Oz Vehadar

‫בסיעתא דשמיא‬

‫חודש תשרי תש"ע‬

‫עורכי "עוז והדר" במלאכת הקודש‬

‫על מפתן הטרקלין‪,‬‬ ‫עיקרי דינים ופסקי הלכות – סוכה וד' מינים‬ ‫מאת הגאון הגדול‬ ‫רבי שמואל דוד הכהן גרוס שליט"א‪4 .............‬‬ ‫חג הסוכות – 'גומרה של תשובה'‬ ‫שיחת מוסר מאת המשגיח‬ ‫הגאון רבי מאיר חדש זצ"ל ‪9....................................‬‬

‫'בעקבי איתנים' – בענין האושפיזין הק'‬ ‫מתוך שיחות קודש‬ ‫אדמו"ר מלעלוב – ירושלים זיע"א‪14 .....................‬‬

‫"תומכי התורה יזכו להצליח בנכסיהם‬ ‫ולהנצל מהפסד"‬ ‫מרן פוסק הדור הגרי"ש אלישיב שליט"א‬ ‫בשיחה עם ראשי המכון ‪ -‬סוכות תשס"ט ‪16 .........‬‬

‫'הכתר שבטרקלין'‬

‫מקראות גדולות המבואר ‪' -‬עוז והדר'‬ ‫לקראת הוצאת ראשוני הכרכים בסדרה‬ ‫שתחולל מהפכה בלימוד החומש ‪18 .......................‬‬

‫פנינים במשנת המועדים‬ ‫על עניני חג הסוכות‬ ‫מתוך סדרת הספרים‬ ‫'משנת המועדים – עוז והדר' ‪26 ..........................‬‬

‫תגלית כתב יד רבינו המלבי"ם זי"ע‬ ‫על מגילת קהלת‬ ‫חשיפה ראשונית ‪31 ..............................................‬‬ ‫גילוי כתב‪-‬יד נדיר של רבינו הספורנו זי"ע‬ ‫במהלך עריכת 'מקראות גדולות – עוז והדר'‬ ‫סקירה ‪34 .....................................................................‬‬

‫עוז והדר ‪ -‬לילדים‬ ‫פרויקטים חדשים לילדי ישראל להחדרת‬ ‫מושגי יסוד בתורה שבכתב ושבעל פה‪36 .............‬‬ ‫הערות והארות ניתן לשלוח לפקס‪:‬‬ ‫‪03-5435757‬‬

‫אשוֹן ְּפרִ י ֵעץ ָה ָדר' וגו'‪ ,‬ודרשוהו‬ ‫בתורה נאמר )ויקרא כג מ( 'וּ לְ ַק ְח ֶּתם לָ כֶ ם ַּביּ וֹם ָהרִ ׁ‬ ‫חז"ל )סוכה לה‪ (.‬על פרי האתרוג‪ ,‬כמרומז 'פרי עץ' ‪ -‬שטעם עצו ופריו שווים ‪ -‬כמו‬ ‫אתרוג‪ ,‬ו'הדר' – על שם שהוא דר באילנו משנה לשנה‪.‬‬ ‫דגש מיוחד ניתן במצוה זו על ההדר והיופי‪ ,‬כאשר צו 'זה א‪-‬לי ואנווהו' מובלט‬ ‫בה ומהווה לימוד לשאר המצוות‪ .‬גדולי הדורות זי"ע דרשו בה רבות‪ ,‬הפכו בעניניה‬ ‫והעמיקו בסודותיה‪ .‬ואף שאר חובבי המצוות מהפשוטים שבעם‪ ,‬טורחים ביתר שאת‬ ‫ומחזרים אחר אתרוג נאה ומהודר בתכליתו‪.‬‬ ‫יש מהם שלמדו בנפשם לקח של מוסר ממצוה זו‪ ,‬בה נמצאנו למדים על החובה‬ ‫לקחת את ההוד וההדר המצוי בבריאה‪ ,‬ולהניחם בדברי מצוה‪ .‬שלא כשאר יושבי‬ ‫תבל המבלים את ימיהם בהבל וריק‪ ,‬אנו בני עם סגולה נשכיל ליטול את אדרת הפאר‬ ‫לעבודת השי"ת‪ ,‬ונשתמש ביופי הנברא לצרכי מצוות התורה‪.‬‬ ‫רמז לזה מצינו בלשון הגמרא )סוכה שם(‪ ,‬בדברי בן עזאי‪' :‬אל תקרי הדר אלא הדור‪,‬‬ ‫שכן בלשון יווני קורין למים הידור' וכו'‪ .‬כי כידוע היוונים היו רגילים להתהדר ולעסוק‬ ‫רבות ביופי ונוי‪ ,‬וזו היתה עיקר החכמה היוונית‪ .‬ודווקא משום כך השתמשה כאן הגמרא‬ ‫ב'לשון יווני' בתיבת 'הדר'‪ ,‬כדי לרמוז לנו על עבודתנו להכניס את את ה'הדר' בתורה‬ ‫ובמצוותיה‪ ,‬ובכך נוציא את הנקודה הטמונה במלכות יוון ונכניסה תחת כנפי השכינה‪,‬‬ ‫כעין דברי חז"ל )מגילה ט‪' (:‬יפיותו של יפת באהלי שם' )‪-‬פני מנחם(‪.‬‬ ‫•••‬ ‫ממלכת התורה 'עוז והדר'‪ ,‬כשמה כן היא‪ ,‬מהדירה ומהדרת את התורה ומפרשיה‪,‬‬ ‫יוצקת את הוד אמרותיה לתוך כלים מפוארים‪ ,‬כיאה לכבודה ולמעלותיה‪ .‬קהל‬ ‫הלומדים‪ ,‬חש בעליל את ההבדל והיתרון שיש בלימוד בספרי 'עוז והדר'‪ ,‬הכוללים את‬ ‫שלל תחומי התורה‪ ,‬כאשר בכולם נעשתה המלאכה המירבית כדי להשביח את התורה‪,‬‬ ‫לפאר את כתרה‪ ,‬ולהאהיבה בקרב קהל הלומדים‪.‬‬ ‫לא קלה היא המלאכה‪ ,‬ואף לא בחפזון היא נעשית‪ .‬ברשת הכוללים של 'עוז והדר'‬ ‫עמלים מאות רבני ועורכי המכון בחריצות ובמקצועיות על מדוכת הספר‪ ,‬יגֵ עים בפענוח‬ ‫כל אות ותיבה ממנו‪ ,‬ומדקדקים בביאורם ובהגהתם‪ ,‬כשלנגד עיניהם ניצבת המטרה‬ ‫הנכספת 'להוציא את הדברים נאים ומתוקנים' – ללא פשרות‪.‬‬ ‫גם הבמה התורנית 'טרקלין'‪ ,‬אוספת אל בין קורותיה אוצרות של הלכה‪ ,‬דרוש‬ ‫וחסידות‪ ,‬ומציבה אותם בטרקליני התורה‪ ,‬בהדר ובפאר מושלמים‪ .‬זוהי חוליה בלתי‬ ‫נפרדת ממסכת מפעלותיה של 'ממלכת התורה – עוז והדר'‪ ,‬אשר תנובותיה עומדים‬ ‫בגאון במרכז ארון הספרים התורני‪ ,‬ושלל יצירותיה המשובחות קנו שביתת קבע על‬ ‫שולחנם של מלכים‪.‬‬ ‫תודתנו נתונה לכל העוזרים והמסייעים בידינו‪ ,‬שבזכותם יכולנו להביא לפני קהל‬ ‫הלומדים את המנחה הבלולה בהלכה ובאגדה‪ ,‬אמרות צרופות וגנזי חכמה‪ ,‬למען יתענגו‬ ‫בהם ויאורו עיניהם ב'הדר שבעוז'‪.‬‬ ‫בברכת התורה‪,‬‬ ‫הרב ישראל ליפל‬ ‫עורך‬

‫חג הסוכות ‪ -‬גומרה של תשובה‬ ‫השמחה בחג סוכות יתירה על כל‬ ‫המועדים‪ ,‬כי בתורה הוזכרה שלש פעמים‬ ‫מצות השמחה בחג זה‪ ,‬ומכאן למדו חז"ל‬ ‫שיש חיוב מיוחד לשמוח בימי החג‪ ,‬עד‬ ‫שאפילו כינויו נקבע 'זמן שמחתינו'‪ .‬וכן‬ ‫אמרו חז"ל )עי' ילקוט פ'‬ ‫אמור תרנ"ד( "אבל בחג‬ ‫לפי שנטלו הנפשות דימוס‬ ‫ביום הכפורים כמו שנאמר‬ ‫כי ביום הזה יכפר עליכם‪,‬‬ ‫ועוד שהתבואה ופירות‬ ‫האילן בפנים לפיכך כתב‬ ‫שלש שמחות 'ושמחת‬ ‫בחגך'‪' ,‬ושמחתם לפני‬ ‫ה' אלהיכם'‪' ,‬והיית אך‬ ‫שמח'"‪ .‬ומבואר בדברים‬ ‫אלו שהשמחה של החג‬ ‫היא מחמת יום הכיפורים‪.‬‬

‫נמצאנו למדים ששמחה והשראת‬ ‫השכינה חד הם‪ ,‬ואין שמחה בלא שכינה‪,‬‬ ‫ומאחר שזכינו ביוה"כ לסליחה ונתכפרו לנו‬ ‫החטאים‪ ,‬הרי חזרה השכינה לשרות עלינו‪,‬‬ ‫וזה זמן לשמחה‪.‬‬ ‫*‬

‫'אין שכינה שורה‬ ‫לא מתוך עצבות‬ ‫ולא מתוך עצלות‪,‬‬ ‫ולא מתוך שחוק‬ ‫וכו' אלא דבר‬ ‫שמחה של מצוה'‬

‫וביאור הדבר הוא‪ ,‬כי מלבד שיש בזה‬ ‫הודאה לקב"ה על הכפרה שחנן אותנו‬ ‫ביום הקדוש‪ ,‬יש להוסיף עוד ביאור בזה‪,‬‬ ‫ע"פ מה דאיתא בשבת )ל‪' (:‬אין שכינה‬ ‫שורה לא מתוך עצבות ולא מתוך עצלות‪,‬‬ ‫ולא מתוך שחוק וכו' אלא דבר שמחה של‬ ‫מצוה שנאמר "ועתה קחו לי מנגן והיה כנגן‬ ‫המנגן ותהי עליו יד ה'"‪.‬‬

‫*‬

‫*‬

‫אך יש להעמיק יותר‬ ‫שהשמחה‬ ‫ולומר‬ ‫האמורה בחג הסוכות‪,‬‬ ‫אינה רק תוצאה של‬ ‫והמירוק‬ ‫הכפרה‬ ‫מהעוונות‪ ,‬אלא היא גם‬ ‫חלק מגוף התשובה‪,‬‬ ‫דהנה מובא בילקוט‬ ‫שמעוני )שם תרנ"א(‬ ‫כתיב‬ ‫רבי‪,‬‬ ‫'אמר‬ ‫יחה ְל ַמ ַען‬ ‫)תהלים קל ד( ִּכי ִע ְּמ ָך ַה ְּס ִל ָ‬ ‫ָרא‪ ,‬הסליחה מופקדת אצלך מר"ה וכו'‪,‬‬ ‫ִּת ּו ֵ‬ ‫ויום הכיפורים עד החג על ישראל עסוקים‬ ‫במצות זה עוסק בסוכתו‪ ,‬וזה עוסק בלולבו‪,‬‬ ‫וביום טוב הראשון של חג הם נוטלין‬ ‫לולביהן ואתרוגיהן בידיהן ומקלסין לקב"ה‪,‬‬ ‫והקב"ה אומר להם כבר מחלתי לכם על‬ ‫מה שעבר‪ ,‬מכאן ואילך חשבון עוונותיכם‬ ‫לפניכם‪ ,‬לפיכך אמר 'ביום הראשון' ‪ -‬ראשון‬

‫‪9‬‬ ‫טרקלין‪ -‬הבמה התורנית לעולם התורה‬

‫לחשבון עבירות‪ ,‬מיום ראשון של מועד‬ ‫ואילך'‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬ ‫ומלשון זה מבואר לכאורה שרק ביום טוב‬ ‫ראשון שישראל נוטלין את לולביהן‪ ,‬אז‬ ‫מודיע להם הקב"ה על המחילה‪ ,‬ועד אז‬ ‫נתעכבה הסליחה‪ .‬וצריך להבין את טעם‬ ‫הדבר‪ ,‬מדוע מעכב הקב"ה את אימרתו‬ ‫'סלחתי' עד חג הסוכות‪ ,‬ומדוע לא מודיע‬ ‫מיד אחר יום כיפור שנמחלו להם העוונות‪.‬‬ ‫והביאור בזה על פי מה שכתב רבינו יונה‬ ‫בשערי תשובה )שער ד' אות ח'(‪ ,‬לבאר‬ ‫מה שאמרו חז"ל )ר"ה ט‪' (.‬כל האוכל‬ ‫בתשיעי ‪ -‬כאילו התענה תשיעי ועשירי'‪,‬‬ ‫שהאכילה בתשיעי היא תנאי בקיומה של‬ ‫חובת 'מתענה בעשירי'‪ ,‬וכן מה שאוכל‬ ‫בתשיעי הוי כמתענה בתשיעי‪ .‬וביאר זאת‬ ‫רבינו יונה‪ ,‬וזה לשונו‪' :‬ואם עבר אדם על‬ ‫מצות לא עשה ועשה תשובה‪ ,‬ידאג לעוונו‬ ‫ויכסוף ויחכה להגיע ליום הכיפורים למען‬ ‫יתרצה אל השם יתברך'‬ ‫וכו'‪ ,‬ועל כן אמרו זכרונם‬ ‫לברכה )שם( 'כל‬ ‫הקובע סעודה בערב יום‬ ‫הכיפורים‪ ,‬כאילו נצטוה‬ ‫להתענות תשיעי ועשירי‬ ‫והתענה בהם'‪ ,‬כי הראה‬ ‫שמחתו בהגיע זמן‬ ‫כפרתו‪ ,‬ותהיה לו לעדה‬ ‫על דאגתו לאשמתו‬ ‫ויגונותיו מעוונותיו‪ ,‬כי‬ ‫מה שמראה את שמחתו‬ ‫מתנאי‬ ‫בכפרה‪ ,‬זה חלק מ אי‬ ‫הכפרה‪.‬‬

‫‪10‬‬ ‫תשרי תש"ע‬

‫נמצא שיסוד הכפרה ביום הכיפורים הוא‬ ‫רק עם האדם מכיר את גודל החסד של‬ ‫עצם הכפרה‪ ,‬ואת זה האדם יכול לעשות‬ ‫על ידי שישמח בכפרה‪ ,‬כי בזה הוא מראה‬ ‫כמה צער היה לו בחטא‪ .‬וזה חלק מההכרה‬ ‫שלו בגודל החטא ובתוצאותיו המרות‪,‬‬ ‫וממילא גם זה מחלקי התשובה‪.‬‬ ‫ולכן האכילה היא גופא כמו תענית‪ ,‬כי‬ ‫בפנימיות מעשה האכילה מונח צער על‬ ‫החטא‪ ,‬שהרי השמחה בכפרה והצער‬ ‫בחטא דבר אחד הם‪ .‬נמצא שחלק‬ ‫מהתשובה הוא השמחה שיש לו בכפרה‪,‬‬ ‫ובלא זה חסר בעיקר התשובה‪ ,‬דאם‬ ‫לא שמח בכפרה הרי שאין לו כ"כ ידיעה‬ ‫בגודל החטא‪ ,‬ועוד מבואר בזה שהתענית‬ ‫של העשירי היא מותנית באכילה בתשיעי‪,‬‬ ‫דכל האוכל בתשיעי כאילו התענה תשיעי‬ ‫'ועשירי'‪ ,‬הרי דגם מה שהתענה בעשירי‬ ‫צריך לבחון זאת‪ ,‬והבחינה היא תלויה כמה‬ ‫שיש לו שמחה בתשיעי על כפרתו‪ ,‬ואם לא‬ ‫שמח בכפרה חסר בכל‬ ‫תענית של יום כיפור‪,‬‬ ‫נמצא שגם יום תשיעי‬ ‫הוא עבודה של תשובה‬ ‫בכך ששמח בכפרה‪,‬‬

‫המשגיח זצ"ל בצאתו מן הסוכה‬

‫ומעתה נראה שגם‬ ‫בסוכות הוא כן דשמחת‬ ‫השלמה‬ ‫הוא‬ ‫החג‬ ‫לתשובה של יוה"כ דבזה‬ ‫שאנו מגלים שמחתינו‬ ‫בכפרה‪ ,‬בכך מתגלה‬ ‫יד‬ ‫ידעתינו בגודל החטא‬

‫ובחסד הכפרה‪ ,‬והכפרה תלויה בהכרת‬ ‫גודל החטא‪,‬‬ ‫ומבואר היטב שהזמן שהקב"ה מודיע‬ ‫לישראל מחלתי לכם על מה שעבר מכאן‬ ‫ואילך חשבון עונתיכם לפני‪ ,‬הוא רק ביום‬ ‫ראשון של חג‪ ,‬ועד אז מתעכבת הודעה זו‪,‬‬ ‫ומשום דאז הוא גמר התשובה ובזמן זה‬ ‫מתגלה כמה היה לנו צער בחטא‪ ,‬וזה חלק‬ ‫מהתשובה‪,‬‬ ‫והנה מקובל בשם הגר"א שעשרה ימים‬ ‫שמיוה"כ עד הושענה רבא הוא עשרת ימי‬ ‫תשובה מאהבה‪ ,‬ונראה שזה ביאור הדבר‬ ‫דכל זמן שאין לנו שמחה על הכפרה ועל‬ ‫התשובה אין התשובה שלימה‪ ,‬ובהבעת‬ ‫שמחה יתירה בימים אלו‪ ,‬זה הגמר‬ ‫והשלימות של התשובה‪ ,‬נמצא שהשמחה‬ ‫של חג הוא עבודה של תשובה‪,‬‬ ‫זה במה שנוגע לשמחה‪ ,‬ובאמת של רק‬ ‫השמחה היא המשך לעבודת התשובה‪,‬‬ ‫אלא גם הסוכה היא המשך לעבובת‬ ‫התשובה‪ ,‬דאיתא בחז"ל )בילקו"ש תרנ"ב(‬ ‫"א"ר אלעזר למה אנו עושים סוכה אחר‬ ‫יוה"כ לומר לך שכן את מוצא בר"ה יושב‬ ‫הקב"ה בדין על באי עולם‪ ,‬וביום הכיפורים‬ ‫הוא חותם את הדין שמא יצא דינן של‬ ‫ישראל לגלות‪ ,‬ועל ידי כך עושים סוכה‬ ‫וגולים מבתיהם לסוכה והקב"ה מעלה‬ ‫עליהם כאילו גלו לבבל" ונראה דמה שאמרו‬ ‫חז"ל דהסוכה היא גלות‪ ,‬דאין זה "עונש"‬ ‫דאין ראוי בימי של חג יהיה ימי עונש‪ ,‬אלא‬ ‫הוא חלק מעבודת התשובה‪,‬‬

