משפחה בעל דברי יואל

‫שלושים שנה חלפו מפטירתו של רבי יואל טיטלבוים זצ"ל‪ ,‬אחד‬ ‫מגדולי המנהיגים של היהדות החרדית אחרי המלחמה‪ ,‬ועדיין אנו‬ ‫חשים את נוכחותו ואת השפעתו בכל מקום‪ .‬בתוספת התורנית‬ ‫של משפחה בערב פסח‪ ,‬העניק הרבה רבי אהרון טיטלבוים (שאביו‬ ‫היה אחיינו של "הדברי‪-‬יואל") מסאטמר לעורך התורני שלנו את‬ ‫ההזדמנות לערוך הכרות עם עולמם הפנימי של מוסדות סאטמר‬ ‫וקהילותיה‪ .‬זכרונותיו של הרבה מדודו צצו ועלו‪ ,‬עדות מחוזקת‬ ‫לעוצמתו של אדם יחיד להתוות דרך חיים‪ ,‬גם היום ‪ -‬שנים רבות‬ ‫אחרי שנפטר‪ .‬לכבוד יארצייט השלושים של "הדברי יואל"‪ ,‬חולק‬ ‫משפחה עם קוראיו את ההיבטים המיוחדים ואת הזיכרונות‬ ‫המרגשים מהשיחה‪.‬‬

‫‪ 30‬שנה‬ ‫לפטירת כ"ק‬ ‫האדמו"ר רבי‬ ‫יואל מסאטמר‬

‫‪2‬‬

‫כ"ג באב תשס"ט‬

‫כ"ג באב תשס"ט‬

‫‪3‬‬

‫בראיון מיוחד אמר כ"ק האדמו"ר בעל ה'דברי יואל' זי"ע מסטמאר‬ ‫יצחק פרנקפורטר‬

‫ה‬

‫"גדלותו של עם ישראל אינה מותנית‬ ‫בכמות‪ .‬האיכות היא הקובעת"‬

‫צילום‪:‬‬

‫סלון בבית הורי בשכונת ברוקלין‬ ‫שבקראון הייטס בניו יורק ‪ -‬לא היה‬ ‫גדול במיוחד‪ ,‬אולם בערב המסויים הזה‬ ‫הוא היה נראה גדול פי כמה ממידותיו האמיתיות‪.‬‬ ‫התרגשות גדולה וציפייה עמדו באוויר ולא‬ ‫רק מפני שאדמו"רים מכובדים התאספו בביתינו‪.‬‬ ‫המאורע היה סעודת שבע ברכות לרגל נישואי‬ ‫בת הצדיק המפורסם מויליאמסבורג‪ ,‬רבי יחזקאל‬ ‫מרץ זצ"ל‪ ,‬עם בנו של כ"ק האדמו"ר מקרעטשניף‬ ‫רחובות זצ"ל‪ .‬שני המחותנים הנכבדים היו בני דודים‬ ‫ראשונים של הורי‪ ,‬ולמשפחתנו היתה הזכות לערוך‬ ‫את השמחה בביתנו‪.‬‬ ‫בין האורחים המוזמנים היו כ"ק האדמו"ר מבאבוב‬ ‫והגה"צ רבי שלמה הלברשטאם זצ"ל איש נערץ‬ ‫שהתגורר באותה תקופה בשכונת קראון הייטס‪ ,‬אך‬ ‫הכול המתינו בהתרגשות ובחרדת קודש לבואו של‬ ‫זקן האדמו"רים דאז ‪ -‬כ"ק האדמו"ר הגה"צ רבי‬ ‫יואל טייטלבוים מסטאמר‪.‬‬ ‫השעון נקף והשעה התאחרה‪ .‬לנוכח האורחים‬ ‫החשובים שהמתינו בסלון הבית ניסה אבי ניסה‬ ‫מספר פעמים להתקשר לביתו של האדמו"ר‬ ‫מסאטמר‪ ,‬אך האדמו"ר טרם הגיע‪ .‬לפתע ניכרה‬ ‫תכונה בחדר והנוכחים החלו לקום מכיסאותיהם‪.‬‬ ‫"הרבי מסאטמר מגיע"‪ ,‬חלפה השמועה‪.‬‬ ‫ירדתי במהירות עצומה במדרגות‪ ,‬ואכן מכוניתו‬ ‫של כ"ק האדמו"ר שסימלה ייחודיות ואצילות‬ ‫אינסופית נעצרה בחזית ביתנו‪ .‬גג הרכב השחור‬ ‫נפתח במהירות‪ ,‬והרבי נעמד בעזרת שני גבאיו‪.‬‬

‫לפני ‪ 45‬שנה העניק כ"ק האדמו"ר בעל ה'דברי יואל' שיחה נדירה לעיתונאי‬ ‫מישראל בו הסביר את עמדותיו ‪ .‬העובדה שרבים חולקים על משנתו כלל‬ ‫אנה מפריעה לו‪ .‬מבחינתו די לו ב"שלוש מאות איש שלא יכרעו לבעל"‪.‬‬ ‫"משפחה" מביא את הכתבה כפי שפורסמה אז‬

‫ובאותה עת‪ ,‬דרבן אותם להתנתק מהעולם החיצוני‬ ‫תוך כדי שמירת שמם‪ ,‬לשונם ומלבושם‪.‬‬ ‫היה זה עולם שהיה נראה מחמיר וקפדן יותר‬ ‫מהמידה המקובלת‪ ,‬אך היה זה רק למי שהסתכל‬ ‫במבט שטחי‪ .‬מי שביקש להיכנס פנימה ולבחון את‬ ‫הדברים ‪ -‬מצא הוויה גדושה בחמלה ובהתחשבות‪.‬‬ ‫היה זה עולם שבתווך שלו ניצבה תמיד הציפיה‬ ‫למשיח הממשמש ובא‪ ,‬למרות שמרכזו היה גם‬ ‫ההתנגדות העצומה לציונות‪.‬‬ ‫כובע הקטיפה רחב השוליים שחבש כיסה כמעט‬ ‫את כל מצחו‪ ,‬אך הלהט הרוחני שניכר בעיניו‬ ‫החודרות על רקע פניו החיוורות ‪ -‬רומם את רוח‬ ‫כל הנוכחים‪.‬‬ ‫מצלמות רבות החלו להבהב‪ ,‬אולם ידיו של‬ ‫הרבי ושל הפמליה סביבו גוננו עליו מפני הפלישה‬ ‫חסרת הנימוס של הצלמים‪ .‬גם אם באחד המקרים‬ ‫הצליח צלם להערים על מאמציהם של הרבי ושל‬ ‫אנשי פמלייתו למנוע מלצלם אותו‪ ,‬אף לא תמונה‬ ‫אחת הצליחה לתפוס את הדרת פניו הרוחנית ואת‬ ‫זיו קודשו‪ .‬לראות את ארשת פניו היה הרבה יותר‬ ‫מחוויה בלתי נשכחת‪.‬‬ ‫זה היה מפגש עם עולם ייחודי שבו התמזגו יחדיו‬ ‫תורת הקבלה של תלמידי הבעש"ט עם הדקדקנות‬ ‫והרצינות של תלמידי החת"ם סופר‪ .‬היה זה מקום‬ ‫שהזמין באהבה רבה בני אדם להתקרב לאביהם‬ ‫שבשמיים גם בסביבת החולין של חיי היומיום‪,‬‬ ‫‪4‬‬

‫כ"ג באב תשס"ט‬

‫שיתוף פעולה בקהילות‬ ‫עולמו של ה'דברי יואל' מסאטמר ‪ -‬שאסר לדבר‬ ‫עברית‪ ,‬כינה אותה 'לשון הטמא' וציווה על חסידיו‪,‬‬ ‫כפי שגם כתב בספרו "ויואל משה" חלק ג'‪ ,‬לשוחח‬ ‫רק באידיש ‪ -‬היה עולם של דוברי אידיש מבחינה‬ ‫תרבותית ולשונית כאחת‪ .‬לכן‪ ,‬כל נסיון לכתוב‬ ‫בשורות אלה מדברי תורתו של האדמו"ר או את‬ ‫תמצית הביוגרפיה שלו‪ ,‬בשפה שונה מאידיש‪ ,‬יהיה‬ ‫ממש פרדוקס ונדון לכשלון‪ .‬האדמו"ר שכל כולו‬ ‫צמח מהשפה ומהאווירה של האידיש‪ ,‬התנגד בכל‬ ‫עוצמתו לעברית‪ .‬אבל השפה הזרה הזאת היא אמצעי‬ ‫התקשורת היחיד המצוי בידי כותב השורות‪ ,‬והמסר‬ ‫של ה'דברי יואל' מסאטמר והשפעתו ההיסטורית על‬ ‫החברה שלנו זקוקים להכתב‪ ,‬במיוחד עתה‪ ,‬שלושים‬ ‫שנה לפטירתו‪.‬‬ ‫אכן‪ ,‬על אף הזמן הרב שחלף מאז פטירתו‪ ,‬שנות‬ ‫דור‪ ,‬מורשתו עדיין חיה בקרבנו ולא רק בקהילה‬ ‫שייסד או בקרב חסידיו הנלהבים‪.‬‬

‫ה'דברי יואל' שינה למעשה את צורת החיים‬ ‫החרדית בכלל ובאמריקה בפרט‪ .‬טביעות אצבעותיו‬ ‫הקדושות ניכרות בכל מקום‪ .‬עם החלטיות בלתי‬ ‫מתפשרת‪ ,‬ללא הרבה סיוע מגורמים אחרים‪ ,‬הוא‬ ‫שינה את הרחובות ואת השדרות בארה"ב לדרכים‬ ‫חסידיות‪.‬‬ ‫בהיסטוריה החרדית האמריקנית קיימת נקודת‬ ‫מפנה ברורה לפני ואחרי הגעתו לארה"ב‪ .‬לפני בואו‬ ‫לחופי אמריקה נטו אנשים להסתיר את יהדותם‪.‬‬ ‫בואו השפיע על רבים ללבוש בגאווה את המלבושים‬ ‫החסידיים ברחובות‪ .‬המורשת הזו נמשכת עד היום‪.‬‬ ‫זהו רק חלק אחד מהמורשת שלו‪.‬‬ ‫חסידות סאטמר מפורסמת בארגוני הצדקה‪,‬‬ ‫שעוזרים ליהודים בלי להתחשב מאיזה חוג‪ ,‬פלג‬ ‫או עדה הם‪ .‬הארגונים הללו נוסדו על ידי האדמו"ר‬ ‫זצ"ל בעזרתה המסורה של אשתו הרבנית אלטע‬ ‫פיגא טייטלבוים ע"ה‪ .‬האדמו"ר גם ייסד רשת גדולה‬ ‫של מוסדות חינוך הכוללת ישיבות ובתי ספר לבנות‪.‬‬ ‫אם מוסדות החינוך לילדים ולנוער של סאטמר בניו‬ ‫יורק יתאחדו לרשת חינוך ציבורית אחת של בתי‬ ‫ספר‪ ,‬תהיה זו הרשת הרביעית בגודלה במדינת ניו‬ ‫יורק אחרי הערים ניו יורק‪ ,‬בפלו ורוצ'סטר‪.‬‬ ‫ב‪ 1953-‬ייסד ה'דברי יואל' את איחוד הרבנים רב‬ ‫ההשפעה של "התאחדות הרבנים של ארה"ב וקנדה"‪.‬‬ ‫שירותי דת רבים ניתנים במסגרותיו השונות‪ ,‬בהן‬ ‫מערכת הכשרות אשר נחשבת כאחת מהטובות‬ ‫ביותר בעולם היהודי‪.‬‬ ‫‪ 30‬שנה חלפו וגם כיום חסידות סאטמר נחשבת‬ ‫כאחת החסידויות בעלות ההשפעה הרבה ביותר‬

