וישב

‫כרם אברהם‬

‫ע״ש כ״ק מרן הגה״ק אדמו״ר זצוקללה״ה מסטריקוב‬ ‫פרשת וישב ‪ -‬שבת חנוכה ‪ -‬מבה“ח טבת ‪ -‬תש“ע גליון פ“ג‬ ‫יו״ל ע״י מכון ״זכור לאברהם״ סטריקוב בנשיאות כ״ק מרן אדמו״ר שליט״א‬

‫פרי הכרם‬ ‫עפ"י הוראת כ"ק אדמו"ר שליט"א‪ ,‬הננו‬ ‫מביאים בזאת את דברי ה'דברי חיים' לחנוכה‪.‬‬ ‫הלכתא נר חנוכה בשמאל כדי שתהיה מזוזה בימין ונר חנוכה בשמאל‪) .‬שבת כ"ב א'(‪ .‬ויש לדקדק‪ ,‬הא זה‬ ‫ידעינן בלאו הכי דמזוזה בימין‪ ,‬כדפירש"י ז"ל )שם ד"ה מזוזה( מדרשא "דרך ביאתך"‪ ,‬ועיקר הטעם הוא‬ ‫על נר חנוכה דבהא פליגי אי עדיף להדליק במקום שיש בו עוד מצוה‪ ,‬היינו המזוזה‪ ,‬או שטפי עדיף להיות‬ ‫שני מצות זו נגד זו‪ ,‬וא"כ הו"ל למימר‪ :‬הלכתא נר חנוכה משמאל‪ ,‬כדי שתהיה הפתח בין שתי מצות‪ ,‬וזה‬ ‫הטעם שאמרו בגמ' כדי שיהי' מזוזה בימין הוא למותר‪.‬‬ ‫והנ"ל‪ ,‬דהנה קשה לכאורה‪ ,‬כיון דמצות נר חנוכה הוא מצוה גדולה ויקר הערך אשר הוא מאור הגנוז‪,1‬‬ ‫מדוע לא נתנה לישראל מצוה ואור זו תיכף בשעת מתן‪-‬תורה‪ ,‬וכעין שהקשו בספר המצות לרמב"ם‬ ‫ז"ל כיוצא בזה על מקרא מגילה דלמה לא נתגלה מאז‪ ,‬ויעוי"ש ברמב"ן ז"ל המדרש שהביא שמתרץ‬ ‫אין מוקדם ומאוחר בתורה‪ ,‬וזה סתום מאד‪ .‬אך הנ"ל לפי ענינו דבאמת מצינו במדרשים ובש"ס דמצוות‬ ‫התורה הם נגד איבריו של אדם‪ ,‬יעויין בספר המצוות להרמב"ם ז"ל )בהקדמה(‪ .‬וקשה לכאורה על כל‬ ‫מצוות דרבנן היכי מרמזי‪ ,‬וכעין שהקשה הגמ' בברכות תפילת מוסף כנגד מי‪ ,‬יעוי"ש‪.‬‬ ‫המצוות דרבנן הם רפואות וסממנים לחולי הנפש‪.‬‬ ‫אך באמת י"ל כך דהנה באמת אסור להוסיף על דברי תורה‪ ,‬ורק לחז"ל ניתן רשות למגדר‪ ,‬ולצורך קיום‬ ‫הדת לחדש מצוה והוא מקרא )ויקרא י"ח‪ ,‬ל( ושמרתם וגו'‪ ,‬עשו משמרת למשמרתי )יבמות כ"א א'( או‬ ‫מהפסוק )דברים ל"ב‪ ,‬ז'( שאל אביך ויגדך וגו'‪),‬עי' שבת כ"ג א'( ויעויין ברמב"ם ז"ל הל' ממרים )פרק א'(‪.‬‬ ‫והנה באמת‪ ,‬הוא על דרך משל‪ :‬אדם שהוא שלם על כל איבריו ואפילו הכי לפעמים הוא חולה על איזה‬ ‫מאיבריו‪ ,‬ולפעמים כל גופו הוא נחלה וכל איבריו אין בהם שום חסרון‪ ,‬ורק החולאת בא מהתמזוגות‬ ‫כוחותיו ועפ"י האויר שאינו מתמצית הרכבת האיברים גם יחד‪ ,‬או שנלאה כח מכחות לעשות כמנהגו‪.‬‬ ‫ולזה ניתן רשות לרופא להחזיק האיברים בסממנים לפי שכלו שיחזק את כח התמזגות שיחזור לקדמותו‪,‬‬ ‫וכל האיברים ישארו על מתכונתם כשהיו‪ .‬כן כדרך זה )התורה( הוא התורה הקדושה מתוקנת ברמ"ח‬ ‫מצוות‪-‬עשה‪ ,‬ושס"ה לא‪-‬תעשה‪ ,‬להיות האיברים הגשמיים נישא לקדושת הנפש‪ ,‬רוח‪ ,‬ונשמה‪ ,‬ולהיות‬ ‫מובדל מהבלי העולם הגשמי ויוכל להיות אבריו משכן לקדושתו יתברך כמאמר חז"ל 'לעולם יראה אדם‬ ‫כאילו קדוש שרוי בתוך מעיו'‪ .