2

‫"אעלאם"‬ ‫מרכז תקשורת לחברה הערבית‬ ‫פלסטינית בישראל‬

‫נייר עמדה‬

‫טלוויזיה לווינית –ממלכתית בערבית‬ ‫צעד נכון או כרוניקה של התעלמות‬ ‫מצרכי האזרח הערבי‪-‬פלסטיני?‬

‫תחקיר‬ ‫אמל זיאדה‬

‫‪1‬‬

‫נובמבר ‪2001‬‬ ‫תשנ"ב‬

‫הנהלת אעלאם‪:‬‬ ‫סלמאן נאטור – יו"ר‬ ‫חנין זועבי‬ ‫ג'עפר פרח‬ ‫אנטואן שלחת‬ ‫ודיע עוואווידה‬

‫פלסטין אסמאעיל ‪ -‬מנהלת‬

‫"אעלאם"‬ ‫מרכז תקשורת לחברה הערבית פלסטינית בישראל‬

‫‪2‬‬

‫רח' הבנקים ‪ ,2‬חיפה‪ .‬ת‪.‬ד‪ .4989 .‬טל‪ 04 -8520356 .‬פקס‪04 – 8520354 .‬‬ ‫דואר אלקטרוני‪:‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫‪[email protected]‬‬

‫רקע‪:‬‬ ‫ביום ‪ 12.9.01‬אישרה מליאת רשות השידור את המלצת הועד המנהל של הרשות בדבר הקמת ערוץ‬ ‫לוויני בשפות ערבית ואנגלית‪ ,‬שיתפקד במעמד של ערוץ ציבורי‪ .‬נכון להיום הוכרז על הקמת צוות הקמה‬ ‫לערוץ וצפוי כי הוא יפעל כבר בינואר הקרוב‪.‬‬ ‫צעד זה להקמת הערוץ הלווייני נראה כביכול כצעד חיובי‪ ,‬ויוזמיו אף דואגים להסביר זאת כצעד שיתקן‬ ‫סוף סוף את העוול הנגרם לציבור הערבי‪ ,‬שאינו זוכה לתמורה בעד אגרת השידור אותה הוא חייב לשלם‪.‬‬ ‫אך האם כך הם אכן פני הדברים?‬ ‫בדיקה קצרה מוכיחה כי המניעים להקמת הערוץ רחוקים בתכלית מלענות על צרכיו של הציבור הערבי‪,‬‬ ‫ונראה כי הצד החיובי בצעד זה של הקמת הערוץ היא ההודאה הפורמאלית במגרעות הקיימות בשידורים‬ ‫בערבית של הערוץ הראשון‪ .‬יתרה מזאת‪ ,‬נשאלת השאלה אם ערוץ ציבורי בתנאים הקיימים במדינת‬ ‫ישראל‪ ,‬הינו מצרך חיובי עבור האוכלוסיה הערבית‪-‬הפלסטינית בישראל‪.‬‬

‫עוד לפני שנדון במידת חיוניותו של הערוץ הלוויני‪-‬ציבורי‬ ‫בערבית‪ ,‬יש לוודא האם שידור ציבורי אכן מתקיים‬ ‫במדינה‪ .‬הנתונים בהמשך יראו שלא!‬

‫‪3‬‬

‫א‪ .‬חשיבות קיומו של ערוץ ציבורי‪:‬‬ ‫קיומו של שידור ציבורי‪ ,‬הנהנה ממעמד עצמאי‪ ,‬נטול לחצים פוליטיים וכלכליים‪ ,‬הינו יסוד חשוב של‬ ‫משטרים דמוקרטים‪ .‬השידור הציבורי‪ ,‬תפקידו לתת בין היתר‪ ,‬במה לדיעות ועמדות שונות בנושאים‬ ‫מגוונים‪ ,‬גם כאלה שיבקרו את פעולות הממשלה ומדיניותה‪ ,‬כמו כן על השידור הציבורי לספק תכני‬ ‫שידור לכל סוגי הציבור‪ ,‬כולל מגזרים שאינם מעניינים את המפרסמים בטלויזיה מסחרית‪ ,‬בהם קבוצות‬ ‫מיעוט‪.‬‬ ‫השידור הציבורי בישראל ממומן בעיקר בידי הציבור המשלם‪ ,‬כחובה ולא כזכות‪ ,‬את אגרת השידור‪,‬‬ ‫ובכך‪ ,‬טוענים מצדדי קיומו של השידור הציבורי‪ ,‬נשמרת בידיו "מניה מוסרית" שבאמצעותה הוא יכול‬ ‫לדרוש שהשידור הציבורי לא יהיה זרוע של הממשלה‪ ,‬אלא כלי המשרת את כל חלקי הציבור על גווניו‪.‬‬

‫האם השידור הציבורי בישראל אכן עומד בתפקידיו אלה?‬ ‫פוליטיזציה של השידור הציבורי בישראל‪:‬‬ ‫נייר עמדה שהוצא לפני כ‪ 4 -‬שנים על‪-‬ידי המכון הישראלי לדמוקרטיה בנושא רפורמה בשידור הציבורי‪,‬‬ ‫מצביע על אחת הסכנות העיקריות האורבות לשידור הציבורי בישראל‪ ,‬בעצם הפיכתו לזרוע של‬ ‫משרד ראש הממשלה או השרים‪ ,‬כלומר בעצם הפיכתו למכשיר ליחסי ציבור של השלטון‪.‬‬