‫הורסים את רובע ויליאמסבורג‪ ,‬המפורסם‬ ‫בברוקלין‪ .‬מדי יום עוברים ברובע דחפורים‬ ‫והופכים בתים ורחובות לתלי חרבות‪ .‬בניו יורק‬ ‫אין אוהבים בתים ישנים‪ .‬רובע שהתיישן אחת‬ ‫דינו – הריסה‪ .‬במקום הבתים המפוייחים בעלי‬ ‫מדרגות העץ הרקובות‪ ,‬נבנים בתי מידות‪ .‬על‬ ‫שטח של ארבעה חמישה בתים‪ ,‬בני שלוש וארבע‬ ‫קומות‪ ,‬מקימים בית אחד גדול של שלושים‬ ‫ארבעים‪ ,‬ואפילו חמישים‪ ,‬קומות‪ .‬כל בית כזה יש‬ ‫בו כמה מאות דירות מגורים של שלושה‪-‬ארבעה‬ ‫חדרים‪ .‬אלו הם‪ ,‬על פי רוב‪ ,‬שיכונים עירוניים‬ ‫עבור משפחות דלות אמצעים‪.‬‬ ‫בדרך כלל מתקבלים חילופים אלה ברצון‪.‬‬ ‫האנשים עוזבים את בתיהם הישנים ברוח‬ ‫טובה‪ ,‬לשם מה לגור בבין ישן ספוג טחב ושורץ‬ ‫עכברים כאשר אפשר לקבל דירה חדשה נאה‬ ‫ומרווחת בבית קומות גדול? אך לא כן הדבר‬ ‫בוויליאמסבורג‪ .‬כאן נתעוררו בעיות רבות‪.‬‬ ‫ראשית‪ ,‬אין יהודי חרדי יכול לדור בבית‬ ‫רב קומות‪ ,‬מכיוון שאין הוא יכול להשתמש‬ ‫במעליות בימי שבת וחג‪ .‬שנית‪ ,‬אי אפשר בשום‬ ‫אופן להבטיח כי בכל בית מגורים כזה ידורו רק‬

‫יהודים‪ .‬כי עלולים להיפגש במעלית עם טיפוסים‬ ‫מכל המינים עד כדי כך שבשביל הנוער תהווה‬ ‫הנסיעה במעלית ממש שאלה של סכנת נפשות‪.‬‬ ‫פיסית ורוחנית‪( .‬בימים שעשיתי בניו יורק‬ ‫הותקפה אשה יהודיה‪ ,‬תוך כדי נסיעה במעלית‪,‬‬ ‫על ידי צעיר פורטוריקני‪ .‬כאשר ניסתה להיאבק‬ ‫עמו רצח אותה והחביא את גופתה בעומק‬

‫המרתף של בית המגורים הגדול)‪ .‬שלישית‪,‬‬ ‫בבית גדול כזה אין מקום לבנות סוכה‪ ,‬ובשביל‬ ‫יהודי חרדי מוויליאמסבורג זוהי בעיה רצינית‪.‬‬ ‫רביעית‪ ,‬הדירות העירונית ממשלתיות הן קטנות‬ ‫מדי בשביל המשפחות החרדיות המבורכות‪ ,‬ברוך‬ ‫השם‪ ,‬בהרבה צאצאים‪.‬‬ ‫מסע ההריסה פגע גם במוסדות‪ .‬נהרס‬ ‫בית הספר הגדול לבנות‪ .‬נהרס גם בניין ישן‬ ‫של התלמוד תורה‪ .‬המוסדות התפזרו בהרבה‬ ‫בניינים‪ ,‬מהם מרוחקים מהרובע עצמו‪ .‬השלטונות‬ ‫העירוניים אמנם לא יכלו להתעלם ממאות‬ ‫התלמידים והתלמידות שנשארו בלי קורת גג‪,‬‬ ‫אבל הבניינים הציבוריים שהועמדו לרשותם‬ ‫רחוקים למדי מבתי המגורים של ההורים‪.‬‬ ‫ל"ממלכת סאטמר" הובהר; אין ברירה‪,‬‬ ‫מוכרחים להעביר את הממלכה לאזור אחר‪ .‬את‬ ‫רבי ליפא פרידמאן‪" ,‬שר החוץ" של הממלכה‪,‬‬ ‫מצאתי שקוע בסוגיה זו של חיפוש "טריטוריה"‪.‬‬ ‫אין כל בעיה להעביר את "חצר" הרבי (בעל‬ ‫ה'דברי יואל זצ"ל) ואת בית המדרש‪ .‬אבל‪,‬‬ ‫המנהיג לא ילך בלי עדתו‪ .‬כל עוד לא יובטח כי‬ ‫אותן מאות משפחות הגרות כיום בכל הרחובות‬

‫הסמוכים לבית הרבי יוכלו לגור כך גם בעתיד‪,‬‬ ‫נשאר גם הרבי כאן‪.‬‬ ‫רבי ליפא פרידמאן עם חבר יועצים יושבים‬ ‫רכונים על גבי מפות ותוכניות ומחפשים מקום‬ ‫לכונן בו את הממלכה‪ .‬הבעיה אינה כספית‪.‬‬ ‫תמורת הבתים והרכוש בוויליאמסבורג אפשר‬ ‫יהיה להשיג שטח אחר שעליו תוקם "סאטמר‬ ‫כ"ג באב תשס"ט‬

‫‪5‬‬

‫והיא מונה יותר ממאה אלף חסידים‪ .‬על אף הפילוג‬ ‫שידעה החסידות בין שני בניו של כ"ק האדמו"ר‬ ‫בעל ה'ברך משה' מסאטמר זי"ע‪ ,‬שתי הקהילות של‬ ‫סאטמר צועדות בדרך שאותה התווה בעל ה'דברי‬ ‫יואל'‪ ,‬ודבוקות בכל אורח חייהן לכל הוראותיו‪.‬‬ ‫במהלך ביקורי האחרון בחצרו של כ"ק האדמו"ר‬ ‫רבי אהרן טייטלבוים שליט"א (תיאור של הביקור‬ ‫פרסמתי במהדורת ערב פסח של "משפחה")‪ ,‬רמז‬ ‫המהר"א מסאטמר בעת השיחה עמי כי ישנה אפילו‬ ‫תקווה לעתיד טוב יותר כך ששתי הקהילות יוכלו‬ ‫לחיות יחדיו בהרמוניה‪.‬‬ ‫הוא ציין בסיפוק רב שאנשי שתי הקהילות של‬ ‫סאטמר נוסעים לקציר חיטים למצה שמורה בלונג‬ ‫אילנד ניו יורק ביחד‪ .‬שם קוצרים חטים למצות‬ ‫שמורה גם לקהילת סאטמר שבראשה עומד אחיו‬ ‫הצעיר הנערץ כ"ק האדמו"ר רבי זלמן לייב שליט"א‪.‬‬ ‫אנשי הקהילות עובדים ביחד בשיתוף פעולה‬ ‫ובשלום‪" .‬על ידי קיום המצוות המאחד את כולנו‪,‬‬ ‫כבוד הדדי והבנה יכולים תמיד להימצא בין אנשים‬ ‫שיש להם דברים כה רבים במשותף"‪.‬‬ ‫קשה לדעת מה היה חזונו הגדול של האדמו"ר‬ ‫בעל ה'דברי יואל' על אודות העתיד של כלל ישראל‬ ‫או של קהילתו‪ .‬כך גם אף אחד לא יכול לשער‬ ‫במדויק מה היו מחשבותיו כשעלה בגרם המדרגות‬ ‫המוביל לקומה השניה בבית הורי‪ .‬אבל כשהוא נכנס‬ ‫לחדר ‪ -‬כולם נעמדו מתוך יראת הכבוד‪ ,‬שהייתה‬ ‫משותפת לכולם‪ ,‬החל מהחסידים הנאמנים וכלה‬ ‫בכ"ק האדמו"ר מבאבוב וכ"ק האדמו"ר מקרעטשניף‪,‬‬ ‫שכן הרי אחד מגדולי היהדות ניצב מולם‪ :‬אחד‬ ‫מהאבות המייסדים של היהדות של אחרי השואה‬ ‫היה ביניהם‪.‬‬ ‫הרבה שנים חלפו מאותו יום‪ ,‬ועכשיו אני מוצא‬ ‫את עצמי כאחד מן השורה בחדר עם כ"ק האדמו"ר‬ ‫רבי אהרן שליט"א‪ .‬האדמו"ר יושב בראש השולחן‬ ‫שקוע בהרהורים‪ ,‬אוחז בידו הימנית עט כדי לערוך‬ ‫את חידושי תורתו‪ .‬מעברו השני של הקיר נשמעות‬ ‫לחישות‪.‬‬ ‫אני שובר את הדממה ומזכיר שסקיץ יחול‬ ‫יארצייט השלושים לבעל ה"דברי יואל"‪ .‬האדמו"ר‬ ‫מסרב להתראיין‪ .‬הוא מתרחק מפרסום ומעיתונים‬ ‫מכל הגוונים‪ ,‬אך הזדמנה לידי הזכות הגדולה לשוחח‬

‫עם האדמו"ר על דמות "הדברי יואל" במהלך ביקורי‬ ‫האחרון בחצר סאטמר‪ ,‬כיוון שסבו של אשתי‪ ,‬רבי‬ ‫שלמה ברוור ז"ל‪ ,‬היה איש סודו של ה"דברי יואל"‪,‬‬ ‫ותומך נלהב של האדמו"ר בעל ה'ברך משה' ‪ -‬אביו‬ ‫של האדמו"ר רבי אהרן‪ .‬זו הסיבה בגללה הסכים‬ ‫לשוחח עמי על דודו זיע"א‪.‬‬ ‫פעמים הערותיו של האדמו"ר על אודות ה'דברי‬ ‫יואל' מעוררות השראה‪ ,‬פעמים הן מפתיעות‪ .‬בכל‬ ‫מקרה הערותיו הן בעלות תובנה ומחשבה עמוקה‬ ‫ומעל הכל‪ ,‬וזה דבר ראוי לציון‪ ,‬האדמו"ר ניתץ כמה‬ ‫מהתפיסות המוטעות על אודות ה'דברי יואל'‪.‬‬

‫ניצוצות אור‬ ‫האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים הידוע בכינויו ע"ש‬ ‫הספר שחיבר ה'דברי יואל'‪ ,‬נולד בשנת תרמ"ז‪ .‬הוא‬ ‫היה הילד החמישי והבן השני של בעל ה"קדושת יום‬ ‫טוב" ‪ -‬רבי חנניה יום טוב ליפא טייטלבוים זצ"ל‬ ‫‪6‬‬

‫כ"ג באב תשס"ט‬

‫(נפטר בתרס"ד) שכיהן כרב קהילת סיגעט ברומניה‬ ‫(באותה תקופה ‪ -‬הונגריה)‪ .‬הסבא של האדמו"רים‬ ‫מסאטמר כיום‪ ,‬רבי חיים צבי טייטלבוים זצ"ל בעל‬ ‫ה'עצי חיים'‪ ,‬היה אחיו הגדול של הדברי יואל‪.‬‬ ‫ה'דברי יואל' התפרסם בצדקותו ובגאונותו מגיל‬ ‫צעיר ביותר‪ .‬בנוסף להיותו מהאדמו"רים החשובים‬ ‫ביותר בדור הקודם‪ ,‬הוא נחשב כאחד מהגאונים‬ ‫הבולטים‪.‬‬ ‫"הדבר הראשון שראוי להדגישו אודות 'דער‬ ‫פעטער' אומר האדמו"ר לאחר מחשבה‪" ,‬הוא גדלותו‬ ‫בתורה‪ .‬הוא היה ממש עוקר הרים‪ .‬הקיף את כל‬ ‫חדרי התורה‪ .‬גאונותו בחיבור חידושי תורה היתה‬ ‫נדירה‪ .‬הוא היה עסוק ראשו ורובו בעניני הקהילה‪,‬‬ ‫אולם בשעת מסירת שיעורים תורניים‪ ,‬הבחנתי‬ ‫כיצד עולות בדעתו תובנות חדשות ועמוקות‪ .‬הוא‬ ‫היה מחבר חידושי תורה כשהוא מרים את משקפיו‬ ‫ומעביר את ידו על מצחו ופניו"‪( .‬האדמו"ר רבי אהרן‬ ‫מדגים את הדברים כשהוא מרים מעט את כובעו‬ ‫הרחב ואת משקפיו העגולים ומראה לי איך היה‬ ‫נראה הדברי יואל כשהיה שקוע במחשבה)‪.‬‬ ‫"פנינים של חכמה זרמו מפיו כאשר דן בסוגיה‬ ‫הלכתית כמו גם באגדתא‪ .‬אפילו שיחת חולין פשוטה‬ ‫שלו היתה מתובלת בדברי חוכמה‪ ,‬וכל מילה שיצאה‬ ‫מפיו היתה שזורה בחן ולעיתים קרובות גם בהומור"‪.‬‬ ‫האדמו"ר רבי אהרן עצר רגע ואני מעיר מה‬ ‫ששמעתי פעם מסבא של אשתי‪ .‬הסבא‪ ,‬שחלק‬ ‫איתי הרבה מזיכרונותיו האישיים על ה'דברי יואל'‬ ‫הנערץ‪ ,‬היה אומר שהיתה לו מתנה מיוחדת‪ :‬הוא‬

