My Israel 01 Newspaper Kr8

‫ינם‬

‫וח ד‬

‫ן מי‬ ‫ו ח‬

‫גילי ופץ‬ ‫מ‬

‫ישראלשלי‬ ‫גליון מיוחד לישראלים שאכפת להם‬

‫‪‬‬

‫דצמבר ‪2009‬‬

‫פגיעה קשה‬ ‫בזכויות האדם‬

‫משפחות צעירות שנכנסו לחובות‬ ‫לצורך בניית ביתן אינן יכולות‬ ‫לממש את זכותן הבסיסית להקמת‬ ‫ביתן משפחות רבות איבדו הון‬ ‫עתק בעקבות צווי ההקפאה‬ ‫מאות רבות של פועלים ובעלי‬ ‫מקצוע יהודים וערבים נותרו‬ ‫ללא פרנסה הפורום המשפטי‬ ‫למען ארץ‪-‬ישראל‪ :‬נסייע משפטית‬ ‫לכל אדם שזכויות האדם שלו נפגעו‬ ‫ידיעות וכתבות לאורך כל הגיליון‬

‫התקשורת מניחה‬ ‫היסודות לפגיעה‬ ‫נוספיםהאדם‬ ‫בזכויות‬ ‫פרטים‬ ‫עמ’ ‪4‬‬

‫חשיפה‬

‫פגיעה של‬ ‫המשטרה‬ ‫באזרחים‬

‫הפועלים הפלשתינים פוטרו‬ ‫פרטים נוספים עמ’ ‪3‬‬

‫מדוע תחדל האהבה בגבול?! [חוה אלברשטיין]‬ ‫כתבתו של ישעי צביאל‪-‬לוביץ עמ’ ‪8‬‬

‫דבר המערכת‬

‫לא‬ ‫תעשו‬

‫עוול‬

‫במשפט‬

‫פורום משפטי‬

‫ציטוטים‬

‫למען ארץ ישראל (ע”ר)‬

‫חברון אחותה של ירושלים‬ ‫נעשה משגה נורא ואיום אם לא‬ ‫ניישב את חברון ביהודים בזמן הקרוב‬ ‫ביותר‪ .‬זה יביא ברכה גם לתושבים‬ ‫הערבים‪ .‬ראויה חברון להיות אחותה‬ ‫של ירושלים‪.‬‬ ‫דוד בן גוריון‬

‫עיר האבות וערש האומה‬ ‫מאז ומתמיד היו יהודים בחברון‪,‬‬ ‫שהיא עיר האבות וערש האומה‪.‬‬ ‫קהילה יהודית היתה בחברון תמיד‪,‬‬ ‫בתנאי מצוקה כלכלית וביטחונית‪,‬‬ ‫תחת שלטון זר‪ ,‬עד שנעקרה מכאן‬ ‫בכוח האלימות לפני כארבעים שנה‪.‬‬ ‫אין להעלות על הדעת שייאסר על‬ ‫יהודים להתנחל מחדש בעיר האבות‬ ‫הקדומה‪.‬‬ ‫יגאל אלון‬

‫להבטיח את זכותנו בחברון‬ ‫חברון שייכת לנוף הלאומי שלנו‪,‬‬ ‫ועלינו להבטיח בכל תנאי את זכותנו‬ ‫לבקר בה‪ .‬מבחינה היסטורית היא‬ ‫קרובה לי יותר מרמלה‪.‬‬ ‫ח"כ יעקב חזן‬

‫נצחי על ישיבת יהודים באיזה מקום‬ ‫נחרדתי‬ ‫שהוא בארץ‪-‬הקודש‪.‬‬ ‫נחרדתי כאשר שמעתי צעירים‬ ‫גולדה מאיר‬ ‫יהודיים ציוניים האומרים‪ :‬אסור‬ ‫להתיישב בחברון‪ ,‬כי בנפש האומה‬ ‫הוא‪ .‬הרי זו העיר הראשונה בה ההתיישבות תסבך אותנו‬ ‫הומלך דוד למלך ישראל‪ .‬חברון‬ ‫יש נימוק נגד ההתיישבות ‪ -‬זה‬ ‫היא אחותה הבכירה של ירושלים‪,‬‬ ‫ואילו היתה קיימת אווירה ציונית מסבך אותנו‪ .‬צריך להגיד פעם את‬ ‫אחרת מאשר היא כיום בארץ‪ ,‬היא האמת‪ :‬כן‪ ,‬ההתיישבות בשטחים‬ ‫היתה יכולה להעמיד סכר בפני הלכי תסבך אותנו‪ ,‬אתם יודעים איך?‬ ‫כמו שהשורש מסבך את העץ!‬ ‫רוח כאלה‪.‬‬ ‫זלמן שז"ר וכמה שהוא מתפתל יותר ועמוק‬ ‫יותר‪ ,‬לא ניתן לנתק אותו יותר‪.‬‬ ‫זאת היא תסבוכת רצויה ‪ -‬מדינית‪,‬‬ ‫בטחונית‪ ,‬לאומית‪ ,‬היסטורית‪ .‬זאת‬ ‫מה ההיגיון?‬ ‫היא התיישבות‪ ,‬זאת היא התנחלות‬ ‫האם יש בזה הגיון שהעולם – שורש‪.‬‬ ‫(לרבות היונים שלנו עצמנו‪,‬‬ ‫בני מהרש"ק‬ ‫החסודות מאין כמוהן) ידרוש‬ ‫מממשלה יהודית שתוציא חוקים‬ ‫האוסרים על יהודים‬ ‫בפירוש לא לנטוש‬ ‫להתיישב באיזה מקום שהוא עלי‪-‬‬ ‫חשוב להזכיר שאנו מקימים‬ ‫אדמות? נניח שבאחד הימים אם‬ ‫ירצה השם‪ ,‬נחתום על חוזה שלום התנחלויות לא כדי לנטוש אותן‪,‬‬ ‫עם ירדן ו"נחזיר" את חברון‪ ,‬האם אלא כדי שיהוו יישובים חיים בגבול‬ ‫יהיה פירוש הדבר שאנו נסכים מדינת ישראל‪.‬‬ ‫שלעולם לא ירשו ליהודים לגור שם‬ ‫ישראל גלילי‬ ‫שוב? מובן‪ ,‬ששום ממשלה בישראל‬ ‫לעולם לא תוכל להתחייב על איסור‬

‫העיתון יוצא לאור בסיוע‪:‬‬

‫לתמיכה ותרומות‪:‬‬

‫הקרן לעצמאות ישראל ת”ד ‪ 36152‬ירושלים ‪91366‬‬

‫אדם‬ ‫בני‬ ‫ללא זכויות אדם‬

‫נושא זכויות האדם בישראל הינו נושא בעל רגישות‬ ‫גבוהה‪ .‬ילדי עובדים זרים‪ ,‬נשים מוכות‪ ,‬הבדואים בנגב‬ ‫ובגליל‪ ,‬קופאיות‪ ,‬נכים‪ ,‬כל אלו ואחרים זוכים להתייחסות‬ ‫עמוקה ורצינית של ארגוני זכויות האדם‪ .‬הארגונים‬ ‫מספקים שירותי דוברות ויחסי ציבור‪ ,‬סיוע משפטי‪ ,‬ליווי‬ ‫קהילתי ואף מייצרים הצעות חקיקה מתאימות בשעת‬ ‫הצורך‪.‬‬ ‫בעיתון זה‪ ,‬הראשון מסוגו‪ ,‬אנו מביאים סיפורים‬ ‫על אוכלוסיה רחבה שאינה “נהנית” מפעילות ענפה זו‬ ‫של ארגוני זכויות האדם המוכרים‪ :‬האוכלוסייה הגרה‬ ‫מעבר לקו הירוק‪ .‬אוכלוסיה זו נפגעה בשנים האחרונות‬ ‫מהגבלות קשות שהוטלו עליה על ידי מערכות השלטון‪.‬‬ ‫כפי שתתרשמו מהכתבות בעיתון‪ ,‬הרי שבשונה מכל אזרח‬ ‫בישראל‪ ,‬התושב ביהודה ושומרון אינו רשאי לקבל היתר‬ ‫לבנייה כפי שזכאי לקבל מקבילו בתוך הקו הירוק‪ .‬חוקי‬ ‫איכות הסביבה החשובים לכל אזרח באשר הוא‪ ,‬אינם‬ ‫חלים ביהודה ושומרון‪ .‬השפעת נתון זה על איכות המים‬ ‫למשל בתוככי הקו הירוק הינה הרסנית‪.‬‬ ‫בעקבות צווי ההקפאה‪ ,‬למאות רבות של פועלים ובעלי‬ ‫מקצוע יהודים וערבים נשמט מטה לחמם והם נותרו ללא‬ ‫פרנסה‪ .‬משפחות צעירות שנכנסו לחובות לצורך בניית‬ ‫ביתן‪ ,‬אינן יכולות לממש את זכותן הבסיסית להקמת‬ ‫בית‪.‬‬ ‫התקדים של הרס גוש קטיף והפגיעה החריפה בזכויות‬ ‫התושבים הנמשכת עד היום‪ ,‬הייתה אמורה להפעיל‬ ‫תמרור אזהרה בולט כלפי השלטון לבל יעז שנית לפגוע‬ ‫בצורה כל כך בוטה באזרחיו‪ .‬דא עקא‪ ,‬אף לא אחד מארגוני‬ ‫זכויות האדם או מארגוני זכויות הילד‪ ,‬לא נחלץ בזמן אמת‬ ‫לסייע לאזרחים אלו‪.‬‬ ‫גם עתה‪ ,‬דומה כי ארגונים אלו מתעלמים התעלמות‬ ‫מופגנת מהעוול העצום הנגרם לזכויות האדם בעטיה של‬ ‫ההקפאה ביהודה ושומרון‪ .‬אף העובדה כי צווי ההקפאה‬ ‫נועדו רק למי שהלאום שלו יהודי‪ ,‬נתון גזעני לכשעצמו‪,‬‬ ‫אינה מדירה שינה מעיניהם‪“ .‬היום זה אני‪ ,‬מחר זה אתה”‬ ‫(אתי אנקרי)‪.‬‬

‫‪[email protected]‬‬

‫נחי אייל‪,‬‬

‫מנכ”ל הפורום המשפטי למען ארץ ישראל‬

‫פעילות יתר למניעת זכויות אדם‬

‫למרות ביטולו לפני ‪ 11‬שנה‪ ,‬עדיין מתקיימות‬ ‫פגישותיו של צוות אכיפת החוק בשטחים‪,‬‬ ‫שהיה אחראי על ניטרול פעולות קיצוניות מצד‬ ‫מתנחלים‪ .‬כך חשף השבוע העיתונאי רועי שרון‬ ‫ב”מעריב”‪.‬‬ ‫לפני ‪ 11‬שנה החליט היועץ המשפטי הממשלה‬ ‫על פירוק הצוות‪ ,‬אך למרות ההחלטה‪ ,‬כך נחשף‪,‬‬ ‫הוא עדיין פועל ומנהל דיונים סגורים על בסיס‬ ‫חודשי‪ .‬הפרוטוקולים מתעדים את השיחות‬

‫הסגורות בין הגורמים הרבים שעסוקים באכיפת‬ ‫החוק כלפי מתנחלים ביהודה ושומרון‪ .‬במסגרת‬ ‫הפגישות‪ ,‬שמתקיימות אחת לחודש בראשותו של‬ ‫המשנה לפרקליט המדינה שי ניצן‪ ,‬נידונות פעולות‬ ‫בהן יש לנקוט במקרי הפרת חוק‪ .‬בין הפעולות‬ ‫נגד המתנחלים‪ :‬נקיטת יד קשה‪ ,‬שחרור אסירים‬ ‫בתנאים מכבידים‪ ,‬העסקת תובעים חיצוניים‬ ‫והוצאת צווי הרחקה‪  ‬במקרים של אלימות‪.‬‬ ‫את הישיבות החודשיות קיים ראש הצוות שי‬

‫כך למשל‪ ,‬נציגי השב”כ ציינו באחת הישיבות‪ ‬כי‬ ‫הימנעות גורמי המשטרה מהריסת מבנים לא‬ ‫חוקיים עקב התנגדות התושבים להריסה “מחזקים‬ ‫את גורמי הימין הקיצוני”‪ .‬בנוסף‪ ,‬היועץ המשפטי‬ ‫של משרד הביטחון אמר כי “קיים תקציב לשכירת‬ ‫תובעים חיצוניים” בנוסף לתובעים של מחוז ש”י‪,‬‬ ‫במטרה שיגישו כתבי אישום בגין בנייה לא חוקית‪.‬‬ ‫כל זה מעלה את התהייה‪ :‬האם המשנה לפרקליט‬ ‫המדינה פועל בניגוד לחוק ?‬

