Green Data Center Projects

‫‪Moshav Bnei Zion P.O.Box 151, 60910 Israel Tel. 972-9-7907000 Fax. 972-97442444‬‬

‫סיכום מפגש "שולחן עגול" בנושא‬

‫פרויקטים בחדרי מחשב‬ ‫ספטמבר ‪2008‬‬

‫מנחה‪ :‬שחר גייגר מאור‬

‫‪Moshav Bnei Zion P.O.Box 151, 60910 Israel Tel. 972-9-7907000 Fax. 972-97442444‬‬

‫תוכן‬ ‫תקציר מנהלים‬

‫‪....................‬‬ ‫‪................................‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪................................‬‬

‫חלק ראשון ‪-‬מגמות בתחום חדרי המחשב בישראל ובעולם‬ ‫חלק שני –סיפורי לקוחות‬ ‫סיפור לקוח ‪ :1‬סיסקו‬ ‫סיפור לקוח ‪ :2‬פרוייקט תהיל"ה‬ ‫סיפור לקוח ‪ :3‬בנק לאומי‬

‫‪.....................‬‬ ‫‪4.‬‬

‫‪............................‬‬ ‫‪........‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪................................‬‬

‫‪..................‬‬ ‫‪................................‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪................................‬‬ ‫‪.........................‬‬ ‫‪....‬‬ ‫‪6 ................................‬‬ ‫‪................................‬‬ ‫‪............‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪................................‬‬

‫‪Moshav Bnei Zion P.O.Box 151, 60910 Israel Tel. 972-9-7907000 Fax. 972-97442444‬‬

‫תקציר מנהלים‬ ‫המפגש הפעם התנהל בצורה שונה ממפגשים דומים בעבר בכך שהוא חולק לשלושה חלקים עיקריים‪:‬‬ ‫בחלק הראשון הוצגו מגמות בסביבת חדרי המחשב ויוזמות חדשות בתחום חדר המחשב הירוק ע"י‬ ‫שחר מ ‪ .STKI‬בין השאר הוזכר בהרחבה פרוייקט שנעשה ע"י ה ‪Silicon Valley Leadership Group‬‬ ‫ובו נעשה ניסיון להדגים האם ארגון "מן השורה" יכול ליישם טכנולוגיות ‪ best practice‬כפי שאלה‬ ‫הוגדרו ע"י הסוכנות האמריקאית להגנת הסביבה ( ‪ )EPA‬בנייר רשמי שהוגש לקונגרס באוגוסט ‪.2007‬‬ ‫בחלק השני הוצגו שלושה סיפורי לקוח‪ :‬מר שוקי לוי‪ ,‬מנהל התשתיות הפיזיות במעבדות סיסקו‪ ,‬הציג‬ ‫שינויים שנערכו בחברה בסביבת חדרי המחשב במעבדות כדי לעמוד בדרישות המיחשוב בארגון בשנים‬ ‫הקרובות; סיפור לקוח נוסף היה תיאור פרוייקט חדר המחשב מקורר המים של תהיל"ה מממשל זמין‪,‬‬ ‫אותו הציג מר חיים אפריים‪ ,‬מנהל חדר המחשב ובו סופר על השיקולים שהובילו את אנשי תהיל"ה‬ ‫לטכנולוגיית קירור מבוססת מים שאינה שכיחה בישראל ועל בעיות או אתגרים בתפעול המתקן‪ .‬סיפור‬ ‫לקוח שלישי‪ ,‬אותו הציג מר איתן דן‪ ,‬ראש ענף מערכות תפעול בבנק לאומי הציג את השיקולים שהובילו‬ ‫את הבנק להתחיל פרוייקט בינוי גדול לחדר מחשב ממוגן ותת קרקעי אשר נבנה בימים אלה‪.‬‬ ‫בחלק השלישי של המפגש התנהל דיון קצר בין הארגונים סביב השולחן על סוגיות שונות בתכנון חדרי‬ ‫מחשב ובעיות קיימות בתחום‪.‬‬

