עיצוב הרצח
223
דו"ח שמגר מבהיר ,כי ראש הממשלה הגיע לעצרת בשעה ,20:00ועלה לבימה .הרכב הוחנה מתחת לבית העירייה ,ולפי אחת העדויות ,נשאר ללא השגחה .בינתיים עלה הנהג לבימת הנואמים ,וירד ממנה לקראת סוף העצרת ,לדרישת המאבטחים .כלשון עדותו" :נקראתי על-ידי אחד המאבטחים ,קרא לי בקשר ואמר לי ,אנחנו לקראת יציאה ,תיגש לרכב" .דו"ח שמגר הקדיש לנהגו של ראש הממשלה פרק מיוחד ,המופיע הרחק מהסיפור העיקרי ,ולא זכה להתייחסות הראויה: [מה שנוגע לנהגו של ראש הממשלה] נדרשת כפיפות משמעתית לראש חוליית האבטחה ,צמידות של הנהג לרכב ,היינו ,המתנה ברכב או לידו עד לשובו של ראש הממשלה מן האירוע אשר אליו הובא ,והימנעות מעזיבת הרכב ומביצוע נסיעות בלתי מאושרות .אין זה מתקבל על הדעת שנהגו של רכב ראש הממשלה ישאיר את הרכב החונה בחניון הפתוח לכל ,כדי ללכת עם בני משפחתו לעצרת או כי יבצע נסיעה בלתי-מאושרת ללא אבטחה ,שסופה התנכלות לרכב בלתי-מאובטח של ראש הממשלה .הסיכון איננו רק מפני פירוק סמל הרכב אלא גם בפני התנכלויות מסוכנת יותר וחמורות יותר [דו"ח ,עמ' .]198
משמע ,לאחר שהביא את ראש הממשלה לעצרת ,לקח מנחם דמתי את מכונית השרד לנסיעה פרטית .סביר להניח ,שנסע להביא את אחיו ואת בתו .אחי הנהג הזכירו לפני הוועדה את "בת- אחי" .נפתלי דמתי אמר במפורש" :ילדה של מנחם" .אבל אחר כך פנה השופט מאיר שמגר, יו"ר הוועדה ,למנחם דמתי ושאל אותו[" :היית על הבימה] יחד עם בת-אחיך?" – והתשובה הייתה "כן" .ייתכן ,שכך נכנסה "בת-אחיו של מנחם" לדו"ח הוועדה .זה עניין טפל ,אך ציפינו, שהוועדה תדייק בפרטים ,ותצליב עדויות. אם העניין של בתו\בת-אחיו נראה חסר משמעות אמיתית ,אי אפשר לומר זאת על הסוגיה היכן עמד מנחם דמתי ברגע של התנקשות? וכך כותב הדו"ח: הנהג דמתי חיכה בעמידה [לראש הממשלה ,היורד מהבמה] ליד דלתו הפתוחה של רכב ראש הממשלה ,כאשר לידו ניצבים שני אחיו ובת-אחיו, ששוחחו עמו [דו"ח ,עמ' .]29
אך בעמוד 198קבעה הוועדה ,שהנהג היה צריך להיות בתוך המכונית ,או לידה .לא כך רואה את הדבר אברהם רותם ,בכיר לשעבר בשב"כ ,שהיה מבכירי אגף האבטחה בו: הנהג המתין מחוץ למכונית לכניסתה של גב' רבין ,והדבר מנוגד לכל התרגולת באימונים .הנהג חייב להיות במכוניתו ,ישוב ומוכן להזנקת הרכב [רותם ,עמ' .]278
נראה ,שרותם צדק .הוועדה הקדישה זמן נרחב לשאלה זו כאשר חקרה את אחיו של מנחם דמתי ,ולא אותו עצמו .תשובות האחים היו מבולבלות ולא-נכונות (כפי שנראה בסרט של קמפלר) .האחים העידו ,שמנחם היה "בפנים [הרכב]"" ,חצי גוף בחוץ ,חצי גוף בפנים" .הגרסה הסופית של נפתלי הייתה" :אני אסביר את עצמי .הוא היה עם הדלת פתוחה ,כשרגל שלו הימינית הייתה בחוץ .זה מה שזכור לי" .אלוף בדימוס צבי זמיר ,חבר הוועדה ,סיכם את החקירה" :כן .בסדר .זכור לך יפה מאוד" .ייתכן שבדברי זמיר נשמעת נימה של בוז ושל לעג. למעשה ,לא היה צורך לחקור את האחים .די להעיף מבט בסרט ,כדי לדעת היכן עמד מנחם דמתי. את עדותו של מנחם דמתי נביא להלן ,ויוצא ממנה ,שהוא פתח את הדלת האחורית-שמאלית של הקדילאק ,כדי שלאה רבין תיכנס בה .אך דמתי טעה ,כיוון שגברת רבין לא הייתה בפמליה. בהמשך נראה ,שהוא טעה גם לגבי המתנקש ,בחושבו ,שמורדי ישראלי הוא היורה. למה הורשו בני משפחת דמתי לשהות בשטח המאובטח? ולמה לא הבחינו ביגאל עמיר, שהתערב בתוכם? אי אפשר לתת תשובות חד-משמעויות לשאלות הללו .ניתן להעלות השערות
