Boaz Huss, The Sabbatean Origin Of Tu Beshvat (in Hebrew)

‫‪Print‬‬

‫‪Page 1 of 3‬‬

‫‪www.haaretz.co.il‬‬

‫עודכן ב‪26/01/2005 11:40 -‬‬

‫ראש השנה לאילן‪ ,‬הלא הוא שבתי צבי‬ ‫רק במאה ה‪ 18-‬החל ט"ו בשבט להיחשב מועד חשוב בלוח השנה היהודי‪.‬‬ ‫הסיבה היא ש"ראש השנה לאילן" נתפש על יד השבתאים כחגו של משיחם‬ ‫שבתי צבי‪ ,‬והם המציאו טקסים מיוחדים למועד זה‪ ,‬ובהם אכילת פירות‪,‬‬ ‫שירות ותפילות‪ ,‬שנועדו להשלים את התיקון ששבתי צבי החל בו‪ ,‬ולקרב את‬ ‫הגאולה השלמה‬ ‫מאת בועז הוס‬

‫רק במאה ה‪ 18-‬נקבע ט"ו בשבט כמועד חשוב בלוח השנה היהודי‪ ,‬בהשפעת ספר "חמדת‬ ‫ימים"‪ ,‬שנדפס באיזמיר בשנים תצ"א‪-‬תצ"ב )‪ .(1732-1731‬בספר מופיע תיאור של סדר ט"ו‬ ‫בשבט‪ ,‬ובו אכילת פירות‪ ,‬תפילות‪ ,‬כוונות קבליות וקריאת פסוקים ומאמרי זוהר‪ .‬על פי‬ ‫התיאור הזה נערך ספר "פרי עץ חיים"‪ ,‬שנדפס לראשונה בשאלוניקי בשנת תקי"ג )‪(1753‬‬ ‫ונדפס במהדורות רבות במאות ה‪ 18-‬וה‪ .19-‬בהשפעת שני הספרים התחבבו מנהגי ט"ו‬ ‫בשבט בקרב קהילות רבות ‪ -‬בעיקר קהילות ספרדיות‪ ,‬אך גם חסידי מזרח אירופה‪ .‬מאז‬ ‫צבר החג תאוצה‪ :‬בשלהי המאה ה‪ 19-‬אימצו המתיישבים הציונים בארץ ישראל את ט"ו‬ ‫בשבט ונתנו לו משמעות לאומית‪-‬חקלאית; בשנת ‪ 1908‬קבעה הסתדרות המורים את ט"ו‬ ‫בשבט כחג הנטיעות לילדים‪ ,‬ובאחרונה נפוץ החג בשילוב חומרים ישראליים מודרניים‪.‬‬ ‫ט"ו בשבט נזכר במשנה )ראש השנה א‪ ,‬א( כ"ראש השנה לאילן"‪ .‬חכמים קבעו שאין לגזור‬ ‫ביום זה תענית ולומר תחינות‪ ,‬ועדויות מן המאה ה‪ 16-‬וה‪ 17-‬מלמדות שהאשכנזים נהגו‬ ‫לשחרר בו את התלמידים ולהרבות באכילת פירות‪ .‬אולם מעבר לכך לא נהגו עד המאה ה‪-‬‬ ‫‪ 18‬מנהגים מיוחדים‪ .