‫סיטי"‪ ,‬השאלה היא המקום ‪ -‬היכן למקם את‬ ‫הקריה למען תוכל לשמור על אופייה?‬ ‫ובינתיים צריכים להתגבר על שאלות שצפו‪.‬‬ ‫הנה אנו יושבים ומשוחחים על התוכניות‪,‬‬ ‫ולחדר נכנס מזכירו של רבי ליפא ומודיע‪" :‬הגוי‬ ‫הגיע"‪ .‬איש שיחי מתנצל שעליו לטפל דקות‬ ‫ספורות בעניין שאינו סובל דיחוי‪ .‬אני סקרן לדעת‬ ‫מיהו גוי זה שהגיע‪ .‬לחדר נכנס קצין משטרה‪.‬‬ ‫מפניו ניכר כי הוא אירי‪ .‬כמו רוב אנשי המשטרה‬ ‫בניו יורק‪ .‬הוא מתייחס לרבי ליפא באמת כפי‬ ‫שצריך להתייחס אל שר חוץ‪ .‬הוא לא הזמין אותו‬ ‫אליו‪ ,‬אלא בא למשרדו כדי לדון עמו בתלונה‬ ‫שהוגשה נגד אחד המוסדות שנידון להריסה‪ .‬ואילו‬ ‫שוכניו לא פינוהו עד כה‪.‬‬ ‫ברוח טובה מסביר לו רבי ליפא כי עניין הפינוי‬ ‫אינו דבר של מה בכך‪ .‬הנה יושבים ומעיינים‬ ‫במפות‪ .‬טרם נפלה ההכרעה לאיזה מקום פונים‪.‬‬ ‫הקצין מאשר שהוא מבין את העניין‪ ,‬אבל יש‬ ‫עליו לחץ של הממונים עליו‪ .‬העיכוב בפנוי מהווה‬ ‫מכשול בבינוי הרובע‪ ,‬ומוכרחים למצוא הסדר‪ .‬רבי‬ ‫ליפא מסכים לעצם התביעה‪ ,‬אבל אין הוא מוכן‬ ‫לנקוב תאריך מדוייק לפינוי‪ .‬זה עניין של זמן בלתי‬ ‫קצוב‪ ,‬מסביר הוא ל"גוי" באנגלית רהוטה‪ ,‬ודומה‬ ‫שקצין המשטרה מבין את העניין‪.‬‬ ‫רבי ליפא הוא יהודי חכם‪ .‬הוא הגיע לאמריקה‬ ‫מצ'כיה‪ ,‬בסוף שנות השואה‪ .‬הוא למד מהר מאוד‬ ‫את בעיות החיים של אמריקה‪ .‬הוא אמנם בעל‬ ‫זקן ופיאות‪ .‬כיפה שחורה לראשו‪ ,‬וכל כולו דומה‬ ‫לאיש עסקים בני ברקי בגיל העמידה‪ .‬אבל רבי‬ ‫ליפא הוא אמריקני‪ ,‬הוא חושב כאמריקני‪ ,‬עונה‬ ‫לטלפון כאמריקני ומכלכל את ענייניה של "ממלכת‬ ‫סאטמר" כאיש אמריקה‪.‬‬ ‫את רבי ליפא מכירים גם מחוץ לממלכה‪ .‬הוא‬ ‫האיש המקיים קשרים עם המוסדות העירוניים‬ ‫הממשלתיים והוא האיש המקיים מגע עם מוסדות‬ ‫יהודיים שונים‪ .‬אלה המכירים אותו אומרים‪" :‬לו‬ ‫היה מתמסר לעסקים היה הופך תוך זמן קצר‬ ‫למיליונר‪ .‬יש לו כל התכונות לכך"‪ .‬אבל רבי ליפא‬ ‫פרידמאן העמיס על כתפיו את ענייניה של "ממלכת‬ ‫סאטמר"‪ ,‬וכל כשרונותיו מרוכזים מסביב למטרה‬ ‫זו ‪ -‬להאדיר את הממלכה ולנהלה ברוב פאר והדר‪.‬‬ ‫ויודע הוא רבי ליפא כי גולת הכותרת של הממלכה‬ ‫היא מוסדות החינוך שלה‪ .‬לכן הוא מצליח‪ ,‬ברוב‬ ‫פיקחות‪ ,‬להעביר את השיחה מעניינים פוליטיים‪,‬‬ ‫הפגנות ומלחמות‪ ,‬לענייני חינוך‪.‬‬ ‫הוא חוזר ומפנה את תשומת לבי לעובדה כי‬ ‫"ישיבת ייטב לב דסאטמר" היא הישיבה הגדולה‬ ‫ביותר בכל אמריקה מבחינת מספר התלמידים‬ ‫שלה‪ .‬הוא מראה לי מבעד לחלון משרדו את‬ ‫צי האוטובוסים הגדול המשרת מדי יום מאות‬ ‫תלמידים ותלמידות‪ .‬הנהגים של אוטובוסים‬ ‫אלה הם אברכים חסידיים שפיאותיהם הארוכות‬ ‫יורדות עד לכתפיהם‪ ,‬וכיפות של קטיפה שחורה‬ ‫חבושות לראשיהם‪.‬‬

‫עופרת חמה‬ ‫ממשרדו של רבי ליפא פרידמאן יצאתי לסיור‬ ‫במוסדות החינוך‪ .‬ומכאן הגעתי ל"מערכת" של‬ ‫השבועון "דער איד"‪ ,‬הוא ביטאונה של "ממלכת‬ ‫סאטמר"‪.‬‬ ‫"דער איד" הוא שבועון לוחם‪ .‬כותרת משנה‬

‫המתנוססת מתחת לשם העיתון אומרת‪" :‬ביטאון‬ ‫של היהדות האורטודוקסית הבלתי תלוייה‬ ‫באמריקה"‪ .‬בעבר היה עורכו ד"ר אהרן רוזמארין‪.‬‬ ‫אבל חסידי סאטמר רכשו את רוב מניות העיתון‬ ‫והשתלטו עליו‪.‬‬ ‫במשך שנים אחדות היה עורכו הסופר המחנך‬ ‫ואיש המחשבה רבי אוריאל צימר זצ"ל‪ .‬הוא פירסם‬ ‫מעל דפיו מאמרים אידיאולוגיים‪ ,‬תוססים‪ ,‬דברי‬ ‫פולמוס לוהטים‪ ,‬פרקי מחשבה מעמיקים‪ .‬בעצמו‬ ‫מילא את רוב טורי העיתון‪ .‬על כיסא גלגלים הניע‬ ‫את גופו המשותק וממכונת כתיבה שהחזיק על‬ ‫ברכיו פלט את מאמריו ויצירותיו‪.‬‬ ‫צימר היה איש חב"ד מסור‪ ,‬אבל ברוח היה‬ ‫קרוב לאנשי "נטורי קרתא" בירושלים‪ .‬דבר זה‬ ‫איפשר לו למצוא לשון משותפת עם "ממלכת‬ ‫סאטמר"‪ ,‬כאן‪ ,‬נקראו מאמריו בעניין רב‪ .‬הוא נתן‬ ‫למלחמה הקנאית החסידית‪ ,‬גוון ספרותי רעיוני‪.‬‬ ‫הוא שבא למחנה החרדי מבחוץ‪ ,‬שהכיר את מדינת‬ ‫ישראל מתוך תוכה‪ ,‬שקרא ספרות ציונית אולי‬ ‫יותר מאשר כל ציוני אחר ‪ -‬ידע לנגוע בשורשי‬ ‫הדברים‪" ,‬לאחוז את השור בקרניו"‪ ,‬לפגוע בנקודה‬ ‫הכאובות והרגישות ביותר‪.‬‬ ‫עם מותו‪ ,‬בדמי ימיו‪ ,‬של אוריאל צימר ז"ל‬ ‫חשבו רבים שהקיץ הקץ על "דער איד"‪ ,‬כי כאמור‬ ‫היה הוא כותב בו את רוב רובו של החומר‪ .‬אבל‪,‬‬ ‫לביטאון נמצא גואל בדמותו של רבי סענדער‬ ‫דייטש‪ ,‬המדפיס מרחוב מארסי שבוויליאמסבורג‪.‬‬ ‫רבי סענדער‪ ,‬יהודי בעל עיני תכלת גדולות‬ ‫וטובות‪ ,‬זקן בהיר ופנים גלויות ומחייכות‪ ,‬הוא‬ ‫מדפיס לפי מקצועו‪ .‬של ספרים שונים‪ .‬הוא בא‬ ‫בדברים עם מחברים ועם מו"לים‪ .‬הוא מקבל‬ ‫סוכני מכונות הדפסה ומוכרי עופרת‪ .‬הוא עסוק‬ ‫כמו כל בעל בית דפוס אחר‪ .‬בית הדפוס שלו אינו‬ ‫גדול ביותר ואין בו הרבה פועלים‪ .‬רבי סענדער‬ ‫עצמו עובד בו גם כפועל‪ .‬שעות רבות הוא מבלה‬ ‫ליד מכונת הסידור‪ .‬אצבעותיו נעות על פני אותיות‬ ‫ה"ליינוטייפ" כפועל דפוס וותיק ומנוסה‪ .‬כמו כל‬ ‫פועל אחר הוא מחזיק לנגד עיניו את כתב היד‬ ‫ומעביר את תוכנו לשורות העופרת החמה‪.‬‬ ‫אבל‪ ,‬יש ורבי סענדער אינו מחזיק לנגדו שום‬ ‫כתב יד‪ .‬הוא יושב ליד מכונת הסידור ומסדר בלי‬ ‫כתב יד‪ .‬אז דעו לכם‪ ,‬אין הוא עוסק בסידור כי‬ ‫אם בכתיבה‪ .‬כי כך‪ ,‬תוך כדי סידור ב"ליינוטייפ"‬ ‫הוא "כותב" את מאמרו בשביל "דער איד"‪ ...‬ברור‪,‬‬ ‫את מלאכת העריכה של השבועון עושה הוא שלא‬ ‫על מנת לקבל פרס‪ ,‬לכן‪ ,‬אין לו אפשרות להקדיש‬ ‫לכך יותר מדי זמן אלא בין עבודה אחת לשניה‪ ,‬כך‬ ‫תוך כדי פריטת האצבעות על מנענעי האותיות‪,‬‬ ‫נעשה גם העיתון‪.‬‬ ‫כל הופעתו של רבי סענדער אומרת יישוב‬ ‫הדעת ואורך רוח‪ .‬כמעט קשה להאמין כי יהודי‬ ‫שקט ומנומס זה הוא הוא עורכו של עיתון פולמוס‬ ‫המרתיח‪ ,‬מדי שבוע‪ ,‬רבים‪ ,‬ומרגיז לא מעטים‪.‬‬ ‫השיחה עמו חושפת עוד קווים לדמותו‪ :‬איש צנוע‪,‬‬ ‫כמעט נחבא אל הכלים‪ .‬אבל איש תקיף בדעתו‪.‬‬ ‫בעל מחשבה וידען בתחומים רבים הרחוקים‬ ‫מגבולותיה של "ממלכת סאטמר"‪ ,‬קורא ותיק (עוד‬ ‫מעיר מולדתו אונגוואר שברוסיה הקרפאטית) של‬ ‫העיתונות העברית המופיעה בארץ ישראל‪ .‬מכיר‬ ‫יפה יפה את העולם היהודי על מנהיגיו ורבניו‪ .‬זוכר‬ ‫פרטים ופרטי פרטים‪ ,‬איש הסדר והטעם הטוב‪.‬‬ ‫הוא אשר ערך והביא לדפוס את הספר "ויואל‬ ‫כ"ג באב תשס"ט‬

