‪,‬‬ ‫הרבני הנגיד ר' לייביש לעפקאוויטש זצ"ל ראה"ק יטב לב‬ ‫ד'סאטמאר שהתגורר אז בעיה"ק ירושלי ת"ו‪ ,‬הרה"ח ר' אליעזר‬ ‫צבי ווידער ז"ל מעשרי הראשוני ממתפללי בית מדרשינו "אהל‬ ‫רחל" פעיה"ק משנת תרצ"ה‪.‬‬

‫אול ראוי לציי שבגליו "העדה" תמוז תש"ו נמצא כתוב‪ ,‬שביו כ"ז‬ ‫תמוז‪ ,‬ימי אחדי לאחר ששלח מר רביה"ק זי"ע המכתב לר' יחיאל‬ ‫ע"ה התקיימה אסיפה נחוצה בהשתתפות של גדולי הדור ההוא‪:‬‬ ‫הגה"ק רבי יוס צבי דושינסקיא זי"ע מרא דארעא קדישא‪ ,‬מר‬ ‫רשכבה"ג הגרי"ז מבריסק זי"ע‪ ,‬מר רבינו הקדוש זי"ע‪.‬‬

‫באסיפה ההוא הרחיב רבינו את הדיבור בדבר הנחיצות הגדולה‬ ‫להקי ולייסד ישיבה לפליטי הגולה‪ ,‬ואז הודיע רבינו לכל הנאספי ‬ ‫כי בדעתו לנסוע בימי הקרובי לארה"ב‪ ,‬במטרה להשיג כספי ‬ ‫ליסוד הישיבה הק' להפליטי ולכ אנ"ש תלמידיו וחסידיו אשר באו‬ ‫בימי הה להשתקע באר ישראל‪.‬‬

‫האסיפה התקיימה בבית מדרשינו "אהל רחל" ברח' שערי פינה‪,‬‬ ‫כאשר רבינו הק' היה ראש המדברי ‪ ,‬והשמיע דברי חוצבי ‬ ‫מנהמות לבו הטהור על המצב הנורא של פליטי הגולה אשר עולי ‬ ‫לארצינו הק'‪ ,‬ואי לה משע ומשענה‪ ,‬אי מי שידאוג עבור המצב‬ ‫נורא ומשווע‪.‬‬

‫אחד מ ההחלטות שהוחלט באסיפה ההוא‪ ,‬למנות את ש"ב של‬ ‫רבינו הרה"צ ר' יואל אשכנזי זצ"ל בתור יו"ר וועד ההנהלה‪ ,‬והרה"ח‬ ‫ר' הערש פנחס מאשקאוויטש ע"ה יד ימינו של רבינו בימי הה ‬ ‫בתור "מזכיר" ההנהלה‪.‬‬

‫כמתואר ש בגליו "העדה"‪ ,‬דברי היוצאי מלב טהור עשו‬ ‫רוש אדיר על כל הנוכחי ‪ ,‬ונתעוררו מאוד לבוא לעזר‬ ‫ולעמוד לימי פליטי הגולה‪ ,‬ותיכ ומיד התחיל להתנוצ‬ ‫פעולות ההצלה‪.‬‬ ‫אסיפת היסוד במינוי חברי הנהלת הישיבה ע"י מר זי"ע‬ ‫א אמרנו נגידה ונספרה כל השתלשלות של התייסדות‬ ‫ישיבתינו הק' וקורות ימי ההתייסדות יש מ הצור לחבר‬ ‫חיבורי גדולי ‪ ,‬וספרי תולדות ארוכי ‪ ,‬איזה עבודת הקודש‬ ‫למעלה מהשגתינו שהניח רבינו בכדי להשיג המטרה לבנות‬ ‫המפעל הקדוש‪ ,‬מבצר האדיר "ישיבת יטב לב ד'סאטמאר‬ ‫ירושלי ת"ו"‪ ,‬ואפס קצהו תראה בספר דברי הימי ‬ ‫"מושיע של ישראל" ח"ט‪) ,‬מעשי ידי אומ ידידינו עוז ספרא‬ ‫רבה הרה"ח ר' שלמה יעקב געלבמא שליט"א(‪ ,‬ש ג ‬ ‫הובא מכתבי נפלאי שכתב רבינו לידי הרבה רבני גדולי‬ ‫תורה‪ ,‬וביניה להאדמו"ר מקאפישני זצ"ל בארה"ב‪ ,‬ועוד‬ ‫הרבה‪ ,‬אשר בכול נראה אי שרבינו הרעיש עול ומלואה‬ ‫אודות עני הנשגב להצלת פליטי הגולה והקמת מוסדותיו‬ ‫הק' עבור ‪.‬‬ ‫במסגרת מאמרינו הנה לא ננגוע רק כמה עניני נפלאי ‬ ‫בפעולות מר זי"ע בהקמת הישיבה הק'‪ ,‬אשר לא נתפרסמה‬ ‫עד הנה ואינ ידועי למרבית רבבות אנשי שלומינו‬ ‫תלמידי וחסידי ‪ ,‬שהתחממו לאור הגדול של מר זי"ע‪.‬‬ ‫כחודשיי לאחרי שכתב מר זי"ע מכתב הנזכר‪ ,‬ימי אחדי ‬ ‫טר עזב את ארצינו הק'‪ ,‬קרא רבינו אסיפה במעו קדשו‬ ‫בשכונת "קרית משה‪-‬מאנטיפיארי" )שמה השתהה רבינו‬ ‫כמה חדשי בימות הקי לנפוש מעבודתו הק' ומחולשתו‬ ‫הגדולה(‪ ,‬לייסד 'אגודה' לישיבת יטב לב‪ ,‬שכל הכספי ‬ ‫הנכנסי לקופת הישיבה יוכנס ב'באנק‪-‬אנקאונט' של‬ ‫ראה תשס"ט‬

‫אסיפת התמנות הנהלת ישיבת יטב לב במעו קדשו של רביה''ק זי''ע‬ ‫ימי אחדי טר נסעו לארה''ב‬ ‫לח‬

‫מר זי"ע הגיע לשערי ארה"ב בריש שנת תש"ז‪ ,‬ותיכ התחיל‬ ‫בפעולות רבי וכבירי להשיג כספי גדולי בכדי להעמיד יסוד‬ ‫אית וקיו נצחי לישיבה הק' בעיר קדשינו אשר היתה נקראת אז‬ ‫"ישיבת יטב לב ד'סאטמאר לפליטי הגולה ויתומיה בירושלי "‪.‬‬

‫במיוחד התיידד רבינו ע הגאו ר' יצחק הוטנער זצ"ל ראש ישיבת‬ ‫תורה ודעת‪ ,‬ורבינו השתעשע אתו בכל עת מצוא בקשרי ידידות עזה‪.‬‬ ‫רבינו פגש לראשונה את ראש ישיבת תורה ודעת בחודש כסליו שנת‬ ‫תש"ז בשמחת נישואי‪ ,‬תקופה קצרה לאחרי שהשתקע רבינו‬ ‫בארה"ב‪ ,‬ומיד נכנס רבינו עמו בשיחה רחבה ונעימה‪ ,‬בתו הדברי ‬ ‫עלתה השיחה אודות הגאו הגדול הגרי"ז מבריסק זצ"ל‪ ,‬ורביה"ק‬ ‫שיבח מאוד את הגאו מבריסק והתבטא בזה"ל‪" :‬דער בריסקער רב‬ ‫איז פו די איינציגסטע ערליכע איד מיט ווע מ'קע נא רעד אי‬ ‫אר ישראל"‪.‬‬

‫נית לראות עד היכ הגיעה פעולותיו של רבינו בימי האלה בארה"ב‬ ‫להשיג כס לישיבתינו הק'‪ ,‬מבי בתרי מכתבו של נשיא ומנהל‬ ‫אגודת הרבני הגאו ר' יודא לייב זעלצער זצ"ל‪ ,‬אשר כותב לכל‬ ‫היראי שהתגוררו אז בברוקלי נ‪.‬י‪ .‬לעמוד לימי קדשו של מר זי"ע‬ ‫שבא מהת להכא להמציא די כס לצור ישיבתו הק' בעיר ה' שמה‪,‬‬ ‫ובי השאר כותב שרבינו ניצל בחמלת ה' ממחנה ההסגר בגרמניא‬ ‫ע"י ניסי ‪ ,‬ובימי קד בעיר סאטמאר העמידה תלמידי הרבה ומה ‬ ‫כמה רבני גדולי תורה מורי ומאורות בישראל‪ ,‬וכעת לאחרי‬ ‫החורב תורה מחזרת לאכסניא שלה ושהתחיל להקי מחדש‬ ‫הישיבה יטב לב ד'סאטמאר והחזיר עטרה ליושנה‪ ,‬וכעת רכשו מגרש‬ ‫לצור הקמת בני לדירה ובית אולפנא לתלמידי ‪ ,‬ובית התבשיל וכו'‬ ‫וע"כ הוא מבקש מאחב"י נדיבי ע אלקי אברה ליקח חלק‬ ‫מהמצוה וגו'‪.‬‬

‫רבינו סיפר לו אז‪ ,‬שבהיותו באר ישראל דיבר הרבה פעמי ע ‬ ‫הגאו מבריסק זצ"ל בדברי העומדי על הפרק‪ ,‬והוא מ היחידי ‬ ‫היודעי ומביני לאישורו את מצב הדת באר ישראל‪ ,‬ובאיזה סכנה‬ ‫גדולה המה נמצאי ‪ ,‬מבי ורואה את העתיד הנורא העלול לבוא א ‬ ‫ח"ו יצליחו הציוני להפיק את זממ ‪[.‬‬ ‫בימי הה החליטו הנהלת הישיבה בפקודת מר רביה"ק זי"ע‬ ‫לצאת במגבית חירו ולהתרי ג את הציבור באר ישראל לטובת‬ ‫קיו הישיבה‪ ,‬ורביה"ק זי"ע דרש ותבע שחלק ניכר מהוצאת‬ ‫הישיבה יושג מתושבי ארה"ק גופא‪ ,‬ורק בכ יוכלו להמשי קיו ‬ ‫הישיבה הק'‪ .‬אז התחילו הנהלת הישיבה לבקר אצל גדולי הדור‬ ‫ההוא‪ ,‬שימליצו על הישיבה הק' ויעוררו את תלמידיה הסרי ‬ ‫למשמעת להשתת וליטול חבל בהוצאות הכבידות‪ .‬הנהלת‬ ‫הישיבה הוציאו אז מהרבני שבירושלי גדולי התורה ארזי הלבנו‬ ‫מכתבי קודש בה ה פוני להציבור תושבי ירושלי לעמוד לימי‬ ‫הישיבה הק' "יטב לב" החוסי בצלה אודי מוצלי מאש שעלו זה‬ ‫עתה ממלתעות הנאצי ימ"ש והישיבה הק' היא לה למג ולמחסה‬ ‫בעת צרת ‪.‬‬ ‫כ ג קבעו הנהלת הישיבה ביקור אצל הגאו הגדול רבי יצחק זאב‬ ‫הלוי סאלאווייציק זצ"ל גאב"ד בריסק‪ ,‬ומשלחת מיוחדת מאנשי ‬ ‫חשובי רמי מעלה הלכו לבקר אצל הגאו מבריסק‪ ,‬ותיארו בפניו‬ ‫את מצב הישיבה הק'‪ .‬הגאו מבריסק קיד את פניה בחמימות‬ ‫ובאהבה מופלגת‪ ,‬ולקח את עטו לכתוב דברי המלצה בצירו‬ ‫להמכתב של גדולי וגאוני ירושלי ‪ ,‬וזה לשונו במכתב קדשו‪:‬‬ ‫"יבואו ג דברי לעורר את אחבנ"י לבוא לעזרת הישיבה "יטב לב"‬ ‫העומדת לש ולתפארת בעיה"ק ירושלי תובב"א‪ ,‬כאשר כבר‬ ‫העידו בדבריה גאוני וחכמי ירושלי תובב"א‪ ,‬וכו'‪ ,‬והתומכי בזה‬ ‫יתברכו בברכת כל טוב כאמור למחזיקי ותומכי התורה‪ ,‬ובאעה"ח ז'‬ ‫מרחשו‪ ,‬התש"ט‬ ‫נאו יצחק זאב באאמו"ר הגאו החסיד רשכבה"ג מר חיי הלוי‬ ‫זצקלה"ה סאלאווייטשיק"‬

‫מכתב הגרי''ל זעלצער ז''ל נשיא אגודת הרבני לטובת הישיבה‬ ‫מכתב קודש מאת הגאו מבריסק זצוק"ל לטובת הישיבה‬ ‫]במאמר המוסגר‪ :‬בתקופה הראשונה כששהה מר זי"ע בארה"ב‬ ‫היה לו שייכות וקשר גדול ע ישיבת "תורה ודעת"‪ ,‬כאשר המוסדות‬ ‫הק' של רבינו בארה"ב היו נרשמי תחת רשת ישיבת תורה ודעת‪,‬‬ ‫עד שהמוסדות של רבינו קיבלו הכרה עצמית מהממשלה‪.‬‬ ‫בשני ספורות שלאחריה‪ ,‬חודש כסליו תשי"ג‪ ,‬צוה מר זי"ע לוועד‬ ‫הנהלת הישיבה בפעיה"ק‪ ,‬להזמי הרב לענטשנער ז"ל מנהל ישיבת‬ ‫"תורה ודעת"‪ ,‬שהיה אז באר ישראל לביקור קצר‪ ,‬שיבוא לבקר‬ ‫בהישיבה הק'‪ ,‬שיווכח עי בעי בההתמדת התורה של תלמידי‬ ‫הישיבה‪ ,‬ושאר פעולות הגדולות של הישיבה הק' ברוחנייות‬ ‫וגשמיות‪.‬‬

‫מכתב קודש הגאו מבריסק זי''ע לטובת הישיבה‬ ‫לט‬

‫ראה תשס"ט‬

‫הגאו מבריסק ראה בהישיבה הק' 'עוג הצלה' מיד ולדורות עול ‪,‬‬ ‫אשר מצלת דורות שלמי מאבדו וכליו רוחני‪ ,‬ואשר מחזיר העטרה‬ ‫ליושנה בשיקו הריסות החורב‪.‬‬ ‫ומספרי הרבני הגאוני שליט"א בני מר הגרי"ז מבריסק זצ"ל‬ ‫שאביה הגאו ז"ל נהג לית בשעתו מדי חודש בחדשו סכו של ‪10‬‬ ‫ל"י לטובת הישיבה‪ ,‬שזה היה סכו עצו בימי הה ‪ ,‬לאות הוקרה‬ ‫על פעולות מר זי"ע להציל את הדור העתיד מאבדו וודאית‪ ,‬כאשר‬ ‫בימי האלה כבר התחילו הציוני וגירוריה לפרוש את כנפיה ‬ ‫לצוד נפשות מישראל ברשתיה רח"ל‪.‬‬

‫דאס א גרויסע שמחה ביי כלל ישראל"‪.‬‬ ‫רבינו הק' ממנה וועד קר הבני‬ ‫ידוע ומפורס גודל המסירת נפש של רבינו זי"ע אודות בניית בני‬ ‫הישיבה‪ ,‬ומסר את עצמו בכל נפשו ומאודו באופ מיוחד לבניית בית‬ ‫ה'‪ ,‬נשא וד על כל פרט ופרט בעניני הבני'ה‪ ,‬ולא היה דבר קט כגדול‬ ‫בכל מהל הבניה שלא ידע רבינו מזה‪ ,‬עד כדי כ שרבינו בכבודו‬ ‫ובעצמו קנה בארה"ב חלק מאבני הבני והיה שולח לאר"י‪.‬‬ ‫רבינו מינה במיוחד את ש"ב הרה"צ ר' סענדר אשכנזי זצ"ל לפקח על‬ ‫כל עניני הבניה מהחל עד כלה‪ ,‬וכתב לו רבינו "יפוי כח" כדלהל‪:‬‬ ‫"ב"ה‪ ,‬אני החתו מטה נות בזה יפוי‪-‬כח כללי למוכ"ז הר' אלכסנדר‬ ‫אשכנזי בעני הבני שאני רוצה להקי על המגרש שיש לי ולאשתי‬ ‫מרת פיגא טייטלבוי בעיה"ק ירושלי ברחוב יואל‪ ,‬וידו כידי בכל‬ ‫העניני והפרטי השייכי להבני הזה‪ ,.‬וע"ז באעה"ח י"ב אדר א'‬ ‫תשי"א פה ברוקלי נ‪ .‬י‪) .‬חתי"ק("‪.‬‬ ‫כמו"כ ביקש רבינו מחת אחיו הגה"צ אב"ד אחוזה זצ"ל שיל לבקר‬ ‫מפע לפע באתר הבניה וישי עי על העובדי שבל יתרשלו‬ ‫בעבודה‪.‬‬ ‫וכאמור שלח אז רבינו מכתבי רבי לאנ"ש די בכל אתר ואתר‬ ‫שיבואו לעזרתו בבניית הבני‪ ,‬וביניה ‪ :‬הרבני הנגיד ר' דוד‬ ‫גאלדשטיי זצ"ל ממאנטריאל שנדב חדר להישיבה‪ ,‬הרבני הנגיד‬ ‫המפו' ר' געציל בערגער ע"ה מלאנדא בריח התיכו של בני הישיבה‪,‬‬ ‫הרבני הנגיד ר' בנימי ציטרו ז"ל מראשי הקהילה בסא‪-‬פאלא‬ ‫בראזיל‪ ,‬הרבני ר' פישל פעלדמא ע"ה מתל‪-‬אביב מתלמידי רביה"ק‬ ‫בעיר סאטמאר‪ ,‬הרבני הנכבד ר' יוס פעלדמא ע"ה מסאטמאר‬ ‫ובאחרית ימיו בתל‪ -‬אביב אשר עליו כתב רביה"ק "נגיד וקצי בעל‬ ‫המעשה שליט"א" והוא היה מלווה גדול לצורכי בניית הבני‪.‬‬ ‫כאשר היה רבינו באר"י בשנת תשי"ב‪ ,‬ואז היה נמצא רבינו באמצע‬ ‫עבודת הקודש בבניית עשרות תלמודי תורות וישיבות באר ישראל‪,‬‬ ‫וזאת הקשה מאוד מעמסו הכבידה בניהול הבניה של בני הישיבה‪,‬‬ ‫הקי לש כ "וועד הבני" שמנתה כמה חברי הנהלה כדלהל‪:‬‬ ‫הגה"צ רבי יודא אייזיקסאה זצ"ל אב"ד אחוזה‪ ,‬מוה"ר מנח לאקס‬ ‫ע"ה‪ ,‬מוה"ר שלו עוזר בראו ע"ה‪ ,‬מוה"ר יודא קרויס ע"ה מנהל‬ ‫מרכז המוסדות בבני ברק‪ ,‬מוה"ר יוס וויינבערג ע"ה ממעריצי רבינו‬ ‫זי"ע ירושלי ‪ ,‬מוה"ר מענדל פרענקל ע"ה מבוני ביהמ"ד אהל רחל‬ ‫ברח' שערי פינה‪ ,‬מוה"ר פישל פריעדמא ע"ה‪ ,‬מוה"ר משה‬ ‫פעלדמא ע"ה בני הרבני הנגיד המפורס ר' יוס פעלדמא ז"ל‬ ‫מסאטמאר ובאחרית ימיו בתל‪-‬אביב‪.‬‬

‫מעמד הנחת אב הפינה לבני הישיבה בראשות גדולי הדור‬ ‫בשנת תש"ח הוסיפו חברי חדשי להנהלת הישיבה בנוס‬ ‫לההנהלה הנזכר לעיל‪ ,‬וביניה ‪ ,‬הרה"צ ר' אלכסנדר אשכנזי זצ"ל‬ ‫ש"ב של רבינו זי"ע אשר הוכתר כ"יושב ראש וועד ההנהלה"‪ ,‬הרה"ח‬ ‫ר' חיי דוד ווילהל ז"ל ש"ב של רבינו וחת הרה"ח המפו' בנש"ק ר'‬ ‫פייבוש אשכנזי זצ"ל הי"ד משב"ק מר רבינו זי"ע‪ ,‬הרבני ר' יואל‬ ‫טייטלבוי ז"ל קרוב של רבינו זי"ע אשר התגורר ב"תלפיות" )ב‬ ‫הגה"ק מקערעצקי זי"ע‪ ,‬אמו הרבנית שרה ע"ה היה אחותו של מר‬ ‫רבינו זי"ע בתו של מר הקדושת יו"ט(‪) .‬ובשנת תשי"א הוסיפו‬ ‫להוועד ההנהלה להבחל"ח הרה"צ ר' שלו אייזיקאוויטש שליט"א‪,‬‬ ‫והרבני ר' שלמה שפיצער ז"ל‪(.‬‬ ‫רבינו החליט אז לרכוש שטח גדול לבנות בני הראשונה לישיבת יטב‬ ‫לב דסאטמאר‪ ,‬אשר כהיו היא משמשת לבית מדרשינו "אהל‬ ‫רחל"‪ ,‬והג' חברי הנהלה הנ"ל השקיעו כל כוח ואונ בכדי שיוכלו‬ ‫לרכוש את השטח‪ ,‬ופעלו רבות בכדי שיוכלו להעביר את בעלות של‬ ‫השטח תחת ש מר רביה"ק זי"ע ומחברתו הטהורה הרבנית ע"ה‪.‬‬ ‫ואכ היה זו מהבניני היחידי אשר היו רשומי על ש רבינו הק'‪.‬‬ ‫בשנת תשי"א השיגו הרשיו לבנות הבני על ש של ש"ב של רבינו‬ ‫ר' יואל ט"ב ע"ה‪ ,‬אשר על שמו ג הוכנסה כל חומרי הבני מבעלגיע‪,‬‬ ‫אבני ‪ ,‬לבני ‪ ,‬ברזל וכיו"ב‪.‬‬ ‫תיכ לאחרי שרכשו השטח מיד התחילו בעבודת הקודש בהשגת‬ ‫כספי אדירי למע בניית הבני הגדול של הישיבה הק'‪ ,‬ורבינו הק'‬ ‫פנה אז להרבה נדיבי ונגידי בכל קצוי תבל שיטו שכ ויבואו‬ ‫לעזרו בבניית הבני הגדול‪.‬‬ ‫בשנה ההיא התקיימה מעמד "הנחת אב הפינה" הרבתי במעמד כל‬ ‫גדולי ירושלי ‪ ,‬דלהל‪ :‬כ"ק הגאו האדיר ר' זעליג ראוב בענגיס זצ"ל‬ ‫גאב"ד ירושלי ‪ ,‬הגאו הצדיק ר' צבי קינסטלעכער זצ"ל גאב"ד‬ ‫סעבע‪ ,‬הגה"ח ר' חיי אלי' שטערנבערג זצ"ל מר הגה"ק הגאב"ד‬ ‫זי"ע‪ ,‬חברי הבד"‪ :‬הגאו רבי פנחס עפשטיי זצ"ל‪ ,‬הגאו ר' ישראל‬ ‫יצחק רייזמא זצ"ל‪ ,‬הגאו ר' דוד יונגרייז זצ"ל‪ .‬הגה"צ ר' מתתי'‬ ‫דייוויס זצ"ל‪ ,‬הגה"צ אב"ד טאקאיי זצ"ל‪ ,‬הגה"צ ר' יהודה יחיאל‬ ‫אייזיקסאה זצ"ל אב"ד אחוזה וחתנו של מר העצי חיי זי"ע‪.‬‬ ‫ולהבחל"ח הגה"צ הישיש ר' אלימל אשכנזי שליט"א ב הרה"צ ר'‬ ‫סענדר זצ"ל ש"ב של רבינו‪ .‬חלק מהרבני הגאוני נאמו דברי שבח‬ ‫ותהילה לכבוד מעמד המרומ ולכבוד רבינו‪ ,‬והמעמד ההוא הכתה‬ ‫הד הד והשאיר רוש אדיר על כל הנוכחי ‪.‬‬ ‫וסיפר הרה"ח ר' ברו קליי שליט"א גבאי נאמ דבית מדרשינו אהל‬ ‫רחל‪ ,‬אשר היה נוכח בהמעמד‪ ,‬שהגאו הגדול ר' זעליג ראוב בענגיס‬ ‫זצ"ל הגאב"ד‪ ,‬דיבר אז דברי נלהבי מאוד בהתרגשות יתירה‪,‬‬ ‫ובתו הדברי אמר באש להבה בזה"ל‪" :‬דער מעמד אב הפינה איז‬ ‫א שטארקער הודעה פאר די ראשי השלטו‪ ,‬אז דער יהדות החרדית‬ ‫או דער סאטמאר רב גייט אוועקשטעל א קיבו איד וואס וועט זי‬ ‫ווייטער שלאג מיט די גזירת הדת ללא חת וללא מורא‪ ,‬או אוי דע ‬ ‫דאר מע אפגעב א שבח והודאה"‪...‬‬ ‫וממשי ר' ברו שליט"א לספר שהגאב"ד סעבע זצ"ל התלהב מאוד‬ ‫באמצע דרשתו ואמר בזה"ל‪" :‬אז סאטמאר רב גייט בויע א בני איז‬ ‫ראה תשס"ט‬

‫חברי וועד קר הבני שנתמנו בשנת תשי''ב בעת‬ ‫ביקורו של רבינו בארה"ק‬ ‫מ‬

‫רבינו זי"ע צוה לה שישימו דגש מיוחד אודות בניית בני הישיבה‪,‬‬ ‫שיהיה במהירות ובזריזות‪ ,‬ולאחרי שובו מארצינו הק' לארה"ב ער‬ ‫מכתב מיוחד לח"א הגה"צ מאחוזה זצ"ל בעני זה‪ ,‬והנני מעתיקי ‬ ‫לשו קדשו‪...." :‬ועתה אבקשו נא שישי לב להעני של‬ ‫הבני על כל פרוטה ופרוטה שלא יבוא לידי היזק‪ ,‬וג‬ ‫שיהי' נעשה הכל בסדר‪ ,‬וכל הנצר לתועלת הבני והדרו‬ ‫יהי' הכל באופ מתוק‪ ,‬והנני כותב לו זה יע שנודע לו מה‬ ‫שקרה לי עכשיו בהבני שבאתי לידי היזק גדול‪ ,‬והוא‬ ‫יותר מכחי ליכנס ג להלאה בהבני‪ ,‬א ההכרח יאלציני‬ ‫יע שהוא באמצע וא"א להניחו בלא גמר‪ ,‬וכשיגמר אי"ה‬ ‫לטובה יהי' תועלת גדול בדבר‪ ,‬ועכ"פ מהיו ולהלאה‬ ‫צרי השגחה יתירה‪ ,‬והסיבה שהי' עד עכשיו נראה שהוא‬ ‫בשביל שהבעה"ב כאו"א טרודי בעסקיה ופוני‬ ‫לדרכ לכ אי איש ש על לב כראוי‪ ,‬ואמרו חכז"ל‬ ‫במד"ר ובמכילתא )פ' בשלח( כשאכניס לא"י זה פונה‬ ‫לכרמו וזה פונה לזיתו ותורה מה תהא עלי'‪ ,‬ולכ אבקש‬ ‫את כת"ה נ"י שישגיח ע"ז בעינא פקיחא כנ"ל‪ ,‬הג שלפי‬ ‫השערתי הר' מנח לאקס נ"י וחביריו יעשו בזה באמונה‪,‬‬ ‫עכ"ז אמרו חכז"ל )מכות כ"ג ע"א( אי מזרזי אלא את‬ ‫המזורזי‪ ,‬ובפרט שג הועד שהיו עד עכשיו להבני המה‬ ‫ג"כ נאמני בעיני ועכ"ז קרה מה שקרה‪ .‬ונא יודיעני בכ"פ‬ ‫מפרטיות המצב להשקיט רעיוני בדברי ברורי שאי‬ ‫להסתפק בה‪ ,‬וא יראה קצת צור בדבר להשגחה‬ ‫פרטיות יותר‪ ,‬יוכל להיות שאחר הימי הקדושי הבע"ל אשלח‬ ‫מכא איש מיוחד שישב ש בתמידיות בלי שו עסק‪ ,‬אלא בכל‬ ‫הימי מהחל ועד כלה ישגיח על כל פרטי עניני הבני עד שיוגמר‬ ‫אי"ה‪ ,‬אבל לע"ע אני ממתי על ידיעות טובות מכת"ה נ"י שאי צור‬ ‫לאותו דבר‪ ,‬כי באמת האנשי האלה שנתמנו כעת להבני ראוי‬ ‫המה לסמו עליה שיהי' הכל בסדר הראוי בכל אופ ואופ‪ ,‬וא‬ ‫הסיבות שעברו מוטלי על הרעיו‪ ,‬וג כי כבד העני שהוא יותר‬ ‫מכחי הביאני לידי כ לכתוב לו בדברי אלה‪ ,‬ואקוה שישי לב‬ ‫לכל פרטי הדברי ג יודיעני ידיעות ברורות ומאירות‪.".....‬‬

‫בעיה"ק ירושלי ת"ו בנשיאות גאו ישראל וקדושו כ"ק הגה"צ רבי‬ ‫יואל טייטלבוי שליט"א אב"ד סאטמאר וכו'‪ ,‬ביחוד ראוי לציו‬ ‫הפעולה החשובה שנעשתה ע"י כ"ק הגה"צ מסאטמאר שליט"א‬

‫כתב קבלה להמשתתפי בה''לבני קאמפיי'' בשנת תשי''ב‬ ‫שניגש להקי ולבנות בני גדול בירושלי ת"ו שישמש מקו מקלט‬ ‫לתלמידי פליטי הגולה והבני הזה הול ומוק במרכז ירושלי‬ ‫לתפארת עיר קדשינו ת"ו"‪.‬‬ ‫ומתחת זה באו על החתו גאוני ירושלי הנ"ל בכותב "הכו"ח‬ ‫למע שארית פליטת בית סופרנו בארה"ק"‪.‬‬ ‫קול קורא מגאוני וגדולי ירושלי בשנת תשי''ב לטובת הישיבה‬

‫ממכתב קודש הלזה משתקפת במקצת המסירת נפש שהיה‬ ‫לרבינו בעבודת הקודש בבניית בני הישיבה‪ ,‬וכמה כוחות דקדושה‬ ‫השקיע עבורה‪.‬‬ ‫ואכ פעולותיו של רבינו נשא פרי‪ ,‬ומיד נעשה התעוררות רבתי בי‬ ‫אנ"ש פעיה"ק למהר את המלאכה ולקב כס עבור ההוצאות‪ .‬ואז‬ ‫יצאו ההנהלה בקאמפיי מיוחדת שנקראה "לבני קאמפיי"‪,‬‬ ‫הקאמפיי היתה מיועדת לתושבי אר ישראל בלבד‪ ,‬ואכ הצליחו‬ ‫בזה למעלה מהמשוער‪ ,‬כאשר רבי נענו בסכומי הגוני ‬ ‫להמגבית אשר בזה נתאפשרה למהר את מלאכת הקודש‪.‬‬ ‫הקאמפיי היתה כ‪ 10 :‬לבני מכרו בסכו של ‪ $ 25‬שהיה סכו ‬ ‫עצו בימי הה ‪ .‬כמו כ מכרו חדרי כל חדר בעלות של ‪,$1500‬‬ ‫גג של הבני מכרו בסכו של ‪ ,$500‬אמת ההיכל בסכו של ‪,$400‬‬ ‫וכל הדיבי נחרתו ב"פנקס הזכרו ‪ -‬חברי המייסדי " אשר‬ ‫נשמרת לנצח עד היו הזה‪.‬‬ ‫לקראת הקאמפיי יצא קריאה קדושה מהגאוני הצדיקי מרא‬ ‫דארעא דישראל‪ ,‬גאו הגאוני רבי זעליג ראוב בענגיס זצ"ל מרא‬ ‫דארעא קדישא שריד האחרו מתלמידי וואלאזי'‪ ,‬הגאו האדיר‬ ‫רבי איסר זלמ מעלצער זצ"ל רב סלוצק ור"י ע חיי ‪ ,‬הגאו‬ ‫האדיר גאב"ד טשעבי זצ"ל‪ ,‬כאשר הרבני כותבי בתו הדברי ‪:‬‬ ‫"אליכ אישי נקרא בקול גדול אודות הישיבה יטב לב דסאטמאר‬

‫והבני החדש‬ ‫בגליו הבא נתאר בעז"ה יסוד ה"תקנות" להישיבה הק' והמסתע‬

‫מא‬

‫ראה תשס"ט‬

‫א‬

‫ כק אדמור הגהצ מטשאקאווע – צאנז שליטא ירושלי ‬ ‫יאר תש"ו‬ ‫מיט' רבי' אי ירושלי אי ָ‬

‫באגרייפ‪ ,‬די עבודה די דרשות די תפלות וכו' וכו'‪,‬‬ ‫קענע נישט ַ‬ ‫זא ביטער‬ ‫איז אוודאי ווע דער רבי איז געווע אי ַא ַ‬ ‫האט דער‬ ‫נאכ' ַארויסקומע מאפילה לאורה‪ָ ,‬‬ ‫הארט ָ‬ ‫צושטאנד‪ַ ,‬‬ ‫ַ‬ ‫קא או‬ ‫געראכט די הייליגע טעג מיט ַא מורא'דיגע ָ‬ ‫ָ‬ ‫רבי ָא ּפ‬ ‫פארשטעל‪.‬‬ ‫דאס בכלל נישט ָ‬ ‫וואס מ'קע ָ‬ ‫ברע‪ָ ,‬‬

‫האב זוכה געווע צו זע די‬ ‫וואס אי ָ‬ ‫מאל ָ‬ ‫דאס ערשטע ָ‬ ‫ָ‬ ‫פאר פיר או‬ ‫הייליגע צורה פו רבי' זכותו יג עלינו‪ ,‬איז געווע ַ‬ ‫דאס איז געווע ווע‬ ‫יאר תש"ה לפ"ק‪ָ .‬‬ ‫יאר צוריק סו ָ‬ ‫זעכציג ָ‬ ‫באלד‬ ‫דער רבי איז ָאנגעקומע פו שוויי קיי אי ירושלי ַ‬ ‫גאנ‬ ‫אויפגעהאלט ַא ַ‬ ‫ַ‬ ‫דאהי‬ ‫האט זי ָ‬ ‫נא די ביטערע קריג‪ ,‬או ָ‬ ‫ָ‬ ‫יאר‪.‬‬ ‫ָ‬

‫ס'איז נישט געווע קיי גרויסער ציבור אי רבי'נס ביהמ"ד‪.‬‬ ‫טמארער חסידי פו‬ ‫סא ַ‬ ‫דאס ביסל ַ‬ ‫געדאוונט ָ‬ ‫ַ‬ ‫דארט‬ ‫האב ָ‬ ‫עס ָ‬ ‫דא אי ירושלי‪ .‬צוויש זיי געדענק אי הרה"ח ר' שמואל‬ ‫ָ‬ ‫שקאוויטש זצ"ל‬ ‫מא ָ‬ ‫קעניגסבערג זצ"ל הרה"ח ר' הערש פנחס ָ‬ ‫הרה"ח ר' יחיאל קליי זצ"ל הרה"ח ר' חיי מרדכי שטיינבערג‬ ‫געדאוונט עטליכע חסידישע‬ ‫ַ‬ ‫דארט‬ ‫האב ָ‬ ‫זצ"ל‪ ,‬או ַאזוי אוי ָ‬ ‫דאווענע אי דע ביהמ"ד פו‬ ‫נא געבליב ַ‬ ‫וואס זענע ָ‬ ‫איד ָ‬

‫פאר די ערליכע איד אי ירושלי איז‬ ‫פארשטייט זי ַאז ַ‬ ‫ַ‬ ‫געוואלדיגע שמחה‪ ,‬צו ָ‬ ‫ַ‬ ‫דאס געווע ַא‬ ‫ָ‬ ‫האב די זכיה ַאז דער‬ ‫גאנצע‬ ‫האט גע'שמ'ט אי די ַ‬ ‫וואס ָ‬ ‫טמאר רב ָ‬ ‫סא ַ‬ ‫הייליגער ַ‬ ‫פאר דער גרויסער ראש‬ ‫וועלט בכלל או אי ירושלי בפרט ַ‬ ‫רא ּפגעקומע צו‬ ‫וואס איז ַא ָ‬ ‫גולת אריאל‪ ,‬דער גרויסער לייב ָ‬ ‫באלייכט די פינסטערע וועלט בעוקבתא דמשיחא‪ָ ,‬‬ ‫ַ‬ ‫זאל זיי‬ ‫האב די זכיה זי צו‬ ‫צוזאמע מיט זיי‪ ,‬או זיי וועל קענע ָ‬ ‫ַ‬ ‫מסתופ בצל קדשו‪ָ .‬אבער פו די צווייטע זייט איז געווע‬ ‫זא‬ ‫זייער ביטער צו זע דע גרויס או הייליג רבי' אי ַא ַ‬ ‫צושטאנד‪ָ ,‬אנקומענדיג ָ‬ ‫ַ‬ ‫דא קיי ירושלי שבור ורצו פו די‬ ‫פארלויר טויזנטער פו‬ ‫האט ַ‬ ‫נאכדע ווי ער ָ‬ ‫ביטערע צרות ָ‬ ‫וואס זענע‬ ‫ָ‬ ‫זיינע תלמידי או הונדערטער צדיקי‬ ‫צוזאמע מיט' רבי' על משמרת הקודש‪ .‬דער רבי‬ ‫ַ‬ ‫געשטאנע‬ ‫ַ‬ ‫האט אויסגעקוקט זייער שלעכט‪ ,‬שבור ורצו פו זיינע‬ ‫ָ‬ ‫מיטמאכעניש‪.‬‬ ‫ַ‬ ‫שווערע‬ ‫פאר‬ ‫דא ָאנגעקומע אינמיט חודש אלול ַ‬ ‫דער רבי זי"ע איז ָ‬ ‫איינגעשטאנע אי רח' בית ישראל אי‬ ‫ַ‬ ‫די ימי נוראי‪ ,‬או איז‬ ‫סעמיהאליער רב זצ"ל‪ .‬די‬ ‫ַ‬ ‫די דירה פו זיי איידע הגה"צ דער‬ ‫געראכט אי זיי ביהמ"ד ָ‬ ‫ָ‬ ‫האט דער רבי ָא ּפ‬ ‫תפילות ָ‬ ‫וואס איז‬ ‫געווע אי יענע צייט אי רח' שערי פינה אי ווינקל פו מאה‬ ‫טאט‬ ‫פארדע געהערט צו מיי ַ‬ ‫האט ַ‬ ‫דאס ביהמ"ד ָ‬ ‫שערי‪ָ .‬‬ ‫דאס‬ ‫האט ָ‬ ‫קאווער רב — או ער ָ‬ ‫טשא ָ‬ ‫ַ‬ ‫זכרונו לברכה — דער‬ ‫פארקויפט ַ‬ ‫ַ‬ ‫האב געוואוינט אי‬ ‫וואס ָ‬ ‫פאר' רבי'נס חסידי ָ‬ ‫יאר‬ ‫דא געגרינדעט ַא ביהמ"ד אי ָ‬ ‫האב ָ‬ ‫ירושלי‪ ,‬או זיי ָ‬ ‫תרצ"ה‪.‬‬