‫וביאור הדבר דהרי כ' בשע"ת לר' יונה‬ ‫שער א' כ"ו כ"ז באורך דבעל התשובה‬ ‫חייב בכניעה ומשום ד"הגאוה מסבבת‬ ‫כמה עבירות‪ ,‬ומגברת יצר לב האדם עליו‪,‬‬ ‫שנאמר וכם לבבך ושכחת את ה' אלקך‪,‬‬ ‫ונאמר רום עינים ורחב נר רשעים חטאת‪,‬‬ ‫פירוש הגאוה נר הרשעים‪ ,‬כי ממנה יפרו‬ ‫החטאים‪ ,‬וכן כ' הרמב"ם דמדרכי התשובה‬ ‫להיות השב צועק תמיד לפני ה' וכו' וגולה‬ ‫ממקומו שגלות מכפרת עוון מפני שגורמת‬ ‫לו להכנע ולהיות עניו ושפל רוח‪ ,‬הרי דגמר‬ ‫התשובה היא הכנעה וזה מה שאמרו חז"ל‬ ‫דאיןן‬ ‫דאחרי יוה"כ נתחייבו גלות‪ ,‬אי‬ ‫זה עונש אלא זה‬ ‫התשובה‬ ‫גמר‬ ‫הכנעה‪ ,‬ומשו"ה‬ ‫הסוכות‪,‬‬ ‫בחג‬ ‫להשלים‬ ‫עלינו‬ ‫את התשובה‪ ,‬ע"י‬ ‫הגלות‪ ,‬וגלות זו‬ ‫היא תענוג לנו‬ ‫לא עונש‪ ,‬דבזה‬ ‫אנו חשים קרבת‬ ‫ואני‬ ‫אלוקים‪,‬‬ ‫קרבת אלוקים לי‬ ‫טוב‪ ,‬וזה השלמה‬ ‫כמו‬ ‫לשמחה‪,‬‬ ‫בריש‬ ‫שאמרנו‬ ‫דברינו דהשמחה היא כתוצאה מהשראת‬ ‫השכינה שבאה מתשובה‪ ,‬וכן מה שנתבאר‬ ‫לעיל דהשמחה היא תנאי לתשובה להביע‬ ‫את הכרתינו בחטא‪ ,‬וכל הסוכה להביע את‬ ‫הכרתינו דאין לנו בעולמינו אלא קרבת‬ ‫אלוקים‪ ,‬וזהו להתענג על ה'‪ ,‬וזה השמחה‬ ‫הגדולה‪ ,‬של השראת השכינה‪,‬‬

‫‪11‬‬ ‫טרקלין‪ -‬הבמה התורנית לעולם התורה‬

‫מרן הגרי"ש אלישיב שליט"א‬ ‫לנשיא מכון 'עוז והדר'‪:‬‬

‫"דוקא בתקופה קשה זו יש להתאמץ‬ ‫להמשיך לתמוך במפעלות הקודש"‬ ‫"ובודאי שזכות זו תעמוד לתומכים להצליח‬ ‫בנכסיהם ולהנצל מהפסד" ; הגרי"ש אף שוחח‬ ‫ארוכות עם נשיא המכון הגה"צ רבי יהושע‬ ‫לייפער שליט"א בעניני הלכה ; רשמים מביקור‬ ‫חג מיוחד שערך אשתקד נשיא המכון יחד עם‬ ‫ראשי העורכים‪ ,‬בסוכת מרן הגרי"ש שליט"א‪.‬‬ ‫משלחת עורכי 'ממלכת התורה – עוז והדר' בראשות‬ ‫נשיא המכון הרה"צ רבי יהושע לייפער‪ ,‬התקבלה‬ ‫בחביבות יתירה בליל הושענא רבה‪ ,‬שם האזינו‬ ‫לדברי מרן הגרי"ש שליט"א בחשיבות ההדרת‬ ‫הספרים המביא תועלת עצמה לקהל לומדי התורה‪,‬‬ ‫ומאיר עיניהם בהבנתה‪.‬‬ ‫עם תחילת הביקור נודע למן הגרי"ש על הבשורה‬ ‫המרה במות אמה של מלכות‪ ,‬אמו של נשיא המכון‬ ‫האשה הצדקנית מרת צפורה לייפער ע"ה‪ ,‬הגרי"ש‬ ‫הגיב על אתר שבזמן חז"ל היו מנחמים גם בשבת‬ ‫ויו"ט אך בנוסח שונה מהרגיל‪ ,‬וע"כ בודאי שבחוה"מ‬ ‫גם אנו רשאים לנחם‪ ,‬ופנה אל נשיא המכון ואמר‪:‬‬ ‫'המקום ינחם אתכם' וכו'‪.‬‬ ‫אח"כ התעניין בפעולות המכון ושמע מחברי המכון‬ ‫שעומדים להוציא לאור את כרך הראשון של תלמוד‬ ‫ירושלמי המפואר בשיא השלימות וההדר‪ ,‬בצירוף‬

‫‪16‬‬ ‫תשרי תש"ע‬

‫פירושים חדשים ובראשם פי' מהר"א פולדא‪ ,‬והגיב‬ ‫הגרי"ש שזה דבר חשוב מאוד שמביאים את פירוש‬ ‫מהר"א פולדא‪ ,‬שהוא מיקל מאוד להבנת הירושלמי‪,‬‬ ‫כמו"כ יש חשיבות להביא את כל הפירושים שיש‬ ‫על הירושלמי‪ ,‬משום שלא הרי תלמוד הירושלמי‬ ‫כתלמוד הבבלי‪ ,‬הואיל ובתלמוד ירושלמי אי אפשר‬ ‫ללמוד ברצף עם פירוש אחד‪ ,‬אלא בכל קטע יש‬ ‫לבחור מתוך שלל המפרשים את הפירוש הברור‬ ‫והמתיישב על הלב‪ .‬לנוכח דבריו בישרו למרן הגרי"ש‬ ‫שחתנו הגר"ח קנייבסקי שליט"א מסר את פירושו‬ ‫על הירושלמי למכון עוז והדר‪ ,‬כדי לצרפו לתלמוד‬ ‫הירושלמי העתיד לצאת לאור על ידם‪.‬‬ ‫אח"כ התענין הגרי"ש על המצב הכספי של המכון‪,‬‬ ‫אחרי המשבר הכלכלי השרוי בעולם‪ ,‬ואמר שיש‬ ‫להתאמץ בכל הכח להמשיך לתמוך במכון‪ ,‬על אף‬ ‫הקשיים‪ ,‬ובודאי שזכות זה יעמוד לתומכים להצליח‬ ‫בנכסיהם ולהנצל מכל נזק והפסד‪.‬‬ ‫בסיום בירך הגרי"ש שיזכו להמשיך בהפצת התורה‬ ‫בעוז והדר ביתר שאת‪ ,‬ושלא יארע שום תקלה‬ ‫לתומכי המכון‪ .‬כמו"כ בירך את ראשי העורכים‬ ‫שלא תצא ח"ו תקלה מתחת ידם ושיתן להם ה' את‬ ‫כל הצריך‪ ,‬ושנזכה כולנו יחד לשמוח בבנין ביהמ"ק‪,‬‬ ‫לעלות לרגל‪ ,‬ולישב בסוכת עורו של לוייתן‪ ,‬במהרה‬ ‫בימינו‪.‬‬

‫מאת‪ :‬הרב ישראל ליפל‬

‫'מקראות‬ ‫גדולות‬ ‫המבואר'‬

‫הכתר‬ ‫שבטרקלין‬ ‫ארון הספרים היהודי מחדש את פניו‪,‬‬ ‫אר‬ ‫עם הופעת סדרת הכרכים הראשונים של‬ ‫'מקרא‬ ‫'מקראות גדולות' המבואר מבית 'עוז והדר';‬ ‫שבכתב בתפארתה‪ :‬ייחודיות וחדשנות‪,‬‬ ‫תורה ש‬ ‫מלאכה שזורה בחכמה‪ ,‬ביאורים נפלאים‬ ‫לצד דיוק הנוסחאות‪ ,‬כל אלו כונסו אלי יצירת‬ ‫הפלאים‬ ‫הפלאים‪ ,‬הניצבת בגאון בראש הכתר של‬ ‫טרקליני התורה‪.‬‬ ‫‪18‬‬

‫מהפכה אדירה ניצבת על מפתן‬ ‫עולם התורה‪ ,‬מפציעה בזיוה על כל‬ ‫דריו‪ ,‬מבהיקה באור נגוהות את עיטורי‬ ‫כתרו‪ ,‬ועתידה לחולל בו את החידוש‬ ‫הגדול‪ ,‬חידוש אדיר ונחוץ ללומדי‬ ‫חמשת חומשי התורה‪ .‬מהפכה זו‪,‬‬ ‫תקבע יתד בהיכלי התורה ובטרקליני‬ ‫מפרשיה‪ ,‬ותסמן נקודת ציון בדברי‬ ‫ימיהם של ציבור לומדיה‪ .‬הבשורה‬ ‫החדשה יוצאת בימים אלו מהיכלי‬ ‫התורה של 'עוז והדר'‪ ,‬עם הסרת‬ ‫הלוט מעל פני היצירה המפוארת‪,‬‬ ‫ייחודית ומשובחת לאין ערוך‪ ,‬בהופעת‬ ‫ראשון הכרכים של 'מקראות גדולות‪-‬‬ ‫המבואר'‪ ,‬חלק א' מספר בראשית‪.‬‬ ‫בניגוד לפריחה המורגשת בשאר‬ ‫תחומי הספרות התורנית‪ ,‬הרי ש'ספר‬ ‫הספרים'‪ ,‬תורה שבכתב על תרגומיה‬ ‫ומפרשיה‪ ,‬עדיין לא זכו לעבודה‬ ‫יסודית ומקיפה‪ .‬ואם עד היום עסקו‬ ‫רבים לההדיר את המשניות והתלמוד‪,‬‬ ‫ספרי הלכה וחסידות‪ ,‬נשארו 'מקראות‬ ‫גדולות' כפי שהיו‪ ,‬יד אדם לא נגעה‬ ‫בעריכתם ולא עמלה לסדרם מחדש‪,‬‬ ‫גם עין בוחנת לא הגיהה את שיבושי‬ ‫הדפוס‪ ,‬לסלקם ולתקנם‪ .‬ובעיקר חלק‬ ‫הביאור ננטש והוזנח‪ ,‬ומפרשי התורה‬ ‫לא זכו לעריכה ראויה‪ ,‬לביאורים‬ ‫ולהערות‪.‬‬ ‫אין זה חלילה משום שלא‬ ‫החשיבו נכונה את ערכו של לימוד‬ ‫'תורה שבכתב'‪ ,‬אלא להיפך‪ ,‬היוזמה‬ ‫הרתיעה את כולם‪ ,‬בגודלה ובהיקפה‪,‬‬ ‫בחשיבותה ובחובת הזהירות בה‪.‬‬ ‫לא קלה היא מלאכה כזו‪ ,‬ולו משום‬ ‫העובדה שהיא קרובה לפסוקי התורה‬ ‫הקדושה‪ ,‬מגיהה את נוסחאות‬ ‫תרגומיהם‪ ,‬חותרת בנבכי מפרשיהם‪,‬‬ ‫ומבארת את דבריהם לקהילות עם‬ ‫סגולה‪ ,‬בשפה ברורה ובכתיבה נעימה‪.‬‬

‫ו ְּמ ָס ָר ּה ליהושע‬ ‫יחיד הוא נשיא 'ממלכת התורה‪-‬‬ ‫עוז והדר'‪ ,‬הגה"צ רבי יהושע לייפער‬ ‫שליט"א‪ ,‬המכהן פאר על כס רבנות‬ ‫במונסי וסקווירא‪ ,‬אשר באומץ ליבו‬ ‫ובעוז רוחו לא נרתע ליטול על שכמו‬ ‫את עול המלאכה‪ ,‬לנווט בפיקחותו את‬

‫תבנית העבודה‪ ,‬ולספוג את עלויותיה‪.‬‬ ‫למרות הכל‪ ,‬לא היה יכול הרב לייפער‬ ‫לצלוח את מסעו המפרך‪ ,‬לולי האמונה‬ ‫התמימה והכוונה הטהורה‪ ,‬כי הן‬ ‫שעמדו לו ולצוותות המכון בעמלם‬ ‫ובפועל ידיהם‪ ,‬והן שליוו את דרכם‬ ‫עד לקצירת ביכורי הפירות‪.‬‬ ‫מעמסה זו‪ ,‬הוטלה על תקציבו של‬ ‫מכון 'עוז והדר'‪ ,‬שבאמצעות מפעלי‬ ‫חקר תורניים יחד עם היכלי הכוללים‬ ‫שבמסגרתו‪ ,‬הביאו עמם את הבשורה‬ ‫הגדולה‪ ,‬וקירבו את הפרויקט הייחודי‬ ‫הזה לידי ביצוע וגמר‪ .‬שנים ארוכות‬ ‫חלפו מן היום שהוחלט על הקמת‬ ‫'מפעל מקראות גדולות'‪ ,‬כשבראשיתן‬ ‫החלו באריגת צורת היצירה‪ ,‬שורטטו‬ ‫קווים בתכנונה‪ ,‬שאלו בגדולי ישראל‬ ‫שליט"א‪ ,‬והושלכו נבטי הזרע על‬ ‫אדמת הטרשים‪.‬‬ ‫כך‪ ,‬בזריעה דומעת ובשפתיים‬ ‫לוחשות‪ ,‬ניטעו ראשוני האילנות‬ ‫בפאת השדה‪ ,‬ונורתה אבן הפינה‬ ‫לטרקלינו של מלך‪ ,‬היכל היצירה של‬ ‫'מקראות גדולות‪-‬עוז והדר'‪ ,‬כלילת‬ ‫המעלות ועטרת השלמות‪ ,‬שעתידה‬ ‫לעטר את יוצריה ויוזמיה בכתרה של‬ ‫תורה‪ ,‬ולענג את לומדיה בטעמו הערב‬ ‫של לימוד משובח‪.‬‬ ‫בצו 'אומר ועושה'‪ ,‬נטל על עצמו‬ ‫ראש ביהמ"ד 'היכלי תורה' בבית שמש‬ ‫הרה"ג ר' מנחם מנדל פומרנץ שליט"א‪,‬‬ ‫את שרביט הניצוח על מלאכת הקודש‬ ‫הזו‪ ,‬ובכישורי ספר נדירים הדריך את‬ ‫העורכים במשעולי העריכה‪ ,‬לזקק‬ ‫וללבן‪ ,‬לצרף ולברר את דברי התורה‪,‬‬ ‫ולהאירם באור האמת הנצחית עד‬ ‫שיזכו להעלות על שולחן מלכים‪ ,‬מאן‬ ‫מלכי רבנן‪.‬‬

‫"‬

‫כך‪ ,‬בזריעה דומעת‬ ‫ובשפתיים לוחשות‪,‬‬ ‫ניטעו ראשוני‬ ‫האילנות בפאת‬ ‫השדה‪ ,‬ונורתה אבן‬ ‫הפינה לטרקלינו של‬ ‫מלך‪ ,‬היכל היצירה‬ ‫של 'מקראות‬ ‫גדולות‪-‬עוז והדר'‪,‬‬ ‫כלילת המעלות‬ ‫ועטרת השלמות‪,‬‬ ‫שעתידה לעטר‬ ‫את יוצריה ויוזמיה‬ ‫בכתרה של תורה‪,‬‬ ‫ולענג את לומדיה‬ ‫בטעמו הערב של‬ ‫לימוד משובח‬

‫"‬

‫וזה מעשה העבודה‪:‬‬ ‫'מפעל התנ"ך המבואר' שע"י‬ ‫רשת הכוללים 'עוז והדר'‪ ,‬חרט על‬ ‫דגלו את הנחלת התורה שבכתב עם‬ ‫פירושי הראשונים לכל בני ישראל‪,‬‬ ‫כל אחד ואחד כגודל הבנתו וכמידת‬ ‫השגותיו‪ .‬בינת המקראות היו מעולם‬ ‫משאת נפשו של כל איש ישראלי‪,‬‬ ‫ופרויקט ייחודי זה נועד לפתוח בפניו‬

‫‪19‬‬ ‫טרקלין‪ -‬הבמה התורנית לעולם התורה‬

‫"‬

‫לראשונה‪ ,‬נערכו מדורי ביאורים‬ ‫בצמוד לדברי המפרשים‪ ,‬ראשונים‬ ‫ואחרונים‪ ,‬כשליד כל פירוש נסדר‬ ‫ביאור מקיף וייחודי‪ ,‬הבנוי לפי דרכו‬ ‫של אותו מפרש‬

‫שערים חדשים לעולמם של מקראות‬ ‫התורה‪ ,‬ולבאר בשפה נעימה את דעת‬ ‫הראשונים‪ .‬אלו הן אבני היסוד של‬ ‫'מקראות גדולות המבואר'‪ ,‬העומד‬ ‫אחר כתלינו‪.‬‬ ‫תבנית היצירה יצוקה על פי‬ ‫מתכונתו של 'מקראות גדולות – עוז‬ ‫והדר'‪ ,‬העומד לראות בקרוב את אור‬ ‫העולם‪ ,‬ובאותה מידה גם להאיר על‬ ‫לומדיה אור יקרות‪ ,‬בוהק ומשובב‬ ‫נתיבות‪ .‬במהדורה הנוכחית הוסיפו‬ ‫על תבנית זו את מדורי הביאורים‬ ‫וחקר הנוסחאות והתרגומים‪ ,‬אשר‬ ‫העשירו במידה מרובה את יכולתם של‬ ‫השוקדים על מדוכת המקראות‪ ,‬להבין‬ ‫ולהשכיל‪ ,‬ללמוד וללמד‪.‬‬ ‫'מקראות גדולות‪-‬המבואר' זוכה‬ ‫לראות את אור עולם הספר התורני‪,‬‬ ‫לאחר שנים רבות של עמל חרוצים‪,‬‬ ‫מפרך ומורכב‪ ,‬שבמסגרתו נטלו חלק‬ ‫מאות תלמידי חכמים‪ ,‬בעלי כשרון‬ ‫האוחזים בעט אומנים‪ ,‬שעמלו מסביב‬ ‫לשעון בהגהה ובהשוואת גרסאות‪,‬‬ ‫בעריכת ביאורים למפרשים‪ ,‬ובציון‬ ‫הערות נחוצות להבנתם‪ .‬מגמת פניהם‬ ‫יחידה ומוצהרת היתה‪ ,‬להוציא מתחת‬ ‫ידם את המתוקן‪ ,‬השלם והמדויק‬ ‫ביותר‪.‬‬ ‫המקראות ופירושי הראשונים‬ ‫נדפסים בהידור ובדקדוק רב‪ ,‬כמסורת‬ ‫ממלכת התורה 'עוז והדר'‪ ,‬שנודעה‬ ‫בעקרון ההידור והפאר‪ ,‬וכמצות 'זה‬ ‫קלי ואנוהו'‪ ,‬ליצוק תורה מפוארה אל‬ ‫כלי מפואר‪ ,‬ולארוג אותם במלאכת‬ ‫מחשבת‪ ,‬יצירה אל אחותה‪ ,‬למען‬ ‫יתענגו הלומדים ותושבח משנתם‪.‬‬ ‫משימות רבות היו בעריכת‬ ‫'מקראות גדולות'‪ ,‬בהם‪ :‬הוספת מאות‬ ‫אלפי מראי מקומות וציונים לדברי‬ ‫חז"ל וראשונים‪ ,‬פתיחת ראשי תיבות‬