‫‪7‬‬

‫אסתר נפטרה כשהיתה ילדה‪ ,‬רחל נפטרה שישה‬ ‫חודשים אחרי שנישאה לבן דודה הראשון‪ ,‬דודו של‬ ‫האדמו"ר רבי אהרן‪ ,‬הגה"צ רבי זלמן לייב טייטלבוים‬ ‫זצ"ל ‪ -‬רבה של סיגעט‪ ,‬רויזלה עברה את מוראות‬ ‫השואה ונישאה לרבי ליפא טייטלבוים ‪ -‬הרב של‬ ‫סמאהיים ונפטרה בשנת תשי"ג בארה"ב‪.‬‬ ‫שנים אחדות לאחר פטירת רעיתו הראשונה הקים‬ ‫ה'דברי יואל את ביתו בזוו"ש עם הרבנית אלטע‬ ‫פייגה לבית שפירא‪ ,‬אך הם לא זכו לפרי בטן‪.‬‬ ‫הרבנית אלטע פייגה יחד עם ה'דברי יואל' הצליחו‬ ‫בחסדי שמים להנצל מהמלחמה‪ ,‬אך האדמו"ר לא‬ ‫השאיר אחריו ילדים‪ .‬האדמו"ר‪ ,‬ר' אהרו‪ ,‬הוא‬ ‫ממשיכו המבוגר ביותר כיום‪.‬‬

‫חינוך לנדיבות‬ ‫זכר במדויק את דבריהם של הגדולים הקודמים ושל‬ ‫חז"ל‪ ,‬כאשר הוא היה צריך להם‪ .‬האדמו"ר רבי אהרן‬ ‫מסכים בהתלהבות עם דברי‪.‬‬ ‫האדמו"ר רבי אהרן‪ ,‬שאביו האדמו"ר בעל ה'ברך‬ ‫משה' היה אחיינו של בעל ההילולא כונה בחיבה‬ ‫על ידו "אהרן דעם סיגיטערס"‪ ,‬הוא היה מקורב‬ ‫מאוד לדודו‪.‬‬ ‫האדמו"ר רבי אהרן כמעט שלא מוסר דברי תורה‬ ‫מבלי לצטט מתורותיו של דודו הקדוש‪" .‬בנוסף‬ ‫לעומק הרב שבחידושיו"‪ ,‬אומר לי האדמו"ר‪" ,‬חשוב‬ ‫לצטט מה'דברי יואל' מסיבה נוספת‪ :‬אנו למדים‬ ‫שרבי יוחנן ביקש מתלמידיו לחזור על תורתיו‬ ‫אחרי פטירתו‪ ,‬כדי ששפתותיו תדובבנה בקבר"‪.‬‬ ‫נראה שהאדמו"ר מכיר באחריות המיוחדת שהופקדה‬ ‫בחצרו של אביו‪ ,‬לשמר בחיים את זכרו של ה"דברי‬ ‫יואל" שלא השאיר אחריו ילדים‪.‬‬ ‫ה'דברי יואל' הקים את ביתו בגיל ‪ 17‬עם הרבנית‬ ‫מרת חנה ע"ה‪ ,‬בתו של רבי אברהם חיים הורביץ‪,‬‬ ‫האדמו"ר מפלאנטש זצ"ל‪ .‬אשתו נסתלקה לעולמה‬ ‫בסביבות שנת תר"פ‪.‬‬ ‫מנישואיו אלו נולדו ל'דברי יואל' שלוש בנות‪:‬‬ ‫אסתר‪ ,‬רחל ורויזלה‪ ,‬שלוש בנותיו נפטרו בחייו‪:‬‬

‫‪8‬‬

‫כ"ג באב תשס"ט‬

‫ה"דברי יואל" היה מפורסם בדרכו הקנאית‬ ‫והבלתי מתפשרת‪ .‬הוא היה אחד מהמתנגדים‬ ‫הבולטים ביותר לציונות כולל הציונות הדתית‪,‬‬ ‫מבין גדולי ישראל ששרדו אחרי השואה‪ .‬הוא עודד‬ ‫את חסידיו בישראל להקים קהילות עצמאיות ללא‬ ‫תמיכת הציונים‪ ,‬ואסר כל קשר רשמי עם המדינה‪.‬‬ ‫לא הרבה הבינו את הקדושה ואת הרחמים שהוו‬ ‫את הבסיס לעמדתו האנטי‪-‬ציונית‪ .‬לאלו שלא‬ ‫הכירו אותו מקרוב לא היה שמץ של מושג כמה‬ ‫אהבה חבויה היתה בוערת בליבו הקדוש לכל יהודי‬ ‫ויהודי‪ .‬אחרים אף התחילו לשער שהוא לא היה אדם‬ ‫חברותי במיוחד‪.‬‬ ‫מבלי שנדרשנו אפילו לנושא‪ ,‬האדמו"ר רבי אהרן‬ ‫מנפץ את התפיסה המוטעית ואת המבט השגוי‪:‬‬ ‫"הרבה אנשים חושבים שה'דברי יואל' היה אדם‬ ‫מרוחק‪ .‬אולם ההיפך הוא הנכון‪ ,‬היה לו לב חם ורחב‪.‬‬ ‫הוא שמח לעזור לכל אדם‪ ,‬קרוב או רחוק‪ ,‬שנכנס‬ ‫אל הקודש פנימה לתנות את צרותיו‪ .‬כולם מצאו‬ ‫אצלו אוזן קשבת גם אם הנכנס אליו לא נמנה עם‬ ‫חסידיו‪ .‬אישיותו הקרינה שמחה אמיתית וצהלתו‬ ‫היתה על פניו" ‪.‬‬ ‫ה'דברי יואל' היה מפורסם מאוד בהיותו עמוד‬ ‫החסד והצדקה בעזרה ובכסף שהוא העניק לנזקקים‪.‬‬ ‫אבל האדמו"ר רבי אהרן רואה את כוחו הגדול‬ ‫בחלוקת צדקה וברוח הנדיבות שהצליח להפיח‬ ‫באחרים‪ .‬היכולת לגרום לאנשים אחרים להיות רחבי‬ ‫לב‪ ,‬היתה מבריקה ומיוחדת מאוד‪" .‬זאת היתה פשוט‬ ‫מתנה משמים"‪ ,‬אומר האדמו"ר ומסביר את דבריו‬ ‫בפירוש הבא‪:‬‬ ‫"ע"פ חז"ל משה רבנו הגדיר את המהות של‬ ‫היהדות ‪" -‬כי אם ליראה אותו"‪ ,‬אצל משה רבנו‬ ‫"יראת שמים" היתה "מילתא זוטרתא" ענין פשוט‪,‬‬ ‫אך הוא ידע שכאשר הוא פונה לאדם הפשוט‬ ‫והממוצע‪ ,‬יראת שמים היא דבר מורכב בהרבה‪ .‬עם‬ ‫זאת מי שעמד ליד משה רבינו הפך לירא שמים‬ ‫כאשר ראה את עוצמת יראתו של משה‪ .‬היראה שלו‬ ‫מהקב"ה היתה כה חזקה עד שהשפיעה על הסובבים‬ ‫אותו‪.‬‬ ‫"אותו עקרון היה נכון גם לגבי הנדיבות של‬ ‫ה"דברי יואל"‪ .‬היה לו לב כה נדיב ורחמן כך שעל‬ ‫כל אדם שהתקרב אליו נחה רוח הנדיבות‪ .‬מבין‬ ‫חסידי סאטמר נמנים כמה מהנדבנים ובעלי הצדקה‬ ‫הגדולים ביותר בעולם‪ .‬מדוע? האם לא כל אחד‬ ‫מכלל ישראל הוא מבניהם של אברהם‪ ,‬יצחק ויעקב?‬ ‫ההבדל הוא שהדברי יואל עודד את חסידיו ללכת‬

‫בדרכיו והשפיע עליהם להיות בעלי חסד ונדבנים‬ ‫כמוהו‪.‬‬ ‫"היכולת הלא טבעית של הפעטער להחדיר‬ ‫באחרים את תכונותיו לא היתה מוגבלת לצדקה‬ ‫בלבד‪ .‬הוא השתמש באותם כישרונות כדי לגרום‬ ‫לכל אנשי קהילתו לשפוך ליבם כמים לפני הקב"ה‪.‬‬ ‫חסידיו‪ ,‬החל מבעלי הדרגות הרוחניות הגבוהות‬ ‫ביותר וכלה בפשוטי העם‪ ,‬היו בוכים יחדיו כאשר‬ ‫הוא היה אומר את דברי תורתו בסעודה שלישית‪,‬‬ ‫בעיקר בימי השוב"בים‪ ,‬וכך הם היו נוהגים בהזד־‬ ‫מנויות שונות‪.‬‬ ‫כשה'דברי יואל' היה נכנס לבית המדרש לפני 'כל‬ ‫נדרי' בליל יום כיפור‪ ,‬לא ניתן היה לתאר את המיית‬ ‫הבכי העז שנשמע מהמתפללים‪ .‬אף אחד מהנוכחים‬ ‫לא העמיד פנים כבוכה‪ .‬הם הזילו דמעות אמיתיות‬ ‫שיצאו מליבם וזלגו על הלחיים‪ .‬כאשר האדמו"ר‬ ‫רבי אהרן חוזר בעיני רוחו לבית מדרשו של דודו‪,‬‬ ‫דמעותיו הרותחות מתחילות לזלוג על לחייו‪ .‬הוא‬ ‫מוחה אותן בידו ואומר אמירות חסידיות השזורות‬ ‫בהתבוננויות פסיכולוגיות עמוקות‪" :‬לכל יהודי יש‬ ‫קשר קרוב לבוראו‪ ,‬לכל יהודי יש אמונה בקב"ה‪ ,‬כל‬ ‫יהודי יודע שהוא מעד בעבודת ד'‪ .‬כשיהודי אומר‬ ‫בתפילה‪' :‬סלח לנו‪ ,‬אבינו‪ ,‬כי חטאנו' הוא לא משקר‪.‬‬ ‫"אנחנו רק מקוים שאיננו אשמים בעבירות‬ ‫חמורות‪ .‬ביום כיפור‪ ,‬כל אחד יודע שהוא בעל חוב‬ ‫לקב"ה‪ ,‬ומחפש את ההזדמנות להביע את רגשותיו‬ ‫הכנים של חזרה בתשובה‪ ,‬אולם לעיתים קשה לו‬ ‫לבטא את רגשותיו אלו‪ .‬משל למה הדבר דומה?‬ ‫לאדם החופר באדמה כדי למצוא מים‪ ,‬במקום מסוים‬ ‫המים קרובים מאד לפני האדמה‪ ,‬במקומות אחרים‬ ‫המים רדודים קצת פחות‪ ,‬ובנקודות מסוימות המים‬ ‫ממש עמוקים‪ ,‬אבל בסופו של דבר המים תמיד‬ ‫יימצאו‪ .‬באופן דומה‪ ,‬בליבו של כל יהודי קיים ניצוץ‬ ‫קדוש‪ .‬צריך לעיתים לחפור כדי להגיע אליו‪ ,‬השאלה‬ ‫היא רק כמה‪ .‬לפעטער היה כוח שמימי כמעט ניסי‬ ‫להביא את הניצוצות הללו למודעות של כל יהודי‪.‬‬ ‫"האמת היא שהבכי גורם להקלה ולשחרור‪ ,‬ריבונו‬ ‫של עולם ברא את האדם עם נטיה לבכות בשעת‬ ‫מכאוב‪ ,‬בכי הוא הדרך שלנו להרגיע את הכאב‬