224
שער ה' :תרבות מיתולוגית
סבירות על סמך עדותם ומעדות ה"מקור שלנו" בשב"כ -קצין בכיר בדימוס ,שהעדיף להישאר בעילום-שם. אחיו של דמתי כבר ביקרו באירועים עם ראש חשבו, הממשלה .המאבטחים הכירום ,ואולי מ ש נ שהפעם הביא מנחם "עוד קרוב משפחה". ר ה"מקור שלנו" הוסיף בנימה מרה" :היום אתה אומר מלה לדמתי ,מחר הוא אומר מלה לרבין ,ומחרתיים אתה עף מהעבודה". באווירה כזו לא היה אפשרי "לסנן" את יגאל ד עמיר ,והוא זכה בלי מאמץ מיוחד ל"סיפור כיסוי" מצוין. .מ.י כאמור ,עמד המתנקש יגאל עמיר ליד העציץ בקצה החבורה של בני משפחת דמתי .הוא ד המתין לבאות ,ובהשקפתו הפטליסטית ע במקצת ,חיכה ,שכוח עליון יסדר לו כשתי שניות וחצי לפני הירייה ,הפמליה הזדמנות .עד עכשיו ,סופק מבוקשו מעל מגיעה לעציץ ומעבר לכל ציפיותיו :עמיר נכנס לשטח ה"נוטש" (נ) נשאר מאחור ,ואת מקומו בטבעת החניון ולא גורש ממנו ב"טיהורים" .לדעתנו, האבטחה תפס מורדי ישראל (מ"י); יורם רובין נעשתה טעות בסיסית :בשטח היו שוטרים במדים ,מאבטחים בבגדים מיוחדים ,כל מיני נהגים בלבוש רגיל וגם "סוכנים סמויים" בלבוש רגיל .במצב הזה קשה לאבחן "זר" .עמיר הגיע
(י) ,ש"ג (צ) ו-א"ה (ס) אינם מרגישים במתרחש. יעקב שובל (ש) והמוביל עדי אזולאי (מ) עומדים ומחכים .יגאל עמיר (ע) מתכונן לשלוף ,ומנחם דמתי (ד) עומד מחוץ למכונית ליד דלת הנהג. בינו לבין עמיר עומדים בני משפחתו .החצים
לעמדה הסמוכה למכוניתו של ראש הממשלה ,אם כי הרחק מהדלת שדרכה התכוון רבין להיכנס לרכבו – אך הוא לא ידע זאת. בעדותו בבית-המשפט אמר עמיר שלוּ פנו השוטרים אליו בתקיפות ,היה עוזב את השטח, ומנסה את מזלו בפעם אחרת .מבלי להתאמץ יותר מדי ,עמיר הגיע לעמדה טובה שבה נטמע בתוך הסובבים ,וחיכה לבאות ללא הפרעה ,שהרי לא הוצבו מאבטחים ליד דלתות הקדילאק – פרט לשוטר ,שעמד ליד הדלת האחורית-ימנית של המכונית (ואולי יותר משוטר אחד). אזי פנתה הפמליה ימינה ,ולרגע-קט גבו של ראש הממשלה נחשף למתנקש .עמיר החמיץ הזדמנות זו .כששלף את אקדחו ,כבר חלפה הפמליה על פניו – אם כי הייתה עדיין קרובה מאוד אליו .דו"ח הוועדה מתאר את השליפה" :המתנקש הרים את כנף חולצתו ביד שמאל ושלף את האקדח ביד ימין" .כך מופיע בסרט של קמפלר ,וזו התמונה היחידה ,שבה יגאל עמיר נראה בבירור .נצ"מ יעקב שובל התחיל לנוע אחורה ,לכיוון ראש הממשלה ,ובמקביל ,האיץ "הצמד" את צעדיו ,כדי לעמוד בקצב הפנייה .בסופו של 1 דבר ,אפילו הקדים במקצת את שאר הפמליה, 2 ש מבלי שבדק את "חבורת דמתי" שעמדה מימינו ומאחוריו. התמונות הבאות מראות את רצף התנועות בתוך השנייה האחרונה לפני הירייה .נעקוב אחר ה"שחקנים" העיקריים ,כשהפמליה ממשיכה לאורך הקדילאק. עמיר עקף את מורדי ישראל ,ולבסוף היה בינו לבין ה"סוגר" (על הקו אל ראש הממשלה). ד ע קמפלר "איבד" אותו ברגע הקריטי .