‫‪Moshav Bnei Zion P.O.Box 151, 60910 Israel Tel. 972-9-7907000 Fax. 972-97442444‬‬

‫חלק ראשון ‪-‬מגמות בתחום חדרי המחשב בישראל ובעולם‬ ‫שחר מאור‪.STKI ,‬‬ ‫נקודות עיקריות ממצגת מגמות בתחום חדרי המחשב בישראל ובעולם‪:‬‬ ‫חדרי מחשב הם צרכן החשמל מספר אחד ברובם המוחלט של הארגונים בעולם‪ .‬חדר מחשב יכול לצרוך‬ ‫חשמל אפילו עד פי ‪ 40‬על כל מ"ר יחסית לשטח משרד רגיל אחר‪.‬‬ ‫סקר שנעשה ע"י ‪ STKI‬בתחילת ‪ 2008‬מראה כי ברוב הארגונים בישראל יערך שינוי משמעותי או בנייה‬ ‫של חדר מחשב בשנתיים הקרובות‪ ,‬מה שמדגים בצורה טובה את הדינמיות הגדולה שבה מנהלי‬ ‫מערכות המידע עובדים‪ .‬השינויים בשרתים ובחדר עצמו נעשים תכופים יותר ויותר עקב עליה דרמטית‬ ‫בדרישות המיחשוב של העסק‪.‬‬ ‫מחקרים שונים בתחום מראים כי בהצגת הקצאת צריכת החשמל בחדר המחשב לצרכנים מגלים כי כ‬ ‫‪ 50%‬מכלל החשמל מיועד למערכות המיזוג והקירור‪ ,‬כ ‪ 20%‬מיועד למערכות ה ‪ UPS‬והתאורה ורק כ‬ ‫‪ 30%‬מכלל החשמל מגיע לציוד ה ‪( IT‬שרתים‪ ,‬אחסון ותקשורת)‪ .‬מספרים אלה מצביעים על חוסר‬ ‫יעילות משווע בהפעלת חדר המחשב במונחי צריכת חשמל‪ .‬ממצא זה מסביר גם את העניין הגדול שיש‬ ‫בשיפור מערך קירור החדר כחלק מהתייעלות הפעלת חדר המחשב‪.‬‬ ‫אחד הנתונים שעוררו הכי הרבה ויכוחים היה טבלה שהוציא ארגון ‪ ASHRAE‬האמריקאי ובה הוצגה‬ ‫תחזית צריכת החשמל לארון של ציוד ‪ IT‬בשנים הקרובות‪ .‬בין השאר נטען ע"י הארגון כי ארון שרתים‬ ‫בקונפיגורציה מלאה עלול להגיע לצריכת חשמל של כ ‪ KVA36‬בשנת ‪ .2014‬חלק מהנוכחים טענו כי‬ ‫מדובר בנתונים שאינם נכונים‪ ,‬לדעתם וחלק אחר הסכימו שבחלק מהמקרים המספרים יכולים להיות‬ ‫קרובים לכתוב‪ .‬בכל מקרה מדובר בנקודה שמעסיקה לא מעט ארגונים שעומדים בפני תכנון חדר מחשב‬ ‫בשנים הקרובות‪.‬‬ ‫תחזית מעניינת נוספת נערכה ע"י ארגון ‪ AFCOM‬ולפיה עד ‪ 2010‬יאלצו יותר מחצי מחדרי המחשב‬ ‫לעבור מקום או להוציא חלק מהפעילות שלהם למיקור חוץ עקב מחסור במקום‪ .‬ממצא זה דומים‬ ‫למחקרים דומים בארץ ובעולם‪ .‬ממצאים אחרים מצביעים על מצוקה באספקת חשמל למתקנים והפרעות‬ ‫ממשיות לפעילות העסק כתוצאה מכך‪.‬‬ ‫אחד המדדים המובילים בתחום לבדיקת פעילות חדרי המחשב הוא מדד בשם ‪Power Usage ( PUE‬‬ ‫‪ .)Effectiveness‬מדד זה מתאר את יעילות הקצאת החשמל בחדר המחשב ע"י כך שהוא מחלק את סך‬ ‫כל החשמל שנמדד בנקודת הכניסה לארונות חדר המחשב בסך החשמל שמועבר נטו לשרתים‪ ,‬למכונות‬ ‫האחסון וציוד התקשורת‪ .‬ע"פ ממוצעים שנמדדו בארגונים שונים ברחבי העולם‪ ,‬יחס ממוצע עומד על‬ ‫ערך של ‪ ,2-3‬כלומר על כל קילוואט חשמל שזורם לציוד ה ‪ ,IT‬מוזרם עוד קילוואט אחד עד שניים‬ ‫למערכות תומכות מסביב (מיזוג אויר‪ ,UPS ,‬תאורה וכו')‪ .‬על פי נתוני ה ‪ ,EPA‬מצב של ‪best practice‬‬ ‫בתחום מדבר על ‪ PUE‬של ‪ 1.3-1.6‬ואילו ‪ state of art‬עומד על רמה של ‪ .1.2‬לא הרבה ארגונים בארץ‬ ‫מודעים בכלל למדד הזה ואחוז נמוך יותר ביצעו מדידה בשטח‪ .‬מבין הארגונים שכן מדדו‪ ,‬באחד‬ ‫הארגונים נמצאה שונות גדולה יחסית בתוצאות של מדידה בימים חמים וקרים בשל ההבדל בהיקף‬