‬אזכור ראשון של סדר לימוד לט"ו בשבט מופיע בדברי ר' משה חגיז‪,‬‬ ‫המובאים בספר "ברכת אליהו" לר' אליהו מאולינוב‪ ,‬שנדפס בוואנזבק בשנת תפ"ח‪1728-‬‬ ‫)על כך למדתי מיהודה ליבס(‪ .‬לדברי חגיז‪ ,‬מנהג רבותיו וסבו‪ ,‬ר' משה גאלנטי‪ ,‬היה לאכול‬ ‫ט"ו פירות בליווי קריאת ט"ו הפרקים של מסכתות פאה‪ ,‬ביכורים וראש השנה‪.‬‬ ‫ספר "חמדת ימים"‪ ,‬שנדפס שלוש שנים מאוחר יותר‪ ,‬מכתיב טקס מורכב יותר‪ ,‬ומעניק‬ ‫משמעות קבלית לט"ו בשבט‪ .‬לדבריו‪" ,‬ראש השנה לאילן" מכוון ל"אילן הקדוש"‪" ,‬עץ החיים"‬ ‫הוא ספירת תפארת‪ .‬ספר "חמדת ימים"‪ ,‬שזהות מחברו אינה ידועה‪ ,‬מציג טקס מיוחד לט"ו‬ ‫בשבט‪ ,‬שיש בו אכילת פירות ותפילות‪ ,‬כוונות קבליות וקריאת פסוקים‪ ,‬משניות ומאמרי‬ ‫זוהר‪ .‬תכלית סדר ט"ו בשבט‪ ,‬על פי ספר "חמדת ימים"‪ ,‬הוא תיקון החטאים שפגמו בעולם‬ ‫העליון ‪ -‬אכילת פירות בלא ברכה‪ ,‬שפיכת זרע לבטלה‪ ,‬ובעיקר אכילת פרי עץ הדעת על ידי‬ ‫אדם הראשון‪ .‬תיקון ט"ו בשבט מכוון להעלות את ניצוצות הקדושה שנתפזרו על ידי חטאים‬ ‫אלה‪ ,‬לכלול אותם חזרה ב"הדר עץ החיים" ולהביא בכך לגאולה‪.‬‬ ‫הופעתו של סדר ט"ו בשבט בספר "חמדת ימים" מעלה את האפשרות שמקור המנהג הוא‬ ‫שבתאי‪ .‬כבר במאה ה‪ 18-‬זיהה ר' יעקב עמדן‪ ,‬אויבם הגדול של השבתאים הנסתרים‪ ,‬את‬ ‫אופיו השבתאי של הספר‪ .‬לדבריו‪" ,‬הצצתי בו שעה מועטת ונרתעתי לאחורי‪ ,‬אז ידעתי מה‬ ‫טיבו ושמץ מינות ש"ץ שר"י )=שבתי צבי שם רשעים ירקב( המובלעת בתוכו בשקוצים‬ ‫ורמזים אין מספר"‪ .‬למרות הניסיונות השונים ל"טהרו"‪ ,‬אין ספק שספר רב השפעה זה‪,‬‬ ‫הכולל רמזים שבתאיים רבים‪ ,‬מנהגים המיוסדים על תקנותיו של נתן העזתי ואף שלושה‬ ‫שירים מפרי עטו‪ ,‬נכתב על ידי שבתאים )ככל הנראה בני החוג שהביאו אותו לדפוס‬ ‫באיזמיר(‪ ,‬ששאפו לרפורמה קבלית של אורח החיים היהודי‪ ,‬בתקווה לקרב את הופעתו‬ ‫השנייה של שבתי צבי ולהשלים את משימתו המשיחית‪.‬‬