‬והוא מדרשא ד"שוכן בתוך בני ישראל")במדבר ל"ו‪ ,‬ל"ד(‪ .‬אולם לאשר‬ ‫נלאה כח האיברים מלהכיל הקדושה מחמת גודל עבודתם שנצבים חוץ לגבול הקדושה‪ ,‬או מחמת שינוי‬ ‫אויר המזוהם מאנשים לא טובים‪ ,‬הרשות ביד החכמים שהמה רופאי הנפש‪ ,‬כמבואר ברמב"ם הלכות‬ ‫דעות‪ ,‬ולהם ניתן רשות לעשות סממנים ותחבושת כפי הצורך לעשות סייג וגדר לתורה‪.‬‬ ‫כח האור ממצות נר‪-‬חנוכה‪ ,‬גדול יותר מכל המצוות דאורייתא‬ ‫ובאמת‪ ,‬אבותינו בגודל קדושתם‪ ,‬לא הוצרכו לקדושת איבריהם רפואה‪ ,‬והיה די להם במצוות דאורייתא‬ ‫נגד איבריו של אדם‪ ,‬אך בעוונותינו הרבים‪ ,‬שחטאו הרבה בבית ראשון‪ ,‬וגם בשובם שנית לא נטהרו‬ ‫כראוי כמבואר בספר עזרא ויערות דבש בספרו האריך כמה פעמים‪ .‬ולכן כאשר ראו חכמי הדור גודל‬ ‫חולשת הדור‪ ,‬וגם ראו הנס שעשה להם הקב"ה בשמן‪ ,‬הבינו והסתכלו בגודל האורה שנשלח מן השמים‬ ‫לחזק האמונה ודברי התורה הקדושה‪ .‬לזה שמו לחוק עולם שאותו יתעורר תמיד להחזיק כללות עדתנו‬ ‫הקדושה בתורה ויראה‪ ,‬כי האור שנתגלה הוא מסתמא גדול כחו‪ ,‬וכעין שנראה בטבע העולם שסגולת‬ ‫הסמים הנותנים לחולה גדול כחם בטבע יותר מלחם ושארי דברים שאדם בריא אוכל כי ודאי עושה גודל‬ ‫פעולה בהטבע כידוע זאת‪ ,‬וא"כ ה"נ אותו אור הנתגלה גדול כחו מכל המצוות שהרי ממנו בא הרפואה‬ ‫לנפש יותר מכל המצוות‪.‬‬ ‫וכיון שהוא אור וקדושה גדולה החזיקו בו אבותינו וחכמינו ז"ל לדורות עולם ובכל עת נתגלה מצוה זאת‬ ‫ונתעורר אור גדול להחזיק הדברי תורה הקדושה ואפילו הרחוקים נתעורר עליהם כח התשובה מאהבה‬ ‫ויראה‪ .‬וא"כ אתי שפיר שלעולם אינן המצוות יותר מרמ"ח ורק מצוה דרבנן הוא לחזק הגוף והדביקות‬ ‫בד'‪.‬‬ ‫מצוות דרבנן – לחזק הדבקות בהשי"ת‬ ‫ולדעתי‪ ,‬זה רמז הכתוב )דברים ד‪ ,‬ב‪-‬ד( לא תוסיפו וגו' ואתם הדבקים‪ .‬דכוונתו דהכתוב רמז לנו שאסור‬ ‫להוסיף שום מצוה דאם ח"ו מוסיף הוא גורע‪ ,‬ומשום‪-‬הכי חטאו בבנות מואב )במדבר כ"ה‪ ,‬א‪ (.‬שהיה‬ ‫נראה להם שמבזים העבודת‪-‬אלילים שלהם שהוא דרך בזיון )בעל פעור ‪ -‬עי' סנהדרין ס"ד א'( ובעוונותינו‬ ‫הרבים נכשלו בהן דאין לנו לעשות להוסיף על התורה‪ .‬וגם זאת שהרבו להתחבר עם מואבים בדרך‬ ‫אחים כמבואר במדרש והוסיפו על ציווי ית"ש שהוא לא ציוה רק "לא תתגר בם" )דברים ב' ט'( ולהם היה‬ ‫נראה כמצוה לקרב רחוקים אך באמת אסור להוסיף ורק "אתם הדבקים" שכללות ישראל דבקים על‪-‬ידי‬ ‫המצוות להשי"ת‪ ,‬ואם רואים חכמי הדור ח"ו איזה ליאות בדבקות מותר להוסיף‪ ,‬לא מצוה חדשה‪ ,‬רק‬ ‫התעוררות הדבקות‪.‬‬ ‫כותרות המשנה נערכו על ידינו‪ ,‬חלקו השני של המאמר יובא אי"ה בגיליון הבא‬