‫פאר מיי ַ‬ ‫לאנגט ַ‬ ‫בא ַ‬ ‫נא ַ‬ ‫האט ָ‬ ‫ווע ס' ָ‬ ‫טאט זכרונו לברכה‪.‬‬ ‫מיטגעהאלט די הייליגע תפילות‬ ‫ַ‬ ‫האב אי‬ ‫געזאגט ָ‬ ‫ָ‬ ‫ווי‬ ‫פאר זי קע מע מארי זיי‬ ‫וואס פו יעדע איינע ַ‬ ‫ביי רבי'‪ָ ,‬‬ ‫נא יעצט אי די‬ ‫וואס ס'קלינגט מיר ָ‬ ‫עד אי שיעור‪ָ .‬אבער ָ‬ ‫אויער‪ָ ,‬‬ ‫כא ּפט‬ ‫דאס איז די מורא'דיגע כל נדרי דרשה‪ַ .‬א פחד ַ‬ ‫פלא פייערדיגע דרשה‪ .‬דער‬ ‫דערמאנע די ַ‬ ‫ַ‬ ‫נאר זי צו‬ ‫מי ָא ָ‬ ‫געשטאנע ביי ארו קודש איבערגעדעקט מיט'‬ ‫ַ‬ ‫רבי איז‬ ‫האט ער איינגעריס ביי בורא‬ ‫טלית‪ ,‬או מיט בכיות נוראות ָ‬ ‫עול איבער די צרות ָ‬ ‫זא‬ ‫מאכט מיט אוי ַא ַ‬ ‫וואס כלל ישראל ַ‬ ‫האט זי דער רבי ווי‬ ‫שרעקליכ אופ‪ .‬עטליכע מינוט ָ‬ ‫איינגע'טענה'ט מיט' כביכול 'עד מתי אלוקי יחר צר'‪ .‬דער‬ ‫דעמאלט ממלי טוב געווע אוי כלל ישראל‪ ,‬מילי‬ ‫ָ‬ ‫האט‬ ‫רבי ָ‬ ‫לצד עילאה ימלל ַאז כלל ישראל איז זי ַאזוי מוסר נפש צו‬ ‫זאל קומע ַא סו‬ ‫מקיי זיי די תורה ומצוות‪ ,‬איז רעכט ַאז ס' ָ‬ ‫צו די ַאלע ביטערע צרות‪.‬‬

‫ימי נוראי אי ירושלי בצל הקודש פו רבי' זי"ע‬ ‫מיטצוהאלט די הייליגע‬ ‫ַ‬ ‫דעמאלט‬ ‫ָ‬ ‫האב זוכה געווע‬ ‫אי ָ‬ ‫טעג ביי רבי' זי"ע‪ .‬די תפילות‪ ,‬די עבודת הקודש‪ ,‬די הייליגע‬ ‫דערמאנט‬ ‫ַ‬ ‫דרשות‪ ,‬די פייערדיגע הקפות‪ ,‬או ַאזוי ווייטער‪ .‬ווי‬ ‫נאכ' צוזע‬ ‫צובראכ‪ָ ,‬‬ ‫ָ‬ ‫דעמאלטס זייער‬ ‫ָ‬ ‫איז דער רבי געווע‬ ‫מיט זיינע הייליגע אויג דע ביטער חורב פו כלל ישראל‪.‬‬ ‫דעריבער‪ ,‬אויב אי די ימי כתיקונ ווע ס'פלעגט קומע די‬ ‫וואס מיר‬ ‫פלא פייער‪ָ ,‬‬ ‫ַ‬ ‫הייליגע טעג איז דער רבי געווע ַא‬ ‫ראה תשס"ט‬

‫מב‬

‫טרא זיי שווער ‬ ‫די פייערדיגע הקפות פו רבי' ָ‬ ‫'רויז'‬

‫געראכט די עבודת הקודש במעמד אלופי אלפי ישראל‪,‬‬ ‫ָ‬ ‫ָא ּפ‬ ‫האב אי נישט געזע קיי מינדעסטע שינוי פו די הייליגע‬ ‫ָ‬ ‫דא אי ירושלי ביי זי‬ ‫ראוועט ָ‬ ‫געפ ַ‬ ‫האט ּ‬ ‫וואס דער רבי ָ‬ ‫עבודה ָ‬ ‫אי שטוב מיט ַא מני איד‪ ,‬צי אי זיי ביהמ"ד אי רח' שערי‬ ‫פינה מיט עטליכע מניני איד‪.‬‬

‫עס ליגט מיר אי די ביינער די מורא'דיגע הקפות שמחת‬ ‫באקומע ַא רויז אוי‬ ‫דעמאלט ַ‬ ‫ָ‬ ‫האט‬ ‫ביינאכט‪ .‬דער רבי ָ‬ ‫ַ‬ ‫תורה‬ ‫באקומע הוי פיבער‪ ,‬או איז געווע‬ ‫האט ַ‬ ‫זיינע פיס‪ ,‬או ער ָ‬ ‫נא זיי עבודת הקודש פו‬ ‫געשוואכט‪ ,‬בפרט ָ‬ ‫ַ‬ ‫זייער ָא ּפ‬ ‫הושענא רבא‪ ,‬איז דער רבי געלעג אי בעט מיט אפיסת‬ ‫הכוחות‪.‬‬

‫***‬ ‫רעדנדיג פו די גרויסע עבודה פו די הקפות ביי רבי'‬ ‫וואס איז שוי‬ ‫אינטרעסאנטע מעשה‪ָ ,‬‬ ‫ַ‬ ‫דערמאַ אי זי ַא‬ ‫ַ‬ ‫זי"ע‪,‬‬ ‫איינמאל שמחת‬ ‫ָ‬ ‫יאר אי ַאמעריקע‪.‬‬ ‫שפעטערע ָ‬ ‫געווע אי די ּ‬ ‫האט‬ ‫קאנט ָ‬ ‫בא ַ‬ ‫תורה אינמיט די זעקסטע הקפה‪ — ,‬ווי ס'איז ַ‬ ‫געמאכט ביי די זעקסטע הקפה די נענועי מיט די‬ ‫ַ‬ ‫דער רבי‬ ‫ספר תורה — ַאלע הקפות ביי רבי' איז געווע מבהיל'דיג‪,‬‬ ‫האט נישט געזע ערגע ַאנדערש‪ָ ,‬אבער‬ ‫וואס מ' ָ‬ ‫נורא נוראות‪ָ ,‬‬ ‫די זעקסטע הקפה איז געווע די דערהויבנסטע הקפה‪ ,‬או ווי‬ ‫קאנט פלעגט זי דער רבי ָא ּפשטעל אינמיט די הקפה‬ ‫בא ַ‬ ‫ַ‬ ‫מאל זי ָא ּפרוע אוי עטליכע סעקונד‪.‬‬ ‫עטליכע ָ‬

‫ראווע‬ ‫דער רבי איז נישט ַאריינגעקומע אי ביהמ"ד צו ּפ ַ‬ ‫די הקפות‪ ,‬ער איז געבליב ליג אי בעט נישט קענענדיג‬ ‫דעמאלט ַאריבער צו רבי' אי‬ ‫ָ‬ ‫רא ּפלייג זיינע פיס‪ .‬אי בי‬ ‫ַא ָ‬ ‫געוואלט מוותר זיי אוי דע רבי'נס‬ ‫ָ‬ ‫האב נישט‬ ‫שטוב‪ ,‬אי ָ‬ ‫האב אייביג זי משתוקק געווע צו זע דע‬ ‫הקפות‪ .‬אי ָ‬ ‫דא מיט אונז אי ירושלי‬ ‫דא איז דער רבי ָ‬ ‫רבי'נס הקפות‪ ,‬או ָ‬ ‫זאל אי נישט זע דע רבי'נס הקפות?!‪.‬‬ ‫ָ‬ ‫ווע אי בי ָאנגעקומע צו רבי' אי שטוב בי אי‬ ‫געוואר וועג דע רבי'נס מצב‪ .‬די שטוב מענטש‬ ‫ָ‬ ‫געוואויר‬ ‫טאנצ‬ ‫געזאגט ַאז מ'קע נישט וויס ווע דער רבי וועט ַ‬ ‫ָ‬ ‫האב‬ ‫ָ‬ ‫ראווע‪ .‬אי בי‬ ‫דאס ּפ ַ‬ ‫די הקפות או ווי ַאזוי דער רבי וועט ָ‬ ‫דארט ביי רבי' אי הויז‪ ,‬אפשר וועל‬ ‫ווארט ָ‬ ‫ָאבער געבליב ַ‬ ‫אי זוכה זיי צו זע דע רבי'נס הקפות‪.‬‬

‫מאכט זי אינמיט די זעקסטע הקפה איז ַאריינגעקומע‬ ‫ַ‬ ‫אי ביהמ"ד ַא ָ‬ ‫מאדערנער איד‪ַ ,‬א מגולח ָא קיי פיאות או ָא‬ ‫דורכגעשטופט צוויש די טויזנטער‬ ‫ּ‬ ‫האט זי‬ ‫בארד‪ ,‬ער ָ‬ ‫קיי ָ‬ ‫מענטש‪ ,‬ער איז ַאריבער די פילע רינגע‪ ,‬ביז ער ָאנגעקומע‬ ‫געטאנצט‪.‬‬ ‫ַ‬ ‫האט‬ ‫הארט נעב וואו דער רבי ָ‬ ‫צו די ערשטע רינג ַ‬ ‫ַאזוי ווי דער רבי ָ‬ ‫האט זי ָא ּפגעשטעלט זי ָא ּפרוע‪ ,‬איז שנעל‬ ‫האט‬ ‫ָ‬ ‫מאדערנער איד צו רבי' או‬ ‫ָ‬ ‫צוגעלאפ דער‬ ‫ָ‬ ‫ריינגעזאגט דע רבי' אי די אויער ַא ּפ ָאר ווערטער‪ .‬ס'איז‬ ‫ָ‬ ‫ַא‬ ‫האט אויסגעזע בשעת די‬ ‫קאנט ווי ַאזוי דער רבי'נס פני ָ‬ ‫בא ַ‬ ‫ַ‬ ‫רויסגעשפר ָאצט פו רבי'‪ ,‬פניו‬ ‫ּ‬ ‫האט ַא‬ ‫הקפות‪ ,‬פונקע פייער ָ‬ ‫האט‬ ‫פני להבי‪ָ .‬אבער צו גרויס וואונדער ווע יענער איד ָ‬ ‫עפעס אי דע רבי'נס אויער איז געווע ַא‬ ‫ַאריינגעמורמלט ּ‬ ‫בחינה פו "פושט צורה ולובש צורה" "וירד משה מ ההר אל‬ ‫האט צו אי געשמייכלט‬ ‫הע" )שמות פרק יט יד(‪ ,‬דער רבי ָ‬ ‫באלד ממשי‬ ‫האט ַ‬ ‫געזאגט ַא גרויס יישר כח‪ ,‬או ָ‬ ‫ָ‬ ‫או אי‬ ‫געווע מיט די עבודת הקודש צוריק ווי פריער‪.‬‬

‫נאכט שעה' איז דער רבי‬ ‫שפעטע ַ‬ ‫ערשט אי די ּ‬ ‫דאווענע מעריב‬ ‫האט זי געשטעלט ַ‬ ‫ַארויסגעקומע או ָ‬ ‫ָ‬ ‫דארט אי שטוב‪ ,‬ס'איז געווע ָאנוועזנד ַא מני מצומצ‬ ‫ראזנבערג‬ ‫)צוויש זיי איז אוי געווע הגה"צ רבי משה ָ‬ ‫טמארער‬ ‫סא ַ‬ ‫לאנג יעריגער מרבי תורה אי די ַ‬ ‫שליט"א דער ַ‬ ‫האט מע אויסגעליידיגט‬ ‫דאווענע ָ‬ ‫נאכ' ַ‬ ‫ישיבה אי ירושלי(‪ָ .‬‬ ‫קליינע‬ ‫דע‬ ‫פארצושטעל‬ ‫ס'איז נישט ָ‬ ‫ספרי צימער‪ ,‬או‬ ‫וואס דער רבי‬ ‫די הייליגע עבודה ָ‬ ‫ַ‬ ‫דא איז דער רבי‬ ‫געראכט אי יענע‬ ‫ָ‬ ‫האט ָא ּפ‬ ‫ָ‬ ‫געגאנגע ָא ּפרעכט‬ ‫ַ‬ ‫האט‬ ‫וואס דער רבי ָ‬ ‫טרא ָ‬ ‫נאכט‪ָ .‬‬ ‫ַ‬ ‫דיי הייליגע הקפות‪.‬‬

‫געליט פו ַא רויז‪ ,‬או ס'איז‬ ‫געווע ניכר אוי אי זיי‬ ‫האט דער‬ ‫שוואכקייט‪ָ ,‬‬ ‫ַ‬ ‫גרויסע‬ ‫ראוועט די הקפות ווי‬ ‫געפ ַ‬ ‫רבי ּ‬ ‫זיי געווענליכ שטייגער‪ ,‬ער‬ ‫געלאפ אי דע קליינע‬ ‫ָ‬ ‫איז‬ ‫צימער מיט ַא ספר תורה אי‬ ‫זיינע הענט‪ ,‬בו ירו צדיק‬ ‫ונשגב‪ ,‬מיט הימלישע כוחות‬ ‫ממש‪.‬‬

‫האב‬ ‫וואס ָ‬ ‫פאר די ָ‬ ‫דער עני איז געווע ַא גרויסע פלא ַ‬ ‫מיטגעהאלט‪ָ .‬‬ ‫ַ‬ ‫דאס‬ ‫ָ‬ ‫האב עטליכע מקורבי‬ ‫נא די הקפות ָ‬ ‫האט‬ ‫וואס ָ‬ ‫געפרעגט דע רבי' ווער איז געווע דער איד ָ‬ ‫האט‬ ‫עפעס אינמיט די הקפות‪ָ .‬‬ ‫זאג ּ‬ ‫געהאט ַאזוי וויכטיג צו ָ‬ ‫ַ‬ ‫זאגנדיג‪ :‬דער איד וואוינט אי‬ ‫זי דער רבי צעשמייכלט ָ‬ ‫פלארידע‪ ,‬אי בי ָ‬ ‫ָ‬ ‫נא‬ ‫פלארידע ָ‬ ‫דא געווע דע זומער אי ָ‬ ‫האט מי‬ ‫וואס אי בי נישט געזונט געווע‪ ,‬או דער איד ָ‬ ‫ָ‬ ‫געזאגט ַאז אי זעה שוי אויס‬ ‫ָ‬ ‫האט ער מיר יעצט‬ ‫דארט געזע‪ָ ,‬‬ ‫ָ‬ ‫האב אי אי‬ ‫דארט אויסגעזע‪ָ ...‬‬ ‫האב ָ‬ ‫בעסער ווי אי ָ‬ ‫בא ַ‬ ‫געזאגט יישר כח‪...‬‬ ‫ָ‬ ‫דאנקט או‬ ‫ַ‬

‫נישט‬ ‫ס'איז‬ ‫פארצושטעל די‬ ‫ָ‬ ‫עבודה‬ ‫הייליגע‬ ‫האט‬ ‫וואס דער רבי ָ‬ ‫ָ‬ ‫אי‬ ‫געראכט‬ ‫ָ‬ ‫ָא ּפ‬ ‫טרא‬ ‫ָ‬ ‫נאכט‪.‬‬ ‫יענע ַ‬ ‫האט‬ ‫וואס דער רבי ָ‬ ‫ָ‬ ‫געליט פו ַא רויז‪,‬‬ ‫או ס'איז געווע‬ ‫ניכר אוי אי זיי‬ ‫ראוועט די הקפות ווי‬ ‫געפ ַ‬ ‫האט דער רבי ּ‬ ‫שוואכקייט‪ָ ,‬‬ ‫ַ‬ ‫גרויסע‬ ‫געלאפ אי דע קליינע‬ ‫ָ‬ ‫זיי געווענליכ שטייגער‪ ,‬ער איז‬ ‫צימער מיט ַא ספר תורה אי זיינע הענט‪ ,‬בו ירו צדיק ונשגב‪,‬‬ ‫מיט הימלישע כוחות ממש‪.‬‬

‫***‬ ‫ווארט‬ ‫אינטרעסאנט ָ‬ ‫ַ‬ ‫ס'איז כדאי איי איבערצוגעב ַא‬ ‫האב‬ ‫געזאגט אי ַא שמחת תורה‪ .‬אי ָ‬ ‫ָ‬ ‫האט מיר‬ ‫וואס דער רבי ָ‬ ‫ָ‬ ‫פאר' רבי' ַא שאלה‪ :‬ווע‬ ‫נא די הקפות געפרעגט ַ‬ ‫איינמאל ָ‬ ‫ָ‬ ‫מאכט 'פתיחת הארו' אי די ימי טובי בעט מע אי‬ ‫מ' ַ‬ ‫זאגט "וזכנו כדי שתשרה‬ ‫תפילה אוי רוח הקודש‪ ,‬ווי מ' ָ‬ ‫שכינת עלינ ּו‪ ,‬והופע עלינו רוח חכמה ובינה‪ ,‬ויתקיי בנו‬ ‫מקרא שכתוב ונחה עליו רוח ה' רוח חכמה ובינה רוח עצה‬

‫ָ‬ ‫פו די הקפות‪ ,‬בי אי איבערגענומע‬ ‫געוואר פיל פיל‬ ‫שפעטער ווע אי בי געווע שבתי אי‬ ‫יאר ּ‬ ‫מער ערשט ָ‬ ‫ימי טובי ביי רבי' אי ַאמעריקע‪ ,‬צי ס'איז געווע ַא‬ ‫שבועות‪ַ ,‬א שמחת תורה‪ ,‬ווע דער רבי איז שוי געווע‬ ‫האט‬ ‫ַארומגענומע מיט טויזנטער מענטש‪ ,‬או דער רבי ָ‬ ‫מג‬

‫ראה תשס"ט‬

‫דארט‬ ‫וואס אי בי געווע ָ‬ ‫אי איינע פו די לעצטע טעג ָ‬ ‫האט זי דער רבי‬ ‫אי 'שול'‪ ,‬ווע אי בי געקומע צו רבי'‪ָ ,‬‬ ‫האט מי‬ ‫באלד אויפגעשטעלט פו זיי שטוהל‪ ,‬או ער ָ‬ ‫ַ‬ ‫שפ ַאציר‬ ‫האט ָאנגעהויב צו ּ‬ ‫נגעכא ּפט ביי די הענט או ָ‬ ‫ַ‬ ‫ָא‬ ‫ַארוי –או – ַא ָ‬ ‫האט ער גערעדט צו‬ ‫קא ָ‬ ‫רא ּפ או מיט ַא גרויס ָ‬ ‫פארגעקומע‬ ‫וואס איז ָ‬ ‫מיר איבער ַא געוויסע יחידי'שע פרשה ָ‬ ‫אי יענע טעג אי אר ישראל‪ .‬עס איז געווע זייער ַא‬ ‫געמאכט אי די העדה‬ ‫ַ‬ ‫האט זי‬ ‫סענסיטיווע פרשה‪ ,‬או ס' ָ‬ ‫האט גערעדט צו‬ ‫החרדית צוויי צדדי אי דע עני‪ .‬דער רבי ָ‬ ‫קא או ברע‪,‬‬ ‫מיר בהרחבה איבער דע עני מיט ַא גרויס ָ‬ ‫האט‬ ‫האנט‪ ,‬או אי ענדע ָ‬ ‫נכא ּפנדיג מיי ַ‬ ‫איבער צוויי שעה ָא ַ‬ ‫זאל איבערגעב ַ‬ ‫דער רבי מיר געבעט ַאז אי ָ‬ ‫פאר די או די‬ ‫רבני זיי חוות דעת אי דע עני‪.‬‬

‫וגבורה רוח דעת ויראת ה'"‪ ,‬משא"כ ראש השנה אי יו כיפור‬ ‫ביי פתיחת הארו בעט מע נישט אי די תפילה אוי רוה"ק‪,‬‬ ‫וואס איז דער עני?‬ ‫נאר אוי פרנסה או בני חיי‪ָ ,‬‬ ‫מ'בעט ָ‬ ‫האט מיר תיכ געענטפערט ַא נפלא'דיג תירו‪,‬‬ ‫דער רבי ָ‬ ‫דאס ַאליי איז ַא בחינה פו רוח הקודש‪.‬‬ ‫זאג ַאז ָ‬ ‫וואס מ'קע ָ‬ ‫ָ‬ ‫דא אי די גמ' )שבת ל'‬ ‫געזאגט‪ :‬ס'שטייט ָ‬ ‫ָ‬ ‫האט דער רבי ַאזוי‬ ‫ָ‬ ‫ע"ב( "אי השכינה שורה אלא מתו שמחה"‪ ,‬רוח הקודש קע‬ ‫נאר ווע ער איז בשמחה‪,‬‬ ‫נישט שורה זיי אוי קיי מענטש ָ‬ ‫דעמאלט איז ַא זמ פו‬ ‫ָ‬ ‫וואס‬ ‫דעריבער אי די שלוש רגלי ָ‬ ‫שמחה איז רעכט צו בעט אוי רוח הקודש‪ ,‬מה שאי כ ראש‬ ‫וואס איז ימי די‪ ,‬עס איז ַא בחינה פו‬ ‫השנה או יו כיפור ָ‬ ‫דעמאלט קע נישט שורה זיי קיי רוח הקודש‪.‬‬ ‫ָ‬ ‫גבורה‪,‬‬ ‫געזאגט ַא דבר נפלא‪ַ ,‬אז מיר‬ ‫ָ‬ ‫האט דער רבי זי"ע‬ ‫מיט דע ָ‬ ‫געזאגט‬ ‫ָ‬ ‫האט‬ ‫טרעפ מיר ַאז דער הייליגער זיידע דער ייטב לב ָ‬ ‫ביי די הקפות ַאז ער זעהט דע זייד דע ישמח משה‪ ,‬או‬ ‫געזאגט ַאז ער זעהט‬ ‫ָ‬ ‫צאנזער רב‬ ‫האט דער הייליגער ַ‬ ‫ַאזוי אוי ָ‬ ‫וואס איז דער עני ַאז‬ ‫רא ּפשיצער רב ביי די הקפות‪ָ ,‬‬ ‫דע ָ‬ ‫האב זיי זוכה געווע צו זע או זי‬ ‫ּפונקט ביי די הקפות ָ‬ ‫וואס‬ ‫טרעפ מיט די אבות הק' או מיט די צדיקי הקודמי ָ‬ ‫וויבאלד אי די‬ ‫ַ‬ ‫נאר‬ ‫לאנג געווע בעלמא דקשוט‪ָ .‬‬ ‫זענע שוי ַ‬ ‫דאס‬ ‫וואס ָ‬ ‫דא שמחה‪ ,‬שמחת התורה ָ‬ ‫טעג פו שמחת תורה איז ָ‬ ‫נאר שיי‪ ,‬או אי השכינה‬ ‫וואס איז ָ‬ ‫איז די גרעסטע שמחה ָ‬ ‫דא ַא השראת השכינה‬ ‫שורה אלא מתו שמחה‪ַ ,‬אז ס'איז ָ‬ ‫רא ּפ פו אויב‪.‬‬ ‫קומע אוי זיי ַא ָ‬

‫בי‬ ‫אי‬ ‫נגעכא ּפט ביי‬ ‫ַ‬ ‫האט מיר ָא‬ ‫דער רבי ָ‬ ‫געוואר ַאביסל‬ ‫ָ‬ ‫האט ָאנגעהויב צו‬ ‫די הענט או ָ‬ ‫פארלויר‪ ,‬אי‬ ‫ַ‬ ‫רא ּפ או מיט‬ ‫שפ ַאציר ַארוי–או– ַא ָ‬ ‫ּ‬ ‫דא ַאצינד‬ ‫בי ָ‬ ‫האט ער גערעדט צו‬ ‫קא ָ‬ ‫ַא גרויס ָ‬ ‫ַא מצווה ועושה‬ ‫מיר איבער ַא געוויסע יחידי'שע‬ ‫פו הייליג רבי'‬ ‫פארגעקומע אי‬ ‫וואס איז ָ‬ ‫פרשה ָ‬ ‫איבערצוגעב‬ ‫יענע טעג אי אר ישראל‪ .‬עס איז‬ ‫שליחות‬ ‫זיי‬ ‫געווע זייער ַא סענסיטיווע פרשה‪,‬‬ ‫פאר ָאט די‬ ‫ַ‬ ‫געמאכט אי די‬ ‫ַ‬ ‫האט זי‬ ‫או ס' ָ‬ ‫דא‬ ‫רבני‪ ,‬או ָ‬ ‫העדה החרדית צוויי צדדי אי‬ ‫דא‬ ‫ָ‬ ‫בי אי‬ ‫האט גערעדט‬ ‫דע עני‪ .‬דער רבי ָ‬ ‫ָאנגעשטעלט‬ ‫צו מיר בהרחבה איבער דע עני‬ ‫ביי זיי אי וועד‬ ‫קא או ברע‪,‬‬ ‫מיט ַא גרויס ָ‬ ‫הכשרות‪ ,‬או‬ ‫נכא ּפנדיג מיי‬ ‫איבער צוויי שעה ָא ַ‬ ‫ווער ווייסט צי‬ ‫האנט‬ ‫ַ‬ ‫איינער פו די‬ ‫וועט‬ ‫רבני‬ ‫וואס אי מיש זי ַאריי‬ ‫נישט ברוגז ווער אוי מיר צוליב דע ָ‬ ‫אינגאנצ ָאנווער מיי עבודת‬ ‫ַ‬ ‫אי דע עני או אי וועל‬ ‫הקודש‪.‬‬

‫דערמאנט דע זוהר הק' )פנחס ר"כ( ַאז‬ ‫ַ‬ ‫האט‬ ‫או דער רבי ָ‬ ‫רא ּפ פו אויב די אבות הקדושי זי‬ ‫ביי ַא שמחה שיקט מע ַא ָ‬ ‫באטייליג ביי די שמחה פו זייערע אייניקלע‪ ,‬אוי ביי די‬ ‫צו ַ‬ ‫דא ַא השראת‬ ‫וויבאלד ס'איז ַא עת שמחה איז ָ‬ ‫ַ‬ ‫הקפות‬ ‫השכינה‪.‬‬

‫יאר תשי"ט‬ ‫מיט' רבי' אי שוויי אי ָ‬ ‫האב זוכה געווע צו זיי במחיצת קדשו פונע רבי'‬ ‫אי ָ‬ ‫מאל בי אי‬ ‫דאס ערשטע ָ‬ ‫וואכ אי שוויי‪ָ .‬‬ ‫זי"ע עטליכע ָ‬ ‫דאס צווייטע‬ ‫יאר תשי"ט‪ ,‬או ָ‬ ‫געווע מיט' רבי' אי שוויי אי ָ‬ ‫וואס‬ ‫יאר תשכ"ה ָ‬ ‫מאל אי ָ‬ ‫ָ‬ ‫טאטע זצ"ל‬ ‫דעמאלט איז אוי מיי ַ‬ ‫ָ‬ ‫דארט‪.‬‬ ‫געווע ָ‬

‫פא ַ‬ ‫געטראכט ביי מיר‪ַ ,‬‬ ‫ַ‬ ‫האב‬ ‫ָאבער אי ָ‬ ‫רפאל‪ ,‬דער רבי‬ ‫דאר אי‬ ‫מאכ‪ ,‬או דערצו ַ‬ ‫דאס צו ַ‬ ‫באפויל ָ‬ ‫דא מיר ַ‬ ‫האט ָ‬ ‫ָ‬ ‫האב‬ ‫וואס אי קע להסיר מכשול‪ ,‬וועל אי נישט ָ‬ ‫טאקע טו ָ‬ ‫ַ‬ ‫קיי צוויי ברירות‪ ,‬או אי וועל מוז אויספיר די שליחות‪.‬‬ ‫ָאבער ווי ַ‬ ‫שטארק געדריקט‬ ‫ַ‬ ‫דאס‬ ‫האט מיר ָ‬ ‫פארשטייט זי ָ‬ ‫פארלויר‪.‬‬ ‫האר‪ ,‬או אי בי געווע זייער ַ‬ ‫אויפ' ַ‬

‫שטאט‬ ‫ָ‬ ‫יאר תשי"ט‪ ,‬בי אי געווע מיט' רבי' אי די‬ ‫אי ָ‬ ‫דעמאלט‬ ‫ָ‬ ‫האב‬ ‫וואכ‪ ,‬אי ָ‬ ‫'שול' ַא תקופה פו איבער צוויי ָ‬ ‫זוכה געווע נהנה צו זיי פו דער ָ‬ ‫נאענט מאור תורתו‬ ‫אינטרעסאנטע‬ ‫ַ‬ ‫סא געשמועסט‬ ‫דארט ַא ַ‬ ‫האט ָ‬ ‫וקדושתו‪ .‬מ' ָ‬ ‫האט מיר‬ ‫האב זוכה געווע ַאז דער רבי ָ‬ ‫עניני‪ ,‬או אי ָ‬ ‫ַארויסגעוויז ַא גרויסע קירבה ַאזוי ווי דער רבי פלעגט כסדר‬ ‫פאר ַאלע ַ‬ ‫ַארויסווייז ַ‬ ‫דעמאלט‬ ‫ָ‬ ‫האב‬ ‫צאנזער אייניקלע‪ .‬אי ָ‬ ‫זאכ בייגעוואוינט ביי‬ ‫אינטערעסאנטע ַ‬ ‫ַ‬ ‫סא שיינע או‬ ‫ַא ַ‬ ‫רבי'‪.‬‬

‫דאווענע‬ ‫געגאנגע ַ‬ ‫ַ‬ ‫שפעטער ווע אי בי‬ ‫עטליכע שעות ּ‬ ‫האט דער רבי ווי תופס געווע מיי‬ ‫מעריב מיט' רבי'‪ָ ,‬‬ ‫מחשבה‪ ,‬או ַ‬ ‫באלד צוגעקומע צו מיר מיט ַא שמייכל או‬ ‫האב היינט רעדנדיג מיט דיר בכלל‬ ‫געזאגט‪" :‬קוק ַאהער‪ ,‬אי ָ‬ ‫ָ‬ ‫דארט‪,‬‬ ‫דא ָאנגעשטעלט ָ‬ ‫נישט גענומע אי חשבו ַאז דו ביזט ָ‬ ‫האב זי שוי מיינע‬ ‫שאד‪ ,‬אי ָ‬ ‫דאס ָ‬ ‫קא ָ‬ ‫פאר דיר ָ‬ ‫ניי ניי‪ַ ,‬‬ ‫שליחי‪ ,‬דו ַ‬ ‫זאג קיינע וועג דע"‪...‬‬ ‫גארנישט ָ‬ ‫דארפסט ָ‬

‫טאג אי די‬ ‫עס איז געווע כמעט ווי ַא קביעות ַאז יעד ָ‬ ‫האט זי ַאביסל ָא ּפגערוהט‪ ,‬ביי‬ ‫כמיטאג שעה' ווע דער רבי ָ‬ ‫ָ‬ ‫נא‬ ‫ָ‬ ‫האב‬ ‫זי אי שטוב‪ ,‬פלעג אי ַארויפגיי צו רבי' או מיר ָ‬ ‫דעמאלט בדיחא דעתיה‪ ,‬ער‬ ‫ָ‬ ‫געשמועסט‪ ,‬דער רבי איז געווע‬ ‫האט‬ ‫באקוועמע שטוהל או ער ָ‬ ‫איז געזעס אוי ַא ַ‬ ‫פארשידענע עניני או אוי סיפורי צדיקי‪.‬‬ ‫געשמועסט ַ‬ ‫ראה תשס"ט‬

‫*‬ ‫מיטאג‬ ‫ָ‬ ‫געגאנגע צו רבי' אי די‬ ‫ַ‬ ‫טאג ווע אי בי‬ ‫יעד ָ‬ ‫דערמאנט פריער איז דער רבי געזעס אוי די‬ ‫ַ‬ ‫שעה'‪ ,‬או ווי‬ ‫געשמאק געשמועסט‪ ,‬שיחת‬ ‫ַ‬ ‫האט געמיטלי או‬ ‫שטוהל או ָ‬ ‫בא'טעמ'טע‬ ‫חולי של תלמידי חכמי צריכה לימוד‪ .‬אוי די ַ‬ ‫מד‬

‫קאנט געווע גרויסע‬ ‫בא ַ‬ ‫שטאט בעלזא איז ווי ַ‬ ‫ָ‬ ‫מעשה‪ַ ,‬אז אי‬ ‫ָ‬ ‫בלאטע‪.‬‬ ‫ָ‬ ‫דארט איז געווע איי שטיק‬ ‫בלאטעס‪ַ ,‬אלע וועג ָ‬ ‫געמאכט ַא ערד פו גרויסע‬ ‫ַ‬ ‫האט מע‬ ‫פארנט פונע ביהמ"ד ָ‬ ‫ָ‬ ‫דלאגע"‪ ,‬כדי ַאז ווע‬ ‫דאס גערופ " ּפ ָא ָ‬ ‫האט ָ‬ ‫העלצער‪ ,‬ווי מ' ָ‬ ‫מ'קומט ַאריי אי ביהמ"ד ָ‬ ‫דאס‬ ‫זאל מע נישט ָאנטרעט ָ‬ ‫געמאכט ַאז די‬ ‫ַ‬ ‫איינמאל‬ ‫ָ‬ ‫האט זי‬ ‫בלאטעס‪ָ .‬‬ ‫ביהמ"ד מיט די ָ‬ ‫געמאכט ַא נייע‬ ‫ַ‬ ‫האט‬ ‫צובראכ או מ' ָ‬ ‫ָ‬ ‫האב זי‬ ‫העלצער ָ‬ ‫דלאגע"‪ָ ,‬‬ ‫" ּפ ָא ָ‬ ‫זאל נוהג‬ ‫האט דער בעלזער רב זי"ע געהייס ַאז מ' ָ‬ ‫דאס קובר‬ ‫זאל ָ‬ ‫צובראכענע העלצער‪ ,‬מ' ָ‬ ‫ָ‬ ‫זיי קדושה מיט די‬ ‫סא‬ ‫געזאגט‪ ,‬ווייל ַא ַ‬ ‫ָ‬ ‫האט דער בעלזער רב‬ ‫רוואס?‪ָ ,‬‬ ‫פא ָ‬ ‫זיי‪ַ .‬‬ ‫דאווענע‬ ‫בעפאר זיי גייע ַאריי אי ביהמ"ד צו מנחה ַ‬ ‫ָ‬ ‫איד‬ ‫ָ‬ ‫זאג זיי‬ ‫ָ‬ ‫פאר' ָאנקומע צו‬ ‫דעמאלטס 'וידבר' אויפ' וועג ַ‬ ‫דלאגע אוי ַא שטיקל קדושה‪,‬‬ ‫דא די ּפ ָא ָ‬ ‫האט ָ‬ ‫ביהמ"ד‪ ,‬במילא ָ‬ ‫דאר מע זי נוהג זיי דערמיט בקדושה‪.‬‬ ‫דעריבער ַ‬

‫שמועס‪ ,‬ס'איז געווע ַאזוי ריי‪ ,‬תורה‪ ,‬אמונה‪ ,‬סיפורי צדיקי‪,‬‬ ‫השקפה טהורה וכו' וכו'‪...‬‬ ‫האט אוי דער רבי געענטפערט אויפ'‬ ‫אי יענע שעה ָ‬ ‫דערמאַ מיר ַאז אי איינע פו די טעג איז‬ ‫ַ‬ ‫טעלעפא‪ .‬אי‬ ‫ָ‬ ‫טעלעפא ָ‬ ‫ָ‬ ‫געקומע ַא‬ ‫קאל פו איינע פו רבי'נס חסידי‪ ,‬ער‬ ‫האט געבויר ַא יונגל‪ ,‬או‬ ‫פאר' רבי' ַאז ער ָ‬ ‫האט מבשר געווע ַ‬ ‫ָ‬ ‫זאל געב‬ ‫נאמע ער ָ‬ ‫ספארא ָ‬ ‫ווא ַ‬ ‫האט געפרעגט דע רבי' ָ‬ ‫ָ‬ ‫האט אי ַ‬ ‫פאר' ר הנולד‪ .‬דער רבי ָ‬ ‫ַ‬ ‫באלד געענטפערט‪ַ " ,‬א‬ ‫האסטו שוי אוי ַא‪ַ "...‬אזוי‬ ‫האסטו שוי‪ַ ,‬א 'שמעו' ָ‬ ‫'אברה' ָ‬ ‫האט דער רבי אויסגערעכנט פינ ָאדער זעקס נעמע פו זיינע‬ ‫ָ‬ ‫געזאגט‬ ‫ָ‬ ‫האט אי‬ ‫געהאט‪ ,‬או ָ‬ ‫ַ‬ ‫האט שוי‬ ‫וואס ער ָ‬ ‫קינדער ָ‬ ‫נא דע או דע זיידע‪ "...‬אי‬ ‫נאמע ָ‬ ‫"יעצט גיב דע או דע ָ‬ ‫בי ערשטוינט געווע צו זע ווי דער רבי געדענקט אוי‬ ‫אויסנווייניג ַאלע נעמע פו יענע איד'ס קינדער‪ .‬אי בי‬ ‫דאס איז מ הסת איינער פו רבי'נס שטוב‬ ‫זיכער געווע ַאז ָ‬ ‫מענטש וכדו'‪ָ ,‬‬ ‫טאקע איז‬ ‫האב אי ַא פרעג געטו דע רבי' צי ַ‬ ‫האט זי דער‬ ‫נאענטע שטוב מענטש‪ָ ,‬‬ ‫דאס איינער פו רבי'נס ָ‬ ‫ָ‬ ‫געזאגט ניי ס'איז ַא איד פו די מתפללי‬ ‫ָ‬ ‫רבי צעשמייכלט או‬ ‫דעמאלט געזע ָ‬ ‫ָ‬ ‫האב‬ ‫ביי אונז אי ביהמ"ד‪ .‬אי ָ‬ ‫דאס מיינט‬ ‫וואס ָ‬ ‫טראגט אוי זי זיינע חסידי‪ ,‬כאשר ישא‬ ‫ָ‬ ‫דאס ַאז דער רבי‬ ‫ָ‬ ‫האומ את היונק‪.‬‬