‫עריכה‪ :‬חגי הוברמן ‪ ‬כתבים ומשתתפים‪ :‬שמוליק קליין‪ ,‬פרופ’ אלי פולק‪ ,‬הודיה כריש‪-‬חזוני‪ ,‬רנן שוורצמן‪ ,‬ישעי צביאל‪-‬לוביץ‪ ,‬חני לוז‪ ,‬נילי בן גיגי‪-‬וולף‬ ‫עיצוב‪ :‬סטודיו קידום הפקות ‪ ‬הדפסה‪ :‬דפוס המקור ‪ ‬לפרסום ורכישת מודעות‪ :‬משה ‪  052-5665500‬המערכת‪[email protected] :‬‬

‫‪ | 2‬ישראלשלי‬

‫כשוורד שפירא יצאה מקציני המינהל‪-‬האזרחי‬ ‫שאסרו את בניית הבית שלה‪ ,‬היא נזכרה באחיה‬ ‫הטנקיסט שנהרג לפני ‪ 7‬שנים ממטען ברצועת עזה‬

‫בדיקה של עמותת “ירוק עכשיו” מגלה‪ :‬יחידת הפקחים של המנהל האזרחי ביו”ש‬ ‫מתקשה להתמודד עם מספרן העצום של הפרות החוק ביו”ש בנושא איכות הסביבה‬

‫שעה שהמינהל האזרחי מתגבר את יחידת הפקחים שלו‬ ‫ביו”ש נגד הבנייה היהודית‪ ,‬מתקשה אותה יחידה במתכונתה‬ ‫הנוכחית להתמודד עם מספרן העצום של הפרות החוק ביו”ש‬ ‫בנושא איכות הסביבה‪.‬‬ ‫כך מגלה עמותת “ירוק עכשיו”‪ ,‬הפועלת למען שמירה על‬ ‫איכות הסביבה‪.‬‬ ‫לדברי אנשי העמותה‪ ,‬על כתפי פקחי המנהל מוטל עומס‬ ‫עצום שיוצר המשך הפרות בוטות אשר משמעותן זיהום סביבתי‬ ‫בעל השלכות מרחביות הן ביו”ש והן בישראל‪ ,‬לנו ולדורות‬ ‫הבאים‪.‬‬ ‫בימים אלה מתפרסם סיכום ביניים של “סקר מיפגעים‬ ‫אקולוגיים” המבוסס על תלונות של אזרחים באיו”ש‪ ,‬הפנייתם‬ ‫לגורם הרלוונטי (על פי רוב – יחידת הפיקוח)‪ ,‬ומצב הטיפול‬ ‫במיפגע‪.‬‬

‫מדובר במיפגעים חמורים מאין כמותם אשר יוצרים זיהום‬ ‫מתמשך כמו שפכים המחלחלים למאגר מי התהום‪ ,‬מחצבות‬ ‫ענק‪ ,‬אתרי שפיכת פסולת בלתי חוקיים ועוד‪.‬‬ ‫למרות ההשלכות החמורות‪ ,‬רוב מוחלט של המיפגעים אינו‬ ‫מטופל בשל מחסור בכוח אדם ותקציב‪.‬‬ ‫כתגובה לפניות חוזרות ונשנות של העמותה עלה שוב ושוב‬ ‫הטיעון של מחסור בתקציב וכח אדם למשימות אכיפה חשובות‬ ‫אלה‪.‬‬ ‫ככלל‪ ,‬ביו”ש יש כיום ‪ 3,000‬עבירות בנייה של יהודים ביש”ע‬ ‫ועליהן מופקדים ‪ 16‬פקחים של יחידת הפיקוח של המנהל‬ ‫האזרחי‪ .‬עבירות בנייה הן גם כל מרפסת שנוספה‪ ,‬הצבת‬ ‫קראוונים ובניית מאחזים‪ .‬מנגד במזרח ירושלים יש ‪26,000‬‬ ‫עבירות בנייה ורק שישה פקחים מעיריית ירושלים‪ .‬בגליל‬ ‫‪ 18,000‬עבירות בנייה עם שמונה פקחים בלבד‪.‬‬

‫”ליהודים מקפיאים את הבנייה ‪-‬‬ ‫לערבים מקפיאים את צווי ההריסה”‬ ‫מחלקת הבג”צים בפרקליטות קוברת כבר שנים באופן שיטתי תיקים של‬ ‫עברייני בנייה ערבים ביו”ש ‪ -‬בעוד שבבתים יהודיים הטיפול וההריסה מיידיים‬ ‫שמוליק קליין‬

‫פרוטוקולים סודיים של המשטרה חושפים‪:‬‬

‫ניצן ובו השתתפו היועץ המשפטי של פיקוד מרכז‬ ‫אל”מ שרון אפק‪ ,‬קצין חקירות ומודיעין של מחוז‬ ‫ש”י‪ ,‬היועץ המשפטי של החטיבה היהודית בשב”כ‪,‬‬ ‫מנהל יחידת הפיקוח של המינהל האזרחי‪ ,‬ונציגים‬ ‫של הפרקליטות הצבאית‪ ,‬ופרקליטות המדינה‪.‬‬ ‫הצוות מתדיין ומגבש המלצות בנושאים רחבים‬ ‫בין היתר בבנייה לא חוקית‪ ,‬מניעת הקמת‬ ‫מאחזים‪ ,‬שימוש בצווים מינהליים‪ ,‬וטיפול‬ ‫בהתנחלויות‪.‬‬ ‫מרכזיים”‬ ‫ב”פרובוקטורים‬

‫יש פקחים לבנייה ביישובים –‬ ‫אין פקחים למניעת זיהום מי התהום‬

‫שניים בונים יחדיו – אחד קיבל‬ ‫אישור‪ ,‬השני קיבל איסור‬

‫מחלקת הבג”צים בפרקליטות מפלה בתגובותיה‬ ‫ובהתנהלותה בין יהודים לערבים כשמדובר בעתירות‬ ‫להרס מבנים לא חוקיים ביו”ש‪.‬‬ ‫בעוד בעתירות של תושבים ערבים ביו”ש שהוצא כנגדם‬ ‫צו הריסה בשל בנייה בלתי חוקית המחלקה מפסיקה את‬ ‫הטיפול וההריסה נמנעת‪ ,‬הרי כשמדובר ביהודים התיק‬ ‫מקודם במרץ עד להריסת הבתים‪.‬‬ ‫כך עולה מנתונים שאספה מחלקת המחקר בעמותת‬ ‫“רגבים”‪.‬‬ ‫מבדיקת “רגבים” עולה שהתושבים הערבים שעותרים‬ ‫לבג”צ עם קבלת צו ההריסה‪ ,‬בבקשה לעצור את ההריסה‪,‬‬ ‫זוכים למענה זמני של בג”צ המוציא צו ביניים עד לדיון‬ ‫בעתירה‪ .‬העתירות הללו לעולם אינן נידונות כיוון‬ ‫שהפרקליטות נוטשת את הטיפול בתיקים‪ ,‬ולא מבקשת‬ ‫לקבוע דיון בתיק‪ .‬ביהמ”ש אינו קובע דיון בעתירה‬ ‫מיוזמתו‪ ,‬והתושבים העותרים שבידיהם צו ביניים למניעת‬ ‫ההריסה לא עושים דבר ומצליחים להימלט מההריסה‬ ‫למשך שנים רבות מאוד‪.‬‬ ‫ב”רגבים” מצאו תיקים ששוכבים כבר ‪ 12‬שנה‪ .‬בתגובה‬ ‫לפניות רגבים ענתה מנהלת מחלקת הבג”צים‪ ,‬גב’ אסנת‬

‫מנדל כי העתירות הללו מטופלות על פי “סדרי העדיפויות‬ ‫של הגורמים המקצועיים”‪.‬‬ ‫למרות פניות חוזרות ונשנות של יחידת הפיקוח של‬ ‫המינהל האזרחי (המוציאה את צווי ההריסה) למחלקת‬ ‫הבג”צים – דבר לא נעשה‪.‬‬ ‫ברגבים מצאו כי למעלה מ‪ 400-‬עתירות לבג”צ הכוללות‬ ‫מעל ‪ 700‬בתים לא חוקיים של פלסטינים מוקפאות בשל‬ ‫התנהלות מחלקת הבג”צים בפרקליטות בעוד שכמעט‬ ‫שאין מקרה דומה כשמדובר בבית לא חוקי של יהודי‪.‬‬ ‫בשל התעלמות הפרקליטות מהעתירות וחוסר המעש‪,‬‬ ‫המשמעות המעשית היא מחיקת העתירות‪ ,‬והשארת צווי‬ ‫הביניים על כנם‪ ,‬כלומר‪ ,‬ללא כל דיון או בדיקה‪ .‬כל עבריין‬ ‫בנייה ערבי ביו”ש שמגיש בג”צ‪ ,‬זוכה לחסינות ולשמירה‬ ‫של הבית שלו מהריסה והכל בחסות מחלקת הבג”צים‪.‬‬ ‫השיטה עובדת ולאחר תקופה של חודשים או שנים‬ ‫ספורות של חוסר מעש מצד הפרקליטות‪ ,‬ההליכים בתיק‬ ‫מעוכבים כשצו הביניים בתוקף וההריסה נאסרת‪ ,‬או‬ ‫שהתיק נסגר‪.‬‬ ‫לעומת זאת‪ ,‬מצאו ב”רגבים” כי בתיקים של עברייני‬ ‫בנייה יהודים שכנגדם הוצאו צוי הריסה‪ ,‬הפרקליטות‬ ‫ממהרת לקבוע דיון ולהגן על ההריסה בתוך שעות‪ ,‬ימים‬ ‫או שבועות לכל היותר‪.‬‬

‫ורד ואלעזר שפירא במגרש המוקפא‬ ‫כשוורד שפירא יצאה מקציני המינהל‪-‬האזרחי שאסרו‬ ‫את בניית הבית שלה‪ ,‬היא נזכרה באחיה הטנקיסט שנהרג‬ ‫לפני ‪ 7‬שנים ממיטען ברצועת עזה‪ .‬הוא נתן את חייו במדי‬ ‫צה”ל למען המדינה‪ ,‬ששלחה כעת את חיילי צה”ל למנוע‬ ‫ממנה לבנות את ביתה‪.‬‬ ‫ורד ואלעזר שפירא‪ ,‬הוא בן ‪ ,35‬היא בת ‪ 33‬חיים כבר‬ ‫‪ 7‬שנים באשקובית קטנה של “עמידר” באלקנה‪ .‬שם‬ ‫הם מגדלים כיום את שלושת ילדיהם‪ ,‬בני ‪ ,3 ,6‬ועשרה‬ ‫חודשים‪.‬‬ ‫לפני למעלה משנתיים‪ ,‬באוגוסט ‪ 2007‬קנו מגרש‬ ‫באלקנה‪ .‬כמקובל שילמו את כל העלויות – עלות המגרש‪,‬‬ ‫מיסוי‪ ,‬תיכנון‪ ,‬מהנדס‪ ,‬וחתימת חוזה עם קבלן‪.‬‬ ‫כדי להוזיל את העלויות‪ ,‬ביצעו את כל העבודות עם‬ ‫בעל מגרש שכן‪ .‬המודד מדד את השטח בשני המגרשים‪,‬‬ ‫היסודות סומנו והמגרשים תוחמו בשנורגרייס‪.‬‬ ‫חג הקורבן המוסלמי עיכב את העבודה‪ .‬לפני כשלושה‬ ‫שבועות‪ ,‬שבוע לפני פירסום הצו‪ ,‬הגיע המיקרופייל‬ ‫(חוצב היסודות) לשטח והתחיל בעבודה בשני המגרשים‬ ‫במקביל‪ .‬הוא סיים את שלב היסודות במגרש השכן‪ ,‬ובדיוק‬ ‫כשעמד להתחיל לקדוח במגרש של משפחת שפירא‪,‬‬ ‫הגיעו הפקחים עם הצו ועצרו את העבודה‪ .‬בערר שהגישו‬ ‫שתי המשפחות התקבל הערר של בעל המגרש השכן‪ .‬לא‬ ‫פלא – אצלו כבר היו יסודות‪ .‬אצל אלעזר שפירא עדיין‬ ‫לא‪ .‬הוא לא הספיק לחפור‪ .‬שמונת הקצינים בוועדת הערר‬ ‫לא התרשמו מההוכחות שהציג להם שפירא‪ ,‬שלא היה‬ ‫כאן שום ניסיון לבצע מחטפי קרקע‪“ .‬קיבלנו היתרי בנייה‬ ‫סופיים מהמועצה בתחילת אוקטובר‪ .‬מרגע זה לוקח זמן‬ ‫להתארגן” אומר שפירא‪.‬‬ ‫“השקעתי כחצי מיליון שקלים‪ .‬יש לי חוזה עם קבלן‪,‬‬ ‫עם סעיף ביטול שיכול להגיע לקנס של מאה אלף שקלים‪.‬‬ ‫למעשה‪ ,‬אין סיבה שהקבלן לא יפעיל אותו‪ .‬הכסף שלי‬ ‫כבר מושקע במגרש הזה‪ .‬אין לי אפשרות ללכת למקום‬ ‫אחר‪ .‬קיבלנו היתר מהמינהל כשאיש לא חלם על הצו‪.‬‬ ‫מה אני עושה עכשיו?” שואל אלעזר שפירא ולא מקבל‬ ‫תשובה‪.‬‬