‫‪4‬‬

‫סכנה זאת‪ ,‬אשר נראה כי מומשה ועדיין ממומשת בשטח‪ ,‬מקורה בראשית הקמתו של השידור הציבורי‬ ‫בישראל‪ ,‬אשר פעל כדובר הממשלה‪ .‬אך עד היום נראה כי מגמת הלחצים הפוליטיים על השידור הציבורי‬ ‫לא פסקה‪ ,‬למרות הקמתה של רשות השידור ב‪ ,1965 -‬שהוקמה במטרה לתת לשידורי הטלויזיה‬ ‫הציבורית אופי שידורים עצמאי ומקצועי‪.‬‬ ‫עדות בולטת מההווה ניתן למצוא בעצם אופן קבלת ההחלטה על הקמת הערוץ הלווויני בערבית‪ .‬חבר‬ ‫ועדת מנהל רשות השידור‪ ,‬ד"ר אילן אסיה‪ ,‬התריע בפני חברי הועד על המעורבות הפוליטית הבוטה‬ ‫בהתוויית קווי פעולה של רשות השידור‪ ,‬זאת לאור העובדה כי ההחלטה על הקמת הערוץ‪ ,‬שכללה פרטים‬ ‫לעומק כמו הקמת צוות היגוי וצוות הקמה של הערוץ‪ ,‬נתקבלה על‪-‬ידי השר הממונה על ביצוע חוק רשות‬ ‫השידור‪ ,‬מר רענן כהן‪ .‬אסיה מצוטט באחת הישיבות כשהוא אומר ליו"ר המליאה‪ ,‬מר נחמן שי‪ ,‬כדלהלן‪:‬‬ ‫"יש פה החלטות אופרטיביות שקשורות לרשות השידור ואתה היית צריך לציין זאת ולהאיר את אזני‬ ‫המשתתפים שזה לא הגוף שיכול לקבל החלטות אופרטיביות שעניין רשות השידור"‪.‬‬ ‫הדברים הגיעו לכדי כך כי מספר חברי מליאת רשות השידור שקלו להגיש בג"צ בנושא זה לאור העובדה‬ ‫כי נציגי הרשות דנו בנואש הקמת הערוץ הלווייני בפרטים אופרטיביים‪ ,‬עוד לפני שהנושא נדון במליאת‬ ‫הרשות‪.‬‬ ‫עוד עובדה שראויה לציון על מעורבות הממשלה בהקמת הערוץ הלווייני בשפה הערבית‪ ,‬היא השתתפות‬ ‫במימונו בסכום של כ‪ 5 -‬מליון שקלים‪.‬‬ ‫נראה כי ממשלות ישראל ושריהן מנסים ללחוץ על ראשי השידור הציבורי ועורכיו לשדר או לא לשדר‬ ‫שידורים כאלה ואחרים‪ .‬ביטוי מובהק להתערבות הגורמים הפוליטיים באופן פעילותו של השידור‬ ‫הציבורי בולט במיוחד במינוי או הדחה של מנכל"י רשות השידור ותהליכי המינוי של חברי מועצת רשות‬ ‫השידור והועד המנהל‪ ,‬אשר אמורים לתת ייצוג לכלל המגזרים הציבוריים‪.‬‬ ‫בנוסף להשפעתן על המינויים ברשות השידור הציבורי‪ ,‬שמרו לעצמן ממשלות ישראל את האמצעים‬ ‫ללחוץ על רשות השידור גם בנושאי שכר‪ ,‬גמלאות‪ ,‬תנאי עבודה‪ ,‬חריגות מהתקשי"ר‪ ,‬כיסוי גרעונות וכו'‬ ‫וזאת באמצעות ריכוז סמכויות ניהול בידי משרד האוצר‪ .‬מכשיר לחץ אחר מקורו בועדת הכספים של‬ ‫הכנסת‪ ,‬אשר קובעת היום את גובה האגרה ומאשרת את תקציב הרשות‪ .‬הימנעות ועדת הכספים מאישור‬ ‫תקציב רשות השידור בשנים ‪ 86-1985‬ובשנת ‪ ,1997‬הן דוגמאות קיצוניות לסוג של לחץ פוליטי‪.‬‬ ‫דוגמא קיצונית אחרת המצביעה על מעורבות פוליטית עד כדי מעורבות בתכני השידור באופן ישיר‪ ,‬היא‬ ‫מעורבות הממשלה בפתיחת תכנית חדשות אלטרנטיבית לטלויזיה הכללית בטלויזיה החינוכית )תכנית‬ ‫‪5‬‬

‫"ערב חדש"( בזמן מלחמת לבנון )‪ ,(1982‬ואשר היתה כפופה ישירות לשר החינוך‪ .‬העדויות מצביעות על‬ ‫כך כי פתיחתה של תכנית זו מקורה בחוסר שביעותם של גורמים ממשלתיים משידורי הערוץ המרכזי‪,‬‬ ‫שהיו ביקורתיים כלפי מדיניות הממשלה‪.‬‬ ‫לחצים פוליטיים על רשות השידור באו וממשיכים להגיע מצד כל ממשלות ישראל ומנציגי כל המפלגות‬ ‫ללא הבדל‪ .‬ועדת ליבני‪ ,‬שהוקמה לאחרונה‪ ,‬חוקרת את הליקויים בתפקודה של רשות השידור‪ ,‬ובתוך כך‬ ‫היא גובה עדויות מעובדי הרשות בדבר ליקויים שמקורם בלחצים פוליטיים‪ .‬דו”ח פנימי שדן בשידור‬ ‫הציבורי בישראל משנת ‪ ,1996‬מעלה עדויות של מנכל"י הרשות ועוזריהם בדבר קיומם של פניות‬ ‫טלפוניות ישירות מצד ראש הממשלה ושרים אחרים‪ ,‬מקרב ממשלות העבודה והליכוד כאחד‪ ,‬מתוך כוונה‬ ‫להתערב ולהשפיע על אופי השידורים‪.‬‬ ‫הסכנה בדבר מעורבותם של שיקולים פוליטיים בפעילותה של רשות השידור אין מקורה רק מצד‬ ‫פוליטיקאים‪ .‬מסתבר כי התקשורת עצמה היא למעשה תקשורת מזדהה עם העמדה הפוליטית של‬ ‫הממשלה‪ .‬התקשורת עצמה‪ ,‬על אנשיה‪ ,‬נותנת ביטוי לעמדות פוליטיות‪ ,‬גם אם אין הדבר כתוצאה מלחץ‬ ‫גורמים פוליטיים‪ ,‬אלא כיוון שהתקשורת מחליטה לפעמים כי מכורח "צו השעה" עליה לקחת חלק בגיוס‬ ‫הציבורי הכללי לצורך גיבוי הממשלה‪ ,‬במיוחד בעתות משבר פוליטי‪ .‬אנשי תקשורת למיניהם מודים בכך‬ ‫לא אחת‪ .‬אם כן‪ ,‬יש צורך לצאת מהמנטליות של מה שיכול להיקרא‪" :‬תקשורת בשירות המדינה לעת‬ ‫צרה"‪ .‬התוצאה של עובדה זו פוגעת למעשה באפשרות של מתן ביטוי למגזרים אחרים‪ ,‬במיוחד במבחן‬ ‫של עת משבר‪.‬‬ ‫במצב דברים זה לא ניתן לדבר כלל על האפשרות שהפעלת השידור הציבורי בישראל תהיה נקיה‬ ‫משיקולים פוליטיים‪ ,‬על אחת כמה וכמה לא ניתן יהיה לומר זאת על התכנים שישודרו במסגרתו‪.‬‬

‫השידור הציבורי בישראל סובל ממעורבות פוליטית‪,‬‬ ‫שגובלת כמעט בשליטה‪ .‬מכאן ניתן להסיק שתכני‬ ‫השידור יושפעו אף הם משיקולים פוליטיים‪.‬‬

‫‪6‬‬

‫ב‪ .‬השידור הציבורי בערבית‪:‬‬ ‫מאפייני השידורים הממלכתים של הטלויזיה בערבית‪ ,‬שנובעים‬ ‫בבסיסם מעצם היותה הסברתית במקור‪ ,‬מהוים תעודת עניות‬ ‫לרשות השידור‪ ,‬שממשיכה להתעלם מצרכי האזרח הערבי‪-‬‬ ‫פלסטיני‬

‫המסקנה כי קיומו של שידור ציבורי בישראל הינו דבר הנתון בספק‪ ,‬מעלה את השאלה בדבר אפשרות‬ ‫קיומו של שידור ציבורי ערבי‪-‬פלסטיני בישראל‪ .‬להלן ננסה לנתח את אופי השידורים הממלכתיים‬ ‫בערבית‪:‬‬