לדעתנו ,זו מ.י. הוכחה שקמפלר לא ידע מראש על ההתנקשות. כשני-שלישים של שנייה לפני הירייה בדו"ח ועדת שמגר כתוב שעמיר עקף את עמיר (ע) עוקף את מורדי ישראל (מ.י ,).ועוד העציץ מימין – מעשה בלתי אפשרי מבחינת מעט ייצא מגבולות הצילום; דמתי (ד) מביט לכיוון רבין ,דלת המכונית כבר פתוחה במקצת; יעקב שובל (ש) נע אחורה. כמו כן נראים :קבוצת שוטרים ,שמשוחחים ביניהם מבלי לקחת חלק באבטחה ( ,)1השוטר שרעבי ושוטר אחר אחרי א"ה (.)2
עיצוב הרצח
225
הזמן וגם לא-הגיוני מבחינת מיקומו הקודם .נראה ,כי הוועדה התכוונה להציל את השחזור המשטרתי המוטעה ואולי גם את הדו"ח הפנימי של השב"כ שעליו נבנה ,לדעתנו ,השחזור. נצ"מ שובל התחיל לנוע בכיוון ההפוך, י ש ר כוונותיו יתבררו רק בסוף ,כשיעמוד מאחורי גבו של ראש הממשלה עם פניו לקהל ובידיים מורמות מעלה .לדעתנו ,עמידתו גב-אל-גב לראש הממשלה מראה שהוא רצה להגן על ראש הממשלה מפני סכנה כלשהי ,אך לא מפני עמיר שהופיע מכיוון אחר .יש להוסיף, ששובל התחיל את תנועתו לפני שהיה יכול להבחין ,שעמיר שלף אקדח. הנהג דמתי כבר פתח את דלת הקדילאק (אולי ד מ.י. לחצי) ,הוא הרים את ידו ,והפנה אותה למורדי ישראל .אחרי הירייה הוא תפס את מורדי כחמישית שנייה לפני הירייה הדלת האחורית של הרכב כבר פתוחה; רבין (ר) בשרוולו ,ומשכו הצדה .לדעתנו ,הוא הבחין התחיל להפנות את ראשו למורדי ישראל .דמתי ב"זר" ,ורצה לעוצרו .כנראה ,אחרי הירייה (ד) הפנה את מבטו למורדי ישראל (מ.י ;).עמיר דמתי החשיב את מורדי ליורה. כבר נמצא מחוץ לתמונה .נצ"מ שובל (ש) כבר עבר את יורם רובין (י); ורואים את עורפו; ומכאן ראש הממשלה התחיל לסובב את ראשו שפניו מופנים לכיוון המדרגות (בערך) ,וידו אחורנית .התנועה החלה לפני הירייה (אם כי המשיכה גם לאחריה) .מכאן ,אין המדובר בתגובה על הפגיעה .את ההסבר לכך נתן מורדי ישראל .לדבריו ,רבין הגיב סוף-סוף לשאלותיו. בתמונה הבאה נראית הירייה הראשונה .עמיר חזר לסרט ,אך כמעט שאינו נראה – בגלל תנאי התאורה ובגלל בגדיו ,שבלעו את האור .בסרט הוא נראה כצל חלש, ואפשר להבחין בו רק כשזז .רשף הירייה קצר מאוד .הוא נתפס רק בחצי-תמונה (סלייס) בסרט (כידוע ,מצלמת וידיאו מצלמת 24תמונות בשנייה ,וכל תמונה מורכבת משני חצאים). תמונת הירי – הרגע הדרמטי ביותר בסרט – לא הייתה פוטוגנית ,בעיקר – קשה להבחין בה בעמיר .חוץ מזה הרשף קצר מדי .להקרנת הסרט בערוץ 2פתרו את הבעיה השנייה בטכניקה של סטופ-קדר ,שבה משכפלים תמונה מהצילום, הירייה ומקרינים אותה .זה משנה את הרושם -לפעמים מבלי שהצופים יבחינו ב"תרגיל". הראשונה; אין להכפלה משמעות גדולה מעבר לכך שהרשף העצום בהקרנה בטלוויזיה הוליד עמיר נראה כצל כמה תמיהות .התמונה התפרסמה גם ב"ידיעות אחרונות" ,ושם התמודדו עם "בעיית עמיר" :המתנקש עוצב מחדש באמצעים גראפיים .לדעתנו ,השתמשו לשם כך בתמונת השליפה (ראו לעיל) .כך ,ירה עמיר כביכול בידו השמאלית ,וזה לא נכון. ועדת שמגר ראתה בתמונת הירי חומר איורי חשוב ,והיא עובדה ל"סכֵמה מ' "4בדו"ח. בשלב ראשון סומן מקומם של כל הנוכחים, אך נמחקו שני השוטרים ,שדיברו ביניהם מבלי להשתתף בפועל באבטחה .בהמשך הכין אבי שלמה מחברת "אבי גרף" את התרשים הסופי .הגרפיקאי לא ידע מה לעשות עם ידי האנשים .הוא תקע אותן בכיסים ,וכך נעלמה התנועה החשובה של דמתי .מעבר לכך לא צוינה העמידה