‫‪Moshav Bnei Zion P.O.Box 151, 60910 Israel Tel. 972-9-7907000 Fax. 972-97442444‬‬

‫השימוש במערכות מיזוג אוויר בימים חמים יותר‪ ,‬אולם החשיבות הגדולה של מדידה כזו אינה בתוצאה‬ ‫המספרית הראשונית אלא בהצגת שיפור על פני זמן‪.‬‬ ‫אחד הגורמים הדומיננטיים בתחום ייעול עבודת חדרי המחשב הוא ה ‪ EPA‬האמריקאי‪ .‬בעקבות דו"ח‬ ‫מקיף שהגיש גוף זה לקונגרס ובו תיאור תמונת המצב בחדרי המחשב בארה"ב והמלצות לפעולה כדי‬ ‫להוריד את צריכת החשמל בחדרים אלה בשנים הקרובות‪ ,‬לקח על עצמו גוף בשם ‪The ( SVLG‬‬ ‫‪ )Silicon Valley Leadership Group‬בשיתוף גופים נוספים לבדוק האם ההמלצות של ה ‪EPA‬‬ ‫יישימות "בשטח"‪ ,‬כלומר בחדרי מחשב פעילים של חברות פעילות במקום במעבדות או במכוני מחקר‪.‬‬ ‫עוד על הפרוייקט הזה‪ ,‬ניתן למצוא בקישור הזה‪.‬‬ ‫בסקירה מובאות הפעולות השונות שנעשות בישראל בחדרי מחשב כחלק מהתמודדות עם הבעיות‬ ‫הקיימות‪ .‬בין השאר דובר על ביצוע סקירות תרמיות של חדר המחשב כדי לגלות נקודות חמות‪ ,‬כשלים‬ ‫בפיזור האוויר החם או הקר‪ ,‬על שיטות שונות למיזוג אוויר ומים‪ ,‬על טיפול בשרתים עצמם ובאחסון כדי‬ ‫לעשות אופטימיזציה של פעילות חדר המחשב ועוד‪ .‬כמו כן ניתנה התייחסות לשימוש באנרגיה חליפית‬ ‫לתפעול חדר המחשב ועל יישימותה‪ ,‬אם בכלל‪ ,‬בישראל‪.‬‬