‫‪7‬‬

‫‪ .1‬שורשי הקמת הטלויזיה הממלכתית בערבית – טלויזיה לצורכי פרופוגנדה‪:‬‬ ‫הטלויזיה הישראלית החלה בהפעלת שידורים בשפה הערבית כבר עם הקמתה ב‪ .1968 -‬השידורים‬ ‫בערבית במסגרת הטלויזיה הישראלית תוכננו עוד ב‪ ,1967 -‬כחלק מהקמת "הטלויזיה לשעת חירום"‪,‬‬ ‫שנועדה להוות כלי הסברה לערבים בישראל ולערביי השטחים‪ .‬הטלויזיה לשעת חירום לא יצאה לאויר‬ ‫העולם‪ ,‬אך הגישה שחייבה אותה ומטרות הפרופוגנדה שייעדו לה נשארו בעינן‪.‬‬ ‫בחוק רשות השידור‪ ,‬פרק ראשון‪ ,‬הוראות יסוד‪ ,‬נאמר בין היתר כי תפקידה של הרשות "לקיים שידורים‬ ‫בשפה הערבית לצרכיה של האוכלוסיה הערבית‪ ,‬ושידורים לקידום ההבנה והשלום עם המדינות השכנות‪,‬‬ ‫בהתאם למגמות היסוד של המדינה"‪ .‬מסתבר כי הרושם היחיד שהצליחה הוראה זו להשאיר על הצופה‬ ‫הערבי הינה הפוכה לגמרי‪ ,‬עד כי הדביק לאותם שידורים את הכינוי‪" :‬הטלויזיה של השב"כ"‪.‬‬ ‫נושא הקמת טלויזיה ישראלית כשלעצמה היווה ויכוח בין המצדדים למתנגדים‪ .‬עיקר טיעוני המצדדים‬ ‫התבססו כך נראה‪ ,‬על חשיבות התשדורת בשפה הערבית‪ .‬על המצדדים ניתן למנות את שר המשטרה דאז‪,‬‬ ‫בכור שטרית‪ ,‬שטען כי הטלויזיה יכולה לשמש מכשיר הסברה ממדרגה ראשונה בין הצופים הערביים‬ ‫מעבר לגבול‪ .‬עמדה זו קיבלה גם את תמיכת שר האוצר דאז‪ ,‬פנחס ספיר‪ ,‬שעמד על הסכנה בחדירת‬ ‫הטלויזיה מלבנון לבתיהם של צופים ערבים ובצורך מצד ממשלת ישראל לעמוד על הצורך לאזן את חומר‬ ‫הצפיה לצופה הערבי‪ .‬כך היה שהשידורים בערבית שימשו עילה עיקרית להקמת הטלויזיה הכללית‬ ‫בישראל‪.‬‬

‫‪ .2‬השידורים בערבית ‪ -‬רייטינג נמוך‪:‬‬ ‫בסקר שנערך ב‪ 1980 -‬נמצא כי יותר מ‪ 80% -‬של הציבור הערבי בארץ צופים בחדשות ובתכניות‬ ‫הפופולריות של הטלויזיה הערבית הישראלית‪).‬ראה‪ :‬גיל‪ .(1986 ,‬אך נראה כי נתון זה אינו משקף‬ ‫בהכרח את המציאות‪ .‬עוד ב‪ ,1968 -‬זמן קצר לאחר הקמת הערוץ‪ ,‬ביקש ראש צוות ההקמה‪ ,‬אליהוא כץ‬ ‫מד"ר סובחי אבו‪-‬גוש‪ ,‬לערוך סקר על היקף הצפייה בשידורי ההרצה בקרב הערבים‪ .‬תוצאות הסקר‬ ‫הצביעו גם הם על צפייה גבוהה ביותר‪ .‬ביוזמת כץ נדרש אבו‪-‬גוש לחבר שאלון חדש ולשתול בו שידורים‬ ‫שלא היו ולא שודרו‪ .‬התברר‪ ,‬שגם בתכניות האלה "צפו" המשיבים וגם זאת באחוז גבוה ובשביעות רצון‬ ‫גבוהה‪ .‬סקר בעל‪-‬פה שנעשה אחר‪-‬כך על פי מדגם אוכלוסיה העיד על רייטינג ושביעות רצון נמוכים‬ ‫מאלה שהיו‪.‬‬ ‫בעיית הרייטינג קיימת עד היום‪ ,‬ובממצאים שפורסמו לאחרונה על יד הועדה הישראלית למדרוג נמצא כי‬ ‫אחוזי הצפיה של האוכלוסיה הערבית הינה במגמת ירידה חדה ומתמדת‪ .‬בין היתר הסיבות לכך מונים‬ ‫בועדה את האפשרות כי הצופה הערבי אינו מזדהה עם תכני השידור המוצעים בישראל וכי תכנים אלה‬ ‫אינם ברי תחרות עם התשדורת של ערוצי הלוויין הערביים‪.‬‬ ‫‪8‬‬

‫אין עדות טובה מזו של התבטאותו של יו"ר מליאת רשות השידור‪ ,‬מר נחמן שי‪ ,‬מול הועד המנהל‪ ,‬לצורך‬ ‫הדגמת חומרת מצב הרייטינג‪" :‬אי אפשר להישאר בשנת ‪ 2001‬עם שידור של שעה בערבית‪ .‬זה פשוט‬ ‫לא נכון‪ .‬זה גם מקפח את הציבור‪ .‬אנ ילא מאמין שיש צופים שבשש וחצי עוברים לערוץ הראשון‪ ,‬רויאם‬ ‫שעה וזהו‪ .. .‬תסתכלו על הרייטינג… זה כלום‪ .‬זה ‪ 1%‬או ‪ .1.5%‬אין לזה כל משמעות‪ .‬הציבור היהודי‬ ‫לא צופה בשידור הזה כי הוא בערבית‪ .‬הציבור דובר הערבית לא צופה בזה כי החצי שעה של החדשות או‬ ‫התכנית‪ ,‬לא כל‪-‬כך חשובה לו"‪.‬‬ ‫נייר עמדה שחובר על ידי ג'עפר פרח‪ ,‬מנהל מרכז מוסאוא‪ ,‬ופורסם על ידי מרכז אעלאם‪ ,‬התייחס כבר‬ ‫במאי ‪ 2000‬לכך שצפויה ירידה בצפייה בערוצים הישראליים במגזר הערבי‪ .‬המסמך התייחס להכנות‬ ‫בהקמתו של ערוץ ייעודי ערבי והתריע בהמשך שהסחבת בהקמת ערוץ ייעודי מסחרי תביא לבריחת‬ ‫הצופים מהשידורים המקומיים‪.‬‬