‫זמני הדה“נ‬ ‫הדה״נ מוצ״ש לר״ת‬ ‫ירושלים ‪5:54 5:16 4:00‬‬ ‫בני ברק ‪5:49 5:17 4:14‬‬ ‫אלעד ‪5:51 5:17 4:08‬‬ ‫מולד ליל ה‘ ‪ 12:59‬בליל‬ ‫ה ‪ 10‬חלקים‬

‫במשעול הכרמים‬ ‫דברי תורה מכ"ק מרן אדמו"ר שליט"א‬ ‫איתא בקול שמחה מהרבי ר' בונם זי"ע רמז‬ ‫על חנוכה מהפרשה‪' ,‬ויאמר יהודה הוציאוה‬ ‫ותשרף' )ל"ח כ"ד(‪ .‬דאי' במשנה בב"ק )ס"ב‬ ‫ב'(‪ ,‬רבי יהודה אומר בנר חנוכה פטור‪,‬‬ ‫ומרומז שבנר חנוכה צריך שיוציא מחוץ‬ ‫לביתו וידליק‪ ,‬ותמר בגימטריה 'שמן נר'‪.‬‬ ‫וכ"ק אא"ז זצ"ל היה חוזר על מאמר זה‬ ‫והיה מבארו עפ"י מה שמבואר בספה"ק‬ ‫דחנוכה הוא אור הגנוז לצדיקים לעתיד‬ ‫לבוא והוא אורו של משיח‪] ,‬והבני יששכר‬ ‫כתב שיש לו ע"ז ג' עדים נאמנים‪ ,‬ה"ה הרוקח‪,‬‬ ‫המהר"ל והרה"ק ר"פ מקאריץ זי"ע‪ ,‬שכולם‬ ‫גילו ענין זה‪ .‬ומצאנו גם בכד הקמח לאחד‬ ‫מן הראשונים רבנו בחיי‪ ,‬שמבאר )באות נר‬ ‫חנוכה( ענין ח' ימי חנוכה שמרמז לעולם‬ ‫דלעתיד‪ ,‬כדאיתא בגמרא )ערכין י"ג ב'( שכינור‬ ‫של ימות המשיח הוא של שמונה נימין שנאמר‬ ‫)תהלים ו' א'( למנצח על השמינית‪ ,‬ומבואר גם‬ ‫בדבריו יסוד זה‪ [.‬והנה איתא במדרש )פ"ה‬ ‫א'( בפרשה זו של יהודה ותמר‪' ,‬יהודה היה‬