‫חלק שני –סיפורי לקוחות‬ ‫סיפור לקוח ‪ :1‬סיסקו‬ ‫מר שוקי לוי‪ ,‬מנהל התשתיות הפיזיות במעבדות סיסקו בישראל‪.‬‬ ‫לאחרונה נבנתה מעבדה חדשה ובה ‪ 120‬ארונות שרתים‪ .‬יש להם בסה"כ ‪ 6‬מעבדות‪ .‬מהניסיון הקודם‬ ‫שיש להם עם תשתית "מסורתית" של חדר מחשב (ריצפה צפה ומחוררת עם תשתית חשמל בפנים וכו')‬ ‫הם הבינו שלא יוכלו לספק את דרישות המיחשוב של העסק ולכן חיפשו פתרונות אחרים‪ .‬המעבדות‬ ‫הקיימות תוכננו לספק צריכת חשמל של כ ‪ KW 3‬לארון‪ .‬בשנים האחרונות עקב העלייה בצריכת החשמל‬ ‫בארונות נוצר מצב שהשליש העליון של הארונות לא מקורר כראוי‪ .‬הם גילו שאין להם מחסור באמצעי‬ ‫מיזוג אלא בעייה בהפניית האו ויר הקר למקומות שצריך לקרר‪ .‬בהמשך למה שדובר עליו בתחילת הדיון‬ ‫על בדיקות תרמיות לחדר המחשב –בסיסקו לא ערכו ניתוח תרמי תקופתי אלא צילום תרמי חד פעמי‬ ‫של החדר‪ .‬הצילום הזה הוצג בפני מנהלי המעבדות ומקבלי ההחלטות וזה הספיק להם כדי להבין שאי‬ ‫אפשר להמשיך עם המצב הקיים וצריך לעשות שינוי מהותי‪ .‬מובילי המהלך עטפו את הנתונים שהוצגו‬ ‫להנהלה בסיסמא שתפסה תשומת לב בארגון‪" :‬בשביל לקרר כוס חלב לא צריך לקרר את המטבח‪,‬‬ ‫מספיק להכניס אותה למקרר"‪.‬‬ ‫הצוות של שוקי עובד בצמוד לצוותי המעבדות ושיתוף הפעולה הזה מייעל מאוד את התכנון לטווח ארוך‬ ‫בחדרי המחשב‪ .‬אין מהלך במעבדות‪ ,‬אשר יש לו משמעות תשתיתית ‪ ,‬שמאושר לפני ששני הצדדים‬ ‫יושבים ביחד ומבינים את המשמעויות הנגזרות מהמהלך‪ .‬כחלק משיתוף הפעולה נערך מעקב סטטיסטי‬ ‫על צריכת החשמל בחדרי המחשב לאורך השנים‪ .‬הסטטיסטיקות מצביעות על עלייה של ‪ KW 3‬בין‬ ‫השנים ‪ .2002-2005‬בשנת ‪ 2008‬ממוצע הצריכה לארון עמד על ‪ KV 5.3‬והצפי ל ‪ 2010‬הוא ‪KW 12‬‬ ‫לארון בממוצע‪ .‬הם החליטו להכשיר מספר ארונות מקור רים לעומס של ‪ 15-20 KW‬ואת השאר לצריכה‬ ‫נמוכה מזה מתוך הבנה שרק בחלק מהמקרים הדרישה תגיע לרמות הגבוהות ביותר וגם מתוך הבנה‬

‫‪Moshav Bnei Zion P.O.Box 151, 60910 Israel Tel. 972-9-7907000 Fax. 972-97442444‬‬