‫‪ .3‬בעיית כמות התכניות‪:‬‬ ‫בדיקת לוח המשדרים‪ ,‬הן בערוץ ‪ 1‬והן בערוץ ‪ ,2‬מראה כי הגורמים שיש בהם כדי לעודד את הצופים‬ ‫לצפות בתכנית כלשהי‪ ,‬נעדרים למעשה מהתכניות המיועדות לצופים הערביים‪.‬‬ ‫כמות השידורים בערבית בכל אחד מהערוצים הנה דלילה ביותר‪:‬‬ ‫בערוץ הראשון‪ ,‬רק ‪ 9.4%‬מסך שעות השידור משודרים במסגרת התכניות בערבית‪ ,‬כשלמעשה חלק‬ ‫גדול ממנו )‪ 7:30‬מתוך ‪ 13:15‬שעות( הנם למעשה סרטים קנויים‪ .‬אחוז זה הגיע בעבר ל‪ 4 -‬שעות‬ ‫שידור ביום‪ .‬במקום שמליאת רשות השידור תפעל לתיקון המעוות‪ ,‬כמתחייב מערוץ ממלכתי‪ ,‬היא פעלה‬ ‫בהפך הגמור‪.‬‬ ‫בערוץ השני הדברים אף נראים רע יותר‪ .‬רק ‪ 2%‬מסך שעות השידור נחשבים לשידורים בערבית‪,‬‬ ‫ומתוכו אחוז הסרטים הקנויים גדול אף הוא‪ .‬יש לציין שחוק הערוץ השני והשלישי מחייבים הפקה או‬ ‫תרגום של ‪ 5%‬מהשידורים לשפה הערבית‪.‬‬ ‫ערוץ ‪ 33‬משדר רק ‪ 6.8%‬שעות מסך לצופים הערביים‪ ,‬וזה כולל את תכנית החדשות היומית בערבית‬ ‫שמועברת מהערוץ הראשון‪.‬‬ ‫לצד זה ראוי לציין כי הצופים הערביים מייצגים יותר מ‪ 20% -‬מכלל הצופים במדינה‪ ,‬מאחר ויש להוסיף‬ ‫את הצופים ברשות הפלסטינית ובמדינות ערב המקבלות את השידורים האלה‪.‬‬

‫‪9‬‬

‫שעות השידור הן עניין בעייתי בפני עצמו‪ ,‬שכן כל השידורים נעשים בשעות היום‪ ,‬שמטבען אינן סבירות‬ ‫לצפייה‪.‬‬ ‫לאור נתונים אלה ואחרים‪ ,‬אין פלא איפוא כי קיימת ירידה חדה בנתוני הצפייה במגזר הערבי‪ .‬בעידן‬ ‫הטלוויזיה הרב‪-‬ערוצית‪ ,‬הצופה הערבי מעדיף לעבור לערוצי הלווין הערביים‪ .‬אולם‪ ,‬אין בכך כדי לכסות‬ ‫על הצורך בתכניות מקוריות‪ .‬המציאות מראה כי משדרים קהילתיים זוכים לנתוני צפייה גבוהים במיוחד‬ ‫בקרב הצופים הערביים‪ .‬נתון זה אינו נסתר מן העין והוא הגיוני‪ ,‬רק חבל שבמליאת רשות השידור‬ ‫ובמועצה השנייה לשידורי הטלויזיה והרדיו לא מצאו לנכון לקחת בחשבון את צרכיו של הצופה הערבי‬ ‫בזמן קביעת לוח המשדרים‪.‬‬

‫‪ .4‬בעיית התכנים – פרופוגנדה לשמה‪:‬‬ ‫חלק גדול מהשידורים הם סרטים קנוים‪ ,‬הרי שגם כשמדובר בהפקות מקור‪ ,‬אין מדובר בתכנים הנוגעים‬ ‫לבעיות היומיומיות שאותן חי הצופה הערבי‪ ,‬ולכן התכניות "לא מדברות" אליו‪.‬‬ ‫המקרה האידיאלי להציג את סוגיית תכני השידור בערבית הוא של התכנית "ערבסקה"‪ ,‬המשודרת בימי‬ ‫שבת במסגרת שידורי הטלויזיה בערבית בערוץ ‪ ,1‬ואשר הונחתה עד לפני מספר חודשים על ידי שני‬ ‫מגישים‪ ,‬האחד יהודי והשניה וערביה‪ .‬התכנית נחשבת לתכנית הדגל של הטלויזיה בערבית ובמהותה‬ ‫מתפקדת כמגאזין אקטואליה הדן בעינייני המזרח‪-‬התיכון‪.‬‬ ‫נכון להיום משודרת התכנית בהנחיית יחיד‪ ,‬גיל סדן‪ ,‬שמתפקד גם כעורך התכנית‪ .‬סדן שימש בתפקיד זה‬ ‫גם במתקונת הקודמת‪ ,‬בה הנחתה לצידו קריינית ערביה‪ .‬מאז שידורה התפטרו הקרייניות הערביות בזו‬ ‫אחר זו‪.‬‬ ‫האחרונה והשלישית שבהם היתה מראם מסארווה‪ ,‬בת ‪ ,30‬בעלת תואר שני בחינוך ומומחית לריפוי‬ ‫בעיסוק‪ .‬את עיקר סיבת התפטרותה מתמצתת מסאורווה במכתב התפטרות ששיגרה למנהל התכניות‬ ‫בערבית‪ ,‬יוסף ביניה‪ ,‬במלים הבאות‪" :‬מצאתי את עצמי משמשת עלה תאנה לתכנית יהודית‪ ,‬מגמתית‬ ‫תעמולתית‪ ...‬ניסיתם באופן עיקבי לכרסם בזהותי ולקצץ את אמירתי‪ ,‬סירסתם אותי עד כדי כך שמה‬ ‫שנשאר ממני על המסך זאת קריינית במקרה הטוב וקישוט במקרה הרע"‪.‬‬ ‫בראיון שהעניקה לעיתון "הארץ" לאחר התפטרותה‪ ,‬מספרת מסארווה כי האופי התעמולתי של התכנית‬ ‫בלט במכלול המישורים ובעיקר בתקופה מאז אינתיפאדת אל‪-‬אקצה באוקטובר ‪ :2000‬הנושא הבוער‬ ‫בשטח של הפגנות והרג אזרחים טושטש על‪-‬ידי הבלטת כתבות תחקרי מוקלטות מטלויזיות לוויין‬ ‫ערביות‪ ,‬כמו כתבות על תימן וטורקיה‪ .‬בנוסף לעובדה כי היתה נטיה להמעיט במרואיינים ערבים ולראיין‬ ‫את אלו שישרתו את עמדת הממסד הישראלי‪ ,‬עמדה בפניה בעית הטרמינולוגיה הישראלית‪ ,‬שמנעה ממנה‬ ‫‪10‬‬