יעקב שובלה ב"עמדת ההגנה"
226
שער ה' :תרבות מיתולוגית
המיוחדת של נצ"מ שובל .איננו סבורים ,שהיה כאן זיוף מכוון ,אלא עבודה רשלנית של גרפיקאי ,שלא תודרך על-ידי הוועדה. הגדיל לעשות אתר האינטרנט של עיתון "הארץ" .באיור אשר הוצג שם ,העיתון אוחזים המאבטחים בנשק ארוך-קנה ,המקום ריק מאדם ,ראש הממשלה נכנס לדלת שמאלית של המכונית (כך גם בשחזור המשטרתי) ,וכל המרחקים הוגדלו .למעשה ,הציור מבוסס על "מסמרי הזיכרון" ,שקבעה עיריית תל-אביב במקום ההתנקשות .סביר להניח ,שכוונתה הייתה טובה, אלא שבעירייה לא שמו לב ,שהמדרכה הורחבה בינתיים בכשני מטרים ,וכך שובשו המרחקים. בעצם ,הפרטים האלה אינם יותר מדרמטיזציה זולה של הסיפור האמיתי ,אך הם אופייניים לתרבות השקר הכללית.
. 2היריות לפי עדותו ,התכוון המתנקש "לשתק" את ראש הממשלה ,ולאו דווקא להורגו .לשם כך ,כיוון את אקדחו לעמוד השדרה .הוא לא סמך על כוח עליון ,וליתר ביטחון ירה עוד שתי יריות ,שלא נקלטו במצלמה של רוני קמפלר .עמיר פגע בגבו של ראש הממשלה – אף שהמקום המדויק של הפציעה נתון לפרשנויות שונות .הוא פגע ,כנראה ,באזור חוליות 5-6בחיבור לצלע מצד ימין. כדור הולופוינט עבר את הריאה ,ונעצר תחת העור בצד הקדמי של בית-החזה .בירייה השנייה פצע המתנקש את המאבטח רובין פציעה קלה מאוד ,ובירייה השלישית שוב פגע בראש הממשלה .הקליע השלישי (של הפציעה השנייה) חדר מלמטה למעלה דרך הטחול לאזור הלב, ננסה להסביר את הכיוון הזה בהמשך .רפ"ק דוד גלדשטיין ,מומחה משטרתי ,קבע ,שבירייה הראשונה האקדח היה קרוב (כ 10-20ס"מ) לגבו של ראש הממשלה ,והירייה השלישית נעשתה מ"טווח אפס" עד כדי מגע הישיר .קביעה זו דורשת הסבר במסגרת הכללית של ההתנקשות. ש ר כל נראה לא הירייה אחרי הרביעית בתמונה י את להרים המשיך דמתי הנהג עקרוני. שינוי 1 ידו לכיוון מורדי ישראל ,וראש הממשלה המשיך לסובב אליו את ראשו .נראה ,שרק אחרי כרבע שנייה (שש תמונות) החלו הכול להגיב על הירי .התמונות מטושטשות כתוצאה מתנועות חדות של הצלם .בכול זאת ,נשאב מהן מידע מועיל .מתמונה 11 והלאה המצלמה כוונה לרצפה .ייתכן ע ד שמישהו דחף את הצלם ,שעמד בתוך הקהל. זירת אחר כך הוא המשיך לצלם את כ 1/6 -שנייה אחרי הירייה ההתנקשות בשלב הפינוי .התמונה מעלה המצב לא השתנה הרבה .רובין (י) הלך קדימה. תמיהה מסוימת – אין רואים שום תגובה רבין (ר) סובב את ראשו אחורה .דמתי (ד) המשיך פיזית של הנפגע ,ועל כך העיד גם המתנקש להרים את היד .עמיר (ע) התקדם מעט קדימה .חץ ( )1מצביע על "האיום" ,שנגדו הגן נצ"מ יעקב עצמו .לדבריו ,זה גרם לו לירות יריות נוספות. גם בתמונות הבאות לא נראה ראש הממשלה מתמוטט ,או נזרק קדימה .תגובות של גוף חי נפגע בירי נובעות ,בעיקר ,ממערכת העצבים – ככאבים ,או כשיתוקים – וייתכן ,שבפגיעה זו לא נפגעו עצבים ישירות.