‫הפועלים הפלשתינים‬ ‫פוטרו‬ ‫חברת הקבלנים נאלצה להפסיק הכנות לבניית בית‬ ‫חדש באלקנה – ולפטר את כל פועלי הבניין‬ ‫“רדא עבודות בנייה ושיפוצים” היא חברה קבלנית‬ ‫לעבודות שלד וגמר מראש העין‪ .‬מרבית עבודותיה בשנים‬ ‫האחרונות מתבצעות ביישוב אלקנה וביישובים אחרים‬ ‫ביהודה ושומרון‪.‬‬ ‫רק לפני פחות מחודשיים‪ ,‬בתחילת נובמבר‪ ,‬חתמה‬ ‫החברה חוזה לבניית בית באלקנה‪ .‬מי חשב אז על הצו?‬ ‫החברה שכרה פועלי בניין‪ ,‬רכשה חומרי בנייה והביאה‬ ‫אותם לאתר הבנייה‪ ,‬ביצעה מדידות באמצעות מודד‪,‬‬ ‫התקשרה עם מבצעי קידוחים וחברת בטון לביצוע עבודות‬ ‫היסודות‪.‬‬ ‫הצו עצר את כל הפעילות הזו‪ ,‬והחברה נאלצה לפטר‬ ‫את פועלי הבנין – רובם ככולם פלשתינים מהשומרון ‪-‬‬ ‫ולהוריד השקעה רבה לטמיון‪ .‬החברה גם אינה יכולה לבצע‬ ‫התקשרויות נוספות עקב הצו‪“ .‬כיוון שמדובר בחברה‬ ‫קטנה יחסית שתלויה בעבודות בנייה אלו‪ ,‬ההפסדים‬ ‫שלנו עלולים ח”ו להביא לקריסה כלכלית” – אומר בכיר‬ ‫בחברה‪.‬‬

‫ישראלשלי‬

‫|‪3‬‬

‫חגי הוברמן‬

‫כמה עובדות‬ ‫ששומרים‬ ‫מאיתנו בסוד‬ ‫אחת ההצלחות המסחררות של הפלשתינים‬ ‫והשמאל בישראל‪ ,‬היא החדרת סידרה ארוכה של‬ ‫מינוחים וסיסמאות‪ ,‬שכולם נתפסים כעובדות‬ ‫מוצקות שאין להרהר עליהן‪ ,‬וכולם משוללי כל‬ ‫יסוד‪ ,‬מצוצים מהאצבע‪ ,‬חסרי כל בסיס‪.‬‬ ‫המונח הרווח ביותר הוא הגדרת יהודה ושומרון‬ ‫כ”שטחים פלשתינים כבושים”‪ .‬אין אף מילת אמת‬ ‫אחת במשפט הזה‪ .‬זה לא שטחים‪ ,‬לא פלשתינים‬ ‫ולא כבושים‪.‬‬ ‫הם לא “שטחים” – כי לחבלי ארץ‪-‬ישראל יש‬ ‫שמות גיאוגרפיים‪ :‬גליל‪ ,‬גולן‪ ,‬עמקים‪ ,‬כרמל‪,‬‬ ‫שומרון‪ ,‬שרון‪ ,‬בנימין‪ ,‬יהודה‪ ,‬בקעת הירדן‪,‬‬ ‫נגב‪ ,‬חבל עזה‪ ,‬ועוד‪ .‬הם לא “פלשתינים” – כי‬ ‫מעולם בהיסטוריה העולמית הם לא היו בריבונות‬ ‫פלשתינית‪ ,‬ואין שום מסמך או הסכם בינלאומי‬ ‫מחייב שקובע שהם יהיו פלשתינים אי פעם‬ ‫בעתיד‪ .‬בהסכם אוסלו נקבע כי “המשא‪-‬ומתן על‬ ‫הסדר הקבע יוביל ליישומן של החלטות מועצת‬ ‫הביטחון ‪ 242‬ו–‪ .”338‬הקורא חד העין שם לב‬ ‫בוודאי לעובדה שאין כאן אף מילה על מדינה או‬ ‫ריבונות פלשתינית (שגם לא מוזכרים בהחלטות‬ ‫האו”ם הללו)‪ .‬עד תשכ”ז הם היו “ירדנים”‪ ,‬אם‬ ‫בכלל היתה להם ריבונות‪.‬‬ ‫פלשתינה הוא שם שטבעו הרומאים ב ‪135-‬‬ ‫לספירה‪ ,‬אשר נגזר משמם של הפלישתים‬ ‫התנ”כיים‪ .‬השם נבחר על מנת להחליף את השם‬ ‫הקודם יהודה‪ ,‬כאות להשמדתה של הריבונות‬ ‫היהודית בעקבות מרד בר‪-‬כוכבא‪ .‬במהלך ‪2,000‬‬ ‫השנים שבאו לאחר מכן‪ ,‬פלשתינה מעולם לא‬ ‫היתה מדינה עצמאית שהשתייכה לעם כלשהו‪,‬‬ ‫ולא היה קיים איזשהו עם פלשתיני שהבדיל את‬ ‫עצמו מהערבים האחרים במהלך ‪ 1,300‬שנותיה‬ ‫של ההגמוניה המוסלמית בארץ ישראל תחת‬ ‫שלטון ערבי או עותומני‪ .‬רק במאה ה‪ 19-‬אימצו‬ ‫הערבים את השם הלטיני פלישתיה ‪Philistia‬‬ ‫והפכו אותו לפלישתינה ‪ Palistina‬או פלשתין‪,‬‬ ‫‪ .Palestine‬זה הרי אינו שם ערבי כלל‪ :‬בערבית‬ ‫אין פ’ דגושה‪ ,‬הם פשוט לא מסוגלים לבטא אותה‪.‬‬ ‫והעובדה שמדובר בפ’ דגושה ולא רפה מוכחת בכך‬ ‫שאש”ף עצמו מכנה עצמו באנגלית ‪ P.L.O‬ולא‬ ‫‪ .F.L.O‬כלומר‪ :‬לארץ ישראל אין אפילו שם אמיתי‬ ‫בערבית‪.‬‬ ‫והם לא “כבושים” לא רק עקרונית ואידיאולוגית‬ ‫ עם לא יכול להיות כובש בארצו שלו ‪ -‬אלא‬‫גם עניינית‪ :‬השליטה הישראלית על יש”ע כיום‬ ‫לא נובעת מכיבוש צבאי‪ ,‬אלא מההסכם המדיני‪,‬‬ ‫שעליו חתום לא פחות מאשר יאסר ערפאת‪ .‬גם‬ ‫ההתנחלויות קיימות כיום מכוח אותו הסכם‪.‬‬ ‫ה”כיבוש”‪ ,‬אם בכלל היה פעם כזה‪ ,‬הסתיים סופית‬ ‫ערב ראש השנה תשנ”ו‪ 13 ,‬בספטמבר ‪ ,1995‬היום‬ ‫בו נחתם הסכם אוסלו ב’‪ .‬ההסכם הזה‪ ,‬שנחתם‬ ‫בבית הלבן בחסות הנשיא קלינטון ובנוכחות‬ ‫נשיא מצרים מובארק והמלך חוסיין המנוח‪ ,‬קבע‬ ‫שיהודה ושומרון יחולקו ל‪ 3-‬קטגוריות‪ :‬שטחי‬ ‫‪ A‬בשליטת הרשות הפלשתינית‪ ,‬שטחי ‪C‬‬ ‫בשליטת מדינת ישראל‪ ,‬ושטחי ‪ B‬שבהם האחריות‬ ‫משותפת‪ :‬הביטחונית בידי ישראל והאזרחית בידי‬ ‫הפלשתינים‪ .‬והמצב הזה יישאר עד להסדר הקבע‪,‬‬ ‫כשבדרך יקבלו הפלשתינים שטחים נוספים ‪ -‬לא‬ ‫את כל השטח (והם קיבלו)‪.‬‬ ‫לכן‪ ,‬אם שטחי ‪ A‬לגיטימיים – גם שטחי ‪C‬‬ ‫לגיטימיים‪ .‬אם אלו לא לגיטימיים – גם מקביליהם‬ ‫לא לגיטימיים‪ ,‬ואז הרשות הפלשתינית כולה‬ ‫איננה לגיטימית‪ .‬זה בדיוק אותו הסכם‪ ,‬אותו סעיף‬ ‫בהסכם‪.‬‬ ‫יש רק מקום אחד ביש”ע שבו קיים כיבוש‪ ,‬מקום‬ ‫שמוחזק בידי צבא בניגוד להסכם החתום‪ :‬זהו קבר‬ ‫יוסף‪ ,‬שהצבא הפלשתיני כבש מאיתנו בתחילת‬ ‫מלחמת אוסלו לפני ‪ 9‬שנים‪ ,‬ומסרב לסגת ממנו‪.‬‬

‫‪ | 4‬ישראלשלי‬

‫השכירות מסתיימת בקיץ –‬ ‫עוד לפני שיוכלו להתחיל לבנות‬

‫המגרש של דנית ויעקב אייזיקס נמצא באמצע עץ‪-‬אפרים – כל הרחוב בנוי‪ ,‬ובאמצע “חור” שבו אסור להם לבנות‬ ‫דנית ויעקב אייזיקס גרים בשכירות בשערי תקוה‪ .‬שניהם בני‬ ‫‪ ,34‬מגדלים שלושה ילדים בני ‪ 6 ,8‬ושנה וחצי‪ 10 .‬שנים גרו השניים‬ ‫באשקובית של ‪ 48‬מ”ר באלקנה‪“ .‬חיכינו לרגע שנוכל לבנות בית” ‪-‬‬ ‫אומרת דנית – “חיכינו להזדמנות שנוכל לקנות מגרש במחיר סביר”‪.‬‬ ‫בחודש יוני האחרון קנו מגרש בעץ אפרים‪ ,‬בלב היישוב‪ .‬מגרש אחרון‬ ‫שנשאר ברחוב‪ ,‬אחרי שכל הבתים ברחוב כבר נבנו‪“ .‬בנס מצאנו מגרש‬ ‫נוח שעמד למכירה” – אומרת דנית‪.‬‬ ‫בספטמבר הגישו למועצה האזורית שומרון את תוכניות הבנייה לבית‬ ‫דו משפחתי‪ ,‬עם משפחה נוספת‪ ,‬שירן ואלישע אטיאס‪ .‬זוג צעיר בני עץ‬ ‫אפרים‪ ,‬שלהם תינוקת בת שנתיים‪ .‬המועצה אישרה את התוכנית בכפוף‬ ‫לכמה תיקונים‪ .‬האדריכל כבר החל לעבוד על התיקונים כדי לקבל אישור‬ ‫סופי כשצו ההקפאה נחת עליהם‪“ .‬מהמועצה אמרו שאין מה לעשות” –‬ ‫אומרת דנית – “שהפקיעו להם את כל הסמכויות”‪.‬‬ ‫כיום הם משלמים ‪ 3300‬שקל שכירות לחודש‪ ,‬ועוד ‪ 500‬שקל ארנונה‬ ‫על המגרש הריק‪ .‬הבעיה שלהם כפולה‪ :‬הבית אותו הם שוכרים כבר‬ ‫נמכר‪ .‬חוזה השכירות שלהם מסתיים בתחילת באוגוסט‪“ .‬תיכננו עד אז‬

‫לסיים את הבנייה” – אומרת דנית – “היה ברור לי שבשנת הלימודים‬ ‫הבאה כבר אהיה בבית”‪ .‬כעת הכל מוקפא לעשרה חודשים לפחות‪,‬‬ ‫ובאחד הרחובות באמצע עץ אפרים יש “חור” של מגרש אחד‪ ,‬בין‬ ‫הבתים‪ ,‬שלא ניתן לבנות בו לפחות עשרה חודשים‪.‬‬