‫להשתמש במונחים השגורים בפי האזרח הערבי הפשוט‪ .‬במקרים שבהם העזה להשחיל מונחים הנחשבים‬ ‫ל"פלשתינים" היא ננזפה והקטעים עצמם צונזרו‪.‬‬ ‫מסארווה מסכמת‪" :‬כל העריכה של התכנית היתה מגמתית‪ ,‬כשהמטרה העיקרית היא שלא יובעו עמדות‬ ‫הצד הפלשתיני"‪.‬‬ ‫באותו ראיון מעלה סוהד חמוד‪ ,‬עו"ד במקצועה‪ ,‬והמנחה הראשונה מבין השלושה שהתפטרה אף היא‪,‬‬ ‫טענות קשות ואף חמורות יותר‪ ,‬כדבריה‪" :‬צינזרו אותי באופן שיטתי וניסו לכער את העולם הערבי על‬ ‫המסך‪ .‬ניסו לרסן אותי בתכנית‪ .‬כשעשיתי כתבות על עיניינים רגישים כמו עצירים מנהליים התעקשו‬ ‫שתתלווה אליי כתבת יהודיה שתשאיר את חותמה‪ .‬היו מביאים 'לשם איזון' נציג שב"כ‪ .‬ליוצאי שב"כ יש‬ ‫במה קבועה בתכנית הזאת וזה אומר דרשני‪ .‬כל הכתבים הבכירים שם הם יהודים‪ .‬מספר הערבים בתכנית‬ ‫הזאת זעום"‪.‬‬ ‫נושא התכנים המשודרים במסגרת הטלויזיה בערבית בערוץ ‪ 1‬בכלל ‪ ,‬ולאו דווקא אלה המשודרים‬ ‫בתכנית "ערבסקה"‪ ,‬הועלה לא אחת בתחקירים של העיתונות הערבית‪ .‬הבולטות שבהן היו כתבותיו של‬ ‫זוהיר אנדראוס‪ ,‬עורך אחד העיתונים הנמכרים ביותר במגזר הערבי בישראל‪" ,‬כל אל‪-‬ערב"‪ ,‬ואשר מהם‬ ‫עולה בעיית השתלטותם של גורמי בטחון על אופי השידורים בערבית‪ .‬מצער לדעת‪ ,‬כי במקום לבדוק‬ ‫טענות אלו‪ ,‬בחרה בנהלת הטלויזיה בערבית‪ ,‬והאחריות נופלת על מליאת רשות השידור באותה מידה‪,‬‬ ‫להחרים את נציגי העיתון בכל אפשרות של ראיון או סיקור עיתונאי בטלויזיה בערבית‪.‬‬ ‫הודאה ברורה על כי שידורי הטלויזיה בערבית בערוץ ‪ 1‬הינם בעלי אופי ותכנים תעמולתיים עולה‬ ‫בתכתובותיהם של בעלי תפקיד בתוך רשות השידור‪ .‬בנייר עמדה שפרסם פרופ' דן כספי‪ ,‬מחברי הועד‬ ‫המנהל של רשות השידור‪ ,‬בו הוא מציין מספר הערות עם הקמת ערוץ הטלויזיה בערבית ברשות השידור‪,‬‬ ‫ובאחת מהן הוא שואל‪" :‬האם הערוץ החדש ישעתק את תפיסת השידור הקיימת‪ ,‬קונספציה של תעמולה‬ ‫רכה?"‪.‬‬ ‫התרעות והוכחות בדבר אי‪-‬אמינותם של השידורים בערבית בטלויזיה הישראלית הועלו לא אחת בפני‬ ‫מליאת רשות השידור והועד המנהל‪ ,‬על ידי אקדמאים ואנשי מקצוע‪ ,‬עד כה עושה הרושם כי דברים אלה‬ ‫נופלים על אוזניים ריקות‪.‬‬ ‫הפתרון האפשרי היחיד‪ ,‬לסגירת הטלויזיה בערבית הועלה על ידי אהוד יערי‪ ,‬מי שנחשב לאחד הכתבים‬ ‫הבכירים ברשות השידור‪ ,‬ואשר פרש לאחרונה לטובת חברת החדשות בערוץ ‪ .2‬יערי העיד בפני ועדת‬ ‫ליבני לאחרונה‪ ,‬במסגרת עדותו טען י יש לחסל את הטלויזיה בערבית בערוץ ‪ .1‬בשיחה עם נציגת מרכז‬

‫‪11‬‬

‫"אעלאם" מסביר יערי את הצעתו בכך ש"מובן כי עלינו לסגור את הטלויזיה הזאת‪ ,‬מפני שבגללה איבדנו‬ ‫לחלוטין את האמון בציבור הערבי"‪.‬‬ ‫‪ .5‬בעיית העסקת עובדים‪:‬‬ ‫קיימת ביקורת רבה על הרכב צוות העובדים במחלקה בערבית‪ ,‬שברובו מורכב מעובדים יהודים‪.‬‬ ‫העובדים הערבים‪ ,‬כך נראה‪ ,‬לא זוכים לשמש בתפקידים בכירים‪ ,‬מלבד העובדה כי מספרם מצומצם‪.‬‬ ‫הרושם הקיים הוא כי רשות השידור מעדיפה להעסיק אנשים שנוח לה איתם מבחינה פוליטית‪ ,‬והדוגמא‬ ‫של מראם מסארווה וסוהאד חמוד‪ ,‬שנאלצו להתפטר מהנחיית התכנית "עראבסקה"‪ ,‬בין היתר גם בשל‬ ‫טיעונים כאלה‪ ,‬מחזקת רושם זה‪.‬‬ ‫‪ .6‬צנזורה על אישים‪:‬‬ ‫ב‪ 21 -‬אוקטובר ‪ 2001‬יצאה הממשלה בתרעומת נגד קול ישראל על כך שקיימה ראיון ברשת ב' עם פעיל‬ ‫פת"ח מהרשות הפלסטינית‪ .‬עקב כך פנה השר הממונה על חוק רשות השידור‪ ,‬רענן כהן‪ ,‬אל יו"ר רשות‬ ‫השידור‪ ,‬נחמן שי ויו"ר הנהלת הרדיו של קול ישראל בקריאה למנוע מתן במה למה שנקרא בפיהם‬ ‫"גורמים עויינים"‪.‬‬ ‫אין זו הפעם הראשונה שרשות השידור נקראית לפעול באופן זה‪ .‬בזמן אירועי אוקטובר ‪ 2000‬היתה‬ ‫הנחיה ברורה בתקשורת הישראלית שלא לראיין אישים ערביים מסוימים‪.‬‬ ‫אין טוב מדוגמא זו על מנת ללמד על גיוס התקשורת לקידום אינטרס ממשלתי‪ .‬אך החמור מכך‪ ,‬הצנזורה‬ ‫על הופעת או ראיון אישים היא למעשה צנזורה על מידע‪ .‬לא יתכן כי התקשורת תפעל באופן לא מקצועי‬ ‫ותסקר נושא כלשהו מצד אחד בלבד‪ .‬כמו כן מדובר בפגיעה חמורה ש זכות הציבור לדעת וכל שכן גם‬ ‫בחופש הביטוי‪ .‬תקשורת הפועלת בשעת משבר ככלי לצורכי קידום עמדות השלטון מתאימה יותר לפעול‬ ‫במשטרים פאשיסטיים ואין לה מקום במדינה הקוראת לעצמה דמוקרטית‪.‬‬ ‫מבחנו של חופש הביטוי הוא בעיתות משבר ולא בעת שלום‪ ,‬וכאן מקומה של התקשורת לעמוד בתפקיד‬ ‫זה מתוקף מוסרי וערכי ומתקוף מקצועי‪ .‬דווקא בעיתות משבר נבחנת מידת יכולתה לעמוד בייצוג כל‬ ‫הזרמים במדינה‪.‬‬