‫משה" של האדמו"ר בעל ה'דברי יואל מסאטמר‪,‬‬ ‫שבו הוכיח האדמו"ר תוך ציטוט מאות מקורות‪,‬‬ ‫את הקו האידיאולוגי שלו במלחמתו חסרת‬ ‫הפשרות נגד הציונים ונגד מדינת ישראל‪.‬‬ ‫רבי סענדער דייטש הוא חסיד סאטמר נאמן‪.‬‬ ‫הוא שולף מתוך אחד הארונות של בית הדפוס‬ ‫תיק ובו כתב יד‪ .‬זהו כתב היד של "ויואל משה"‪.‬‬ ‫כתב קטן ודק‪ .‬הרבי עצמו כתב את הספר‪ ,‬מילא‬ ‫עשרות גליונות בכתב ידו הזעיר והנקי‪ .‬לאחר‬ ‫מכן מסר את סידור הפרקים ותוכן העניינים לרבי‬ ‫סענדער‪ .‬והוא השקיע בעבודה זו יותר מכל דבר‬ ‫אחר ‪ -‬אהבה רבה‪.‬‬ ‫יש שתי מהדורות של "יואל משה"‪ .‬אחת‪ ,‬בלי‬ ‫טיפולו של רבי סענדער ושניה בעריכתו‪ .‬ההבדל‬ ‫הוא עצום‪ .‬ניכר כי הוא השתדל לעשות את‬ ‫הספר‪ ,‬שהוא למעשה ספר הלכותי למדני‪ ,‬למעין‬ ‫ספר השווה לכל נפש‪ .‬ספר‪ ,‬שכל אחד יוכל למצוא‬ ‫בו‪ ,‬בקלות‪ ,‬תשובות לשאלות השונות‪ .‬החייבים‬ ‫כיום לעלות לארץ ישראל או לאו? מה צריך‬ ‫להיות היחס למדינה? וכדומה‪ .‬במפתח מסודר‬ ‫הכל ושם תמצית עניינית של הפרקים הפלפוליים‬ ‫למדניים שנכתבו בידי הרבי עצמו‪.‬‬ ‫רבי סענדער יודע כי מתנגדי סאטמר שופכים‬ ‫"אש וגפרית" על ספר זה‪ .‬אבל הוא מאמין שהם‬ ‫אפילו לא עיינו בו כהלכה‪ .‬הוציאו "צימוק" פה‬ ‫ו"עוקץ" שם ועשו מטעמים‪ ,‬יש דרישה לספר‪.‬‬ ‫בחוגי הישיבות מדברים עליו כעל תופעה‬ ‫מעניינת ורבים מעוניינים לראות אותו‪.‬‬ ‫רבי סענדער הוא "שר הסברה" של "ממלכת‬ ‫סאטמר"‪ .‬והוא שליווה אותי לשיחתי עם הרבי‪,‬‬ ‫שיחה אשר התחילה בשעה אחת עשרה בלילה‬ ‫ונסתיימה בשעה מאוחרת לאחר חצות‪.‬‬

‫שלוש מאות שלא כרעו‬ ‫רבי יוסף אשכנזי‪ .‬הוא "שר הפנים" של‬ ‫"ממלכת סאטמר" ואיש אמונו של הרבי‪ .‬סיפרו‬ ‫לי כי עוד אביו‪ ,‬רבי פייבוש אשכנזי‪ ,‬היה הגבאי‬ ‫הראשי של הרבי והוא‪ ,‬רבי יוסף גבה הקומה‬ ‫ובעל הזקנקן השחור‪ ,‬הקצר והמקורזל‪ ,‬קיבל את‬ ‫התפקיד בירושה‪ .‬רבי פייבוש ורבי יוסף בנו הם‬ ‫ילידי צפת‪ .‬אבל זה יותר מארבעים שנה שהם‬

‫משמשים בני לוויה נאמנים‪ ,‬תחילה האב ועכשיו‬ ‫הבן‪ ,‬לרבי מסאטמר‪ .‬היו בחדר עוד כמה אברכים‪,‬‬ ‫כנראה מצוות המשמשים‪.‬‬ ‫קבלת הקהל הרגילה כבר נסתיימה‪ .‬ביקורי‬ ‫בוודאי אורגן כך שלא אבוא לרבי בשעה שעל‬ ‫פתחו צובאים המון מבקשי עצתו וברכתו‪ .‬עד‬ ‫מהרה הוכנסתי לחדרו‪ .‬חדר גדול‪ ,‬רחב וארוך‪.‬‬ ‫מסביב ארונות ספרים‪ .‬על הרצפה שטיחים‪.‬‬ ‫בתווך ‪ -‬שולחן ארוך‪ .‬בראש השולחן ‪ -‬כורסה‪,‬‬ ‫בעלת משענת גבוהה‪ ,‬מרופדת עור אדום‪ .‬הרבי‬ ‫ישב על הכורסה לבוש חלוק משי מבהיק שצבעו‬ ‫כעין הזהב‪ ,‬על ראשו מגבעת רחבת שוליים‪ .‬פניו‬ ‫היו חיוורות וכמין ליאות הסתמנה מעיניו שנראו‬ ‫כחושבות להסגר‪ .‬זקנו הלבן נראה עתה מבהיק‪,‬‬ ‫והשערות דומות לחוטי כסף נוטים לתכול‪.‬‬ ‫הרבי מדדני במבטו והציע לי לשבת‪ .‬הססתי‬ ‫אם אמנם לשבת בפניו כי ראיתי שרבי סענדער‬ ‫דייטש ורבי יוסף אשכנזי שנכנסו יחד עמי‪ ,‬נשארו‬ ‫עומדים קצת מן הצד‪ .‬היה ברור הם לא יישבו‪.‬‬ ‫"אין ישיבה בעזרה"‪ ,‬בחדרו של רבי עומדים‪ .‬אבל‬ ‫הם רמזו לי שאני יכול לשבת‪ .‬משמע‪ ,‬זר אני כאן‪,‬‬ ‫לא נחשב לחסיד וחבל שאטריח עצמי בעמידה‪.‬‬ ‫ישבתי‪ .‬ולא זאת בלבד אלא אף פתחתי בשאלות‬ ‫לא כחסיד‪ ,‬אלא כעיתונאי‪.‬‬ ‫[ מדוע אין הרבי מקדיש מרץ וזמן למען יהודי‬ ‫רוסיה‪ ,‬או למען שארית היהודים בארצות‬ ‫ערב במקום לעסוק במלחמה במדינת ישראל?‬ ‫אולי מוטב היה לבוא לרוסים ולומר להם‪' :‬אנו‬ ‫לא ציונים‪ .‬אנו אין לנו עסק עם פוליטיקה‪.‬‬ ‫אנו מבקשים את החסד לאפשר לנו לספק‬ ‫מצות ליהודים ברוסיה‪ ,‬לשלוח להם טלית‬ ‫ותפילין'‪ .‬והוא הדין לגבי היהודים שנותרו‬ ‫בארצות ערב?'‬ ‫כ"ק האדמו"ר בעל ה'דברי יואל'‪" :‬יש מקום‬ ‫לחשוש כי כל פעולה שלנו תנוצל בסופו של דבר‬ ‫על ידי הציונים‪ .‬הם הרי חיים וקיימים בכוח‬ ‫צרות ישראל‪ .‬אנו נטען נגד רוסיה והם אחרי כן‬ ‫ינצלו הדבר למען התעמולה שלהם‪ .‬הם הפכו את‬ ‫השואה הנוראה‪ ,‬שהם היו הגורמים לה‪ ,‬למכשיר‬ ‫חיזוק ועידוד הציונות‪ ,‬והם מנצלים את המצב‬ ‫הנורא של יהודי רוסיה למען אינטרסים פעוטי‬ ‫ערך שלהם‪ .‬הם מסוגלים לסכן את כל כלל‬ ‫כ"ג באב תשס"ט‬

‫‪9‬‬

‫ולפרוק מטענים‪ .‬אחרי שבוכים ‪ -‬קל יותר להתמודד‬ ‫עם הבעיה‪.‬‬ ‫"הבכי הוא גם כלי יעיל בקשר של היהודי עם‬ ‫הקב"ה ‪ -‬כשאדם חש שהוא לא מילא את חובתו‬ ‫לבוראו‪ ,‬הוא מזיל דמעות ומיד חש שרווח לו‪ .‬בדומה‬ ‫לכך‪ ,‬כשאדם מתפלל בכוונה‪ ,‬הוא מרגיש שעול‬ ‫המשא ירד מעל כתפיו והפך קל יותר‪ .‬כך משך ה'דברי‬ ‫יואל' אנשים אליו כמו מגנט‪ .‬וכולם רצו לשמוע את‬ ‫התוכחה שלו וכך להבריא‪.‬‬ ‫"קשה לתאר את המראות הללו בבית המדרש של‬ ‫הפעטער‪ ,‬זה היה נראה במידה מסוימת כמו הלוויה‪.‬‬ ‫אני לא אוהב להשתמש בדימויים שליליים‪ ,‬אך‬ ‫המחזה היה נראה כמו בהספד על אדם שנפטר באופן‬ ‫טראגי‪ ,‬כשכולם בוכים יחד עם המספיד‪ .‬כל מי שנכח‬ ‫שם‪ ,‬עם הפעטער‪ ,‬בכה בקולי קולות‪ .‬היהודים הם‬ ‫עם קדוש‪ ,‬ובכל פעם שדיבר‪ ,‬נתנה להם ההזדמנות‬ ‫להביע את מאווייהם הרוחניים ואת רגשותיהם‬ ‫העמוקים ביותר‪ .‬תכונה ייחודית זאת היתה מתנה‬ ‫יוצאת דופן שה'דברי יואל' קבל מהשמים"‪.‬‬

‫אחכה לו בכל יום שיבוא‬ ‫"ל"דברי יואל" היתה שפה עשירה במיוחד וקול‬ ‫ערב לאוזן‪ .‬היה פשוט נעים להאזין לדבריו‪ .‬גם‬ ‫כששימש כשליח ציבור‪ ,‬היה מתפלל בנעימות‬ ‫ובחמימות מיוחדת‪ .‬הוא היה בוכה כשהיה מגיע‬ ‫לקטעים המדברים על הגאולה‪ ,‬וכולם ראו עד כמה‬ ‫הוא משתוקק לבואו של המשיח‪.‬‬ ‫"גם בחידושי תורתו ניכרה הציפיה לישועה‬ ‫ולביאת המשיח‪ ,‬הרבה מדברי מדרשותיו היו סביב‬ ‫הנושא של המשיח‪ .‬ניתן לראות מה הוא הלך‬ ‫המחשבה של האדם מדברי התורה שהוא אומר‪,‬‬ ‫שהרי חידושי התורה בדרך כלל קשורים לנושאים‬ ‫המעסיקים את המחשבה‪ .‬כשהפעטער הזכיר את‬ ‫האבות הקדושים אברהם‪ ,‬יצחק ויעקב‪ ,‬הוא ראה‬ ‫אותם כמסייעים לזירוז הגאולה ולביאת המשיח‪.‬‬ ‫אנו רואים מדברי תורתו שהוא השתוקק לביאת‬ ‫המשיח בכל ליבו‪ .‬בואו נחשוב רגע מי באמת כל כך‬ ‫מצפה בדורנו לביאת המשיח? למי זה בוער בלבו?‬ ‫אבל ל'דברי יואל' באמת כאב על שהמשיח עדיין‬ ‫לא הגיע"‪.‬‬ ‫‪10‬‬