‫מכרו בית בת”א כדי לקנות את המגרש‬ ‫אבנר ותמי דרזנר‬ ‫בשערי תקוה וגם בעץ‬ ‫בן הגיא‪ ,‬גרים בשערי‬ ‫אפרים‪ .‬משלם ארנונה‬ ‫תקוה בשכירות מזה‬ ‫על המגרש – ‪ 500‬שקל‬ ‫שבע שנים‪ .‬לזוג‬ ‫בחודש”‪.‬‬ ‫שלושה ילדים בני ‪,10‬‬ ‫משפחת בן הגיא‬ ‫‪ ,8‬וחמש וחצי‪ .‬לפני‬ ‫מכרה בית שהיה‬ ‫שלושה חודשים קנו‬ ‫ברשותם בתל‪-‬אביב‬ ‫מגרש בתוך עץ אפרים‬ ‫כדי לקנות את המגרש‪.‬‬ ‫מהיזם “עץ אפרים‬ ‫“יש לנו כסף לבנות‬ ‫ופתאום‬ ‫בתנופה”‪.‬‬ ‫חצי בית‪ .‬אנחנו צריכים‬ ‫התנופה נעצרה‪.‬‬ ‫משכנתא למימון החצי‬ ‫אבנר והילדים במגרש המוקפא‬ ‫שלנו‬ ‫“התוכניות‬ ‫השני‪ ,‬שכרגע לא נוכל‬ ‫נמצאות בוועדה המקומית לתכנון ובנייה‪ ,‬לקבל‪ .‬גם אם נתחיל לבנות אף בנק לא ייתן‬ ‫ועדיין לא קיבלו אישור” – אומר אבנר – “עד לנו משכנתא” – הם אומרים‪.‬‬ ‫עכשיו שילמנו על המגרש ‪ 300‬אלף שקלים‪,‬‬ ‫אבנר מתוסכל מהעובדה שקנה קרקע‬ ‫עוד ‪ 35‬אלף ‪ ₪‬לאדריכל‪ ,‬עשרת אלפים מאושרת לבנייה‪ ,‬שהיא חלק מהיחידות‬ ‫למהנדס‪ ,‬ואנחנו משלמים שכר דירה של ‪ 3000‬המקוריות של היישוב‪ ,‬לא הרחבה‪“ .‬קרקע‬ ‫‪ ₪‬לחודש‪ .‬תכפיל זאת בעשרה חודשי הקפאה‪ ,‬שעד לפני שבועיים היתה שווה ‪ 600‬אלף‬ ‫תגיע ל‪ 30-‬אלף שקלים‪ .‬אני משלם מסים גם שקל היום לא שווה שקל אחד”‪.‬‬

‫לחכות עשרה חודשים –‬ ‫כדי שתהליך האישורים‬ ‫רק יתחיל‬ ‫דקל וטפת קרבר גרים בשכירות בתל‪-‬‬ ‫אביב כבר שלוש שנים‪ ,‬משלמים דמי‬ ‫שכירות על המגורים וארנונה על המגרש‬ ‫שיעמוד שומם עוד חודשים ארוכים‬ ‫דקל וטפת קרבר גרים בשכירות בתל‪-‬אביב‬ ‫כבר שלוש שנים‪ .‬שניהם עורכי דין בתחילת‬ ‫שנות השלושים לחייהם‪ ,‬ולהם שני ילדים‪,‬‬ ‫בן שנתיים ובת חמש‪ .‬לפני שהגיעו לת”א גרו‬ ‫בקרני שומרון‪ .‬לעיר הגדולה עברו בגלל נוחות‬ ‫של עבודה‪ ,‬אבל תמיד חלמו על חיים באיזושהי‬ ‫קהילה בשומרון‪.‬‬ ‫דקל וטפת קרבר עם ילדיהם‬ ‫יום אחד שמעו על השכונה הדתית באורנית‪.‬‬ ‫אחרי ביקור אחד התלהבו מהרעיון להיות חלק‬ ‫אינם יכולים לקבל כי אסור לכנס את הוועדה‬ ‫מקהילה‪ ,‬לגור ב”אורנית”‪ .‬בינואר ‪ 2007‬קנו המקומית לתכנון ובנייה‪ .‬ברור להם מה יקרה‬ ‫מגרש באורנית תמורת ‪ 340‬אלף שקלים‪ .‬לבד בעוד ‪ 10‬חודשים‪ ,‬בהנחה שנתניהו יעמוד‬ ‫מעלות המגרש שילמו מס רכישה‪ ,‬ולשני עורכי בדיבורו ויבטל את ההקפאה‪ :‬לחץ מאסיבי על‬ ‫דין ‪ -‬העו”ד שייצג את הקבוצה והעו”ד של הוועדה המקומית לתכנון ובנייה‪ ,‬שיתקע את‬ ‫החברה שמכרה את המגרש‪ ,‬ועוד דמי רישום האישור לעוד כמה שבועות לפחות‪.‬‬ ‫בטאבו‪ .‬בינואר ‪ 2008‬קיבלו חזקה על המגרשים‪,‬‬ ‫וכך הם ממשיכים לגור בת”א בשכירות‪,‬‬ ‫עם סיום עבודות הפיתוח‪ .‬את התוכניות הגישו ומשלמים הן דמי שכירות גבוהים‪ ,‬והן ארנונה‬ ‫כבר לפני למעלה משנה‪ .‬הם אושרו עקרונית‪ .‬גבוהה על המגרש‪ .‬האבסורד הוא שכשמתחילים‬ ‫כעת המתינו להיתר הבנייה הסופי כדי להתחיל לבנות הארנונה על המגרש יורדת‪ .‬אבל להתחיל‬ ‫לבנות‪ .‬האמינו שבשנה הבאה הבת תתחיל לבנות הם לא יכולים‪ .‬גם למכור את המגרש הם‬ ‫ללמוד בכתה א’ בבית ספר באורנית ולא תצטרך לא יכולים במצב הנוכחי‪“ .‬יכולתי להרוויח ריבית‬ ‫לעבור בית‪-‬ספר‪.‬‬ ‫על הכסף‪ ,‬שכיום מושקע במגרש קפוא” – אומר‬ ‫ואז נחתה גזירת ההקפאה‪ ,‬ואת ההיתר שוב דקל קרבר‪.‬‬

‫ילדי משפחת אייזיקס במגרש המוקפא‬

‫שתי‬ ‫משפחות ‪-‬‬ ‫בית אחד‬

‫כשבועז ונעה דה‪-‬האן‪ ,‬שמעו‬ ‫שמתארגנת קבוצה של ‪ 36‬משפחות‬ ‫לבנייה באורנית‪ ,‬בנייה של ‪ 18‬יחידות‬ ‫דיור דו משפחתיות‪ ,‬הם לא הסתירו‬ ‫את שמחתם‪ .‬שניהם בני אלקנה בני‬ ‫‪ ,32‬ולהם שלושה ילדים בגילאים‬ ‫‪ 4 ,6‬ושנה‪ .‬עשר שנים הם כבר גרים‬ ‫באשקוביות של “עמידר” באלקנה‪.‬‬ ‫“קנינו מגרש בינואר ‪– ”2008‬‬ ‫מספרת נעה – “שילמנו על המגרש‪,‬‬ ‫כולל מס קניה‪ ,‬ועו”ד‪ .‬שילמנו‬ ‫לאדריכל‪ ,‬למודד כולל מדידות‬ ‫חוזרות‪ ,‬וליועץ קרקע‪ .‬הגשנו‬ ‫תוכניות למועצה‪ ,‬והם החזירו לנו‬ ‫רשימת תיקונים‪ .‬אבל עכשיו אפילו‬ ‫את התיקונים בתוכנית אנחנו לא‬ ‫יכולים לבצע‪ ,‬כי הוועדה המקומית‬ ‫לא יכולה להתכנס‪ .‬נגרמו לנו נזקים‬ ‫בסדר גודל של מאות אלפי שקלים”‪.‬‬ ‫בועז ונעה בונים בית דו קומתי עם‬ ‫מאיר והדר סלייטר‪ .‬למאיר והדר שני‬ ‫ילדים בני שנה ושנתיים‪ .‬מאז נישאו‬ ‫לפני ארבע שנים הם גרים ברמת‪-‬גן‬ ‫בשכירות‪“ .‬חיפשנו מקום לבנות‪,‬‬ ‫ומצאנו את השכונה החדשה באורנית‬ ‫כמקום פוטנציאלי” – מספר מאיר‬ ‫– “קנינו מגרש לפני כשנתיים‪ ,‬לפני‬ ‫כשנה קיבלנו את המגרש‪ .‬כעת אנחנו‬ ‫בשלב התכנון אחרי ששילמנו עבור‬ ‫המגרש‪ ,‬ושילמנו מס קניה‪ ,‬ושילמנו‬ ‫לעורך דין‪ .‬ולבד מזאת אנחנו‬ ‫משלמים בכל חודש ‪ 450‬שקלים‬ ‫ארנונה על המגרש‪ .‬לצורך הבנייה‬ ‫לקחנו משכנתא‪ .‬זהו עול כבד”‪.‬‬ ‫והם גם משלמים שכירות ברמת‪-‬‬ ‫גן כמקובל ברמות השכירות במרכז‬ ‫הארץ‪“ .‬אלמלא ההקפאה בתוך‬ ‫חודש היינו מגישים תוכניות‪ ,‬בתוך‬ ‫חודשיים שלושה מקבלים היתרים‬ ‫נדרשים‪ ,‬ובתוך שנה מהיום היינו‬ ‫נכנסים לבית‪ .‬כעת רק בעוד ‪10‬‬ ‫חודשים אגיש תוכניות‪ .‬זו דחיה של‬ ‫שנה לפחות‪ ,‬שבה העול הכלכלי‬ ‫מציק”‪.‬‬

‫זכות הציבור ‪ -‬לדעת !‬ ‫נילי בן גיגי‪-‬וולף‬

‫לא בכדי ישנם המכנים את התקשורת‬ ‫כ"רשות הרביעית" או "המעצמה השביעית"‬ ‫בהיותה לא רק הכרחית לקיום משטר תקין‪,‬‬ ‫אלא גם בגלל היותה לעיתים שוות כוח‬ ‫ליתר שלוש הרשויות הממלכתיות‪ .‬אולם‬ ‫בעוד שהשפעתה של התקשורת הולכת‬ ‫וגדלה‪ ,‬הבלמים והאיזונים שלה הינם מעטים‬ ‫וחלשים‪.‬‬ ‫ביקורת התקשורת טומנת בחובה מלכוד‬ ‫מובנה‪ -‬על מנת שהאמירה הביקורתית תגיע‬ ‫אל ציבור צרכני התקשורת‪ ,‬אנו זקוקים‬ ‫לתקשורת‪ .‬וזו מן הסתם אינה ששה להודות‬ ‫בקלונה‪ .‬נבחרי הציבור אשר יש בכוחם‬ ‫להציב מעצורים לתקשורת‪ ,‬זקוקים לה על‬ ‫מנת להגיע לציבור בוחריהם ועל כן עשויים‬ ‫להתיירא מלפעול באופן הראוי וכך הלאה‪.‬‬ ‫אל המשבצת המורכבת והמאתגרת הזו‬ ‫נכנסת "האגודה לזכות הציבור לדעת" אשר‬ ‫עוסקת בביקורת על התקשורת הישראלית‬

‫לא‬ ‫תעשו‬

‫עוול‬

‫במשפט‬

‫מזה ‪ 15‬שנה‪ ,‬במטרה לקדם את האתיקה‪,‬‬ ‫ההגינות והמקצועיות שבה ולהגן על היחיד‬ ‫מפני עריצותה‪.‬‬ ‫כלי מרכזי המשמש את האגודה למימוש‬ ‫מטרות אלו הוא טופס התלונה המקוון‪ .‬טופס‬ ‫התלונה הינו אמצעי מהפכני הפותח ערוץ‬ ‫חיוני בין גופי התקשורת לבין האזרח הקטן‪.‬‬ ‫טופס התלונה‪ ,‬הנמצא באתר האגודה ב‪3 -‬‬ ‫שפות‪ ,‬מאפשר לכל פונה לשטוח את טענותיו‬ ‫בפני גוף תקשורת זה או אחר ולפרט את מהות‬ ‫הפגיעה‪ .‬מאותה נקודה ואילך לוקחת על‬ ‫עצמה אגודת "לדעת" את הטיפול‪ ,‬מוודאת כי‬ ‫התלונה אכן תיענה ומתערבת במידת הצורך‪.‬‬ ‫התלונות‪ ,‬כמו גם התשובות עליהן‪ ,‬חשופות‬ ‫לעיני הציבור הרחב באתר האינטרנט של‬ ‫האגודה‪ .‬מניסיונה של האגודה‪ ,‬לחשיפה זו יש‬ ‫לרוב השפעה מיטיבה על היחס אל התלונה‬ ‫ותוכן התשובה‪ .‬ריכוז ופרסום התלונות‬ ‫מאפשרים לזהות היווצרותה של מגמה או‬ ‫תופעה בעייתית רחבה יותר אשר דורשת‬ ‫טיפול של האגודה‪.‬‬ ‫כך למשל‪ ,‬הצטברות תלונות של מאזינים‬