‫*‬ ‫דעמאלט אי‬ ‫ָ‬ ‫האב אי געזע‬ ‫יזאד ָ‬ ‫עפ ָ‬ ‫אינטרעסאנט ּ‬ ‫ַ‬ ‫ַא‬ ‫וועקגעפאר‪ .‬ס'איז געווע‬ ‫ָ‬ ‫טאג איידער אי בי ַא‬ ‫לעצט ָ‬ ‫טאג איז‬ ‫דעמאלט ערב ראש חודש אלול‪ ,‬די תפילות אי יענע ָ‬ ‫ָ‬ ‫פארשטעל‪ .‬דער רבי‬ ‫געווע ביי רבי' איו ונורא‪ ,‬נישט צו ָ‬ ‫זא ָ‬ ‫געפאסט אי ַא ַ‬ ‫ַ‬ ‫האט ווי זיי שטייגער‬ ‫ָ‬ ‫טאג‪ָ .‬אבער די רביצי‬ ‫באוואוסט זי ַאל מוסר נפש געווע‬ ‫האט ווי ַ‬ ‫וואס ָ‬ ‫ע "ה — ָ‬ ‫פאר' בריאות השלימות פו רבי' מיט אירע ַאלע כוחות —‬ ‫ַ‬ ‫פאר' רבי'נס געזונט צו‬ ‫געהאלט ַאז עס איז נישט ַ‬ ‫ַ‬ ‫האט‬ ‫ָ‬ ‫ַ‬ ‫טאג‪.‬‬ ‫פאסט אי יענע ָ‬

‫פראג‬ ‫ַ‬ ‫מיטגעהאלט צוויי ענליכע‬ ‫ַ‬ ‫האב אי‬ ‫איינמאל ָ‬ ‫ָ‬ ‫האט‬ ‫נא די ַאנדערע‪ .‬איינער ָ‬ ‫טעלעפא איינע ָ‬ ‫ָ‬ ‫אויפ'‬ ‫מאכ מוצאי‬ ‫ָאנגעקלונגע פרעג דע רבי' צי ער קע חתונה ַ‬ ‫האט אי דער רבי געענטפערט מיט ַא פשטות‪:‬‬ ‫שבת‪ָ .‬‬ ‫האט איינער געקלונגע פרעג‬ ‫נאכדע ָ‬ ‫רוואס נישט?!"‪ָ .‬‬ ‫פא ָ‬ ‫" ַ‬ ‫וויבאלד‬ ‫ַ‬ ‫מאכ אי חודש חשוו‪,‬‬ ‫דע רבי' צי ער קע חתונה ַ‬ ‫ַא ַ‬ ‫מאכ אי דע חודש‪,‬‬ ‫סא זענע מחמיר נישט צו חתונה ַ‬ ‫האט אי דער רבי געענטפערט מיט די זעלבע פשטות‪:‬‬ ‫ָ‬ ‫מאכ‬ ‫ראבלע צו חתונה ַ‬ ‫וואס איז דער ּפ ָ‬ ‫רוואס נישט?!‪ָ ,‬‬ ‫פא ָ‬ ‫" ַ‬ ‫וואס דער חודש הייסט "מר‪-‬חשוו"‪ ,‬איז‬ ‫דאס ָ‬ ‫אי דע חודש? ָ‬ ‫בכלל נישט ַא לשו פו ביטער‪ ,‬ס'איז ַא לשו פו פסוק "כמר‬ ‫גאר רעג‪ ,‬ווייל אי‬ ‫דאס מיינט ָ‬ ‫מדלי" )ישעי' פרק מ' פט"ו(‪ָ ,‬‬ ‫חודש‬ ‫דע‬ ‫צו מיי גרויס וואונדער‪ַ ,‬א‬ ‫הייבט ָא צו גיי‬ ‫האט געענדיגט‬ ‫וואס מ' ָ‬ ‫נא ָ‬ ‫שעה ָ‬ ‫רעג‪ .‬צווייטנס‬ ‫געדאכט ווי‬ ‫ַ‬ ‫האט זי מיר‬ ‫דע טיש ָ‬ ‫האב צדיקי‬ ‫ָ‬ ‫אי הער דע רבי'נס קול ווי ער‬ ‫‬‫מר‬ ‫ז‬ ‫א‬ ‫ַ‬ ‫גט‬ ‫געזא‬ ‫ָ‬ ‫וויינט‪ .‬ס'איז מיר געווע זייער‬ ‫חשוו איז ַא‬ ‫אינטרעסאנט‪ ,‬אי בי ַארויס פו‬ ‫ַ‬ ‫פו‬ ‫לשו‬ ‫האב ַארויסגעקוקט‬ ‫בעט או אי ָ‬ ‫"‬ ‫שפתי‬ ‫מרחשי‬ ‫"‬ ‫וואס איז‬ ‫פו אונזער ּפ ָארטש ָ‬ ‫ליפ זענע‬ ‫ַאז די ּ‬ ‫געווע העכער דע רבי'נס‬ ‫נא מרחש‪ ,‬זיי‬ ‫ָ‬ ‫האט געקענט‬ ‫ּפ ָארטש‪ ,‬או מ' ָ‬ ‫‬ ‫נא‬ ‫ָ‬ ‫זענע‬ ‫ַאריינזע ַאהי‪ .‬אי בי נשתומ‬ ‫צו‬ ‫געוואוינט‬ ‫געוואר צו זע ווי דער רבי זיצט‬ ‫ָ‬ ‫זאג די תפילות‬ ‫ָ‬ ‫אויפ' ּפ ָארטש‪ ,‬מיט ַא תהילי אי‬ ‫הייליגע‬ ‫די‬ ‫פו‬ ‫זא‬ ‫זאגט מיט ַא ַ‬ ‫די הענט‪ ,‬או ָ‬ ‫טעג‪.‬‬ ‫השתפכות הנפש מזמורי תהלי‪.‬‬ ‫או דער רבי‬ ‫מיר‬ ‫האט‬ ‫ָ‬ ‫דעמאלט‬ ‫ָ‬ ‫זא‬ ‫פארציילט ַא ַ‬ ‫ַ‬

‫געראכט זיי‬ ‫ָ‬ ‫טאג או ָא ּפ‬ ‫דער רבי איז געזעס אי דע ָ‬ ‫האט דער רבי‬ ‫מיטאג שעה' ָ‬ ‫ָ‬ ‫שפעטערע‬ ‫עבודת הקודש‪ ,‬אי די ּ‬ ‫געזאגט די תיקוני זוהר כמנהגו‬ ‫ָ‬ ‫ָאנגעטו די ר"ת תפילי או‬ ‫בקודש צו ָ‬ ‫זאג אי די ימי אלול‪ .‬אינמיט קומט ַאריי די רביצי‬ ‫פאר' רבי' ַאז עס איז‬ ‫זאגט ַ‬ ‫טא מיט מזונות או ָ‬ ‫ע"ה מיט ַא ַ‬ ‫אויספאסט‪.‬‬ ‫ַ‬ ‫זאל שוי‬ ‫פאסט או ער ָ‬ ‫פאר זיי געזונט צו ַ‬ ‫נישט ַ‬ ‫ָ‬ ‫אי בי ערשטוינט‬ ‫האט געמיטלע‬ ‫געוואר צו זע ווי דער רבי ָ‬ ‫כאטש עס‬ ‫אויסגעפאסט‪ָ ,‬‬ ‫ַ‬ ‫האט‬ ‫אויסגעטא די ר"ת תפילי‪ ,‬או ָ‬ ‫ָ‬ ‫אינגאנצ געציילטע שעות ביז צו זמ פו ר"ת‪.‬‬ ‫ַ‬ ‫איז געווע‬

‫יאר תשכ"ה‬ ‫מיט' רבי' אי שוויי אי ָ‬ ‫וואס אי בי געווע מיט' רבי' אי‬ ‫מאל ָ‬ ‫דאס צווייטע ָ‬ ‫ָ‬ ‫דעמאלט בי אי געווע‬ ‫ָ‬ ‫יאר תשכ"ה‪,‬‬ ‫שוויי איז געווע אי ָ‬ ‫קאווער רב זכרונו‬ ‫טשא ָ‬ ‫ַ‬ ‫טאט דער‬ ‫צוזאמע מיט מיי ַ‬ ‫ַ‬ ‫דארט‬ ‫ָ‬ ‫לברכה‪.‬‬ ‫קאנט ָ‬ ‫בא ַ‬ ‫ווי ַ‬ ‫שטארקע ידידות או‬ ‫ַ‬ ‫האט געהערשט ַא‬ ‫טאט זצ"ל מיט' רבי' זי"ע עד אי לשער‪.‬‬ ‫הערצה צוויש מיי ַ‬ ‫פארשטעל‪ .‬ווע אימער דער רבי‬ ‫דאס נישט ָ‬ ‫אי קע איי ָ‬ ‫האט אי דער רבי‬ ‫טאטע ָ‬ ‫געטראפ מיט מיי ַ‬ ‫ָ‬ ‫האט זי‬ ‫ָ‬ ‫דא‬ ‫האט ָ‬ ‫ַארויסגעוויז אותות אהבה וחיבה יתירה‪ .‬דער רבי ָ‬ ‫אויסנאמליכ אופ ַאלע אייניקלע‬ ‫ַ‬ ‫בכלל מכבד געווע אוי ַא‬ ‫טאטע‬ ‫פאר מיי ַ‬ ‫צאנזער רב זי"ע‪ָ ,‬אבער ַ‬ ‫פו הייליג זייד דער ַ‬ ‫האט דער רבי ַארויסגעוויז אותות אהבה באופ מיוחד מער ווי‬ ‫ָ‬ ‫דאס ַאליי‬ ‫האב ָ‬ ‫וואס אי ָ‬ ‫ַאלע ַאנדערע אייניקלע‪ .‬חו ָ‬ ‫דאס אוי געהערט פו עטליכע מקורבי‬ ‫האב אי ָ‬ ‫צוגעזע‪ָ ,‬‬ ‫ביישפיל דער ירושלימ'ער רב הגה"ק רבי‬ ‫ּ‬ ‫ביי רבי'‪ ,‬ווי צו‬ ‫משה ארי' פריינד זצוק"ל‪ַ .‬אזוי אוי ָ‬ ‫האט דער רבי זי"ע געגעב‬ ‫טאטע איבערצוקוק זיי הייליג ספר "ויואל משה"‬ ‫פאר מיי ַ‬ ‫ַ‬

‫געגאס פו‬ ‫ָ‬ ‫האב זי‬ ‫טייכ טרער ָ‬ ‫האט מיר‬ ‫רבי'נס הייליגע אויג‪ .‬ס' ָ‬ ‫נגעכא ּפט ַא פחד צו זע דע‬ ‫ַ‬ ‫ָא‬ ‫בילד‪.‬‬

‫מה‬

‫ראה תשס"ט‬

‫דאס ַארויסגעגעב לאור עול‪.‬‬ ‫האט ָ‬ ‫איידער ער ָ‬

‫העכער פו דע רבי'נס אכסניא‪.‬‬

‫שטאט‬ ‫ָ‬ ‫טאטע איז ָאנגעקומע קיי שוויי — אי‬ ‫מיי ַ‬ ‫האט‬ ‫פאר שבת חזו תשעה באב נדחה‪ .‬די תפילות ָ‬ ‫'גריאה' — ַ‬ ‫עדאוונט ביי רבי'‪ .‬דער רבי איז‬ ‫פארשטייט זי ג ַ‬ ‫ער ַ‬ ‫ַ‬ ‫צוגעגאנגע צו מנחה כדרכו בקודש‪ ,‬או צו קבלת שבת איז‬ ‫האט‬ ‫טאטע ָ‬ ‫צוגעגאנגע‪ ,‬מיי ַ‬ ‫ַ‬ ‫טאטע זכרונו לברכה‬ ‫מיי ַ‬ ‫האט זייער הנאה‬ ‫דאווענע‪ ,‬דער רבי ָ‬ ‫רא ּפגעלייגט ַא שיינע ַ‬ ‫ַא ָ‬ ‫בא ַ‬ ‫דאווענע ַ‬ ‫נאכ' ַ‬ ‫האט אי ָ‬ ‫געהאט דערפו או ָ‬ ‫ַ‬ ‫דאנקט מיט ַא‬ ‫גרויס הנאה‪.‬‬

‫האט‬ ‫וואס מ' ָ‬ ‫נא ָ‬ ‫צו מיי גרויס וואונדער‪ַ ,‬א שעה ָ‬ ‫געדאכט ווי אי הער דע‬ ‫ַ‬ ‫האט זי מיר‬ ‫געענדיגט דע טיש ָ‬ ‫רבי'נס קול ווי ער וויינט‪ .‬ס'איז מיר געווע זייער‬ ‫האב‬ ‫אינטרעסאנט‪ ,‬אי בי ַארויס פו בעט או אי ָ‬ ‫ַ‬ ‫וואס איז געווע העכער‬ ‫ַארויסגעקוקט פו אונזער ּפ ָארטש ָ‬ ‫האט געקענט ַאריינזע ַאהי‪ .‬אי‬ ‫דע רבי'נס ּפ ָארטש‪ ,‬או מ' ָ‬ ‫ָ‬ ‫בי נשתומ‬ ‫געוואר צו זע ווי דער רבי זיצט אויפ' ּפ ָארטש‪,‬‬ ‫זא השתפכות‬ ‫זאגט מיט ַא ַ‬ ‫מיט ַא תהילי אי די הענט‪ ,‬או ָ‬ ‫געגאס פו‬ ‫ָ‬ ‫האב זי‬ ‫הנפש מזמורי תהלי‪ .‬טייכ טרער ָ‬ ‫ַ‬ ‫האט מיר ָא‬ ‫רבי'נס הייליגע אויג‪ .‬ס' ָ‬ ‫נגעכא ּפט ַא פחד צו זע‬ ‫דאס בילד‬ ‫פארשטעל ווי ָ‬ ‫דע בילד‪ .‬אי קע איי פשוט נישט ָ‬ ‫טמארער רב זיצט‬ ‫סא ַ‬ ‫האט אויסגעזע‪ ,‬ווי ַאזוי דער הייליגע ַ‬ ‫ָ‬ ‫נאכט שעות או גיסט‬ ‫צוויש די שווייצער בערג אי די טיפע ַ‬ ‫זי אויס זיי ַ‬ ‫האר ביי די מזמורי תהלי אויפ' קול מיט‬ ‫האר‪.‬‬ ‫דאס ַ‬ ‫צוגאנגע ָ‬ ‫ַ‬ ‫ַאזעלכע בכיות נוראות‪ .‬אוי‪ ,‬ס'איז פשוט‬

‫ווע דער רבי ָ‬ ‫האט מיי‬ ‫האט ָאנגעהויב טייל שיריי ָ‬ ‫טאטע אויסגעשטרעקט די הענט צו נעמע שיריי פו רבי'‪,‬‬ ‫ַ‬ ‫האסטו‪...‬‬ ‫זאגנדיג‪ ,‬נו נו‪ָ ,‬‬ ‫האט געשמייכלט צו אי ָ‬ ‫דער רבי ָ‬ ‫גראד אוי גענומע שיריי פו מיי‬ ‫האט ָ‬ ‫ָאבער דער רבי ָ‬ ‫פאר' גבאי רבי יוס‬ ‫האט געוואונקע ַ‬ ‫טאטנ'ס טעלער‪ ,‬או ָ‬ ‫ַ‬ ‫זאל אויסמיש ביידע טעלערס מיט שיריי‬ ‫אשכנזי ע"ה ַאז ער ָ‬ ‫וואס‬ ‫זא ָ‬ ‫דאס איז ַא ַ‬ ‫פאר' עול‪ָ .‬‬ ‫האט ַאזוי געטיילט ַ‬ ‫או ָ‬ ‫האט ווייניג געזע ביי רבי'‪.‬‬ ‫מ' ָ‬

‫*‬

‫האט שנעל ָא ּפגעגעס דע ערשט טייל פו‬ ‫טאטע ָ‬ ‫מיי ַ‬ ‫די סעודה או איז ַאריבער צו רבי'נס טיש‪ .‬ס'איז געווע ַא‬ ‫פאר' רבי'‬ ‫האט מע צוגעגרייט ַ‬ ‫לאנגער אויב ָא‪ ,‬או אינמיט ָ‬ ‫ַ‬ ‫האט‬ ‫טאטע איז ַאריינגעקומע ָ‬ ‫ַא העכער טיש‪ַ .‬אזוי ווי מיי ַ‬ ‫באלד געהייס ַארויפקומע נעב זי אוי זיי‬ ‫אי דער רבי ַ‬ ‫האט אי דער רבי מכבד‬ ‫גאנצ טיש ָ‬ ‫העכער טיש‪ ,‬או ביי ַ‬ ‫געווע כאילו ער פירט טיש אינאיינע מיט' רבי'‪...‬‬

‫ַא‬ ‫דעמאלט‬ ‫ָ‬ ‫געזאגט‬ ‫ָ‬ ‫האט דער רבי‬ ‫ווארט ָ‬ ‫אינטרעסאנט ָ‬ ‫ַ‬ ‫זאגט ביי די הגדה ליל‬ ‫נאכטס ביי די תורה‪ַ .‬אז מ' ָ‬ ‫פרייטאג צו ַ‬ ‫ָ‬ ‫התקדש החג פסח "אשר גאלנו וגאל את אבותינו ממצרי‪,‬‬ ‫והגיענו הלילה הזה‪ ,‬כ ה' אלקינו ואלקי אבותינו יגיענו‬ ‫למועדי ולרגלי אחרי הבאי לקראתנו לשלו‪ ,‬שמחי‬ ‫בבני עיר‪ ,‬וששי בעבודת‪ ,‬ונאכל ש מ הזבחי ומ‬ ‫וואס איז דער פשט אינמיט סדר צו בעט‬ ‫הפסחי"‪ ,‬לכאורה ָ‬ ‫האט דער רבי שיי‬ ‫נאר‪ָ ,‬‬ ‫אוי מועדי ורגלי אחרי? ָ‬ ‫פארענטפערט‪ַ ,‬אז אי שו"ע או"ח )סימ תכ"ח( גיט דער מחבר‬ ‫ַ‬ ‫ַא סימ לקביעות המועדי לויט די טעג פו יו"ט פסח‪ ,‬עפ"י‬ ‫טאג אי‬ ‫סדר הא‪-‬ב‪ ,‬א"ת ב"ש ג"ר ד"ק וכו'‪ַ ,‬אז אי דע זעלב ָ‬ ‫פאלט א' דפסח ַ‬ ‫וואס ס' ַ‬ ‫ווא ָ‬ ‫די ָ‬ ‫פאלט אוי אויס ת'שעה באב;‬ ‫פאלט אויס יו"ט‬ ‫פאלט ב' דפסח ַ‬ ‫וואס ס' ַ‬ ‫טאג ָ‬ ‫אי דע ָ‬ ‫ש'בועות; או ַאזוי ווייטער רעכנט אויס דער מחבר ַאלע זיב‬ ‫פאלט אוי אויס איינע‬ ‫טאג פו זיי ַ‬ ‫וואס אי יעד ָ‬ ‫טעג פו פסח‪ָ ,‬‬ ‫געזאגט —‬ ‫ָ‬ ‫האט דער רבי‬ ‫פו די מועדי השנה‪ .‬קומט אויס — ָ‬ ‫דא אי‬ ‫נאכט‪ ,‬וועט ָ‬ ‫וואס מ'זיצט ביי סדר ַ‬ ‫טאג ָ‬ ‫ַאז אי דע ָ‬ ‫אויספאל תשעה באב‪ ,‬במילא בעט מע 'אשר‬ ‫ַ‬ ‫טאג‬ ‫דע זעלב ָ‬ ‫גאלנו וגאל את אבותינו ממצרי והגיענו הלילה הזה'‪ַ ,‬אזוי ווי‬ ‫נאכט‪' ,‬כ יגיענו‬ ‫האב זוכה געווע צו די יעצטיגע סדר ַ‬ ‫מיר ָ‬ ‫פאלט אויס ַאזוי ווי היינט‬ ‫וואס ַ‬ ‫למועדי ולרגלי אחרי'‪ָ ,‬‬ ‫זאל זיי ַא מועד או ַא יו"ט‪,‬‬ ‫דאס מיינט תשעה באב‪ַ ,‬אז ס' ָ‬ ‫נאכט ָ‬ ‫ַ‬ ‫'שמחי בבני עיר וששי בעבודת ונאכל ש מ הזבחי‬ ‫ומ הפסחי'‪.‬‬

‫האט דער רבי מקצר געווע ביי 'שלוש‬ ‫אי יענע שבת ָ‬ ‫ביינאכט איז געווע די תענית תשעה באב‬ ‫ַ‬ ‫וויבאלד‬ ‫ַ‬ ‫סעודות'‪,‬‬ ‫פאר‬ ‫האט דער רבי זי"ע מחמיר געווע ַ‬ ‫באוואוסט ָ‬ ‫נדחה‪ — .‬ווי ַ‬ ‫נא שיטת‬ ‫זי ַאריינצוציע די קדושת השבת ביז ‪ 18‬מינוט ָ‬ ‫דאס איז כדי יוצא צו זיי אוי לשיטת הפוסקי‬ ‫רבינו ת‪ָ .‬‬ ‫נא די שקיעה‪.‬‬ ‫האלט ַאז צאת הכוכבי איז ‪ 90‬מינוט ָ‬ ‫וואס ַ‬ ‫ָ‬ ‫רלאנגט פונע עול‪ָ ,‬אבער‬ ‫פא ַ‬ ‫האט די חומרא נישט ַ‬ ‫דער רבי ָ‬ ‫פאר זי ָ‬ ‫ַ‬ ‫האט ער זי ַאזוי נוהג געווע‪ .‬איצט ווע מוצאי שבת‬ ‫באלד‬ ‫דאר נוהג זיי אבילות ַ‬ ‫וואס מ' ַ‬ ‫איז געווע תשעה באב‪ָ ,‬‬ ‫געוואלט גיי מיט‬ ‫ָ‬ ‫דא נישט‬ ‫האט דער רבי ָ‬ ‫נא צאת הכוכבי‪ָ ,‬‬ ‫ָ‬ ‫נא ‪ 72‬מינוט‪ ,‬ביז דע זמ פו‬ ‫די שי או זיצ אוי ַא בענקל ָ‬ ‫געוואלט‬ ‫ָ‬ ‫האט ער אוי נישט‬ ‫‪ 90‬מינוט‪ ,‬או נוהג זיי אבילות ָ‬ ‫זא צייט ַאלס שבת ממש‪.‬‬ ‫האלט יעד שבת אי ַא ַ‬ ‫וויבאלד ער ַ‬ ‫ַ‬ ‫אויסגעטא די שי‬ ‫ָ‬ ‫געמאכט ַא פשרה — זי‬ ‫ַ‬ ‫האט ער — ווי‬ ‫ָ‬ ‫או זי ַא ָ‬ ‫נא‬ ‫דעמאלט בי אי מיט ָ‬ ‫ָ‬ ‫רא ּפגעלייגט אויפ' בעט‪.‬‬ ‫געשטאנע ַארו דע רבי' או דער רבי‬ ‫ַ‬ ‫עטליכע מענטש‬ ‫פארציילט מורא'דיגע מעשיות פו די צפיה‬ ‫דעמאלט ַ‬ ‫ָ‬ ‫האט‬ ‫ָ‬ ‫לגאולה פו זיי גרויס זייד דער הייליגער ישמח משה זי"ע‪,‬‬ ‫ָ‬ ‫האט‬ ‫דער רבי ָ‬ ‫בענקשאפט או‬ ‫ַ‬ ‫זא‬ ‫דעמאלט גערעדט מיט ַא ַ‬ ‫מיט ַאזעלכע געגועי צו די גאולה שלימה‪ ,‬ס'איז געווע ַא‬ ‫בחינה פו "נפשו יצאה בדברו"‪...‬‬

‫*‬ ‫אינדערנאכט‪.‬‬ ‫ַ‬ ‫שפעט‬ ‫האט זי געענדיגט זייער ּ‬ ‫דער טיש ָ‬ ‫דארט‬ ‫נאכט‪ ,‬ס'איז ָ‬ ‫שפעט ַ‬ ‫בכלל אי שוויי ווערט זייער ּ‬ ‫טאט זענע ַאהיי פו טיש צו‬ ‫קליינע נעכט‪ .‬אי מיט מיי ַ‬ ‫וואס איז געווע אי זעלב בני וואו דער רבי‬ ‫אונזער אכסניא ָ‬ ‫שטאק‬ ‫ָ‬ ‫איינגעשטאנע‪ ,‬אונזער אכסניא איז געווע איי‬ ‫ַ‬ ‫איז‬ ‫ראה תשס"ט‬

‫מו‬

‫במאמר שלפנינו נעתיק פרק זכרונות נפלאי ממה שהעלה ע"ג הכתב הגה"ח המפורס ר' ליפא שוואר‬ ‫זללה"ה מנהל מוסדותינו הק' פעיה"ק‪ ,‬חיבה יתירה נודעת למאמר הדי‪ ,‬כאשר בו מספר ר' ליפא ע"ה מתקופת‬ ‫היותו מבי תלמידי רביה"ק זי"ע בעיר סאטמאר יצ"ו כאשר ר' ליפא ע"ה זכה לשרת בקודש ולשמש בתור "גבאי‬ ‫הישיבה"‪ ,‬ורוב הדברי שסיפר היא בבחינת "בדידי הוי עובדא" כאשר היה שליחו הנאמ של רביה"ק בכל‬ ‫מהלכי הישיבה ברו"ג‪ .‬ובהיותינו בכא טר נקדי להעתיק מזכרונותיו נספר האי זכה ר' ליפא ע"ה לשמש‬ ‫כגבאי בישיבתו של רבינו‪ .‬דהסדר התמנות הגבאי בישיבת רבינו כ היה‪ ,‬דכאשר הגיע יו כלולת הגבאי‬ ‫הקוד‪ ,‬אז הביאו לפני רבינו רשימה של בחורי מוכשרי שיוכלו לקבל על שכמ משרה רמה זו‪ ,‬ורבינו עבר‬ ‫עליה בעי הביקורת והראה באצבע את מי למנות לגבאי‪ ,‬ובעת שר' ליפא למד בישיבה והיו צריכי להחלי‬ ‫המשמורות‪ ,‬לא היה רבינו שבע רצו מהרשימה שהביאו לפניו‪ ,‬ושאל להבחור שהכי הרשימה בלש"ק "האסט‬ ‫נישט נא עפעס"‪ ,‬וענה הממונה "שהב' ליפא שוואר באמת ג כ ראוי למשרה זו א דא עקא שרבינו היה‬ ‫רגיל למנות גבאי מהבחורי שבאו ממרחקי‪ ,‬והב' ליפא היא גר כא בסאטמאר"‪ ,‬נענה רבינו ואמר "אבער ער‬ ‫לערנט דא‪ ...‬אחיו הב' משה והב' אנטשיל כאשר למדו אצלי באורשיווע היו חביבי עלי‪ ,‬וג הוא חביב עלי עד‬ ‫מאד"‪ ,‬ואכ כ היה שנתמנה אז על ידי רבינו לשמש כגבאי הישיבה‪ ,‬וזכה לעמוד שש שני על משמרת הקודש‬ ‫לימי קדשו של רבינו‪.‬‬ ‫***‬

‫זק ויושב בישיבה‬ ‫מימיה של רבותינו לא פסקה ישיבה מעל שולחנ‪ ,‬וא‬ ‫רבינו תפס אומנות אבותיו בידו‪ ,‬ובעודו אבר צעיר לימי כבר‬ ‫הרבי תורה לבחורי חמד‪ ,‬ולא חדל מזה עד שנות זקנה ושיבה‪.‬‬ ‫וכאשר העתיק רבינו משכנו מעיר קראלי לסאטמאר באו עמו‬ ‫עשרות תלמידי שלמדו אצלו בקראלי שרצו להמשי ללמוד‬ ‫הלאה בישיבתו הרבתי בסאטמאר‪ ,‬ועי"ז נתגדל ונתרחב מני‬ ‫בני הישיבה עד שמנתה ער של יותר מד' מאות בחורי חמד‬ ‫אשר הכרת פניה ענתה בה כי זרע בר ה' המה‪.‬‬

‫שיעור פשוט הנקרא "נעב שיעור"‪ ,‬ומ הנכו לציי שג‬ ‫ה'נעב שיעור' למדו בחריפות גדול‪ ,‬ובשעת השיעור חידש‬ ‫רבינו חידושי נפלאי ויקרי על דר הפשט בדברי חז"ל‬ ‫והראשוני‪ ,‬וכמה פעמי אמר אז פלפולי נאי ונחמדי‪,‬‬ ‫ומהחידושי הללו בעצמ היו יכולי להוציא לאור עול‬ ‫חיבור נפלא‪ ,‬ולדאבונינו נאבדו בשנות הזע‪.‬‬ ‫שני השיעורי היו כל אחד בזמ נפרד‪ ,‬שיעור הראשו היה‬ ‫תיכ אחר שרבינו גמר תפילת שחרית וטע קצת מיני‬ ‫תרגימא‪ ,‬וזה היה לער בשעה שתי אחה"צ‪ ,‬ובאותה שיעור‬ ‫השתתפו בעיקר הבחורי החריפי‪ ,‬ואפרט כמה מה אשר‬ ‫חקוקי בזכרוני שהשתתפו בקביעות באותו השיעור ונשארו‬ ‫לפליטה אחר החורב‪ ,‬ה"ה הרה"ג ר' אשר שמואל כ" זצ"ל‬ ‫מדזשיבוי‪ ,‬והרה"ג ר' יוס ישראל זעגעלבוי מווינא זצ"ל‪,‬‬ ‫וידידי הרה"ג ר' מנח מנדל פריעדמא זצ"ל שהיה ר"מ‬ ‫בישיבתינו הק' בירושת"ו‪ ,‬ושימש אז ביחד אתי כגבאי בישיבה‬ ‫והיה מפלפל הרבה ע רבינו באמצע הרצאת השיעורי‪ ,‬וידידי‬ ‫הרה"ג ר' מרדכי דאווידאוויטש זצ"ל אב"ד בית מאיר שהיה‬ ‫ממובחרי תלמידי רבינו והתפלפל פע ע רבינו בריתחא‬ ‫דאורייתא והודה רבינו לדבריו ופייסו‪ ,‬ועוד בעלי תריסי‪ .‬ואת‬ ‫השיעור השני הנקרא נעב שיעור למד רבינו לפנות ערב‪,‬‬ ‫ובאותו שיעור דייק וגמיר על כל דבר ה בפרש"י ותוס' וה‬ ‫בהמפרשי‪.‬‬ ‫חתנו של רבינו הרב מסעמיהאלי זצ"ל עמד לימינו בהנהגת‬ ‫הישיבה‪ ,‬והוא הרציא שיעור לפני הצהרי בשו"ע‪ ,‬והתלמידי‬ ‫חזרו על לימוד באכסניותיה והיה ממונה על זה משגיח בא‬ ‫בשני שהיה מחזר אחרי בתי האכסניות והשגיח על סדר‬ ‫לימודי הבחורי‪.‬‬

‫באותה זמ כאשר הופיע רבינו לכה פאר בסאטמאר‪ ,‬כבר‬ ‫היו ש כמה ישיבות שהרביצו בה תורה לבחורי חמד‪ ,‬כגו‬ ‫ישיבת "קר לדוד" שייסד הרב הקוד הגה"צ בעל קר לדוד‬ ‫זצ"ל‪ ,‬ואחר פטירתו עברה שרביט ההנהגה ליד הגה"צ ר' יוס‬ ‫גרינוואלד זצ"ל הרב מפאפא‪ ,‬שהיה נכד אחיו הערוגת הבש‬ ‫זצ"ל וחת אחיו הר"ר יעקב יחזקי' ז"ל‪ ,‬ושימש אז בתור דומ"‬ ‫בסאטמאר‪ .‬ג הגה"ק מר הגאב"ד ור"מ דישיבה"ק זיע"א‬ ‫שהגיע לסאטמאר בשנת תרח" שימש כדומ" בסאטמאר‬ ‫ולאחר מכ עמד בראשות הנהגת ישיבה קטנה‪.‬‬ ‫הגה"ק מביקסאד זצ"ל היה לו ג כ ישיבה בסאטמאר‪ ,‬וג‬ ‫אני זכיתי להמנות על תלמידיו מש כשש שני‪ ,‬ולמדתי אצלו‬ ‫ע בנו הגה"צ ר' חיי משה פיש זצ"ל הי"ד האב"ד‬ ‫מאנאשטור‪ .‬א כל אלו התנהלו במסגרת קטנה עד לער‬ ‫חמשי בחורי‪ ,‬וישיבת רבינו היתה הגדולה בכל מדינת‬ ‫ראמעניע שלמדו בה מספר של יותר מארבע מאות בחורי‪.‬‬

‫שיעורי דרבנ‬ ‫רבינו היה מרציא ב' שיעורי בישיבה מידי יו ביומו‪ ,‬א'‬ ‫שיעור עיו שהיה השיעור בסוגיא הנלמדת בישיבה‪ ,‬והשנית‬

‫איה שוקל ואיה סופר לספר מראה הוד בשיעורי רבינו מידי‬ ‫מז‬

‫ראה תשס"ט‬

‫יו ביומו‪ ,‬רבינו התחיל להרצות דברי הגמרא והראשוני‬ ‫בסוגיי‪ ,‬ותיכ ההבערה ללמד יצאת בריתחא דאורייתא‬ ‫ובפלפול סוער‪ ,‬וקול התורה נשמע מפי הבחורי שהתפלפלו‬ ‫במלחמתה של תורה בעוז ובגבורה ביני עמודי דגירסא‪,‬‬ ‫והתלמידי הוסיפו להקשות ולפרק על דברי רבינו‪ ,‬ורבינו‬ ‫לעומת ברו יאמר וענה על כל קושיותה בטוב טע ודעת‬ ‫מתו חדוותא דשמעתתא‪.‬‬

‫בחורי מופלגי שירדו לסו דעתו בהבנת הסוגיא‪ ,‬ובעת‬ ‫לימודו היה כולו אחוז רשפי אש ולא הרגיש ולא חלי כלל במה‬ ‫שמתרחש סביבו כי כולו היה אחוז ודבוק באש התורה‬ ‫הקדושה‪ ,‬וא כאשר ישב רבינו בתענית וכבר היה זמ צאת‬ ‫הכוכבי‪ ,‬והגיע הזמ להתפלל ערבית ולהפסיק את תעניתו‪,‬‬ ‫אמנ לא הרגיש רבינו כלל שכבר הגיע זמ תפילת ערבית כיו‬ ‫שהיה עסוק בלימודו‪ ,‬עד שהמשב"ק הרה"ח ר' פייוויש אשכנזי‬ ‫הי"ד הופיע בתו החדר שש למד רבינו ע הבחורי‪ ,‬ורמז‬ ‫להבחורי שיפסיקו להתפלפל ע רבינו כי רבינו טר טע‬ ‫היו כלו וכבר הגיע זמ קריאת שמע של ערבית‪.‬‬

‫מי שחשקה נפשו בתורה ישאר ממילא‬ ‫בתקופה הראשונה לאחר שנתיישב רבינו בעיר סאטמאר‪,‬‬ ‫נהרו תלמידי למאות בלי גבול ללמוד בישיבתו של רבינו‪,‬‬ ‫וכמוב שבי מאות התלמידי לאו כל אחד היה ראוי והגו‬ ‫ללמוד בישיבתו של רבינו‪ ,‬ומקורבי רבינו שדאגו לכבוד שמו‬ ‫הטוב של הישיבה באו להציע לפניו שיחזרו את כל בחורי דרי‬ ‫מחוז מארמאראש לבית‪ ,‬כיו שחלק מביניה לא היו‬ ‫מצוייני בתורה וביראת שמי כדבעי‪ ,‬אול רבינו לא רצה‬ ‫לקבל את דבריה‪.‬‬

‫שואל כעני‬ ‫כמה פעמי התרגז רבינו על בחורי שנהגו להקשות‬ ‫באמצע אמירת השיעור קושיות שלא לעני‪ ,‬ודכירנא שאחד‬ ‫מהתלמידי היה נוהג להפציר הרבה בשאלות עד שלא הניח‬ ‫לרבינו לדבר ולומר מה שבפיו‪ ,‬ועד שלא הספיק רבינו לומר את‬ ‫דבריו ולהעלות מרגניתא טב"א כבר היה מקשה קושיותיו‪,‬‬ ‫ופע אחת נענה לו רבינו ואמר לו "זיי נישט ברוגז‪ ,‬מילא דו‬ ‫צעווארפסט דע בני‪ ,‬אבער כ'האלט עס אינמיט אויפבויע‪,‬‬ ‫קומסט או האקסט אריי אינמיט‪ ,‬מילא נאכדע ווילסטו‬ ‫צעווארפ‪ ,‬לאמיר אבער עס קוד אויפבויע"‪.‬‬

‫ואמר רבינו שלדעתו מוטב שיניחו את כל הבחורי שבאו‬ ‫ללמוד כא‪ ,‬ולא ישלחו אפילו אחד מה לביתו‪ ,‬כי מי שרוצה‬ ‫ללמוד באמת הרי ישאר ממילא‪ ,‬ומי שלא ירצה ללמוד‬ ‫בהתמדה יבי בעצמו ברבות הימי שאי מקומו כא בי כותלי‬ ‫בית המדרש ויל וישוב לביתו‪ ,‬ואכ כדברי רבינו כ היה ורק בני‬ ‫העליה שחשקה נפש בתורה ובאמת נשארו ללמוד אצל‬ ‫רבינו‪.‬‬