‫כ"ג באב תשס"ט‬

‫האדמו"ר רבי אהרן מציין שהמאורעות שהעציבו‬ ‫או שמחו את דודו‪ ,‬לא נשאו אופן אישי‪ ,‬אלא היו‬ ‫רק דברים שנגעו לכבוד שמים‪" .‬כשהאפיפיור הגיע‬ ‫לישראל בפעם הראשונה‪ ,‬הביקור שלו היה סנסציה‬ ‫עולמית שרבים השיחו בה‪ .‬הייתי בביתו נאווה קודש‬ ‫כאשר אחד מהנוכחים הזכיר את המאורע‪ .‬הפעטער‬ ‫קיבל את הדברים באופן קשה ביותר‪ .‬הוא התבטא‬ ‫ואמר לי תוך שהוא אוחז בידי‪' :‬הטומאה הקתולית‪,‬‬ ‫הקליפה הנוצרית ‪ -‬מגיעה לארץ ישראל‪ ,‬ומזהמת‬ ‫את ארץ הקודש'‪.‬‬ ‫"כולם התייחסו לנושא כידיעה חדשותית‪ ,‬אולם‬ ‫ליבו של ה'דברי יואל' נשבר בקרבו מהסיבוך הרוחני‬ ‫של הביקור‪ .‬נוכחתי אז לראות מה באמת מפריע‬ ‫לאדם בעל שעור קומה כמוהו‪.‬‬ ‫"אתה יודע מה עוד הטריד אותו? הנחיתה של‬ ‫האדם על הירח הכאיבה לו מאד‪' .‬למה צריכים‬ ‫להגיע למקומות שלא שיכים לבני אדם?' תהה‪' .‬הירח‬ ‫מקומו בשמים‪ ,‬ומקומו של האדם הוא על הארץ'‪.‬‬ ‫"אני עכשיו ציינתי שתי ידיעות חדשותיות‬ ‫נפרדות שצצו ועלו עכשיו בזיכרוני"‪ ,‬אומר האדמו"ר‬ ‫רבי אהרן‪" ,‬בראייה שטחית אין ביניהן דבר משותף‪,‬‬ ‫אולם בשביל הפעטער‪ ,‬שני המקרים הללו היוו מקור‬ ‫לצער מיוחד"‪.‬‬ ‫שאלתי את האדמו"ר רבי אהרן אם ה'דברי יואל'‬ ‫היה מבטא את דעותיו בנושאים אלו בגלוי‪ ,‬והוא‬ ‫השיב לי שמדובר בדברים שהאדמו"ר התייחס‬ ‫אליהם בשיחות פרטיות‪" .‬שהיתי רבות במחיצתו‪,‬‬ ‫כמו כן זכיתי להשתתף בשיעורים שלו בישיבת‬ ‫סאטמר‪ ,‬למרות שבאותה תקופה למדתי בישיבתו‬ ‫של אבי זצ"ל‪ .‬ה'דברי יואל' נהנה מאוד שהשתתפתי‬ ‫בשיעוריו"‪.‬‬ ‫רק כשלמדו בישיבה את מה שאנו מכנים בסאטמר‬ ‫ "סוגיא"‪ ,‬שהיא סוגיה המכילה גמרות ממקומות‬‫שונים בתלמוד העוסקים באותו נושא‪ ,‬שהיתה‬ ‫נלמדת פעמיים בזמן החורף ופעם אחת בזמן הקיץ‬ ‫ ה"דברי יואל" היה מוסר את שיעוריו לבחורים‬‫הלמדנים‪ .‬באותו פרק זמן השיעור היה מתקיים‬ ‫שלוש פעמים בשבוע בימי ראשון‪ ,‬שני ושלישי‬ ‫בשעה ‪ 8.30‬בערב‪ .‬הוא הקדיש את ימי רביעי לחזור‬

‫עם אלו שרשמו מפיו את חידושי התורה שלו לשבת‪,‬‬ ‫ובימי חמישי היה בוחן את בחורי הישיבה"‪.‬‬ ‫ה'דברי יואל' היה מנמנם במהלך שיעוריו או‬ ‫שיחותיו‪ .‬שאלתי את האדמו"ר רבי אהרן על כך‪ .‬הוא‬ ‫השיב לי‪" :‬אצל אנשים כמונו זאת אמנם נטיה טבעית‬ ‫של אדם שלא ישן בלילה לנמנם ביום‪ ,‬אולם אצל‬ ‫הפעטער היה הנמנום דבר יוצא מגדר הרגיל‪ .‬כשאדם‬ ‫נרדם באמצע שהוא אומר משהו‪ ,‬כשהוא מתעורר‬ ‫הוא בדרך כלל לא זוכר מה היה הדבר האחרון שאמר‪.‬‬ ‫אולם כשה'דברי יואל' סיים את תנומתו כביכול‪ ,‬הוא‬ ‫היה ממשיך לדבר בדיוק מאותה הנקודה שבה הוא‬ ‫אחז קודם‪ ,‬כאילו לא היתה כלל הפסקה‪ .‬וכך כולנו‬ ‫נוכחנו לדעת שהתנומות שלו היו משהו שנסתר‬ ‫מבינתנו"‪.‬‬ ‫האדמו"ר רבי אהרן דיבר גם על אודות צדקותו‬ ‫של ה"דברי יואל"‪ .‬דביקותו בהשי"ת היתה מבוססת‬ ‫על שאיפתו להזדככות עצמית ולשליטה מוחלטת‬ ‫על התאוות‪ .‬כדוגמא לכך סיפר לי האדמו"ר רבי‬ ‫אהרן את המעשה הבא‪ ,‬שאותו שמע מאחד מחשובי‬ ‫חסידי סאטמר רבי ליפא שוורץ ז"ל‪:‬‬

‫"המלך הרומני הגיע לביקור בסאטמר‪ ,‬האדמו"ר‬ ‫ה'דברי יואל' ישב על הבמה בין כל הנכבדים בטקס‬ ‫קבלת הפנים‪ .‬מקהלה מעורבת של בנים ובנות‬ ‫התחילה לשיר את ההמנון הלאומי‪ .‬ה'דברי יואל'‬ ‫התרומם מיד מכיסאו והתכונן לרדת מהבמה‪ .‬הדבר‬ ‫נחשב כפגיעה חמורה בכבוד המלך‪ ,‬ולכן גבאיו‬ ‫החזיקו את ידיו כדי לוודא שהוא נשאר במקום‪ .‬הוא‬ ‫התיישב בחזרה במקומו‪ ,‬הניח את ידיו על אזניו וכך‬ ‫ישב במשך כל האירוע‪ .‬כשהטקס נגמר‪ ,‬הלך למקווה‬ ‫והחליף את בגדיו‪ .‬במקווה שהה זמן רב‪ ,‬כשהוא‬ ‫מזיל דמעות כמים‪.‬‬ ‫"כאשר הפעטער היה צעיר‪ ,‬היו צעדיו ברחובות‬ ‫אירופה דומים יותר לריצה על מנת להימנע ממראות‬ ‫אסורים‪ .‬אלו שהלכו עימו היו צריכים לרוץ כדי‬ ‫להדביק את קצב הליכתו‪ .‬למרות שהיה צם בקביעות‪,‬‬ ‫הוא היה אדם בריא ובעל גוף חזק‪ ,‬והצומות לא‬ ‫החלישו את גופו ולא פגעו בריכוזו‪.‬‬ ‫"כל בוקר היה מתפלל שחרית בשעה מאוחרת‪,‬‬ ‫וכמובן שאכל ארוחת בוקר רק אחרי התפילה‪,‬‬ ‫שהסתיימה בשעות הצהריים‪ .‬בני הבית והמשב"קים‬

‫ישראל ובלבד שלהם יצמח מזה משהו ולו הדבר‬ ‫הקטן ביותר"‪.‬‬ ‫[ ואף על פי כן‪ ,‬האם בגלל חישובים אלה מותר‬ ‫לנו להפקיר שלושה מיליון יהודים? יש לי‬ ‫הרושם כי דווקא מתנגדי הציונות המוצהרים‬ ‫והגלויים יכולים להגיע לידי הישגים בתחום‬ ‫זה?‬ ‫האדמו"ר הסכים לעצם השאלה‪ ,‬אבל הוסיף‬ ‫מיד‪" :‬עומדים אנו במערכה גדולה גם מחוץ‬ ‫לרוסיה‪ .‬בשביל מערכה זו יש לנו כוחות להתמודד‪.‬‬ ‫אך לא בשביל המערכה עם רוסיה‪ .‬פה דל מדי‬ ‫כוחנו‪ .‬אין לנו אנשים"‪ .‬ואז הוסיף תוך חיוך מר‪:‬‬ ‫"בהונגריה הופעלה פעם מגבית משותפת‪ ,‬לאיזה‬ ‫שהוא צורך דחוף‪ ,‬שבה השתתפו החרדים יחד‬ ‫עם הניאולוגים‪ .‬עיקר ההכנסות באו מהחרדים‪.‬‬ ‫אבל כאשר ביקרתי במשרדי המגבית שמתי לב‬ ‫לעובדה כי רוב הפקידים הם מחוגי הניאולוגים‪.‬‬ ‫שאלתי על כך את ראש הלשכה האורטודוקסית‬ ‫מר כהנא‪-‬פרנקל‪ ,‬והוא הסביר לי את הענין‬ ‫כולו במשפט קצר אחד‪' :‬להם יש אנשים כאלה‬

‫היכולים לכתוב אפילו בשבת ואילו לנו אין אפילו‬ ‫אנשים היכולים לכתוב בימות החול'‪."...‬‬ ‫‪ #‬בקרב תושבי ישראל יש רבים הכועסים‬ ‫מאוד על כך שביוזמתך נערכות הפגנות‪ ,‬ליד‬ ‫הקונסוליה הישראלית‪ ,‬נגד מדינת ישראל?‬ ‫האדמו"ר מכיר את הטענות אך נותר בעמדתו‪:‬‬ ‫"זהו הדבר היחיד המפחיד אותם‪ .‬רק לאחר‬ ‫שהלכנו לוושינגטון הם הוציאו את המועדון‬ ‫שלהם ממאה שערים‪ .‬אין לנו ברירה‪ .‬שם ברחוב‬ ‫שבטי ישראל הם יותר חזקים מאתנו‪ .‬יש להם‬ ‫שוטרים וחיילים היכולים להכות אנשים‪ ,‬נשים‬ ‫וטף‪.‬‬ ‫יש להם מכונות כיבוי היודעות להציף במים‬ ‫בתים של יהודים עניים בבתי אונגרין‪ ,‬יש להם‬ ‫כל האמצעים כדי לשבור את היהודי החרדי‪ .‬הם‬ ‫גם מוכנים לכך מבחינה נפשית‪ .‬דמו של היהודי‬ ‫החרדי הותר בעיניהם‪ .‬אבל הם מפחדים מן‬ ‫הגויים‪ .‬ההפגנות עוצרות אותם"‪.‬‬ ‫[ רבי‪ ,‬תוך כדי סיורי באמריקה נפגשתי עם‬ ‫יהודים רבים שהיו פעם מחסידיו‪ .‬הם תרמו‬

