שמי ברנדה שרון

‫שמי ברנדה שרון‪ .‬אני גרה בקיבוץ אלונים כבר יותר מ‪ 30-‬שנה‪ .‬אני‬ ‫במקור מדרום אפריקה וגרתי באנגליה ‪ 5‬שנים לפני עלייתי ארצה‪.‬‬ ‫אני אלמנה‪ .‬בעלי עמוס ז"ל‪ ,‬חלה בסרטן באפריל ‪ 2006‬בגיל ‪55‬‬ ‫ונפטר מהמחלה בנובמבר ‪ .2007‬טיפלתי בעמוס בבית והרגשתי‬ ‫שלמה עם ההחלטה שלי להשאיר אותו בבית עד הסוף בעזרת‬ ‫הוספיס בית צמוד‪.‬‬ ‫לאחר חוויה של חולה סרטן בבית הרגשתי צורך לעזור לחולי סרטן‬ ‫ומשפחותיהם‪ .‬אני מרגישה שיש לי הרבה מה לתת מהנפש שלי‬ ‫ומההכרות שלי עם מחלת הסרטן‪.‬‬ ‫את איימי הכרתי דרך קרובת משפחה ששמעה שאני רוצה להתנדב‬ ‫לעזור לחולי סרטן‪.‬‬ ‫מהשיחה הראשונה שלי עם איימי התחברתי אליה ולרעיונות שלה‪.‬‬ ‫אני מרגישה שאנחנו משלימות האחת את השנייה‪ ,‬היא עם השאיפות‬ ‫שלה ואני עם יכולת הארגון שלי‪.‬‬ ‫התחלנו לארגן את החוויה שהתרחשה בספטמבר השנה‪ .‬המיילים‬ ‫רצו הלוך וחזור כל יום כחודשיים עם כמה פגישות באמצע עד‬ ‫שהשלמנו את התוכנית‪ .‬על פי חווית המשתתפים התוכנית הייתה‬ ‫טובה וההרגשה לאורך היומיים של החוויה הייתה חיובית ומרוממת‪.‬‬ ‫אני כמובן הזדהיתי עם התומכים של החולים‪ ,‬לראות איך הם נהנים‬ ‫מהחופש‪ ,‬מהטיפול בחולה‪ .‬זה פשוט עשה לי טוב‪ .‬גם החולים וגם‬ ‫התומכים לקחו פסק זמן מהמחלה‪ ,‬מהדאגות‪ ,‬מהיום יום‪ .‬הזוגות‬ ‫הגיעו ממקומות שונים עם רקע שונה‪ ,‬ללא הכרות אחד עם השני‪.‬‬ ‫במשך החוויה התחילו להיפתח זה לזה ולהחליף חוויות‪ ,‬ביקשו‬ ‫שנפיץ את רשימת המשתתפים עם מספרי הטלפון ומיילים ויתכן‬ ‫שיהיו קשרים בין המשתתפים בעתיד‪.‬‬ ‫אחרי חוויה שכזאת‪ ,‬יש לי עוד יותר רצון לבצע חוויה דומה שוב ושוב‬ ‫לעוד זוגות‪.‬‬ ‫אני אסירת תודה לכל המשתתפים‪ .‬ההשתתפות שלהם נתנה לי את‬ ‫האפשרות לתת ודרך הנתינה גם קבלתי חזרה‪.‬‬