‫‪20‬‬

‫"‬

‫וקיצורים‪ ,‬הדגשת פסוקים‪.‬‬ ‫כמו כן כללה המלאכה את 'חלוקת‬ ‫הקטעים' בתוך פירושי הראשונים‪,‬‬ ‫ולהצמידם אל המקראות‪ ,‬יען כי סדר‬ ‫החיבור אצל רבותינו הראשונים היה‬ ‫שונה מסדר המקראות‪ ,‬יש ופירשו את‬ ‫הפסוק בפסוק שלפניו או שלאחריו‪,‬‬ ‫וכדי להקל מעל הלומדים‪ ,‬הוצרכה‬ ‫עבודה מאומצת כדי לסדר חלוקת‬ ‫הקטעים וציון לפסוקים‪ ,‬באופן‬ ‫שיבחינו הקוראים במקומו הראוי של‬ ‫כל פירוש‪.‬‬

‫'נקרא ומתרגם' – תרגומי‬ ‫התורה‬ ‫בגמרא )מגילה ג‪ (.‬אמרו ש'תרגום‬ ‫אונקלוס' ניתן מתחילה לעם ישראל‬ ‫בהר סיני‪ ,‬ומאחר שנשכח השיבו‬ ‫אונקלוס והנחילו בקרב העם‪ .‬נמצאנו‬ ‫למדים על שורשיו של התרגום‪,‬‬ ‫שיסודו בהררי קודש ומשם יוצא‬ ‫להנחיל טעמי תורה נשגבים ועליונים‪.‬‬ ‫הדברים אמורים גם לגבי 'תרגום‬ ‫יונתן'‪ ,‬שכתיבתו מיוחסת לתנא‬ ‫האלוקי יונתן בן עוזיאל‪ ,‬שעליו אמרו‬ ‫'בשעה שיושב ועוסק בתורה ‪ -‬כל עוף‬ ‫שפורח עליו מיד נשרף'‪ .‬וכמוהם‪ ,‬כך‬ ‫הוא גם 'תרגום ירושלמי'‪ ,‬המקובל‬ ‫כמפרש קדום לתורה מימי התנאים‬ ‫הקדושים‪.‬‬ ‫מתנה קדושה זו‪ ,‬בדמות התרגומים‪,‬‬ ‫ניתנה לנו מאוצרותיהם של‬ ‫הקדמונים‪ ,‬להאיר את דרכנו‪ ,‬לפתוח‬ ‫מסילות בלבבנו‪ ,‬ולהביננו סודות מן‬ ‫התורה‪ .‬לאור זאת‪ ,‬ניקל לשער את‬ ‫מידת היראה שאוחזת בכל הקרב‬ ‫למרגלותיהם של התרגומים‪ ,‬וכמוה כך‬ ‫חרדת הקודש האופפת את לומדיהם‪,‬‬ ‫כאילו עומדות רגליהם בתחתית ההר‪.‬‬

‫נוסח התרגומים‬ ‫תבנית 'מקראות גדולות – עוז והדר'‬ ‫זכתה לחדש גם את פני התרגומים‪,‬‬ ‫תרגום אונקלוס‪ ,‬תרגום יונתן ותרגום‬ ‫ירושלמי‪ ,‬ושלושתם זכו לעבודת‬ ‫עריכה יסודית‪ ,‬שבמהלכה נבדקה כל‬ ‫תיבה או אות‪ ,‬נחקרו שורשיהן ועמדו‬ ‫במבחן הנוסחאות למיניהם‪ .‬גלגולי‬ ‫הגליונות והרפתקאותיהן‪ ,‬מביאים‬ ‫עמם שיבושים רבים‪ ,‬שאת רובם איש‬ ‫עוד לא פתר‪ ,‬ואף בחומשים המצויים‬ ‫כיום בידינו ישנם חילופי נוסחאות‬ ‫ושיבושים רבים‪ ,‬אשר כתוצאה מהם‪,‬‬ ‫נערמים קשיים בדרכו של הלומד‬ ‫להבנת התרגום‪.‬‬ ‫סיקול שיבושים אלו היו מטרת‬ ‫המלאכה של חברי 'עוז והדר'‪ ,‬להעמיד‬ ‫דברים על דיוקם ולפתוח שערי אמת‬ ‫להיכלי התרגומים‪ .‬בעצת גדולי הדור‬ ‫שליט"א ערכנוהו בתבניתו המקובלת‬ ‫ברוב הספרים‪ ,‬וכאשר נוכחנו בטעות‬ ‫או שיבוש מוכחים‪ ,‬הלכנו בעקבות‬ ‫נוסחאות מיוחסות ומדוייקות‪ ,‬ומהם‬ ‫הכנסנו תיקונים הכרחיים‪.‬‬ ‫צוות מיוחד ומקצועי הועמד לצורך‬ ‫מלאכה זו‪ ,‬מלאכה נאמנה של ריטוש‬ ‫וליטוש‪ ,‬תוך מעקב אחר כל הדפוסים‬ ‫וכתבי היד המוסמכים‪ ,‬השוואתם‬ ‫למקור הדברים כפי שיצאו מפיהם‬ ‫של הראשונים‪ ,‬ובחירה בנוסח הנכון‬ ‫והמהימן ביותר‪ .‬כך התקבלה לפניהם‬ ‫גירסא אמיתית ומדויקת‪ ,‬שניתן‬ ‫לבטוח בנכונותה ובנקיונה משגיאות‪.‬‬ ‫במקום הצורך‪ ,‬כונסו שינויי נוסחאות‬ ‫וגירסאות שונות אל מדור מיוחד‪ ,‬בו‬ ‫גם יוכל הלומד לעקוב אחר המלאכה‬ ‫וטיבה‪ ,‬ולרדת אל שורש הדברים‬ ‫וחקרם‪.‬‬ ‫במהדורה הנוכחית‪ ,‬הושקע עמל רב‬ ‫ב'מלאכת הניקוד' של התרגום‪ ,‬שיותר‬ ‫מאשר יש בה מלאכה‪ ,‬יש בה חכמה‪,‬‬ ‫עד כי יש מקומות רבים שבכלל לא‬ ‫ניתן לקרוא את התרגום בלי הניקוד‬ ‫שבו‪ ,‬וכמו כן‪ ,‬הניקוד הנכון יכול‬ ‫לשנות את הבנת הדברים‪ ,‬להחליף‬ ‫את המשמעות שלהם‪ ,‬ולהעמידם על‬ ‫דיוקם‪ .‬איברא‪ ,‬שבימי קדם ‪ -‬בעת‬ ‫שנכתב התרגום ‪ -‬לא ניקדוהו‪ ,‬ומכאן‬

‫


 ‬ ‫ ‬

‫‡'‬ ‫·˙˘¯‪ ‡"„  (:ÊÚ Ê"˜È˙) $#( + È‬‬

‫‬ ‫  ‬

‫ ‬ ‫‪  ‡¯a‬‬ ‫‪ÈzL‬‬ ‫ 
 ‪.-'2 "5 '#‬‬ ‫    "‬ ‫'‪$'41'$ '$,# 3'   
" "(2*- *" $2,‬‬ ‫ (‪‡"„ (Ì˘ Ê"˜È˙) * #‬‬ ‫  
 & ‪
/-‬‬ ‫‬ ‫  ‬ ‫‪
‡¯È‬‬ ‫‪˙aL‬‬ ‫‪"#4 -'- 
, '5** .-'2 "5 *"#$‬‬ ‫(‪+  " !# %#  (:‰ ‰Ó„˜‰· Ê"˜È˙)  ‡"„ $#‬‬ ‫‪. $*"# '5*" $5'',#‬‬ ‫‪.-'2 -# '$*" /-#5 *"#$  *#‬‬ ‫ ·¯‪˘‡ ˙È‬‬ ‫"     ‪¯"·) # %‬‬ ‫‪$*,' *" "!*2 '# 0'*,‬‬ ‫‬ ‫
"   '‪
  
 $'41'$ 0**2‬‬ ‫‪ " (Ë ‡Î‬‬ ‫! "‬ ‫!'"‬ ‫  "‪%‬‬ ‫    ‪$+  # + % & # + +‬‬ ‫*"*‪'/' -
(' $# "'/ 0*52 "*  # .‬‬ ‫‪"'/‬‬ ‫‪$#‬‬ ‫‪'#&*#‬‬ ‫‪-' " -2‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪'-‬‬ ‫‪,‬‬‫‪$‬‬ ‫‪"& $'*-' "'/#-' $#‬‬ ‫‪-2 "*(# *// - "**$/ $ $# 0/‬‬ ‫‪* 
 
&  ! */-#'"* 0'#-' $#‬‬ ‫  ‪$/ "/' '' '*-2 $# $/* %" .2 "' .# *
#"*4, "'$- 5'','    '/- $ # '5*/*/‬‬ ‫‪   '5*" *" '2‬‬

‫ ‬

‫יצאו שיבושים רבים ונחלו את נחלתם‬ ‫בתוך התרגום‪.‬‬ ‫בעריכת 'מקראות גדולות ‪ -‬עוז‬ ‫והדר' נעשה הניקוד בחכמה‪ ,‬בקפדנות‬ ‫ובמקצועיות‪ ,‬ולא נחסך עמל כל שהוא‬ ‫כדי להשלים את המלאכה הראויה‬ ‫והנכונה ביותר‪ ,‬עפ"י כללי המסורה‬ ‫ונוסחאות דווקניות‪ .‬חששותינו מפני‬ ‫שיבושים במסגרת עבודת הניקוד‬ ‫מצאו להן סמך‪ ,‬כי נתקלנו לא מעט‬ ‫בניקוד טועה‪ ,‬שהנקדן לא ירד‬ ‫לעומק העניין וניקד מדעתו‪ ,‬למרות‬ ‫שהמפרשים פירשו אחרת את הפסוק‪,‬‬ ‫ולעיתים רבות אלו מקומות שהקורא‬ ‫יכול לטעות מחמתו בפירוש האמיתי‪.‬‬

‫ביאורי התרגומים‬ ‫לימוד התרגומים הינו נחלתם‬ ‫של הכלל‪ ,‬כל ישראל וקהילותיו‪,‬‬ ‫מקטון ועד גדול‪ ,‬עמלי תורה וצמאי‬ ‫אמרותיה‪ .‬כולם חונים על דגלם של‬ ‫התרגומים השונים‪ ,‬והם מורים את‬ ‫דרכם‪ ,‬בהבנה ובעמקות‪ ,‬בדקדוק‬ ‫הלשון ובפתרון התיבות‪ .‬וזאת מלבד‬ ‫החובה שיש בלימוד הפרשיות 'שנים‬ ‫מקרא ואחד תרגום'‪.‬‬ ‫אולם מרחק שנות דור‪ ,‬המפרידים‬ ‫בין דורנו לדור כתיבת התרגומים‪,‬‬ ‫הקשה מאוד על הלומדים לעמוד‬ ‫כיאות על הבנת דבריהם‪ ,‬ושפתם‬ ‫הקדומה של המתרגמים זרה היא‬ ‫בעיננו‪ ,‬עד כי רבים מנעו עצמם‬ ‫מלימוד התרגומים‪ .‬קושי נוסף מצוי‬ ‫בהבנת התרגומים‪ ,‬וזאת משום שפתם‬ ‫הקצרה וכורח הצמדת דבריהם ללשון‬ ‫הפסוק‪ ,‬המפריע לעיתים לעמוד‬ ‫על כוונתם שהטמינו במילותיהם‬ ‫הספורות‪ .‬על מדוכה זו הצטערו‬ ‫רבים מהוגי התורה‪ ,‬וציפו בכליון‬ ‫עיניים לגאולת התרגומים ולגילוי‬ ‫אורם בהבנה ראויה ובשפה ברורה‪.‬‬ ‫מדור 'ביאורי התרגומים'‪ ,‬נותן‬ ‫מענה לרצונם זה של הלומדים‪,‬‬ ‫כשהוא מבאר בטוב טעם ובשפה‬ ‫קלה את כל נקודות הקושי בדברי‬ ‫התרגומים השונים‪ ,‬מדריך את הלומד‪,‬‬ ‫בן דורנו‪ ,‬במשעולי התיבות הארמיות‪,‬‬

‫בסגנון כתיבתם של הקדמונים‪,‬‬ ‫בצורת ההגייה המקובלת בימיהם‪,‬‬ ‫ומאיר באור בהיר על התרגומים עד‬ ‫שכוונתם ברורה לכל דורש ומבקש‪.‬‬ ‫'ביאורי התרגומים' מכילים ביאור‬ ‫מילולי למילים שאינן שגרתיות‬ ‫]תוך הבאת אסמכתאות ממקורות‬ ‫אחרים[‪ ,‬וכן ביאור ענייני להבהרת‬ ‫דרך התרגום בביאור המקראות‪,‬‬ ‫התייחסות לנושאי דקדוק ולשון שיש‬ ‫להם השלכה לפשט הפסוק‪ ,‬מקורות‬ ‫ומקבילות בספרי חז"ל‪ ,‬כאשר הכל‬ ‫מבוסס על דברי הראשונים וגדולי‬ ‫האחרונים ]כדוגמת ספר הערוך‬ ‫ומתורגמן[‪ ,‬מפרשי התורה ומפרשי‬ ‫התרגום‪.‬‬

‫ !‬

‫  !‬

‫‬ ‫(!‪ ++* .-& +%2( + &%  %3‬‬

‫‡‪
"+- 3 .ÌȉÏ‬‬ ‫‪ +‬‬ ‫ ! ‪  "* * "41‬‬ ‫  ‪ ($3 +0‬‬ ‫'( ‪0*/ #* #2# 5'',' 0, 0
/" '*' " $*$ #'"*4‬‬ ‫‪%-* , (3* ,("- ,! ,(! +0 &+%‬‬ ‫‪-,#‬‬ ‫!‪%(0‬‬ ‫‪*" '5*  /5 ",# -245 -2'4 $-'24‬‬ ‫‪-245 $ * // '5* *,‬‬ ‫‪  (* - .*" -  () *& +
& %3("%  +‬‬ ‫‪,( +‬‬ ‫‪ /5 " -'24 #'2# - #*- 0*/‬‬ ‫‬ ‫‪-%  
+‬‬ ‫‪.-'2 $*" - ",‬‬ ‫‪($3 % (* %+ +0"( + +0‬‬ ‫‪$*# 0'*, $/'! $'* / .'# $* -#‬‬ ‫ ‬ ‫"‪$*#‬‬ ‫(‪0/‬‬ ‫‪+**#‬‬ ‫‪0'#‬‬‫"*‬ ‫‪  ') !'14 .# % -*  '+$‬‬ ‫‪
'%‬‬ ‫‪  +‬‬ ‫ '‪0'#- '5*-  0*# .# 5
'/ ,
,‬‬ ‫‪   
 0‬‬ ‫‪-(%‬‬ ‫‪*, 0*/ #* $ / -2 "'/‬‬ ‫(‪ ,‬‬ ‫‪Ìȉχ  %(+0‬‬ ‫‪.%!+‬‬ ‫‬ ‫‪0**2' '*-2 !-'& (
2' " 0'#- .‬‬ ‫‪%+‬‬ ‫‪"%‬‬ ‫!‪+* " % %‬‬ ‫‪   
 -5" ,
#/‬‬ ‫  ‪&",'/' $'* -245 -2'4 $-'24‬‬ ‫‪-245#‬‬ ‫‪",‬‬ ‫‪/5‬‬ ‫‬ ‫'‪&",'/‬‬ ‫‪/‬‬ ‫‪-'24#‬‬ ‫*'‪$( -'24- .'! .**! " * ,
 $‬‬ ‫(' ‪*" $-'24 - 0/( +'$ $*#25‬‬ ‫‪&",'/‬‬ ‫‪0/( -'4* - (  /5 '5*# " *#‬‬ ‫*'‪0/( .' 0/( '- .! -# $*#" ( *# $‬‬ ‫‪0*/ "5 .-'2# (#  /5' --,‬‬ ‫‪&*,'   .*/2 "''  !$  &
$ "5‬‬ ‫‪  " $ / * *"#‬‬ ‫&" ‪)-&'/ $'1*4‬‬ ‫"*‪*, */# -2'4 *
2 $#25 - *"# '5‬‬ ‫'‪"'/ "2' $'* / 0*' "'/ "2‬‬ ‫‪$ ( .*"$'1‬‬ ‫( '‪& 2" $* *"# &,'/ (/‬‬ ‫*‪$'* /' "2# 0'*, *2 /  / .'# 0‬‬ ‫‪"2 0* 2" .'# * -# !-&$/ *$-‬‬ ‫‪"/'-, .*-‬‬ ‫‪" $*#" '$, *2 ( -2' $'* /‬‬‫"‪0,- .'! .**! 0/( * -# *" $*#‬‬ ‫ &  &     ‪&",'/ 0/( +'$ 5* *" $-'24# 0'*,'  '$,# '/,' *& 5 '#'"*4‬‬ ‫‪$ "$ */# -2'4 *
2 $#25 -#‬‬ ‫&‬ ‫‬ ‫‪.,5* 0, '' .$ Ìȉχ *$"/ *5‬‬ ‫& '   "* ‪.*-#‬‬ ‫‪
 "$ 0'$'/$ ., - .*-‬‬ ‫‪-# 0'$'/$ ' ','4*' *& 5 '#'"*4‬‬ ‫‪0,-'  $‬‬ ‫*&*' ‪   ' 
! "$ & 5-‬‬ ‫"*‪-2 "'/ '/#  "!5 .-'2 $‬‬ ‫‪    $    &
$‬‬ ‫‪'/, *" ' '/ 2 0/( . *, $'*& 5‬‬ ‫' ‪&
$ *& 5‬‬ ‫‪,
' 0/(- %'&/ $'*- "' &",'/ "$#‬‬ ‫!**‪.*# '"/5 .*"    !$  ,
 .*/‬‬ ‫'& ‪%  . *5, .*$/' ./‬‬ ‫‪5‬‬‫& ‪.*,-/#  .**& 5 .5*# .# '5*" "41'  &    ! !  "' '   $ &/! ,   ! ! *"(', 0**2‬‬ ‫‪& .*,-/‬‬ ‫‪*5*/ *5# #*# $, 
# ' 
#"- .*"// !"#   ! &/ - &
 *)'!*-' .'* -, .*#&$/# *5#' *& 5 '#‬‬ ‫' ‪*& 5‬‬ ‫‪'-‬‬ ‫‪)-&'/‬‬ ‫!**‪.*/‬‬ ‫‪5‬‬‫‪"&/‬‬ ‫&‬ ‫'‪.-',‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪.*"!5‬‬ ‫*‪1&'*/ +,-' '5// .‬‬‫‪ $( -,  .*-‬‬ ‫‪"'$ .# *'5*, *,  - '- 0'#-‬‬ ‫
 ‪"/#‬‬ ‫‪.#  $ '$, 5,/ '- - .*#-‬‬ ‫ *‪)-& "'$ -2 '# */- !" 1&**$‬‬‫‪&*,'/' )-& *& 5 '# "'/ '-‬‬ ‫‪)-& *& 5 '#  $ .*('2 - $‬‬ ‫'('&*‪*5 - .**& 5 .5*# .*#- .‬‬ ‫‪*&* '#    #  $'/$‬‬