‫שהם יצטרכו עוד הרבה שטח פיזי (שאין להם) כדי להציב את המערכות שנלוות לארונות צפופים‬ ‫במיוחד‪ .‬בפועל המערכת במעבדה החדשה מתמודדת בהצלחה עם ארונות בעומס של ‪.KW 7‬‬ ‫בעייה ייחודית לעבודת מעבדה היא בעיית הרעש‪ .‬בחלק מהמדידות הגיעו לעוצמת רעש של ‪ 85‬דציבלים‬ ‫(ע"פ החוק‪ 85 ,‬דציבלים הם בדיוק על גבול הרעש המזיק והם שקולים לעוצמת הרעש ממסור יד או‬ ‫כמעט מנוע של טרקטור‪ ,‬ש‪.‬מ)‪.‬‬ ‫הפתרון שעשו בו שימוש הוא ארונות סגורים מיוחדים עם מאוורר למעלה ובקר טמפרטורה שמפעיל את‬ ‫המאוורר לפי הצורך‪ .‬ארונות אלה מייתרים את הצורך במיקום הכבילה מתחת לרצפה ומאפשרים הוצאת‬ ‫הכבילה לתוך הארון ולתקרה‪ .‬הם עובדים עם פסי צבירה בתקרה כדי לצמצם את הכבילה למינימום‬ ‫והאוויר החם נפלט למעשה לחלל החדר מהחלק העליון של הארון‪ .‬כמה חודשים לפני סיום בניית‬ ‫המעבדה נוצר צורך להוסיף עוד שני ארונות של ‪ KW 20‬ולכן הוחלט תוך כדי תנועה להוסיף שני ארונות‬ ‫מקוררי מים‪ .‬שיטת קירור זו (ע"י מאוררים‪,‬וארונות מקוררי מים) חוסכת את ההתלבטות האם לסדר את‬ ‫החדר למסדרונות קרים וחמים‪.‬‬ ‫בכל ארון הותקנו שני חיישני טמפרטורה‪ :‬אחד בחלק העליון והשני –בתחתון‪ .‬שוקי מקבל התראות ו‬ ‫‪ SMS‬על כל שינוי מהותי בטמפרטורה בארונות‪ .‬יתרון נוסף בהצבת חיישנים הוא היכולת לבצע שינויים‬ ‫בשרתים ובמערכת המיזוג מבלי לחשוש לפגיעה בציוד עקב עליית הטמפרטורה‪ .‬הם כיילו את המערכות‬ ‫כך שטמפרטורת הכניסה ברצפה הצפה לשרתים תעמוד על כ ‪18‬מעלות‪ .‬בפועל אוויר נכנס לשרתים ב‬ ‫‪ 22‬מעלות‪.‬‬ ‫לפני בחירת הפיתרון לעיל הם בחנו מספר יצרנים ומספרים סוגי פתרונות שעבדו אצלם בתנאי שטח‬ ‫אמיתיים‪ .‬הוא התעקש על הדמייה קרובה למציאות בכל פיתרון שבחן כדי לראות שהפיתרון באמת עומד‬ ‫בדרישות של הארגון‪ .‬הפיתרון שבחרו הוריד את עוצמת הרעש ב ‪ 20‬דציבלים בערך‪.‬‬ ‫היעילות שלו נמדדת יחסית למעבדות אחרות בחברה‪ .‬כתוצאה מפריסת הפיתרון הזה הוא הצליח‬ ‫לכבות הרבה מזגנים ולמרות זאת לקרר את החדר לטמפרטורה יותר גבוהה מהמצב במעבדות אחרות‪.‬‬ ‫במעבדה רגילה הטמפרטורה ברצפה היא כ ‪ 14-16‬מעלות ואילו במעבדה החדשה הטמפרטורה גבוהה‬ ‫יותר (‪16-19‬מעלות)‪ .‬על פי הנוסחאות המקובלות כל מעלה שווה כ ‪ 5%‬בעלויות האנרגיה‪" .‬המחיר"‬ ‫שצריך לשלם הוא שימוש בכשישה ‪ U‬גובה כדי לא לפגוע ביעילות הקירור בארון‪ ,‬כלומר בארון של ‪U 42‬‬ ‫ניתן לעשות שימוש ב ‪.U 36‬‬ ‫נקודה אחרונה ומעניינת היא שימוש בשקעים מנוהלים לחיסכון בחשמל באמצעות תוכנה שנכתבה אצלם‬ ‫בבית‪ .‬כל שקע מנוטר ונשלט מרחוק‪ ,‬כך שניתן להוריד את החשמל לשרת בכל נקודת זמן‪ .‬השליטה‬ ‫ניתנה לעובדי המעבדה שמתפעלים את הציוד והם אחראים לכבות את השרתים בזמני העדרות‬ ‫מהעבודה בין אם מדובר בסוף יום עבודה‪ ,‬מילואים או כל היעדרות דומה‪ .‬מהלך זה מביא לשיתוף‬ ‫העובדים באחריות לצמצום העלויות‪.‬‬ ‫סיפור לקוח ‪ :2‬פרוייקט תהיל"ה‬ ‫מר חיים אפריים‪ ,‬מנהל חדר המחשב בפרוייקט ממשל זמין‪ ,‬תהיל"ה‪.‬‬