‫כנגד התבטאויות פוגעניות של השדרן גבי‬ ‫גזית במסגרת שידורי "קול ישראל" איפשר‬ ‫הגשת בג"צ נגד המשך עבודתו בתחנת הרדיו‬ ‫וסופו של דבר שמר גזית התפטר מרשות‬ ‫השידור‪.‬‬ ‫עוד פועלת האגודה במקרים של אי מתן‬ ‫זכות תגובה למושאי סיקור‪ ,‬שידור תכנים‬ ‫פוגעניים או קשים לצפייה בשעות שידור‬ ‫מוקדמות‪ ,‬מתן זכות ביטוי שווה והגון למגזרי‬ ‫אוכלוסיה מגוונים ככל האפשר ועוד נושאים‬ ‫רבים‪.‬‬ ‫כך למשל פעלה האגודה במקרה בו שודרה‬ ‫בערוץ ‪ 10‬כתבה עם קטינה נפגעת תקיפה‬ ‫מינית‪ ,‬באופן שלא הסתיר די הצורך את‬ ‫פרטיה‪ .‬האגודה מחתה בפני הממונה ודרשה‬ ‫בדיקת המקרה‪ .‬מקרה נוסף היה קריאה‬ ‫בשידור להחרמת עסק ע"י שדרנית גלי צה"ל‬ ‫וללא מתן זכות תגובה לאותו עסק‪ .‬בעקבות‬ ‫פניית האגודה נערכה בתכנית בדיקה מקיפה‪,‬‬ ‫התחנה התנצלה ונעשו שינויים בצוות העריכה‬ ‫של התכנית‪ .‬אלו רק מקצת המקרים בהם‬ ‫מטפלת האגודה מאז הקמתה‪.‬‬

‫זכויות האדם חשובות לך?‬

‫פורום משפטי‬

‫למען ארץ ישראל (ע”ר)‬

‫עורכי דין‪,‬‬ ‫לפרטים‪:‬‬

‫הצטרפו לפורום המשפטי!‬

‫‪www.haforum.org.il‬‬

‫התקשורת “הפורום למען‬ ‫ארץ ישראל”‬ ‫עויינת?‬

‫למטבע יש‬ ‫צד אחד?‬

‫יש למי לפנות!‬

‫האגודה לזכות הציבור‬ ‫לדעת מטפלת בתלונות‬ ‫צרכנים על התקשורת‪.‬‬

‫טלפון‪02-6446833 :‬‬ ‫פקס‪02-6446776 :‬‬ ‫‪www.imw.org.il‬‬ ‫‪   [email protected]‬‬

‫הינו פורום של סטודנטים מתנדבים‬ ‫מאוניברסיטת בר אילן‪ ,‬העוסק בקידום מטרות‬ ‫לאומיות במדגרת האקדמחה‪ .‬לשם כך הפורום‬ ‫עוסק בסיוע משפטי ואחר‪ ,‬וביצוע מחקרים‬ ‫בתחומים מגוונים בהכוונת “הפורום המשפטי‬ ‫למען ארץ ‪ -‬ישראל”‪ .‬כמו‪-‬כן הפורום עוסק‬ ‫אף בפעילות פנים אוניברסיטאות מגוונות‬ ‫המשרתות מטרות אלה‪.‬‬

‫לפרטים והצטרפות‪:‬‬ ‫רנן שוורצמן (יו”ר הפורום)‬

‫‪050-4642024‬‬ ‫רפי מגיד (ראש מחלקת גיוס)‬

‫‪052-5910353‬‬ ‫‪E-mail:‬‬

‫‪[email protected]‬‬

‫חגי הוברמן‬

‫כשהבריטים הבינו‬ ‫את הקשר ההיסטורי‬ ‫בין העם והארץ‬ ‫אזרחי ישראל ברובם המכריע לא מודעים‬ ‫לעובדה שהמשפט הבינלאומי לגבי ארץ‪-‬‬ ‫ישראל‪ ,‬עד היום‪ ,‬נובע מכתב המנדט שקיבלה‬ ‫בריטניה ממועצת חבר הלאומים בשנת‬ ‫‪ ,1922‬בעקבות ועידת סן‪-‬רמו מאפריל ‪1920‬‬ ‫שהחליטה להעניק לה את המנדט על ארץ‪-‬‬ ‫ישראל‪.‬‬ ‫העובדה שהמנדט הבריטי הסתיים השבח‬ ‫לאל בה’ באייר תש”ח‪ ,‬אינה מעלה ואינה‬ ‫מורידה מבחינת המשפט הבינלאומי‪ .‬זה‬ ‫ממשיך להתבסס על כתב המנדט‪ ,‬כיוון שזה‬ ‫היה המסמך הבינלאומי הראשון שעסק בארץ‪-‬‬ ‫ישראל‪ .‬אחריו היתה אמנם החלטת האו”ם ‪181‬‬ ‫מנובמבר ‪ 1947‬על חלוקת הארץ לשתי מדינות‪,‬‬ ‫יהודית וערבית‪ ,‬אבל הערבים דחו אותה ופתחו‬ ‫במלחמה שנגמרה בהפסקת אש‪ ,‬ללא הגדרת‬ ‫גבולות‪ .‬החלטה ‪ ,181‬מבחינה משפטית איבדה‬ ‫את תוקפה‪ .‬ההחלטה שנשארה בתוקף היא זו‬ ‫של חבר הלאומים מ‪ ,1922 -‬המתייחסת לכל‬ ‫מערב ארץ‪-‬ישראל‪ ,‬בין הים והנהר‪ ,‬כולל כל‬ ‫חבלי יהודה ושומרון‪ ,‬כולל רצועת עזה‪.‬‬ ‫כיוון שכתב המנדט הוא הבסיס למשפט‬ ‫הבינלאומי לגבי ארצנו‪ ,‬היה מעניין לקרוא‬ ‫את התייחסותו לגבי זכויות היהודים בארץ‪-‬‬ ‫ישראל‪.‬‬ ‫פרק המבוא של “נוסח המנדט על ארץ‪-‬‬ ‫ישראל” כפי שאושרר בידי מועצת חבר‬ ‫הלאומים בכ”ח תמוז תרפ”ב‪24.7.1922 ,‬‬ ‫מאזכר את הצהרת בלפור במלואה‪ ,‬וקובע כי‬ ‫“הממשלה המנדטורית תהיה אחראית על‬ ‫קיום ההכרזה‪ ,‬שניתנה בראשונה ביום שני‬ ‫לנובמבר ‪ 1917‬על ידי ממשלת הוד מלכותו‬ ‫מלך בריטניה‪ ,‬ונתאשרה על ידי יתר מדינות‬ ‫ההסכמה‪ ,‬לשם יסוד בית לאומי לעם ישראל‬ ‫בארץ‪-‬ישראל‪ ,‬בתנאי מפורש שלא ייעשה שום‬ ‫דבר אשר יפגע בזכויותיהן האזרחיות והדתיות‬ ‫של העדות הבלתי יהודיות הנמצאות בארץ או‬ ‫במעמדם הפוליטי של היהודים וזכויותיהם בכל‬ ‫ארץ אחרת”‪.‬‬ ‫עוד נקבע בו כי “על ידי כך הוכרה מציאות‬ ‫קשר היסטורי בין העם היהודי ובין ארץ ישראל‪,‬‬ ‫המשמש יסוד לבנות מחדש את ביתו הלאומי‬ ‫בארץ הזאת”‪.‬‬ ‫בכתב ה”מנדט” אף לא פעם אחת מוזכרים‬ ‫הערבים כעם‪ .‬בשום חלק במסמך כולו אין‬ ‫הענקה של זכויות פוליטיות לישויות לא‬ ‫יהודיות (כלומר לערבים)‪ .‬סעיף ‪ 2‬בכתב‬ ‫המנדט מצהיר בפירוש שעל המנדטורי מוטלת‬ ‫האחריות “ליצור בארץ תנאים פוליטיים‪,‬‬ ‫מנהליים וכלכליים‪ ,‬אשר יבטיחו את הקמת‬ ‫הבית הלאומי היהודי‪ ,‬כמפורט במבוא‪ ,‬ואת‬ ‫פיתוחם של מוסדות עצמאיים‪ ,‬וכן את שמירת‬ ‫הזכויות האזרחיות והדתיות של כל תושבי‬ ‫פלשתינה‪ ,‬ללא הבדל גזע ודת”‪.‬‬ ‫כדאי רק להזכיר שהמונח “ארץ‪-‬ישראל”‬ ‫כלל את שתי גדות הירדן‪ ,‬מזרח הארץ ומערבה‬ ‫גם יחד‪ .‬גם אחרי שעבר הירדן המזרחי נקרע‬ ‫באותה שנה והפך לאמירות הירדנית שתהפוך‬ ‫לימים לממלכת ירדן‪ ,‬עדיין נשאר כל מערב‬ ‫ארץ‪-‬ישראל‪ ,‬כולל יהודה ושומרון‪ ,‬חבל הארץ‬ ‫המיועד להקמת בית לאומי לעם היהודי‪.‬‬ ‫במלחמת ששת הימים שיחררנו את השטחים‬ ‫שיועדו מלכתחילה להיות חלק בלתי נפרד‬ ‫מהמדינה היהודית‪ ,‬על פי הצהרת בלפור‪ ,‬ועל‬ ‫פי נוסח המנדט על ארץ‪-‬ישראל‪.‬‬ ‫זו היתה הפעם האחרונה שמסמך בינלאומי‬ ‫ציין במפורש את הקשר ההיסטורי בין העם‬ ‫היהודי וארץ ישראל‪ .‬הסכם קמפ‪-‬דיוויד עם‬ ‫מצרים‪ ,‬כמו גם הסכם אוסלו עם הפלשתינים‪,‬‬ ‫מציינים את “הזכויות הלאומיות של‬ ‫הפלשתינים”‪ ,‬אבל אין בהם מילה וחצי מילה‬ ‫לגבי זכויותיו של עם ישראל על הארץ הזאת‪.‬‬

‫ישראלשלי‬

‫|‪5‬‬

‫כשהיועץ המשפטי לממשלה תמך בסרבנות מצפונית‬

‫ ‬ ‫לכבוד‬ ‫ ‬ ‫עו”ד מני מזוז‬ ‫היועץ המשפטי לממשלה ‬

‫כ”א בכסלו תש”ע‬ ‫‪ 8‬בדצמבר ‪2009‬‬ ‫יום זכויות האדם בכנסת‬

‫שלום רב‪,‬‬ ‫מכתב זה נשלח אליך לאור התנגדותם של ראשי המועצות‬ ‫ביהודה ושומרון לקבל לידיהם את צווי הקפאת הבנייה‪ .‬כידוע‬ ‫לך‪ ,‬ישנן טענות כבדות משקל לגבי עצם חוקיותם של צווים‬ ‫אלה‪ ,‬הן בהיבט של מקור הסמכות‪ ,‬הן בהיבטים של פגיעה‬ ‫בזכויות יסוד‪ .‬ואולם‪ ,‬גם אם הצווים הם חוקיים (ועל כך‪,‬‬ ‫כאמור‪ ,‬יש מחלוקת)‪ ,‬עדיין שמורה לראשי המועצות ומנהיגי‬ ‫הציבור ביהודה ושומרון הזכות להימנע מקבלתן‪ .‬למעשה‬

‫זכות זו היא אבן‪-‬יסוד בכל משטר דמוקרטי‪.‬‬ ‫לראיה‪ ,‬מצורפים לעיונך דברי היועץ המשפטי לממשלה‬ ‫(לשעבר) עו”ד מיכאל בן יאיר בראיון ל”קול ישראל” ב ‪17‬‬ ‫בפברואר ‪“ :2002‬במדינת חוק דמוקרטית יש דרכי התנגדות‬ ‫אזרחית מוכרות וידועות‪ ,‬ואחת מהן היא הסרבנות המצפונית‪,‬‬ ‫הדבר ידוע ומוכר‪.....‬משטר דמוקרטי מוכר לא רק משלטון‬ ‫רוב אלא גם מערכים מהותיים חשובים מאד שעומדים בבסיסו‬ ‫של המשטר הזה‪ ,‬ובין הערכים האלה מוכר גם הערך של‬ ‫התנגדות אזרחית להוראות חוקיות‪ ,‬אבל הוראות רעות בעיניו‬ ‫של הסרבן המצפוני”‪ .‬בהמשך דבריו מביא היועץ המשפטי‬ ‫לשעבר בן יאיר כדוגמא את “ההתנגדות של מרטין לותר קינג‬ ‫בשנות ה‪ 60-‬בארצות הברית”‪.‬‬