‫כ יש לספר שפע בחג השבועות שבאו והתכנשו הרבה‬ ‫רבני גאוני וצדיקי להסתופ בצל קדשו של רבינו‪ ,‬ובי‬ ‫הבאי היה רב חשוב ומפורס אשר בשעת אמירת הקרעפל‬ ‫פשעטיל היה מקשה ומפרק בדברי רבינו‪ ,‬והגה"ח ר' לייבעלע‬ ‫פאשקעס ז"ל שעמד ליד רבינו רצה לתר לו על קושיותיו‪,‬‬ ‫אול רבינו לחש לו באזניו "לייבעלע‪ ,‬אי בעט די שווייג‬ ‫שטיל‪ ,‬ער וועט אליי זעה אז ער פרעגט נישט גארנישט"‪,‬‬ ‫ורבינו התחיל שוב להסביר ולסדר את כל מה שחידש ואמר‬ ‫כבר‪ ,‬ואכ נתחוורו הדברי כשמלה וכל דברי רבינו נתיישבו לו‬ ‫על צד הטוב ביותר‪.‬‬

‫ימי מקרבת‬ ‫רבינו אהב מאד כאשר הבחורי היו מפלפלי עמו בדברי‬ ‫תורה‪ ,‬והיה ניכר כי כל חיותו הוא בעסק התורה‪ ,‬ומכיו‬ ‫שכוחותיו של רבינו היו אז אתו‪ ,‬היה ניכר בלימודו ובפלפוליו‬ ‫שכל חיותו הוא בלימוד התורה הקדושה‪ ,‬וגילה אותות חיבה‬ ‫ואהבה לאות הבחורי שידעו לפלפל עמו נכונה‪ ,‬וחקוק‬ ‫בזכרוני אחד מבני החבורה הבחור המופלג אברה דוב סי‬ ‫הי"ד מח"ס נאות דש"א‪ ,‬שהיה מוצאו ממשפחת אשכנזי‪,‬‬ ‫ומקוד למד בישיבת גאלאנטא ואחר כ בא ללמוד בישיבת‬ ‫רבינו‪ ,‬שהוא היה חרי גדול ובקי ברוב סוגיות הש"ס‪ ,‬והיה רגיל‬ ‫לפלפל ע רבינו הרבה‪ ,‬ותמיד היה קולע אל המטרה‪ ,‬ונוכחו כל‬ ‫בני הישיבה לראות אהבת רבינו אליו עד למאד‪.‬‬

‫והיה העקוב למישור‬ ‫הרבה פעמי נטלו חלק בלימודי הישיבה הלומדי‬ ‫והתלמידי חכמי שבעיר‪ ,‬ובאו לשמוע האי שרבינו לומד ע‬ ‫התלמידי את השיעור‪.‬‬ ‫ופע כאשר למדנו במס' עירובי פרק כל גגות‪ ,‬והיו שני‬ ‫מאמרי תוס' ש והיו מוקשי מאד והבחורי נתייגעו במאוד‬ ‫במש כל ימי השבוע להבי דברי התוס' על בוריו‪ ,‬ולא עלתה‬ ‫ביד למצוא פירוש וביאור נכו‪ ,‬והלכו לשאול את הלומדי‬ ‫שבעיר‪ ,‬אול ג בפיה לא היתה מענה‪ ,‬והיו עיני כל נשואות‬ ‫לשמוע האי יבאר רבינו את דברי התוס' בשעה שיאמר‬ ‫השיעור לפני התלמידי‪.‬‬

‫ובפרט היה מראה לה אותות אהבה בעת עריכת שולחנו‬ ‫הטהור‪ ,‬שאז קירב רבינו את הבחורי שהיו רגילי לפלפל עמו‬ ‫בהשיעורי‪ ,‬וקרא אות בשמ לקחת שיריי מידיו הק'‪ ,‬ועל‬ ‫ידי זה נתפרס שמ הטוב אצל בני העיר‪ ,‬בראות האי‬ ‫שרבינו מקרב אות‪ ,‬ומוב מאליו שדבר זה היה לה לעזר‬ ‫בהגיע לפרק האיש מקדש לשידוכי הגוני‪ ,‬ששמ הטוב‬ ‫יצא למרחוק‪.‬‬

‫וכאשר בא רבינו בלילה לומר השיעור אמרתי לרבינו‬ ‫שהתלמידי מצפי ומחכי להשיעור בכליו עיני כי רוצי‬ ‫לשמוע ביאור דברי התוס'‪ ,‬והתחיל רבינו ללמד את השיעור‬ ‫וביקש להביא לפניו כמה ממפרשי הש"ס וצלל במי אדירי‪,‬‬ ‫ולמד את דברי התוס' הראשו בבהירות נפלאה ובטוב טע‬ ‫ודעת‪ ,‬וכל התלמידי חכמי שבעיר נתפעלו במאד האי שהיה‬ ‫העקוב למישור‪ ,‬אול כאשר רצה רבינו להתחיל ללמוד דברי‬ ‫התוס' השנית הבחי שכבר נתאחרה השעה‪ ,‬לכ אמר שימשי‬ ‫ביו המחרת בלימוד התוס' השני‪ ,‬ואכ ביו המחרת נשנה‬ ‫הדבר ורבינו הסביר את הכל בבהירות נפלאה כיד ה' הטובה‬ ‫עליו‪.‬‬

‫היה מרגלא בפומיה של רבינו לומר הרבה פעמי באמצע‬ ‫פלפולו ע התלמידי‪ ,‬שהג שמצינו שהשל"ה הק' קורא‬ ‫בספרו את הפלפולי האלו חטאת נעורי‪ ,‬מכל מקו הלא‬ ‫עינינו רואות שג בספריו יש כמה פעמי קצת דברי פלפול‪.‬‬ ‫]ועי' בתשובות חת"ס בהקדמת בנו הגה"צ רבי שמעו סופר‬ ‫זצ"ל בקונטרס פיתוחי חות[‪.‬‬

‫כולו אחוז שרעפי‬ ‫כאשר רבינו היה יושב ע תלמידיו בישיבה ולמד עמה‬ ‫השיעורי בסוגיא בדר כלל לא נכחו אז כי א כמה מניני‬ ‫ראה תשס"ט‬

‫מח‬

‫הזאת כאשר נכחו הרבה רבני וגדולי תורה לא רציתי להשמיע‬ ‫את קולי באמצע הפלפול‪ ,‬ולא אמרתי לרבינו מאומה‪.‬‬

‫כבקרת רועה עדרו‬ ‫סדר הבחינות בישיבתו של רבינו היו כ‪ ,‬בכל שבוע ביו ה'‬ ‫היו נבחני הבחורי על השיעור בגפ"ת הנלמד במש השבוע‪,‬‬ ‫והבחינה על השיעור בשולח ערו היה ביו א' בערב‪ ,‬וכמה‬ ‫פעמי בח רבינו ג בחומש ורש"י‪ ,‬ובמיוחד היה רגיל לשאול‬ ‫את הבחורי הגדולי והחריפי שבאו לפלפל בסוגיות הש"ס‬ ‫אבל הקילו בלימוד חומש ורש"י כדי לזרז שג ילמדו פרשת‬ ‫השבוע חומש ע פירש"י‪.‬‬

‫באסרו חג השבועות נכנסתי למעו קדשו של רבינו כהרגלי‬ ‫שהלכתי לביתו כדי ללוותו אחר כ כשיל ממעונו להישיבה ‪-‬‬ ‫שהיה בבית המדרש בחצר ביתו וש הרציא השיעורי ‪-‬‬ ‫כאשר אני נושא את כליו וספריו‪ ,‬ובבואי אל הקודש היה רבינו‬ ‫באמצע אכילת סעודת אסרו חג‪ ,‬ושאל אותי רבינו "וואס‬ ‫זאגסטו"‪ ,‬ועניתי ואמרתי שברצוני לעיי באיזה ספר‪ ,‬ולקחתי‬ ‫הספר גרש ירחי מארו הספרי‪ ,‬ורבינו בחכמתו הרגיש שלא‬ ‫לחנ לקחתי ספר זה דוקא רק שברצוני וכוונתי להעיר על‬ ‫דבריו‪ ,‬ואמר לי "עפעס וויסטו דא מיט דע"‪ ,‬ואז אמרתי‬ ‫לרבינו מה שכתוב בגרש ירחי שעליו בנה רבינו יסוד לדבריו‬ ‫בפלפולו‪ ,‬ואמר רבינו אכ אמרתי כ‪ ,‬אז העזתי להעיר לרבינו‬ ‫שאי אפשר להסיק לפי דבריו בשו אופ אליבא דרבה‪ ,‬ודבריו‬ ‫סובבי רק על ר"א ולא על בר פלוגתיה‪.‬‬

‫כיו שנתרבו מספר תלמידי הישיבה ולא היה ביכלתו של‬ ‫רבינו לבחו בעצמו את כל הבחורי מידי שבוע בשבוע‪ ,‬לכ‬ ‫נקבע הסדר שבכל שבוע בח רבינו חלק מהבחורי‪ ,‬ושאר‬ ‫הבחורי נבחנו על ידי חתנו הרב מסעמיהאלי זצ"ל‪.‬‬ ‫ובכדי לזרז את הבחורי לעמוד בכור המבח‪ ,‬התקינו שמי‬ ‫שלא יבח על תלמודו לא ינת לו רשות להכנס לסעוד‬ ‫בהמענזא ]בית התבשיל של הישיבה[‪ ,‬והיה לכל תלמיד‬ ‫קארטיל מיוחד‪ ,‬ונתמנו מטע הישיבה גבאי דחברת בחורי‬ ‫שתפקיד היתה לחתו לכל בחור בתו הקארטיל א עמד‬ ‫בנסיו‪ ,‬ומכיו שחלק א' מבני הישיבה נבח אצל רבינו וחלק‬ ‫השני נבח אצל הרב מסעמיהאלי זצ"ל‪ ,‬לכ היו ב' גבאי‬ ‫שישבו אצל ב' הבחינות והיו מתחלפי מדי פע כי כל אחד‬ ‫רצה לזכות לישב אצל רבינו בשעת הבחינה‪ ,‬במש כמה שני‬ ‫זכיתי להיות גבאי הישיבה וג זה היה מתפקידי‪.‬‬

‫ולקח את הספר מידי והסתכל בפני‪ ,‬ואחרי העיו נענה‬ ‫ואמר לי בטענה "אוי דו ביסט דא גערעכט‪ ,‬פארוואס האסטו‬ ‫מי נישט אפגעשטעלט‪ ,‬וואס לאזט מע מי זאג אזא זא"‪,‬‬ ‫ועניתי כי חששתי להפסיק את רבינו באמצע אמירת הפלפול‬ ‫ברבי‪ ,‬וא על פי כ אמר "האסט דא מיר געקאנט זאג אז‬ ‫עס שטימט נישט לויט רבה‪ ,‬ס'איז געווע א גרויסע עוולה פו‬ ‫דיי זייט אז דו האסט מיר געלאזט זאג א זא וואס איז נישט‬ ‫תורת אמת"‪.‬‬

‫ובנוס לזה היו הגבאי מצווי ועומדי לבא ולהודיע‬ ‫לפני רבינו את כל הנעשה בישיבה מקט ועד גדול‪ ,‬וכל דבר‬ ‫הקשה יבואו אליו ורבינו התמסר בכל כוחו להעמיד כל דבר על‬ ‫מכונו‪ ,‬וכל דבר שהתרחש בישיבה עבר תחת עיניו הפקוחות‪.‬‬

‫ושוב שאלני "פו וואו האסטו געוויסט פו דע גרש‬ ‫ירחי"‪ ,‬ועניתי שבעת לימוד הסוגיא ראיתי את דבריו והוספתי‬ ‫לחדש על פי דבריו איזה חידוש ולכ היה מונח בזכרוני היטב כל‬ ‫דבריו‪ ,‬וציוה רבינו שאחזור לפניו על החידוש‪ ,‬וכאשר גמרתי‬ ‫לומר את החידוש לפניו הראה לי פני שוחקות‪) .‬והיא לו‬ ‫נדפסה בחלק רביעי במדור הסוגיות(‪.‬‬

‫תורת אמת היתה בפיהו‬ ‫בדידי הוה עובדא אשר זכיתי לראות מידת ענוותנותו‬ ‫ואמיתתו של רבינו במקו גדולתו‪ ,‬מידי שנה בשנה היה נהוג‬ ‫ללמוד קוד חג השבועות איזה סוגיא במסגרת הישיבה‪ ,‬ובכל‬ ‫לילה קוד החג היה רבינו לומד ע הבחורי בסוגיא זו‪ ,‬וחידש‬ ‫ופלפל בה כיד ה' הטובה עליו‪ ,‬ובחג השבועות נקבצו ובאו‬ ‫ציבור גדול מכל רחבי המדינה ובראש תלמידי חכמי‬ ‫מפורסמי ורבני מובהקי‪ ,‬וביו א' בקידושא רבא כאשר‬ ‫ער שולחנו הטהור במאכלי חלב כנהוג‪ ,‬דרש אז בסוגיא זו‬ ‫והיה נקרא קרעפיל פשעטיל‪ ,‬וכל התלמידי חכמי וגדולי‬ ‫התורה הטו אזניה כאפרכסת לשמוע דברי רבינו הנחמדי‬ ‫מזהב ומפז‪.‬‬

‫א זיידענע דעקל‬ ‫פע אחת באמצע השיעור הקשה רבינו קושיא עצומה‪,‬‬ ‫ותיכ תירצו בתירו נפלא‪ ,‬ועניתי ואמרתי שכל החידוש הלז‬ ‫ה הקושיא וג התירו כתוב הדר הוא בחידושי מהר" שי‪,‬‬ ‫וביקש רבינו לראותו בפני‪ ,‬וציינתי מקו כבודו של החידוש‬ ‫הזה שהיה קטע ארו והחידוש היה כתוב בקיצור נמר בסו‬ ‫הקטע‪ ,‬ורבינו הסתכל במהירות בכל דבריו מרישא לסיפא ולכ‬ ‫לא הרגיש במה שכתב בסו דבריו‪ ,‬ואמר לי בנימה של קפידה‬ ‫המהר" שי אינו כותב מזה לא מיניה ולא מקצתיה‪ ,‬אמנ‬ ‫הראיתי לו שבסו דבריו כותב המהר" שי דבר זה‪ ,‬וכאשר‬ ‫ראה זאת רבינו האירו פניו הקדושי באמרו "א פלא דער‬ ‫גאנצער חידוש שטייט‪ ,‬גלייב מיר אז שוי צוועלע יאר וואס‬ ‫כ'האב נישט געלערנט די סוגיא‪ ,‬דער טאטע ז"ל פלעגט זאג אז‬ ‫ס'איז נישט קיי חילוק צו דער חידוש שטייט אי א לעדערנע‬ ‫דעקל )היינו בספר שנכר בגב של עור( אדער אי א זיידענע‬ ‫דעקל )היינו בתו איש שהול במלבוש של משי("‬

‫ובאחד מ השני למדנו בסוגיא דאי קני לעכו" באר‬ ‫ישראל להפקיע מיד מעשר במס' גיטי )ד מ"ז‪ ,(.‬וש איתא‬ ‫פלוגתת רבה ור' אלעזר‪ ,‬רבה סובר דאי קני לעכו" להפקיע‪,‬‬ ‫ור' אלעזר סובר דיש קני לעכו"‪ ,‬ובנה רבינו עיקר יסוד‬ ‫החידוש על דברי הגרש ירחי להגאו מפלאצק זצ"ל שבסוגיי‪,‬‬ ‫והסיק מזה חידוש עצו אליבא דרבה דסבירא ליה איזה חידוש‬ ‫בהסוגיא‪ ,‬וזה יהיה לשיטתו שבסוגיא אחרת‪ ,‬ובזה תיר ויישב‬ ‫רבינו כמה קושיות בהסוגיא‪.‬‬

‫מצא או מוצא‬ ‫בתחילת ימי השבוע זכיתי ליכנס אל הקודש פנימה לרבינו‬ ‫ולסדר ביחד את השיעורי‪ ,‬וכל שבוע למדו ער שני דפי‬ ‫גפ"ת‪ ,‬ודכירנא בעת שלמדו בישיבה בפרק לולב וערבה ממס'‬ ‫סוכה ונעניתי כי יש לסדר השיעור עד ד מ"ה‪ .‬בהפיסקא קרא‬ ‫ליה מוצא עיי"ש‪ ,‬והעיר רבינו בחכמה על פי דברי חז"ל במס'‬ ‫ברכות )ד ח‪ (.‬במערבא כי נסיב איתתא אמרו מצא או מוצא‪,‬‬

‫ואני בעניי ראיתי ג כ דברי הגרש ירחי שבתחילת דבריו‬ ‫אזיל אליבא דרבה‪ ,‬א באור דבריו מסיק דאי אפשר לומר על‬ ‫זה הדר כרבה ומסיק דוקא כר' אלעזר‪ ,‬ורבינו אגב חורפא לא‬ ‫הרגיש באור דברי הגרש ירחי‪ ,‬ואכ הסיק בפלפולו אליבא‬ ‫דרבה‪ ,‬אמנ הג שהייתי רגיל לפלפל ע רבינו‪ ,‬אמנ בעת‬ ‫מט‬

‫ראה תשס"ט‬

‫לאסו כס מהנדיבי‪ ,‬על כ חתמתי לו ע החותמת שעמד‬ ‫לנסיו‪ ,‬וכ נשנה הדבר עוד פע בשבוע שלאחר מכ‪ ,‬ובפע‬ ‫השלישי כאשר רציתי לחתו לו נתעורר רבינו מתרדמתו‪,‬‬ ‫ושאל אותי רבינו לדעת למה זה חתמתי לו והרי עדיי לא עמד‬ ‫לנסיו‪ ,‬והשבתי לרבינו שכיו שהוא עסוק באסיפת כספי לכ‬ ‫חתמתי לו שעמד לנסיו וזה הוא הפע השלישי שעשיתי כ‪,‬‬ ‫אמר לו רבינו שיבחו לו כעת על הלימוד של כל הג' שבועות‬ ‫האחרונות‪ ,‬ואחר כ פטרו לשלו‪ ,‬בקשתי מרבינו שיבחו אותו‬ ‫מעתה בראשונה כדי שלא יצטר להמתי יותר זמ רב ויוכל‬ ‫להתמסר בפעליו לטובת הבחורי‪ ,‬והסכי רבינו לזה‪.‬‬

‫מצא אשה מצא טוב או ומוצא אני את האשה מר ממות‪ .‬ועל‬ ‫כ לא טוב להבחורי לסיי את השיעור בתיבת מוצא‪.‬‬

‫קרעפלע בתורת פיוס‬ ‫פע אחת בימי שלפני חג השבועות כאשר רבינו ישב‬ ‫ולמד אתנו בסוגיא שהתכונ לאמרו בקידושא רבא ביו‬ ‫השבועות הנקרא קרעפיל פשעטיל‪ ,‬ובאותו מעמד כבר נכחו‬ ‫הרבה רבני וגדולי תורה שבאו להסתופ בצל רבינו על חג‬ ‫השבועות‪ ,‬הרהבתי עוז בנפשי להקשות על דברי רבינו בדברי‬ ‫המהרש"א‪ ,‬והויכוח היה הלו וגדול עד שמרוב ריתחא‬ ‫דאורייתא צעק רבינו עלי "אי ווייס נישט וואס דו רעדסט" ואז‬ ‫שמתי מחסו בפי מלומר את דברי‪.‬‬

‫הוא יעשה שלו‬ ‫באות הימי כאשר הוצרתי להתגייס לעבודת הצבא‪ ,‬ואז‬ ‫היה חוק שא קנה החייל סוס לצור הצבא נתמעט זמ‬ ‫עבודתו בצבא רק למש שלש חדשי‪ ,‬ואני קניתי סוס להצבא‬ ‫והיה ש מש שלשה חדשי‪ ,‬ובאותה הזמ נתמנו במקומו‬ ‫שני גבאי לנהל הישיבה‪ ,‬אול ה לא היו שוי בדעה אחת‪,‬‬ ‫ונגר לרבינו מזה עגמת נפש גדול‪ ,‬ומיד בשעה שחזרתי שמח‬ ‫רבינו לקראתי מאוד‪ ,‬ואמר לי "אי האב שוי שווער געווארט‬ ‫אוי דיר"‪ ,‬וביקש ממני שתיכ ומיד אטול בחזרה את נזר‬ ‫הגבאות‪ ,‬כי רבות רעות שבעה נפשו מהגבאי‪ ,‬אול אמרתי‬ ‫לרבינו שא רבינו יסלק מהגבאות באמצע הזמ הרי זה יזיק‬ ‫לה לשידוכי בשעה שיגיעו לפרק‪ ,‬ולכ ישארו ה לשמש‬ ‫כגבאי עד סו הזמ‪ ,‬ורק בתחילת הזמ הבא אז יחזור הגבאות‬ ‫אליו‪ ,‬והסכי רבינו לדבריי‪.‬‬

‫בגמר השיעור נעמדו להתפלל תפילת מנחה‪ ,‬וראיתי על‬ ‫פניו של רבינו כי אינו מוצא מרגוע לנפשו על אשר צעק עלי‬ ‫ברבי מתו אש התורה שהיה מתלקחת בקרבו‪ ,‬ולכ נעמדתי‬ ‫בסמו לרבינו על מקומי כבכל יו כאילו לא היה כלו בכדי‬ ‫שיבי רבינו שלבי של אתו כמקד‪.‬‬ ‫ביו א' דשבועות כאשר רבינו התכונ לומר ה"קרעפיל‬ ‫פשעטל" קרא אותי‪ ,‬וצוה שאעמוד בקירוב מקו אליו‪ ,‬ואחרי‬ ‫שגמר דבריו וטע מ הקרעפלע נטל מלא חפניי בשתי ידיו‬ ‫מ הקרעפלע ונת לי מתו חביבות יתירה‪ .‬והחסיד המפורס‬ ‫הרה"ג ר' לייבעלע פאשקעס ז"ל הי"ד שהיה נוכח בהשיעור‬ ‫וידע את כל אשר נעשה‪ ,‬נענה ואמר "אה‪ ,‬דאס איז שוי ַא‬ ‫פיוס"‪.‬‬

‫ויהי ערב ויהי בוקר‬ ‫תלמידי הישיבה בסאטמאר היו אוכלי אצל הבעלי בתי‬ ‫שבעיר שהיה נקרא "טעג"‪ ,‬ופע הלכתי בפקודת רבינו אצל‬ ‫הבעלי בתי לסדר ה"טעג"‪ ,‬והיו כמה בעלי בתי שהואילו‬ ‫בטוב לית ג' ארוחות להבחור בכל יו‪ ,‬והיה מה שנתנו רק‬ ‫ארוחת צהרי‪ ,‬מכיו שבבוקר השכ הלכו למסחר וג בערב‬ ‫עבדו בחנות עד שעה מאוחרת בלילה ורק באמצע היו שהיו‬ ‫מפסיקי ממלאכת למש איזה שעות לצור מנוחת הנפש‬ ‫על פי החוק‪ ,‬ולכ נתנו רק מזו סעודה אחת‪.‬‬

‫א אי קמח‬ ‫רבינו שהיה עמוד מידת הצדקה והחסד הנהיג בישיבתו‬ ‫שכל תלמידי הישיבה ילכו בקביעות לקב ממו בבתי‬ ‫המדרשי שבעיר לצרכי צדקה של רבינו‪ ,‬והרה"ח ר' שלו‬ ‫לויפער ז"ל היה ממונה בתור גבאי מיוחד הנקרא "שנאר גבאי"‪,‬‬ ‫ותפקידו היה לצוות על מי ומי ליל לקב מעות‪ ,‬וכמוב שהיו‬ ‫בחורי שרצו להשתמט מזה‪ ,‬והוכרח הגבאי לזרז ולהוכיח‬ ‫על כ‪ ,‬ולפעמי היה צרי להביא אל רבינו כדי שיצו ליל‬ ‫לקב מעות‪.‬‬

‫וכאשר ראה רבינו הרשימה נענה ואמר בדר מליצה בדברי‬ ‫הפסוק ויהי ערב ויהי בקר יו אחד‪ ,‬דאי ויהי אלא לשו צער‪,‬‬ ‫וזהו "ויהי ערב" זה צער שאינ נותני ארוחת ערב‪" ,‬ויהי בקר"‬ ‫שג יש צער להבחורי שאי נותני לה ארוחת הבקר‪,‬‬ ‫והבעל הבית חושב לעצמו "יו אחד"‪ ,‬שהוא נות כדי אכילת‬ ‫"טעג" של לבחורי ואומר שלו עלי נפשי‪" ,‬דער עיקר יו‬ ‫אחד‪ ,‬אז דאס קע ווער אנגערופ א טאג"‪.‬‬

‫פע אחת באסרו חג שבועות כאשר ציבור גדול‬ ‫מהאורחי שבאו להסתופ בצל רבינו בחג התפללו בבית‬ ‫המדרש‪ ,‬ובאותו יו ער אחי מו"ה אשר אנשיל ז"ל ברית מילה‬ ‫לאחד מצאצאיו‪ ,‬ולרגל השמחה במשפחה התפללתי בבית‬ ‫המדרש‪ ,‬ונכחתי לראות אי שר' שלו מתווכח ע הבחורי‬ ‫שרצה להכריח לקב מעות וה לא רצו‪ ,‬ור' שלו הל לספר‬ ‫לרבינו שהבחורי משתמטי מלמלא חובת‪ ,‬ואני בראותי כל‬ ‫זה כאב לי מאד הדבר על שרבינו מוכרח להתעסק ע דברי‬ ‫כאלו‪.‬‬

‫עמד לנסיו‬ ‫אמנ רבינו לא היה שבע רצו ממה שהבחורי היו צריכי‬ ‫לנדוד לבתי הבעלי בתי לאכול טעג‪ ,‬ועל כ ביקש מאחד‬ ‫מתלמידי הישיבה ה"ה מו"ה יוס הכה ראזענבערג ז"ל שיטול‬ ‫העול על כתיפו לספק להבחורי לח חוק בכל יו‪ ,‬ולא‬ ‫יצטרכו לנדוד בארבע פינות העיר‪ ,‬ואמר לו רבינו שא שיהא‬ ‫טרוד בסיפוק המזונות להבחורי‪ ,‬בכל זאת הוא רוצה שיעמוד‬ ‫לפניו בכל שבוע בכור המבח על השיעור הנלמד במש‬ ‫השבוע‪.‬‬

‫חגרתי עוז במתני ואמרתי לפני רבינו שלכאורה אי זה‬ ‫לכבודו של רבינו להתעסק ע הבחורי שאינ רוצי לקב‬ ‫מעות‪ ,‬ורבינו כאשר שמע את דברי שאלני בלשו תמיה‬ ‫"האסטו דע ַא אנדערע עצה פאר מיר"‪ ,‬ותיכ עניתי ואמרתי‬ ‫לו עצה נכונה שר' שלו יתמנה ג ל"מענזא גבאי"‪ ,‬ולו יהיה‬ ‫העוז והמשרה לית לכל אחד רשות ליכנס להמענזא‪ ,‬ובכח זה‬ ‫יוכל לפעול אצל כל אחד ואחד ליל לקב מעות‪ ,‬ואז האירו פני‬ ‫רבינו באמרו שכבר חשב מזה ושכח להוציאו מ הכח אל‬ ‫הפועל‪ ,‬ותיכ קרא לר' שלו ונת לו תפקיד של "מענזא גבאי"‬ ‫והכל בא על מקומו בשלו‪.‬‬

‫והנה באחת השבועות כאשר עמד ליד הבחורי לפני רבינו‬ ‫להבח‪ ,‬התנמנ רבינו לזמ רב כדרכו בקודש‪ ,‬וכיו שהיה טרוד‬ ‫ראה תשס"ט‬

‫נ‬

‫מתורתו של רבינו‬

‫בשפתי צדיקי‬

‫לקוטי בתר לקוטי‪ ,‬מספה"ק‬ ‫ויואל משה‪ ,‬על הקליפה‬ ‫הציונית‬

‫לכל ישראל האיר‬

‫סהדי במרומי‪ ,‬גדולי‬ ‫ישראל משבחי ואומרי‬ ‫בשבח הספה"ק ויואל משה‬

‫בעמוד נב‬

‫באור תורה הבהיר ספה"ק‬ ‫ויואל משה‬

‫בעמוד ס‬

‫בעמוד נו‬

‫בסוד תורה הבהיר‬

‫ותעבור הרנה‬ ‫במחנה‬

‫עניני נפלאי‪ ,‬לבוא בסוד‬ ‫קדוש ה'‪ ,‬בכתיבתו הספה"ק‬ ‫"ויואל משה‬

‫ע הופעת הספה"ק ויואל משה‬

‫בעמוד סג‬

‫בעמוד סו‬

‫נא‬

‫ראה תשס"ט‬

‫בימינו אלה היתה הסיבה משו שעברו על השבועות‬

‫מלפני בישראל בכל הדורות כשהגיעה עת צרה ליעקב‪ ,‬חקרו ודרשו מה זה ועל מה זה‪ ,‬איזה עו גר להביא לידי כ‪ ,‬לשי‬ ‫לב לתק ולשוב אל הש יתבר‪ ,‬כדמצינו בקראי ובתלמוד‪ .‬וכ אחר גלות שפאניא חיבר הקדוש החסיד ר' יוס יעב" ז"ל הספרדי‬ ‫ספר אור החיי מיוסד על כ‪ ,‬לחקור אחר העוונות שגרמו אז הצרה והגלות‪ .‬וזקני החוות דעת זלה"ה )בהקדמת פירושו למגילת‬ ‫איכה( כתב ג כ שאי תועלת לספר הצרות והיגונות אלא א יספר ג סיבת הצרות שאירע לו‪ ,‬למע ישמור עצמו מהסיבות‬ ‫המביאות לידי הצרות‪.‬‬ ‫ועכשיו בדורנו זה אי צריכי לחפש ולבקש במטמוני את העו שהביא עלינו את הצרה הזאת‪ ,‬כי הוא גלוי ומפורש בדברי‬ ‫חז"ל )כתובות קיא‪ ,(.‬שהגידו לנו זאת בפירוש‪ ,‬שלמדו מקראי )שה"ש ב'‪ ,‬ז'( שעל ידי העברה על השבועות שלא לעלות בחומה‬ ‫ושלא ידחקו את הק‪ ,‬חס ושלו "אני מתיר את בשרכ כצבאות וכאילות השדה"‪ .‬ובעונותינו הרבי כ היה‪ ,‬המיני‬ ‫והאפיקורסי עשו כל מיני השתדלות לעבור על השבועות הללו‪ ,‬לעלות בחומה וליקח מעצמ ממשלה וחירות קוד הזמ‪ ,‬שזהו‬ ‫דחיקת הק‪ ,‬והמשיכו לבות רוב בני ישראל לרעיו הטמא הזה‪) .‬הקדמה(‬

‫חומר העונש שמגיע א עוברי על השבועה‬

‫ומבואר בגמרא )שבועות לט‪ (.‬בכל העבירות שבתורה נפרעי ממנו‪ ,‬ובשבועה ממנו וממשפחתו ומכל העול כולו‪ .‬וחזינ בזה‬ ‫חומר העונש בשבועה שמגיע לכל העול כולו באשמת היחיד שעבר אשבועה‪ .‬ומכל שכ בזה שנעשו מעשי רבי בהמו בריות‪,‬‬ ‫עד שבימי האחרוני כמעט רוב ישראל סייעו בפעולות שלה באופני שוני‪ ,‬המביאות לעבור על השבועות‪ ,‬וג נעשה‬ ‫בפרהסיא לעיני כל ישראל‪ ,‬ומועטי ה שזכו לעשות מחאה כראוי‪ .‬ועל כ באה עלינו הצרה הזאת‪ ,‬מה שאמרו חכמינו ז"ל )כתובות‬ ‫קיא‪ (.‬בפירוש שנעשו מופקרי כצבאות וכאילות השדה רחמנא ליצל‪ ,‬ואי פורעניות באה לעול אלא בשביל הרשעי ואינה‬ ‫מתחלת אלא מ הצדיקי )ב"ק ס‪ .(.‬ואלו לא היה בישראל אלא אותו העו בלבד‪ ,‬הלא הוא ברור ומפורש בדברי חכמינו ז"ל העונש‬ ‫המר מה שהיה‪.‬‬ ‫וכ בבני אפרי שהיו צדיקי וקדושי‪ ,‬וא בשביל אותו העו שיצאו מהגלות לפני הזמ‪ ,‬נעשה עמה מה שנעשה באמצע‬ ‫הילוכ‪ ,‬ואמרו חכמינו ז"ל )שהש"ר ב'‪ ,‬ז'( שזה היה בשביל שעברו על השבועה‪ ,‬א שלא עברו בזדו‪ ,‬כי א על ידי טעות‪ ,‬שטעו‬ ‫בחשבו‪ .‬וכ בב כוזיבא שהיה אז הדור מלא תורה וקדושה עד להפליא‪ ,‬ונענשו בהרג רב רחמנא ליצל יותר ממה שהיה בשעת‬ ‫החורב‪ ,‬כמבואר בכמה מקומות בדברי חכמינו ז"ל )עי' בסדר הדורות‪ ,‬ער ב כוזיבא(‪ ,‬ובירושלמי "שאז נגדעה קר ישראל ואינו‬ ‫עתיד להחזיר עד שיבוא ב דוד"‪ .‬ומבואר במדרש רבה שיר השירי על הכתוב )שה"ש ב'‪ ,‬ז'( 'השבעתי אתכ' וגו'‪ ,‬שלכ נכשלו‬ ‫בימי ב כוזיבא‪ ,‬לפי שעברו על השבועה‪ ,‬ונוכל להתבונ מזה עד כמה גדול העונש בהעברה על שבועה זו‪.‬‬

‫כשהגיע עת צרה תלוי קוד במה שמבואר בקרא‪ ,‬וכא מבואר בקרא‬

‫בכל עת צרה שלא תבוא‪ ,‬א בזמ שהיה אורי ותומי‪ ,‬תלו ראשית במה שמבואר בקרא ולא שאלו ג באורי ותומי )עיי‬ ‫יבמות ע"ח ע"א‪ ,‬וברי" בעי יעקב ש(‪ .‬והנה לא מצינו בקראי עונש רע ומר נורא ואיו כזה‪ ,‬של אני מתיר בשרכ הפקר ממש‬ ‫כצבאות או כאילות השדה‪ ,‬זולת על אותו העו של העברה על הק ועל השבועה‪ ,‬כמו שהוא בקרא )שה"ש ב'‪ ,‬ז'( ד'השבעתי אתכ'‬ ‫וגו' וכדרשת חכמינו ז"ל )כתובות קיא‪ .(.‬ולא הגיע כזאת לישראל מאז היתה לגוי זולת בדורנו בעונותינו הרבי‪ ,‬שלא היה גזירת‬ ‫שמד ולא שו טע וסיבה‪ ,‬אלא הותר דמ והופקר ממש כצבאות וכאילות השדה‪ ,‬ולא נודע מה זה ועל מה זה‪ .‬אלא הוא הדבר‬ ‫המבואר בקרא רק על עו העברה על אות השבועות‪ ,‬וא כ הכתוב מעיד שהוא הגור‪ ,‬ואי איש ש על לב‪) .‬הקדמה(‬

‫ברעיו הטמא הזה היה סיוע מרוב הע ‪ ,‬ויש בזה עני של מינות‬

‫עיי רמב" פרשת תשא )שמות לב‪ ,‬לה( בכמה פסוקי‪ ,‬שבעו העגל שהמשתחוי והזובחי להעגל היו מועטי‪ ,‬אלא שרוב‬ ‫הע חטאו במחשבה‪ ,‬ועל כ היה הקצ חס ושלו לכלות‪ .‬וכמו כ היה בהעגל המר הזה של עשיית מלוכה טר ביאת המשיח‪,‬‬ ‫שזה כמה שני שהתחיל הרעיו הטמא הזה על ידי הציוני‪ ,‬ונעשו פעולות נמרצות באופני שוני לתכלית העברה על אות‬ ‫השבועות‪ .‬ובעונותינו הרבי רוב הע שבכל הכתות היו אמצעי לסייע לזה‪ ,‬כי ג מהכשרי שבישראל‪ ,‬א מאות שלחמו הרבה‬ ‫ע הציוני עבור מעשיה בהריסת הדת ומינות וכפירה רחמנא ליצל‪ ,‬אבל בעצ הרעיו הטמא שלה של יציאה לחירות ועשיית‬ ‫מלוכה טר ביאת המשיח‪ ,‬שזה הוא העיקר של השורש פורה ראש ולענה‪ ,‬בזה נתפסו הרבה כשרי מישראל‪ .‬כי גדול כח היצר‬ ‫המסמא עיני בזה‪ ,‬ולא שמו על לב‪ ,‬והיה סיוע לדבר הרע הזה מרוב הע‪ ,‬מה במעשה ומה בדיבור באופני שוני ומשוני‪,‬‬ ‫ראה תשס"ט‬

‫נב‬

‫באשר טח עיניה מראות כי בנפש הוא‪ .‬ואי ברצוני להארי בפרט זה לבארו על בוריה‪ ,‬אבל המתבונ יוכל לידע האמת‪.‬‬ ‫ובמעל עכ היה הקצ על כל ישראל בשביל אחד‪ ,‬יע שלא מיחו בו כראוי‪ ,‬ומכל שכ בזה‪ ,‬שהתפשטה הצרעת ברוב ישראל‬ ‫בעונותינו הרבי‪ ,‬וקודשא ברי הוא לא עביד דינא בלא דיינא )ברכות ה‪ ,(:‬שהיה בעו הנורא הזה אותו העונש המבואר בקרא על‬ ‫העברה על השבועות הללו‪ .‬ולפי מה שאכתוב א ירצה הש בפני באור יתבאר שיש בעצ הרעיו של קבלת ממשלה לישראל‬ ‫בעצמ לפני ביאת המשיח‪ ,‬מינות וכפירה בדרכי הש יתבר‪ ,‬כי א הוא יתבר שמו המשעבד והגואל‪ ,‬אפס בלתו יתבר שמו‬ ‫גואלנו לימות המשיח‪ .‬ועני שיש בו מינות וכפירה רחמנא ליצל‪ ,‬זה ודאי פוג א במחשבה‪ ,‬כי מינות חמור מעבודה זרה‪ ,‬כמבואר‬ ‫בגמרא )ע"ז כז‪ (.‬וברמב" )פי"ב הל' רוצח ושמירת נפש הל' ט'( כנודע‪ ,‬ומכל שכ כשנעשו מעשי רבי בישראל בזה‪ ,‬בעונותינו‬ ‫הרבי‪.‬‬

‫ג המשיכו בני ישראל למינות ואפיקורסות נוראה‬

‫אמנ זאת ועוד יותר‪ ,‬כי הכתות האלה שהמשיכו ברעיו הטמא הזה‪ ,‬להקי לה מדינה לפני הזמ בלי תורה‪ ,‬המשיכו את בני‬ ‫ישראל למינות ואפיקורסות נוראה‪ ,‬אשר לא היתה כמוה מיו הוסדה האר‪ .‬כי א אומות העול עובדי עבודה זרה מאמיני‬ ‫בהש יתבר שהוא הסיבה הראשונה‪ ,‬אבל אלה הרשעי כופרי בעיקר‪.‬‬