‫כסף רב למוסדות שלו‪ ,‬אבל מאז ההפגנות‬ ‫שחיללו שם מדינת ישראל בגויים‪ ,‬הם רוגזים‬ ‫ואינם תורמים עוד‪.‬‬ ‫הוא התחייך והשיב‪" :‬לו חששתי מהפסדים‬ ‫בכסף לא הייתי עושה הרבה דברים‪ .‬הם‬ ‫מוכרים עצמם בעד כסף‪ .‬אני איני אגודאי כשר‬ ‫בעיניהם משום שאיני מפחד שמא יחדלו לתת‬ ‫לי תקציב‪."...‬‬ ‫הוא סיפר לי שגדולי ראשי הישיבות ביקרוהו‬ ‫היום ותבעו ממנו לעשות משהו נגד התפשטות‬ ‫המיסיון בארץ ישראל‪ .‬היו (הגאון רבי אברהם)‬ ‫הרב קלמנוביץ ו(הגאון) רבי משה פיינשטיין‬ ‫(זצ"ל) וסיפרו על החלטה שנתקבלה במעמד כל‬ ‫הרבנים וראשי הישיבות‪.‬‬ ‫[ אבל הם הרי אינם מפגינים‬ ‫שוב התפשט על פניו חיוך והוא אמר‪:‬‬ ‫"ראשית‪ ,‬הרי הם שולחים את תלמידיהם‬ ‫להשתתף בהפגנות‪ .‬שנית‪ ,‬ההבדל ביני לבינם הוא‬ ‫כהבדל בין מי שישן על המיטה לבין מי שישן‬ ‫על הארץ‪ .‬הם ישנים במיטה ומפחדים לזוז שמא‬ ‫יפלו חלילה‪ .‬אני כבר ישן‪ ,‬ברוך ה'‪ ,‬על הארץ‪ .‬אני‬ ‫איני מפחד ליפול מן המיטה‪ .‬לי אין מה להפסיד"‪.‬‬ ‫וכך הוא מתבל בהומור חריף את תשובותיו‬ ‫התקיפות‪ .‬הוא בקי בכל הנעשה במדינת ישראל‪.‬‬ ‫לדעתו קיימים כיום חוקים במדינת ישראל שהם‬ ‫מהווים סכנה מוחשית לגבי כל יהודי‪.‬‬ ‫"על פי החוק"‪ ,‬הוא אומר‪" ,‬חייבת כל בת בגיוס‬ ‫לצבא‪ .‬אלא מה? השר הממונה על החוק אינו‬ ‫מבצעו‪ .‬מה יהיה אם מחר יחליט השר כן להפעיל‬ ‫את החוק? הוא הדין לגבי ניתוחי מתים‪ .‬והוא‬ ‫הדין לגבי קיומן של הישיבות לתלמידים בגיל‬ ‫חינוך חובה‪ .‬על פי חוק אין אפשרות למלא חובת‬ ‫חינוך על ידי שליחת הילד לתלמוד תורה‪ .‬כרגע‪,‬‬ ‫אין שר החינוך מפעיל סמכויותיו כדי לסגור את‬ ‫תלמודי התורה‪ ,‬אבל הוא יכול לעשות זאת בכל‬ ‫עת שירצה‪ ,‬לפי זכותו שנקבעה בחוק"‪.‬‬ ‫[ והרי רובו של עם ישראל אינו מקבל את‬ ‫שיטת סאטמר?‬ ‫מכך אין הרבי מתפעל כלל‪ .‬הוא מזכיר מה‬ ‫שאמר בעת ביקורו בירושלים‪" :‬עם ישראל יוכל‬ ‫להתקיים גם אם הוא לא יימנה יותר מאשר‬ ‫שלוש מאות איש אשר לא יכרעו לבעל‪ .‬אין‬ ‫גדלותו של עם ישראל מותנית בכמות‪ .‬האיכות‬ ‫היא הקובעת‪.‬‬ ‫ולבסוף קרתה לי עוד הפתעה‪ .‬כאשר סיפרתי‬ ‫לרבי כי ביקרתי ב"קרית יואל" בבני ברק‪ ,‬העיר‬ ‫כבדרך אגב‪" :‬אני מקווה כי בקרוב תבואנה‬ ‫שלושים משפחות מכאן להתיישב בבתים‬ ‫החדשים שייבנו בקריה"‪ .‬הוא הדגיש את העובדה‬ ‫שאפילו העזרה שהוצעה על ידי עיריית בני ברק‬ ‫לבניין הקריה‪ ,‬לא אושרה על ידו‪.‬‬ ‫השיחה עוד נמשכה שעה ארוכה‪ .‬ידעתי‬ ‫כי עדיין לא נפלה ההכרעה אם אמנם לערוך‬ ‫שוב ההפגנה ליד הקונסוליה הישראלית או לא‪.‬‬ ‫חשבתי אולי עשויים דברי לעזור לאלה‪ ,‬בתוך‬ ‫סאטמר‪ ,‬שסברו כי אין לערוך את ההפגנה‪.‬‬ ‫אולם‪ ,‬כעבור שלושה ימים היה ברור לי‬ ‫שנכשלתי‪ ,‬היה זה כאשר ניצבתי ליד הקונסוליה‬ ‫הישראלית בשעה שהגיעו לשם מאות חסידים‬ ‫משולהבים כדי להפגין את זעמם נגד "רדיפות‬ ‫הדת" במדינת ישראל‪...‬‬ ‫כ"ג באב תשס"ט‬

‫‪11‬‬

‫חרדו לבריאותו וכדי שלא תפגע בריאותו בקשו ממנו‬ ‫והוא נעתר לשתות כוס קפה לפני תפילת שחרית‪.‬‬ ‫הם היו מכינים לו כוס קפה גדולה שתספק לו נוזלים‬ ‫עד לצהריים"‪.‬‬ ‫האדמו"ר רבי אהרן מוסיף ומתאר מקרה ששמע‪:‬‬ ‫"הפעטער התארח באיזה שהוא מקום‪ ,‬שם הגישו‬ ‫לו קפה‪ .‬ספל הקפה היה יוקרתי אך קטן מהספל‬ ‫שהיה רגיל לשתות בו‪ .‬אחר כך כשהציעו לו לשתות‬ ‫כוס קפה נוספת‪ ,‬השיב שהוא נוהג לשתות רק כוס‬ ‫קפה אחת כל בוקר ולכן לא ישתה כוס נוספת‪ .‬אצל‬ ‫הפעטער ספל קפה היה ספל קפה‪ ,‬גודלו לא שינה‬ ‫דבר"‪.‬‬ ‫בהמשך השיחה עולה הנהגתו של ה'דברי יואל'‬ ‫להתפלל בשעה מאוחרת‪" .‬זה לא היה מנהג שקיבל‬ ‫מאביו‪ ,‬למעשה‪ ,‬ה'קדושת יום טוב' היה מתפלל כל‬ ‫בוקר בדיוק בשעה תשע‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬ה'דברי יואל'‬ ‫מרב קדושתו‪ ,‬תמיד דאג שהוא לא הכין מספיק את‬ ‫גופו לתפילה‪.‬‬ ‫"הוא שמר מאוד על קדושת הגוף‪ .‬בימינו‪ ,‬כשכולנו‬ ‫חיים בנוחות מרובה וקל לנו לשמור על ההיגיינה‪,‬‬ ‫אנו לא יכולים לתפוס כמה מסירות נפש נדרשה ממנו‬ ‫על מנת לשמור ולהקפיד על נקיות הגוף לקדושה‪.‬‬ ‫עבור הפעטער שחי את רוב שנותיו ברומניה הפרי־‬ ‫מיטיבית‪ ,‬ההטהרות שלפני התפילה דרשה הקרבה‬ ‫עצמית ומסירות נפש אמתית‪.‬‬ ‫"היה לו מעיל פרווה קצר מיוחד וכובע בשביל‬ ‫פרקי הזמן הארוכים ששהה בחוץ לפני התפילה‪ .‬אבא‬ ‫סיפר לי‪ ,‬שבחודשי החורף הקרים ביותר במדינת‬ ‫רומניה הפעטער היה שב כולו כחול מהכנותיו האינ־‬ ‫סופיות לפני התפילה"‪.‬‬

‫ה‬ ‫עזות לקדוש ‬ ‫הרבה מחסידי סאטמר נרצחו בשואה‪ .‬ה'דברי‬ ‫יואל' היה אחד מ‪ 1640-‬אנשי הקבוצה שניצלה‬ ‫באמצעותו של רודולף קסטנר‪ .‬לקסטנר‪ ,‬מנהיג‬ ‫ציוני‪ ,‬היתה הסמכות לנהל משא ומתן עם הצורר‬ ‫הנאצי אדולף אייכמן שר"י כדי להציל מספר קטן‬ ‫של אנשים‪ .‬הקבוצה כללה בעיקר מי שנמנו על הזרם‬ ‫הציוני‪ ,‬אולם גם מספר קטן של רבנים חשובים‬ ‫ויהודים עשירים ששלמו סכום מופקע כדי להיות‬ ‫ברכבת ההצלה שכונתה "תיבת נוח"‪.‬‬ ‫רכבת קסטנר‪ ,‬שהיתה בדרכה לשוויץ‪ ,‬עוכבה‬ ‫בברגן בלזן‪ .‬האנשים שהו במחנה שישה חודשים‬ ‫‪12‬‬

‫כ"ג באב תשס"ט‬

‫עד שהנאצים הרשו להם להמשיך לגבול השוויצרי‪,‬‬ ‫כבתוכנית המקורית‪.‬‬ ‫בכ"א בכסלו (‪ )1944‬חצה ה'דברי יואל' את הגבול‬ ‫לשוויץ‪ .‬אותו יום כ"א בכסלו שבו ניצל ממלתעות‬ ‫החיה הנאצית נחגג כ"יום הצלה" בקרב חסידי‬ ‫סאטמר ברחבי העולם‪.‬‬ ‫אחרי המלחמה‪ ,‬שהה ה"דברי יואל" שהה במחנה‬ ‫עקורים בפלדפיג‪ ,‬המחנה הראשון שיועד באופן‬ ‫בלעדי ליהודים ניצולי המחנות‪ .‬ה'דברי יואל' עודד‬ ‫הרבה צעירים יהודים ששרדו את המלחמה‪ ,‬תמך‬ ‫בהם וסעד את נפשם החרבה‪.‬‬ ‫אחרי שעזב את המחנות ‪ -‬עלה לארץ ישראל‪.‬‬ ‫היה זה בתקופת המנדט הבריטי‪ .‬לאחר שהות קצרה‬ ‫הפליג לניו יורק כדי לאסוף תרומות למוסדות‬ ‫המתפתחים בארץ‪ .‬הוא שהה שם שנה‪ ,‬והחסידים‬ ‫שלו הפצירו בו להישאר‪ .‬הנימוק שבו בחרו היה‬ ‫השינויים הפוליטיים שהתרחשו בארץ הקודש‪:‬‬ ‫הקמת מדינת ישראל ‪ -‬צעד פוליטי שלו התנגד‬ ‫נמרצות‪ .‬הוא נענה לבקשה‪ .‬בניו יורק הביא לשינוי‬ ‫מהותי בחיים היהודיים‪ ,‬והחדיר את סגנון החיים‬ ‫וההווי החסידי לכל חלקי ארה"ב‪.‬‬ ‫"לפעטער היתה עקשנות עצומה‪ ,‬כשהדברים הגיעו‬ ‫לרוחניות"‪ ,‬אומר האדמו"ר רבי אהרן‪" .‬הפעטער היה‬ ‫נחוש בדעתו שאמריקה לא תשפיע עליו‪ .‬כשהגיע‬ ‫לאמריקה‪ ,‬המקווה היחיד בויליאמסבורג היה‬ ‫רחוק מביתו‪ ,‬כך שהיה עליו לצעוד מספר רחובות‬ ‫(בלוקים) כדי להגיע למקווה בשבת בבוקר‪.‬‬ ‫"באותם ימים אף אחד לא חבש שטריימל לראשו‬ ‫ברחוב‪ .‬ה'דברי יואל' החליט לחבוש את השטריימל‬ ‫גם ברחוב‪ ,‬ולצעוד כך את כל הדרך עד למקווה‪.‬‬ ‫הגבאי שלו‪ ,‬הרב יוסף אשכנזי ז"ל‪ ,‬הלך עמו‪ ,‬אך הוא‬ ‫חבש את הכובע של יום חול‪ .‬עוברי אורח שפגשו‬ ‫בהם גיחכו ולעגו כשראו את שטריימל הפרווה‪ .‬ר'‬ ‫יוסף פנה ל'דברי יואל' ואמר‪' :‬אנשים מלגלגים על‬ ‫הרבי שהוא חובש את השטריימל'‪ .‬תגובתו המיידית‬ ‫של ה'דברי יואל' היתה‪' :‬אני לא ממש בטוח שהם‬ ‫צוחקים על השטריימל שלי‪ ,‬יתכן שהם צוחקים על‬ ‫כך שאתה לא חובש שטריימל'‪.‬‬ ‫"הפעטער היה אומר לכולם לא להתבייש ללכת‬ ‫ברחובות אמריקה עם שטריימל‪ .‬הוא הסביר שלהפך‪,‬‬ ‫אמריקה היא ארץ חופשית וכל אחד יכול ללכת‬ ‫בחופשיות עם הלבוש החסידי בכל רחוב שהוא‪ ,‬ואף‬ ‫אחד מעוברי האורח לא ישים לב לכך‪ .‬בהתחלה‪,‬‬ ‫לחסידים היתה תחושה של תבוסה‪ ,‬הם חשבו‬ ‫שאמריקה שונה מאירופה ולכן עליהם להשתנות‪.‬‬ ‫אבל הוא חזר ואמר בעקביות שלא‪ ,‬אמריקה אינה‬ ‫שונה‪.‬‬ ‫"חשוב גם להזכיר"‪ ,‬מוסיף ומציין האדמו"ר‬ ‫שליט"א בבדיחות הדעת‪" ,‬שה'דברי יואל' היה הולך‬ ‫ברחוב מלווה בגבאי אחד או שניים ולא יותר מכך‪.‬‬ ‫לא היתה לו פמליה שלמה שהלכה סביבו‪ .‬הוא ממש‬ ‫סלד מכל "גינוני המלכות" הללו ודחה אותם‪.‬‬ ‫"ברצוני לתת לך דוגמא‪ :‬הפעטער השתתף‬ ‫בסעודת הבר מצוה שלי‪ .‬רק גבאי אחד ליווה אותו‪,‬‬ ‫ולכל אורך הסעודה ישב אותו גבאי ליד השולחן‬ ‫כאחד האורחים‪ ,‬כמדומני שהדוד שלי היה רעבע‬ ‫לא כל כך קטן‪ ...‬גם כשהלך לפגישה עם רבנים לא‬ ‫הרגיש הפעטער צורך שמישהו יעמוד מימינו‪ ,‬אחר‬ ‫משמאלו ושלישי יעמוד מאחורי כסאו"‪.‬‬