‫התקשורת מניחה היסודות‬ ‫לפגיעה בזכויות האדם‬ ‫חני לוז‬ ‫רכזת "תדמית" תגבור הדמוקרטיה במדיה הישראלית‬ ‫“ביסוד כבוד האדם מונח גם חופש הביטוי‪ .‬כבודו‬ ‫של אדם כאדם נפגע אם אין נותנים לו להביע את‬ ‫אשר עם ליבו ואם אין נותנים לו להתפתח על‪-‬ידי‬ ‫שמיעת דעותיהם של אחרים”‬ ‫את המשפט הזה אמר לא אחר מאשר נשיא‬ ‫בית המשפט העליון בדימוס‪ ,‬אהרון ברק‪ .‬המשנה‬ ‫לנשיא בית המשפט העליון בדימוס‪ ,‬מאיר שמגר‪,‬‬ ‫כתב אף הוא פרשנות דומה על חוק היסוד “כבוד‬ ‫האדם וחירותו”‪.‬‬ ‫במדינת ישראל קיימים חסמים חוקיים נוקשים‬ ‫כובלים המונעים פתיחת ערוצי שידור באופן‬ ‫חופשי‪ .‬נכון להיום‪ ,‬ישנן שתי תחנות רדיו ארציות‬ ‫בלבד‪ :‬קול ישראל וגלי צה”ל‪ ,‬ורק שלושה ערוצי‬ ‫ברודקאסט בטלוויזיה‪“ .‬ערוץ ‪ ”7‬נסגר בעקבות‬ ‫פסיקת בית המשפט העליון‪ ,‬למרות שספינת‬ ‫השידור מצד שמאל‪“ ,‬קול השלום” של אייבי‬ ‫נתן‪ ,‬שידרה ללא הפרעה מצד גורמי האכיפה עד‬ ‫להטבעתה‪.‬‬ ‫כלי התקשורת משפיעים באופן ברור על‬ ‫קביעת סדר היום הפוליטי‪-‬מדיני‪ .‬דוגמא לכך היא‬ ‫ההתייחסות המוטה להפגנות ממגזרים שונים‪.‬‬ ‫מחקר חדש של ד”ר צוריאל ראשי שניתח את‬ ‫הסיקור התקשורתי להפגנות חרדים‪ ,‬מתנחלים‬ ‫סטונדטים ודרוזים מציין כי “הדברים נראים כאילו‬ ‫המתנחלים והחרדים “מתחרים” ביניהם על תחתית‬ ‫הטבלה של אי‪-‬אהדה עיתונאית ‪ ,‬כאשר המתנחלים‬ ‫“גוברים” על החרדים בעניין הזה”‪.‬‬ ‫ההבדלים בהתייחסות התקשורת למגזרים‬ ‫השונים – רבים‪ .‬כך למשל השימוש במונח “כפרים‬ ‫בלתי מוכרים” של הבדואים בנגב לעומת יו”ש‪ ,‬שם‬ ‫בתים וכפרים בעלי בעיות חוקיות דומות‪ ,‬זוכות‬ ‫לתיוג שלילי של מאחזים “בלתי מורשים” עד‬ ‫“בלתי חוקיים”‪ .‬הבדואים מוצגים כקורבן המערכת‪,‬‬ ‫ואילו ה”מתנחלים” ‪ -‬כעבריינים‪.‬‬ ‫התקשורת כולה התגייסה נגד החלטת הממשלה‬ ‫להחזיר משפחות של עובדים זרים ללא אשרות‬ ‫שהיה לארצותיהם‪ .‬לצורך המאבק נחרטה ההגדרה‬ ‫“גירוש ילדי עובדים זרים” ללקסיקון התקשורתי‬ ‫ללא ערעור‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬בסוגית ה”הקפאה”‬ ‫נשמעו מראיינים בכירים כמו רזי ברקאי מגל”צ‬ ‫וקרן נויבך מרשת ב’ הנוזפים במרואיינים‪:‬‬ ‫הממשלה החליטה‪ ,‬יש שלטון החוק‪ ,‬עליכם לקבל‬ ‫את החלטות הממשלה‪ .‬בסוגיית “ילדי העובדים‬ ‫הזרים” לא הועלו שאלות דומות על לגיטימיות‬ ‫המחאה‪ .‬להיפך‪ :‬ברקאי הקדיש לסוגיה זו (‪)13.10‬‬

‫‪ | 6‬ישראלשלי‬

‫‪ 24‬דקות שידור‪ ,‬מתוכם כ‪ 90-‬שניות בלבד(!)‬ ‫לשמיעת הרציונל של החלטת הממשלה‪ ,‬ו‪93% -‬‬ ‫מזמן האייטם הוקדש לתמיכה במאבק נגד בהחלטת‬ ‫הממשלה‪.‬‬ ‫כך גם היחס לסרבנות‪ .‬מיד אחרי סוכות התפרסם‬ ‫מכתב של שמיניסטים מהשמאל הקיצוני המסרבים‬ ‫להתגייס לצה”ל‪ .‬באופן מעורר תמיהה‪ ,‬דווקא‬ ‫בתחנת השידור הצבאית‪ ,‬גלי צה”ל (‪ ,)13.10‬קיבלה‬ ‫אחת מיוזמות של המכתב במה נינוחה ונרחבת לספר‬ ‫על השקפת עולמה‪ ,‬תוך נפנוף בסיסמאות משמיצות‬ ‫נגד צה”ל על “כיבוש” “דיכוי”‪“ ,‬גרימת סבל לעם‬ ‫הפלשתיני”‪ .‬ברקאי לא תקף אותה חובת הציות‬ ‫לחוק או על פגיעה בשלטון החוק ובדמוקרטיה‪.‬‬ ‫להיפך‪ :‬הוא מחמיא לאביה‪ ,‬העולה אף הוא לשידור‪,‬‬ ‫על “דעותיה העצמאיות” של בתו ועל ה”דעתנות”‬ ‫שלה‪ .‬במשך עשר דקות‪ ,‬לא נשמעת ביקורת על‬ ‫הסרבנות‪ :‬הראיון חברותי‪ ,‬מחוייך ונעים‪ ,‬ומסתיים‬ ‫באיחולים לבביים‪ .‬כחלוף חודש‪ ,‬עולים לכותרות‬ ‫חיילי שמשון שבטקס הטירונות מניפים שלטים‬ ‫בגנות פינוי חומש‪ .‬כאן המיסגור שונה לחלוטין‪:‬‬ ‫מתוך ‪ 4‬מרואיינים‪ ,‬רק אחד תומך בהנפת השלטים‬ ‫והשאר מגנים‪ .‬המראיין‪ ,‬ברקאי‪ ,‬נוקט בלשון של‬ ‫מותר ואסור‪ ,‬נוזף ברב העולה לשידור‪ ,‬מכליל לרעה‬ ‫את ה”רבנים” וישיבות ההסדר הקיצוניות‪ ,‬תוך‬ ‫שהוא משריש את הנחת היסוד כאילו ההסדרניקים‬ ‫לא יודעים לחשוב לבד אלא “מצייתים לרבנים”‪,‬‬ ‫לעומת העצמאות המחשבתית השמורה לשמאל‬ ‫הקיצוני‪.‬‬ ‫זה נכון גם לגבי ההסתה‪ .‬באופן אוטומטי‪ ,‬ייתקל‬ ‫כל נסיון של הימין להביע מחאה נגד רה”מ במיסגור‬ ‫הקטלני ‪ :‬אלימות‪ ,‬הסתה‪ ,‬רצח רבין‪ .‬ביום ראשון‬ ‫(‪ )6.12‬בגלי צה”ל חזרו שוב ושוב על אמירתו של‬ ‫פואד בן אליעזר על ההסתה שמזכירה את ימי‬ ‫קדם‪-‬רצח‪-‬רבין‪ .‬שאלות מסוג זה אינו מוצגות אף‬ ‫בפני נציגי הרש”פ‪ ,‬ערביי ישראל והחמאס העולים‬ ‫לשידור‪ .‬עצם העלאת השאלות מסיטה את הדיון‬ ‫מהעניין עצמו‪ ,‬מדביק תו אשמה קולקטיבי אלים‬ ‫לימין ול”מתנחלים”‪ ,‬ומונע הזדהות רגשית עם‬ ‫מצוקותיהם‪.‬‬ ‫ההטיה של התקשורת המשודרת נגד הימין‬ ‫יוצרת את התשתית הנוחה לחקיקה הפוגעת‬ ‫בזכויות אדם ובזכויות אזרח יסודיות‪ ,‬זאת‪ ,‬בנוסף‬ ‫לפגיעה בזכויות האדם ובלב הדמוקרטיה‪ ,‬בעצם‬ ‫המצב החוקי שאינו מאפשר להקים תחנות רדיו‬ ‫וטלוויזיה ארציות‪.‬‬

‫דבריו של בן יאיר נאמרו‪ ,‬כמובן‪ ,‬בהתייחס לסרבנות מצפונית‬ ‫מן השמאל‪ ,‬ובעקבות חתימתו על מכתב הקורא לסרבנות כזו‪.‬‬ ‫בשעתו‪ ,‬פנה אליך ח”כ אורי אריאל בדרישה לחקור את בן‬ ‫יאיר בחשד להמרדה‪ ,‬ונענה על ידך בתשובה שלילית‪.‬‬ ‫בענייננו‪ ,‬אם ראשי המועצות יש”ע רואים באיסור על‬ ‫יהודי לבנות בית בארץ ישראל – הוראה בלתי מוסרית‪ ,‬הרי‬ ‫שהתנגדותם להוראה זו נכנסת לגדר של התנגדות אזרחית‬ ‫לגיטימית‪ ,‬כדברי בן יאיר שהובאו לעיל‪ .‬אבקשך להנחות את‬ ‫מערכת אכיפת החוק לפעול בהתאם לכך‪.‬‬ ‫אורית סטרוק‪,‬‬ ‫מנהלת ארגון זכויות האדם ביש”ע‬

‫אלימות המשטרה‬ ‫מגיעה לפתחי הישובים‬

‫מאז עמונה לא היה כדבר הזה‪ .‬לא רק תושבי המאחזים‪ ,‬לא רק תושבי גב‬ ‫ההר‪ ,‬לא רק תלמידי ישיבות ונערות אולפנה ‪ -‬ציבור המתיישבים בכללו‬ ‫נחשף שוב לאלימות משטרתית‪ ,‬המכוונת גם לראשי הציבור ונבחריו‪.‬‬ ‫אזרחים מן השורה‪ ,‬שמעולם לא נתקלו באלימות משטרתית‪ ,‬שואלים את‬ ‫עצמם‪ :‬מה לעשות?‬ ‫ובכן – יש פתרון‪ .‬לרשות הציבור עומד ארגון זכויות האדם ביש”ע‪ ,‬שהתמחה‬ ‫בשנים האחרונות בטיפול באלימות המשטרתית כלפי ציבור המתיישבים‬ ‫ותומכיהם‪ .‬הארגון מפעיל רשת שיטתית ומקצועית‪ ,‬ובין היתר‪ :‬מוקד חרום‬ ‫טלפוני לנפגעי האלימות‪ ,‬הגשה וליווי של תלונות למח”ש‪ ,‬מאבק משפטי‬ ‫וציבורי להשעייתם של שוטרים אלימים מהמשטרה‪ ,‬ניהול עשרות תביעות‬ ‫נזיקין שחלקן הסתיימו כבר בפיצוי כספי מכיסם של השוטרים האלימים‪,‬‬ ‫ואפילו מז”פ – מוקד לזיהוי פלילי של שוטרים אלימים‪ ,‬לאור חסרונו של‬ ‫אמצעי זה אצל המחלקה לחקירות שוטרים‪.‬‬ ‫אז אם הותקפתם – אתם מוזמנים לפנות למוקד החרום (טל‪)0525-666942 .‬‬ ‫ואם עוד לא הותקפתם – לפעמים מספיק להזכיר לשוטרים את שמו או עצם‬ ‫קיומו של הארגון‪ .‬מניסיון – זה עובד‪.‬‬

‫שוטרי יס”מ ביישוב קדומים השבוע‬

‫האם גם אתם נפגעתם‬ ‫מגזירות ההקפאה?‬ ‫פנו אלינו‪073-2262502 :‬‬ ‫‪[email protected]‬‬