‫ע"י שהצטרפו עמה ‪ ,‬המשיכו לרעיו הטמא הזה בני ישראל הכשרי ‬

‫על ידי שהצטרפו עמ ג כתות שאומרי‪ ,‬שמטרת וכוונת התחברות אליה הוא בכדי לתק‪ ,‬ולהביא בתו המיני ג דר‬ ‫התורה‪ ,‬זה היה הסרסרות להמשי מבני ישראל הכשרי‪ ,‬לספח אל הרעיו הטמא הזה של הקמת המדינה‪ ,‬בחשב שיש ש ג‬ ‫מתקני ופועלי בשביל התורה‪ ,‬ושוב אחר כ נופלי ברשת המינות לגמרי‪ ,‬על ידי הגשר של הדתיי הנספחי אל הציוני‪.‬‬ ‫ומינות כזאת בודאי פוג במחשבה‪ .‬וכל החושב לנטות אחר הכתות האלה‪ ,‬נופל במחשבה לרעיו שיש בו מעיקרי ושרשי המינות‬ ‫רחמנא ליצל‪ ,‬א שאינו מרגיש בתחילת מחשבתו‪ ,‬אבל היא סו מעשה במחשבה תחלה‪.‬‬ ‫כללו של דבר‪ :‬מלבד עו החמור של העברה על השבועה‪ ,‬עוד טמאו את בית ישראל בזוהמת המינות והכפירה רחמנא ליצל‪,‬‬ ‫ואי תימה מה שהיה החרו הא הגדול הזה ויצא הקצ מלפני ה'‪ ,‬כמו שהזהיר הכתוב בפרשת נצבי‪ .‬וא בשעת החורב נהרגו ג‬ ‫חסידי עליו בעו החוטאי ומחטיאי בעונותינו הרבי והיה החרי בא נורא עד מאד‪) .‬הקדמה(‬

‫דברי המהר"ל שצרי למסור נפשו שלא לעבור על השבועות‬

‫כתב המהר"ל מפראג ז"ל )בספרו נצח ישראל פרק כ"ד(‪ ,‬שמארי ש טובא בדי אלו השבועות שלא לשנות כלל בעני הגלות‪,‬‬ ‫וסיי לבסו לפרש מה שאמרו )במדרש רבה שה"ש פרשה ב' י"ח( "שהשביע בדורו של שמד" וזה לשונו‪" :‬שרצה לומר א א‬ ‫יהיו רוצי להמית אות בעינויי קשי‪ ,‬לא יהיו יוצאי ולא יהיו משני בזה‪ .‬וכ הפירוש אצל כל אחד ואחד משבועות הללו‪ .‬ויש‬ ‫להבי זה"‪ ,‬ועיי"ש באריכות דבריו‪ .‬ונמצא לפי דבריו‪ ,‬שלא די מה שאסור לצאת מ הגלות א ברשות‪ ,‬אלא א א יכופו עליה‬ ‫בכפיה של מיתה רחמנא ליצל‪ ,‬ג אז אסור לעבור על השבועות הללו כמו בכפיה של שמד רחמנא ליצל‪ .‬ונראה ממרוצת דבריו‬ ‫שסובב בזה ג על השבועה שלא יעלו בחומה‪) .‬סימ כ'(‬

‫כשהיה גזירת שמד השיבו מ השמי שלא לעבור על השבועה‬

‫הקדוש ר' אברה גאלאנטי זצוק"ל )אשר החיד"א בש הגדולי אות א' כתב עליו‪ ,‬הוא הקדוש מופלג בקדושה ככתוב בספר‬ ‫שבחי האר"י‪ ,‬והוא היה מגדולי תלמידי הרמ"ק זצ"ל יעיי"ש שהארי בשבחו( הביא בספרו זכות אבות )על מסכת אבות פ"א משנה‬ ‫י'( מעשה רב‪ ,‬וזלה"ק על המשנה דאל תתוודע לרשות‪" ,‬כלומר להשביע השבועות כנגד ולמרוד באומות ולצאת למלחמה כנגד‪,‬‬ ‫כמו שהעלו על לב אנשי פורטוגאל ורצו להרי ראש להרג וללכוד המלוכה‪ ,‬והיה ש זק אחד ושאל על ידי ש אחד‪ ,‬והשיבוהו‬ ‫'א תעירו וא תעוררו'‪ ,‬וכמו שפירשו ז"ל )כתובות קיא‪' (.‬שלש שבועות השביע בהקדוש ברו הוא את ישראל‪ ,‬אחת שלא ימרדו‬ ‫בהקדוש ברו הוא'‪ .‬וזה שאמר 'ואל תתוודע לרשות'‪ ,‬דהיינו רשות הרבי לילית וב זוגה ס"מ ושבעי שרי"‪ ,‬עכ"ל הקדוש‪.‬‬ ‫והנה אנשי פורטוגאל עשו גזירת שמד והרגו במיתות משונות רחמנא ליצל כנודע‪ ,‬והנה עברו על השבועה באופ נורא והיה‬ ‫זה בימי גלות שפאניא‪ ,‬וכפי הנראה מאותה המעשה שבספר הנזכר לעיל שהיה בכח להרג וללכוד המלוכה ולהנצל מכל אלה‪,‬‬ ‫וא על פי כ השיבו מ השמי שלא לעבור על השבועה‪ .‬ופלא בעיני הלשו שכתב בהשבועה שלא ימרדו בהקדוש ברו הוא‪ ,‬ולא‬ ‫מצינו לשו זה בשו מקו‪ ,‬וצרי לומר הכוונה דא עוברי על אלו השבועות הוי מרידה בהקדוש ברו הוא )סימ ע"ה(‪.‬‬

‫מלוכה קוד הזמ הוא סכנה עצומה לכלל ישראל‬

‫עצ המלוכה שלוקחי ישראל קוד הזמ הוא סכנה עצומה לכלל ישראל‪ ,‬כמבואר בעקידה )פרשת וישלח שער כ"ו( על‬ ‫הכתוב )בראשית ל"ג‪ ,‬י"ב( 'נסעה ונלכה' וגו'‪" ,‬שאי ספק שסו הסיפור הזה מוכיח עד אחרית הימי‪ ,‬והוא כשאמר ליה נסעה‬ ‫ונלכה ואלכה לנגד‪ ,‬הראה מדבריו שהיה אפשר שיהיה ענינ על מצב שוה או קרוב אליו‪ ,‬ויעקב אבינו ע"ה אמר בתשובתו א‬ ‫ידפקו יו אחד למהר את הק טר יחפ ומתו כל הצא"‪ .‬והרי שג עשו עצמו רצה לחלוק כבוד ליעקב אבינו ע"ה שיהיה לו‬ ‫מלוכה טר הק שוה אליו‪ ,‬אבל יעקב אבינו ע"ה אמר שבמהירת יו אחד טר הק הכל בסכנה‪ ,‬ודחה זה מלקבלו‪ .‬ועכשיו‬ ‫בעונותינו הרבי ששרו של עשיו הוא הס"מ‪ ,‬נת מתנה זו להמיני והאפיקורסי שיתפשט כח המינות בעול‪ ,‬הכל מקבלי אותו‬ ‫באהבה‪ .‬והאומרי שיש במלכות המיני הצלת נפשות‪ ,‬כופרי בתורה הקדושה שהעידה כמה פעמי ההיפ‪) .‬סימ קל"ז(‬ ‫נג‬

‫ראה תשס"ט‬

‫לפי דברי הש"ס נהרג ב כוזיבא ע"י החכמי ‬

‫מבואר בגמרא )סנהדרי צג‪ (:‬על ב כוזיבא שחכמי קטלוהו‪ ,‬ובי א יהיה כפשוטו‪ ,‬כמו שכתבו הכס משנה והלח משנה‬ ‫)בה' מלכי פי"א ה"ג( שחז"ל קטלוהו ממש‪ ,‬ומחולקי הש"ס ע המדרש‪ .‬ובי א יהיה הפירוש כדעת האברבנאל )ישועות משיחו‬ ‫פ"ד( והרדב"ז )על הרמב" ש( דלא קטלוהו ממש אלא שדנו אותו למיתה‪ ,‬ועל ידי זה נהרג על ידי האומות‪ ,‬ואי בזה פלוגתא‪ .‬על‬ ‫כל פני לכולי עלמא לפי דברי הש"ס נהרג על ידי החכמי‪.‬‬ ‫וכתב האברבנאל בספרו )ש( שסיפור ב כוזיבא הוא קצר אצלינו מאוד‪ ,‬ולא תמצא ממנו כי א מעט מזעיר בתלמוד‬ ‫ובמדרשי‪ ,‬אבל בספרי דברי הימי אשר לרומיי‪ ,‬ראה דברי רבי ועצומי במלחמותיו ובגבורת לבו על אויבי‪ ,‬ושהוא הל‬ ‫לאלכסנדריא של מצרי ועשה נקמה גדולה באוכלסי רומי שהיו ש‪ ,‬ונתפשט בכל מלכות מצרי ובבל‪ ,‬ואיש לא עמד בפניו‪,‬‬ ‫ובכל מקו שהיה הול היה שופ דמי האויבי כמי בלי חמלה‪ ,‬ובאו על זה בספריה ספורי גדולי יעיי"ש‪.‬‬

‫הריגת ב כוזיבא היה סכנה גדולה לכלל ישראל‬

‫וא כ היה הוא עמוד גדול לישראל נגד האויבי להציל מה ולעמוד כנגד‪ ,‬ואחר כ כשנהרג ב כוזיבא היה רחמנא ליצל‬ ‫בהיפ‪ ,‬שהרגו האויבי הרג רב בישראל יותר ממה שהיה בזמ החורב‪ ,‬כמבואר בגמרא ובמדרשי‪ ,‬ואמרו ז"ל ש"באותה שעה‬ ‫נגדעה קר ישראל ואינו עתיד להחזיר עד שיבא ב דוד"‪ ,‬וא כ היה הריגת ב כוזיבא סכנה גדולה ועצומה לכלל ישראל‪ ,‬שגר‬ ‫הרג רב רחמנא ליצל‪ ,‬וקשה לכאורה למה עשו זה חז"ל להורגו‪ ,‬הלא המה ז"ל ידעו הכל ברוח קדש‪ .‬וג בדר הטבע היה מוב‬ ‫לדבר ברור‪ ,‬שכיו שהוא היה כל כ אמי לב בגבורי וכל כ עשה נקמה בקיבשונאי ישראל‪ ,‬שוב אחר מיתתו יש סכנה עצומה‬ ‫מנקמת האויבי‪ ,‬כמו שהיה בעונותינו הרבי‪ .‬ולא בחנ עשו זה חכמינו ז"ל שהרגוהו‪.‬‬

‫מלכות שלפני הזמ הוא סכנה יותר גדולה ולכ בחרו הרע במיעוטו‬

‫ועל כרח כיו שראו שאינו מל המשיח‪ ,‬א כ הוי במלכותו לפני הזמ של ביאת המשיח סכנה גדולה לכלל ישראל‪ ,‬ומי יודע‬ ‫מה היה עוד חס ושלו יותר אלו היה מתאר ממלכתו יותר‪ ,‬ועל כ בחרו חכמינו ז"ל את הרע במיעוטו להורגו ולבטל ממלכתו‪,‬‬ ‫וראו בזה הצלה פורתא‪ .‬המתבונ באמת יוכל לראות מזה עד היכ הדברי מגיעי במלכות ישראל לפני ביאת המשיח כי נורא‬ ‫הוא‪) .‬קל"ט(‬

‫וזה לשו הרמב" באגרת תימ‪:‬‬

‫"לפי שידע שלמה ע"ה ברוח הקודש שהאומה הזאת באר זמ גלותה תפצר להתנועע בלא עתה הראויה ויאבדו בשביל זה‬ ‫ויבואו עליה צרות‪ ,‬והזהיר מלעשות זה והשביע האומה על דר משל ואמר השבעתי אתכ בנות ירושלי בצבאות או באילות‬ ‫השדה א תעירו וא תעוררו את האהבה עד שתחפ ואת אחינו אהובינו קבלו עליכ שבועתו ואל תעירו את האהבה עד‬ ‫שתחפ‪ .‬ובורא העול במדת רחמי יזכור אותנו ואתכ לקב גליות נחלתו וחבלו לחזור בנוע ה' ולבקר בהיכלו ויוציאנו"‪,‬‬ ‫עכלה"ק‪.‬‬

‫אי אפשר שיהיו אלו שתי האמונות באד אחד‬

‫העיד הנסיו שנמצאי בישראל אנשי תמימי לב שבאי לידי הבנה‪ ,‬ועל כ חוב עצו מאוד לברר האמת גלוי לעי כל‪,‬‬ ‫וימצאו עוד לבבות בכותלי בית המדרש‪ ,‬וג בחוצות וברחובות שיהיה לה תועלת מזה‪ .‬ובפרט שהוא עני הנוגע לכל עיקרי‬ ‫האמונה וקיו כל התורה כולה‪ ,‬כי כל המעשי הנעשי נגד התורה הקדושה‪ ,‬המה סתירה נגד האמונה‪ ,‬ומכל שכ אותה המדינה‬ ‫הציונית‪ ,‬שהיא לגמרי נגד התורה הקדושה‪ ,‬ומיוסדת על כפירה נוראה רחמנא ליצל‪ ,‬שאי ספק שהוא לגמרי נגד האמונה בהש‬ ‫יתבר ובתורתו הקדושה‪ ,‬ואי אפשר שיהיו אלו שתי האמונות ‪ -‬אמונה במדינה זו‪ ,‬ואמונה בתורה הקדושה ‪ -‬באד אחד‪ ,‬כי המה‬ ‫שני הפכי לגמרי‪ ,‬ואי אפשר שישתמשו בכתר אחד‪) .‬הקדמה ד י"ג(‬

‫אחריות גדולה מוטלת עלינו למחות‬

‫ועל כ אחריות גדול ועצו מוטל עלינו‪ ,‬לצעוק ככרוכיא גלוי לכל ישראל‪ ,‬נגד הטומאה העמוקה שהתפשטה כל כ בדורינו‪.‬‬ ‫ותקותינו שימצאו הרבה אנשי שא א עכשיו לא יועיל לה מאומה‪ ,‬מכל מקו לאו כל הזמני שוות‪ ,‬ויבוא עוד זמ שיפתחו‬ ‫איזה לבבות בני ישראל ויפקחו עיניה‪ ,‬ויגיעו לאזניה הקולות המצלצלי מדר הראשוני‪ ,‬שבקשו אמת ואמונה כראוי‪ .‬מה‬ ‫שאי כ א ח"ו הקולות יחדלו‪ ,‬ואי אומר ואי דברי בלי נשמע קול בכל גבולי ישראל‪ ,‬ח"ו אבדה כל תקוה‪) .‬ש ד י"ד(‬

‫אותו רעיו המתועב הוא מעכב הגאולה‬

‫זה ברור כי אותו הרעיו המתועב‪ ,‬הוא המעכב גאולתינו ופדות נפשינו‪ ,‬כאשר הבאתי בפני )סי' מג( דברי המדרש )ילקוט‬ ‫פרשת בא רמז קצ"א( על הכתוב 'והיה לכ למשמרת'‪" ,‬מי פרע לכ ממדי וכו' מרדכי ואסתר וכו'‪ .‬מי פרע לכ מיו וכו' בני‬ ‫חשמונאי וכו'‪ .‬מי פורע לכ ממלכות רביעית‪ ,‬נטרונא‪ ,‬והיה לכ למשמרת אל תאכלו ממנו נא‪ ,‬לא תבעוניה מהבהבה"‪ .‬ופירש‬ ‫ש הזית רענ מהמג אברה‪" ,‬נטרונא ‪ -‬פירוש שצריכי לשמור ולהמתי‪ .‬לא תבעוניה מהבהבה ‪ -‬פירוש אל תבקשו לאכול‬ ‫אות בהבהוב‪ ,‬כלומר שאינו צלוי כל צרכו"‪ .‬ומבואר בזה שאי לנו עכשיו זכות אחר לצאת מ הגלות‪ ,‬אלא אותו הזכות לשמור‬ ‫ולהמתי שלא לאכול ח"ו‪ ,‬ושלא להנות מגאולה כזאת הבאה קוד הזמ‪ .‬וא כ כל אות הלוקחי חבל בה ובממשלת‪,‬‬ ‫ואוכלי עמה מהתועבה הנעשית נגד האזהרה של אל תאכלו ממנו נא‪ ,‬ה המה המעכבי את הגאולה‪.‬‬ ‫ראה תשס"ט‬

‫נד‬

‫ומבואר בש"ס )סנהדרי צח‪" (.‬אי ב דוד בא עד שתכלה מלכות הזלה מישראל"‪ ,‬ופירש רש"י ז"ל )ד"ה עד שתכלה( "שלא תהא‬ ‫לה שו שלטנות לישראל‪ ,‬אפילו שלטנות קלה ודלה"‪ .‬הרי מבואר שקוד ביאת המשיח תכלה אותה מלכות הזלה‪ ,‬שאי אפשר‬ ‫ביאתו באופ אחר‪ ,‬והיא המעכבת את הגאולה‪ .‬וכעי זה מפורש יוצא בדברי הרמב" באגרת תימ‪ ,‬אלא שצריכי לרחמי שמי‬ ‫שתכלה אותה המלכות א ורק על ידי כח מלמעלה מאת הש יתבר‪ ,‬ולא על ידי האומות‪ ,‬כי א ח"ו יהיה על ידי האומות היא‬ ‫סכנה גדולה לישראל כמוב‪ ,‬והש יתבר ירח עלינו ועל כל עמו ישראל‪ .‬ועל כל פני כל הנהני ומשתבחי מאותה המלוכה‪,‬‬ ‫הרי משתבחי ה מהתעכבות ביאת המשיח‪ ,‬ואוי לה לאותה בושה ולאותה כלימה‪ .‬ולפי שהגאולה תלוי בזה העני‪ ,‬לכ מתגבר‬ ‫היצר הרע והס"מ כל כ להמשי את כל העול לרעיו פגול זה‪) .‬ש ד ח'(‬ ‫ירח הש יתבר על עמו ישראל בכל מקומות מושבותיה ויאמר לצרותינו די‪ ,‬ואל יוסיפו עוד לדאבה‪ ,‬ויהיו תחנונינו‬ ‫קרובי אל ה' אלקינו יומ ולילה‪ ,‬להטות לבבינו אליו ללכת בכל דרכיו ולשוב אליו יתבר שמו מתו נחת ושמחה בלי צרה‬ ‫ועקתא‪ ,‬ובמהרה יתרומ קר התורה הקדושה וישראל‪) .‬ש ד י"ח(‬

‫אי אפשר לעמוד מ הצד שלא לבוא לעזרת ה' בגבורי ‬

‫מיני ואפיקורסי מפורסמי וג מסיתי ומדיחי שמעבירי מאות אלפי ורבבות מישראל מהתורה הקדושה וממלאי‬ ‫כל העול במינות ואפיקורסות רחמנא ליצל‪ ,‬בזה לא נסתפק שו אד מעול שכל מי שיש לו קצת אמונה בהש יתבר‬ ‫ובתורתו הקדושה אי אפשר לו לעמוד מ הצד שלא לבוא לעזרת ה' בגבורי ללחו ע הלוחמי ע הש יתבר בכל אופ ואופ‪.‬‬ ‫)מאמר שלש שבועות סימ קפ"ב(‬

‫מוטל עלינו לצעוק ככרוכיא לכל ישראל נגד הטומאה העמוקה‬

‫מכל שכ בהקמת אותה המדינה הציונית‪ ,‬המעבירה על הדת רחמנא ליצל מאות רבבות אלפי מישראל‪ ,‬שזה ברור שכל מי‬ ‫שמאמי בהש יתבר אי אצלו שו ספק שהמה מקור הטומאה הארורה של המינות והכפירה רחמנא ליצל‪ ,‬אוי לנו שכ עלתה‬ ‫בימינו‪ .‬ואיככה נוכל לשקוט ולראות בהפרת עיקרי האמונה ויסודות כל התורה כולה ‪ ...‬ועל כ אחריות גדול ועצו מוטל עלינו‬ ‫לצעוק ככרוכיא גלוי לכל ישראל נגד הטומאה העמוקה שהתפשטה כל כ בדורינו‪ ,‬ותקותינו שימצאו הרבה אנשי שא א‬ ‫עכשיו לא יועיל לה מאומה‪ ,‬מכל מקו לאו כל הזמני שוות‪ ,‬ויבוא עוד זמ שיפתחו איזה לבבות בני ישראל ויפקחו עיניה‬ ‫ויגיעו לאזניה הקולות המצלצלי מדר הראשוני‪ ,‬שבקשו אמת ואמונה כראוי‪ .‬מה שאי כ א ח"ו הקולות יחדלו‪ ,‬ואי אומר‬ ‫ואי דברי בלי נשמע קול בכל גבולי ישראל ח"ו אבדה כל תקוה‪) .‬ויואל משה בהקדמה(‬

‫הזמנות פרטיות אינ נשלחות‬ ‫נא לראות הזמנה זו כאישית‬

‫בעזהשי"ת‬

‫נעלה את ירושלי על ראש שמחתנו‬ ‫עוד ישמע בערי יהודה ובחוצות ירושלי‬ ‫בסימ טוב ובמזל טוב‬ ‫וקול שמחה‬ ‫קול ששו‬ ‫וקול כלה‬ ‫קול חת‬

‫בס"ד‬

‫בשבח והודאה להשי"ת על כל הטוב אשר גמלנו‬ ‫שהחיינו וקימנו והגיענו לזמ הזה‬ ‫מתכבדי אנו להזמי את מע"כ וב"ב שיחיו‬ ‫להשתת בשמחת‬

‫בשבח והודאה להשי"ת על כל הטוב שגמלנו‬ ‫שהחיינו וקימנו והגיענו לזמ הזה‬ ‫הננו מתכבדי בזה להזמי את מע"כ וב"ב שיחיו‬ ‫ולהשתת בשמחת כלולות בנינו היקרי‬

‫הבר מצוה‬ ‫של בננו היקר‬

‫החת הבחור המופלג‬

‫כמר חיי מנח יואל הלוי ני"ו‬

‫יצחק שמעו נ"י‬

‫שתתקיי אי"ה ביו שיני פרשת שופטי‬

‫הכלה הבתולה המהוללה‬ ‫עב"ג‬

‫ליבא געלא תחי'‬

‫שתתקיי בעזהשי"ת למזל טוב ובשעה טובה ומוצלחת‬

‫ביו חמישי פרשת שופטי ל' אב תשס"ט‬ ‫באולמי "תמיר" היכל ב' כביש רמות‪ ,‬בעיה"ק ירושלי ת"ו‬

‫כ"ז אב תשס"ט‬

‫באול "בנות ירושלי" סאטמאר‬

‫קבלת פני בשעה ‪ 6.00‬החופה בשעה ‪) 6.30‬לפני השקיעה(‬

‫קבלת אורחי משעה ‪ 8.00‬בערב‬

‫ואי"ה בשמחתכ ישמח ליבנו ג אנו‬ ‫‪óîñ¾ñ ó×êîë ³êþšñ ó−×ìôí‬‬

‫בכבוד רב‬ ‫משה יוס הלוי צימעט‬

‫הורי החת‬ ‫אברה יודא יאקאב‬ ‫וב"ב )לבית רוטשילד(‬

‫וב"ב )לבית ווידער(‬

‫נה‬

‫הורי הכלה‬ ‫יצחק ווידער‬ ‫וב"ב )לבית אסטרייכער(‬ ‫ראה תשס"ט‬

‫הגאו בעל חזו איש זצ"ל‬ ‫דכירנא כי תחת אחד השיחי שהיה לי ע מר החזו איש זיע"א‪ ,‬אמר לי‪ ,‬כי א שמשמי סבבו כ שישהה רבינו הק' בחוצה‬ ‫לאר כדי לפעול ש גדולות ונצורות‪ ,‬ולהציל את שארית הפליטה הנמצאי ש‪ ,‬בכל זאת השפעת קדושתו היא על העול כולו‪,‬‬ ‫א במקו שאינו נמצא ש בפועל‪) .‬עטרת יהושע פרשת ראה(‬ ‫הגאו רבי יצחק זאב סולובייצ'יק זצ"ל גאב"ד בריסק‬ ‫בשנת תשט"ו לפ"ק כאשר הגיע רבינו הק' בעל ויואל משה זיע"א לאר ישראל‪ ,‬הל לבקר את הגאו מבריסק זיע"א בביתו‪ ,‬וש‬ ‫התבודדו שני ארזי הלבנו אדירי התורה בחדר נפרד‪ .‬רבינו הק' בעל ויוא"מ זיע"א התאונ אז בפני הגאו מבריסק זיע"א מדוע‬ ‫אינו מצטר עמו לאיסור הבחירות‪ ,‬והגאו מבריסק זיע"א השיב לו‪" :‬גלייבט מיר אז אי האלט מיט אלעס מיט איי‪ ,‬אבער אי‬ ‫קע נישט ארויס גיי אפ ‪ ,‬ווייל אזוי האב אי נא א ווארט ביי זיי"‪) .‬מפי מר הגה"ק הגאב"ד זיע"א אשר עמד אז ליד החדר ושמע את‬ ‫דברי קדש‪ ,‬וסיפר זאת כמה פעמי(‬

‫פע התלונ ואמר נשארתי יחיד ושתק‪ ,‬ואח"כ המשי ואמר "דער סאטמארער רב שלאגט זי נא פאר אמת‪ ,‬ער האט נישט קיי ‬ ‫געלט או נישט קיי כבוד פאר דע"‪) .‬מפי הרה"ג מוה"ר אליקי שלעזינגער שליט"א ‪ -‬הובא בספר תפארת יואל אות ע"א(‬ ‫הרה"ק רבי משה יצחק מפשעווארסק זצוקללה"ה‬ ‫בהיותו באה"ק בסיו שנת תשט"ז דיבר אז ממצב היהדות תחת שלטו הרשע באר הקודש ומלחמת הציוני לקעקע ביצת‬ ‫ישראל ולעקור דת תורתינו הק'‪ ,‬ואמר אז‪" :‬נא א מזל עס איז דא דער סאטמאר רב האלט זי נא דאס אידישקייט"‪ .‬וכעי"ז‬ ‫אמר בעת אשר בא לפניו אחד מהמסתופפי בצל מר הגה"ק מסאטמאר זי"ע‪" :‬מע קע נישט זאג ‪ ,‬מע קע נישט זאג ‪ ,‬עס איז‬ ‫נא דא היינט ערליכע יוד אוי די וועלט‪ ,‬אבער ווע עס טוט אמת'דיג וויי דער כבוד שמי איז ער איינער"‪) .‬רועה אב ישראל(‬ ‫בשנת תשכ"ז אחרי המלחמה שהפיצו הציוני שר"י שקריה בכל העול בהניסי המדומי שלה‪ ,‬בעת שישב רבינו בסעודת‬ ‫מלוה מלכה נטל בידיו את ספה"ק "ויואל משה" והביט בו )מה שלא היה מנהגו בשו פע להביט בספר בעת הסעודה דמ"מ ‪-‬‬ ‫חו מספה"ק נוע אלימל שהיה לו קביעות לעיי בו בסעודה זו( וסגרו ונשקו בפיו וענה ואמר‪" :‬כל מה שכתוב כא הוא תורת‬ ‫אמת"‪) .‬ש ‪ -‬מפי כ"ק אדמו"ר מפשעווארסק שליט"א(‬ ‫אחרי מלחמת ששת הימי‪ ,‬עוד טר הוציא רבינו הק' בעל ויואל משה זיע"א לאור את ספרו הק' "על הגאולה ועל התמורה"‪,‬‬ ‫נשאל מפי אחד שיחוה לו דעתו על מלחמת הציוני‪ ,‬וכתשובה לשאלתו פתח את הספר הק' "ויואל משה"‪ ,‬והראה להשואל כמה‬ ‫מקומות שרבינו הק' זיע"א מדבר מעניני ניסי שנעשי לרשעי‪ ,‬וסגר את הספר‪ ,‬ואמר בלשו קדשו‪" :‬מיט דע וועל מיר גיי ‬ ‫קעג משיח צדקינו"‪) .‬מפי בעל העובדא הגאו רבי אליקי שלעזינגער שליט"א(‬ ‫כ"ק ]רבינו הק' זי"ע[ הוא יחידי שהוא מבזה את עצמו בשביל כבוד שמי‪) .‬תפארת יואל ח"א אות קמ"א(‬

‫הגה"צ רבי ירוח ליינער זצוק"ל האדמו"ר מראדזי ‬ ‫אחרי שהופיע לאור הספר הק' "ויואל משה"‪ ,‬שלח מכתב אל רבינו הק' בזה הלשו ‪:‬‬ ‫אור ימי ושנות חיי ושלו למע"כ הגאו הקדוש לוח מלחמת חובה רבי יואל שליט"א טייטלבוי‪.‬‬ ‫אחד"ש תה"ר בכה"ר‪ .‬קיבלתי את ספרו הבהיר ויואל משה‪ ,‬וכבר אמרו חז"ל דברי שאלמלא נכתבו די הוא שיכתבו‪ ,‬בפרט‬ ‫בדורינו זה בעקבתא דמשיחא‪ ,‬כמ"ש הכתוב כי ימי רבי לישראל ללא אלקי אמת‪ ,‬ללא כה מורה ללא תורה )דה"ב ט"ו(‪ .‬ברו‬ ‫הוא וברו טעמו‪ ,‬עוד ינוב בשיבה דש ורענ בחצרות בית ה' ‪...‬‬ ‫ושוב כתב כמה הערות על הספר הק' "ויואל משה" )נעתק בספר בוצינא קדישא ח"א ד שצ"ט(‬

‫הגה"צ רבי חיי יעקב סאפרי זצוק"ל האדמו"ר מקומרנא‬ ‫רמז על הש ספר "ויואל משה"‪ ,‬דהנה האות "ו'" יש לו ג' מילואי‪ ,‬וא"ו וי"ו ו"ו‪ ,‬וג' מילואי אלו רומזי לקודשא ברי הוא‬ ‫אורייתא וישראל‪ .‬וא"ו במילוי א' רומז לקוב"ה‪ ,‬כי אחד זה הקדוש ברו הוא‪ .‬וי"ו במילוי י' רומז לאורייתא דהיא עשרת הדברות‬ ‫של שני לוחות הברית‪ .‬ו"ו במילוי ב' ווי" רומז לישראל י"ב שבטי‪ .‬וכל הג' מילואי של האות וי"ו בגימטריא יוא"ל‪ .‬ומשה היא‬ ‫נשמת התורה‪ .‬נמצא שפיר ש הספר ויואל משה‪) .‬בוצינא קדישא ח"א ד ת"א(‬ ‫הגה"צ רבי מנח שלמה טויב זצוק"ל האדמו"ר מקאלוב‬ ‫בספר "ויואל משה" שהיה לו‪ ,‬ואשר עסק בו בעיו ועמקות‪ ,‬הוסי על שער הספר בכתב יד קדשו‪ ,‬כי "ויואל משה" ראשי תיבות‬ ‫ראה תשס"ט‬

‫נו‬

‫א'נכי ו'לא י'היה ל' מ'פי ה'גבורה ש'מענו‪) .‬בוצינא קדישא ח"א ד ת"א(‬

‫הגה"צ רבי שמעו ישראל פאזע אבדק"ק שאפרא יצ"ו‬ ‫דברי קדשו של הגה"ק מסאטמאר )שליט"א( ]זצוק"ל[ אי צריכי חיזוק‪ ,‬וכל אמרותיו הקדושי כמי שנתנו מסיני‪) .‬תורת א' ח"ג‬

‫מכתב מ"ז(‬

‫הגה"צ רבי פנחס עפשטיי זצוק"ל ראב"ד עיה"ק ירושלי ת"ו‬ ‫בשנת תשכ"א‪ ,‬אחרי שעבר על הספר הק' "ויואל משה"‪ ,‬הביע את התפעלותו מהגדלות הנראית בתו הספר‪ .‬ואמר בלשונו‪" :‬ידענו‬ ‫ג עד עתה הגאונות העצומה של מר הגאב"ד )רבינו הק'(‪ ,‬בכל הש"ס והפוסקי‪ ,‬אבל עד כדי כ לא עלה על דעתי‪ ,‬שאפשר‬ ‫לחבר חיבור כזה על עניני האלו המבוארי בספר ויואל משה‪ ,‬ולבנות כל היסודות על יסודות מש"ס ופוסקי וספרי קודש‬ ‫ראושני ואחרוני‪ .‬לא ידעתי שאפשר לחבר חיבור כזה על עניני כאלו‪) .‬עיי בספר זכור ימות עול ח"ד ד פ"ד(‬ ‫ג התבטא פע בלשו קדשו‪" :‬ג אני ידעתי מכל העניני המבוארי בספר ויואל משה‪ ,‬אול זה לא היה בידי‪ ,‬להראות על כל‬ ‫עני ראיות רבות כאלו מש"ס ופוסקי‪ ,‬שאפשר מזה לראות בחוש שזהו דעת התורה האמיתית‪ .‬זהו גדלות עצומה שאי דוגמתה"‪.‬‬ ‫)ש(‬ ‫הגה"צ רבי ישראל יצחק רייזמא זצוק"ל חבר הבד"צ‬ ‫רבי שואלי ומתפלאי על זה שרבינו דורש להמנע מליל אל הכותל המערבי‪ .‬אול יש עניני שלא כל אד פשוט מבי ‬ ‫ומשיג‪ ,‬וכש שיש לפעמי מחלה אשר לפי ראות העי אי אפשר להבחי בה‪ ,‬וא רופאי פשוטי אינ יכולי לעמוד על‬ ‫שורשה‪ ,‬עד שהמחלה מתפשטת חלילה בכל הגו‪ ,‬אול ישנ רופאי מומחי ובקיאי היודעי היטב לגלות את שורש המחלה‪,‬‬ ‫א כי לעת עתה אינה ניכרת בגלוי‪ ,‬כי טר נתפשה בכל הגו‪ .‬כ הדבר הזה‪ ,‬רבינו הגאו והקדוש מסאטמאר הוא הרופא‬ ‫המומחה‪ ,‬הוא יודע לגלות שורש המחלה הציונית משורשה‪ ,‬וג מה יוצמח מזה‪ ,‬הוא הוא הרואה את הנולד‪ ,‬ולכ הוא מזהיר על‬ ‫נגע הציונות א כשעדיי אינה ניכרת בכל כיעורה וסכנתה‪ .‬וכיו שרביינו אומר שההליכה אל הכותל נותנת חיזוק להציוני‬ ‫המופקרי‪ ,‬מצוה לשמוע לדבריו ואסור להמרות את פיו‪ ,‬כי הוא מבחי את שורש המחלה והוא הרופא המומחה‪) .‬מתו דרשתו ‪-‬‬ ‫נדפס בספר בוצינא קדישא ח"ב דברי הימי אות רל"ב(‬

‫הגה"צ רבי דוד יונגרייז זצוק"ל ראב"ד עיה"ק ירושלי ת"ו‬ ‫היה מרגלא בפומיה שבהלכות הנוגעי לציונות‪ ,‬רבינו הק' בעל ויואל משה זיע"א הוא הרמ"א‪) ,‬היינו הפוסק המובהק בזה כמו‬ ‫הרמ"א בשו"ע(‪) .‬תפארת יואל ח"ב ד קי"ח(‬ ‫התבטא פע באחד השיחי אל הגה"ק הרמ"א פריינד )שליט"א( ]זיע"א[‪" :‬פאר קיינע בי אי זי נישט מבטל בעניני חומת‬ ‫הדת נאר פאר רבה"ק רשכבה"ג כ"ק אדמו"ר מר מסאטמאר הגאב"ד )שליט"א( ]זצוק"ל["‪ .‬וכאשר נשאל ע"י עתונאי בארה"ב‬ ‫)ניס גורדו ‪ -‬שרבנו לא ידע מיהו( ‪ -‬הא כב' חסיד סאטמאר? השיבו רבנו‪ :‬אי בי א חסיד פו סאטמאר גאו ! )מתו מאמר לזכרו‬ ‫‪ -‬זכרו אוצרות ירושלי חלק פ"ז ד תתתקע"ט(‬