‫עסוק ליקח לו אשה והקב"ה היה עוסק‬ ‫לברוא אורו של מלך המשיח'‪ ,‬שע"י יהודה‬ ‫ותמר בא לעולם אורו של משיח‪ .‬וזהו הרמז‬ ‫על חנוכה 'הוציאוה ותשרף'‪ ,‬שרצון השי"ת‬ ‫היה שגם לפני הגילוי השלם של משיח‬ ‫יצא קצת מהאור לחוץ להאיר את חשכת‬ ‫הגלות הארוכה לפני ביאת הגואל‪ ,‬וזה ע"י‬ ‫נר חנוכה כאמור‪.‬‬ ‫ועפ"ז היה מוסיף כ"ק אדמו"ר זצ"ל כמה‬ ‫רמזים על חנוכה בפסוקים דלהלן‪ .‬ואחד‬ ‫מהם הוא דכתיב )ל"ח כ"ו( 'ויאמר יהודה‬ ‫צדקה ממני'‪ ,‬שבזה הודה על האמת וזהו‬ ‫שבחו של יהודה‪ .‬דהנה ימי החנוכה נתקנו‬ ‫להודות ולהלל כדאיתא )שבת כ"א ב'( קבעום‬ ‫ועשאום ימים טובים בהלל והודאה‪ ,‬וכמו‬ ‫שאנו אומרים 'וקבעו שמונת ימי חנוכה‬ ‫אלו להודות ולהלל לשמך הגדול'‪ ,‬וענין‬ ‫הודאה על נסים וחסדים הוא אותו שורש‬ ‫כמו ענין הודאה על האמת‪ ,‬כי אין אדם‬ ‫המשך בעמ׳ הבא‬