‫גורש מגוש‪-‬קטיף – הוקפא בשומרון‬ ‫רועי טמיר מקדומים הוא בן נוה‪-‬דקלים‪ ,‬שאינו יכול לבנות כעת את ביתו‪ .‬מגורשי נצרים‬ ‫עמדו לבנות את בתיהם באריאל – וגם שם הכל מוקפא‬ ‫הודיה כריש‪-‬חזוני‬ ‫רועי (‪ )32‬וזהבה (‪ )27‬טמיר מקדומים‪,‬‬ ‫היו בטוחים שאת ליל הסדר הקרוב הם כבר‬ ‫יחגגו בבית משלהם‪ .‬כיום הם גרים בבית‬ ‫זמני בגודל של ‪ 50‬מטרים מרובעים עם‬ ‫שלושה ילדים‪ ,‬ופשוט צפוף להם‪.‬‬ ‫“רכשנו מגרש לפני שנתיים בקדומים‬ ‫ובימים אלו היינו ממש בהתחלת הבנייה” –‬ ‫מספר רועי ‪“ -‬כיוון שאנחנו רוצים לבנות‬ ‫בשיטה של ‘בנייה קלה’ הבית היה אמור‬ ‫להיות מוכן עד פסח”‪.‬‬ ‫לפני חודשיים הם סיימו את התהליך‬ ‫המפרך של קבלת אישורי הבנייה‪ ,‬ומייד‬ ‫התחילו בהכנות לבנייה עצמה‪ :‬יישרו את‬ ‫השטח‪ ,‬הזיזו מסלעה‪ ,‬הזמינו חומרים‪,‬‬ ‫שילמו מקדמות וסגרו עסקאות‪ ,‬ועמדו‬ ‫להתחיל לבנות את הבית שלהם‪ ,‬ממש‬ ‫כעת‪.‬‬ ‫“שילמנו ‪ ₪ 10,000‬מקדמה לספק של‬ ‫ברזלים‪ ₪ 4,000 ,‬לריצוף וקרמיקה לכל‬ ‫הבית‪ ,‬שאנחנו מחוייבים לקחת בתוך‬ ‫מקסימום ארבעה חודשים‪ ,‬ואין לנו מושג‬ ‫מה נעשה עם זה” – אומרת זהבה – “סגרנו‬ ‫עם קבלן משנה שאנחנו אמורים לשלם לו‬ ‫סכום משמעותי‪ .‬רועי ירד לחצי משרה‬ ‫בעבודה‪ ,‬כי הוא תיכנן לקחת חלק פעיל‬ ‫בבניית הבית‪ ,‬וגם לזה יש משמעות כלכלית‬ ‫לא מבוטלת עבורנו”‪ .‬בינתיים‪ ,‬הם גם לקחו‬ ‫משכנתא‪ ,‬ובמקביל משלמים שכר דירה‬ ‫על הבית הנוכחי‪ .‬כמו כן‪ ,‬ישנו גם תשלום‬ ‫ארנונה על המגרש החדש‪“ .‬בינתיים מאוד‬ ‫קשה לנו וצפוף לנו‪ ,‬והחלום על הבית היה‬ ‫ממש בהישג יד”‪.‬‬ ‫רועי כבר איבד פעם בית‪ :‬הוא בן נוה‪-‬‬ ‫דקלים‪ .‬כרגע‪ ,‬הוא אומר‪ ,‬המצב מבחינה‬ ‫כלכלית אפילו יותר חמור מאז‪“ .‬אז לפחות‬ ‫הייתה תוכנית לתת פיצויים‪ .‬אנשים‬ ‫שגירשו אותם‪ ,‬ידעו שיש איזשהו כיוון‬ ‫לפיצוי כספי‪ ,‬ואיזה מקום זמני ללכת אליו‪,‬‬ ‫פחות או יותר‪ .‬כרגע אנחנו במעין תחום‬ ‫אפור‪ .‬פשוט הפסיקו את הבנייה‪ ,‬וכלום‪.‬‬ ‫אף אחד לא נותן שום פתרון‪ ,‬לא מציע שום‬ ‫דבר‪ .‬אומרים לנו ‪ -‬תעצרו את החיים וזהו‪.‬‬ ‫ומה יקרה הלאה? לאף אחד אין תשובות”‪.‬‬

‫גם מגורשי נצרים הוקפאו‬ ‫הממשלה הנוכחית הצהירה כי היא‬ ‫מעוניינת במתן תנופה לפתרון צרותיהם‬ ‫של מגורשי ההתנתקות‪ ,‬אך השבוע האחרון‬ ‫אינו עומד בהצהרות‪ .‬בעיר אריאל מתגוררת‬ ‫קהילה של מפוני נצרים שהחליטו לבנות את‬ ‫ביתם במקום‪ ,‬לאחר שתושבי העיר קלטו‬ ‫אותם בזרועות פתוחות בימים הראשונים‬

‫לבתים בעוד כשנתיים‪ ,‬ועתה נוספה להם‬ ‫כמעט שנה של עיכוב בלתי צפוי‪“ .‬אנשים‬ ‫הגיבו באכזבה גדולה‪ .‬לצערנו‪ ,‬יש לנו כבר‬ ‫ניסיון מר עם ממשלות ימין‪ .‬אבל אנחנו‬ ‫לא מתכוונים לוותר‪ .‬אחרי הכול‪ ,‬הוצאנו‬ ‫מיליונים על מהנדסים‪ ,‬קבלנים וכל מיני‬ ‫מקדמות‪ ,‬ועכשיו אי אפשר לגבות עוד‬ ‫תשלומים מאנשים‪ ,‬זה פלונטר מטורף‪.‬‬ ‫אנחנו נלחמים בזה בחזית הפוליטית‬ ‫והמשפטית‪ ,‬ומקווים שההיגיון ינצח”‪.‬‬ ‫כ‪ 30-‬משפחות מנצרים רכשו מגרשים‪,‬‬ ‫כאשר רבות מהמשפחות הגדולות העדיפו‬ ‫לרכוש שני מגרשים‪ ,‬ולכן בסך הכול מדובר‬ ‫בכ‪ 60-‬מגרשים המיועדים לאנשי נצרים‬ ‫מתוך פרויקט חדש של מאה מגרשים‪.‬‬ ‫“גם רון נחמן‪ ,‬ראש העיר‪ ,‬שם את כל כובד‬ ‫משקלו כדי לסייע לנו‪ .‬חבל לנו שאחרי‬ ‫כל מה שעברנו‪ ,‬צריך להוציא אנרגיות על‬ ‫דבר כל כך מיותר‪ .‬מניסיוננו‪ ,‬אנחנו יכולים‬ ‫להגיד לראש הממשלה‪ ,‬שדווקא מכאן ולא‬ ‫משם‪ ,‬רואים יותר טוב את הנולד מכל מיני‬ ‫תוכניות כאלו” אומר וזאנה‪.‬‬

‫‪ 200‬בתים מוקפאים‬ ‫רועי וזהבה טמיר בקדומים‬ ‫שלאחר ההתנתקות‪ .‬לאחר תלאות מרובות‬ ‫שעברו‪ ,‬עומדים כרגע אנשי נצרים לשעבר‬ ‫בפני שוקת שבורה בכל הנוגע לבנייה‬ ‫שתכננו‪ .‬איציק וזאנה‪ ,‬תושב נצרים בעבר‬ ‫ואריאל בהווה‪ ,‬מסביר‪“ :‬רכשנו מגרשים‬ ‫לבנייה בפרויקט חדש בתוך אריאל‪ .‬אנשים‬ ‫שמו שם הרבה כסף‪ ,‬וכמובן שהסדרנו‬ ‫את כל העניינים המנהלתיים ‪ -‬מאישור‬ ‫משר הביטחון ועד היתרי בנייה עירוניים‪,‬‬ ‫אישורים מהמינהל האזרחי‪ ,‬ממינהל‬ ‫מקרקעי ישראל‪ ,‬מהוועדה לתכנון ובנייה‪,‬‬ ‫הכול‪ .‬סיימנו כבר את שלב תכנון הבתים‪,‬‬ ‫ובתוך חודש היו אמורים להתחיל בעבודות‬ ‫תשתית בפועל”‪.‬‬ ‫בינתיים‪ ,‬מתגוררות המשפחות‪ ,‬שרבות‬ ‫מהן ברוכות ילדים‪ ,‬כבר ארבע שנים וחצי‬ ‫בקרוואנים ומכולות מאולתרות‪ .‬על פי‬ ‫החישוב שלהם‪ ,‬הם היו אמורים להיכנס‬

‫עוד אדם שמצא עצמו השבוע נשאל‬ ‫אינספור שאלות שאין לו תשובות להשיב‬ ‫עליהן‪ ,‬בעוד הוא עצמו מתמודד עם נזק‬ ‫כלכלי לא פשוט‪ ,‬הוא מיקי גולדנברג‪,‬‬ ‫תושב צופים המשווק מגרשים ביישוב‬ ‫לפרנסתו‪“ .‬יש לנו מתחם של ‪ 200‬מגרשי‬ ‫‘בנה ביתך’ הנמצא בעבודות פיתוח‪,‬‬ ‫והמגרשים הם בשלבי בנייה שונים‪ .‬הפקח‬ ‫הגיע לפה השבוע בהתלהבות שיא‪ ,‬ולכל‬ ‫טרקטור שראה‪ ,‬נתן צו הפסקה‪ .‬ניגשתי‬ ‫אליו וביקשתי לשאול ‘יש פה כשלושים‬ ‫בתים שנמצאים בשלבי בנייה שכבר‬ ‫אין בעיה להמשיך אותה‪ ,‬והטרקטורים‬ ‫עובדים על תשתיות‪ ,‬מתקינים את הביוב‬ ‫גם בשבילם‪ .‬למה אתה עוצר אותם?’ לא‬ ‫הייתה לו תשובה‪ .‬המדינה הייתה צריכה‬ ‫לתת זמן להתארגנות‪ ,‬פשוט לא חשבו או‬ ‫לא הבינו בכמה אנשים הדבר הזה פוגע”‪.‬‬ ‫(פורסם ב”מקור ראשון” י”ז בכסלו‬ ‫תש”ע‪)4.12.2009 ,‬‬

‫פרופסורים‬ ‫למען זכויות אדם‬ ‫פרופ’ אלי פולק‬

‫מה משותף לאחים חלמיש‪ ,‬ויהונתן פולארד? לשניהם נעשה‬ ‫עוול משווע‪ .‬יהונתן פולארד נתון בשבי האמריקאי מזה עשרים‬ ‫וחמש שנה‪ ,‬ועדיין לא שמענו ולא ראינו את האגודה לזכויות‬ ‫האזרח‪ ,‬המכון הישראלי לדמוקרטיה והתנועה למען איכות‬ ‫השלטון מרימים את הכפפה ויוצאים‪ ,‬כפי שהם יודעים לעשות‬ ‫זאת‪ ,‬להגן על זכויות האנוש של יהונתן‪ .‬התקשורת הישראלית‬ ‫אשר יודעת להלחם למען שחרורו של גלעד שליט מתעלמת‬ ‫במודע מיהונתן פולארד‪.‬‬ ‫האחים חלמיש מצאו את עצמם במצב דומה‪ ,‬אמנם לא באותה‬ ‫חומרה כמו פולארד‪ ,‬אך ישיבה בכלא בעקבות החלטתם של בית‬ ‫משפט ופרקליטות עוינים אינם דבר של מה בכך‪ .‬האחים חלמיש‬ ‫הואשמו בתקיפת ערבים ועל סמך עדויותיהם של המותקפים‬ ‫בלבד‪ .‬אך ככה זה במדינה נאורה‪ ,‬הנחות היסוד הן שערביי יו"ש‬ ‫דוברים אמת ואילו ה"מתנחלים" לא‪.‬‬ ‫יש פן נוסף של שותפות הגורל של פולארד והאחים חלמיש‪.‬‬ ‫חוג הפרופסורים לחוסן מדיני וכלכלי פעל בשני המקרים‪ .‬החוג‬ ‫מאגד בתוכו מאות אנשי אקדמיה אשר מאמינים בזכויות היסוד‬ ‫של כל אדם באשר הוא אדם ואשר אינם מוכנים להפלות לרעה את‬ ‫אחיהם היהודים רק משום שהם יהודים‪ .‬הפרופסורים נלחמו למען‬ ‫זכויותיו של פולארד‪ .‬הם חתמו על עצומות למען שחרורו ואף פנו‬ ‫בבקשה אישית אל נשיא המדינה פרס (אשר למרבה הצער לא‬ ‫נענה) לעזור ולפעול למען שחרורו המהיר‪ ,‬במיוחד לקראת שלהי‬ ‫כהונתו של הנשיא האמריקאי בוש‪ .‬החוג אף פעל לטובת האחים‬ ‫חלמיש‪ ,‬ארגן תמיכה רחבה של רבנים‪ ,‬אנשי רוח ופוליטיקאים‬ ‫למענו וגם כאן פנו אישית אל הנשיא פרס בבקשה למתן חנינה‬ ‫לאחים (גם כאן פרס לא נענה)‪.‬‬ ‫חוג הפרופסורים פועל מזה למעלה מעשרים שנה כדי להגן על‬ ‫זכויות אנוש במדינת ישראל‪ .‬כאשר אנשי שמאל ניסו לטרפד הקמת‬ ‫יישובים יהודיים חדשים בתוך הקו ירוק – מצפה אילן ומרשם‪,‬‬ ‫וכאשר אהוד ברק פעל להרוס את בית השלום בחברון פעל החוג‬ ‫במהירות ובנחרצות כדי להביע מחאה ציבורית אשר הובלה על‬ ‫ידי בכיר החוג‪ ,‬בעל פרס נובל לכלכלה פרופסור ישראל אומן‪ .‬רק‬ ‫לאחרונה בקרו חברי החוג בשדמה שבגוש עציון‪ ,‬כדי לעזור ולשבש‬ ‫את מאמצי "ארגוני זכויות רק למען פלשתינים" אשר ממומנים על‬ ‫יד האיחוד האירופי‪ ,‬מהשתלטות בלתי חוקית על השטח‪.‬‬ ‫שלא כמו שלום עכשיו‪ ,‬בצלם‪ ,‬ואירגונים רבים אחרים אשר‬ ‫רוממות זכויות האזרח בגרונם אך ה"אפרטהייד" נגד יהודים הוא‬ ‫נר לרגלם‪ ,‬חוג הפרופסורים ממומן על ידי חבריו בלבד‪ .‬הוא נאבק‬ ‫גם נגד עוינות אשר קיימת בתוך האקדמיה‪ ,‬מן המפורסמות שלא‬ ‫"כדאי" לאקדמאי צעיר להצטרף לחוג‪ ,‬שמא הדבר יפגע בסיכוייו‬ ‫לקביעות ולקידום‪ .‬ולמרות הקשיים‪ ,‬ממשיך החוג להלחם מען‬ ‫מדינה טובה יותר אשר זכויות האזרח של יהודים לא מופלים‬ ‫לרעה‬