‫ ‬ ‫! ‬ ‫           ‬ ‫ !      !    ‬ ‫     ‬ ‫ ·¯‡˘‪     ˙È‬‬ ‫‬ ‫ ‬ ‫     !     !‬ ‫
‬ ‫  !    
‬ ‫·  ‬ ‫  ‪‰‚È‚Á) 
 !  ÌÈÓ˘‰‬‬ ‫  ‪!       (Ê „ ¯"· .·È‬‬ ‫           ! ‬ ‫             ‬ ‫‬ ‫      !   ‬ ‫        !     ‬ ‫    
 !       ‬ ‫ ‬ ‫·¯‡˘‪ı¯‡‰     ˙È‬‬ ‫‡¯‪     ‰Â˙ ı‬‬ ‫‬ ‫    ‬ ‫   ‬ ‫  ‬

‫ 
‬ ‫*&(!‪0'(& "41/ * "!* "'   -‬‬ ‫ '  
 ‪-
(' $,#‬‬ ‫‪.**/*54 .*" $# .*/# '&$45‬‬ ‫‪',' .*/# $&*$4- -#/5‬‬ ‫'" ‪.*" . 0**#, .*- $'"/‬‬ ‫‪'/, "/ "!5 .*!'/2‬‬ ‫‪','   $2' /,& " " *-‬‬ ‫‪ '2 #
**2 -
,2‬‬ ‫*‪0, 2    ! *2#* 
 "- $'#" +- #‬‬ ‫‪0,/‬‬ ‫'*‪!12 +- 0* ',' "- $'#" +- 0* +-‬‬ ‫‪$'"$15‬‬ ‫ ‬ ‫‪' .!' .! "!5# &"(/, "'$ -#‬‬ ‫‪*
#" !#   -*&$‬‬ ‫‪*$- !' '5*# "!/ $*#" +- 0*#‬‬ ‫‪'*"&-#‬‬ ‫  ‪$,5‬‬ ‫"‪"/'- '- * ( $&$' / -# $*#‬‬ ‫"‪'/, '' " 5'#‬‬ ‫   ‪'5'#- !!   
0-- '5*" $,# $*5$/ .*/#‬‬ ‫‪5$‬‬ ‫‪( .4")' 
! .*# /-/ .*/' #‬‬ ‫( '‪ 2*!" ./ #2‬‬ ‫‪!-& .' .*"5 . .*/     "' "# *"/‬‬ ‫'‪.'!! '"5‬‬ ‫‬ ‫‪  .*/#‬‬‫* ‪.*!- '$,- '-‬‬ ‫"*‪.*/# $*"- .*/ $‬‬ ‫‪"/    .*/# '"5 ./ *"#‬‬ ‫"‪"/'-, '' " $*#‬‬ ‫"‪$* * $2 %"' .*/# $*" 0/( $-*&$ ''$ %‬‬ ‫'' '‪--, *" "1 $'"'-  -‬‬

‫!!
 ‪
! $‬‬

‫‬

‫


 ‬

‫‡  §‪Ç‬‬ ‫ ‪−¦ #¥‬‬ ‫‪%,‬‬ ‫‪¬¥‬‬ ‫‪%‬‬ ‫© ¨ ©‪¦ −‬‬ ‫‪/,0‬‬

‫
 ‬

‫¨ ¨´‬ ‫ ‪#‬‬ ‫§ ‪¬¥‬‬ ‫)‪%‬‬

‫¡‪/,®¦ Ÿ .‬‬ ‫¨ ¨« ‪¤‬‬ ‫‪
'#‬‬

‫‡ ‡ ¿«¿ ‪ƒ‬‬ ‫‪»¿ ÔÈÓ„˜a‬‬ ‫‪»« ¿ ˙È» »ÈÈ¿ ‡¯a‬‬ ‫‪‡iÓL‬‬ ‫¿»‬ ‫‪» ¿« ˙ÈÂ‬‬ ‫‡¯‪:‡Ú‬‬ ‫ ! ‬

‫‡ )‡( ¿ « ¿ ‪ƒ‬‬ ‫
‬ ‫‪0$5'* ."$ 0,
 .ÔÈÓ„˜a‬‬ ‫"‪ƒ ¿«¿     ! 5'#‬‬ ‫!‪( 0*2,' 0*/‬‬ ‫‪."$‬‬ ‫˙‪Ô¯‰‡ ˙„ÏÂ‬‬ ‫'‪  " 5 "- "*2 .# 1'-!5‬‬ ‫‡ )‡( ·¯‡˘‪
 .˙È‬‬ ‫¿»‬ ‫ ‪» ¿« ¿ /‬‬ ‫       
 ‬ ‫!" ‪ƒ ¿«¿ ƒ‬‬ ‫‪0, .-# "
*$ 0,' 0*/!/‬‬ ‫   

‬ ‫‪ƒ ¿«¿ ƒ‬‬ ‫ 

 ·¯‡˘‪.'‚ Ìȉχ ‡¯· ˙È‬‬ ‫‪!!    0
/" $,' 0*/!/‬‬ ‫     ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫
‬ ‫
‬ ‫‪*"-#‬‬ ‫'‪,'/1 5* $*#" $*$ 1'-!5‬‬ ‫‪* '$,‬‬ ‫‪$5'', -  *
#" #'"*4, *"&-# *$‬‬‫‪"'*,' %" $' .*/# $  " -*&$#    (
2‬‬ ‫‪$**#'! #*$5 0
/" *"' *
#" &#‬‬ ‫'  ' &" ¿»‬ ‫‪»¿ ‡¯a‬‬ ‫"‪#"*4# !
" "'/,' ( #'"*4 -2 *
#‬‬ ‫‪."$- '," 0, .ÈÈ‬‬ ‫‪ #'! .*- .# '$,# $'/'!/ -,‬‬ ‫**   ! ' ! ‪#'  $‬‬

‫מדורי הביאורים למפרשי‬ ‫המקרא‬ ‫החידוש הגדול של מהדורה זו‪ ,‬הוא‬ ‫ללא ספק היוזמה האמיצה והמורכבת‬ ‫שנטלו על עצמם חברי מכון 'עוז והדר'‬ ‫בעריכת ביאור לכל אחד ממפרשי‬ ‫התורה‪ ,‬וזו ללא ספק נקודת ציון‬ ‫חדשה בלימוד הפסוקים ומפרשיהם‪,‬‬ ‫דור חדש של ביאורי מופת למפרשים‬ ‫הקדושים‪ ,‬ובשורה של ממש הל‬ ‫לקהל‬ ‫לומדי המקראות‪.‬‬ ‫ים‬ ‫לראשונה‪ ,‬נערכו מדורי ביאורים‬ ‫בצמוד לדברי המפרשים‪ ,‬ראשונים‬ ‫ואחרונים‪ ,‬כשליד כל פירוש נסדר‬ ‫ביאור מקיף וייחודי‪ ,‬הבנוי לפי דרכו‬ ‫של אותו מפרש‪ ,‬ומאיר נתיבותיו‬ ‫בשפה ברורה ונעימה‪ ,‬ביאור כזה נערך‬ ‫על פירוש רשב"ם‪ ,‬אבן עזרא ורמב"ן‪,‬‬ ‫הטורים'‪,‬‬ ‫וכן 'דעת זקנים' ו'בעל הטור ם ‪,‬‬ ‫'ספורנו' ו'אור החיים'‪.‬‬ ‫הביאור שנערך למפרשי המקרא‪,‬‬ ‫מיוסד ברובו על פי דברי הפרשנים‬ ‫בידי גדולי‬ ‫הקודמים‪ ,‬אלו שנכתבו ידי‬ ‫וענקי הדורות נבג"מ‪ ,‬שאגרו‬ ‫גרו בתוך‬ ‫עינים ומשובב‬ ‫דבריהם אוצר יקר‪ ,‬מאיר ם‬ ‫לבבות‪ ,‬לנחלת דורות מבקשיי התורה‪.‬‬ ‫על דבריהם‪ ,‬קובצו ונערכו ביאורים‬ ‫הנותנים טעם‬ ‫מסודרים ומתומצתים‪ ,‬תנים‬ ‫המפרשים‪ ,‬יורדים‬ ‫לשבח בהבנת דברי‬ ‫ם‪,‬‬ ‫בבהירות את‬ ‫לעומק דעתם ומסבירים הירות‬ ‫הלומדים‪.‬‬ ‫לומדים‪.‬‬ ‫סברותיהם‪ ,‬לתועלת קהל לו‬

‫ ‬

‫)˙‪( ‡È˜ ÌÈω‬‬

‫
‬ ‫ ‬

‫ 
‬

‫    ‬ ‫ & *‪   0#‬‬ ‫ ‬ ‫'*‪+#/ ' - & !  ! *5'2/# )'!-‬‬ ‫‪"'( '2 "' "//‬‬ ‫             ‬ ‫( ‪#'&/ -*&$- +*" *# #!#   
 04' %"*$' .,-‬‬ ‫&" ‬ ‫!!      !!   !    !‬ ‫   ‪ +** *,    "/5#‬‬ ‫‪$ "# %" - +*-‬‬ ‫ ‪*$& +*54/ .*" .*' -#5' $#"- /#‬‬ ‫  ! !   !! !     ‬ ‫'"‪*525,' *"'/' *#‬‬ ‫‪.*/' 2' .*" .*' 2# *1'*' *'&' *("4' '$, %
#  +//‬‬ ‫ 
  ‬ ‫*"‪*/‬‬ ‫  '‪!  *5*2 "#* "#- *$$5‬‬ ‫‪-*&$‬‬ ‫‪"'4*1‬‬ ‫‪#2/‬‬ ‫‪" 
!#‬‬ ‫‪*4-# "/'-' $'/' $52) -2 *#- *, $*#" "'4*1 +*#/' %'4&* "#- 5$'5 ' +,*4- .-'2 -2 ' ,
 .-'2 $‬‬ ‫‪*#2/‬‬ ‫**‪0,$* -' 0‬‬ ‫‪-- 0* 0*# $'/' '"/* -# *, $' "41- "'$ ,*#/ 0,- -"#*- 5$5' ./ -)5' # $'/'- %" 0$5# "&#‬‬ ‫‪!& *' .-',‬‬ ‫&‪",# -)5' ." ' .*#2/ '-!-! $'/'#"$*# '5*" *" 0-- "' 
 #& $#"4 2 !2*- 5$5' ." $ #"* #‬‬ ‫‬ ‫‪$#"4 2 0*52 -, $ '"/ 2'/ "& 0*52 "' .*#"/ ' '( #"/ !-&# 3' *
#" -# '#'"*4- "'!/ '#! %‬‬ ‫‪-*2‬‬‫‪/
/‬‬ ‫‪+#/‬‬ ‫'‪$, 0,-‬‬ ‫"‪*
#" -# '5'#- * #‬‬ ‫"*‪-
( *
#" $,# 0'#- * '( # '5‬‬

‫   ‬

‫‡ ‡ ‪  ÌÈ˘¯ÙÓ‰‬‬ ‫          ‬ ‫        ‬ ‫       
 ‬ ‫        ‬ ‫ 
         ‬ ‫
     ‬ ‫              ‬ ‫‬ ‫      ‬ ‫    ‬ ‫               ‬ ‫ ‬ ‫       ‪$‬‬ ‫
  
 
‬ ‫            ‬ ‫ · „‪     ‡‰‬‬ ‫        
  ‬ ‫  ‬ ‫  ‬ ‫  ‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫‬ ‫     ‬ ‫                         
   ‬ ‫
‬ ‫    ‬ ‫ 
 ‚ ‪       ‰Ó‬‬ ‫         ‬ ‫           ‬ ‫        ‬ ‫    
 
‬

‫
‬

‫‡ )‡(‬ ‫·¯‡˘‪       .˙È‬‬ ‫       
‬ ‫ 
‬ ‫ ‬ ‫ )˘‪·È ˙ÂÓ‬‬ ‫·(‬ ‫       
 ‬

‫ 
‬

‫‡ ‡  ‪#"4- '5*" -#‬‬ ‫‪"#, . "!/ -# ')'#4 *4- "'$ $‬‬ ‫‡ )‡‪(·-‬‬ ‫‪-'2 '5* )#4‬‬ ‫‪$-*&$ .*!/ +,-' -
(& $'#" .2 &, -
(& $'#"#‬‬ ‫·¯‡˘‪   %  .Ìȉχ ‡¯· ˙È‬‬ ‫‪.*5, .‬‬ ‫‪%    #'"*4‬‬ ‫'‪-   0-- ,
#/,' "!*2 .' .**$*/‬‬ ‫ ‪  ‡  %‬‬ ‫‪.#‬‬ ‫‪  ! ! 
! "$ "/# '/,' ')'#4, "!/ $5 *"& '#"5‬‬ ‫‪ %"  % ! %  · % 1‬‬ ‫  ‪"'$ $2 "'  "'$‬‬ ‫‬ ‫‬ ‫  !! 
  ! !‬ ‫‬ ‫‪ $‬‬ ‫‬ ‫"‬ ‫  ‬ ‫!  ‪0$*5 "!/ -# ')'#4 $5 .#‬‬ ‫‪ *54' "# '/, *5*1/ #/- 5,‬‬ ‫‬ ‫‬ ‫‪-
(& -# '/*-‬‬ ‫·‬ ‫‪%‬‬ ‫‬ ‫*‪$‬‬ ‫‬ ‫‬ ‫‪"#‬‬ ‫‪ %‬‬ ‫‪/‬‬‫‪ $‬‬ ‫‪*-/ -
(& $'#" -, $‬‬ ‫‪-# )'#4 0'/ .# $2‬‬‫‪'$,‬‬ ‫'‬ ‫‪$/‬‬ ‫"*‬ ‫‪$'*$*/#‬‬ ‫"‪$'#‬‬ ‫‪"!/ -# ')'#4 -#/ "$'* )'#4‬‬

‫
‬

‫   !‬

‫‡ ‡   ('" &‪
 #‬‬ ‫  ‪$' * $*#" -# · $' $,#‬‬ ‫'‪$* $"' , *# *4- -‬‬ ‫‪#-# $"'  $1/ * .-'2 -, -#‬‬ ‫"'&'‪"#5' .-'2 -, -# $‬‬ ‫"'& ‪"'/ .# *, 55 -# &'$4 0'4‬‬ ‫‪.## *54/ .*2" $'&,‬‬ ‫‪-2' .-'2 -, -# 2" *# 4*-! $5,'# *  $'# 0'*, 0,‬‬ ‫*‪$‬‬ ‫'‪-' $' /'#" * .-'2 -, -# 0*5‬‬ ‫"‪$'"- ' "'$ #‬‬ ‫‪0**5 !1'2 '# $*#" "41 -, -2‬‬ ‫'‪$'#**$‬‬ ‫‪.-'2 "/' 
" *5$   
 /' .-'2‬‬ ‫‪ $*2*" 04' - 0*# /' ' "1,‬‬‫" &" "'&‬ ‫‪
& 
" *!"4' $'1/ 5* $*5'4 &'"' 54 $ "'/*' '* '- '# "/*# */ -,# "/ '"/ -' " 0'4  $5*4‬‬ ‫‪0*!*(/- "'/‬‬ ‫(‪$‬‬ ‫'‪.*/2"-' .*!"-' .*#-' $'&'"- $'2'(-‬‬ ‫‪' .#' '- '# -, '2*' *$&5#‬‬ ‫&‪/  ! "/5# .-'2- $ '* 2" .#/' 3
- $* $'"' ##' .*"#2 & " .# 5*5‬‬ ‫‪" "(2- "
 


· 2" &$4$ 0'4‬‬ ‫!'" ‪' +'" #'! -# '1, *54- "$‬‬ ‫"‪* +/-'2 $‬‬ ‫‪-' $'*$' -# 0'#" *5 2
#" '*54- "/    ! "/5# "'$ $',( - "5 - ''-/' .-'2 
! - "/‬‬ ‫‪"'$ 0$*-  *5 "&/- '' %" 1* /,&  *,5   ! "/5# + - -&$ &$'4 *5*' *5*1‬‬ ‫‪+*-‬‬

‫   !‬ ‫‡ )‡(‬ ‫  ·'·¯‡˘‪   


   .˙È‬‬ ‫

 ‡     

       ‬ ‫       
     ‬ ‫      
   )·"¯ ‡ ‪· (È‬‬

‫  ‬

‫‡ ‡  ! '"‪+‬‬ ‫*
‪5'#" '#'"*4 $*#" *, .$2' $‬‬ ‫‪"
'4 
 "
! "$‬‬ ‫‪ 5'#" $
* +", 31'5 $
* *,‬‬ ‫·   "* ‪'$, '5* /‬‬ ‫"‪$& $'2/#/ .*5#-' $
* - 5'#‬‬ ‫ '*‪02*' 02* '/, 31'5 $
* #‬‬ ‫"‪&# ' " 5'#" '5  5'#‬‬ ‫  
  ‚ 
‬ ‫  ‪»… ƒ» '/,‬‬ ‫" ‪"&- '$# $' 5 *, 5‬‬ ‫
 **‪$#'/ .-'2- 2‬‬ ‫‪$'"'/ *$ #"# -
, $'*$' "#, 0,- » « '/, 2** 
 -2‬‬ ‫!‪» « ¿ -
-*# .‬‬ ‫‪$)/#5 2** 
# !" .!/‬‬ ‫(* '‪# .
/ $‬‬ ‫&
‪#"# #'/*# $'' #' *$ ,‬‬ ‫‪'$# $' . + &
$4 *$ *$‬‬ ‫‪»… ƒ» '/, #‬‬ ‫" ‪»… ƒ» ¿ -
-*# 5‬‬ ‫" ‪$' *$ 5‬‬ ‫&
‪$'-!/ 05*# "
2& $'*$'/ * ,‬‬ ‫‪0* ''  '/! *$ #"# #'/*#‬‬ ‫‪0,‬‬ ‫‪$*$‬‬ ‫"‪$*#‬‬ ‫‪2** 
 *" .*4*1'/‬‬ ‫*‬ ‫‪"'/‬‬ ‫*‪0‬‬ ‫‪-2‬‬ ‫*
‪$‬‬ ‫"‬ ‫*'‪2‬‬ ‫!‪.*#"4/ %/‬‬‫‪0,- .'! ",(5#‬‬ ‫‪+- 0*#‬‬ ‫‪
' -&$ $* - 0,' "& .'!/‬‬ ‫‪'*"&-# *$- !' '5*# "!/ $*#" /-#‬‬ ‫‪*
#" !# „  2** 
 .'!/ **#‬‬ ‫ '‪'*"&-# *$- '"#!/ -*/ 3'1# '
*$‬‬ ‫‪'$, /-#‬‬ ‫‪-# /,& .'!/ 0', -# $*$ $&$ ' +/1 -# 0, 
 Â '#'"*4' -
" .2)' $-/ $',# .'!/  ‰  /-# $/,& "2 -2'4‬‬ ‫'‬‫‪.'-,‬‬ ‫'‪ 0--,‬‬ ‫ ‪*,‬‬ ‫
‪-‬‬ ‫‪$*$‬‬ ‫"‬ ‫‪"1&5#‬‬ ‫
‬ ‫‪'-*,' $,/'1 *$‬‬ ‫‪$'* *54/ +/1*$#‬‬ ‫‪
2' -*- $*#" ' "2 $*#" '$,‬‬ ‫‪#&' .*" !/# $'"!/ +- #* *
#" $,# $'*$- $*- "
'4' -, $*#" '$, '-*, #"4‬‬‫‪ '-‬‬ ‫‪
# "$‬‬