‫‪Moshav Bnei Zion P.O.Box 151, 60910 Israel Tel. 972-9-7907000 Fax. 972-97442444‬‬

‫פרוייקט תהיל"ה מארח את אתרי האינטרנט של כל משרדי הממשלה‪ .‬הם כבר שנתיים באוויר עם‬ ‫פרוייקט קירור המים ועד היום לא נתקלו בבעיות‪ .‬לפני המעבר לחדר החדש חדר המחשב מוקם בחדר‬ ‫בגודל של ‪ 50‬מ"ר בתוך בניין משרד האוצר‪ .‬במרכז המיחשוב היו להם שני טורים של ‪ 22‬ארונות‬ ‫בסה"כ‪ .‬לאחר השינוי הם עברו לחדר של ‪ 90‬מ"ר‪ .‬בהתחלה עבדו עם מערכת מיזוג עילית שגרמה להם‬ ‫להמון בעיות‪ .‬החדר ממוקם בבניין האנרגיה שבעתיד אמור לספק חשמל לכל קריית הממשלה העתידית‪.‬‬ ‫כיום המרכז מספק חשמל ומים לבניין "ג'נרי" ( ‪ 2000‬עובדים) וכן למשרד החוץ‪ .‬הבניין מקבל שתי הזנות‬ ‫מתח גבוה משתי תחנות שונות‪ .‬במקרה הצורך קיימים גנרטורים של קריית הממשלה שמסוגלים לספק‬ ‫עד ‪ .MV 3‬כלומר תשתית חשמל ומים לא היוותה בעיה עבורם‪ .‬הבעייה שלהם הייתה מגבלת מקום‬ ‫חמורה ולכן החליטו ללכת לכיווןן של קירור מים‪.‬‬ ‫הארונות מכילים שני צינורות מים‪ :‬מים קרים ומים חוזרים שיוצאים מהמערכת‪ .‬הקירור בתוך הארון‬ ‫אחיד לכל אורכו ואין בעייה עם אזורים שאינם מקבלים תשומות קירור‪ .‬כיול המערכת נעשה ל ‪ 15‬מעלות‬ ‫בנקודת הכניסה לשרתים וניתן‪ ,‬כמובן‪ ,‬לשנות זאת לפי הצורך‪ .‬תשתית החשמל מגיעה מהצד לארונות‬ ‫ויורדת מהתקרה‪ ,‬כך שאין למעשה ריצפה צפה‪ .‬השטח הפנוי לשרתים בכל ארון הוא כ ‪ .U 35‬באתר‬ ‫הוכנו ‪ 20‬ארונות ותשתית ל ‪ 10‬ארונות נוספים‪ .‬כיום כל ה ‪ 30‬מאוכלסים עם כ ‪ 1000‬שרתי פיצה בסה"כ‬ ‫וכבר יש תכנון להוסיף חווה חדשה בקומה מעל‪ .‬יש להם בחדר שני ‪ UPS‬של ‪ KVA 160‬עם שני פסי‬ ‫צבירה ושתי הזנות לשרתים‪ .‬גם מערכת קירור המים מגובה עם צ'ילר נוסף‪.‬‬ ‫סיפור לקוח ‪ :3‬בנק לאומי‬ ‫מר איתן דן‪ ,‬ראש ענף ניהול מערכות‪ ,‬בנק לאומי‪.‬‬ ‫נציג בנק לאומי סיפר במפגש על מיזם מקיף של תכנון ובניית אולם מחשוב גדול בחצרות קמפוס הבנק‬ ‫בלוד (קש"ב)‪.‬‬ ‫לבנק שני מרכזי מיחשוב מרכזיים‪ :‬באתר קש"ב בלוד האתר משמש כמרכז מחשוב ייצור ובת"א האתר‬ ‫משמש כמרכז מיחשוב ‪ ,‬גיבוי‪ ,‬פתוח ומעט ייצור‪ .‬מרכזי המיחשוב של בנק לאומי הוקמו לפני שנים רבות‬ ‫ומילאו את יעודם בהצלחה רבה וממשיכים לעשות זאת עד עצם היום הזה‪ .‬לאור הדרישה ההולכת‬ ‫וגוברת לרציפות עסקית ולזמינות המידע ושרידות המערכות‪ ,‬יחד עם הסביבה הטכנולוגית הדינאמית ‪,‬‬ ‫מחייבת המציאות שדרוג של התשתיות‪ .‬השינויים נובעים מהרחבת הפעילות העסקית הנסמכת על‬ ‫תשתיות מיחשוב מתקדמות‪ ,‬אשר מחייבות צריכת אנרגיה מוגברת‪ ,‬כמו גם מענה לקירור בשל צפיפות‬ ‫יחידות המיחשוב ‪ ,‬גידול בעוצמות המיחשוב ולעתים התמודדות עם משקל הציוד הרב ולזה יש להיערך‬ ‫במבנה מתאים‪.‬‬ ‫המגמה העולמית באירגונים גדולים ובינוניים מלמדת שרוב מרכזי המיחשוב הקיימים לא יעמדו‬ ‫בדרישות הקיבולת ללא שידרוגים‪ ,‬הרחבות או העברה למתקן אחר‪ .‬לכך יש להוסיף את התגברות‬ ‫הסיכונים והאיומים על מרכזי המיחשוב‪ .‬אירועי ה ‪ 11 -‬בספטמבר ‪ ,2001‬היוו נקודת מפנה בעולם וגרמו‬ ‫להדגשת החשיבות של מתקני גיבוי ולהקשחת הדרישות הרגולטוריות‪ .‬בישראל ‪ -‬מלחמת לבנון השניה‬ ‫חידדה את הצורך במיגון תשתיות המיחשוב‪ ,‬האנרגיה והעובדים מפני טילים ולכן נדרש למגן את אתר‬ ‫הייצור ולהקים מתקן גיבוי שיאפשר המשכיות עסקית והתאוששות מהירה מאסון‪.‬‬