‫האקדמיה למניעת הפגיעה‬ ‫בזכויות אדם‬ ‫רנן שוורצמן‬

‫יו”ר “הפורום למען ארץ‪-‬ישראל” –‬ ‫אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬ ‫מי אנחנו‪ ,‬ומה הרקע להקמתנו?‬ ‫מדובר בהתארגנות של סטודנטים הלומדים‬ ‫באוניברסיטת בר‪-‬אילן‪ ,‬אשר שמו להם למטרה‬ ‫לקדם מטרות לאומיות בין כתלי הקמפוס ומחוצה‬ ‫לו‪ ,‬תוך ניצול כל תחומי הלימוד האקדמיים‪.‬‬ ‫ברקע להקמת "הפורום" עומדת ההבנה כי הקול‬ ‫היוצא כיום מן האקדמיה‪ ,‬לא רק שלא משרת מטרות‬ ‫לאומיות‪ ,‬אלא אף פוגע ומזיק להן‪ ,‬תוך קידום‬ ‫רעיונותיהם של גדולי אויבי המדינה‪ .‬הדוגמאות‬

‫לכך רבות ומגוונות ובנייהן‪ :‬ציון 'יום הנכבה'‬ ‫באוניברסיטת חיפה ובאוניברסיטת ת"א‪ ,‬הנפת דגלי‬ ‫"פלסטין" ברחבי הקמפוסים השונים‪ ,‬התבטאויות‬ ‫חוזרות ונשנות של אנשי אקדמיה בכירים הקוראים‬ ‫להחרים את מדינת ישראל ולהעמיד לדין את‬ ‫ראשיה ונציגיה בעוון פשעי "הכיבוש" והרשימה‬ ‫עוד ארוכה‪.‬‬ ‫נוכחנו לדעת כי אוניברסיטת בר‪-‬אילן‪ ,‬אשר‬ ‫היה מצופה כי דווקא מתוכה יצא קול אחר‪ ,‬המעלה‬ ‫על נס את ערכי היהדות המסורתיים והאידיאלים‬ ‫הציוניים‪ ,‬מחרישה‪ ,‬ובכך מפקירה את שדה‪-‬קרב‬ ‫הרעיונות בעולם האוניברסיטאי‪.‬‬

‫מהי פעילותו המרכזית של "הפורום"?‬ ‫פעילותו של "הפורום" מבוצעת בשני מישורים‬ ‫מרכזיים‪:‬‬ ‫ביצוע מחקרים משפטיים‪ ,‬תקשורתיים‪,‬‬ ‫סוציולוגיים ואחרים המקדמים נושאים לאומיים‪,‬‬ ‫וסיוע לעבודת "הפורום המשפטי למען ארץ‪-‬ישראל"‬ ‫בתחומים מגוונים‪ ,‬ובכללם‪ :‬מעקב אחר התבטאויות‬ ‫ח"כים ערבים‪ ,‬הקצאת קרקעות להתיישבות יהודית‬ ‫באיו"ש‪ ,‬רגולציה והטיה בתקשורת‪ ,‬מאבק בבנייה‬ ‫הערבית הבלתי חוקית ועוד‪.‬‬ ‫עיסוק בתחומים פנים אוניברסיטאיים כגון‪:‬‬ ‫הוצאת עלון בעל אוריינטציה לאומית‪ ,‬איזון גילויי‬ ‫פוסט‪-‬ציונות בקרב מרצים‪ ,‬ארגון כנסים וימי‪-‬עיון‬

‫ועוד‪.‬‬

‫במה שונה "הפורום" מארגוני סטודנטים לאומיים‬ ‫אחרים כגון‪" :‬אם תרצו"‪" ,‬תא כתום" ועוד?‬ ‫בשונה מתאי סטודנטים אחרים‪" ,‬הפורום למען‬ ‫ארץ‪-‬ישראל" דוגל בשינוי על‪-‬ידי עשייה ולא‬ ‫על‪-‬ידי הסברה‪ ,‬על‪-‬כן ליבת פעילותנו הינה ביצוע‬ ‫בפועל של משימות המקדמות מטרות לאומיות‪.‬‬ ‫"הפורום" מבכר ביצוע מחקרים‪ ,‬הגשת עתירות‬ ‫וארגון כנסים על פני תליית שלטים וארגון הפגנות‪.‬‬ ‫מעבר לכך‪" ,‬הפורום" מתמקד בחידוד הנקודה‬ ‫היהודית‪ ,‬אשר הציונות‪ ,‬כחלק ממנה‪ ,‬אינה מסוגלת‬ ‫לעמוד בפני עצמה‪ ,‬אלא כענף בגזע היהדות האיתן‪,‬‬ ‫העומד על תילו כבר אלפי שנים‪.‬‬

‫ישראלשלי‬

‫|‪7‬‬

‫ההפרדה אינה מעשית‬ ‫כי לזיהום אין גבולות‬ ‫''אהבת המולדת אך דבר טבעי הוא‪ ,‬מדוע תחדל האהבה בגבול?!'' [חוה אלברשטיין]‬ ‫ישעי צביאל‪-‬לוביץ‬ ‫דווקא היום כשבכל העולם מדברים במושגים של ‘משבר‬ ‫עולמי’ וראשי המדינות החשובות בעולם נפגשים בקופנהגן‬ ‫במטרה להפחית את גזי החממה‪ ,‬נראית ההתעלמות הישראלית‬ ‫מהמצב של המערכות האקולוגיות ביהודה ושומרון כטירוף‪.‬‬ ‫היום ברור שמפגעים סביבתיים אינם מהווים פגיעה מקומית‬ ‫בלבד אלא בעלי השפעה ארוכת טווח על האזור כולו‪.‬‬ ‫הקו הירוק וגדר ההפרדה אינם מהווים מחסום למזהמים‬ ‫השונים!‬

‫כפי שכתב השבוע גילי סופר ב‪“ :ynet-‬קונספט ההפרדה‬ ‫הוא הרי שקר מוסכם‪ .‬הם כאן וגם אנחנו‪ .‬לא יתכן ששום חוק‬ ‫ירוק לא חל בגדה‪ ...‬מצב הסביבה בשטחים חמור אפילו ממצב‬ ‫זכויות האדם בהם‪ .‬האוויר‪ ,‬המים‪ ,‬החי והצומח לא יכולים‬ ‫לחכות שנים עד שהתהליך המדיני יסתיים”‪.‬‬ ‫כאילו חלחול של מזהמים למי התהום בשטחי הרשות לא‬ ‫מגיעים גם למים שאנחנו שותים?!‬ ‫כאילו הברחת הפסולת המוצקה מישראל ליו”ש באמת‬ ‫מרחיקה מאיתנו את הזיהום?!‬ ‫כאילו ההתעלמות המוחלטת של גורמי האכיפה ביו”ש‬ ‫(בהנחיית הדרג הפיקודי) מעשרות רבות של מחצבות בלתי‬

‫הביוב זורם ליד הבית?‬ ‫הפסולת מושלכת ברחוב?‬

‫לדיווח על מפגעים סביבתיים‪:‬‬ ‫‪[email protected]‬‬

‫מראה‬ ‫ָ‬

‫מגזין אינטרנטי‬

‫בענייני מדינה‪ ,‬חברה ותרבות‬

‫‪www.maraah-magazine.co.il‬‬

‫סודוקו‬ ‫‪ | 8‬ישראלשלי‬

‫חוקיות באמת מעלימה את עצם היותן?!‬ ‫ביהודה ושומרון חסרה חקיקה סביבתית – מטעמים‬ ‫פוליטיים מובהקים ואכיפה סביבתית מאותן סיבות שמגדירות‬ ‫סדר עדיפויות לאכיפה‪.‬‬ ‫“ירוק עכשיו”‪ ,‬כי לזיהום אין גבולות!‬ ‫הרי אלה אותם שמים אותה אדמה ואותם מי‪-‬תהום שכולנו‬ ‫נהנים מהם‪ ,‬וסובלים מהידרדרות מצבם והם אלה שיישארו‬ ‫אחרינו לדורות הבאים‪.‬‬ ‫אנו רואים עצמנו אחראים לאיכות חיינו ולשמירה על‬ ‫האדמה שהופקדה בידינו כפי שכתוב בצו המקראי עתיק‬ ‫היומין‪“ :‬לעבדה ולשמרה” (בראשית א’)‪ .‬זה צו השעה!‬

‫הפורום המשפטי בחוד החנית‬ ‫לשמירת זכויות האדם‬ ‫לאחר ההודעה על הקפאת הבנייה ביו”ש עתר הפורום‬ ‫המשפטי לבג”ץ כנגד הוצאת הצו וההחלטה‪ .‬העתירה נגעה‬ ‫לפגמים מנהליים שנפלו בהחלטה‪ ,‬כמו למשל‪:‬‬ ‫א‪ .‬ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי (הקבינט המדיני‪-‬‬ ‫ביטחוני) אינה מוסמכת לקבל החלטות מן הסוג הזה‪.‬‬ ‫ב‪ .‬המועצה לביטחון לאומי (המל”ל) לא היתה מעורבת‬ ‫בהכנת המידע והחומר לקראת הדיון‪ ,‬וזאת בניגוד‬ ‫לתקנות‪.‬‬ ‫ג‪ .‬בצו לא נכלל נוהל לאישור הבנייה‪ ,‬כפי שקבע‬ ‫הקבינט‪.‬‬ ‫ד‪ .‬הצו קבע כי תוקם ועדת תובענות אך לא פירט בצו‬ ‫מהם הקריטריונים להגשת תביעות לוועדה‪.‬‬ ‫ה‪ .‬בהחלטת הקבינט נקבע כי תחילת תוקפו של הצו‬ ‫תהיה מיום פרסומו ואילו בצו עצמו נקבע כי תחילתו של צו‬ ‫זה ביום חתימתו‪ ,‬וככל הידוע‪ ,‬הצו טרם פורסם ברשומות‪.‬‬ ‫כמו כן הוציא הפורום דף הנחיות לתושבים ובו מסביר‬ ‫מה יש לעשות במקרה של קבלת צו ההקפאה‪ ,‬למי לפנות‬ ‫וכיצד לבסס את הטענות כנגד הצו‪.‬‬ ‫בימים אלה פונה הפורום המשפטי לתושבי יו”ש בהצעה‬

‫לסיוע משפטי למי שנפגע מהגזרה החדשה‪.‬‬ ‫“גיבשנו קבוצה של עו”ד המתמחים בתביעות נזיקין‬ ‫מקרב חברי הפורום והם יסייעו בייעוץ ובליווי משפטי‬ ‫של תושבים שנפגעו משמעותית מהוצאת הצו” אומר נחי‬ ‫אייל‪ ,‬מנכ”ל הפורום המשפטי‪“ .‬לא ייתכן שקבוצת שרים‬ ‫החליטה על גזרה על ציבור שלם ואינה נותנת מענה להגנה‬ ‫על זכויותיהם‪ .‬ועדות התובענות שמוזכרות בצו לא תומכות‬ ‫במעגלים רחבים של אזרחים שנפגעו‪ ,‬ועדות הערר עדיין‬ ‫לא הוקמו ויש פגמים רבים בהחלטה הזו וביישום שלה‪ .‬לכן‬ ‫לבד מהעתירה לבג”ץ אנו מציעים סיוע לתושבים ומציעים‬ ‫לתושבים לפנות אלינו”‪.‬‬ ‫אין ספק שיש כאן פגיעה בזכויות אדם‪ .‬חוק יסוד כבוד‬ ‫האדם וחירותו שמפרט זכויות בסיסיות כמו הזכות לקניין‪,‬‬ ‫הזכות לחיים בביטחון ובכבוד וכו’‪ ,‬כאילו לא קיים כשבא‬ ‫הקבינט להצביע על הצו הדורסני הזה‪ .‬אנחנו כאן כדי להשיב‬ ‫את זכויות היסוד למקומן הראוי במערכת השיקולים של‬ ‫ההנהגה בישראל‪ .‬אני קורא לארגוני זכויות אדם נוספים‬ ‫מלבדנו לפעול למען ההגנה על החירויות הבסיסיות של‬ ‫אזרחי ישראל‪.‬‬