‫‪04/01/2007‬‬

‫‪http://www.haaretz.co.il/hasite/objects/pages/PrintArticle.jhtml?itemNo=532308‬‬

‫‪Print‬‬

‫‪Page 2 of 3‬‬

‫עצם הופעתו של סדר ט"ו בשבט בספר "חמדת ימים" אינו קובע בהכרח את אופיו השבתאי‬ ‫של המנהג‪ ,‬שהרי מחבר הספר מביא מנהגים וריטואלים רבים שנוסדו קודם השבתאות‪.‬‬ ‫אולם העובדה שט"ו בשבט לא נזכר בספר הזוהר ובכתבי האר"י מעלה את האפשרות‬ ‫שמדובר במנהג שמקורו שבתאי‪ .‬ר' משה חגיז‪ ,‬שהוא הראשון שהזכיר סדר לימוד לט"ו‬ ‫בשבט‪ ,‬אמנם היה מן הלוחמים בשבתאות‪ ,‬אולם הוא מציין שלמד מנהג זה מסבו‪ ,‬ר' משה‬ ‫גאלנטי‪ ,‬שהיה ממאמיני שבתי צבי‪ .‬עדות לציון ט"ו בשבט בקרב השבתאים מצא החוקר‬ ‫מאיר בניהו‪ ,‬שגילה שט"ו בשבט נזכר בלוח מועדים שבתאיים של ר' אליהו מוג'אג'ון‪ ,‬חכם‬ ‫שבתאי מחוגו של נתן העזתי‪ ,‬ובסידור של המאמינים שהמירו בעקבות משיחם את דתם‬ ‫לאיסלאם‪ ,‬שכונו בשם "דונמה"‪.‬‬ ‫עדות נוספת לציון ט"ו בשבט בקרב "המאמינים" נחשפה באחרונה במאמר של יוסף פנטון‬ ‫)אשר נתפרסם בקובץ ה"חלום ושברו"‪ ,‬בעריכת רחל אליאור(‪ ,‬הדן בכתב יד של אוסף‬ ‫שירים שבתאיים שרובם כתובים בלדינו )ומיעוטם בטורקית(‪ ,‬המצוי בספריית הרווארד‪.‬‬ ‫סטודנט טורקי ממוצא שבתאי מסר את קובץ השירים לפרופ' גרהרד קסלר‪ ,‬שלימד‬ ‫סוציולוגיה באוניברסיטת איסטנבול בשנים ‪ .1955-1933‬לאחר מותו תרם בנו את הקובץ‬ ‫לאוניברסיטת הרווארד‪ .‬פנטון מציין שבקובץ השירים יש מדור המוקדש לשירי חג ומועד‬ ‫ובכללו שני שירים המיועדים לט"ו בשבט‪ .‬פנטון אינו מביא שירים אלה‪ ,‬אולם הוא מציין‬ ‫שאחד מהם נדפס כבר בקובץ "שירות ותשבחות של השבתאים"‪ ,‬שיצא לאור בתש"ח‪.‬‬ ‫ספר "שירות ותשבחות של השבתאים" נדפס על פי כתב יד שנמסר ליצחק בן צבי בעת‬ ‫ביקור באיזמיר‪ ,‬בשנת תש"ג‪ ,‬על ידי בני המאמינים שהיגרו לשם משלוניקי‪ .‬את כתב היד‬ ‫שהועתק במאה ה‪ 18-‬הכינו לדפוס משה אטיאש‪ ,‬שפיענח ותירגם את השירים‪ ,‬וגרשם‬ ‫שלום‪ ,‬שהוסיף להם הערות‪ .‬לדברי פנטון‪ ,‬שיר מספר רכ"ז בקובץ‪ ,‬שפורסם על ידי שלום‬ ‫ואטיאש‪ ,‬מופיע בכ"י הרווארד‪ ,‬תחת הכותרת "קאנטי די ראש השנה די אילן"‪ .‬ב"שירות‬ ‫ותשבחות של השבתאים" מופיע השיר ללא כותרת‪ ,‬וגרשם שלום‪ ,‬שלא צירף הערות לשיר‬ ‫זה‪ ,‬לא עמד ככל הנראה על זיקת השיר לט"ו בשבט‪ .‬אלא שעיון בשיר מצביע ללא ספק על‬ ‫כך שעיסוקו בסדר ט"ו בשבט‪.‬‬ ‫שיר רכ"ז ב"שירות ותשבחות של השבתאים" הוא תפילה‪ ,‬בלדינו‪ ,‬העוסקת בשבתי צבי‬ ‫ובתקווה לחזרתו והשלמת הגאולה‪ .‬בין בתי השיר נזכרים פירות שונים‪ ,‬בלדינו ובטורקית‪,‬‬ ‫ובכללם זית‪ ,‬דובדבן‪ ,‬תמר‪ ,‬אגוז‪ ,‬תפוח ותאנה‪ .‬אין קשר בין בתי השיר לבין שמות הפירות‪,‬‬ ‫ומכאן מתברר שמדובר בפירות ט"ו בשבט שאת אכילתם מלווה השיר‪ .‬את סדר ט"ו בשבט‬ ‫השבתאי מסיים הבית הבא‪:‬‬ ‫ישראיל אישפירארה אישטי אליגרייה‬ ‫אה ש"ץ קיש לה לוס דיל דייה‬ ‫אי אנוס ייב'ארמוס אינ אהרב'ול די בי'דה‬ ‫איי איש שוב'ידה נו איי מאז קאיידה‬ ‫ותרגומו‪ ,‬על פי משה אטיאש‪:‬‬ ‫קוה ישראל לזאת השמחה‬ ‫לש"ץ )=שבתי צבי( כי הנהו אור היום‬ ‫אל עץ החיים אותנו ישא‬ ‫שם זאת עלייה‪ ,‬אין עוד ירידה‪.‬‬ ‫עדות זו מוכיחה שט"ו בשבט אכן נחוג כחג שבתאי‪ ,‬לכבודו של שבתי צבי ובתקווה להשלמת‬ ‫הגאולה על ידו‪ .‬נראה לפיכך שזו גם משמעותו של סדר ט"ו בשבט שבספר "חמדת ימים"‪.‬‬

‫‪04/01/2007‬‬

‫‪http://www.haaretz.co.il/hasite/objects/pages/PrintArticle.jhtml?itemNo=532308‬‬