‫ ‬

‫‡ )‡(‬ ‫‪
  #!% 
   % ‡.˙È˘‡¯· %‬‬ ‫
 ‪
%    * 0--‬‬ ‫‪
%‬‬ ‫ " ‪· )  "/‬‬ ‫  "   ‬ ‫ 
 ‪ ‚   %‬‬ ‫„‬ ‫ ‬ ‫   ‪ "  ‰ "  ! "Â‬‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‪%‬‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫
‬ ‫‬ ‫‬ ‫"*‪- .‬‬

‫


 ‬

‫‬ ‫  ‬

‫
‬

‫‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫

‬ ‫  
  ‬ ‫˜‪   
( ‡È‬‬ ‫ )˙‪ÌÈω‬‬ ‫
‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫     
‬ ‫        
‬ ‫     
   ‬ ‫ 
‬

‫‬ ‫    ! ‬ ‫   "  !‬ ‫ !    ‬ ‫ ·‪" Ô¢Ï‬‬ ‫    ! ‬ ‫  ‬ ‫  "    ‬ ‫   ‬ ‫  "   ‬ ‫ ‬ ‫       ‬ ‫      ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫         ‬ ‫    ! ‬ ‫‬ ‫"  ! 
  ‬ ‫
  
 ‡‪È‬‬ ‫     ‬ ‫ "               ‬ ‫      ‬ ‫ "   " !‬ ‫     ‬ ‫  ‬ ‫ ‬ ‫      "      "  !‬ ‫ "        !    ‬ ‫ 
 &‪!               #‬‬ ‫   ! ‬ ‫   ‬ ‫      "   ‪  "  "  "           ÚÓ˘Ó‬‬ ‫    ‬ ‫"! ‬ ‫          
 
             ‪   
   #‬‬ ‫!
      ‬ ‫  ‬ ‫ !   " "      
!     ‬ ‫   ""  ‬ ‫‬ ‫   ""     " "  !               "   ‬ ‫     ‬ ‫   ‬ ‫               ‬ ‫           !  ‬ ‫ "‬ ‫‪                 „ÂÚÂ‬‬ ‫   "" !   ‬ ‫ ! ! &  
‬ ‫ ‬ ‫ 
    !  ‬ ‫ "     "    "       "‬ ‫   !   ‬ ‫      " "‬ ‫  "‬ ‫  "   ‬ ‫   !    ‬ ‫      ‬ ‫
‬ ‫        ‬ ‫  !    "   "         ! "    ‬ ‫     "  ‬ ‫"     ‬ ‫    " ‬ ‫    " "    "       ‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫‬ ‫‪ „ÂÚÂ‬‬ ‫   

 ‪„ÂÚ‬‬ ‫   !  ‬ ‫


   "   ‬ ‫ "‬ ‫"   ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫"‬ ‫   
  
‬ ‫‬ ‫"            " !   ‬ ‫ 
‬

‫‪$5 *"&# - ')'#4‬‬ ‫‪*4, $5'/ "'  $,5 '$,‬‬ ‫‪#"*- '5$*5 .$'' .*5'#‬‬ ‫  ‬ ‫‪.**'5*#' $'"$'*/ $'*$‬‬ ‫ ‪0'/ * "!/#‬‬ ‫‪.*",*5 ')'#4‬‬ ‫‬ ‫‪.-'2 "5 ." -#‬‬ ‫ ‪"!/ -# ')'#4 0*#‬‬ ‫   ‪/5' $"$'*/ ." $-*/‬‬ ‫'‪/ //
/‬‬ ‫‪ " "1 $ /-‬‬‫"*‬ ‫‪/' ')'#4,‬‬ ‫   ‪ '$,#‬‬ ‫‪#" $ "$'1‬‬ ‫'"
‪0'#" '#'"*4 2‬‬ ‫‪
1" ,
,' .*5'#" '"5‬‬ ‫‪%"' .*/##‬‬ ‫''‪0*/! ."$ 1'-!5‬‬

‫
‬

‫‬ ‫(‪ %-*  !  (0 %3-‬‬ ‫  ‪%-++ .(+%*(! .%!+‬‬‫‪,(-*$ %! %   0--‬‬ ‫‪,    # %‬‬ ‫ ‪  ,(-‬‬ ‫"‪   "+‬‬ ‫‬ ‫(*‪)(  ( +! .%!+ "%‬‬ ‫‬ ‫
" * )  ‪& %/2 ,(3%!  (!% (2 -  ,‬‬ ‫‪! 2 ‰˙Ú  ,  %"*+‬‬ ‫‪,(! 2- !( ,"%-* ! 2+‬‬ ‫("(‬ ‫‪+‬‬ ‫‪!2 ( . ı¯‡‰ ˙‡Â ÌÈÓ˘‰ + -+ , (3+ 0(%+‬‬ ‫ !‪˙‡ Ìȉχ ‡¯· 3%‬‬

‫ !‬ ‫   "‪  (% % +‬‬ ‫ !‬ ‫  ·¯‡˘‪+% $ (  ( %    ˙È‬‬ ‫  ‪ #*# $,#  

 "4/‬‬ ‫‪-
"/ !#   #"/‬‬ ‫‪#"/‬‬ ‫""‪#‬‬ ‫ 
 ‪"/‬‬ ‫& *‪   '*   +"   (   '** 1',/ *' "5 -# "' 0‬‬ ‫'*'‪.‬‬ ‫'"" ‪5-‬‬ ‫‪"'#‬‬ ‫‪'#‬‬ ‫'‪# .‬‬ ‫*'‪..‬‬ ‫‪''** &
,‬‬ ‫‪)
# )
# #"  %#(  % +% $ ( +"     



4 "
5$ ) (
2    "5‬‬ ‫ ‪)
2‬‬ ‫'"‬ ‫‪"' #‬‬ ‫‪& + & *#   +" &
*# ' .#' $'"2 - &*#/ +-/‬‬ ‫‪#/#‬‬ ‫‪#//#‬‬ ‫‪#‬‬ ‫‪//#‬‬ ‫‪# $$&$‬‬ ‫‪#‬‬ ‫‪&&$‬‬ ‫ " ‪+ +" &
*# +‬‬ ‫‪ $*# (/" 0
*4-‬‬ ‫‪-# '&'" ( $4&"/‬‬ ‫&‪$4‬‬ ‫*‪4&&""// .‬‬‫**‪.‬‬ ‫‪..*-‬‬ ‫**‬‫‪*-‬‬ ‫'&& ‪---‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪  # '* )#‬‬ ‫'"'&‬ ‫'"‬ ‫‪' $*#" !'14 $,‬‬ ‫‬ ‫‬ ‫‪(%%‬‬ ‫ 
 ‪ !$‬‬ ‫‬ ‫‪
&(%#‬‬ ‫‪% '$ .*4-  (/" 0
*4-‬‬ ‫ *   ‬ ‫‪

$‬‬ ‫‪ $‬‬ ‫‪$‬‬ ‫‪$‬‬ ‫  "" ‪$‬‬ ‫‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫'"‪$* %‬‬ ‫'"‬ ‫"‬ ‫"‬ ‫'‪''' !'14‬‬ ‫'‬ ‫‪!'14‬‬ ‫‪!!'14‬‬ ‫'‪'114‬‬ ‫‪'1‬‬ ‫'‪'14‬‬ ‫'‪44‬‬ ‫ '‬ ‫‪//-2‬‬ ‫‪/-2‬‬ ‫‪/‬‬ ‫‪$ *# + +"  &
*# +   
    % % $ *# .*4-  (/" 0
*4-   '$‬‬ ‫‪/-2‬‬ ‫'* ‪-2‬‬ ‫‪**'' *4‬‬ ‫‪*4-‬‬ ‫‪*4‬‬‫‪*44‬‬‫‪4-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪! +*4‬‬ ‫‪+*4‬‬ ‫‪*4‬‬ ‫"‪44  $‬‬ ‫‪$$"'$‬‬ ‫‪"'$$ *$‬‬ ‫*‬ ‫*‬ ‫‪*$$ 02‬‬ ‫‪02/-‬‬ ‫'‪022//-- !'14‬‬ ‫‪02/‬‬ ‫‪!'1‬‬ ‫‪!!'14‬‬ ‫‪!''114‬‬ ‫‪!'14‬‬ ‫''‪144‬‬ ‫   *
      ""  ‪  +‬‬ ‫" !   ‪  $'/* .*4-  (/" 0
*4-‬‬ ‫‬ ‫‬ ‫‪ -*#‬‬ ‫‬‫‬‫*‪-‬‬ ‫‪-*#‬‬ ‫‪-**#‬‬ ‫* ‪#‬‬ ‫‪ *,‬‬ ‫‪*, 2‬‬ ‫'‪22 !'14‬‬ ‫‪2‬‬ ‫)'"*‪+- *' 
 .‬‬ ‫‪!!'1‬‬ ‫‪!'14‬‬ ‫‪!'14‬‬ ‫'!‬ ‫‪''14‬‬ ‫‪1144' "'$‬‬ ‫‪14‬‬ ‫'"‬ ‫‬ ‫'"‬ ‫"‬ ‫‪"""'''$$‬‬ ‫&(!  ·¯‡˘‪  " # *+ # %
  * .˙È‬‬ ‫'‪-2‬‬ ‫"'!&& '‬ ‫'!&‬ ‫"'!&‬ ‫"'!!‬ ‫""''‬ ‫‪" #‬‬ ‫‪#'"*4‬‬ ‫‪'"*4‬‬ ‫"''‬ ‫‪"*4 '2‬‬ ‫'" ‪'2‬‬ ‫'"‬ ‫'"‬ ‫ ‪    "  %‬‬ ‫& '"‬ ‫!& ' ‪* *, +*4  $"'$ *$‬‬ ‫‪&*#/‬‬ ‫‪&*#‬‬ ‫‪&*#/‬‬ ‫‪&*#/‬‬ ‫‪&**#/‬‬ ‫‪*#/‬‬ ‫‪#‬‬ ‫‪#/‬‬ ‫‪/‬‬ ‫‪/‬‬ ‫‪02///-- +*5*2‬‬ ‫  ‪ " # #%+‬‬ ‫‪+*5‬‬ ‫*‪+*5‬‬ ‫*‪++‬‬ ‫"&‬ ‫*‪**5‬‬ ‫‪*5*2‬‬ ‫‪*55*2‬‬ ‫*‪*2 0‬‬ ‫'‪0* 0'",(-‬‬ ‫‪0'",‬‬ ‫(‪",‬‬ ‫(‪",‬‬‫'‪"",(-‬‬ ‫'‪,,(-‬‬ ‫*‪(---'' +‬‬ ‫'‪((-‬‬ ‫‪#
" #'"*4 
,'  02/‬‬‫‪++** -2‬‬ ‫'‪-2 $‬‬ ‫‡'‪$‬‬‫  ‪   %‬‬ ‫‪#"/‬‬ ‫ ‪/‬‬ ‫
‬ ‫

‬ ‫"*‪  .‬‬ ‫‪. " //‬‬ ‫‪ + %   $"#‬‬ ‫ ‪//‬‬ ‫' *‡‪ +‬‬ ‫'‬ ‫ ‬ ‫‪ %‬‬ ‫ ! ‪  #  # #‬‬ ‫‪  # #   # #" +‬‬ ‫‬ ‫‪+ % + %#    #   % 
  * „ÂÚÂ‬‬ ‫‪ÚÂÂ %#‬‬ ‫‪%#‬‬ ‫  ‪%%%##‬‬ ‫     ‬ ‫‪% +   # % #( +‬‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫  "‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫"‬ ‫"‬ ‫"‬ ‫"‬ ‫‬ ‫"‬ ‫‬ ‫ ‬ ‫‪+!  ,-0'%  ,0' (+‬‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‪!%3‬‬ ‫‬ ‫‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫  ‪- .* +0 # +% ,(-!+ "
(! ,( -% !(%  , #!*' '#45-‬‬ ‫ ‬ ‫"

‬ ‫‪"" '#'"*4‬‬ ‫‪'#'"*4‬‬ ‫‪'#'"*4‬‬ ‫"'‪'#‬‬ ‫*"'‪#‬‬ ‫'‪#‬‬ ‫"'‪#‬‬ ‫‪''"*4‬‬ ‫‪"*4‬‬ ‫‪*44 **,, +'/‬‬ ‫‪"(! .(! + +0 +0( $
* $ $‬‬ ‫‪+'/1‬‬ ‫‪++'/‬‬ ‫‪+'/1‬‬ ‫‪'///11 **#‬‬ ‫**‬ ‫*‬ ‫‪**#‬‬ ‫‪**#‬‬ ‫
 ‪*#‬‬ ‫'‪

 ..‬‬ ‫‪'' +'/1‬‬ ‫‪+'/‬‬ ‫‪++'/‬‬ ‫'‪+‬‬ ‫& ‪'/‬‬ ‫ &&‬ ‫ &‬ ‫ &‬ ‫‪"*+-‬‬‫‪$#'5‬‬ ‫ ‬ ‫("  

‬ ‫  ‬ ‫ ‬ ‫‪#‬‬ ‫‪#'5‬‬ ‫"‪'5 $*#‬‬ ‫‪'5‬‬ ‫‪$*#‬‬ ‫‪$$*#‬‬ ‫*‪$‬‬ ‫"‪*#‬‬ ‫‪*#‬‬ ‫"‪#‬‬ ‫‪#‬‬ ‫‪"" $$*$‬‬ ‫!‪  %-*  )%-/ %‬‬ ‫‪$*$#‬‬ ‫‪*$‬‬ ‫*‬ ‫‪**$#‬‬ ‫‪*$$# %‬‬ ‫‪%    
$‬‬ ‫‪%‬‬ ‫
‬ ‫ ‪
$‬‬ ‫‪
$‬‬ ‫‪
$‬‬ ‫ ‪
$$‬‬ ‫ ‪$‬‬ ‫‪$‬‬ ‫‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫*‪-"#‬‬ ‫‬‫‬ ‫*‪-"#‬‬ ‫‬‫‪"#‬‬ ‫‬ ‫*‪"#‬‬ ‫"‬ ‫*‪"#‬‬ ‫"‬ ‫‪"#‬‬ ‫*‪#‬‬ ‫‪#‬‬ ‫)‪.2‬‬ ‫‪("0‬‬ ‫*‬ ‫!'‪.‬‬ ‫'‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫
‬ ‫'‬ ‫‬ ‫'‬ ‫!‬ ‫‪*-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‬‫‪(2+%‬‬ ‫‬ ‫‪-&5‬‬ ‫‬‫&‪-‬‬ ‫‬ ‫‪-&5‬‬ ‫‬‫&‪-‬‬ ‫‪&5‬‬ ‫&‬ ‫‬ ‫‪#'5‬‬ ‫' ‪5‬‬‫‪#''5‬‬ ‫‪#'5‬‬ ‫‪#‬‬ ‫'‬‫*
‪'5 $‬‬ ‫ !("‬ ‫*
‪$‬‬ ‫*


‪$$‬‬ ‫‪* $$#‬‬ ‫*‬ ‫*‬ ‫() ‪ 0 +0%2 +0 )-/3‬‬ ‫‪#‬‬ ‫‪#‬‬ ‫‪# "/‬‬ ‫‪"/‬‬ ‫' ‪"//‬‬‫‪''-*,‬‬ ‫‪-*,‬‬ ‫‪, +‬‬ ‫"‪+‬‬ ‫'"‪+‬‬ ‫'"‪++‬‬ ‫ ''"‬ ‫‪ 00*#‬‬ ‫‪0**#‬‬ ‫(((‪-"" +%  (, */"* ,‬‬ ‫‪#‬‬ ‫
‪# 4‬‬ ‫‪ -#‬‬ ‫‪44
2‬‬ ‫‪4
2‬‬ ‫‪
22 /2‬‬ ‫‪
2‬‬ ‫‪---#‬‬ ‫‪# -‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪/2‬‬ ‫‪/2‬‬ ‫‪- 31'5‬‬ ‫‪331'5‬‬ ‫‪31‬‬ ‫'‪3111‬‬ ‫'‪331‬‬ ‫‪1'5‬‬ ‫‪'5 $
*#‬‬ ‫‪'5‬‬ ‫‪$
*#‬‬ ‫‪
*#‬‬ ‫‪#‬‬ ‫‪#‬‬ ‫‪# '-‬‬ ‫*‪   ''/‬‬ ‫'‬‫*
 ‪'--‬‬ ‫‪ 2#' 0‬‬ ‫‪
* .‬‬ ‫‪. .*/*,1/‬‬ ‫‪ +  -%‬‬ ‫‪..**//*,1/‬‬ ‫‪*,1‬‬ ‫‪**,1/‬‬ ‫‪,,1/‬‬ ‫ ‪1//‬‬ ‫‪ *4‬‬‫!
‬ ‫
‬ ‫
‬ ‫‬ ‫‪*4‬‬‫‪*4‬‬ ‫!‬ ‫‪44-- /‬‬ ‫)‪!! .2‬‬ ‫‪  0‬‬ ‫'‪/‬‬ ‫ '‪/‬‬ ‫'‪/‬‬ ‫'‪/‬‬ ‫)‪..2‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫'‪/‬‬ ‫

