Letters From Grandpa

‫‪/‬‬

‫‪/‬‬

‫‪/‬‬

‫‪.‬‬

‫במסע אל הארץ היחידה‬ ‫שחשבה שלעולם לא תבקר בה‪,‬‬ ‫הארץ שמחקה את עבר משפחתה‪,‬‬ ‫מסיירת טלי נתיב‪-‬עירוני בגרמניה‬ ‫ומנסה לחקור את שורשי הרוע‪.‬‬

‫קריינות‪ ,‬בנייה‪ ,‬עיצוב ועריכת מצגת‪:‬‬ ‫שרית שץ‬

‫איש יקר‪,‬‬ ‫קצת קשה לי לקרוא סבא למישהו שלא הכרתי‪,‬‬ ‫גם אם שמעתי עליך כל כך הרבה מאמא‪ .‬אני מחזיקה‬ ‫בידי את מכתבך האחרון לבתך‪ ,‬אמא שלי‪.‬‬

‫כל הזכויות שמורות לטלי נתיב‪-‬עירוני‬

‫‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫כתבת שאתה מתגעגע‪,‬‬ ‫כתבת על המצב‪ ,‬כתבת‬ ‫אתה מקווה שטוב לה שם‪,‬‬ ‫ארץ‪-‬ישראל‪ ,‬בסוף כתבת‬ ‫שלא תוכל לכתוב יותר‪...‬‬ ‫השנה היתה ‪.1939‬‬

‫‪.‬‬

‫שה מיליון נספים הם ניצחון‬ ‫קטן‪ .‬הוא דאג לכך‬ ‫לעולם לא אכיר אותך‪,‬‬ ‫אמא שלי תתייתם‬ ‫עוריה ותחיה בצל העצב‬ ‫ורא הזה כל חייה‪...‬‬

‫אמצעי התחבורה הגרמניים ידועים ביעילותם‪ ,‬ולא מהיום‪.‬‬ ‫יך נכתב במדריך האנגלי "לונלי פלאנט?" ‪ -‬הגרמנים יודעי‬ ‫היטב לשנע אנשים ממקום למקום‪....‬‬

‫ת כזאת לקחה אותך לדרכך האחרונה‪ ,‬לאוש‬

‫באביב פורחים כאן עצי הלילך‪ .‬אמא‬ ‫נהגה לספר לי על עצי הלילך של‬ ‫פרשוב‪ .‬האם ליווה אותך הניחוח‬ ‫הבשום הזה אל הרכבת?‬

‫אולי נסעתי בשמה של אמא‪ ,‬שלא רצתה אף פעם‪ ....‬שלא יכ‬

‫‪.‬ניסיתי לחזור לאחור בזמן‪ ,‬מסע לא קל למי שנשבעה‬ ‫שכף רגלה לא תדרוך על אדמת ארץ אשמדאי ההיא‪..‬‬

‫מינכן של אז ששם התחיל הכל‪ ,‬במרתפי הבירה‪,‬‬ ‫בהתכנסויות הקטנות ‪...‬איננה מינכן של היום‪ :‬מחודשת‪,‬‬ ‫משופצת‪ ,‬אסתטית‪ ,‬רעננה ויפה‪ .‬אפילו בגשם היא‬ ‫נראית כמו מקום שנעים לטייל בו‪....‬‬

‫‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫‪...‬השכחה כאן מעוצבת היטב‪ .‬מינכן‬ ‫מראה לתייריה ארמונות משופצים‬ ‫של מלכים וקיסרים‪ ,‬כאילו המלחמה‬ ‫היתה אפיזודה חולפת‪...‬‬

‫‪.‬‬

‫ואחת הרכבות הללו מביאה אותי אל דכאו‪.‬‬ ‫מרחק ‪ 20‬קילומטרים בלבד ממינכן היפה‪.‬‬

‫ליצן‪-‬רחוב‪ ,‬שכמותו עשרות בכל בירות‬ ‫אירופה‪ ,‬מנסה לשפר את מצב‪-‬הרוח‪...‬‬ ‫קחו את זה בקלות‪ ,‬אני קולטת‪.‬‬ ‫החיים הם רק קרקס‪ ,‬ואתם –‬ ‫אוסף מוקיונים מחופשים לבני‪-‬אדם‪.‬‬

‫אנחנו מחפשים את ההתחלה‪.‬‬ ‫את ההתחלה שלנו‪.‬‬ ‫את הזהות הקדומה שלי‪ ,‬אולי‪.‬‬

‫תה הדמיונית של אמא שלצדי‪,‬‬ ‫פאת במקומה למשמע הפעמונים‪,‬‬ ‫א שהתחנכה במנזר בגלל‬ ‫וסמופוליטיות של סבתא‪...‬‬