‫‪Moshav Bnei Zion P.O.Box 151, 60910 Israel Tel. 972-9-7907000 Fax. 972-97442444‬‬

‫כדי לתת מענה לנושאים שצויונו‪ ,‬הוחלט לפעול במספר מישורים‪ :‬לשפר ולהתאים את התשתיות‬ ‫להתפתחויות הטכנולגיות באתרים הקיימים‪ ,‬כדי להבטיח פעילות תקינה של המערכות ולאפשר‬ ‫יישום וקליטה של מערכות‬ ‫מיחשוב מתקדמות‪ .‬כמו כן הותנע מהלך של הקמת מרכז מיחשוב חדש‪ ,‬מאובטח ומוגן (תת קרקעי)‬ ‫אשר תואם לאפיונים וסיקרי סיכונים‪ ,‬כפי שמוגדרים למתקנים מסוג זה‪ .‬בין השאר כולל מתקן זה מרכז‬ ‫אנרגיה חדיש ותת קרקעי התואם את הדרישות והצרכים בראיה של ‪ 20‬שנים קדימה‪ .‬במרכז המיחשוב‬ ‫החדש ייושמו כל העקרונות והתפיסות של הקמת מרכז מיחשוב חדש כמו מבנה ומיגון‪ ,‬תשתיות‬ ‫תקשורת‪ ,‬כבילה‪ ,‬מיחשוב‪ ,‬אנרגיה‪ ,‬קירור‪,‬מסלולי תשתית נפרדים לשני מקורות הזנה‪ ,‬מערכת לניהול‬ ‫האנרגיה‪ ,‬בטחון וכמובן ראיה של אתר מיחשוב "ירוק"‪.‬‬