 '‬ ‫* ))‪22‬‬‫‬ ‫‪**-‬‬ ‫‪- 31'5‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪31'5‬‬ ‫‪31‬‬ ‫‪'55‬‬ ‫
‪5 -‬‬ ‫‪  "$‬‬ ‫‪-
# '$,#‬‬ ‫*
‪   .* 3% $‬‬ ‫‪'$,#‬‬ ‫'‬ ‫‪$,#‬‬ ‫*‪# #‬‬ ‫'‪#* $/‬‬ ‫     ‪%/2 )+ "(  ,0'%‬‬ ‫‪$//‬‬ ‫‪$/‬‬ ‫‪$$/‬‬ ‫‪/‬‬ ‫‪/‬‬ ‫'‪/‬‬ ‫"‪' 5'#‬‬ ‫‪5'#‬‬ ‫‪5'#‬‬ ‫"‪5'#‬‬ ‫'‪5‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪$
*#‬‬ ‫"‪5'#‬‬ ‫"‪5'#‬‬ ‫‪5'#‬‬ ‫‪5'#‬‬ ‫"‪'#‬‬ ‫‪'#‬‬ ‫‪#‬‬ ‫‪#" $*$‬‬‫"‪#‬‬ ‫‪#‬‬ ‫‪#‬‬ ‫(' ‪#‬‬ ‫*"‪'( 1‬‬ ‫‪$$*$‬‬‫*"‪11‬‬ ‫*"‪1‬‬ ‫"‪1‬‬ ‫‪*$$-‬‬‫‪*$‬‬ ‫*""‬ ‫‪** *4‬‬‫'‪*444-- #'"*4‬‬ ‫'‪#'"*4‬‬ ‫'‪#‬‬ ‫ ‬ ‫'‪'"*4‬‬ ‫‪""*4‬‬ ‫'‪*444‬‬ ‫‪*4‬‬ ‫'‪*4‬‬ ‫)‪'' .2‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫‪..2‬‬ ‫‪.2) *-,‬‬ ‫‪*--,, #'5‬‬ ‫*‬‫‪ 3$‬‬ ‫‪#'5‬‬ ‫‪#‬‬ ‫" ‪'55‬‬ ‫‪'5‬‬ ‫‪ "(   "/‬‬ ‫‪"
'4‬‬ ‫
"‬ ‫‪"
'4‬‬ ‫'
"‬ ‫‪"
'4‬‬ ‫‪"
'4‬‬ ‫'
""‬ ‫‪
'4‬‬ ‫‪'4‬‬ ‫'‪4 0,‬‬ ‫‪"/#‬‬ ‫ 

   ‪#‬‬ ‫‪#‬‬ ‫ ''‪0,‬‬ ‫‪(%+ ( ! % - ,(! ), *2#* %‬‬ ‫
* ‬ ‫'‪*
$,‬‬ ‫‪*
$‬‬ ‫‪* $,‬‬ ‫''‪,‬‬ ‫‪

 .*'-*/‬‬ ‫ ‬ ‫*‪.**'-‬‬ ‫*‪.*'-‬‬ ‫*‪.‬‬ ‫‪.*'-*/‬‬ ‫'*‪..‬‬ ‫'*‬ ‫*‬ ‫'‬‫‪'-*/‬‬ ‫*‪'-‬‬ ‫‪''-*/‬‬ ‫'‬‫‪--*/‬‬ ‫‪*/‬‬ ‫‪**/‬‬ ‫*‪/ 0‬‬ ‫‪/‬‬ ‫'‪00**2‬‬ ‫'‪**2‬‬ ‫'‪**2‬‬ ‫‪**2‬‬ ‫"‪*2'' $*#‬‬‫‪$‬‬ ‫‪$*#‬‬ ‫*‪$‬‬ ‫"‪$$$**#‬‬ ‫"‬‫""‬‫‪-- *-,‬‬ ‫‪*--,, #‬‬ ‫*‬‫'‪.*/24‬‬ ‫‪#'5‬‬ ‫‪24' +'/1‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪#''55 '/‬‬ ‫'‪+‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪'/,‬‬ ‫‪'/,‬‬ ‫‪++''/1‬‬ ‫' ‪/,‬‬ ‫‪/1 .*/24‬‬ ‫'‬ ‫*‪.‬‬ ‫‪..*/‬‬ ‫‪.*/2‬‬ ‫‪3%  - () "/   2- (% .‡¯·   (3! .*/24‬‬ ‫‪*/2‬‬ ‫‪*/24‬‬ ‫‪/24‬‬ ‫‪//224‬‬ ‫‪24 -‬‬ ‫‪-- -
5‬‬ ‫
‪-‬‬ ‫‪-
5‬‬ ‫‬‫‪--
5‬‬ ‫‪-

5‬‬ ‫‪-
5‬‬ ‫
‬ ‫‪5‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‬ ‫‪
*,‬‬ ‫‬ ‫
‬ ‫*
‬ ‫
‬ ‫*‬ ‫‪,‬‬ ‫‪+'/1‬‬ ‫'‪+‬‬ ‫‪+'/‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪'/1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪.-'2‬‬‫‪.‬‬‫‪.‬‬ ‫‬‫'‬ ‫‪'2‬‬‫‪'2‬‬ ‫‪2‬‬‫‪2‬‬ ‫‬ ‫‬‫(‬ ‫‬ ‫*‪'5‬‬ ‫'‬ ‫‪'5‬‬ ‫‬ ‫*‪5‬‬ ‫‪5‬‬ ‫*‬ ‫*‬ ‫‬ ‫‪%‬‬ ‫(‪  , .*%   .‬‬‫‪%‬‬ ‫"‪% $*#‬‬ ‫"‬ ‫""‬ ‫ "‬ ‫"‪$*#‬‬ ‫"‪$*#‬‬ ‫*‪$‬‬ ‫"‪$*#‬‬ ‫"‪$$*#‬‬ ‫"‪$**#‬‬ ‫‪*#‬‬ ‫"‪**#‬‬ ‫"‪#‬‬ ‫‪#‬‬ ‫"‪#‬‬ ‫"‪#‬‬ ‫‪#‬‬ ‫‪


'#‬‬ ‫"""‬ ‫
‬ ‫'
‬ ‫‪
'#‬‬ ‫‬ ‫‪
'#‬‬ ‫
‬ ‫'
‬ ‫" *‪. - !( '5‬‬ ‫‪''#‬‬ ‫‪'#‬‬ ‫‪#‬‬ ‫" *‪# $‬‬ ‫ *‪$‬‬ ‫*‪$‬‬ ‫ *‪$‬‬ ‫((‪!+!%  , !'14 0-- ,(3‬‬ ‫"
‬ ‫""‬ ‫‪" '!5‬‬ ‫‪'''!5‬‬ ‫!'‬ ‫'‪'!!!55 0,-‬‬ ‫'‪0,-‬‬ ‫‪0,‬‬ ‫‪-' +'/1‬‬ ‫‪+'/‬‬ ‫'‪+‬‬ ‫‪+'/1‬‬ ‫'‪+‬‬ ‫‪++'/‬‬ ‫' ‪'/1‬‬ ‫‪'/‬‬ ‫‪'/1‬‬ ‫'‪' 0,‬‬ ‫'‬ ‫‪"  $-*&$‬‬ ‫‪00,‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪,‬‬ ‫'‪,‬‬ ‫'‪,‬‬ ‫‪,' +'/1‬‬ ‫‪   " ,(+‬‬ ‫‪+'/‬‬ ‫'‪+‬‬ ‫'‪+++‬‬ ‫‪+'/‬‬ ‫&*‪$$-‬‬ ‫‪$‬‬‫*‪'/1 '5‬‬ ‫‪'/‬‬ ‫&*‪--‬‬ ‫‪**&&$‬‬ ‫‪$ ""/‬‬ ‫**‪'5‬‬ ‫‪'5‬‬ ‫'‪"/‬‬ ‫'‪"/‬‬‫'‪//‬‬‫‪''-- "#‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪
 %‬‬ ‫‪"#4‬‬ ‫‪""#4‬‬ ‫'*‪#44 +‬‬ ‫‪#‬‬ ‫*‪++‬‬ ‫*‪+‬‬ ‫'*‬ ‫'**‬ ‫" '‬ ‫‪ %$*! -2'4‬‬ ‫‪"2‬‬‫"‬ ‫‪"2‬‬ ‫"‬ ‫‪"2‬‬ ‫‪"2- $1‬‬ ‫‪   (, !'14 .# ,‬‬ ‫‪$1&**$/‬‬ ‫&‪$$1‬‬ ‫‪11&&***$/‬‬ ‫‪**$/‬‬ ‫‪*$/‬‬ ‫‪*$/‬‬ ‫‪$// -'24‬‬ ‫‪$/‬‬ ‫‪$/‬‬ ‫‪-'2‬‬ ‫‬‫'‪-‬‬ ‫"! ‪--'24‬‬ ‫‪!" .‬‬ ‫‪. 2 .#‬‬ ‫'&‪5‬‬ ‫&‪55‬‬ ‫'&&‪5‬‬ ‫' ' ‬ ‫‪  " ,(+‬‬ ‫'‬ ‫‪.#‬‬ ‫''‬ ‫‪' .#‬‬ ‫‪.# 5&#‬‬ ‫ ‪555&&#‬‬ ‫&‪5‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪
 %‬‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫  ‬ ‫
 ‬ ‫‪ $ %/2 %"' .*/#‬‬ ‫
‬ ‫‬ ‫
‬ ‫"" ‬ ‫"‬ ‫‪"$‬‬ ‫‪"$‬‬ ‫‪"$‬‬ ‫‪$‬‬ ‫‪$$$‬‬ ‫" ‬ ‫‪"2‬‬ ‫‪""2‬‬ ‫‪22 -2'4‬‬ ‫‪-22'4‬‬ ‫‪-2‬‬ ‫  ‪2'''44‬‬ ‫"*‪# $$‬‬ ‫ 
 ‬ ‫‬ ‫"**‬ ‫"*‬ ‫"*‬ ‫‪" $*#‬‬ ‫‪$*#‬‬ ‫‪$$**#‬‬ ‫"‪$*#‬‬ ‫""‪#‬‬ ‫‪#‬‬

‫‪%‬‬ ‫‬ ‫‪%‬‬ ‫‪%   '$‬‬ ‫&‪0
/" 0**2' #‬‬ ‫‪'$,‬‬ ‫'‬ ‫‪'$$,,, $5'',‬‬ ‫‪'$‬‬ ‫"‪#&  *" .' .# *
#‬‬ ‫'‪$$55‬‬ ‫‪5''',, %‬‬ ‫‪$ ' !
-‬‬ ‫‬ ‫‬ ‫‪%‬‬ ‫‬ ‫‪%‬‬ ‫‬ ‫‪%  "2‬‬ ‫"""‬ ‫‪- '5‬‬‫‪-‬‬ ‫‪"2‬‬ ‫‪22‬‬ ‫*‪'5--  00‬‬ ‫"
! '‪!# '5"'41‬‬ ‫'*‪0‬‬ ‫‪*'' 0‬‬ ‫"‪0
/‬‬ ‫‪0
/‬‬ ‫"‪
/‬‬ ‫!! "‪/‬‬ ‫"‪/‬‬ ‫‪!#‬‬ ‫‪#‬‬ ‫‪#‬‬ ‫‬ ‫'  ‪#‬‬ ‫' ‪#*// #* ( *"' .*/‬‬ ‫''‬ ‫'‬ ‫'' ''''‬ ‫" ‪,
,' #2' " * -‬‬ ‫‪''$‬‬ ‫‪''$‬‬ ‫'‬ ‫"‪'$ %‬‬ ‫‪'$‬‬ ‫""‪%‬‬ ‫"‪%%‬‬ ‫""‬ ‫*‪ $‬‬ ‫‬ ‫‪$‬‬ ‫*‪$‬‬ ‫*‪$$‬‬ ‫*‬ ‫( *‬ ‫(‬ ‫"‬ ‫" "‬ ‫""‬ ‫‪"# "#‬‬ ‫"‬ ‫* ‪"" --‬‬‫*'‪*-‬‬ ‫*'‬ ‫&" ‬ ‫'&"‬ ‫&"‬ ‫'&‬ ‫&‬ ‫'‪' ',‬‬ ‫'‬ ‫'‪',‬‬ ‫" ''‪,‬‬ ‫‪/‬‬ ‫‪" 0'#‬‬‫"‬ ‫ ‪ 0/ "42 . $ .*- #
/, .*//   &  * -# /‬‬ ‫‪0''#‬‬ ‫'‪0‬‬ ‫‪#-- -‬‬ ‫‪#‬‬ ‫‪- 0*/‬‬ ‫*‪0‬‬ ‫*‪0‬‬ ‫‪0*/‬‬ ‫*‬ ‫‪*/‬‬ ‫*‪/ #‬‬ ‫**‪#‬‬ ‫‪#‬‬ ‫*‬ ‫‪ 
-2‬‬ ‫" ‪-2‬‬ ‫* ""‬ ‫"‬ ‫‪ " **'   " $#"'4/‬‬ ‫‪*#‬‬ ‫"*  ''*
 ‪#‬‬ ‫"*‬ ‫‪*" .‬‬ ‫‪.#‬‬ ‫"*‪.# '5‬‬ ‫‪.#‬‬ ‫'‪* . $*"' .$‬‬ ‫"*‬ ‫*‪''5‬‬ ‫‪'5‬‬ ‫"*‪5‬‬ ‫'"* ""*‪5‬‬ ‫‪*""' .#‬‬ ‫"*‬ ‫"*‬ ‫‪...#‬‬ ‫‪#‬‬ ‫'‪.$‬‬ ‫" '‬ ‫"‬ ‫‬ ‫'‪"" !5‬‬ ‫(‪!5 ",‬‬ ‫‬ ‫!‬ ‫‪",‬‬ ‫'‪",( '$‬‬ ‫‪''$‬‬ ‫'‪'$‬‬ ‫" '‪$‬‬ ‫‬ ‫"‬ ‫"‬ ‫"""‬ ‫"‬ ‫"‬ ‫‪ .*-‬‬ ‫*‪.‬‬‫*‪..‬‬ ‫*‪.‬‬ ‫‪**-‬‬ ‫*‬‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬

‫  ‬

‫‪21‬‬ ‫טרקלין‪ -‬הבמה התורנית לעולם התורה‬

‫"‬

‫מקראות גדולות‪-‬‬ ‫המבואר' זוכה‬ ‫לראות את אור עולם‬ ‫הספר התורני‪ ,‬לאחר‬ ‫שנים רבות של‬ ‫עמל חרוצים‪ ,‬מפרך‬ ‫ומורכב‪ ,‬שבמסגרתו‬ ‫נטלו חלק מאות‬ ‫תלמידי חכמים‪ ,‬בעלי‬ ‫כשרון האוחזים בעט‬ ‫אומנים‪ ,‬שעמלו‬ ‫מסביב לשעון‬ ‫בהגהה ובהשוואת‬ ‫גרסאות‪ ,‬בעריכת‬ ‫ביאורים למפרשים‪,‬‬ ‫ובציון הערות‬ ‫נחוצות להבנתם‪.‬‬ ‫מגמת פניהם יחידה‬ ‫ומוצהרת היתה‪,‬‬ ‫להוציא מתחת ידם‬ ‫את המתוקן‪ ,‬השלם‬ ‫והמדויק ביותר‬

‫"‬

‫‪22‬‬

‫במלאכת עריכת הביאור נקבע עקרון‬ ‫שהנחה את העורכים לעמול ולברור‬ ‫את המילים‪ ,‬לקצר ולא להכביר בהם‪,‬‬ ‫לבל יהפוך חלילה ה'ביאור' לעיקר‪,‬‬ ‫לעומת דברי המפרשים שייראה‬ ‫כ'טפל'‪ .‬מתוך עקרון נאצל זה‪ ,‬נקבעה‬ ‫עריכת הביאור בצמוד לגוף דברי‬ ‫המפרש‪ ,‬כדוגמת 'גדול העומד על גביו'‪,‬‬ ‫המאציל ברוחו הגדולה ומצעיד את‬ ‫הלומד בבטחה להבנת הפסוק ופשרו‪.‬‬ ‫בצורה כזו‪ ,‬נטפלים הביאורים לדברי‬ ‫הקדמונים‪ ,‬כמו 'בן הסמוך אצל שולחן‬ ‫אביו'‪ ,‬אוכל מלחמו וניזון מכוחו‪ ,‬ואין‬ ‫לו משל עצמו כלום בלעדיו‪.‬‬ ‫רעיון חשוב זה ויישומו בשפת‬ ‫המעשה‪ ,‬נועד גם כדי שלא יווצר‬ ‫מצב‪ ,‬עליו מתריעים גדולי ישראל‪,‬‬ ‫שהביאורים יתפסו את מקומה של‬ ‫החשיבה העצמית‪ ,‬כאשר הלומד אינו‬ ‫מייגע את שכלו ומוחו להבין את דברי‬ ‫הראשונים‪ ,‬ויכול חלילה להפסיד את‬ ‫המעלה ב'יגיעת התורה'‪ .‬ואך משום‬ ‫כך‪ ,‬נערך הביאור באופן מקיף וקליל‪,‬‬ ‫במתכונת כזו שיוכל כל לומד למצוא‬ ‫'בעצמו' את הפירוש‪ .‬שיסייע בהבנה‪,‬‬ ‫אך לא ימנע ממנו את המחשבה‬ ‫העצמית כפי הבנתו‪.‬‬ ‫בסיכום מלאכת העריכה של שלל‬ ‫מדורי הביאורים‪ ,‬לא ניתן שלא‬ ‫להתפעל מגודלה והיקפה‪ ,‬מהמאמצים‬ ‫שנדרשו לה‪ ,‬ומההשקעה שהוצרכה‬ ‫לכל אחד ואחד ממדוריה‪.‬‬

‫ביאורי ההפטרה‬ ‫ממלכת התורה 'עוז והדר'‪ ,‬שקבעה‬ ‫ממלכ‬ ‫עקרונות‬ ‫עקרונותיה על בסיס ההשבחה‬ ‫המתמד‬ ‫המתמדת והחדשנות הבלתי נלאית‪,‬‬ ‫הציבה לעצמה יעד נוסף בסיוע‬ ‫ללומדי התורה‪ ,‬ובמיוחד לטובת לומדי‬ ‫ההפטר‬ ‫ההפטרות מדי שבת בשבתו‪.‬‬ ‫ררבים הם המבקשים להרחיב את‬ ‫יידיעותיהם ולשפר את הבנתם‬ ‫בבקריאת ההפטרה‪ ,‬ומחוסר זמן‬ ‫א‬ ‫או מהעדר רקע מתאים להבנת‬ ‫פרש‬ ‫פרשיות ה'נביאים'‪ ,‬מוצאים את‬ ‫עעצמם לוקים בחסר וצמאים לרויה‪.‬‬ ‫מדור‬ ‫במ‬ ‫במדור 'ביאורי ההפטרה' נערך ביאור‬ ‫מקיף וומשובח על נושא ההפטרה‪ ,‬כזה‬

