/
/
/
.
במסע אל הארץ היחידה שחשבה שלעולם לא תבקר בה, הארץ שמחקה את עבר משפחתה, מסיירת טלי נתיב-עירוני בגרמניה ומנסה לחקור את שורשי הרוע.
קריינות ,בנייה ,עיצוב ועריכת מצגת: שרית שץ
איש יקר, קצת קשה לי לקרוא סבא למישהו שלא הכרתי, גם אם שמעתי עליך כל כך הרבה מאמא .אני מחזיקה בידי את מכתבך האחרון לבתך ,אמא שלי.
כל הזכויות שמורות לטלי נתיב-עירוני
.
.
כתבת שאתה מתגעגע, כתבת על המצב ,כתבת אתה מקווה שטוב לה שם, ארץ-ישראל ,בסוף כתבת שלא תוכל לכתוב יותר... השנה היתה .1939
.
שה מיליון נספים הם ניצחון קטן .הוא דאג לכך לעולם לא אכיר אותך, אמא שלי תתייתם עוריה ותחיה בצל העצב ורא הזה כל חייה...
אמצעי התחבורה הגרמניים ידועים ביעילותם ,ולא מהיום. יך נכתב במדריך האנגלי "לונלי פלאנט?" -הגרמנים יודעי היטב לשנע אנשים ממקום למקום....
ת כזאת לקחה אותך לדרכך האחרונה ,לאוש
באביב פורחים כאן עצי הלילך .אמא נהגה לספר לי על עצי הלילך של פרשוב .האם ליווה אותך הניחוח הבשום הזה אל הרכבת?
אולי נסעתי בשמה של אמא ,שלא רצתה אף פעם ....שלא יכ
.ניסיתי לחזור לאחור בזמן ,מסע לא קל למי שנשבעה שכף רגלה לא תדרוך על אדמת ארץ אשמדאי ההיא..
מינכן של אז ששם התחיל הכל ,במרתפי הבירה, בהתכנסויות הקטנות ...איננה מינכן של היום :מחודשת, משופצת ,אסתטית ,רעננה ויפה .אפילו בגשם היא נראית כמו מקום שנעים לטייל בו....
.
.
...השכחה כאן מעוצבת היטב .מינכן מראה לתייריה ארמונות משופצים של מלכים וקיסרים ,כאילו המלחמה היתה אפיזודה חולפת...
.
ואחת הרכבות הללו מביאה אותי אל דכאו. מרחק 20קילומטרים בלבד ממינכן היפה.
ליצן-רחוב ,שכמותו עשרות בכל בירות אירופה ,מנסה לשפר את מצב-הרוח... קחו את זה בקלות ,אני קולטת. החיים הם רק קרקס ,ואתם – אוסף מוקיונים מחופשים לבני-אדם.
אנחנו מחפשים את ההתחלה. את ההתחלה שלנו. את הזהות הקדומה שלי ,אולי.
תה הדמיונית של אמא שלצדי, פאת במקומה למשמע הפעמונים, א שהתחנכה במנזר בגלל וסמופוליטיות של סבתא...
סבתא ,שעל אף היותה קוסמופוליטית, עזבה אותך ,לקחה את בתך, אמא שלי ,ועלתה לפלשתינה המדברית, החמה ,ובכך בעצם הצילה את הרצף ההיסטורי ,שאתה בתמימותך קטעת, כשנשארת שם.
במוזיאון היהודי בברלין ,המיצג "שלכת" של מנשה קדישמן...ערימות של גלגלי מתכת בגדלים שונים, פרצופים אנושיים פוערים עיניים ופיות אל המבקר וזועקים את זעקתם.....
אני מנסה לבחור אחד מהם ולחשוב שהוא מנציח אותך באופן אישי.
.
אנדרטת השואה...אין כניסה אחת ,אין יציאה אחת ואין לה ס שר בקלות להרגיש כאן תחושה של בלבול ,חנק ,אובדן דרך האמנם כך הרגשת ,סבא ,ברגעיך האחרונים?
רוחו של האשמדאי ההוא שתה שהעצב הזה ייצרב בי טב...
לילדים שלי בפרוייקט רשים" שלהם אינך אלא תמונה נימית שאינה אומרת הרבה.....
לי נתיב-עירוני ,ילידת תל אביב ,ישראל;1946 , רות בצה"ל .1964-1966 ,בוגרת אוניברסיטת תל אביב1970 , חוגים תיאטרון ,פילוסופיה ועיתונאות); ימודים בברוקלין קולג' ,ניו יורק( 1972 ,טלוויזיה ודרמה יוצרת); וגרת הסמינר היהודי התיאולוגי בניו יורק( 1974 ,לימודי יהדות); עיתונאית במרבית עיתוני ישראל; עורכת ומתרגמת ספרים להוצאות-ספרים (כתר ,זמורה-ביתן ועוד); הוצאת ספר מקורי" ,אלה במילעיל" ,בהוצאת זמורה-ביתן; עבודה על שני מחזות; מראיינת-מתעדת ניצולי-שואה בווידיאו במסגרת העמותה להיסטוריה זואלית של השואה (מיסודה של קרן סטיבן שפילברג); תבת-טלוויזיה ,מראיינת ,עוזרת הפקה ובימוי בטלוויזייה החינוכית ,בטלוויזיה בכבלים, ערוץ הראשון ומגישה-מנחה בתוכניות אולפן בטלוויזיה הקהילתית. מנכ"לית אגודת "מיתר" לקשרי תרבות בעם היהודי; תפקיד ראשי בסרט ישראלי ("פרשת וינשל" בבימויו של אברהם הפנר) ( -פרס השחקנית הטובה ביותר לשנת ;)1979 חברה בוועדות המיון של משלחות תנועת הצופים לארצות הברית; קה ובימוי סרט קצר :הליפסטיק האחרון – פרידה מאמא; קה ,צילום ,בימוי ועריכה של סרט קצר :מכתבים מסבא – מסע אישי בגרמניה בעקבות השואה המשפחתית.
מוסיקה מלווה :נעימת הנושא מתוך הסרט "צייד הצבאים"
מאמר על הסרט
דואר אלקטרוני:
[email protected] רח .בן גוריון ,11רעננה טלפקס 09-7717617 - נייד 0544652633 -