‫‪12‬‬

‫ג‪ .‬הערוץ הלוויני המתוכנן לפעול ‪ -‬האם יהווה מענה לתיקון המעוות?‬ ‫‪ .1‬אופי הערוץ ‪ -‬ערוץ תעמולתי ולא שידור ציבורי‪:‬‬ ‫במכתב ששלח השר הממונה על חוק רשות השידור‪ ,‬רענן כהן ליו"ר רשות השידור‪ ,‬נחמן שי ביולי ‪2001‬‬ ‫‪ ,‬מציין השר כי בישיבה שקיים עם נציגי הרשות ציינו הנוכחים את "החשיבות של הקמת ערוץ לוויני‬ ‫לשידורי הטלויזיה הישראלית בערבית נוכח המבול התקשורתי והתעמולה האנטי‪-‬ישראלית‪ ."..‬השר‬ ‫בדבריו אלו‪ ,‬מאשר למשעה כי מטרת הערוץ הלוויני בערבית יפעל במטרה הסברתית‪-‬תעמולתית‪ .‬בראיון‬ ‫לעיתון "הארץ" מאותם ימים מצוטט השר בדבריו אלה‪" :‬מטרת הערוץ היא לתת תשובה לכ‪ 100 -‬ערוצי‬ ‫שידור בערבית‪ ,‬שמציגים את הסכסוך הערבי‪-‬ישראלי לפני הציבור הערבי בצורה חד‪-‬צדדית ומעוותת"‪.‬‬ ‫זוהי עד ראיה לאופי התעמולתי של הערוץ‪.‬‬ ‫במצב דברים זה‪ ,‬נשאלת השאלה‪ ,‬על איזה צרכים של הצופה הערבי בא ערוץ זה לענות? על איזה אחד‬ ‫מהיעדים שעל שידור ציבורי לעמוד בהם עונה סוג של ערוץ מעין זה?‬ ‫עובדה זו לא נעלמה בעיניהם של חברי מליאת רשות השידור או חברי הועד המנהל‪ .‬בדבריו של חבר‬ ‫הועד המנהל‪ ,‬ד"ר אילן אסיה באחת הישיבות הוא אומר‪" :‬אני לא ארצה שמהאגרה שלי יהיה ערוץ‬ ‫בעברית‪ ,‬שייועד לתעמולה או למאבקים נגד עמי האזור‪ ,‬אלא אני ארצה‪ ,‬כמי שמשלם אגרה‪ ,‬שהערוץ‬ ‫הזה ידאג לעניינים שמעניינים אותי‪ .‬אותו דבר לגבי הערבים‪ ,‬זה לא הפקר!" ועוד הוא אומר‪" :‬לא יעלה‬ ‫על הדעת שמשלמי האגרה יממנו את כל הפנטזיות של הממשלה הזאת"‪.‬‬ ‫אמנם מספר חברי ועד התעקשו כי הערוץ ייפעל באופן שיענה בראש ובראשונה על צרכי האוכלוסיה‬ ‫ההערבית בישראל‪ ,‬אך אין בכך כדי לקבל את התכניות העיקריות שייעדו לו בתור היותו ערוץ תעמולתי‪.‬‬ ‫על כל פנים‪ ,‬הנושא אושר‪ ,‬ובהחלטת הועד מאותו יום‪ ,‬לא נאמר דבר על צעד ממשי להדיפת הרעיון‬ ‫ההסברתי‪.‬‬ ‫‪ .2‬פרופגנדה – במקום הגעה להבנה ושלום!‬ ‫הציבור הערבי במדינת ישראל מהווה מיעוט לאומי וטיב יחסיו עם המדינה עומדת על מידת הכרתה בו‬ ‫כמיעוט לאומי ‪ -‬דבר שאינו קיים בפועל‪ .‬מצב זה יצר מציאות בו המיעוט הערבי‪-‬פלסטיני במדינת ישראל‬ ‫אינו שותף להחלטות במכלול התחומים‪ ,‬בכללם התחום המדיני‪ .‬בכל הקשור לסכסוך הערבי‪-‬ישראלי‬ ‫ולבעיה הפלסטינית‪ ,‬עמדת המיעוט הערבי‪-‬פלסטיני בתוך מדינת ישראל אינה נכללת בעמדת הממשל‬ ‫הישראלי‪ .‬יוצא מזה‪ ,‬כי כל עמדה מדינית ישראלית הנוגעת לסכסוך הערבי‪-‬ישראלי אינה מייצגת את‬ ‫הציבור הערבי במדינה‪.‬‬

‫‪13‬‬

‫הפרופגנדה לשמה היא דבר בלתי‪-‬מתקבל‪ .‬אך גם אם ננסה לבחון את הנושא מזוית ראותם של מצדדיה‪,‬‬ ‫אשר לתפיסתם צו השעה מחייב מסע הסברתי‪-‬תעמולתי כלפי חוץ וכלפי פנים‪ ,‬הרי הקמת ערוץ ציבורי‬ ‫לוויני בערבית אינה עולה בקנה אחד עם תפקידיו ומטרותיו של השידור הציבורי‪ .‬זהו אקט אנטי דמוקרטי‬ ‫ואנטי ליברלי‪ .‬הרי בשיח הציבורי נוהגים להפנות אישומים נגד ערוצי הלווין הערביים על פעילותן‬ ‫כערוצי פרופוגנדה –במצב הדברים האמור‪ ,‬יש להפנות אצבע מאשימה כלפי השידור הציבורי בישראל‪,‬‬ ‫ותו לא!‬ ‫הרעיון להקים ערוץ שידורים בערבית במסווה של ערוץ ציבורי למען המגזר הערבי מהווה חטא מוסרי‬ ‫של הרשות הציבורית כלפי אזרחיה הערבים‪ .‬אותה רשות‪ ,‬הלוא היא רשות השידור‪ ,‬מכה על חטא כשהיא‬ ‫מחייבת את הציבור הערבי להיות שותף למימון אגרת תשדירי הערוץ האמור‪ ,‬מתוקף היותו ערוץ ציבורי‪.‬‬

