La Lumiere Au Bout Du Tunnel

‫האור בקצה‬ ‫המנהרה‬

‫איש וכלב מתו והגיעו לשמיים‬ ‫‪...‬הם הלכו בדרך האבנים המשתלבות מהזהב‬ ‫‪.‬זוכרים?‪ ...‬לאורך קיר עשוי משיש משובח‬ ‫במעלה הגבעה לפניהם היה שער מדהים עשוי כולו מפנינה‬ ‫‪.‬וזוהר באור השמש‬

‫‪.‬כשהגיעו לשער ראו אדם יושב בפתח‬ ‫סליחה" בעל הכלב אמר"‬ ‫"?היכן אנחנו נמצאים"‬ ‫‪.‬בגן העדן" ענה האיש"‬

‫‪.‬אפשר לקבל כוס מים"? שאל בעל הכלב"‬ ‫"‪.‬בודאי" ענה השומר בפתח‪" .‬הכנס ואדאג שיביאו לך מים צוננים"‬ ‫‪.‬האם החבר שלי יכול להיכנס גם הוא"? שאל המבקר"‬ ‫"‪.‬אני מצטער" ענה השומר‪" ,‬איננו מאפשרים לחיות מחמד להיכנס"‬

‫האיש החליט לוותר על המים‪ .‬הוא קרא לכלבו‪ ,‬והם המשיכו ללכת‬ ‫‪ ,‬הדרך הפכה להיות דרך עפר‬ ‫‪.‬והם הגיעו לשער עץ שעמד בדרך ללא כל גדר סביבו‬ ‫‪.‬מעבר לשער היה איש שנשען על עץ וקרא ספר‬

‫"?סליחה"‪ ,‬קרא לעברו המבקר‪" .‬יש פה מים"‬ ‫‪.‬בטח‪ ,‬היכנסו"‪ ,‬ענה לו האיש"‬ ‫הם עברו את השער וניגשו לברז המים‬ ‫‪.‬ושתו כאוות נפשם‬

‫‪.‬תודה‪ ,‬מה זה המקום הזה"?שאל המבקר"‬ ‫‪.‬גן עדן"‪ ,‬ענה לו האיש"‬ ‫‪.‬זה מאוד מבלבל"‪ ,‬המבקר אמר"‬ ‫"‪.‬האיש שפגשנו קודם אמר לנו ששם זה גן עדן"‬

‫?אתה מתכוון לרחוב המוזהב עם שער הפנינה"‬ ‫"‪.‬לא‪ ,‬שם זה הגהנום‬ ‫"? ולא איכפת לכם שמשתמשים בשם שלכם שם"‬ ‫‪.‬התפלא בעל הכלב‬

‫‪.‬לא"‪ ,‬ענה לו האיש"‬ ‫אנחנו רק שמחים שהם לוקחים אליהם"‬ ‫את כל אלה‬ ‫"‪.‬שמוכנים להשאיר את החברים שלהם בחוץ‬

‫?הבנתם‬ ‫‪,‬אם כן‬ ‫‪.‬שילחו לרשימה שלכם‬

‫‪,‬לעולם יש לזכור‬ ‫עם חבר טוב‬ ‫תמיד יש אור‬ ‫‪...‬בקצה המנהרה‬

‫ל‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫ה‬

‫טוב‬ ‫עדינה‬