‫מר הגאו בעל מנחת יצחק זצוק"ל גאב"ד עיה"ק ירושלי ת"ו‬ ‫אמר‪" :‬רבינו ז"ל בירר הרבה הלכות מש"ס ופוסקי‪ ,‬אכ בבירור העניני הנוגעי לאר ישראל לציונות‪ ,‬מסר נפשו עליו‪ ,‬והלכה‬ ‫כמותו"‪) .‬מתו דרשה בסעודת הילולא ‪ -‬נדפס בספר תפארת יואל ח"ב ד ק"ח(‬ ‫ליכא מידי דלא רמיזא באורייתא‪ ,‬דהנה ראשי תיבות של ויותר י'עקב ל'בדו ו'יאבק א'יש עמו‪ ,‬ה אותיות שמו הק' יואל‪,‬‬ ‫שבהמלחמה נגד מפירי התורה הי' רבינו הק' יחיד בדורו וכו'‪ ,‬ולעומת זה ג בהבטחה שהבטיח הקב"ה ליעקב אבינו על נצחו של‬ ‫עשו כתיב )וישלח ל"ג כ'( ו'יקרא ל'ו א'ל אלקי י'שראל‪ ,‬ודרשו רז"ל שהקב"ה קראו ליעקב אל‪ ,‬נרמז בראשי תיבות הש יואל‪,‬‬ ‫וש אלקי באמצע‪ ,‬לרמז כי האלוקי עמו בכל אשר הוא עושה )בספרו מנחת יצחק על התורה פרשת וישלח(‪.‬‬ ‫הנה זכיתי בקי העבר לחסות בכל כ"ק מר הגה"ק )שליט"א( ]זצוק"ל[‪ ,‬ובתו השיחת קודש שלו הזכיר שאת הסה"ק "ויואל‬ ‫משה" כתב כל אות ואות בעצמו בכתב יד קדשו‪ ,‬והנה כל הספה"ק הנ"ל לברר שיטתו האמיתית בעני איסור העברה על השבוע‬ ‫דהשבעתי אתכ בנות ירושלי וגו'‪ ,‬וכדאיתא בכתובות )דק"י( ‪ ...‬שיטתו של מר הגה"ק )שליט"א( ]זצוק"ל[ בעני עצ הרעיו של‬ ‫קבלת ממשלה לעצמ לפני ביאת המשיח דהוה בכלל העברה על השבועה דהשבעתי אתכ כנ"ל והיא היה השיטה של כל‬ ‫הגאוני והקדושי ז"ל אשר מפיה אנו חיי‪ ,‬וזה אפי' היו המנהיגי שומרי תורה ומצוות וחוקי המדינה היו עפ"י התורה‪ ,‬ומכ"ש‬ ‫כאשר בעוה"ר הכל להיפ‪ ,‬זהו מכה אשר לא כתובה בתורה כדברי קדשו של מר רבינו הגה"ק )שליט"א( ]זצוק"ל[‪ .‬והנה ככל‬ ‫החזיו אשר חזה מר הגה"ק )שליט"א( ]זצוק"ל[ וכתובה על ספר בספריו הקדושי נתאמתו במלוא מוב המילה לא נפל דבר‬ ‫מכל אשר דיבר ש‪ ,‬באשר גלוי וידוע לפני כל את המצב הנורא אשר אנו עומדי בתוכו ‪ ...‬והעיקר לחזק עצנו שלא נמוט מהדר‬ ‫האמת אשר הורה לנו רבינו הקדוש )שליט"א( ]זצוק"ל[‪) .‬דרשת כ"א כסלו תשל"ג ‪ -‬נדפס באוצרות ירושלי חלק קפ"א ד תתתפ"ה(‬ ‫הלא דברי רבינו ה קילורי לעיני‪ ,‬ומי שמבקש האמת לא יוכל להכחיש א דבר אחד ממה שביאר רבינוב ספרו הגדול‪ .‬ובאמת‬ ‫זו דעת כל גאוני וצדיקי הדורותה קודמי‪ ,‬ורק בימינו אלה נעשה בילבול המוחות בכל העול‪ ,‬על ידי השפעת הציוני ומטיפיה‪,‬‬ ‫עד שאינ מסוגלי אפילו לקלוט דעת תורה אמיתית‪ .‬ורבינו הוא הגבר הוק עול‪ ,‬שהקי עולה של תורה בתקופה החשוכה‬ ‫הזאת‪ ,‬ובא חכ אחד והציל בחכמתו את כל העול‪) .‬ספר בוצינא קדישא ד שצ"ח אות צ"ט(‬ ‫וכאשר שאלתי פע את אחד מהגדולי א כבר עיניו ראו את הספה"ק ויואל משה השיב שאי הוא בשיטה זו לכ לא רצה לעיי ‬ ‫בו‪ ,‬ואני חשבתי שירא שמא יתודע לו האמת ויתברר שהול בדר הלא נכו ‪ ,‬אבל עכשיו כבר כול הודו ושבחו לדברי קדשו של‬ ‫רבה"ק )שליט"א( ]זצוק"ל[ בספה"ק הנ"ל‪ ,‬שראה מתחילה בעי קדשו מה שאחרי רואי היו‪ ,‬דנוכל להמלי על הספה"ק ויואל‬ ‫נז‬

‫ראה תשס"ט‬

‫משה דמשה אמת ותורתו אמת‪) .‬מתו דרשת כ"א כסלו תשל"ה ‪ -‬נדפס באוצרות ירושלי חלק קנ"א ד תת"ז(‬

‫ירד רבינו הקדוש ז"ל אל הע ללמד את דבר ה' זו הלכה בחברו את חבורו הקדוש והענקי ויואל משה‪ ,‬אשר הוא "חובת הלבבות"‬ ‫של דור אחרו ‪ ,‬דרשו מעל ספר ה' וקראו אחת מהנה לא נעדרה ורוחו הוא קבצ ‪ ,‬והוא חיבר היוצר מתחלה כאשר שמעתי מפיו‬ ‫קדשו בעת היותי בביתו נאוה קודש‪ ,‬בהאי לישנא "הספר ויואל משה כתבתי‪ ,‬ערכתי והגהתי מתחלתו ועד סופו"‪ .‬וזאת התורה לא‬ ‫ימוש מפינו ומפי זרעינו ע"ע‪ ,‬והיה כל הנשו מארס הזמ ותחלואיו והביט אל הספר הקדוש הזה וחי‪) .‬מתו הסכמתו אל הספר‬ ‫מושיע של ישראל(‬

‫הגה"ק מר הגאב"ד וראש ישיבתינו זצוק"ל‬ ‫כמה אנו מחויבי להודות ולהלל להקב"ה ולית שבח והודי' על ההצלה של רבינו הקדוש )שליט"א( ]זצ"ל[‪ ,‬שאלמלא הוא‬ ‫נשתכחה תורה מישראל חלילה‪ ,‬והוא שהאיר את עינינו להשריש בנו שאי לנו כח אחר רק בקיו התוה"ק‪ ,‬ולהרחיק כמלא טחוי‬ ‫קשת מדיעות הכוזביות של הציוני ושותפיה‪ ,‬וכהיו כל העול רואי שהאמת אתו‪ ,‬ככל המבואר בספה"ק ויואל משה‬ ‫ובספה"ק על הגאולה ועל התמורה‪ ,‬ואנו צריכי רחמי גדולי שניוושע מ הצרות המרי האלו השי"ת ירח‪ ,‬ורק בזה אנו‬ ‫בוטחי שהשי"ת לא יעזוב אותנו בא נחזיק במעוזו‪ ,‬בשיטת רבינו הקדוש שלא לית אומ בהציוני ובשותפיה‪) .‬עטרת יהושע‬ ‫פרשת וישב ‪ -‬מכתי"ק(‬

‫והנה בדורינו זה מי יאמר זכיתי לבי שאי לו שו פני' ונגיעה עצמית‪ ,‬ורבינו הקדוש )שליט"א( ]זיע"א[ הוא יחיד בדורינו שיכול‬ ‫לראות האמת לאמיתו‪ ,‬שאי לו שו פני' ונגיעה עצמיות‪ ,‬והוא בירר הכל לאמת לאמיתו בספר הק' ויואל משה‪ ,‬שכל המשתתפי‬ ‫בזה ה הבוחרי וה הנבחרי יש לה חלק בשלשה העבירות החמורות שה ביהרג ולא יעבור‪ ,‬עבודה זרה גילוי עריות ושפיכות‬ ‫דמי‪ ,‬ואי טח מראות עיניה מלראות שהאמת הוא כ ‪) .‬עטרת יהושע פרשת בחקתי ‪ -‬מכתי"ק(‬ ‫בזה הנני פונה אל הקהל הקדוש ומבקש מכ"א ואחד לקבוע שיעורי ברבי לפחות פע אחת בשבוע בספריו הקדושי של‬ ‫רבינו הק' זי"ע‪ ,‬אשר ממנה נדע את הדר אשר נל בה ואת המעשה אשר נעשה עד ביאת הגואל‪ ,‬כי כאשר כח המינות והכפירה‬ ‫של טומאת הציונות מתפשט והול בעוה"ר‪ ,‬זה לעומת זה יש לנו להרבות בכח הקדושה‪ ,‬להגות ולעסוק בספריו הקדושי‪ ,‬כי אי ‬ ‫לנו שיור רק התורה הזאת‪ ,‬וממנה נדע דעת התורה הקדושה האמיתית בכל הנסיונות המתרבות והולכות בזמנינו אנו ימי עיקבתא‬ ‫דמשיחא‪) .‬עטרת יהושע פרשת שמות(‬ ‫הגה"ק רבי אברה יצחק קאה זצוק"ל האדמו"ר מתולדות אהר ‬ ‫היות שעזרני ה' ללמוד בעומק קצת בספרו של כ"ק רבינו שליט"א ספר ויואל משה‪ ,‬ובלמדי בזה נפתחו עיני בכמה עניני נחוצי‪,‬‬ ‫ה בעניני השבועות אשר לולא דברי רבינו היו יכולי לטעות ‪ ...‬וכ בכללות כל עניני המדינה והמתחברי אליה אשר גור כמה‬ ‫טשטושי ונסיונות וספיקות‪ ,‬וכא זה החיבור מאיר העיני ופותח המח לראות האמת הברור ממש כמו שהוא‪ ,‬ממש הוא זכי'‬ ‫גדולה להדור שיצא לאור זה החיבור"‪) .‬מתו מכתבו לרבינו הק' זיע"א‪ ,‬נדפס בספר אוס מכתבי דברי אמונה סימ קל"ב(‬ ‫זכיתי לראות בפע הראשו כלול בהדרו ספרו של מר שליט"א‪ ,‬ואמרתי אשר הדור שככה לו‪ ,‬שזכינו לאור גדול וקדוש להאיר‬ ‫פני תבל בדברי אמת וקדושה‪ ,‬אשר ג בזמ רבינו בעל דברי חיי אשר הי' דור של גדולי צדיקי וקדושי הי' ספר כזה יקר‬ ‫ער מאד‪ .‬מה ג בזמנינו אשר השקר גובר מאד בכל צד ובכל פינה‪ ,‬והנסיונות ה גדולי מאד‪ ,‬כמה עלינו להודות לה' על האור‬ ‫כי טוב להאיר לנו במחשכי שיהי' לנו להתחזקות במצור ובמצוק ימי האופ האלו וכו'‪ ,‬וכמוב אשר בזה הספר א"א ללמוד בו רק‬ ‫בהעברה בעלמא בב' וג' ימי‪ ,‬רק שצרי לשו בו כל המח והלב וכו'‪) .‬מתו מכתבו לרבינו הק' זיע"א‪ ,‬נדפס בספר אוס מכתבי דברי‬ ‫אמונה סימ קל"ד(‬

‫ועתה עיני כל ישראל המאמיני בה' צופיות אל כ"ק אדמו"ר )שליט"א( ]זצללה"ה[‪ ,‬לעזור ולחזק אותנו מע זאל נישט בלייבע ‬ ‫אינגאנצ פארפאל ח"ו ‪ ...‬ואי עוד בדור הזה חו כ"ק רבינו )שליט"א( ]זצללה"ה[ שיוכל להגביה ולחזק את האמונה והקדושה‪ ,‬כי‬ ‫כמעט אנו נאבדי בעיני עצמינו‪ ,‬ואפילוא יהיה מי שהוא שירצה לדבר ולהדפיס קצת חיזוק יהיה ללעג ולקלס בעיני המו ע‪.‬‬ ‫ועל כ כל הדור עכשיו עומד רק על רבינו )שליט"א( ]זצללה"ה[ ומצפי שיפיח חיות חדש בקרבינו‪) .‬מתו מכתבו לרבינו הק' זיע"א‬ ‫בשנת תשכ"ז אחרי מלחמת הציוני(‪ ,‬נדפס בספר אוס מכתבי דברי אמונה ד רמ"ה(‬

‫הגה"ק רבי יהודה הורווי זצוק"ל מדזיקוב‬ ‫הנני לאשר את קבלת מכתב וג הספר "ויואל משה" והנני לתת ל יישר כח‪ ,‬ויה"ר שהדברי היוצאי מ הלב יכנסו אל לב‬ ‫אחב"י וישיבו מדרכ לדר הטוב והישר‪) .‬מתו מכתב קדשו ‪ -‬נדפס בספר עבודת הקודש ע גליוני מהר"י(‬ ‫הגאו רבי עזריאל יהודה לעבאוויטש זצ"ל גאב"ד וויע ‬ ‫בשנת תשט"ו לפ"ק הגיע לבקרו רב אחד‪ ,‬ובתו הדברי התחיל הלה לטעו על שיטת הרה"ק מסאטמאר זצ"ל אודות הבחירות‬ ‫באר הקודש‪ ,‬ואמר‪ ,‬כי אפילו א נגיד כי הרה"ק מסאטמאר גדול כרבי בדורו‪ ,‬אבל הלא קיימא ל הלכה כרבי מחבירו ולא‬ ‫מחביריו‪ .‬והשיב לו רבינו )גאב"ד וויע (‪ ,‬כי בערלה וכלאי הכר קיימא ל הלכה כרבי אפילו מחביריו‪ ,‬ושאלה זו היא מכלל הלכות‬ ‫ערלה וכלאי‪) .‬עזר מיהודה עה"ת בהקדמה ד פ"א(‬ ‫הגה"צ רבי הלל ליכטשנטיי זצוק"ל מקראסנא‬ ‫צדיק הדור ]הרה"ק מסאטמאר זי"ע[ לח כל ימיו ע הערב רב‪ ,‬וכדאיתא בשל"ה הק' )פרשת ואתחנ ( שנשמת משה רבינו ע"ה‬ ‫מתעברת בכל דור בצדיק הדור‪ ,‬והוא לוח ע הערב רב‪) .‬מתו דברי קדשו בסעודה שלישית ‪ -‬נדפס בספר משכנות הרועי ח"ג(‬ ‫לעשות חק קבוע בכל בתי ספר בישיבות‪ ,‬וישיבות קטנות‪ ,‬ובבתי חנו לבנות ישראל‪ ,‬שהמלמדי והמלמדות יקבעו שיעור שעה‬ ‫קטנה פעמיי בשבוע‪ :‬להודיע ולגלות לתלמידיה מקטני ועד גדולי ‪ -‬את רעת רעיו הציוני‪ ,‬ולגנות מעשיה של אלו‬ ‫ראה תשס"ט‬

‫נח‬

‫המסיתי ומדיחי ‪ -‬ולהשריש בלב התרחקות מהציוני‪ ,‬מדעותיה‪ ,‬ומחברותיה‪ ,‬מספריה ומעתוניה‪ - ,‬וכל שו וחנוכא‬ ‫דאית להו‪) .‬מתו מכתב הצעותיו קוד לאסיפה בהתאחדות הרבני(‬ ‫הגה"צ רבי אשר זעליג מרגליות זצוק"ל‬ ‫טע לשבח מדוע נית הש "ויואל משה" לספרו הגדול של רבינו‪ ,‬דאיתא בליקוטי תורה להאריז"ל פרשת ואתחנ ‪ ,‬שנשמת משה‬ ‫רבינו ע"ה חוזרת לעול הזה בכל חמישי שנה בסוד העיבור‪ ,‬כדי ללחו ע כיתות הערב רב‪ ,‬לתק הפג מה שמשה רבינו קיבל‬ ‫את הערב רב‪ ,‬לכ נשמתו של משה רבינו ע"ה יודת עוד הפע לעלמא הדי ללחו נגד הערב רב‪ .‬ובזה יש רמז לקריאת ש הספר‬ ‫"ויואל משה"‪ ,‬שיש בזה צירו שמו של משה רבינו ע"ה ושמו של רבינו‪) .‬מתו מכתבו באוצרות ירושלי חלק קט"ו‪ ,‬והובא בספר בוצינא‬ ‫קדישא ח"א ד ת"ב אות ק"א(‬

‫הגה"צ רבי צבי הירש מייזליש זצוק"ל אב"ד ווייטצ ‬ ‫כבר למדתי ברבי כמה פעמי הספר הק' ויואל משה‪ ,‬ואני מוכ להתווכח ע כל שרוצה‪ ,‬שכל דבריו כנתינת מסיני‪ ,‬ויואל משה‬ ‫אמת ‪ -‬ותורתו אמת‪) .‬בדרשה ברבי אצל הכינוס הכללי של התאחדות הרבני שנת תשל"א(‬ ‫הרה"ק רבי שמואל צבי הורווי זצ"ל האדמו"ר מספינקא‬ ‫ויהיה לפנינו תמיד הספרי של ויואל משה ועל הגאולה ועל התמורה כי ממש היה חסד עליו שריח על הדורות הבאי שהניח‬ ‫לפניה בירור הדברי בכתב שיהיו יכולי לעמוד על נפש‪ ,‬ואפילו ח"ו נופל במחשבתו באיזה מאמר שאינו מבי ‪ ,‬ידע נאמנה‬ ‫שחסרו ההבנה תלוי בו‪ ,‬כי אי שכל האד ז כל כ להבי דברי אמתיי כאלו‪ ,‬כי כח ההבנה תלוי הכל בהנפש‪ ,‬כדאיתא בדגל‬ ‫מחנה אפרי פרשת עקב על הפסוק ומלת‪ ,‬ומהיכ יצא זה התנגדות‪ ,‬בודאי מחמת שלא שמרו את לבב‪ ,‬כי כשהלב הוא טהור‬ ‫אזי המוח ג כ טהור‪ ,‬כי מש עולה הברור אל המוח‪ ,‬עכ"ל‪) .‬מכתי"ק(‬ ‫מר רביה"ק בעל בר משה זי"ע‬ ‫וכ היה מעשהו ומשפטו בעת העלה עלי גליו הכל בכתב מיד ה' עליו השכיל בספרו הבהיר ויואל משה‪ ,‬אשר העלה ואשר הביא‬ ‫הלכות ברורות ומפורשות‪ ,‬כשמלה פרושות‪ ,‬בעני שלש השבועות‪ ,‬ובמצות ישוב אר ישראל ולשו הקודש‪ ,‬להיות לדורות‬ ‫למשמרת‪ ...‬זכור נזכור בעת העלה דבריו על הספר בדיו בעמדו בבית ה' בלילות היה מעמיק בעיונו הז עד כעלות השחר‪ ,‬פניו פני‬ ‫להבי ותוארו כמלא ה' נורא מאד‪ ,‬ופחד אלקי היה על כל סביבותיו וייראו מגשת אליו‪ .‬וכה כתב ספרו ביגיעה עצומה ושקל‬ ‫ומדד כל אות ותג בשקל הקודש‪ ,‬ודרש וחקר ובדק בספרי המחברי והפוסקי עד אשר כלה מלאכתו העצומה‪ .‬לא הניח דבר‬ ‫גדול או דבר קט בהלכות עמומות אלו שלא בירר וזיקק שבעתיי ככס צרו‪ .‬והרבה פעמי בסיו פרק או עני בספרו הק'‬ ‫הזה היה נשמע מפיו קול אנחה ובכיה להשי"ת‪ ,‬וסיי את המאמר בתפלה קצרה על רחמי השי"ת וישועת ישראל‪) .‬מתו הקדמת‬ ‫שו"ת דברי יואל למר רבינו הגה"ק בעל בר משה זי"ע(‬

‫*‪*.*.‬‬

‫התאחדות אברכי דרבינו יואל מסאטמאר‬

‫‪à"èéìù î"øå ã"áà ö"äâä åðéøåî úåùàøá * à"èéìù ø"èò åðéáø ïøî ÷"ë úåàéùðá à"éëòå ò"éæ â"äáëùø ùåã÷ä åðéáø ïøî ÷"ë úåãñééúäá‬‬ ‫פעיה"ק ירושלי תובב" א‬

‫הזמנה של מצוה‬

‫הננו מתכבדי בזה להזמי את כבוד ידידינו אנ"ש חברי קהילתינו הע"י להשתת‬

‫לסעודת דוד מלכא משיחא‬ ‫אשר תתקיי במושב"ק פרשת ראה יומא דהילולא רבא של‬

‫מר רבינו הקדוש והטהור רשכבה"ג זיעועכ"יא‬ ‫בבית מדרשינו הגדול "ויואל משה" בשעה ‪10.30‬‬

‫בהשתתפות הגה"צ מורינו אב"ד ור"מ שליט"א‬

‫יה"ר שנזכה ליל בדרכיו הקדושי‪ ,‬לבל נטה ימי ושמאל‪ ,‬ובמהרה יתרומ קרנינו ליל לקראת משיח צדקינו ומלכינו‬ ‫בראשינו בב"א‬

‫בכבוד רב ‪ -‬הנהלת התאחדות אברכי‬ ‫נט‬

‫ראה תשס"ט‬

‫ויהי אחרי המבול ‪ /‬בלבול המוחות ‪ /‬דור עיקש ופתלתול ‪ /‬רבינו יחיד בדורו ‪ /‬בא והציל‬ ‫את הדור כולו ‪ /‬אחרי מלחמת סיני – עת לדבר ‪ /‬ההחלטה לכתוב הספר ‪ /‬תורה‬ ‫שבכתב ‪ /‬עבודת הקודש עליו בכת"ב ישא ‪ /‬אש לפניו תל ‪ /‬במקו גדולתו אתה‬ ‫ תיאור על ניצני הראשוני מהופעת הספה"ק ויואל משה‪- .‬‬‫מוצא ענוותנותו‪.‬‬ ‫מנהג בית אבותיו הק' של מר רבינו ז"ל היה שלא להדפיס‬ ‫חידושי תורת בימי חייה ‪ ,‬מר הישמח משה כתב תלי תלי ‬ ‫של חידו"ת בכל מקצועות התורה‪ ,‬וכשהדפיס הייטב לב את‬ ‫הספר 'שו"ת השיב משה' התבייש‪ ,‬כי היה זה מספר קט של‬ ‫תשובות לעומת התשובות שהיו קיימי בבית גנזיו ונאבד‬ ‫ממנו בימי גלותו ונידודו מאונגרי לפולי וממנו חזרה‪.‬‬

‫חלקו הגדול של הע היהודי ‪ -‬כולל ג קהילות וחוגי חרדי ‬ ‫ אחוזי כבחבלי קס על רעיו הקמת המדינה‪ ,‬כשהחשיבו‬‫אותו לישועת כלל ישראל‪ ,‬וא חלק גדול מאדמורי" ורבני ‬ ‫אמרו שזה 'אתחלתא דגאולה' או 'אתחלתא דקיבו גליות'‬ ‫רח"ל מהאי דעתא‪ ,‬ואפילו אלו שלא החשיבו אותו כ"כ‪ ,‬מ"מ‬ ‫אמרו שזה ישועה מסוימת לאחר החורב הנאצית הנורא‪,‬‬ ‫וכמעט כול שמחו לאיד באמר שזה נסי מ השמי ‪ ,‬מה‬ ‫שגר שכל אות הקהילות תמכו והתחברו באופ שווה‬ ‫בהנהגת המדינה‪ ,‬ובכ נהיו שותפי לממשלת הכופרי ‪,‬‬ ‫וביחד ע כל המפלגות החילוניות נטלו חלק ב'כנסת' שבו‬ ‫נמצאי המנהיגי והמחוקקי של המדינה הטמאה שאינ ‬ ‫מכירי בשופו"א בסמכות התורה‪.‬‬

‫הגה"ק ר' אלעזר ניס לא הדפיס בכלל ספרי בחייו‪ ,‬וג ‬ ‫לאחר הסתלקותו לא הדפיסו את דברי תורתו‪ ,‬אמנ מר‬ ‫הייטב לב הוציא לאור ספרי בימי חייו‪ ,‬אול העלי את שמו‬ ‫הק' משער הספר כ שלא נודע בעול מי חיבר ‪ ,‬ומסופר‬ ‫שהנגיד המפורס ה'בארו ראטשילד' נהג לשלוח לכל בעל‬ ‫מחבר ספר סכו נכבד להשתת בהוצאות הדפוס‪ ,‬וכשיצא‬ ‫לאור הספר ייטב לב היה בחור אחד מישיבתו של המהר" ‬ ‫שיק שניצל את ההזדמנות והדפיס עותק יחיד מהספה"ק הנ"ל‬ ‫והוסי ד אחד בשער הספר וציי עליו את שמו ושלחה‬ ‫להבארו ראטשילד‪ ,‬הבארו שהתפעל מאד מתוכ הספר שלח‬ ‫סכו כס גדול להמהר" שיק כדי למסרו לבחור ה"מחבר"‪,‬‬ ‫כשקיבל המהר" שיק את הסכו שלח מיד לקרוא אליו את‬ ‫הבחור ויגער בו על החוצפה הגדולה שהעיז לרשו את שמו‬ ‫כמחבר הספר הקדוש ייטב לב‪.‬‬

‫בלבול המוחות ששרתה בימ הה בקרב ע ישראל‪ ,‬אי‬ ‫אפשר לתאר עלי גיליו‪ ,‬הציוני ברשעות נאחזו בכל מיני‬ ‫מושגי קדושי כדוגמת 'מצות ישוב אר ישראל' ו'הצלת‬ ‫ישראל‪ ,‬מה ג ששפת הטמאה 'עברית' ה העתיקו משפת‬ ‫לשו הקודש‪ ,‬ובכ הצליחו לטמט את מוחותיה של מליוני‬ ‫יהודי תמימי דר שלא הכירו באסו הנורא‪.‬‬

‫דור חלש‬

‫ג היתה לה שעת הכושר בשל העובדא שהמדינה‬ ‫התיסדה לאחר שהדור התיית מרוב גדוליה שנאספו על‬ ‫קידוש הש – הי"ד‪ .‬ואפילו אלו שנשארו‪ ,‬חלק הגדול‬ ‫נמשכו אחר רעיו הקמת במדינה‪ ,‬וג אלו שלא נתפשו לזה‬ ‫לא העיזו לצאת ולהכריז שהקמת המדינה אינה ישועה אלא‬ ‫חורב רוחני נורא‪ ,‬והיה ממש סכנה לצאת בריש גלי נגד זר ‬ ‫הרחוב‪ ,‬ובכ לא היה מי יורה דעה ומי יבי שמועה‪.‬‬

‫כמו כ ידוע שהקדושת יו"ט וכ העצי חיי לא הדפיסו את‬ ‫דברי תורת ‪ ,‬וג מר זי"ע בעצמו בראשית שנותיו לא הדפיס‬ ‫את חידושי תורתו‪ ,‬ובשעתו לא היה נית להשיג את דברות‬ ‫קדשו רק בהקוב לקט שושנה היה נדפס בכל פע קטע קט‬ ‫מדברי תורתו‪.‬‬ ‫*‬

‫רבינו הקדוש יחיד בדורו‬

‫בער"ה שנת תשי"ט הופיע לראשונה הספר הקדוש 'ויואל‬ ‫משה' והעתקי רבי נדפסו בתחילת חור תש"‪ ,‬כשנדפס בו‬ ‫רק המאמר 'שלש שבועות'‪ ,‬וג זה רק באותיות מרובעות‬ ‫ובפארמאט קט‪ ,‬וא כשנדפס שוב בשנת תשכ"א‪ ,‬הדפיסוהו‬ ‫באותיות רש"י‪ ,‬וש ניתוס ג יתר המאמרי הלוא ה 'לשו‬ ‫הקודש ואר ישראל'‪.‬‬

‫אחד היה אברה ‪ ,‬הלוא הוא מר רבינו הק' שיצא לישע‬ ‫עמו בחירו נפש‪ ,‬והכריז בקול גדול שהקמת המדינה הינה‬ ‫אסו נורא ברוחניות ובגשמיות‪ ,‬והמודה בה כמודה בע"ז‬ ‫ובמינות‪ ,‬ושאסור ליטול חלק בממשלת ‪ ,‬ואסור להשתת‬ ‫בבחירותיה הטמאות לכנסת המיני ולבחור ראשי ‬ ‫לממשלת הכפירה‪ ,‬ואסור להשתמש בשפת הטמאה – שפת‬ ‫ה'עברית'‪ ,‬ושלא באמצעות הקמת מדינה אפשר לקיי מצות‬ ‫ישוב א"י‪ ,‬וכמו כ תבע ללא הר שלא להתחבר להמנהיגי ‬

‫בלבול הדעת אחרי ימי המלחמה‬

‫בשני שלאחר האסו הנורא של הקמת המדינה‪ ,‬היה‬ ‫ראה תשס"ט‬

‫ס‬

‫שתומכי ומסיתי את הע לרעיו הציוני ע"י השוחד שקבלו‬ ‫שבכ נתעוור עיניה החכמות‪.‬‬

‫יושבי קרנות‪ ,‬וככה אנא רואי היו שהמה מדפיסי הבלי‬ ‫וזיופי ממש ומטהרי את השר לא בק" טעמי אלא א‬ ‫בלא שו טע וריח‪ ,‬ואעפ"כ היושבי קרנות מכריעי כדבריה‪,‬‬ ‫ובעו"ה רובא דרובא ג מהת"ח שבזמנינו נמשכי אחר דעת‬ ‫יושבי קרנות‪ ,‬אלא שאעפי"כ הי' בדעתי להדפיס בירור של‬ ‫הדברי‪,‬וחשבתי אולי יהי' בזה תועלת ואי למדי מ הכללות‪,‬‬ ‫אבל עיקר הטע מה שאיני כותב בזה וכיוצא בו הוא מחמת‬ ‫הטירדות כנ"ל כי צריכי זמ הרבה להביא הדברי על הכתב‬ ‫אשר בעו"ה אי עתותי בידי‪ ,‬ואעפ"כ עדיי איני מסיח דעת‪,‬‬ ‫אולי יעזור לי השי"ת שיהי' איזה זמ מוכשר לכתוב בזה איזה‬ ‫עניני‪ ,‬יותר לא אוכל להארי כעת והעיקר שכולנו צריכי‬ ‫לרחמי שמי בכל העניני‪ ,‬והשי"ת יעזרינו ע"ד כ"ש ית' שלא‬ ‫נבוש ולא נכל בעוה"ז ובעוה"ב‪ .‬עכל"ק‬

‫הרעיו לחבר ספר בעני זה‬

‫מלחמת סיני‬

‫חצי רבי נזרקו אל עבר רבינו בהיותו היחיד שיצא‬ ‫להכריז את דעתו הקדושה קבל ע ועדה נגד דעת של כל‬ ‫הדור כולל המנהיגי ‪ ,‬ובזיונות והשמצות היה מנת חלקו‬ ‫כששמו אותו כאחד הריקי ‪ ,‬שאל אבי ויגד ה"ה זקני‬ ‫החסידי שמספרי עד היו בכאב גדול על צער ועלבו‬ ‫התורה שנגר לרביה"ק ממש לא יאומ כי יסופר‪ ,‬אול רבינו‬ ‫הק' עמד אית כצור החלמיש ללא חת‪ ,‬ומורא לא עלה על‬ ‫ראשו‪ ,‬ועמד והכריז את הדעת תורה והאמונה הצרופה בה'‬ ‫ובביאת הגואל האמיתי‪ ,‬והאיר את עיניה של רבבות מישראל‬ ‫בתורת אמת‪ ,‬ובכ הצליח להוציא מרשת הכפירה והמינות‬ ‫רח"ל‪.‬‬

‫השעה המיוחלת בה החליט רבינו לפרס את דעתו‬ ‫הקדושה באמצעות ספר‪ ,‬היה בשנת תשי"ז לאחר מלחמת‬ ‫סיני המרה שבה נתפשו שוב יהודי רבי למכמורת הכפירה‬ ‫בהיות הציוני שיכורי ניצחו מכיבוש סיני‪ ,‬והג שממשלת‬ ‫ארה"ב פקדה על המדינה לסגת מכל שטח הכיבוש‪ ,‬ולא נותר‬ ‫מה'נצחו' ההיא כלו ‪ ,‬בכל זאת כבש ה'נסי ונפלאות' ליבות‬ ‫יהודי רבי שהיו נפעמי מול ההצלחה הכובשת של‬ ‫הציוני ‪ ,‬וכאמור נמשכו שוב יהודי רבי להאמי ביתר שאת‬ ‫בעבודה זרה הציונית‪.‬‬

‫בימי טרופי אלו עלה בדעתו הק' לחבר ספר אשר בו‬ ‫יבואר לנכו דעת תורתנו הק' החל מבירור העניני ‬ ‫במקורותיה בש"ס ופוסקי ‪ ,‬ועד לנוגע בהלכה למעשה‪,‬‬ ‫באמרו כי רק בירור בדר התורה יוכל לפקוח עיני עיוורות‬ ‫למבקשי אמת‪.‬‬ ‫מש כמה שני התלבט רבינו הא להוציא חיבור זה‬ ‫בנוגע למדינה והשתתפות בבחירות‪ ,‬וכששהה רבינו בארה"ק‬ ‫בשנת תשט"ו‪ ,‬וער מלחמה גדולה לאסור הבחירות הטמאות‪,‬‬ ‫בקשו הגה"צ ר' אשר זעליג מרגליות זצ"ל שיוציא לאור ספר‬ ‫אשר בו יבורר כשמלה בכל הנוגע לאיסור הבחירות‪ ,‬שנה‬ ‫לאחמ"כ – שנת תשט"ז‪ ,‬שלח רבינו מכתב להגה"צ הנ"ל‪,‬‬ ‫המכתב נמצא בדברי יואל מכתבי )ח"א מכתב פ"ט(‪ ,‬וז"ל‪:‬‬

‫ידועי ומפורסמי ה ה'שלוש סעודות תורה' שאמר אז‬ ‫רבינו כשבירר כמה עניני שלא היו ידועי מזמ המלחמה‪,‬‬ ‫בכדי לא להתפעל מנצחונ ומצבא ‪.‬‬ ‫טשטוש המוחות ששרתה בימי הה היה נורא ואיו ‪,‬‬ ‫ואז החליטו רבני ועסקני רבי ‪ ,‬ובראש הגה"צ ר' הלל‬ ‫ליכטנשטיי זצ"ל אב"ד קראסנא‪ ,‬והגה"צ ר' אברה שלמה‬ ‫כ" זצ"ל אב"ד ריסקעווע‪ ,‬להפציר ברבינו שיגלה דעתו הק'‬ ‫ברבי ‪ ,‬ויוציא לאור עול את הספר המיוחל‪ ,‬כדי להאיר‬ ‫ליהודי רבי השרויי בחשיכה את דעת האמת הצרופה ולא‬ ‫לסגוד לע"ז הציונית‪.‬‬

‫מ"ש ע"ד שדברנו לעשות איזה קונטרס בדבר הבחירות‬ ‫הנה כי כ הי' בדעתי אבל רוב הטירדות מנעוני מכל זה‪ ,‬הרבה‬ ‫עניני ג בירורי אמיתי בהלכה שאני חושק לכותב על‬ ‫הגליו אבל אמר החכ מה שהרצו חושק אפס היכולת עושק‪,‬‬ ‫כי לא יכולתי לצמצ את העת‪ ,‬ולא אוכל לתאר על הכתב רוב‬ ‫הטירדות מכמה עניני המוטלי עלי יומ ולילה יותר מכפי‬ ‫כחי‪ ,‬חו ממה שמטרידי אותי ג כמה אנשי לבבות‬ ‫נשברות ג דברי שוני שבדור היתו הזה ובעו"ה כשל כחי‬ ‫בי ברוחניות בי בגשמיות‪ ,‬אי לי על מה להשע אלא על אבינו‬ ‫שבשמי‪ ,‬יאמי לי שג מכתבי זה הקצר שאני כותב לו כעת‬ ‫הנני חוט את הזמ בחזקה לכתוב איזה רגעי והרבה נשאר‬ ‫בקולמס שאיני כותב מאפס הפנאי‪ ,‬וכבר רציתי לכתוב לו‬ ‫ונשמט מחמת הטירדה‪ ,‬ולולא גודל הטירדות הייתי כותב לו‬ ‫כ"פ מכתב שעשעושי‪.‬‬ ‫ובדבר ההדפסה אודות הבחירות יש מקו להסתפק עוד‬ ‫כמ"ש החס" בתשובותיו )חלק ו'( בעת הלחמו ביו קרב נגד‬ ‫המתחדשי ומהרסי תורת ה' ומחביאי דבריה בראיות‬ ‫מהתוה"ק ע"י שמגלי פני שלא כהלכה‪ ,‬והחת"ס ז"ל כתב‬ ‫הרבה מכתבי למקומות הה‪ ,‬ובמכתבו להמהר" מינ ז"ל‬ ‫כתב שלהדפיס הוא מונע א"ע בכל מה דאפשר כי ע"י‬ ‫שמדפיסי ג המה מדפיסי להיפ וההכרעה נשארת בי‬

‫במש הימי הה נהג רבינו לעמוד על מקומו בבית‬ ‫מדרשו הקט בי תפילת מנחה לערבית‪ ,‬ולשמוע שאלותיה ‬ ‫וקושיותיה של יהודי רבי שהגיעו לביהמ"ד לאחר יו ‬ ‫עבודה‪ ,‬ובמקו עבודת נשאלו מאנשי שוני תמיהות על‬ ‫שיטת רבינו‪ ,‬ורביה"ק השיב מענה לכל אחד ואחד והסביר‬ ‫בטוב טע ודעת עניני אמת ואמונה‪ ,‬עד שהיה לכל אחד ברור‬ ‫לו כאחותו והיה לו מה להשיב לשואליה ‪ ,‬עובדא זו לקח‬ ‫לרבינו זמ זמני טובא‪ ,‬ואיבד לו זמ יקר מעבודת הקודש‪,‬‬ ‫וא זה הביא לרבינו להחלטה לחבר בסופו של דבר את ספרו‪.‬‬

‫תורה שבכתב‬

‫או אז התחיל רבינו לחבר את הספר הקדוש 'ויואל משה'‪,‬‬ ‫רביה"ק התאונ שלפני ימי המלחמה כתב תשובה ארוכה נגד‬ ‫התחברות לאגודת ישראל‪ ,‬וש בירר את העניני מש"ס‬ ‫סא‬

‫ראה תשס"ט‬

‫ופוסקי וכתב ש כמה יסודות בעני ההבערה על השבועות‪,‬‬ ‫ובימי מלחמת העול נאבדה התשובה הנ"ל‪ ,‬והיטיב חרה לו‬ ‫לרביה"ק שהבירור הנ"ל אינו נמצא תחת ידו ועליו להתחיל‬ ‫לברר את העניני מתחילת ‪.‬‬

‫והזהיר למשמשיו לבלתי תת לא אחד להיכנס לחדרו‬ ‫ולהפריעו מעבודת הקודש‪.‬‬

‫אש לפניו תל‬

‫בשעה שכתב רביה"ק את חיבורו‪ ,‬היה ניכר עליו שבקרבו‬ ‫פנימה יוקד שלהבת קודש‪ ,‬ופניו להבו בלבת אש‪ ,‬פעמי רבות‬ ‫מצאוהו מתהל בחדרו אנה ואנה כארי פצוע‪ ,‬ולפעמי היה‬ ‫פור באמצע כתיבתו בבכי מר כשמבכה מרה את מר גורל ‬ ‫ועיניה המטושטשות של ע ישראל‪ ,‬והסכנה האיומה‬ ‫ברוחניות וגשמיות המרחפת על ראש בחסות של מנהיגי‬ ‫השקר‪ ,‬ועיכוב הגאולה שנגרמה בעטיה‪ ,‬שכידוע היה כל ימיו‬ ‫משתוקק לעת ק‪.‬‬

‫ובדר אגב יש לציי כי לאחרונה נמצא התשובה הנ"ל‬ ‫והוא נדפס בספר מושיע של ישראל חלק ז'‪ ,‬בתשובה זו אנו‬ ‫מוצאי שאות יסודות ומקורות שכתב לימי בספר ויואל‬ ‫משה נזכרי כבר באותו גליו‪.‬‬