‫‪ .3‬הערוץ החדש ‪ -‬כרוניקה של התעלמות מצרכיו של המיעוט הערבי‪:‬‬ ‫גם לוח התשדירים המוצע מעיד על המשכיות המצב הקיים‪ ,‬על כל הגרעונות שציינו קודם‪ .‬בהצעה‬ ‫שהגיש מר אורי פורת‪ ,‬מנכ"ל רשות השידור לשעבר‪ ,‬מספר ימים לפני פרישתו מהתפקיד‪ ,‬לחברי מליאת‬ ‫רשות השידור ב‪ 19 -‬יולי ‪ 2001‬נמצא כי השידורים הקיימים בערוץ ‪ 1‬בערבית יועברו למעשה לערוץ‬ ‫החדש‪ .‬השינוי העיקרי ייעשה בהרחבת תכנית אקוטאליה יומית‪ .‬הצעה זו מעידה על העדר כוונות לשינוי‬ ‫מהותי בתכנים שישודרו‪ ,‬ולא ניתן אלא לומר כי ערוץ זה לא יהיה אחרת מאשר הרחבת המתקונת בערוץ‬ ‫הקיים‪ ,‬אשר מהווה בעיה בפני עצמה‪.‬‬ ‫גם סוגית הרכב צוות ההקמה וצוות היגוי לערוץ החדש מחזקים טענה זו‪ .‬צוות ההיגוי של הקמת הערוץ‪,‬‬ ‫שאושר בישיבה של נציגי רשות השידור עם השר רענן כהן ביולי ‪ 2001‬מורכב למעשה מחברי מליאת‬ ‫רשות השידור והוועד המנהל וממנהל הטלויזיה בערבית הנוכחי‪ .‬אותו הרכב פרסונאלי מעיד על המשכיות‬ ‫המדיניות הקיימת ברשות השידור ואשר אחראית לניוון המערכתי ברשות‪.‬‬ ‫צוות ההקמה הורכב אף הוא משני אנשי רשות ‪ -‬שאגב הינם יהודים‪ ,‬ורק בעקבות ביקורות הוחלט לצרף‬ ‫עוד שני חברים ערבים‪.‬‬

‫‪ .4‬הליך אישור ערוץ הפרופוגנדה נעשה באופן חפוז וכמעט ללא פרסום ציבורי‪:‬‬ ‫תחילת הדיונים בדבר הקמת ערוץ לוויני בערבית החלו בסוף יוני ‪ .2001‬מאז ועד היום עבר הנושא כברת‬ ‫דרך קצרה אך מהפכנית‪ ,‬שלא כדרכם של נושאי ציבור ‪ -‬הרעיון אושר במליאת רשות השידור ואף אושר‬ ‫לצורך כך תקציב ממשלתי בסך ‪ 5‬מליון שקלים שימומנו על ידי משרד הממשלה‪ ,‬משרד החוץ‪ ,‬האוצר‬ ‫והבטחון באופן שווה‪ .‬רשות השידור מצידה קיבלה אישור תקציבי של ‪ 20‬מליון שקלים‪ .‬עוד אושר הרכב‬ ‫צוות ההיגוי וצוות ההקמה‪ ,‬שעליו הוטל להגיש הצעה קונקרטית להפעלת הערוץ עד פברואר ‪.2002‬‬ ‫‪14‬‬

‫לאורך כל התקופה האמורה‪ ,‬לא פרסמה רשות השידור‪ ,‬כיאה לרשות ציבורית‪ ,‬כל הודעה לציבור לצורך‬ ‫קבלת חוות דעת או השגות בנושא‪ .‬אפשר לומר כי נעשתה כוונה להאפיל על הנושא ולפעול ב"פרופיל‬ ‫נמוך" ובכך להימנע מעימותים והתנגדות כלשהי‪.‬‬ ‫חברי מליאה רשות השידור התריעו בפני הממונים בדבר אופן קבלת ההחלטות בנושא‪ .‬הרעיון להקמת‬ ‫הערוץ גובש על לפרטיו בישיבות שהתקיימו בין נציגי הרשות לנציגי הממשלה ורק בהליך אחרון הוא‬ ‫הובא לדיון בפני המליאה‪.‬‬ ‫ההליך הזה מלמד על ליקוי חמור נוסף בתפקודה של רשות השידור‪ ,‬שלא פתחה את הנושא לדיון ציבורי‪,‬‬ ‫והרי תפקידו של ערוץ ציבורי לתת פתח לשמיעת עמדות הציבור בכל ההחלטות והתכניות שבהן היא דנה‬

‫‪ .5‬ערוץ לווייני – הוצאת הערבים ממעגל התשדורת הציבורית‪:‬‬ ‫גם אם ננסה לבחון את הנושא מבלי להתייחס לבעיה הבסיסית של הפרופוגנדה‪ ,‬שמבחנה זו חורצת את‬ ‫דינו השלילי של הערוץ‪ ,‬הרי קיימת בעיה נוספת‪ .‬הערוץ הלווייני מטבעו לא יופיע על מקלט הטלויזיה של‬ ‫כל בתי ישראל‪ ,‬בתוכם הצופים הערבים‪ .‬עובדה זו חמורה לנוכח העובדה כי על פי התכנון‪ ,‬השידורים‬ ‫בערבית הנוכחיים בערוץ ‪ 1‬יועברו לערוץ הלווייני‪ ,‬וכך יתרוקן הערוץ הממלכתי משידורים בשפה‬ ‫הערבית‪.‬‬ ‫כך יווצר מצב‪ ,‬כי בתים רבים לא יזכו לצפות בשידורים מקומיים בערבית‪ ,‬והמדובר לא רק בצופים‬ ‫ערביים‪ ,‬אלא גם צופים יהודים ואחרים שיכולים לגלות עיניין‪ .‬עובדה זו לבטח אינה עונה "לקידום‬ ‫ההבנה והשלום עם המדינות השכנות"‪ ,‬כפי שהדברים מתחייבים מחוק רשות השידור‪.‬‬ ‫כאן המקום לציין כי תפקידו של ערוץ ציבורי הוא להיות למעשה ערוץ אזרחי‪ .‬הוצאת השידורים בערבית‬ ‫מהערוץ הממלכתי מעידה למעשה על הפיכתו לערוץ ייחודי לרוב הלאומי במדינה כשבמקביל הוצאת‬ ‫יצוגיות הערבים ממנו מהווה למעשה דה‪-‬לגיטימציה של קבוצה לאומית זו‪.‬‬ ‫‪ .6‬מה הם למעשה השיקולים האמיתיים של בעלי ההחלטה?‬ ‫לאור כל האמור‪ ,‬לא ניתן אלא לומר כי השיקולים אשר הנחו את בעלי ההחלטה הם הרצון להיפטר‬ ‫משעות השידור המועטות בערבית‪ ,‬וכך לאפשר לערוץ הראשון מרחב ותחרוץ יותר נוחה עם ערוצים‬ ‫מסחריים‪ ,‬בראשם הערוץ השני )למרות שאל לו לערוץ ציבורי לפעול מתוך שיקולים אלה(‪ .‬כמו כן‪,‬‬ ‫התקציב שהוקצה כביכול להקמת ערוץ לוויני בערבית מנוצל לצרכים תעמולתיים‪ ,‬תוך ניצול העובדה כי‬ ‫האזרח הערבי ישלם על כך‪.‬‬ ‫‪15‬‬

‫יש מקום להתריע בפני התופעה של פוליטיזצית הליכים הנוגעים לטובת הציבור‪ ,‬היינו‪ :‬הכנסת שיקולים‬ ‫פוליטיים בפעילותם של גופים ציבוריים‪ ,‬לצורך גיוסם לקידום האז'נדה הביטחונית של המדינה‪.‬‬