‫ציונות וגאולה‬

‫האדמו"ר רבי אהרן ממשיך ומסביר‪" :‬לפני‬ ‫מלחמת העולם השניה‪ ,‬רוב האדמו"רים כמו גם‬ ‫רבנים מפורסמים וראשי ישיבה חשובים התנגדו‬ ‫בעוז לציונות על כל צורותיה‪ .‬הם האמינו שבמהלך‬ ‫הגלות העכשווית‪ ,‬העם היהודי צריך לחכות לבואו‬ ‫של המשיח כדי לכבוש מחדש את ארץ ישראל‪.‬‬ ‫בנוסף טענו כי אסור למרוד ב בעודנו בגולה באומות‬ ‫העולם‪.‬‬ ‫השואה לא שינתה את שיטתו של ה'דברי‬ ‫יואל' בנושא זה‪ .‬גם לאחריה המשיך והיה לאחד‬ ‫מהתומכים הגלויים של השקפת עולם זו‪ .‬הוא‬ ‫ציטט בספרו "ויואל משה" את המקור בחז"ל‪ :‬בשיר‬ ‫השירים מזהיר שלמה המלך שלוש פעמים את "בת‬ ‫ירושלים" לא "לעורר את האהבה עד שתחפץ"‪,‬‬ ‫הגמרא בכתובות מסבירה ששלוש האזהרות‬ ‫מקבילות לשלוש השבועות שנשבע העם היהודי‪:‬‬

‫לא לעלות לארץ הקודש כקבוצה עם כוח צבאי‪ ,‬לא‬ ‫למרוד בממשלות של המדינות שבהן אנו חיים ולא‬ ‫להאריך את הגלות‪ ,‬ובמילים אחרות ‪ -‬לא לדחות‬ ‫את ביאת המשיח עם החטאים שלנו‪.‬‬ ‫ה"דברי יואל"‪ ,‬כמו גם גדולי תורה אחרים‪ ,‬ראו את‬ ‫מדינת הציונים בארץ ישראל כניסיון לדחיקת הקץ‪,‬‬ ‫צעד חסר סבלנות ומסוכן‪ .‬כשמפרים את השבועות‬ ‫ונעשים חסרי סבלנות לחכות לאהבתו של ד' להגיע‬ ‫אלינו בזמנו ובעיתו‪ ,‬הדבר גורר השלכות שליליות‬ ‫ועונשים חמורים עד מאד‪.‬‬ ‫ה'דברי יואל' אף כתב שהשואה היתה עונש משמים‬ ‫על חטא הציונות‪ ,‬שהפרה את שלוש השבועות‪ .‬הוא‬ ‫האמין בכל ליבו ומהותו שרק המשיח יכול להקים‬ ‫ממשלה יהודית בארץ הקודש‪ .‬גם אם הממשלה‬ ‫שתקום לפני בוא המשיח תהיה דתית‪ ,‬או אפילו‬ ‫חרדית‪ ,‬השלטון בכל אופן הוא בלתי חוקי בעליל‬ ‫מפני נטילת סמכות בלתי ראויה וחילול השבועות‪.‬‬ ‫הוא חזר ואמר שוב ושוב‪" :‬למרות שהפכתי למטר‬ ‫חיצי לעג ובוז‪ ,‬שום כוח בעולם לא יוכל להזיז אותי‬ ‫מעמדתי ולא אקבל‪ ,‬חלילה‪ ,‬את הכפירה הציונית‬ ‫שממנה רק אב הרחמים יכול להצילנו"‪.‬‬ ‫זה המקום לציין שפרופסור אביעזר רביציקי‪,‬‬ ‫שאינו נמנה עם חסידי סאטמר ותהום אידיאולוגית‬ ‫פעורה ביניהם‪ ,‬כתב ספר בנושא שיטות מסורתיות‬ ‫בציונות המודרנית‪ .‬בהקדמת הספר הוא מציין‬ ‫שהופתע מאוד כשחקר את הנושא וגילה עד כמה‬

‫הדעה הזו (הציונות) רווחה פעם בקרב ציבורים‬ ‫נרחבים בעם ישראל‪ ,‬ביניהם גדולי תורה ומחשבה‪.‬‬ ‫לאור זה‪ ,‬תכלית חייו של הדברי יואל נגד הציונות‬ ‫אין בה משום חידוש או המצאה‪ .‬הוא אסר כל‬ ‫השתתפות בממשלה הישראלית‪ ,‬ואפילו הצבעה‬ ‫בבחירות נחשבה בעיניו לעבירה חמורה ביותר‪ .‬הוא‬

‫התנגד בצורה גלויה להשקפה של "אגודת ישראל"‬ ‫שנוטלת חלק בבחירות ויש לה נציגים בכנסת‪.‬‬ ‫מובן שגם האדמו"ר רבי אהרן שליט"א מחזיק‬ ‫באותן דעות על הציונות‪ ,‬ובהתלהבות מחפש כיצד‬ ‫לפרסם את שיטתו הקנאית‪ .‬ואכן לפני כמה שבועות‬ ‫כתב האדמו"ר באמצעות ראש הקהל של סאטמר‬ ‫מכתב לנשיא ארה"ב ברק אובאמה‪ ,‬בו ציין שמדינת‬ ‫ישראל לא מייצגת את העם היהודי האותנטי‪,‬‬ ‫ושרצוי מאוד שהנשיא ילחץ על העומדים בראש‬ ‫מדינת ישראל להגיע להסכמים של שטחים תמורת‬ ‫שלום‪.‬‬ ‫האדמו"ר שליט"א מסביר לי את שיטתו של‬ ‫דודו‪" :‬התנגדותו הנמרצת של הפעטער לציונות‬ ‫נבעה מכמיהתו האמיתית לגאולה ע"י המשיח‪ .‬הוא‬ ‫ראה את מדינת ישראל הציונית כמעכבת את ביאת‬ ‫המשיח‪ .‬כל תכלית חייו נועדה לקירוב הגאולה‬ ‫השלמה‪ ,‬ומדינת ישראל היא כאבן נגף המעכב את‬ ‫הגאולה‪ .‬לכן‪ ,‬היה זה מאוד הגיוני שה'דברי יואל'‬ ‫סבר שמדינת ישראל היא אויבו הגדול ביותר‪ .‬הוא‬ ‫האמין בלב שלם‪ ,‬שאילולא הציונות‪ ,‬המשיח היה‬ ‫כבר מגיע‪ ,‬במיוחד אחרי המלחמה והחורבן הנורא‬ ‫באירופה‪ .‬כשהרבה דיבר על הנושא‪ ,‬ראינו באופן‬ ‫ממשי עד כמה הדברים נגעו לליבו‪.‬‬ ‫"כתוב בחומש שמות שכאשר בתיה בת פרעה‬ ‫פתחה את תיבת משה היא ראתה את הנער בוכה‪,‬‬ ‫רש"י מסביר שלמרות שמשה רבנו היה רק בן‬

‫שלושה חודשים‪ ,‬קולו היה כקול של נער‪ .‬באיזה‬ ‫אופן היה הקול של משה שונה מקולו של כל תינוק‬ ‫אחר? בתיה הבחינה שלא רק משה התינוק בוכה‪,‬‬ ‫אלא כל הסבל והכאב של כלל ישראל‪ ,‬והעם היהודי‬ ‫לדורותיו‪ ,‬זעקו ממשה‪.‬‬ ‫"אפשר גם לומר את אותם הדברים על ה'דברי‬

‫יואל'‪ .‬הוא הרבה להשמיע אנחות קורעות לב כאשר‬ ‫דיבר על הנושא‪ .‬היה ברור שלא הוא בוכה‪ ,‬אלא‬ ‫שמגרונו פורץ הבכי של כל העתיד של העם היהודי‪.‬‬ ‫שכלל ישראל בוכה‪ .‬הוא ראה את מדינת ישראל‬ ‫כאסון הנורא ביותר שאי פעם התרחש‪ ,‬ולכן הוא‬ ‫היה כל כך כאוב‪.‬‬ ‫"בדיוק כמו שיש קדושה בעולם יש גם טומאה‬ ‫וסיטרא אחרא‪ .‬הוא ראה אנשים נצמדים לגאולת‬ ‫השקר שעדיין מצליחה‪ .‬כל הצלחה שהייתה למדינה‬ ‫הישראלית הטרידה אותו עד אין סוף‪ .‬הוא ראה בכך‬ ‫בדיוק את מה שראה משה רבנו בעגל הזהב‪.‬‬ ‫"האם ניתן לשער את כאבו של משה רבנו היורד‬ ‫מהר סיני ומוצא את העם עובד שוב עבודה זרה?‬ ‫האם אפשר להזדהות עם רגשותיו של משה כשהוא‬ ‫ראה את העם רוקדים מסביב לעגל? באותו אופן‪,‬‬ ‫ראה הפעטער את הדברים‪ .‬לא פחות‪.‬‬ ‫''אני שמעתי את הדברי יואל מדבר על הנושא‬ ‫פעמים רבות גם בציבור וגם בשיחות פרטיות‪ .‬אני‬ ‫יכול לומר לך שלא רק חשתי אלא ממש ראיתי‪,‬‬ ‫בחוש‪ ,‬את כאבו‪ ,‬ולעיתים הוא אף היה מזיל על כך‬ ‫דמעות‪ .‬זה לא היה עניין של פוליטיקה או השתייכות‬ ‫למפלגה מסוימת‪ ,‬כל כוונתו הייתה לכבוד שמים‪.‬‬ ‫כמו משה רבנו‪ ,‬גם הוא הכריז מי לד' אלי‪ :‬ובהכרזה‬ ‫זו לא היו נגיעות אישיות או אינטרסים מפלגתיים‪,‬‬ ‫הכל היה אך ורק לשם שמים"‪.‬‬ ‫התרגשות של האדמו"ר שליט"א‪ ,‬נגעה לליבי‪ .‬אני‬ ‫שואל את האדמו"ר מה כלל ישראל צריכים לקחת‬ ‫אל ליבם שלושים שנה אחרי פטירתו של ה"דברי‬ ‫יואל"‪.‬‬ ‫האדמו"ר השיב בחדות‪" :‬הם צריכים לזכור את‬ ‫הקדושה‪ .‬הם צריכים לזכור את הצדקה‪ .‬הם צריכים‬ ‫לזכור שהוא היה לומד לילות שלמים‪ .‬הם צריכים‬ ‫לזכור את כוחותיו העזים שאותם הקדיש למלחמה‬ ‫בכל צורה של כפירה‪ .‬אנחנו צריכים לזכור את כל‬ ‫הדברים הללו"‪.‬‬ ‫שלושים שנה חלפו מפטירתו של האדמו"ר בעל‬ ‫ה'דברי יואל'‪ ,‬שנים רבות יותר חלפו מאז אותו‬ ‫ערב שבו ראיתי כמה מגדולי ישראל קמים לכבודו‪.‬‬ ‫עדיין אנו ממשיכים לשאוב תעצומות נפש מצדקותו‬ ‫המופלגת ומהנהגותיו הבלתי מתפשרות‪ ,‬זעקתו מלב‬ ‫אל לב לכל כלל ישראל להתאחד סביב הקריאה "מי‬ ‫לד' אלי" הנחוצה בימינו אולי עוד יותר מאשר בימיו‬ ‫ מהדהדת מקצה העולם היהודי ועד קצהו‪[   .‬‬‫כ"ג באב תשס"ט‬

‫‪13‬‬