‫סבתא‪ ,‬שעל אף‬ ‫היותה‬ ‫קוסמופוליטית‪,‬‬ ‫עזבה אותך‪ ,‬לקחה‬ ‫את בתך‪,‬‬ ‫אמא שלי‪ ,‬ועלתה‬ ‫לפלשתינה‬ ‫המדברית‪,‬‬ ‫החמה‪ ,‬ובכך‬ ‫בעצם‬ ‫הצילה את הרצף‬ ‫ההיסטורי‪ ,‬שאתה‬ ‫בתמימותך קטעת‪,‬‬ ‫כשנשארת שם‪.‬‬

‫במוזיאון היהודי בברלין‪ ,‬המיצג "שלכת"‬ ‫של מנשה קדישמן‪...‬ערימות של‬ ‫גלגלי מתכת בגדלים שונים‪,‬‬ ‫פרצופים אנושיים פוערים עיניים‬ ‫ופיות אל המבקר וזועקים את‬ ‫זעקתם‪.....‬‬

‫אני מנסה לבחור‬ ‫אחד מהם ולחשוב‬ ‫שהוא מנציח אותך‬ ‫באופן אישי‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫אנדרטת השואה‪...‬אין כניסה אחת‪ ,‬אין יציאה אחת ואין לה ס‬ ‫שר בקלות להרגיש כאן תחושה של בלבול‪ ,‬חנק‪ ,‬אובדן דרך‬ ‫האמנם כך הרגשת‪ ,‬סבא‪ ,‬ברגעיך האחרונים?‬

‫רוחו של האשמדאי ההוא‬ ‫שתה שהעצב הזה ייצרב בי‬ ‫טב‪...‬‬

‫לילדים שלי בפרוייקט‬ ‫רשים" שלהם אינך אלא תמונה‬ ‫נימית שאינה אומרת הרבה‪.....‬‬

‫לי נתיב‪-‬עירוני‪ ,‬ילידת תל אביב‪ ,‬ישראל‪;1946 ,‬‬ ‫רות בצה"ל‪ .1964-1966 ,‬בוגרת אוניברסיטת תל אביב‪1970 ,‬‬ ‫חוגים תיאטרון‪ ,‬פילוסופיה ועיתונאות);‬ ‫ימודים בברוקלין קולג'‪ ,‬ניו יורק‪( 1972 ,‬טלוויזיה ודרמה יוצרת);‬ ‫וגרת הסמינר היהודי התיאולוגי בניו יורק‪( 1974 ,‬לימודי יהדות);‬ ‫עיתונאית במרבית עיתוני ישראל;‬ ‫עורכת ומתרגמת ספרים להוצאות‪-‬ספרים (כתר‪ ,‬זמורה‪-‬ביתן ועוד);‬ ‫הוצאת ספר מקורי‪" ,‬אלה במילעיל"‪ ,‬בהוצאת זמורה‪-‬ביתן;‬ ‫עבודה על שני מחזות;‬ ‫מראיינת‪-‬מתעדת ניצולי‪-‬שואה בווידיאו במסגרת העמותה להיסטוריה‬ ‫זואלית של השואה (מיסודה של קרן סטיבן שפילברג);‬ ‫תבת‪-‬טלוויזיה‪ ,‬מראיינת‪ ,‬עוזרת הפקה ובימוי בטלוויזייה החינוכית‪ ,‬בטלוויזיה בכבלים‪,‬‬ ‫ערוץ הראשון ומגישה‪-‬מנחה בתוכניות אולפן בטלוויזיה הקהילתית‪.‬‬ ‫מנכ"לית אגודת "מיתר" לקשרי תרבות בעם היהודי;‬ ‫תפקיד ראשי בסרט ישראלי ("פרשת וינשל" בבימויו של אברהם הפנר) ‪( -‬פרס השחקנית הטובה‬ ‫ביותר לשנת ‪;)1979‬‬ ‫חברה בוועדות המיון של משלחות תנועת הצופים לארצות הברית;‬ ‫קה ובימוי סרט קצר‪ :‬הליפסטיק האחרון – פרידה מאמא;‬ ‫קה‪ ,‬צילום‪ ,‬בימוי ועריכה של סרט קצר‪ :‬מכתבים מסבא – מסע אישי בגרמניה‬ ‫בעקבות השואה המשפחתית‪.‬‬

‫מוסיקה מלווה‪ :‬נעימת הנושא מתוך הסרט "צייד הצבאים"‬

‫מאמר על הסרט‬

‫דואר אלקטרוני‪:‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫רח‪ .‬בן גוריון ‪ ,11‬רעננה‬ ‫טלפקס ‪09-7717617 -‬‬ ‫נייד ‪0544652633 -‬‬