‫עבודת הקודש עליו בכת"ב ישא‬

‫רביה"ק התנתק אז מכל הטרדות הגדולות שאפפוהו‬ ‫תמידי כסדר ‪ ,‬וכמו שאנו מוצאי במכתב מסוי שרבינו‬ ‫כותב בי היתר 'ובקושי גדול אוכל לחטו עיתות קצרות‬ ‫למלאכת הכתיבה'‪ ,‬וממש לא יאומ כי יסופר את כל העניני ‬ ‫שרבינו נשא על כתפיו כשהיה עליו להחזיק במעוזי כלל‬ ‫ישראל בכל רחבי העול ‪ ,‬וחו מזה היה עליו לנהל את עדת‬ ‫קדשו ומוסדות התורה והחינו שהקי במו ידיו וכל העול‬ ‫הכבד ברוניות ובגשמיות היו מוטלי רק עליו‪ ,‬רביה"ק השתית‬ ‫את יסודות היהדות על אדמת אמעריקע שהיה מעורטל מכל‬ ‫זיק של קדושה‪ ,‬כשכסדר נערמו מכשולות גדולות על א ‬ ‫הדר‪ ,‬וחו מזה היה רבינו עסוק וטרוד מאד לבנות הנהרסות‬ ‫כשהתמסר במיוחד ע היתומי שהיו אודי מוצלי מאש‪,‬‬ ‫ומר שימש לה כאב רחמ כאשר ישא האומ את היונק‪.‬‬

‫בעת כתיבת הספר נערמו על שלחנו עשרות ספרי קודש‪,‬‬ ‫שמה היה מעתיק את המקורות‪ ,‬ובקדושה ובטהרה כתב‬ ‫בתמצית ד לבו את ספרא קדישא הדי 'ויואל משה'‪.‬‬

‫כרכא דכלא ביה‬

‫בחיבור זה נמצא בקיאות נפלאה מש"ס ומכל מקצועות‬ ‫התורה‪ ,‬וכמו כ מלאכת מחשבת למצוא מקור בדברי חז"ל על‬ ‫כל עני העומד על הפרק‪ ,‬וכמו שמתבטא הגאו האדיר ר'‬ ‫פנחס עפשטיי זצ"ל )עיי במדור "בשפתי צדיקי "(‪.‬‬ ‫כמו כ התבטא אחד מגדולי ישראל בדר צחות שהגיע‬ ‫לידיו הספר הק'‪ ,‬שאינו יודע באיזה מקו בארו הספרי ‬ ‫לשלבו‪ ,‬שכ ארונו מסודר לפי נושאי ‪ ,‬ספרי הלכה לחוד וספרי‬ ‫דרוש לחוד וכ הלאה‪ ,‬ואילו ספר ויואל משה מוצא את מקומו‬ ‫בכל חלקי אוצר הספרי ‪.‬‬

‫ראש מערכות ישראל‬

‫באותו זמ ער רבינו בפועל מלחמת ה' בעמלק ולח בכל‬ ‫עוז נגד הממשלה הציונית ונגד כל גזירותיה ועקירת הדת‪,‬‬ ‫ובאותו זמ ממש שימש כאב רחו לאלפי נפשות שבורות‬ ‫מישראל שהתדפקו על דלתי ביתו ועמד לה לעזר וסעד‬ ‫ברוחניות וגשמיות‪ ,‬כ היה טרוד להשיג סכומי כס אדירי ‬ ‫לאי ספור צרכי צדקה‪ ,‬ועל כול עבודתו הקדושה והנדירה‪,‬‬ ‫כשההכנות לתפילה היוו חלק ניכר מסדר יומו העמוס‪ ,‬ולא‬ ‫נותר לו א שעה קלה פנויה‪ ,‬ובכל זאת גנב לעצמו שעות‬ ‫יקרות לכתוב את חיבורו הק'‪ ,‬ולמש שעות ארוכות הסתגר‬ ‫בחדרו בכדי להציל את האמונה הטהורה של בני הדור‪.‬‬

‫במקו גדולתו ש אתה מוצא ענוותנותו‬

‫כתיבת הספר לקח לרבינו מש שנתיי וחצי תו כדי‬ ‫שמברר כל עני בי"ג נפה‪ ,‬וכל דבר שכתב ש חישב בישוב‬ ‫הדעת ובמתינות‪ ,‬ובענוות קדשו בירר את העניני ע גדולי‬ ‫תורה ותלמידי חכמי שוני ‪ ,‬כמו כ נת את מה לבדוק את‬ ‫מה שכתב כבר לרבני ות"ח כמו הגה"צ ר' צבי הירש מייזליש‬ ‫זצ"ל אב"ד ווייטצע‪ ,‬הגה"צ ר' ישכר בער רוטנבערג זצ"ל אב"ד‬ ‫וואודיסלאוו‪ ,‬ולהבל"ח הגאו ר' שמואל הלוי וואזנער שליט"א‪,‬‬ ‫ולעוד הרבה רבני וגאוני )ביניה הגה"צ ר' נת יוס‬ ‫מייזעלס זצ"ל אב"ד אבני שלמה במאנסי שהיה אז אבר צעיר‬ ‫לימי (‪ ,‬וביקש מה שיעיינו היטיב בכל דבריו ויעירו עליו‬ ‫הערותיה המחכימות‪.‬‬

‫רבינו שהיה 'גאו הגאוני ' שחידש הרבה דברי תורה‬ ‫בפלפול ובחריפות‪ ,‬לא לקח לעצמו זמ לחבר ספר מחידושיו‬ ‫בפלפול; 'פוסק הדור' שכתב עשרות תשובות להלכה בכל‬ ‫מקצועות התורה לא טרח להדפיס ספר שאלות ותשובות;‬ ‫'בעל דרוש ואגדה' שהיה תמיד נאה דורש תלי תלי של דרוש‬ ‫ואגדה‪ ,‬לא העלה על מכבש הדפוס את חידושיו הנפלאי ; ולא‬ ‫זו בלבד‪ ,‬אלא שא לא הרשה להפיצ ברבי ‪ ,‬ובקושי רב‬ ‫הסכי לפרס כמה גלילות בודדות מדברי תורתו‪ ,‬אול שונה‬ ‫מאד היתה התנהגותו בכל הנוגע לחיבור זה‪ ,‬כדי להשריש‬ ‫אמונה טהורה בלבות בני ישראל‪.‬‬

‫סיפר הגה"צ ר' נת יוס זצ"ל‪ ,‬שפע הציע לרבינו להוציא‬ ‫מתו הספר ויואל משה ושאר ספרי רבינו את כל דברי‬ ‫הקנאות‪ ,‬ולהדפיס בתו ספר מיוחד‪ ,‬בכדי להקל על ההוגי ‬ ‫בה שלא יצטרכו להתייגע על כל הפלפולי ‪ ,‬והשיב רבינו‬ ‫בשלילה‪ ,‬ואמר כי א קורא הספר יראה רק את דברי הקנאות‬ ‫יחשוב שבטבעי אני קנאי‪ ,‬ובכל דבר אני נוטה להחמיר‪ ,‬ולפי‬ ‫האמת הדבר אינו כ‪ ,‬כי טרחתי על כל דבר שכתבתי ש ‬ ‫ללבנה עפ"י מקורות חז"ל‪ ,‬ולא כתבתי ש א דבר מתו רגשי‬ ‫לבבי‪.‬‬

‫רבינו נהג בימי הה להסתגר ארוכות בחדרו בשעות‬ ‫הקטנות של הלילה וכ בשעות המוקדמות של לפני התפילה‪,‬‬ ‫ראה תשס"ט‬

‫סב‬

‫ ליראי ה' ולחושבי‬- ‫ ויכתב בספר זכרו‬/ ‫ נבחר שמו של משה‬/ ‫לשמי' יקירא קדישא‬ ‫ יבא‬/ ‫ אפי' כדאי להציל איש אחד הכל כדאי‬/ ‫ להאיר עיני ישראל מבקשי האמת‬/ ‫שמו‬ ‫ זה השער לה' צדיקי‬/ .‫ ההקדמה הקדושה‬- .‫ תרעא לדרתא‬/ .‫יו ויפקחו עיני עוורות‬ ‫ עתידה תורה‬/ ‫ חלוקת הספר לשלשה חלקי‬/ ‫ היו"ת – סוד קדושי רבה‬/ ‫יבואו בו‬ ‫ סידור ועריכת תוכ העניני‬/ ‫שתשתכח מישראל‬

‫לשמיה יקירא קדישא‬

øùà øáâä àåä – ä"ò ùèééã øòãðòñ 'ø ç"äøä øôéñå – ñåôãä úéáì åðéáø éøôñ úëéøòå øåãéñ éðéðò ìëá ÷ñòúä øôñ åðéáøì àéáä ,äùî ìàåéå øôñä íù úà åðéáø àø÷ øùàëù øîà ,äùî ìàåéå íùá àø÷ð àåä íâù ãøôñ éìåãâî ãçà øáéçù .?ãçà ÷ø ùé 'ùèééã øãðòñ'ù êðéä øåáñ éëå àúåçéãáá åðéáø åì

äáøä áùééúäù øçàì 'äùî ìàåéå' øôñä íù úà àø÷ åðéáø ïåùì àåä 'ìàåéå' éë ,äæä íùä ïéðò åúîã÷äá øàáî åðéáø ,øáãá ,éðéñ øä ãîòîá åðéáø äùî éôî åðòáùð úåòåáù 'âäå ,äòåáù ,àùéã÷ àðéöåá åøôñá êë ìò àéáî ä"ò ùèééã øòãðòñ 'ø ç"äøä ù"ðà éáåùçî ãçà åì äàøä ,åúîã÷ä úà åðéáø áúë øùàëù úàøéå äàøéå äøåú õéáøî - ä"ò ùèéååà÷øòá ñçðô 'ø ç"äøä øéùá ÷åñôä ìò ïúðåé íåâøúä éøáã úà – '÷ä åðúåãñåîá íéîù äùîì øîàúà ïë øúáì' íìùåøé úåðá íëúà éúòáùä íéøéùä éôî åðòáùð úåîåàá ãåøîì àìù äòåáùäù äæî íéàåøå ,'äàåáðá ùãå÷ä úáéçìå ,åðéáøì íéøáãä úà øñî øòãðòñ 'ø ,åðéáø äùî .äîã÷ää êåúá äôéñåä

åðéáøì íòô äàøäù 'àùéã÷ àðéöåá' åøôñá áúåë øãðòñ 'ø 'äùî ìàåé' øîàî íù àéáîù ,êì êì 'øô äùî çîùé øôñá .ì"æ åðàôî ò"îøäì

‫למי חיבר רבינו את הספר‬

,áúë óàå åùã÷ úòã úà äìéâ ,øôñä úà åðéáø øáéçù äòùá ,úîãå÷ä íúèéùî åøæçéå úîàä ìò íìë åãåé äúòîù áùåç åðéàù íâå ,úîàä úà úòãì íéìåëé íðéà ïåîî úçé÷ìá íéãçåùîä åìà éë ìëå ,íäîò çëååúäì øåñà éë íéñøå÷éôà íò çëååúäì åðåöøá ïéà ùôð ìò íéø÷ íéîë íäì ùîùéù úîà éù÷áî åìàì øáåçî øôñä .äôééò

'÷ä åîù äæá æåîø éë ,äæ íù ìò ÷îéðå åðéáø áúë íòè ãåòå ìò úåîìåò ùéòøä åéîé ìëù ò"éæ 'äùî çîùé'ä ìòá '÷ä åð÷æ íùå ïééöì ùéå .äìåàâä éðéðòá ÷ñåò äæä '÷ä øôñäå ,äîéìùä äìåàâä äìåàâì ÷÷åúùî äë àåäù äî éë ,íòô øàéá äùî çîùéä ïøî éë íé÷éãöä ìëå ,äéàøì äòåîù äîåã åðéà éë ,øåãä é÷éãö øàùî øúåé øåãá äéä àåä éë ,åúåà äàø àåä åìéàå ,ïáøåçä ìò åòîù ÷ø .(àéáðä äéîøé úîùð åá õöåðúäù òåãéëå) ïáøåçä

ìàøùé ììë ïéá ãåò íéàöîð éàãååáù ,äîã÷äá áúåë óà åðéáø úà øéàé øôñä éøáãù äðåîàå úîà éù÷áî áì éîéîú íéøùé íéãåäé ,úòãä ìåáìá êåúì ø"äååòá åùôúð øåáéöä áåøù íâäå ,íäéðéò øò íáìå äçëåú éøáã ìá÷ì çåúô áì íäì ùéù íéãåäé íðùé î"î ìòå ,íéðéòì ïéøåìé÷ë íäì äéäé åìà íéøåøá íéøáãå ,úîà øáã ìëì úåëéùç íéðéò øéàäì õîàúäì äååù æ"ëò ,íéèòåî íðéäù óà .ãáìá ãçà íãàì åìéôà

‫נבחר שמו של משה‬

,ñ"îäåçá øåäèä åðçìù úëéøò úòá íòô øôéñ åðéáø è"äìù úëéøò úòá è"åé úùåã÷ä åéáà åì øîà ïè÷ ãìé åúåéäáù úåàöåäá óúúùéù àðîéäî àéòø äùî ìù ïéæéôùåàä åá ìçù íåéá ìòá íùë àø÷ð íîùù íéùðà íúåàù âåäð äéäù éôë äãåòñä àø÷ð åîù àìäù åðéáø åì ìàùå ,úåàöåäá ÷ìç åç÷ì ïéæéôùåàä øéèôäå ,'äùî ìàåéå' äøåúá áåúëù åéáà åì äðò ,äùî àìå ìàåé ìàåéåì øåù÷ àåäù åúîùð ùøåùá '÷ä åéáà ïéçáä äàøðëù åðéáø .äùî

úà åðéáø åì øñîùëù ,ì"öæ ååàìñéãéåàåå ã"áà ö"äâä øôéñ äëä úåöîàúääå ìîòä ìò ìáç åúòãìù åì øîà ,ä÷éãáì åéáúë åìà éëå ,íìåòä úòã úà êåôäì øùôà éà àìä éë ,äìåãâ íéãéñç åìéàå ,íúòã úà åðùé àì 'åãëå íéôñë úçé÷ìá íéãçåùîä åì äàøð ë"òå ,íáø úòãî õåç úøçà äòã òåîùì íéðëåî íðéà òãåé àåä íâù åðéáø åì äðò ,äîåäîá åòéôùé àìå åìéòåé àì åéøáãù ñçðô ùøòä 'øì åîë åîåìù éùðàì ÷ø øôñä øáçî àåäå ,äæî úåãéãé éøù÷á äéä ì"ðä ö"äâä) åúîâåãå íìùåøéî ùèéååà÷ùàî íéáúëî úôéìç íäéðéá äéäå ,ì"ðä ñçðô ùøòä 'ø íò íéãçåéî .(ïàãðàìì åðéáø úòéñðì øù÷á

àöåé äæù æ"îøú úáè ç"é íåéá ãìåð '÷ä åðéáøù ïééöì ùé .'ùéàä úà úáùì äùî ìàåéå' ÷åñôä úà íéàøå÷ åá úåîù úùøôá ì"÷åöæ ãìòôðéøâ àãåé 'ø ö"äâä áúë øùàëù ïééöì ïéðòä ïî ïåùìá çúô ,åúåøçá éîéá åðéáøì äëéîñ áúë éìäéîòñ ã"áà .'äãåáòä ìòå äøåúä ìò úáùì äùî ìàåéå' äöéìî

åâäé åéãéñçå åéãéîìú ù"ðàù ,åðéáø ìù åùã÷ ïåöø äéä ïëà äæå ‫ראה תשס"ט‬

‫סג‬

ùèéååà÷øòá éáö ïéîéðá 'ø ç"äøä øôéñå ,äùî ìàåéå øôñá øãñë øæç íéøáãä êåúáå ,ù"ðàî ãçà íò åðéáø ççåù íòô éë à"èéìù äìäù ïéçáä åðéáø ,î"àåéå øôñä êåúá àáåîä ïéðò äæéà ìò åðéáø àáåî ïéðòä àåìä ääéîúá åì ìàù ,íéøáãä øå÷î ìò òãåéá åðéà ïééãòù íé÷ñåôå ñ"ù ãåîìì åéìò íãå÷ù äìä äðòå ?äùî ìàåéåá íà 'éôàù åðéáø åì äðò ,ãîì àì ,íé÷ñåôå ñ"ù ïééãò íéòãåé àì øôñä úà ïðùìå ãåîìì áåçä ìèåî éø÷éò íéøàåáî íù éë ,î"àåéå éðáì ãàî íéöåçðä úãä úåãåñé .øåãä

òéâä êéà ìåãâ àìô àåä øáãä äãéøé ïîæáù ,'íéàìô ãøúå' äëéàá øôñ åãéì òéâäù ãò áöîä ìôùá äéäù áúë ãéîìúä ,êë éãéì ,äôåøö äðåîàìå äáåùúì øøåòúä äæ êëáå ,äùî ìàåéå '÷ä .øùéä êøãì øåæçìå åéùòî úà ï÷úì äöåø àåä åéùëòå ,áúëîä úà åðéáø úåàøá äçîù êåúî øîàå ,åéðô åøåà åìéôàù áúåë åúîã÷äáù äéåìâ åãé ìò øøåòúé ãçà éãåäé íà åì éã íéùòîä ïå÷éúå äáåùúì êéà äàåø àåä ïàë åìéàå ,êëá äáåùúì øøåòúð éãåäé úîàáù .äæî

‫אפי' כדאי להציל איש אחד‬ ‫הכל כדאי‬

‫ההחלטה להוציא הספר‬

äùî ìàåéåì åúîã÷äá åðéáø åàéáäå íìåë åøáç åìà ìë úåáåøîä åéúåãøè áåøìù ìöðúî áåúëì äùåçð äèìçäì åðéáø úà éåàøë úòãä áåùéå éàðô åì åéä àì åøôñ úà íìåò øåàì àéöåäìå ùéå ,äøåøá äøåöá íéøáãä áåúëì åáúëðù ,'äùî ìàåéå' øéäáä ,íéøáãä úáéúëá êéøàî øùà ç÷ì ìéòì øåîàëå ,äòéâéå ìîòá àåä íäá úåîå÷î íðùé êãéàîå åîöòá áúëå ø÷éä åðîæî åðéáø åéäéù àåä åúåå÷ú úàæ ìëáå ,øö÷î ,úåáåøîä åéúåãøè óà ìò íéøáãä èùå÷ åàöîéå åéøáãá åðééòéù íéãåäé ã"áàâä ïøîì íòô øîàù éôëå åìàä íéøáãä äéäéå úîà éøáã " ‫משה‬ ‫ויואל‬ " ' ‫הק‬ ‫לספרו‬ ‫רבינו‬ ‫שכתב‬ ‫השער‬ ‫נוסח‬ ,ä"ìùú úðùá ÷çöé úçðîä ìòá êà øéàäì çéìöé íà óàå ,úìòåúì áúëð äùî ìàåéå øôñá úåà ìëù úåöøéô ìë åç÷é íà éë ,äååù ìëä ,ìåáìáä êåúî ãéçé íãàì ÷øå úà êéøôä àì ãçà óàù åì óéñåäå ,àøéîâ ãòå àùéøî åãé ìò íåçéðéå íìåòä éáçøá ì"çø íäéìò íéøáåòù úåøéáòä ìëå øåãä íéè÷åìî åéøáã ìë éë ,åéøáã êéøôéù éî ãéúòá äéäé àì ïëå ,åéøáã äðéãîä ,äéðùä åôëá úéðåéöä äðéãîäå ,íéðæàî óë ìù ãçà ãöá .íé÷ñåôå ñ"ùä úåðåùìî úåáà éáàå äðòìå ùàø äøåô ùøåù àåä éë ,óëä úà òéøëé ‫ ההקדמה הקדושה‬- ‫תרעא לדרתא‬ .íìåòä ìë ìò äàîåè íéòéôùî íäå ïé÷éæðä úåáà ìëáù äàîåèä úáöéðä äìåãâä äîã÷ää àéä äîöò éðôá äîéìù äøåú ‫יבא יו ויפקחו עיני עוורות‬ ,àåä øåøá øáãù ,áúåë åéøáã úéùàøá .'äùî ìàåéå' øôñä ùàøá ãåò éë ,åúîã÷äá åðéáø áúåë øôñä úàöåä ìò äáéñ ãåò ïôåàá íéîë íù êôùð ìàøùé íãù àôåøéà úåãäé ïáøåç ìëù àì íàå ,èùôúäì úåðåéöä òâð ÷ñôéé íäá íéáåè íéîé åàåáé ä"á÷ä øîà äæ ìòù úåòåáùä 'â ìò äøéáòä ìò ùðåò äéä ,ãéøçî úåøåäì åáì ìò íéùéù éî æà äéäé àì ,åéùëò úîàä úòã øøáúé úåìééàå úåàáöë íëøùá úà øéúî éðà' íúåà íéîéé÷î ïéà íà éë åúåå÷ú éë ,úîà éøáã íñøôì åéùëò ùé êëìå ,äòåîù ïéáäìå äòã äìåàâä úà ç÷éì àéä äøéôëä ãåñéù ,íù øàåáî ãåò ,'äãùä åðéáé ïîæä êùîá ,åéùëò åéøáã úà åìá÷é àìù íúåà åìéôàù àéä íâ åìôð ,åæ äååàúì åùôúðù éãé ìòå ,øùá òåøæá äðîæ íãå÷ ìáà ,íøëåòá äéä äøî úåòè êà éë úåàøì íäéðéò åç÷ôéå åìéëùéå ,úãä éø÷åò íéòùøì úåøáçúäå úåôúúùä ìù øåîçä øåñéàá éë äåå÷ú ìë ñôà ,åøåùéàì äøåú úòãä úà åéùëò åøøáé àì íà úçé÷ì ìù øåîçä øåñéàä øøáì úìôåëîå äìåôë äáåç êëìå .ïåëðì íòô åøøáúé íéøáãä êéàå äàçîä úáåç íù øàåáî íâ ,äðîæ íãå÷ íéãéá äìåàâ ‫דברי תורתו מתבדרי בעלמא‬ åìéôà äãòå íò ìá÷ úîàä úà æéøëäì ãçà ìë ìò ìèåîù .ùôð úåøéñîá êåøë øáãäùë øåàì øôñä àöé øáë øùàë åðéáøì äîøâð úãçåéî äçîù ïëàå ,úîàä êøãá øéëäå øôñä çëî øøåòúðù ãéçé íãà ìò åì òãåðùë ‫נוטריקי של היו"ת‬ .äôéò ùôð ìò íéø÷ íéîë åøåáò äéä äæå úòìù øôåñîå ,'úåéä' úáéúá åðéáø çúåô äîã÷ää ùàøá úà ìéçúäì øçá äîì åéùîùîî ãçàî ìàùð ò"éæ ïøî ìù åúåð÷æ åðéáø ìù úåðåøçàä åéúåðùáù ,ùãå÷á íéùîùîäî ãçà øôéñ ïéðòä íàä ÷"áùîä åìàùå ,åæ äáéúá åéáúëîî äáøä ïëå åøåáéç áàëá áúë åá ,íã÷ úåðùî åéãéîìúî ãçàî áúëî åéìà òéâä úáéúå ,øôñä ùàøá øáçîä íù æîøì ùéù àáåîù äî é"ôò àåä ñôúðå úîàä êøãî ääúå íéðùä êùîá øãøãúä êéà úåøéøîáå äúéä åúðååë éë åðéáø áéùäå ,øî'ú ìà'å'é ïè÷'ä ïé÷éøèåð àåä 'úåéä' úãøì ïøîî ãéîìú ìåëé êéà åîöòá ïéáî åðéàù áúåë àåä ,úåðåéöì íù'ä ïé÷éøèåð àåä 'úåéä' ïëù ,åøôñ ùàøá íéîù úåëìî æîøì ô"äò ïøîî íòô òîùù äøåú øáã øéëæäå ,äðåúçúä àèåéãì ‫סד‬

‫ראה תשס"ט‬

.äìòú'é'å êøáú'é

äøéôë ìù äìùîîå úåëìî úî÷ä éãé ìòù éàãååáå ,õøàì õåçáî éãé íé÷éæçîùë ÷øå ,ìàøùé õøà áåùé úåöî íéé÷ì øùôà éà úåðéîå äðåîàá ùôð úåøéñîá íé÷æçúîå ÷çãä êåúî äøåú éãîåì øàáî åðéáø ,äåöîä íåé÷á ÷ìç ìåèéì øùôà äæ éãé ìòå ,äôåøöä .ìàøùé õøà áåùé úåöîá úãä éø÷éò â"é ãâð íéðéã é÷åìéç â"é íù øåñéàä øøáì ãòåð ,'ùãå÷ä ïåùì øîàî' éùéìùä øîàîä åãá íéòùøäù 'úéøáòä úôù' äàîèä íúôù ãåîììå ùîúùäì íâ íù øàáî åðéáø ,ùãå÷ä ïåùì úùåã÷ úà äæá åàîèå íáéìî øîàîä ,íéðéðò äîë ãåòå íéùð íò äøåúä ãåîéì ìù øåñéàä âðåøôùøéä ñçðô 'ø ïåàâäì íãå÷î åðéáø áúëù äáåùú ìò ãñåéî .ìàéøèðàî ã"áà ì"öæ

úòøå÷ åúù÷áá åðéáø íúåç ùåã÷ä øôñì äîã÷ää úà úåîå÷î ìëá ìàøùé åîò ìò ú"éùä íçøé" :ì"æå úåááìä åðéðåðçú 'éäéå äáàãì ãåò åôéñåé ìàå éã åðéúåøöì øîàéå íäéúåáùåî ìëá úëììå åéìà åðéááì úåèäì äìéìå íîåé åðé÷ìà 'ã ìà íéáåø÷ ,àú÷òå äøö éìá äçîùå úçð êåúî ù"úé åéìà áåùìå åéëøã íçøé ìàøùé ììë êåúáå ,ìàøùéå ÷"äåúä ïø÷ íîåøúé äøäîáå éðà äôöîå ãîåòå éáø÷á éáì øáùð éë ,ìôùäå ìãä éìò íâ ú"éùä íéîçøå äòåùéì éìò ïâé íéùåã÷ä éúåáà úåëæ ,íéîù éîçøì êà åðåöøë ááì áåèá ú"éùä ãåáòìå äîéìù äáåùú úåùòì ãåò éðëæéå ."à"áá ïúçîùå ìàøùé ìë úòåùéá äøäîá úåàøì äëæð éãò ù"úé

‫סידור ועריכת תוכ העניני‬

‫זה השער לה' צדיקי יבואו בו‬

äëìäì àåä øôñäù ÷"éúë íöòá åðáø áúë øôñä øòùá .íéùåã÷ä åéúåáøå åéúåáà úåëæá 'ä åððçù éôë äùòîìå

áåúëì ìéçúä åðéáø .'íéðéðòä ïëåú' íâ ñôãð øîàî ìë íåéñá ,è"éùú úðùá ìàøùé õøàì äéðàá òñðùë åîöòá íéðéðòä ïëåú úà íøè íéðåøçàä íéáìùá åéäù øôñä éôã ìë úà åîò ç÷ì åðéáø ÷éôñäå ,íéðéðòä ïëåú úà øãñì ìçä äéðàá åúáùáå ,øåàì åúàéöé ùéàì é"ëä ìë úà ïúð é"àî øæçùë ,ç"ò ïîéñì ãò åúåà êåøòì äéä àìù ìò åéðôá ìöðúäå ,ä"ò ùèééã øòãðòñ 'ø ç"äøä åðåîà åðîî ù÷éáå úåáåøîä åéúåãøè úàôî äëéøòä ìë úà íééñì åãéá úåôñåä úåîå÷î äîëá óéñåä åðéáø ,äëàìîä úà íéìùé àåäù çúôîå íéøôñ çúôî äùò óà øòãðòñ 'ø ,øîàîä óåâ ìò úåîéåñî

ïøî ìò ïéååëúä 'éúåáø úåëæá' áúë øùàëù ,åðéáø øîà íéîéì éøåîë áéùçä íúåà ,åðéìò ïâé íúåëæ øôåñ íúçäå íééç éøáãä ìòá .ùãå÷á íúâäðäå íëøã úà êéùîî äéä àåäå ,åëøã

‫שלוש מאמרי‬ ‫הספר הקדוש מחולק לג' חלקי‬

úà øøáì àéä åúøèî ,'úåòåáù ùìù øîàî' ïåùàøä ÷ìçä ìù ïåéòøä íöòáù éëå ,úåòåáù 'â ìò øåáòì øåñéàä øîåç 'äá äãéøîå úåðéîå äøéôë åá ùé úåòåáù 'âä ìò äøáòä é÷åç é"ôò úìäðúî äðéãîä äúéä íà åìéôàå ,åúøåúáå øåñàå ,íéîù úåëìîá äøéôëå äãéøî íâ àåä ,äøåúä úìöä ìù äðàåúá åìéôàå åæ äðéãî ìù úñðëá ÷ìç ìåèéì äãåáò úìùîîá úåôúúùä ìù øåñéà åá ùé íâ ,úãä ú"äî áåéç ùéù æ"ò éúáå úåìôéú ìò íéøîåù íä éë ,äøæ àìà íúåà íéø÷åò ïéàù ÷ø àì íäå ,ìàøùé õøàî íøòáì íðéàù úåéäá úåðéî ìù äëåìî àéä íâ ,íäá íéëîåú íâ ìàå âøäé ìù øåîç øåñéà õáåøå ,äøåúä úåëîñá íéøéëî íéøáçä ìòù ãçåéîáå ,åæ äìùîîá øáç úåéäì øåáòé øåîàëù äé÷åçìå úéðåéöä äðéãîì 'íéðåîà úòåáù'á òåáùì .äøåúä é÷åç ãâð íä äæá úåúôúäì ïéàù ,áéèéä øàá íù øàåáî ïë åîë íéãçåùî íáåø éë ,êë íé÷ñåô íðéà ìàøùé éìåãâ áåøù íäå ,úîàä úòã úà øîåì íéãçôîå íäî íéôñë úçé÷ìá úçëù ïéðò íù øàáîå ,úåðéîä çëá êåîúì íéçøëåî ùîî êøã úçëù ìù ïéðòä íâå ,äæä øåãä ìò äøîàðù äøåúä .'÷ä è"ùòáä øàáì ãñåéî 'ìàøùé õøà áåùé øîàî' éðùä øîàîä íù êøò åðéáø ,ìàøùé õøà áåùé úåöîá íéðåùàøä úåèéù ìë ìëìù øàáîå ,íéðåøçàå íéðåùàø ,íé÷åôå ñ"ùä éøáãî àìôð øåøéá íù íéâäðúîùë ÷ø úàæä äåöîä úà íéé÷ì øùôà éà úåòãä äáøäá øåîç øáãä ,'ä úåöî ìò íù íéøáåò íàå ,äøåúä êøãá

.íéðéðò åì äãåä åðéáøù ,àùéã÷ àðéöåá åøôñá øôñî øòãðòñ 'ø äãåáò äùòù åì øîàå ,øôñä ìò äùòù íéðéðòä ïëåú ìò ãçåéîá .åá ùîúùî åîöòá àåä óàùå äàìôð ‫ראה תשס"ט‬

‫סה‬

‫שמחה וצהלה במחנות היהדות החרדית ע הופעת אורו בעול ‪ /‬דברי רש"י מזכירי כי הספר יצא לאור ‪/‬‬ ‫לשמחה מה זו עושה ‪ /‬ההשפעה הגדולה ‪ /‬בעל כרח יענו אמ ‪ /‬חובת מחאה ‪ /‬רגזה ותרעש האר ‪ /‬סופה‬ ‫וסערה במחנה הציוני ע צאתו לאור ‪ /‬יודע אני כי יורו המורי חיצי ובליסטראות ‪ /‬זיופי וסילופי נוראי ‪/‬‬ ‫מי יודע מה יוולד יו ‪ /‬האני מאמי ה"ארבע עשרה" ‪ /‬שיטת הש"ס והפוסקי ‬ ‫והיה כל הנשו מארס הזמ ותחלואיו והביט אל הספר הקדוש הזה וחי ‪-‬‬ ‫מדברי מר בעל מנחת יצחק זי"ע‬

‫הדפסת הספר‬ ‫הדפסת ספר הקדוש ויואל משה הסתיי בשלהי שנת תשי"ט‪ ,‬אול עדיי לא הספיקו לכרכו מבחו‪ ,‬ורבינו לא‬ ‫מצא מנוח לנפשו באמרו שהוא רוצה לראותו יוצא מהודר מבית הדפוס עוד בטר יקדש שנת תש"‪ ,‬ואינו רוצה‬ ‫להיכנס לראש השנה מבלי זה‪ ,‬כי הוא רואה בזה זכות גדול לראש השנה‪ ,‬הרה"ח ר' סענדער דייטש ע"ה וכל‬ ‫המשמשי בקודש טרחו ועמלו קשה בכל יו ערב ראש השנה עד שהצליחו להוציא מבית הדפוס כמה עותקי‬ ‫בודדי כשה כרוכי באופ נאה‪ ,‬ור' סענדער נכנס בערב ר"ה אחה"צ להגיש הספר לרבינו‪ ,‬פני רבינו קרנו מאושר‬ ‫וראו עליו שמחה עילאית‪ ,‬ואמר בדר צחות‪' ,‬אה‪ ,‬הספר כבר נדפס? הרי רציתי להוסי בו כמה נקודות‪.'...‬‬ ‫הספר בהידורו ובאלפי עותקי יצא לאור בראשית שנת תש"‪ ,‬הספר הכה גלי ברחבי העול‪ ,‬וכמוב שאצל‬ ‫רבי עורר העני שנאה ואיבה כלפי רבינו‪ ,‬אול באותו עת זכה הספר לחולל מהפ עצו בקרב אלפי בני תורה‬ ‫מבקשי אמת מכל החוגי‪ ,‬ותוכ הספר הטביע עליה רוש מיוחד‪ ,‬ואפילו בכמה קהילות חסידיות נמשכו רבי‬ ‫לדעת רבינו‪ ,‬ושינו את כל מהל השקפת‪.‬‬ ‫הספר הקדוש 'ויואל משה' נתקבל בתפוצות ישראל כספר יסוד לתורה ואמונה‪ ,‬ויהודי האמוני עלי דר‬ ‫הצרופה שואבי מש מלוא חפניי של חיזוק באמונה הצרופה כשמוצאי ש אי ספור מענות על מצוקותיה‬ ‫וניסיונותיה בה לקו בני דורנו‪ ,‬וכל אלו נתבארו באר היטיב בתו הספר‪.‬‬

‫מתחילה היה בדעתי שרק כמה יחידי יציצו לתו הספר‬ ‫כששוחח הרה"ח ר' משה חיי אפרי בלא ז"ל ע רביה"ק‪ ,‬שאל לו כי אולי היה מ הראוי להביא בתו הספר‬ ‫עובדות אמיתיות ממה שהיה לה יד וש בכל תשפוכת הדמי בעת מלחמת העול כשהיה ביד לעזור ולא רצו‪,‬‬ ‫וג עובדות מכל הנהגת הנילוזה והשפלה‪ ,‬אמר לו רבינו שה אמת שכל העובדות ה דברי נכוני וזה מראה על‬ ‫שיפלות הרבה‪ ,‬אול א יספרו זאת להמו הע‪ ,‬הרי ה לא יקבלו הדברי והוא כמדבר אל העצי ואל האבני‪,‬‬ ‫ואי למי לדבר‪ ,‬כי טח מראות עיניה‪ ,‬וכל ההוכחות והראיות יצדקו כפי שיצדקו לא ישפיע עליה מהומה לשנות את‬ ‫דעת המעוותת‪ ,‬ואילו למי נשאר לנו לדבר‪ ,‬הרי רק לבני תורה‪ ,‬ועליה צריכי לגשת מתו השקפת התורה הברורה‪,‬‬ ‫ולצור זה חיברתי את הספר כשכולו מיוסד על אדני התורה‪ ,‬והנני רואה שהדברי פעלו הרבה יותר ממה שחשבתי‪ ,‬כי‬ ‫מתחילה בעת שכתבתי הדברי היה בדעתי שרק כמה יחידי יציצו לתו הספר‪ ,‬והג שלזה לבד ג שווה לטרוח‬ ‫ולחבר ספר‪ ,‬אול למעשה אני מקבל מדי יו הרבה מכתבי מיהודי יקרי בני תורה שהספר היה לה למאיר‬ ‫עיני‪.‬‬ ‫השמחה בקרב יראי הש‬ ‫השמחה ששררה בקרב יראי ה' כשיצא לאור הספר הק' ויואל משה‪ ,‬אי אפשר לתאר במילי‪ ,‬יהודי נתרוממו‬ ‫ופניה אורו באור יקרות‪ ,‬וכי מילתא זוטרתא היא שמעתה יש חיבור מרבינו שיכלו להגות בו כל זמ שירצו‪ ,‬ובמיוחד‬ ‫ראה תשס"ט‬