‫שמקדים בהרחבה את הרקע למאורעות‬ ‫המוזכרים בה‪ ,‬המספר את עניניה בטוב‬ ‫טעם‪ ,‬ומבאר כל דבר המצריך להביא‬ ‫ממרחק את לחם הבנתו‪ .‬הקדמה זו‪,‬‬ ‫תכניס את הלומדים אל תוך ההווי של‬ ‫ה'נביאים' ומאורעותיהם‪ ,‬ותקרב את‬ ‫דעתם אל הקורות את נביאי האמת‬ ‫ואשר יסופר עליהם‪.‬‬ ‫עריכת הביאור לפסוקים עצמם‬ ‫נחלקה לשני מדורים‪ :‬מדור לביאור‬ ‫הפשט ומדור הערות וציונים‪ .‬במדור‬ ‫ביאורי הפשט מבוארים פסוקי‬ ‫ההפטרה בשפה קלה וברורה‪ ,‬על פי‬ ‫דעת מפרשי הנ"ך‪ ,‬כשבראשם פירוש‬ ‫רש"י ז"ל‪ .‬הביאור המשולב בתוך‬ ‫הפסוקים ]כדמות ביאורי הגמרא‬ ‫במהדורות 'מתיבתא'[ המבאר את‬ ‫התיבות או המשפטים הקשים להבנה‪,‬‬ ‫ובתוכו גם נשזרו הסברים נפלאים‪,‬‬ ‫שמלבד הטעמתם את עניני הפסוקים‪,‬‬ ‫הם גם מיישבים כבדרך אגב את כל‬ ‫הקושיות העומדות בדרכו של הקורא‪,‬‬ ‫ובשפתם הנעימה הם מיישרים את‬ ‫דרכו למסע‪ ,‬בהבנה שלימה וברורה‪.‬‬ ‫בתחתיתם‪ ,‬הובא מדור 'ציונים‬ ‫והערות'‪ ,‬האוצרים בתוכם מבחר‬ ‫פירושים וביאורים מגדולי המפרשים‪,‬‬ ‫שאלות ותשובות בהבנת הפסוקים‪,‬‬ ‫מחלוקות בדרך ביאורם‪ ,‬משא ומתן‬ ‫בעומק כוונת הפסוקים‪ ,‬דברי חידוד‬ ‫ופניני חכמה‪ ,‬ממעיינות הנצח של‬ ‫גדולי הדורות הקודמים‪ ,‬שהנחילו‬ ‫לדורות בכתביהם ובספריהם‪ ,‬ואף‬ ‫מה שנדלה בעמל מאוצר חכמתם‬ ‫ומשמועות בין תלמידיהם‪.‬‬

‫ה'נחשון' התורני‬ ‫ממלכת התורה 'עוז והדר'‬ ‫נחשבה מאז ומתמיד לנחשון האמיתי‬ ‫בכל הנוגע לההדרת ספרים‪ ,‬וכשם‬ ‫שהיא היתה הראשונה בפתיחת שערי‬ ‫ה'תלמוד בבלי' וההדרתו‪ ,‬בעריכתם‬ ‫וסידורם המחודש של ספרי יסוד‬ ‫רבים בכל תחומי התורה‪ ,‬ההלכה‬ ‫והחסידות‪ ,‬כך היא נחלצה להקים את‬ ‫ה'תורה שבכתב'‪ ,‬לשפץ את היכליה‬ ‫ולהבריק את טרקליניה‪ .‬כל אלו הקנו‬ ‫לה בדין את עטרת הבכורה‪ ,‬וזיכו‬

‫אותה ב'כתר שם טוב' – ברוך אשר‬ ‫יקים את התורה הזאת‪.‬‬ ‫מסכת מפעלותיה של 'עוז והדר'‬ ‫ידועה ומוערכת‪ ,‬ותנובותיה הניצבות‬ ‫בגאון במרכז ארון הספרים היהודי‪,‬‬ ‫מכהנות פאר בקרב הוגי התורה וחובשי‬ ‫ספסלי היכלותיה‪ .‬אם זה במהדורות‬ ‫הש"ס המפוארות והמורחבות‪ ,‬עם‬ ‫הגהות וציונים‪ ,‬חילופי נוסחאות‬ ‫ועוד הרבה תוספות חשובות‪ ,‬ואם‬ ‫זה במהדורות תלמוד‪-‬בבלי המבואר‬ ‫'מתיבתא' או 'שפה ברורה'‪ ,‬או‬ ‫ב'משנה ברורה המבואר'‪ ,‬שהפכו‬ ‫לחברותא נאמנה בעבור כל מבקש‬ ‫תורה ושוחר הלכה‪ ,‬כשהם מסייעים‬ ‫בידו להשיג את הבנתה ולקנות את‬ ‫חלקו בה‪ .‬מלבדם‪ ,‬הוסיפו במכון 'עוז‬ ‫והדר' עוד כהנה וכהנה רבות‪ ,‬והוציאו‬ ‫לאור עולם יצירות הוד מופלאות‪,‬‬ ‫עיסות בלולות כדת וכדין‪ ,‬המעידות‬ ‫על נחתומיהם כי על עבודת הקודש‬ ‫הם אמונים‪ ,‬במסירות ובדביקות‪.‬‬ ‫עם השנים הוקמו תחת קורות בית‬ ‫'עוז והדר' שמונה מפעלים תורניים‬ ‫מרכזיים‪ :‬מפעל התנ"ך המבואר‪ ,‬מפעל‬ ‫ששה סדרי משנה ומפרשיו‪ ,‬מפעל‬ ‫התלמוד בבלי ומפרשיו‪ ,‬מפעל מדרשי‬ ‫חז"ל‪ ,‬מפעל תורת הרמב"ם ומפרשיו‪,‬‬ ‫מפעל השולחן ערוך ומפרשיו‪ ,‬מפעל‬ ‫תורת הראשונים והאחרונים‪ ,‬מפעל‬ ‫תורת החסידות‪ .‬כל אחד מן המפעלים‬ ‫כולל בתוכו פרויקטים רבים ומגוונים‬ ‫אשר עתידים לבסס את האוצר‬ ‫העולמי של הספרות התורנית‪.‬‬ ‫כך הלכו והתרחבו פעולות המכון‪,‬‬ ‫נוסדו כוללי אברכים רבים בכל רחבי‬ ‫הארץ ובתפוצות‪ ,‬ובתוכם יושבים‬ ‫מאות תלמידי חכמים מופלגים‪ ,‬רכונים‬

‫על מדוכת העריכה התורנית‪ ,‬מבררים‬ ‫כל אות ותג מאוצרות התורה‪ ,‬בודקים‬ ‫את אמיתות הנוסחאות‪ ,‬ובוחנים‬ ‫בעיניים זהירות את מידת הדיוק‬ ‫בהבאת הדברים עלי גליון‪ .‬צוותות‬ ‫העריכה במכון 'עוז והדר' רכשו במהלך‬ ‫שנים אלו נסיון כביר בתחום זה‪,‬‬ ‫והפכו למומחים מהשורה הראשונה‪,‬‬ ‫עד שמכונים רבים ומוסדות תורה‬ ‫מבקשים להשתמש בתנובות המכון‪,‬‬ ‫וליהנות מתוצרתו המשובחת‪.‬‬

‫תנו כבוד לתורה‬ ‫מהדורת הפאר החדשה של 'עוז‬ ‫והדר'‪ ,‬היא בשורה טובה המדשנת‬ ‫את עצמותיהם של חובבי התורה‪,‬‬ ‫ומעשירה את אוצרותיהם של‬ ‫קהל לומדיה‪ .‬כי מלבד המדורים‬ ‫המשובחים האצורים בתוכה‪ ,‬היא‬ ‫גם מפארת את פני התורה בכללותה‪,‬‬ ‫בהדר וביופי‪ ,‬בעימוד מיוחד ובאיכות‬ ‫הדפסה משובח‪ .‬ומנעימה את הלימוד‬ ‫עשרת מונים‪ .‬כל רואיה יאמרו מיד‪:‬‬ ‫פנים חדשות באו לכאן‪ ,‬פני ההוד של‬ ‫התורה ‪ -‬בתפארתה‪.‬‬ ‫אילולי היו ראשי מכון 'עוז והדר'‬ ‫מתעלמים מקשיי המלאכה ונטל‬ ‫ההוצאות‪ ,‬הרי שלא היינו זוכים היום‬ ‫לחבוק את יצירת הפאר הזו‪ .‬אולם‪,‬‬ ‫כחיילים בצבא התורה‪ ,‬המופקדים‬ ‫על האדרתה ואמונים על הפצתה‪,‬‬ ‫אינם נרתעים במכשולות הדרך‪,‬‬ ‫וכשנשיא המכון הגה"צ רבי יהושע‬ ‫לייפער שליט"א בראשם‪ ,‬צלחו בחסדי‬ ‫שמים את דרכם‪ ,‬דילגו על מהמורות‪,‬‬ ‫וכבשו את פיסגת שאיפותיהם‪ ,‬והיא‪,‬‬ ‫הוצאת 'מקראות גדולות המבואר'‬

‫מתחת למכבש הדפוס‪ ,‬והבאתם בסלי‬ ‫ביכורים לפני קהילות ישראל‪ ,‬רבנן‬ ‫ותלמידיהון‪.‬‬ ‫וכשהזמן גרמא‪ ,‬ויום שמחת התורה‬ ‫ממשמש ובא‪ ,‬בו יתחילו רבבות אלפי‬ ‫ישראל את לימוד ספר בראשית‪,‬‬ ‫תתערב שמחתם זו בגמרה של תורה‪,‬‬ ‫עם השמחה העצומה במתנה הגדולה‪,‬‬ ‫כאשר זוכים לאחוז בידיהם את אשר‬ ‫ציפו וייחלו מזה שנים רבות‪ :‬יצירה‬ ‫תורנית העונה על כל בקשותיהם‪,‬‬ ‫ונותנת מענה הולם לכל חפצם‪ .‬ומבין‬ ‫כולם‪ ,‬כשהיא מהולה בדמעת הזורעים‬ ‫וברינת הקוצרים‪ ,‬יוצאת ובוקעת‬ ‫לה ברכת הנהנין‪' :‬שהחיינו וקיימנו‬ ‫והגיענו לזמן הזה'‪.‬‬

‫‪23‬‬ ‫טרקלין‪ -‬הבמה התורנית לעולם התורה‬

‫הופיע ויצא לאור עולם‪:‬‬

‫חומש עם פירוש‬ ‫הרמב"ן המבואר‬

‫בראשית א'‬

‫מהפכה של ממש מתחוללת בימים אלו‬ ‫בעולם התורה‪ ,‬עם צאתו לאור עולם של‬ ‫החומש החדש עם פירוש הרמב"ן במהדורה‬ ‫המושלמת והמפוארת על ידי 'ממלכת‬ ‫התורה עוז והדר'‪ ,‬המהדורה ששינתה כליל‬ ‫את פני עולם הספרים ביהדות כולה‪ ,‬והפכה‬ ‫את לימוד 'פירוש הרמב"ן' לתענוג של ממש‪,‬‬ ‫לראוי ומשובח‪ ,‬באופן שלא היה מוכר עד כה‪.‬‬ ‫'פירוש הרמב"ן המבואר' כבש את לב רואיו‬ ‫כבר מהרגע הראשון‪ ,‬ולא רק בזכות הדרו ויופיו‬ ‫החיצוני‪ ,‬אלא גם על שום השלמות המקסימלית‬ ‫לה זכה בכל תחום ותחום‪ ,‬הן בהוספות הרבות‬ ‫והנדרשות‪ ,‬והן בהשקעה האדירה‬ ‫שעומדת מאחורי הוצאתו לאור עולם‪.‬‬ ‫לומדי פירוש הרמב"ן המבואר‪ ,‬ירגישו‬ ‫ללא ספק עד מהרה את תוצאותיה של‬ ‫מלאכה אדירה זו‪.‬‬ ‫הנהלת מכון 'עוז והדר' שבנשיאות‬ ‫הרה"צ רבי יהושע לייפער שליט"א‪,‬‬ ‫מגדולי הרבנים בארה"ב‪ ,‬נטלו על‬ ‫עצמם משימה מורכבת שגם דורשת‬ ‫אומץ ותעוזה‪ ,‬להקיף את פירוש הרמב"ן‬ ‫מכל צדדיו ולעמול ולבאר הן את תורת הנגלה והן‬ ‫את תורת הסוד‪ .‬לא בכדי נטל ספר זה את נזר‬ ‫הבכורה ועומד כיום בשורת המזרח של עולם‬ ‫הספר התורני‪.‬‬ ‫עד היום‪ ,‬היה על לומדי 'פירוש הרמב"ן' לבחור בין‬ ‫שלל המהדורות‪ ,‬לכל אחת מהן יש מעלות‪ ,‬שאין‬ ‫במהדורה אחרת‪ .‬אולם המהדורה החדשה של‬ ‫'עוז והדר' שינתה את התמונה כליל‪ ,‬היא נטלה‬ ‫מהלומדים את זכות הבחירה‪ ,‬כשהיא מציגה‬ ‫בפניהם את כל המעלות הרצויות בפונדק אחד‪.‬‬ ‫עד שכאשר הם לוקחים עתה את החומש עם‬ ‫פירוש הרמב"ן המבואר‪ ,‬נוטלים הם בעצם את‬ ‫כל המהדורות שהיו עד כה עם מעלותיהם‪ ,‬את‬ ‫העימוד המעולה של זו‪ ,‬ואת איכות ההדפסה‬

‫‪24‬‬ ‫תשרי תש"ע‬

‫פירוש הרמב"ן‬ ‫המבואר מהדורת‬ ‫'עוז והדר' ‪ -‬חובה‬ ‫לכל דורש ומבקש ה'‪.‬‬

‫של זו‪ ,‬כשכל אלו חברו יחדיו במהדורה מושלמת‬ ‫א עוד אלא שהגדילו לעשות והוסיפו עליהם‬ ‫זו‪ ,‬ולא‬ ‫רבות וטובות‪.‬‬ ‫ת‬ ‫בין שלל מעלותיה הרבות נציין מעלה אחת והיא‬ ‫עצם הדפסת פירוש הרמב"ן כאשר באותו עמוד‬ ‫הודפסו גם פסוקי התורה עם התרגום ותחתיו‬ ‫פירוש רש"י‪ ,‬כי כידוע לכל באי בית הרמב"ן‪ ,‬אין‬ ‫דומה לימוד פירוש הרמב"ן עם החומש בסמיכות‬ ‫לו ללומדו ללא החומש‪ ,‬עד כי פנים חדשות באו‬ ‫לכאן‪ .‬יצויין כי מרנא החתם סופר זי"ע שלח מכתב‬ ‫למדפיס אשר ביקש ממנו הסכמתו להדפסת‬ ‫פירוש הרמב"ן לבל ידפיס את פירוש‬ ‫הרמב"ן ללא התורה והתרגום ורש"י‬ ‫]אך לבסוף לא יצאה הוראתו לפועל[‪.‬‬ ‫אכן מימות הרמב"ן לא זכינו שיודפס‬ ‫פירוש הרמב"ן עם התרגום והרש"י‬ ‫כשהם מעטרים את פסוקי התורה‬ ‫לתפארה מלבד פעם אחת בלבד בדפוס‬ ‫שאלוניקי ר"פ‪ .‬עוד יצויין שחומש זה היה‬ ‫מונח בבית גנזי מרן האמרי אמת מגור‬ ‫זיע"א‪ ,‬כמו שציין מדפיס פירוש הרמב"ן‬ ‫עם הגהות 'זכרון יצחק'‪ ,‬ואף נעזר בו רבות‪.‬‬ ‫ספר הגימטריאות מבית גנזי הרמב"ן‪ ,‬אף הוא‬ ‫נוטל מקום של כבוד‪ ,‬קנקן חדש מלא ישן‪ ,‬מאות‬ ‫שנים שכבו כתבי היד ספונים וטמונים‪ ,‬והמתינו‬ ‫ליד גואלת‪ ,‬עתה כאשר זכינו ונמצאו כתבי היד‬ ‫והודפסו כנאה וכיאות‪ ,‬אין לנו אלא לגמור את‬ ‫ההלל על יצירה נוספת היוצאת מבית המלכות‬ ‫מאן מלכי רבנן‪ ,‬על ידי ממלכת התורה 'עוז והדר'‪.‬‬ ‫על מלאכת העריכה הופקד הרב אהרון פישר‪,‬‬ ‫מחברי בית המדרש 'היכלי תורה – עוז והדר'‬ ‫בית שמש‪ ,‬שבכשרון רב חקר והעמיד את דברי‬ ‫הרמב"ן על תילם‪ ,‬לבארם ולהבינם אצל קהל‬ ‫לומדי התורה‪.‬‬

‫עוד לא היה כבושם הזה מעולם‪:‬‬

‫נחשף כתב יד של פירוש‬ ‫יתהמלבי"ם על קהלת‬

‫תגל‬ ‫נדירה‬

‫כתב היד היה עלום וגנוז דורות רבים ולא נודע הפירוש הנפלא על ספר זה‪ ,‬לערכו ולההדירו‬ ‫על קיומו‪ ,‬ואף בקטלוגים השונים לא הועלה בכבוד היאה והראוי‪.‬‬ ‫על דעת אדם כי אוצר נכבד חבוי ומצוי בידינו‪.‬‬ ‫עד אשר בהשגחה פרטית ממש נתגלה ע"י הוכחות לאמיתות כתב היד‬ ‫חובב תורת רבינו המלבי"ם‪ ,‬ברוך הכשרון הרב‬ ‫אברהם מרדכי ווייץ שליט"א‪ ,‬ולאחר יגיעה כתב היד של החיבור זהה בצורתו לכתבי יד‬ ‫רבה ומחקר מקיף זוהה כחיבורו של המלבי"ם ידועים של רבינו הכתובים בעצם כתב יד קדשו‪,‬‬ ‫; עתה זכו לומדי התורה וחובביה לראותו כאשר אישרו מומחי כת"י וחוקרים בעלי שם‪.‬‬ ‫לראשונה בתוך 'מגילת קהלת – עוז והדר'‬ ‫וכל המתבונן בחיבור זה יכיר שהוא סגנונו של‬ ‫רבינו ובנוי לפי תכונות יצירותיו האחרות‪ .‬ואף‬ ‫]תודתינו נתונה לבית הספרים האוניברסיטאי מורכב משני מדורים 'ביאור המילות' ו'ביאור‬ ‫שבירושלים על רשותם להדפסת החיבור‪ [.‬הענין' כשאר חיבורי רבינו על הנ"ך‪] .‬אך לא‬ ‫ממש כדרכו בשאר ספרי הנ"ך‪ ,‬משום שאת‬ ‫אנשי בשורה אנו על אשר נתגלגלה לידינו פירושו לקהלת כתב בצעירותו‪ ,‬קודם שייסד‬ ‫הזכות לגלות כתב יד קודשו של רבינו את עמודי התווך של ביאורו כדלהלן[‪.‬‬ ‫המלבי"ם ]רבינו מאיר לייבוש ב"ר יחיאל מיכל[‬ ‫ז"ל‪ ,‬המכיל פירוש על מגילת קהלת‪ .‬כת"י עדות להימצאות פירוש על ספר קהלת‬ ‫היה ספון ונעלם מעיני איש‪ ,‬וזכינו להדפיסו מצויה בדברי רבינו עצמו בספרו 'ארץ חמדה'‬ ‫לראשונה ברוב פאר והדר ולעשות אוזנים )ביאורים לאגדות חז"ל‪ ,‬ב"ב עג‪ ,(.‬שם כותב‪:‬‬ ‫'וכבר הארכתי בזה בקהלת'‪ ,‬ואכן בחיבור‬ ‫לתורתו של רבינו‪.‬‬ ‫הנוכחי הנדפס לראשונה מופיע הביאור הנזכר‬ ‫מבין שאר כתבי הקודש נעדר פירוש של רבינו שם‪.‬‬ ‫ז"ל על ספר קהלת‪ ,‬ורבים וטובים היו צמאים‬ ‫לתורתו זו‪ ,‬ביקשו לחזות באורו וליהנות מצוף כן ישנן מקבילות בין פירושים המופיעים‬ ‫אמריו‪ .‬עתה זכינו לחשוף בתגלית ראשונה את בכת"י זה לדברי רבינו בחיבוריו האחרים על‬