‫‪Print‬‬

‫‪Page 3 of 3‬‬

‫כדרכו של הספר‪ ,‬הוא אינו מזכיר במפורש את שבתי צבי‪ .‬אולם קשה שלא לזהות משמעות‬ ‫שבתאית בתפילה המקדימה את סדר אכילת הפירות שבסדר ט"ו בשבט‪" :‬וכל הניצוצות‬ ‫שנתפזרו על ידינו או על ידי אבותינו ובעון אדם הראשון אשר חטא בפירות האילן עתה ישובו‬ ‫להתכלל בעוז הדר עץ החיים ויוסר מהם כל רע בכח שמך הגדול היוצא מפסוק 'חיל בלע‬ ‫ויקיאנו' )איוב‪ ,‬כ‪ ,‬טו( ובשוב הכל לאיתנו הראשון ולא ידח ממנו נדח )שמואל ב‪ ,‬יד‪ ,‬יד( כי‬ ‫אתה ה' לבדך מקבץ נדחי ישראל‪ .‬ובכן את צמח דוד עבדך מהרה תצמיח ואת קרנו תרום‬ ‫בישועתך וירום הודו ותנשא מלכות על כל העולם כולו"‪.‬‬ ‫השם הגדול היוצא מפסוק "חיל בלע ויקיאנו"‪ ,‬הוא שם "חב"ו"‪ ,‬אחד מ‪ 72-‬שמות האל‬ ‫שסגולתו‪ ,‬על פי קבלת האר"י )בשער העמידה שבספר "פרי עץ חיים"( היא להוציא ניצוצות‬ ‫קדושה מן הקליפות‪ .‬התקווה שבכוח שם זה‪ ,‬הניצוצות "ישובו להתכלל בעוז הדר עץ החיים"‬ ‫ומלכותו של המשיח תינשא על כל העולם כולו‪ ,‬אינה אלא התקווה להשלמת הגאולה על ידי‬ ‫שבתי צבי; גם בעל השיר השבתאי לט"ו בשבט מייחל לה ומקווה ששבתי צבי ישא אותנו‬ ‫לעץ החיים‪ ,‬לשם עלייה‪ ,‬שאין אחריה ירידה‪.‬‬ ‫רמזים שבתאיים רבים נוספים נמצאים בסדר ט"ו בשבט שבספר "חמדת ימים"‪ ,‬ובכללם‬ ‫ההמלצה לכוון ל"עץ הנחמד בן ישי חי על האדמה"‪ .‬דומה שגם כאן‪ ,‬בדומה לשיר השבתאי‬ ‫המציין כי "חי וקים הוא מלכנו הקדוש"‪ ,‬הכוונה היא לשבתי צבי‪ .‬וכבר ציין יום טוב לוינסקי‬ ‫ב"ספר המועדים"‪ ,‬שהביטוי "העץ הנחמד בן ישי חי על האדמה" עולה בגימטריה‪" ,‬שבתאי‬ ‫צבי" )בתוספת שתיים‪ ,‬לציון שתי התיבות של המלים שבתאי צבי(‪ .‬השם "אילן" אף הוא‬ ‫כינוי לשבתי צבי‪ ,‬החוזר פעמים אחדות בשירים השבתאיים )שם הוא נדרש גם כסופי‬ ‫התיבות של הפסוק "בכל ביתי נאמן הוא" במדבר יב‪ ,‬ז(‪.‬‬ ‫"ראש השנה לאילן" נתפש אם כן על יד השבתאים כחגו של שבתי צבי‪ ,‬והם המציאו טקסים‬ ‫מיוחדים למועד זה‪ ,‬ובהם אכילת פירות‪ ,‬שירות ותפילות‪ ,‬שנועדו להשלים את התיקון‬ ‫ששבתי צבי החל בו‪ ,‬ולקרב את הגאולה השלמה‪ .‬בהשפעת ספר "חמדת ימים" וספר "פרי‬ ‫עץ הדר"‪ ,‬שזכו לתפוצה רבה‪ ,‬נתפשט חגו של שבתי צבי בקהילות רבות‪ .‬מקורו השבתאי‬ ‫של סדר ט"ו בשבט לא נעלם מעיניהם של כמה ממפיצי מנהגי ט"ו בשבט‪ ,‬אולם עובדה זו‬ ‫לא פגמה בעיניהם בערכו‪ .‬המהדיר של ספר "פרי עץ הדר" שיצא לאור באמשטרדם תרי"ט )‬ ‫‪ ,(1859‬המליץ בהקדמתו‪" :‬ועתה אחי‪ ,‬מקיימי דת‪ ,‬אם יקרו בעיניך דברי בעל חמדת ימים‪,‬‬ ‫הנה הבאתי לפניך מנחה חדשה להיות לך לריח ניחוח‪ .‬ואם תמצא בו פרי שאינו נחמד‬ ‫למראה‪ ,‬השלך הקליפה ואכול תוכו"‪.‬‬

‫כל הזכויות שמורות ‪",‬הארץ" ©‬

‫סגור חלון‬

‫‪04/01/2007‬‬

‫‪http://www.haaretz.co.il/hasite/objects/pages/PrintArticle.jhtml?itemNo=532308‬‬