‫במשעול הכרמים‬

‫כרם ההלכה‬ ‫שאלה‪ :‬האם מותר להניח נרות חנוכה במקום שהרוח יכולה לכבותם כגון ע"י הדלת‪,‬‬ ‫ובשבת אם העמיד נרות ע"י הדלת האם מותר לפתוח הדלת‪.‬‬ ‫תשובה‪ :‬ודאי שצריך להניח הנר במקום שאין הרוח יכולה לכבותם ואם הניח ראוי‬ ‫שיעשה מחיצה של זכוכית וכד' ואם כבו הנרות צריך להדליקם בלא ברכה‪ .‬ולעניין‬ ‫שבת צריך להיזהר מליתן הנרות במקום שיש שם רוח מהדלת ואפי' אם מדליק בחדר‬ ‫פנימי שאין שם רוח מבחוץ מ"מ צריך להיזהר שלא יהיה רוח מפתיחת הדלת ואם א"א‬ ‫רק באופן זה יעשה מחיצה שלא יהא חשש שמא יכבו‪ ,‬ואם הדליק כבר ויש צורך רב‬ ‫לפתוח הדלת או כשהדליק בדלת הכניסה לבית‪ ,‬ואין שום הפסק אפשר להקל ולפתוח‬ ‫הדלת בזהירות בזמן שאין רוח מבחוץ‪.‬‬ ‫ביאור העניין‪ :‬הגמ' בשבת )כ"א( מביאה מחלוקת האמוראים האם כבתה זקוק לה או‬ ‫אינו זקוק ופסקו הראשונים כבתה אין זקוק לה‪ ,‬וכתב השלטי גיבורים )דף ט' אות ג'(‬ ‫בשם ריא"ז שהמדליק את הנר בפני הרוח וכבתה צריך עוד לחזור ולהדליק במקום‬ ‫המשתמר מהרוח וכתב המג"א )ס"ק י"ב( דמ"מ לא יברך והסביר בפמ"ג שלא גרע‬ ‫מהמדליק משמנים ופתילות שאסור להדליק בהם בשבת דיש חשש שלא ידלקו יפה‬ ‫ואעפ"כ מותר להדליק בהם ואם כבו אין זקוק להם ה"ה במדליק נגד הרוח דיש חשש‬ ‫שיכבו ושמא יצא יד"ח בהדלקה זו וע"כ לא יברך ועיין שער הציון )ס"ק ו(‪.‬‬ ‫לגבי נר בשבת מצינו בגמ' )שבת דף כ'( נר שאחורי הדלת פותח ונועל כדרכו ואם‬ ‫כבתה כבתה‪ ,‬ורב חלק ע"ז משום דהוי פסיק רישא‪ ,‬ומצינו ג' הסברים בביאור נר‬ ‫שאחורי הדלת‪ ,‬לרש"י שהנר נמצא ע"י הדלת והרוח הנכנסת מחוץ לדלת עלולה‬ ‫לכבותו‪ ,‬תוס' הביא דעת ר"י שהנר קבוע בדלת וכשמניע הדלת מקרב ומרחק השמן‬ ‫מהפתילה ויש בזה משום כיבוי והבערה‪ ,‬ובשפ ר"ח הסביר שע"י שהדלת דופקת בקיר‬ ‫עלולה לכבותו ע"י זה‪ ,‬ובטור ובב"י הביא זה להלכה וכתב נר שאחורי הדלת אסור‬ ‫אסור לפתוח הדלת וביאר דשמא תכבנו הרוח והוסיף הרמ"א דהאיסור הוא כשפותח‬ ‫כדרכו וחלק ע"ז המג"א וסבר דטעןת סופר היא ואסור לפתוח אפי' בנחת כשמונח‬ ‫הנר כנגד הדלת ממש שמא יכבה ברוח הנכנסת מבחוץ והוכיח כן מדברי הד"מ בשם‬ ‫המרדכי דאסור לפתוח חלון נגד הנר מאותו הטעם‪ ,‬אך התוס' שבת האריך לבאר‬ ‫שהרמ"א לשיטתו דחושש מהרוח שנעשית ע"י פתיחת הדלת עם הרוח הנכנסת מבחוץ‬ ‫יכבה הנר‪ ,‬ולפ"ז אם פותח בנחת שרי‪ ,‬ובאליה רבה ביאר ע"פ שיטת תוס' דחישינו‬ ‫מהרוח הנעשית ע"י פתיחת הדלת דנחשב למניף במניפה כנגד הנר וכן כתב הריב"ש‬ ‫בפשטות הסבר דברי רש"י ולפ"ז מחדש הא"ר דכל מה שכתב הרמ"א לאסור בפותח‬ ‫כדרכו הוא רק כשאין חשש שיכנס רוח מבחוץ אך אם יש חשש שיכנס רוח מבחוץ‬ ‫אסור אפי' פותח בנחת‪ ,‬אמנם הרבה מן החרונים מצדדים כדעת המג"א ובפרט בשו"ע‬ ‫הרב האריך לבאר טעם האיסור אע"ג דהוי ספק פסיק רישא עי"ש ובקו"א סק"א כתב‬ ‫הב"ח בריש סי' רע"ז הביאו המג"א סק"ר שאיסור פתיחת דלת הוא רק בדלת שהיא‬ ‫כנגד הרוח או שמונח ממש סמוך לדלת אך אם רחוק מן הדלת מותר לפתוח ולהלכה‬ ‫פסקו הכף החיים וביאור הלכה להקל בשעת הדחק כדעת הא"ר והתוס' שבת ומ"מ‬ ‫נראה שצריך לחשוש לדעת הריב"ש דס"ל שהאיסור הוא מהרוח הנעשית ע"י הפתיחה‬ ‫והסגירה וע"כ צריך לפתוח ולסגור בנחת‪,‬‬