‫‪31‬‬ ‫תשרי תש"ע‬

‫הנ"ך‪] .‬למשל‪ ,‬בספר נחמיה )א ז( ביאר רבינו‬ ‫את הפסוק 'וחיבל את מעשי ידיך' )קהלת ה ה(‬ ‫ש'חיבל' הוא מלשון עבוט ומשכון‪ ,‬ואף בכת"י‬ ‫הנוכחי על קהלת ביאר כן‪ .‬גם בספר איוב‬ ‫)כ ב( ביאר את הפסוק 'ומי יחוש חוץ ממני'‬ ‫)קהלת ב כה( בצורה מחודשת לפיה 'יחוש'‬ ‫הוא מלשון חוש הטעם ולא מלשון חשש או‬ ‫פירושים אחרים שפירשו בו המפרשים‪ .‬וכן‬ ‫הוא לפנינו בכת"י על קהלת[‪.‬‬

‫פעמים רבות את הזוה"ק והמורה נבוכים עם‬ ‫האבע"ז והרמב"ן‪ .‬ואף הקדמת החיבור דומה‬ ‫להקדמתו בספרו 'ארצות החיים' בו ממשיל‬ ‫את הסיבה אשר עוררתו להגות בדברי תורה‬ ‫לקול הכנור המנגן באזנו‪ .‬ובדומה להקדמותיו‬ ‫לשאר חיבוריו על הנ"ך‪ ,‬אף כאן הקדים שתי‬ ‫הקדמות‪ ,‬ומסיים בפסוקי תחינה כדרכו‪.‬‬

‫צורת כתב היד‬

‫כדרכו של המלבי"ם בשאר ספרי הנ"ך‪ ,‬הפסוקים כתובים בראש העמוד והביאור‬ ‫כך גם נהג בפירושו על קהלת‪ ,‬שם מזכיר תחתיהם‪ ,‬ביאור הענין מימין וביאור המלות‬ ‫משמאל‪ .‬ומכיל פירוש שלם על כל ספר‬ ‫קהלת מתחילתו עד סופו‪.‬‬

‫תולדות רבינו המלבי"ם זיע"א‬ ‫בעיירה וואלוטשיסק‪ ,‬היושבת על גבול פולין‬ ‫– אוסטריה‪ ,‬זרח אורו של רבינו זיע"א‪ ,‬בשנת‬ ‫ה' אלפים תקס"ט‪ .‬עריסת הקודש של רבינו‬ ‫הונחה בין הרים גבוהים‪ ,‬אביו רבי יחיאל‬ ‫מיכל ווייסר‪ ,‬היה ידוע כצורב ובר אוריין‪,‬‬ ‫חכם ובקי במכמני התורה ובסודותיה‪ .‬והוא‬ ‫יחד עם אמו‪ ,‬הרבנית הצדקת סימציא ע"ה‪,‬‬ ‫הקדישו את כל כוחותיהם לטפח את הבן‬ ‫היניק 'מאיר לייבוש'‪ ,‬שנודע כבר מראשית‬ ‫עלומיו כעילוי מחונן‪.‬‬ ‫לצערם של בני המשפחה‪ ,‬לא ארכו ימיו של‬ ‫האב‪ ,‬ר' יחיאל מיכל‪ ,‬ובגזירת שמים הסתלק‬ ‫לבית עולמו לאחר מחלה קשה‪ .‬אמו‬ ‫האלמנה‪ ,‬מסרה את נפשה לחינוך הנער‪,‬‬ ‫וכפי שמעיד על כך רבינו בספרו 'ארצות‬ ‫החיים'‪:‬‬ ‫המשך בעמוד הבא‬

‫‪32‬‬ ‫טרקלין‪ -‬הבמה התורנית לעולם התורה‬

‫"עלם קטן ורך ויחיד הייתי לפני אמי ואור אבי הוא אין אתי וכו' תבורך מנשים אשה יראת‬ ‫ד' אמי הצדקת הצנועה והמשכלת מרת סימציא‪ ,‬אשר יומם גם לילה לא שכב לבה בימין‬ ‫צדקה תמכה בימינך ותנהלני במעגלי צדק זכרה לה אלוקי לטובה"‪.‬‬ ‫בזיווג שני‪ ,‬נישאה אמו האלמנה עם הג"ר יהודה לייב זצ"ל גאב"ד וואלוטשיסק‪ .‬הלה הכיר את‬ ‫הנער ופירס עליו את טליתו‪ ,‬לשומרו וללמדו תורה ואורחות חייה‪ .‬לימים‪ ,‬גם העמיד לו מורה דרך‪,‬‬ ‫הוא ניהו הג"ר משה הלוי הורוויץ זצ"ל‪ ,‬בעל 'עמק השידים'‪ ,‬שהעשיר את אוצרות רבינו בתורה‬ ‫ובהלכה‪.‬‬ ‫לאחר שעזב את העיר וואלוטשיסק‪ ,‬נדד ועבר לעיר וורשה שבפולין‪ ,‬שם חסה בצילם של גאוני‬ ‫פולין וחכמיה‪ ,‬שהועידוהו לגדולות בקהל ישראל‪ .‬בין רבותיו מנו את הגאון רבי אריה לייבוש צינץ‬ ‫זצ"ל אב"ד פלאצק‪ .‬לאחר מכן כיתת רגליו למדינות גליציה‪ ,‬שם דלה והשקה מתורתו של הגה"ק‬ ‫רבי צבי הירש מזידיטשוב זצ"ל‪ ,‬תלמיד 'החוזה מלובלין'‪ ,‬שהכניסו לעולם הנסתר‪ ,‬בתורת הסוד‬ ‫והקבלה‪.‬‬ ‫באותם ימים‪ ,‬הסתגר שנה ומחצה בחדר מבודד‪ ,‬שם הגה בספרים הקדושים 'עץ חיים' ו'פרי עץ‬ ‫חיים'‪ ,‬ועוד חיבורי קודש מכתבי האריז"ל‪ .‬לאחר מכן חיבר בעצמו את ספרו הקדוש 'מגילת סתרים'‪,‬‬ ‫העוסק בנסתרות‪.‬‬ ‫רבינו זיע"א התפרסם בכל קצוות תבל עקב מערכות חסרי הפשרות שניהל כנגד המשכילים‪ ,‬ונודע‬ ‫לשם עולם במלחמות החרמה שקידש באפיקורסים למיניהם‪ .‬אולם לא זו היתה ראשית דרכו‪ ,‬ולא‬ ‫בזה קבע את יתידות חייו‪ ,‬כי בתחילה היה מקדיש את כל שעותיו‪ ,‬בהתמדה עצומה ובמסירות‬ ‫עילאית ללימוד התורה‪ ,‬לשקוד על דלתותיה ולהגות באמרותיה‪ .‬כך השיח רבינו בדברי ההקדמה‬ ‫לספרו 'ארצות החיים' וכך גם העידו אודותיו בני דורו‪.‬‬ ‫שנים ארוכות ישב בדד‪ ,‬ראשו ורובו מונחים בתורה הקדושה‪ ,‬ועל מדוכת העיון ישב יומם ולילה‪.‬‬ ‫באותם שנים‪ ,‬לא היה לו שיג ושיח עם הציבור‪ ,‬ואלו לא הכירוהו‪ .‬רק בסוף ימיו‪ ,‬כאשר נתגלגלו‬ ‫הדברים ואירעו המאורעות שונים‪ ,‬יצא לדרכו הקשה‪ ,‬בעוז ובתעצומות להלחם את מלחמות ה'‪.‬‬ ‫בתקופה ההיא מלבד עסקו בהלכה ובכל חלקי התורה‪ ,‬העיק עליו מאד כאשר ראה כיצד כ"ד‬ ‫ספרי הקודש נעדרים פשט ברור והגון‪ ,‬וחש כי הפסד גדול הוא לבני הדורות המאוחרים‪ .‬ואף כי לא‬ ‫נעלמו מעיניו צפונותיה וסודותיה אשר באהבתם ישגו כל חכמי לב‪ ,‬אולם גם אל פשוטי העם אשר‬ ‫לא זכו לטעום מעץ החיים שם את לבו ותאבל נפשו על כי בפשט הדברים נראה כביכול כאילו אין‬ ‫סדרים למו‪ ,‬וכפי שמתבאר בארוכה בהקדמנו על ספר יהושע עיין עליו שם‪ ,‬על כן התאמץ מאד‬ ‫לחבר חבורים בפשט הכתובים‪.‬‬ ‫אמנם לאחר שנים כאשר יצא למלוך ולהנהיג וירא כי אין איש‪ ,‬ופושעי ישראל שמו ללעג ולקלס‬ ‫את מליצות הנביאים‪ ,‬אז העמיס על שכמו את עבודת הקודש וביגיעה גדולה יצא לברר שלשה‬ ‫יסודות איתנים‪ :‬א'‪ .‬שאין כפל ענין במלות שונות לתפארת המליצה בעלמא‪ .‬ב'‪ .‬כל מליצה או פועל‬ ‫שנשתמש בה הנביא מתאימה למקומה והמליץ לא היה יכול לחליפה באחרת‪ .‬ג'‪ .‬כל משל רומז‬ ‫לרעיון נשגב ואינו כגויה ללא נשמה‪ .‬וכפי שמבאר בארוכה בהקדמתו לישעיה‪.‬‬ ‫וכל אלו הם שיטה חדשה שחדש בעמל וביגע בל יתוארו כפי שמביא שם‪ ,‬וגם‬ ‫בהמשך לזה יצא להוכיח כי כל דרשות חז"ל מוטבעים המה בעומק הפשט‬ ‫ובחוקי הלשון כפי שמתאר באריכות בהקדמתו לפירושו על תורת כהנים‪.‬‬

‫‪33‬‬ ‫תשרי תש"ע‬

‫כתב יד נדיר של פירוש‬ ‫ה'ספורנו' נחשף לאחר מאות‬ ‫שנים‪ ,‬ונדפס לראשונה בתוך‬ ‫יצירת המופת 'מקראות‬ ‫גדולות המבואר' מבית 'עוז‬ ‫והדר' ; גילוי נדיר זה סייע רבות‬ ‫בפענוח ובהבנת דברי רבינו‬ ‫ה'ספורנו'‪ ,‬והאיר באור חדש על‬ ‫דרכו של רבינו בחיבורו ; הצצה‬ ‫קלה לעבר מלאכת העריכה של‬ ‫ה'מקראות גדולות'‪ ,‬מגלה טפח‬ ‫ממידת מעלותיה‪ ,‬וחושפת‬ ‫של‬ ‫חדשות'‬ ‫'פנים‬ ‫החיבור הנודע‬ ‫מלאכת ההדרת פירוש הספורנו במהדורת‬ ‫'עוז והדר' נעשתה מזה שנים‪ ,‬כאשר במהלכה‬ ‫נחקרו הנוסחאות השונות של החיבור‪ ,‬ונערכו‬ ‫השוואות ביניהן בכדי להוציא מהן את האמת‬ ‫והנכון‪ .‬גוף החיבור נערך על פי דפוס ראשון‬ ‫)ונציה שכ"ז(‪ ,‬בהיותו נקי ]יחסית[ משיבושים‬ ‫ומתיקוני צנזורה‪ .‬אלא שעליו הוספנו לברר‬ ‫ולהגיה את הנוסח בי"ג נפה תוך השוואה‬ ‫לכתבי‪-‬יד שהועתקו בשנים שקדמו להדפסת‬ ‫הפירוש‪ .‬כמו כן הושקע מאמץ רב בפיסוק נכון‪,‬‬ ‫אשר הוא כידוע אחד הגורמים העקריים בהבנת‬ ‫הפירוש‪.‬‬

‫לקראת‬ ‫סוף‬ ‫המלאכה אינה ה'‬ ‫לידינו מציאה גדולה‪,‬‬ ‫וגילינו תגלית אשר לא‬ ‫תסולא בפז‪ .‬נתברר‬ ‫שקיים עותק של‬

‫‪34‬‬ ‫תשרי תש"ע‬

‫ח‬ ‫ש‬ ‫י‬ ‫פה‬ ‫הפירוש בכתב יד קדשו של רבינו‪ .‬עותק זה‪,‬‬ ‫אשר היה בידי הגאון בעל 'דקדוקי סופרים'‪,‬‬ ‫וכתב אודותיו ברשימת כתה"י שברשותו‪,‬‬ ‫נמכר בהמשך לגביר משה אריה לייב פרידלנד‬ ‫מפטרבורג‪ .‬אוספו הנכבד של פרידלנד מצא את‬ ‫דרכו לספריית האוניברסיטה בפטרבורג ושם‬ ‫שוכן במאת השנים האחרונות‪ .‬גם מי שעסקו‬ ‫בההדרת פירוש רבינו בתקופה האחרונה ידעו‬ ‫שפעם היה קיים כת"י כזה‪ ,‬אך לא היה ניתן‬ ‫להשיג שום מידע אודותיו‪.‬‬ ‫בחסדי שמים‪ ,‬מאז הוסר מסך הברזל ונפתחו‬ ‫שערי רוסיה‪ ,‬הצלחנו להשיג צילום של הכת"י‪,‬‬ ‫אשר נתברר שהוא אוצר גדול משניתן היה‬ ‫לשער‪ .‬מתברר שכתב‪-‬יד זה לא שימש מקור‬ ‫לדפוס ונציה‪ ,‬אלא מהווה 'מהדורא קמא'‬ ‫לפירושו של רבינו‪ ,‬אותו הרבה להגיה כל ימיו‪,‬‬ ‫עד לנוסח הסופי שנדפס בונציה‪ .‬סגנון כתב‪-‬יד‬ ‫זה הינו קצר בהרבה מן הפירוש שנדפס‪ ,‬שאף‬ ‫הוא נכתב בקוצר מילין ]אם כי פעמים רבות‬ ‫הוא מכיל חידושים והוספות שאין להם זכר‬ ‫במהדורא בתרא[‪ .‬שוליו וגליונותיו של כתב‬ ‫יד זה מלאים הוספות ותיקונים‪ ,‬כמו גם בין‬ ‫השורות‪.‬‬

‫רבינו ה'ספורנו'‬ ‫דברי הימים במשנת חייו‬

‫רבי עובדיה ב"ר יעקב ספורנו ז"ל חי בבולוניה שבאיטליה בדור‬ ‫שלאחר גירוש ספרד‪ ,‬והיה אחד מדייני בית הדין שבראשות‬ ‫]השם 'ספורנו' נקרא ככל הנראה על שם עיר‬ ‫ׁ‬ ‫מהר"א הכהן ֵ‬ ‫או עיירה שמהם מקור משפחת רבינו[‪ .‬זמן לידתו משוער‬ ‫בסביבות שנות ר"ל‪-‬רל"ה‪ .‬היה מכונה 'אביר הרופאים' על שם‬ ‫ידיעותיו בחכמת הרפואה‪ .‬חיבר כמה ספרים‪ ,‬ביניהם פירוש‬ ‫למסכת אבות )נדפס במחזור רומא עם 'קמחא דאבישונא'‪,‬‬ ‫בולוניה ש"א(‪' ,‬אור עמים' )בולוניה רצ"ז(‪ ,‬וחיבורים נוספים‬ ‫על הנ"ך‪ ,‬דרשות ותחומים שונים‪ .‬נפטר קרוב לשנת ש"י‪.‬‬ ‫את פירושו לתורה לא הדפיס בימיו‪ ,‬אע"פ שהעתקות רבות‬ ‫נעשו מתוכו‪ ,‬כפי שמוכיח מספר רב של כתבי היד מתקופה זו‪.‬‬ ‫כשבע עשרה שנה אחרי פטירתו‪ ,‬בשנת שכ"ז‪ ,‬הובא החיבור‬ ‫לדפוס בונציה ע"י רבי שלמה לוצאטו מפדווה‪ ,‬מתוך כתב יד‬ ‫שמסר לו נכדו של רבינו‪ ,‬רבי חננאל ב"ר יעקב ספורנו‪ ,‬והוגה‬ ‫ע"י מהר"ש ארקוולטי‪ ,‬מחשובי רבני איטליה בדורו‪ ,‬ומי‬ ‫שהגיה והוציא לאור גם את ספרי האברבנאל‪ .‬דפוס הראשון‬ ‫של הספר הוגה בדייקנות רבה‪ ,‬והשיבושים בו מעטים‪ ,‬כמו גם‬ ‫השינויים שמחמת הצנזורה‪ .‬לא כן בהדפסות מאוחרות יותר‬ ‫שבו רבו השיבושים‪ ,‬וקטעים רבים הושמטו ע"י הצנזורה‪.‬‬ ‫אף שרבינו אינו מזכיר בפירושו על התורה שמות של חכמים‬ ‫וראשונים‪ ,‬הושפע הפירוש מראשונים רבים‪ ,‬ובמהלך עריכת‬ ‫ביאור לדבריו נוכחנו כי במקומות רבים הוא מנסה ליישב‬ ‫קושיות שונות שהועלו ע"י האברבנאל‪ ,‬כאשר כלל אינו מציין‬ ‫את הקושיות והנימוקים שמחמתם בחר פירוש מסוים‪ .‬כמו כן‬ ‫השתמש רבות בפירושי הרמב"ן והרד"ק‪ .‬גם ניכרת בפירושו‬ ‫השפעה מובהקת של תפיסת הרמב"ם ושיטתו‪.‬‬

‫לפנינו נגלה‬ ‫אוצר בלום‪ ,‬שהוא כמו‬ ‫'מחברת עבודה' אשר מתוכה‬ ‫ניתן ללמוד על אופן יצירת‬ ‫הפירוש ולעקוב אחר טווית‬ ‫נימי מחשבתו של ענק הרוח‪,‬‬ ‫רבינו הספורנו זי"ע‪ ,‬איך בנה‬ ‫ברעיונו את חיבורו הגדול‪ ,‬ואיך‬ ‫הוסיף בו לבנה אחרי לבנה‪,‬‬ ‫שיפוץ אחר שיפוץ‪ ,‬עד שנוצרה‬ ‫היצירה המופלאה שבידינו‪.‬‬ ‫בעזרת כתה"י זה של 'מהדורא‬ ‫קמא' זכינו לראשונה לברר‬ ‫כמה וכמה נוסחאות שמאירות‬ ‫את דברי רבינו באור יקרות‪.‬‬ ‫לסדרת 'חומש עם פירוש‬ ‫ספורנו המבואר' שבהוצאת‬ ‫'עוז והדר'‪ ,‬צירפנו העתק מדויק‬ ‫של פירוש הספורנו 'מהדורא‬ ‫קמא' כצורתו‪ ,‬בנוסף על הנוסח‬ ‫המצוי של 'מהדורה בתרא'‬

‫‪35‬‬ ‫טרקלין‪ -‬הבמה התורנית לעולם התורה‬