‫העובדה כי האזרח הערבי‪-‬פלסטיני יחוייב לממן את‬ ‫תעמולת הממשלה‪ ,‬המתקיימת נגדו ונגד עמו‪ ,‬מהווה‬ ‫למעשה דוגמא בוטה לשעבודו של מיעוט לאומי!!‬

‫הערוץ הלווייני בשפה הערבית יהווה למעשה המשך‬ ‫המתכונת הקיימת הלקויה של השידורים הממלכתיים‬ ‫בערבית‪.‬‬

‫‪16‬‬

‫ד‪ .‬השלכות הערוץ הלוויני ‪ -‬ממלכתי בערבית‪:‬‬ ‫מלבד בעודה כי הערוץ הלוויני הפרופגנדי‪-‬הסברתי מוקם ככלי לקידום אינטרס פוליטי‪-‬בטחוני‪ ,‬קיימות‬ ‫השלכות נוספות חמורות אף יותר להפעלתו של ערוץ מסוג זה‪:‬‬ ‫‪ .1‬טרפוד הקמת ערוץ מסחרי בערבית‪:‬‬ ‫שר התקשורת ראובן ריבלין הגיש הצעה לממן באופן חלקי את הערוץ הלווייני בערבית באמצעות‬ ‫פרסומות‪ .‬הצעה זו עומדת בניגוד להחלטת ממשלה על פרסום מכרזים ל‪ 5 -‬ערוצים יעודיים‪ ,‬בינהם ערוץ‬ ‫ערבי‪ ,‬שימומנו מפרסומות‪ .‬ברור הוא‪ ,‬כי מתן היתר לערוץ ממלכתי‪-‬ערבי לשדר מפרסומות עלולה‬ ‫להכשיל את הכוונה להקמת ערוץ מסחרי ערבי‪ .‬עדות לכך הם דבריו של מנכ"ל המועצה לשידורי כבלים‬ ‫ולווין‪ ,‬יורם מוקדי‪ ,‬בראיון שהעניק לעיתון "גלובס" בסוף אוגוסט השנה‪ ,‬בהם אמר כי אם יהיה ערוץ‬ ‫ערבי שימומן מפרסומות‪ ,‬המועצה תשקול אם לפרסם את המכרז‪ .‬עוד הוא אומר‪" :‬המועצה סבורה שרק‬ ‫ערוץ פרטי בעל שיקולים מסחריים שלא מזוהה עם המדינה יצליח בקרב ציבור דוברי הערבי‪ .‬אם רק‬ ‫באמת תהיה החלטה כזו‪ ,‬אותו ציבור ייצא נפסד"‪.‬‬ ‫למעשה‪ ,‬גם אם לא ימומן הערוץ הממלכתי בערבית מפרסומות‪ ,‬הרי בעצם קיומו באופיו הנוכחי‪ ,‬הרי הוא‬ ‫מהווה הצהרת כוונות ברורה של ממשלת ישראל באי‪-‬רצונה לקיומם של שידורים עצמאיים בערבית‪,‬‬ ‫שעלולים להיות נוגדים את עמדתה‪ ,‬בעוד שמטרתה העכשווית היא לדאוג לפרסום ושידור עמדותיה‬ ‫בשפה הערבית‪.‬‬

‫‪ .2‬הגדלת אי האמון עם הציבור הערבי‬ ‫גם אם צעד זה של הקמת הערוץ הממלכתי בערבית מוסבר על ידי האחראים כצעד שמטרתו קירוב ההבנה‬ ‫עם האזרחים הערבים והמרחב המזרח‪-‬תיכוני בכלל‪ ,‬הרי האזרח הערבי‪-‬פלסטיני יתפוס זאת כצעד‬ ‫שמטרתו לחסום בפניו את החשיפה לדיעות פוליטיות אחרות המוצגות בתחנות הטלויזיה הלוויניות‬ ‫הערביות‪ .‬מתוך כך‪ ,‬הוא לא יראה בכך אלא צעד תעמולתי‪ ,‬דבר שיגרום להחרפת עמדות ולחיזוק‬ ‫המלחמה המילולית‪.‬‬

‫הערוץ הלווייני בערבית מהווה בין היתר צעד לטירפוד‬ ‫הקמת ערוץ מסחרי בערבית‪ ,‬שיהיה עצמאי‪ ,‬ובכך לא‬

‫‪17‬‬

‫יעלה בקנה אחד עם השיקולים הפוליטיים שהובילו‬ ‫להקמת הערוץ הלווייני‪-‬מלכתי בערבית‬

‫סיכום‪:‬‬ ‫למרות הליקויים שמנינו בתשדורת הנוכחית בשפה הערבית שנעשית במסגרת הטלויזיה הישראלית‪ ,‬הרי‬ ‫שהתשדורת הטלויזיונית הינה מצרך חשוב והכרחי למגזר הערבי במדינה‪ .‬עובדה זו תהווה גורם מניע‬ ‫בפני האוכלוסיה הערבית והנהגתה לחפש ערוץ שיענה על צרכיו‪ .‬כבר היום אנו רואים את תופעת‬ ‫הערוצים הפירטיים שמנסים לעמוד בדרישה ולהעביר מסרים שלא מוצאים שופר בערוצים הפורמליים‪.‬‬ ‫במאים ויוצרים ערבים נאלצים לחפש אפיקי הפקה במסגרתם של תחנות לוויין ממדינות ערב‪ .‬תופעה זו‬ ‫מקבלת גיבוי מלא של ההנהגה הערבית והיא זוכה לאחוזי צפיה מרשימים בקרב האוכלוסיה ה ערבית‪.‬‬ ‫עובדה זו מלמדת על הצורך ההכרחי בהקמת ערוץ בשפה הערבית‪ ,‬מסחרי ובלתי‪-‬תלוי‪ .‬המציאות הקיימת‬ ‫בישראל מראה כי לא ניתן לקיים שידור ציבורי בפועל למיעוט הלאומי הערבי בישראל‪.‬‬ ‫ואכן‪ ,‬ב‪ 17.7.1998 -‬החליטה ועדת הכלכלה של הכנסת לאשר מימון שישה ערוצים יעודיים באמצעות‬ ‫שידור פרסומת‪ ,‬בינהם ערוץ בשפה הערבית‪ .‬אולם‪ ,‬נכון להיום‪ ,‬לא הוצא עדיין מכרז לערוץ‪ ,‬למרות‬ ‫ההבטחות הרבות וההתחייבות על פי חוק‪ ,‬להוציאו לפני חודשים רבים‪ .‬הקמת ערוץ לווייני‪-‬ממלכתי‬ ‫תהווה עוד מכשול להקמת הערוץ המסחרי‪.‬‬ ‫מן הראוי כי ממשלת ישראל‪ ,‬מליאת רשות השידור וכל מקבלי ההחלטות הנוגעים לעיניין ידונו בנושא‬ ‫מחדש‪ ,‬תוך שיתוף הציבור הערבי ושמיעת דעתו בנדון‪.‬‬

‫‪18‬‬