‫מודה לד' על החסד קודם שמודה על האמת‬ ‫שאין מגיע לו כלום מחמת החטאים שעשה‪,‬‬ ‫וראיה לזה מפירש"י עה"פ )כ"ט ל"ה( הפעם‬ ‫אודה את ד'‪' ,‬שנטלתי יותר מחלקי מעתה יש לי‬ ‫להודות'‪ .‬שכל זמן שהאדם סבור שמגיע לו בדין‬ ‫הרי אינו מודה כראוי‪ .‬ולכן באמת מרומז חנוכה‬ ‫להודות ולהלל בשורש יהודה שהוא מלשון‬ ‫הודאה כנ"ל‪.‬‬ ‫ובשב"ק כתיב )תהלים צ"ב( מזמור שיר ליום‬ ‫השבת טוב להודות לד'‪ ,‬ויום השביעי בעצמו‬ ‫משבח ואומר מזמור שיר וגו'‪ ,‬ולכך שבת הוא‬ ‫זמן תשובה‪ ,‬שבת בו תשוב‪ ,‬כי הא בהא תליא‪.‬‬ ‫ומובן בזה דברי המדרש )בראשית רבה כ"ב י"ג(‬ ‫שאדה"ר פגע בקין ושאלו מה נעשה בדינך‪ ,‬א"ל‬ ‫עשיתי תשובה ונתפשרתי‪ ,‬פתח ואמר מזמור‬ ‫שיר ליום השבת‪ ,‬כיון שהכל משורש אחד כנ"ל‪.‬‬ ‫וביחוד עתה בעת סעודה שלישית‪ ,‬שאחר כל‬ ‫ההודאה בקבלת שבת ושחרית דשבת עם‬ ‫נשמת כל חי וכו' באים לעומק ותכלית ההודאה‬ ‫עד שאז הוא זמן שאמרו עליו צדיקים יפה‬ ‫שעה אחת בתשובה ומעש"ט בעוה"ז‪ ,‬ובעת‬ ‫שמתקבצים יחדיו קדושת שבת וחנוכה ודאי‬ ‫יש בכוחנו להתעורר בתשובה שלמה‪ ,‬והשי"ת‬ ‫יעזור שנזכה לתקן כל מעשינו‪.‬‬ ‫סעודה ג' וישב‪ ,‬א' דחנוכה תשס"ד‬

‫מורא מקדש‬ ‫ואלו המדברים בבית הכנסת אין לך מורד במלכו של עולם בהיכלו ולפניו גדול‬ ‫מזה‪ ,‬וזה מטמא אויר הקדוש‪ ,‬דוגמת היונים שטמאו המזבח‪ ,‬כי זה מעמיד צלם‬ ‫בהיכל‪) .‬צל“ח לחנוכה(‬

‫הודעה חשובה‬ ‫ברכת מזל טוב לאנ"ש ומתפללי בתי מדרשינו‪:‬‬ ‫הרב ישראל רייס הי"ו‬ ‫להולדת הבת‬ ‫???‬ ‫הרה"ג י‪ .‬מנחם מענדל גרליץ שליט"א‬ ‫ובנו הרב אריה לייב הי"ו‬ ‫להולדת הנכד – הבן‬ ‫???‬

‫הדלקת נרות חנוכה‬ ‫ע"י כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א‬ ‫במוצאי שבת וישב‪,‬‬ ‫נר ב' דחנוכה‬ ‫בשעה ‪ 8:30‬בביתו‪,‬‬ ‫רח' עזרת תורה ‪ 41‬ירושלים‬

‫הרב כתריאל גרליץ הי“ו‬ ‫לשמחת החאלקה לבנו‬ ‫אברהם אביגדור נחום נ“י‬

‫יה"ר שירוו נחת מכל יוצ"ח בבריות גופא ונהורא מעליא‬

‫להערות‪ ,‬הנצחות וכל ענייני העלון ניתן לפנות לפקס ‪ 1533-9330150‬או לת‪.‬ד ‪ 50580‬ירושלים ‪91505‬‬