‫סו‬

‫אצל אנשי שלומנו הדבר עורר שמחה ויו טוב‪ ,‬וכשהכניסו את הספרי הראשוני לבית המדרש רקדו ממש על‬ ‫השלחנות מרוב שמחה‪ ,‬וכל אחד רצה לזכות להיות מ הראשוני שמכניסי ברכה לתו בית‪.‬‬ ‫כותב השורות למד בימי הה בתלמוד תורה אצל המלמד הרה"ח ר' ישעי' ראזנבערג‪ ,‬וזה היה בפרשת וירא‬ ‫שכתוב ש ברש"י עה"פ הנה נא הואלתי לדבר וכותב ש כמו ויואל משה‪ ,‬כל המלמדי נכנסו להתלהבות עצומה‪,‬‬ ‫והחלו לספר אל התלמידי על הספר החדש מרבינו הק' שיצא לאור עול וזה נקרא 'ויואל משה' ויש לדעת שהיא‬ ‫תורה מ שמי וכו'‪ ,‬והמלמדי אצו רצו לקנות את הספר‪ ,‬אחד מהמלמדי ת"ח ויר"ש התבטא אז‪ ,‬שרש"י הק' רוצה‬ ‫להזכיר לנו‪ ,‬שהספה"ק ויוא"מ יצא כבר לאור‪ ,‬ויש להזדרז לקנותו‪.‬‬ ‫כ"ק אדמו"ר מספינקא זצ"ל מביא בספרו תפארת צבי בפרשת ויצא‪ ,‬שהוא זוכר עוד את השמחה הגדולה‬ ‫ששרתה בעת שהופיע הספר ויוא"מ‪ ,‬יהודי רבי שבחו והודו להשי"ת על שזכינו שדבריו הק' של רבינו נמצאי‬ ‫בספר‪ ,‬ומארי ש בחיוב הגדול להגות בספרי רביה"ק ולקבוע בה שיעורי‪.‬‬ ‫אחר שיצא לאור הספה"ק‪ ,‬השתת אחד מהרבני המפורסמי בשלחנו הטהור של רביה"ק בליל שב"ק‪ ,‬והעמיד‬ ‫עשרה בקבוקי יי לכבוד השמחה בהופעת הספר ויואל משה‪ ,‬למשמע הדברי פנה אליו רבינו ושאלו לשמחה מה זו‬ ‫היתה‪ ,‬וכי עד היו לא היו ברורי לו שכל דבריו אמת וצדק‪ ,‬ענה לו הרב הנ"ל שעד היו הוא ידע ג ידע שרבינו‬ ‫צודק‪ ,‬אול לא ידע למה‪ ,‬נענה רבינו להמשב"ק ר' יוס אשכנזי ע"ה שעמד ש‪ ,‬ואמר לו הנ רואה‪ ,‬אפילו לרבני‬ ‫שלנו שידעו את דר האמת מכבר‪ ,‬ג לה בא הספר ויואל משה לתועלת‪.‬‬ ‫ההשפעה על ה'קהילות החרדיות' באר ובתפוצות‬ ‫במרוצת השני ראו בעליל כי נתקיימה נבואתו של מר זי"ע מה שכתב בהקדמתו‪ ,‬כי עוד יבוא יו שבו יפסק‬ ‫ההתלהבות מהרעיו הציוני‪ ,‬וישוטטו רבי לבקש דבר אמת‪ ,‬ולכ טרח לברר וללב את הדברי ולהעלות על גבי‬ ‫הכתב‪ ,‬כדי שימצאו האנשי הצמאי את מבוקש‪.‬‬ ‫ודבר זה ראינו בשני שלאחר הסתלקות מר ז"ל אי שספרו הבהיר החל להכות שורשי ולמצוא מסילות‬ ‫בליבות מבקשי אמת ואמונה‪ ,‬והתחילו לקנות את הספה"ק בהיק גדול‪ ,‬ג באות קהילות אשר מתחילה לא אבו‬ ‫לשמוע את שיטת מר ז"ל‪ ,‬החלו לאט לשנות את מבט על השיטה הקדושה‪ ,‬וכול הכירו שהספר ויואל משה הוא‬ ‫ספר יסוד שצרי להימצא בכל בית יהודי‪ ,‬ובכ החלו להגות בה באופ קבוע‪.‬‬ ‫בזכות הספר התחילו מאות אנשי להתחבר אל דר האמת‪ ,‬כי בתקופה זו כבר נכבה גחלת הציונות‪ ,‬וא‬ ‫מתחילה התלהבו המו הע מכוח וגבורת‪ ,‬הרי שלאחר שנוכחו עי בעי כי מזל ההצלחה שוב אינה זורחת עליה‬ ‫כמתחילה‪ ,‬החלו להתבונ בטשטוש הנורא בו טעו כעיוורי המגששי באפילה בשני עברו‪ ,‬וציבור גדול ממקהלות‬ ‫שונות‪ ,‬ספרדי כאשכנזי‪ ,‬התלהבו מאד מהשקפת קדשו ומעיניו שצפו למרחוק‪ ,‬ובכ נדלק בקרב אש קודש‬ ‫להלהיב ולעורר א יהודי אחרי לחזור לדר האמת ולהקי דורות ישרי הצועדי בדר הנכונה‪.‬‬ ‫כ ג שאבו הרבה בעלי תשובה מכל סוגי העדות ספרדי כאשכנזי חיזוק גדול מספר זה‪ ,‬וא לרוסלאנד‬ ‫תחת ה'מס הברזל' הגיע הספר ש ישבו הרבה בעלי תשובה והגו בספר קדוש זה כשה מוצאי בו חיזוק גדול‪ ,‬וזה‬ ‫כוחה הגדול של צד הקדושה שיש לה השפעה בלי מצרי בכל מקו ובכל זמ ‪.‬‬ ‫בהדפסת הספר הקדוש היה לרבינו עוד מטרה נעלה‪ ,‬והיא‪ ,‬לצאת ידי חובת מחאה נגד הניאו הגדול בה'‬ ‫ובתורתו‪ ,‬שנתהווה על ידי השתתפות והתחברות מאנשי הנמצאי תו מחננו‪ ,‬שזה חילול ש שמי גדול בכל‬ ‫העול כולו‪ ,‬וחובה גדולה מוטלת למחות על זה מתו מסירות נפש‪ ,‬כפי שמברר רבינו בתו הקדמתו‪ ,‬ובהדפסת‬ ‫הספר יצא רבינו ידי חובת מחאה‪.‬‬ ‫בדרשתו בירושל בשב"ק פר' דברי שנת תשי"ט‪ ,‬אמר רבינו שמתחילה לא היה ברצונו לדרוש בעני איסור‬ ‫ההשתתפות בבחירות מכמה טעמי‪ ,‬ראשית‪ ,‬כי בקרוב עומד להופיע חיבור נחמד שבו מבואר חומר האיסור להשתת‬ ‫בבחירות )בהתכוונו על ספר ויואל משה(‪ ,‬ומעוד כמה טעמי הכמוסי עמו לא אבה לדבר מעני זה‪ ,‬אול מששמע‬ ‫שמתרווחת שמועה לפיה חזר בו רבינו מדעת קדשו‪ ,‬על כ מחובתו לגלות דעת קדשו ברבי שכל העניני שדבר‬ ‫סז‬

‫ראה תשס"ט‬

‫עליה בעבר בתוקפו עומד‪ ,‬וא נתחזקו ביתר שאת בעוד אל טעמי‪ ,‬ובכל יו שעובר הוא רואה עד כמה הדברי‬ ‫נכוני‪.‬‬ ‫מסופר‪ ,‬שטר שנסע רבינו לאר ישראל בשנת תשכ"ה‪ ,‬אמר להנגיד הידוע ר' ישראל זופניק ע"ה‪ ,‬שבנסיעתו זו‬ ‫לא ידרוש מאומה מעני ההשקפה הקדושה‪ ,‬כי עד שלא הוציא לאור את ספרו הקדוש היה עליו לחזור ולדרוש נגד‬ ‫הציונות‪ ,‬אול משהוציא לאור את חיבורו‪ ,‬כבר יצא ידי חובתו בבירור שיטת האמת‪ ,‬שהרי בירר בספרו באר היטיב את‬ ‫כל המקורות מדברי חז"ל ופוסקי ובדר גימטריאות ועוד הוכחות ברורות בדעת האמת הצרופה‪ ,‬ומעתה כל מבקש‬ ‫אמת הספר פתוחה לפניו כשלח ערו ומוכ לבני אד לאכול‪ ,‬ולכ אינו רואה לדבר נחו לדרוש ברבי מעני זה‪,‬‬ ‫ובפרט מי שפקח כבר את עיניו ועבר על תוכ הספר‪ ,‬יודע כבר את האמת לאמיתו‪ ,‬וב"ה שרבי וטובי כבר מודעי‬ ‫ע ספר זה‪.‬‬ ‫רגזה ותרעש האר‬ ‫כשהופיע לאור עול הספה"ק ויואל משה‪ ,‬הדבר עורר רעש גדול בכל רחבי העול‪ ,‬ולא מיבעי אצל המפלגות‬ ‫החילוניות שהדפסת ספר שכל כלו מיוסד נגד נגע מדינת העלה את זעמ וחרו אפ‪ ,‬ומרוב כעס א אסרו למש‬ ‫כמה שני להדפיס את הספר באר ישראל‪ ,‬אלא שג אצל שאר המפלגות שהשתתפו והתחברו ע הציוני‪ ,‬היטיב‬ ‫חרה לה על שהופיע ספר שמוכיח מ התורה שעצ קיו ממשלת ישראל הינה כפירה ומרידה במלכות שמי‪,‬‬ ‫ושרוב איסור חמור להשתת בממשלת‪ ,‬ומה שנחשב לה כמצוה רבה‪ ,‬נפסק ש בספר שזה עבירה חמורה והוא‬ ‫ביהרג ואל יעבור‪ ,‬והשקט לא יכלו בפחד פ יבולע לה‪ ,‬ועל כ התחילו להמטיר על הספר הקדוש אש וגפרית‪ ,‬וזרקו‬ ‫חצי ואבני בליסטראות לעבר בינו‪ ,‬והיה א מקומות שש היו שורפי את הספר הקדוש‪.‬‬ ‫רבינו כותב בתו הקדמתו בזה"ל‪' :‬ויודע אני כי יורו המורי חצי ובליסטראות עד אי שיעור על כל הדברי‬ ‫שכתבתי‪ ,‬כי כ דר הציוני מעול‪ ,‬וביותר הדתיי הנגררי אחריה‪ ,‬לשפו בוז וקלו חרופי וגידופי ואיומי‬ ‫נוראי ושקרי וכזבי על כל מי שאינו נמש אחר דעותיה ואינו הול בעקבותיה‪ ,‬ומגלי פני בתורה שלא‬ ‫כהלכה ברוב הבלי עד אי שיעור וער‪ ,‬כי אי ק לדברי רוח‪ ,‬אבל אבר את ה' אשר יעצני שלא להתחשב כלל ע‬ ‫כל דבריה כאפס וכאי המוחלט‪ ,‬ואקוה להשי"ת העוזר וסומ להאיר עיני המחכי לו לראות האמת‪ ,‬ויזכנו השי"ת‬ ‫שיתקדש ש שמי על ידינו עדי נזכה לגאולה שלימה ומלאה האר דעה את ה' בב"א'‪.‬‬ ‫באותה תקופה התפרסמו הרבה מאמרי בכתבי עת מהמפלגות הדתיות‪ ,‬ובמיוחד אצל מפלגות ה'מזרחי'‪ ,‬ובה‬ ‫השמיצו את הויואל משה באופ מבוזה מאוד‪ ,‬וא הופיעו הרבה חיבורי ממגלי פני בתורה שלא כהלכה‪ ,‬שנועדו‬ ‫כביכול להפרי את כל השיטות המבוססות על דברי חז"ל והראשוני כמלאכי בדברי הבל ורעות רוח‪ ,‬באופ מיוחד‬ ‫ידוע ה'בו' המפורס בש 'התקופה הגדולה' שג הוא נתחבר להפרי את שיטת קדשו של מר ז"ל ולהוכיח‬ ‫שהקמת המדינה הינה אתחלתא דגאולה‪ ,‬וכמה אדמורי" שהיו תפוסי ברשת הכפירה תמכו מאד בהדפסת החוברת‬ ‫שהיתה מלאה בדברי כפירה ומינות מז אל ז ‪.‬‬ ‫כ הופיעו הרבה מאמרי ותשובות מכל מיני רבני מגלי פני בתורה שלא כהלכה שרצו להתמודד ע כח‬ ‫תורתו של רבינו‪ ,‬ולהפרי את דעת קדשו‪ ,‬והמציאו כל מיני פשטי מזויפי בדברי חז"ל ומאמרי מספרי קודש זה‬ ‫בכה וזה בכה‪ ,‬כל אחד לפי דרכו‪ ,‬אחד בדר נגלה‪ ,‬ומשנהו בדר נסתר‪ ,‬ואילו השלישי בדר חסידות‪.‬‬ ‫בימי הה הופיע חוברת בש 'חסידות וציו ' במטרה לברר שעל פי חסידות מותר להקי ממשלה בזרוע בשר‪,‬‬ ‫ושהקמת המדינה הינה אתחלתא דגאולה‪ ,‬והכיחו על פי כל מיני מימרות מכמה צדיקי ובפרט מהרה"ק מרוז'י ובניו‬ ‫זי"ע שכאילו אמרו מראש שלפני ביאת המשיח יהיה אתחלתא דגאולה על ידי הקמת ממשלה בכוח‪ ,‬ובכ רצו להפרי‬ ‫ראיות והוכחות מוצקות מדברי רז"ל‪ ,‬ולרגל הופעת החוברת האפיקורסית הזו‪ ,‬ארגנו גל של השמצות נגד הספה"ק‬ ‫ויואל משה‪.‬‬ ‫כמו כ היה איזה מדפיס ספרדי שהדפיס מחדש את הספר הקדוש 'פרדס רימוני' למר הרמ"ק זי"ע‪ ,‬ובראש‬ ‫הספר כתב הקדמה ארוכה ובו ליקט קטעי מספרי הקבלה שכאילו מבורר ש שיש חיוב לכבוש את אר ישראל‬ ‫בכוח ולא להמתי לגאולה מ השמי‪ ,‬וש זיי כמה ממאמרי הספה"ק בכדי להסיק ולברר שהמדינה היא אתחלתא‬ ‫דגאולה‪ ,‬ואותו מחבר א הדפיס חיבור בש 'ל ל'‪ ,‬שש סיל כמה מאמרי מספרי הקודש שאומרי כביכול‬ ‫ראה תשס"ט‬

‫סח‬

‫שקוד ביאת הגואל יהיה אתחלתא דגאולה על ידי הקמת ממשלה בזרוע בשר‪ ,‬ובכ ניסה להפרי את הספרי‬ ‫הקדושי 'ויואל משה' ו'על הגאולה ועל התמורה'‪.‬‬ ‫זיופי וסילופי נוראי‬ ‫הגה"צ ר' שמעו ישראל פאזע זצוק"ל אב"ד שאפרא ‪ ,‬יצא במאמר חוצ ]המאמר מובא בספרו 'תורת אל"'‬ ‫)ח"ב מכתב ל"א([ בו הוא מוחה בחריפות נגד הרעיו לקחת דברי הראשוני כמלאכי כאילו וה נוטי ח"ו לכפירה‬ ‫גדולה זו‪ ,‬ולסל דברי הזוה"ק וחכמי האמת בזיופי נוראי ולהכניס בדבריה דברי כפירה ומינות רח"ל‪ ,‬והוכיח ש‬ ‫הרבה זיופי ששזר בתו דבריה הק'‪ ,‬הגה"צ כותב‪ ,‬כי המתבונ יראה שכל דברי הבלע שנכתבו ש ה א ורק‬ ‫להכפיש ולהשמי את הספר הקדוש ויואל משה‪ ,‬אלא מאחר שלא מצא במה להפרי את כל דבריו הברורי‪ ,‬כי כל‬ ‫בר בי רב היודע לתרג משפה הארמית ללשו הקודש‪ ,‬יודע ומבי שאי פירוש אחר בדברי הגמ' בכתובות בעני ג'‬ ‫השבועות‪ ,‬ומה עשה הכופר הזה‪ ,‬אימ לעצמו שיטה חדשה לפיה אפשר לפרש בדר סוד את דברי הגמ' בהיפ‬ ‫מהפירוש הנכו ‪ ,‬ומבאר שהשבועה היתה שיש לכבוש את אר ישראל בכל מחיר עד כדי מסירות נפש‪ ,‬ומוסי הרב‬ ‫משאפרא שלא יהיה בעיניו שו חידוש א יבוא אותו מחבר למחר ויוכיח שמה שישראל קדושי נזהרי שלא‬ ‫להוציא דבר שקר מפיה‪ ,‬הוא א משו שלא עוסקי בתורת הנסתר‪ ,‬ולפיכ ה מפרשי את דברי הפסוק 'מדבר‬ ‫שקר תרחק' כפשוט ‪ ,‬ואילו התעסקו בסודות התורה היו מפרשי שההיפ הוא הנכו ‪ ,‬ובמקו שהדבר אינו מתפרס‬ ‫אז מותר לשנות מ האמת‪.‬‬ ‫וכותב ש שכל הקונה את המהדורה החדשה של ספר הפרדס‪ ,‬מזדמנת בידו מצוה להציל עשוק מיד עשקו‪,‬‬ ‫ולקרוע דפי הקדמה אלו מתו הכר‪ ,‬בכדי שלא יהא אותו צדיק הרמ"ק כרו בספר אחד ע דברי כפירה ומינות אלו‪,‬‬ ‫ובזכות זה נזכה להתקרבות הגאולה‪.‬‬ ‫כל והקונטרסי לא השפיעו במאומה על ציבור יראי ה'‪ ,‬ואפילו אלו שלא עמדו בדעה אחידה ע רביה"ק‪ ,‬לא‬ ‫יכלו לאכל את דברי הכפירה שהתפרסמו ש‪ ,‬ושמדינת כפירה ושמד היא ח"ו אתחלתא דגאולה‪ ,‬וא אלו שאחזו‬ ‫בשיטה שיש להשתת בבחירות ותמכו באגודת ישראל‪ ,‬ג אמרו שזה בבחינת עת לעשות לה' הפרו תורת‪ ,‬ובבחינת‬ ‫עבירה לשמה‪ ,‬אבל רחמנא לצל מהאי דעתא שהמדינה הינה ישועה לכלל ישראל‪.‬‬ ‫כבודי מחול ואי כבוד הספר מחול‬ ‫רביה"ק ייחס חשיבות מיוחדת לספר הקדוש‪ ,‬ותעיד על כ העובדא‪ ,‬שפע נכנסו אליו בני משפחה שלא היו‬ ‫מהמעריצי הגדולי של רבינו‪ ,‬ובעיניי דומעות סיפרו לו שראש המשפחה נחלה באופ חזק‪ ,‬ומצבו קשה‪ ,‬והוא‬ ‫חושש שכל זה מגיע לו מהקפדתו של רבינו שזלזל בכבודו‪ ,‬וע"כ ה רוצי להביע את חרטת ולבקש את סליחתו‪,‬‬ ‫רבינו מחה את דבריה ואמר שאינו מקפיד על א יהודי‪ ,‬ואינ צריכי להתייחס לזה‪.‬‬ ‫בסו נענה אחד מהנוכחי שראש משפחת החולה זלזל ג בספר הק' ויואל משה‪ ,‬נענה רבינו שליצנות‬ ‫מהספר ויוא"מ זה כבר דבר אחר‪ ,‬אני חשבתי שהוא זלזל בכבודי ועל דבר זה אינני מקפיד בכלל‪ ,‬אול זלזול מויואל‬ ‫משה זה כבר סוגיא אחרת‪ ,‬בני המשפחה הפצירו הרבה ברבינו שימחול לו‪ ,‬עד שנתרצה לה ומחל לו בלב של וא‬ ‫איחל לה רפואה שלימה‪.‬‬ ‫מי יודע מה יולד יו‬ ‫בימי מלחמת ששת הימי שוחח רבינו ע ר' נת יוס מייזעלס ז"ל שעמד לימי קדשו של רביה"ק בכל‬ ‫מערכותיו בעני טשטוש המוחות בקרב ציבור היראי שנגר בעקבות המלחמה‪ ,‬ורבינו התבטא שלפי האמת מובא‬ ‫כבר תשובה ניצחת על כל העני בתו ספרו‪ ,‬וכשיעיינו טוב בדברי ימצאו מענה על כל הספיקות‪ ,‬אול מחמת קצרת‬ ‫הדעת אי איש ש על לב‪ ,‬ובנקל אפשר להתבלבל‪ ,‬ועל כ מוכרחי להתחיל לעורר מחדש ולבאר את כל העני ‪ ,‬וע‬ ‫כל זאת איננו סמו ובטוח כי סיימתי את תפקודי בנושא‪ ,‬כי מי יודע מה יולד יו בדור הזה של חולשת המוחות‪.‬‬ ‫שיטת הש"ס והפוסקי‬ ‫סיפר תלמידו של הגאו ר' שניאור קאטלער ז"ל‪ ,‬שרבו אמר לו פע‪ ,‬שהעול טועה ששיטת מר ז"ל הינה‬ ‫המצאה חדשה שיסד הוא בעצמו‪ ,‬אול לא כ הוא‪ ,‬כי א שיטתו מיוסדת ומושתתת על פי מה שסללו לנו חז"ל‬ ‫סט‬

‫ראה תשס"ט‬

‫הקדושי וכל הראשוני והאחרוני‪ ,‬וזה היתה דעת של כל גדולי ישראל בכל הדורות‪ ,‬ואילו שיטת האגודה היא דר‬ ‫חדשה הסוברת שלפי המצב הקיי יש לעשות עבירות לשמה‪ ,‬ולהציל כמה שאפשר‪ ,‬ולבחור הרע במיעוטו וכד'‪ ,‬וזוהי‬ ‫דר חדשה שלא ידעו אבותנו ורבותנו‪ ,‬אול שיטת ההתבדלות הינה שיטה עתיקת יומי ודר ישראל סבא‪.‬‬ ‫יש לציי ‪ ,‬שעד היו הזה‪ ,‬על א שעברו כבר חמישי שנה מאז הופעת הספר‪ ,‬אינ יכולי הכתות שחברו‬ ‫לציוני להשלי ע עצ קיו הספר‪ ,‬ועד היו מופיעי מאמרי בתו כתבי עת שלה תמידי כסדר להפרי‬ ‫כביכול את שיטת קדשו של מר ‪ ,‬כאילו מרגישי שהספר הזה הינו הדבר היחיד שעומד לה בדרכ‪ ,‬והג שהעול‬ ‫כולו נשט במי הזידוני במינות ואפיקורסות‪ ,‬מכל מקו רק דבר אחד עומד לה בדרכ ה"ה הספה"ק המכריז את‬ ‫האמת לאמיתו קבל ע ועול‪ ,‬וכל מעיינ נתוני א להשמי את הספה"ק בדברי שטות שאינו מתקבל לא אחד‪.‬‬ ‫מכל זה אנו רואי בחוש‪ ,‬כמה רבתה כוחה של קדושה‪ ,‬כי על א שאי דרכנו בהפצת דעת רבינו בצורה רעשנית‬ ‫ובמודעות ססגוניות וכו'‪ ,‬וג לא היה אי פע מי שטרח להשיב על כל קושיותיה ופירכותיה‪ ,‬וע כל זאת לא מצאו‬ ‫מנוח‪ ,‬כי הספר הק' עומד לה בדרכ המקולקלת‪ ,‬וכמו שפירש הרה"ק מלובלי זי"ע עה"פ בירמי' 'ונלחמו את ולא‬ ‫יכלו ל'‪ ,‬והקשה למה כתוב ונלחמו לשו נפעל‪ ,‬ולא ולחמו בלשו פועל‪ ,‬ותיר‪ ,‬שקדושת הצדיק גור‪ ,‬שהרשעי יהיה‬ ‫לה תמיד מלחמה בינ לבי עצמ‪ ,‬ומשלא יהיה לה מנוחה בדרכ‪ ,‬ובכ לא יצליחו בדרכ המעוותת‪ ,‬וזה הסיבה‬ ‫שכל כ גוברת שנאת עמי האר לתלמידי חכמי‪ ,‬וזה פי' הפסוק 'ונלחמו את' שעל יד ילחמו בינ לבי עצמ‪ ,‬וזה‬ ‫יגרו לה שנאה תהומית כלפי‪ ,‬ואול 'ולא יכלו ל'‪ ,‬כי בכוח הקדושה לא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קדשי בע"ה‪.‬‬ ‫וזה אנו רואי בחוש‪ ,‬כי על א ההשמצות הגדולות שהסיתו נגד הספר ויואל משה‪ ,‬מ"מ כוח הקדושה גוברת‬ ‫בעול‪ ,‬ומעיינות האמת והאמונה מתפשטת בעול בלי גבול‪ ,‬והיה כל מבקש אמת מוצא את שאהבה נפשו בינות‬ ‫לדפי הספר‪ ,‬וכסדר מתרבי כל מיני קהילות אצל אשכנזי ‪ ,‬ספרדי וחסידי ששותי בצמא את דברי רבינו‬ ‫והולכי לאורו‪ ,‬והע ההולכי בחוש ראו אור גדול‪.‬‬ ‫האני מאמי ה"ארבע עשרה"‬ ‫הגה"צ ר' ישראל אברה שטיי זצ"ל אב"ד פאלטיטשא ‪ ,‬אמר פע בדרשה‪ ,‬לאחר שאחד מהגדולי שהתחבר‬ ‫לציונות עמד בדברי זלזול על דעת רביה"ק וההולכי בשיטתו‪ ,‬ואמר שהספר ויואל משה הינו אצל הקנאי ה'אני‬ ‫מאמי ' הארבע עשרה במספר‪ ,‬ואמר הגה"צ הנ"ל‪ ,‬שהספר ויואל משה מכיל בקרבו כל הי"ג עיקרי‪ ,‬כי הרי הוא מחזק‬ ‫את כל יסודות האמונה‪ ,‬ואילו הציוני גרעו מעיקרי האמונה‪ ,‬כי העיקר של 'זאת התורה לא תהא מוחלפת' אינו קיי‬ ‫אצל‪ ,‬וכי כל דר התורה ודר צדיקי האמת שפעלו כל ימי חייה נגד תנועת הציונות עומד לה לרוע‪ ,‬ותורה‬ ‫חדשה מאת תצא‪ ,‬אצל קיימת תורה חדשה‪ ,‬ואנו אי לנו אל דברי הראשוני כמלאכי ודבריה חיי וקיימי‬ ‫נאמני ונחמדי לעד ולעולמי עולמי‪ ,‬ואנו מאמיני באמונה שלימה שזאת התורה לא תהא מוחלפת ולא תהא‬ ‫תורה אחרת מאת הבורא יתבר שמו‪.‬‬ ‫המש יבוא בע"ה‬

‫הננו משגרי את ברכותינו המאליפות‪ ,‬לכבוד ידידינו היקר‪ ,‬הנכבד והמפואר‪ ,‬איש האשכולות ורב‬ ‫תבונות‪ ,‬רב הפעלי להגדיל ולרומ מבצרי קהילתינו הק'‪ ,‬במדה גדושה‪ ,‬עושה ומעשה לכלל ולפרט‪,‬‬ ‫תומ נלהב לגליונינו‪ ,‬ה"ה‬

‫מוהר יעקב פויגל שליטא‬ ‫על אשר השתת בסכו נכבד למע הוצאת גליונינו‬ ‫לרגל שמחת הולדת בנו שיחי'‬

‫יה"ר שזכות המצוה יג בעדו שיזכה לגדלו ולחנכו לתורה חופה ומעשי טובי‪ ,‬ויזכה ללכת מחיל אל‬ ‫חיל‪ ,‬להרבות פעלי לתורה ולתעודה כאוות נפשו‪ ,‬ובכל אשר יפנה ישכיל ויצליח עד בלי די‪ ,‬וישל לו‬ ‫ה' על כל פעליו הטובי‪ ,‬בכל משאלות לבו לטובה ולברכה כל הימי‪ ,‬עד ביאת גוא"צ בב"א‪.‬‬ ‫‪úëøòîä - úëøáå úøéúòë‬‬ ‫ראה תשס"ט‬

‫ע‬

‫עא‬

‫ראה תשס"ט‬

ê"¬−ñ¾ þ¼õ−−ñ ö−ô−òë ëþí ê"¬−ñ¾ ó−îëñ¬−−¬ šì®− ëþí öëí −½îþ−êñ öëí −½îþ−êñ * * * ê"¬−ñ¾ þ¼õ−−ñ ñê−ì− ’þ ®"íþí î−ëêñ ê"¬−ñ¾ ëêšê− êðî− óíþëê í"îô þêîî¾¼ô¼¬ô öëí −êî¾−òñ * * * ê " ¬−ñ¾ þ¼ð−îî ó−−ì šì®− í"îô ê"¬−ñ¾ ¹¼¾ïê− ñê−þï¼ í"îô ³ëí −êî¾−òñ ô"íî¼ñ öëí ½ò×−íñ "þ−ô³" −ôñîêë −¾−ôì óî−ë íòî³ìí * * * * * * ê"¬−ñ¾ ö−−õò−ëîþ þ³ñê í"îô öëí ³ð−ññ î"−í ñè−îõ ëš¼− þ"þí ³ëí −êî¾−òñ ê"¬−ñ¾ ñè−îõ ’−ñðè ðîð ’þ è"íþí î−ëêñ "ó−ñ¾îþ− ³îòë" −ôñîêë −¾−ôì óî−ë íòî³ìí ê"¬−ñ¾ ö−îþëñ−−í šì®− þ³ñê í"îô îò³îìñ * * * ê"¬−ñ¾ ö−îþëñ−−í ó−−ì ’þ ì"íþí îò−šïñ î"−í þ¼ô¼þš êðî− í¾ô þ"þí "ñìþ ñíê" ð"ôí−ëë þ×ï óîñ¾í ³ëí ³ð−ññ * * * ê"¬−ñ¾ þ¼ô¼þš ±þõ ó−−ì í"îô î−ëêñ î"−í þ¼¬×¼¾ ñêî− þ"þí ê"¬−ñ¾ ï−îí½−−îî ¹½î− êðî− í"îô îò³îìñ öëí ³ð−ññ ê"¬−ñ¾ èþ¼ëòïêþ í¾ô −ëþ ®"íþí îò−šïñ ê"¬−ñ¾ þ¼¬×¼¾ ’−þê óíþëê í"îô î−ëêñ ë"ë "í¾ô ñêî−î" ð"ôí−ëë ³−þëíî þ×ï óîñ¾í í¾ô ñêî−î ð"ôí−ëë ¾îð−ší * * * * * * ê"¬−ñ¾ ñê¬òþí¼ öþíê þ"þí öëí ³ð−ññ ê"¬−ñ¾ ñê¬òþí¼ ¼¾îí− í"îô î−ëêñ ê"¬−ñ¾ ï−îí½−−îî ¹½î− êðî− í"îô îò³îìñ ê"¬−ñ¾ èþ¼ëòïêþ í¾ô −ëþ ®"íþí îò−šïñ "ëñ ë¬−" óñîêë þ×ï óîñ¾í

‫עב‬

‫ראה תשס"ט‬

‫עג‬

‫ראה תשס"ט‬

‫בס"ד‬

‫מכתב אישי מאנשי שלומינו בירושלי עיה"ק‬ ‫מה גדולה ורבה זכותכ‪...‬‬ ‫הזכות הנשגבה‪ ,‬להיות מתומכי התורה‪...‬‬ ‫הזכות הגדולה‪ ,‬להחזיק כאל וחמש מאות תינוקות של בית רב ‪ ,‬כשכל תורת הטהורה‪ ,‬נזקפת לזכותכ‪...‬‬ ‫הזכות הנפלאה‪ ,‬להיות ממחזיקי המוסדות‪ ,‬בי החלוצי הנאבקי במסירות נפש ממש‪ ,‬ללמוד על טהרת הקודש‪...‬‬ ‫הזכות נוראת ההוד‪ ,‬לקנות מלי יושר כה גדול‪ ,‬כרבינו הקוה"ט‪ ,‬שהבטיח בפי קדשו‪" ,‬אי וועל נישט שולדיג בלייב ‪ ,‬פאר‬ ‫טא פאר מיינע מוסדות"‪.‬‬ ‫ווער עס וועט ָ‬ ‫זה שלושי שנה עברו‪ ,‬מאז התייתמנו מאבינו רועינו‪ ,‬שהיה ג המייסד של מוסדותינו‪ .‬מוסדות יטב לב‪-‬בירושלי עיר‬ ‫הקודש‪ ,‬שהקי לאחר שנות זע המלחמה במסירות נפש‪ ,‬והיו בבת עינו ‪ -‬ונסע לארה"ב רק בכדי לכסות את החובות‬ ‫העצומי שנטל על עצמו לש כ‪ .‬בגזירת חכמתו העצומה‪ ,‬נותר בארה"ב‪ ,‬א עיניו ולבו היו תמיד ע המוסדות הראשוני‬ ‫שיסד‪ .‬ולאחר פטירתו המשיכו תלמידיו הקרויי בניו להחזיק את המוסדות‪ ,‬ולסייע בידי בני ירושלי‪ ,‬לעמוד בנסיו הקשה‪,‬‬ ‫שלא להנות אפילו פרוטה אחת ממונ של הרשעי‪ .‬ורק בזכות תרומתיכ יכולי אנו לעמוד בפר‪ .‬שהרי כבר ידוע‪,‬‬ ‫שלמוסדותינו הקדושי‪ ,‬אי שו תומכי מלבד אנ"ש‪ ,‬כפי שרבינו הק' זי"ע העיד כמה וכמה פעמי בדרשותיו‪ ,‬שאי אנו‬ ‫יכולי לבקש תמיכה אלא אצל אנ"ש‪.‬‬ ‫התרומה שתורמי את‪ ,‬מאפשרת לאור התורה ללמוד ולזרוח ביתר שאת וביתר עוז ‪ -‬במשכ העדות שבגלות‪ ,‬שהוא‬ ‫מקו לימוד התורה בקדושה ובטהרה באר הקודש‪ ,‬ובעיר הקודש‪ .‬והרי זו הוכחה ניצחת לטהרת כוונתכ במת תרומה‬ ‫נשגבה זו‪.‬‬ ‫והתודה וההכרת הטוב שאנו רוחשי לכ‪ ,‬ידידינו היקרי‪ ,‬היא גדולה ורבה עד למאוד‪.‬‬ ‫א כידוע‪ ,‬מצב הוואלוטע )ער הדולר מול השקל( ירד בשני האחרונות‪ ,‬ובכ נגרמו לנו הפסדי מרובי‪ ,‬שכ מרבית‬ ‫הוצאות ה מהמטבע המקומית‪ .‬והמצב הכלכלי העולמי‪ ,‬ג הוא היה בעוכרינו‪ ,‬והתרומות מתמעטות והולכות‪ .‬רבי‬ ‫מתומכינו הנדיבי‪ ,‬אינ מסוגלי לתרו כימי ימימה‪ ,‬וכולנו תפילה‪ ,‬שיזכו לשפע רב‪ .‬כהיו הזה‪ ,‬אנו חייבי לעוסקי‬ ‫במלאכת הקודש שכר של כמה וכמה חדשי‪ .‬רוב בעלי משפחות ברוכות‪ ,‬אשר צער ומצוקת קשה היא למאוד‪ ...‬וזאת‬ ‫מלבד העובדה‪ ,‬שנאנקי אנו תחת חובות כבדי של קרוב לשני מליו דולר‪.‬‬ ‫עד כדי כ‪ ,‬שחשי אנו‪ ,‬כעומדי בפני שוקת שבורה‪...‬‬ ‫סמוכי ומבוטחי אנו‪ ,‬שאי זה אלא נסיו ‪ .‬נסיו האחרו לפני בא גוא"צ בב"א‪ ,‬ואי לנו חלילה להתייאש‪ ,‬אלא איש את‬ ‫רעהו יעזורו ולאחיו יאמר חזק‪ .‬ובודאי את‪ ,‬ידידינו היקרי‪ ,‬לא תוכלו לעמוד מנגד ולראות בהתבזות השיטה הק' "ויואל‬ ‫משה"‪ ,‬שהמוסדות הקדושי בארה"ק‪ ,‬שאינ נהני כהוא זה מכספי הרשעי‪ ,‬אי ה יכולי להחזיק מעמד‪ ...‬חלילה‬ ‫וחלילה‪...‬‬ ‫ולכ פנייתינו אליכ בבכיה ובתחנוני‪ :‬אנא‪ ,‬חושו להצילנו ותרמו יותר מכפי יכולתכ עבוד מוסדותינו הקדושי‪ .‬וביו‬ ‫גדול וקדוש זה‪ ,‬יומא דהילולא של רבינו הקדוש‪ ,‬אבינו ורועינו ‪ -‬חושו לחזק את מוסדותיו הקדושי בארה"ק ובכ תגרמו‬ ‫לנשמתו הקדושה‪ ,‬עליה וקורת רוח מרובה‪ .‬ובזכות זה‪ ,‬יעתיר עלינו בגנזי מרומי‪ ,‬לפתוח את צנורות השפע ברוחניות‬ ‫ובגשמיות‪.‬‬ ‫ומה לנו נשגבי מדברי רבינו הקוה"ט‪ ,‬שאמר בפי קודשו‪:‬‬ ‫‪ ...‬ועל כ ‪ ,‬בזמ הקשה הזה‪ ,‬צריכי אלו המעט יהודי‪ ,‬המתייגעי עוד להחזיק מעמד ‪ -‬להשתדל להחזיק ולקיי חינו‬ ‫תשב"ר הכא והת‪ ,‬בבית ובחו‪ .‬באר ישראל וג בכל מקו‪ .‬והבורא כל עולמי‪ ,‬יעזור לבני ישראל‪ ,‬שיהי' ביכלת ויהי'‬ ‫לה הרחבת הדעת שיוכלו לתמו ולהחזיק‪ ,‬שעל ידי זה לא יהיו זקוקי לתמיכת של הללו ויוכלו להתרחק מה‪ .‬דחלילה‪,‬‬ ‫א לא כ נופלי ונתפסי ח"ו‪ .‬וזהו הנקודה העיקרית ויסוד הכל‪ ,‬להחזיק תשב"ר‪ ,‬שזהו קיומו של כלל ישראל!‬ ‫אכ ‪ ...‬מה גדולה ורבה זכותכ‪ ...‬מי יוכל לתאר ולשער‪ ,‬את גודל השכר‪ ,‬שישול לכ על כ מ השמי‪ ...‬ולא רק בעול‬ ‫הבא‪ ,‬שכ החזקת תלמוד תורה‪ ,‬הוא מהדברי‪ ,‬שאד אוכל פירותיה בעול הזה‪ ,‬והקר קיימת לו לעול הבא!‬ ‫ונסיי בדברי ק"כ מר זצוקללה"ה‪" :‬פאר דע האב אי ב"ה נישט קיי מורא‪ ,‬קיינער וויל מיר נישט געב ‪ ,‬אי האב הנאה‬ ‫פו דע‪ ,‬מיר איז דאס א כבוד‪ ,‬ברו הש פאר דע‪ .‬מ'בעט אבער דע עול וואס ווייסט יא צו שאצ וואס תורה איז‪ ,‬זאל ‬ ‫זי אנשטרענגע יותר מכדי יכלת‪ ,‬או ווע דער אויבערשטער וועט העלפ אז משיח וועט קומע ‪ ,‬וועט מע ווייז 'די איד ‬ ‫האב געוואלט האלט אמת'דיגע תורה'‪ ,‬או אי דע זכות זאל השי"ת העלפ ‪ ,‬מיר זאל בקרוב זוכה זיי צו די גאולה השלימה‬ ‫בב"א"‪.‬‬ ‫כעתירת הנהלת מוסדות יטב‪-‬לב בירושלי עיה"ק‬ ‫ראה תשס"ט‬ ‫עד‬ ‫הקודש והתלמידי‬ ‫בש כל כלי‬