Israeli Students

‫שקט לומדים‪ :‬עד שנסיים זה יעבור‬

‫גילו את‬ ‫אמריקה‬

‫סיון איינשטיין‪ ,‬שנה א'‬ ‫גל בר־דעה‪ ,‬שנה א'‬

‫‪| 38‬‬

‫ישראלים בקמפוס אוניברסיטת קולומביה‪ ,‬ניו יורק‬

‫צילום‪ :‬שחר עזרן‬

‫ניר קורץ‪ ,‬שנה ב'‬

‫עמרי ביגר‪ ,‬שנה א'‬ ‫גל סיון‪ ,‬שנה א'‬ ‫יום ה’ | י”ד בכסלו תשס”ט | ‪ 11‬בדצמבר ‪2008‬‬

‫‪G‬‬

‫דווקא כשבפירמות הגדולות בעולם‬ ‫מפטרים כל הדרך אל כונס הנכסים‪,‬‬ ‫הסטודנטים הישראלים מגלים את‬ ‫אמריקה‪ .‬על הפרק‪ :‬לימודי ‪ ,MBA‬תואר‬ ‫שני במינהל עסקים‪ .‬כי אחרי שהמשבר‬ ‫הזה יסתיים‪ ,‬מישהו הרי יצטרך לנהל‬ ‫את העולם > קרן קירש‪ ,‬ניו יורק‬

‫עמרי בן־דוד‪ ,‬שנה ב'‬

‫יובל רפואה‪ ,‬שנה א'‬ ‫עופר הרדוף‪ ,‬שנה א'‬

‫‪G‬‬

‫יום ה’ | י”ד בכסלו תשס”ט | ‪ 11‬בדצמבר ‪2008‬‬

‫יואב כספי‪ ,‬שנה ב'‬

‫| ‪39‬‬

‫ע‬

‫צילום‪ :‬ויזו'אל‬

‫ל–פי כמות העברית שנשמעת‬ ‫באוויר‪ ,‬לרגע אפשר להתבלבל‬ ‫שמא מדובר במרכז הבינתחומי‬ ‫בהרצליה או אולי במתחם רקנאטי‬ ‫באוניברסיטת תל אביב‪ .‬אבל לא‪,‬‬ ‫זהו וורטון‪ ,‬מבתי הספר הנחשבים‬ ‫בעולם במינהל עסקים‪ ,‬השייך לאוניברסיטת פנסילבניה‬ ‫היוקרתית‪ ,‬הנכללת על ליגת הקיסוס האמריקאית‬ ‫(האייבי–ליג)‪ .‬לא פחות מ–‪ 21‬סטודנטים מישראל החלו‬ ‫השנה את לימודי התואר השני במינהל עסקים בוורטון‪,‬‬ ‫כאשר בכל כיתה יש לפחות נציג ישראלי אחד‪ .‬בשנה‬ ‫ב’ ללימודי ה–‪ MBA‬לומדים ‪ 15‬ישראלים‪ ,‬ובסך–הכול‬ ‫‪ 36‬מתוך ‪ 1,600‬סטודנטים‪ .‬אמנם לא מספרים חריגים‬ ‫ביחס לשיעור הסטודנטים הזרים באוניברסיטה‪ ,‬העומד‬ ‫על ‪ ,44%‬אך ודאי חריג בהתחשב בגודלה היחסי של‬ ‫ישראל במפת העולם‪ ,‬ובמספרים שבהם ישראלים פקדו‬ ‫את וורטון עד כה‪.‬‬ ‫“מקבלים פה תחושה מדהימה שהכול אפשרי‪ ,‬מין כוח‬ ‫פנימי כזה”‪ ,‬מסביר אוהד שפרלינג‪ ,31 ,‬מהנדס מחשבים‬ ‫שניהל בעבר פרויקט בחברת סטארט–אפ‪ ,‬את המניע‬ ‫להתחיל דווקא השנה את לימודיו בוורטון‪“ .‬דיברתי עם‬ ‫אנשים והבנתי ש–‪ MBA‬בארצות הברית יכול להיות‬ ‫משמעותי לקידום‪ .‬זו לא החלטה פשוטה‪ ,‬יש לכך מחירים‬ ‫וצריך לדעת את זה‪ .‬זה לעזוב סוג של ביטחון‪ ,‬גם מקצועי‬ ‫ובעיקר חברתי ומשפחתי‪ ,‬ולהתחיל הכול מהתחלה‪.‬‬ ‫המעמד שלך פה שונה‪ ,‬זה קשה ולוקח זמן‪ ,‬אבל גם שווה‬ ‫את זה‪ .‬אני מניח שאנשים באים יותר ויותר כי העולם‬ ‫הולך ונהיה גלובלי‪ ,‬פחות דיכוטומי ויותר נגיש‪ .‬בארץ‪,‬‬ ‫כמו בכל העולם‪ ,‬מבינים שחינוך טוב לא יסולא בפז”‪.‬‬ ‫מה כל־כך מיוחד כאן?‬ ‫“מהרגע הראשון מנסים ללמד אותך שהכול תחרותי‪,‬‬ ‫ככה זה בחיים וככה זה יהיה בבית הספר‪ .‬אפילו על‬ ‫הקבלה לקורסים ישנה שיטה של התמחרות‪ ,‬שלפיה‬ ‫אתה מקבל ‘כסף’ וסוחר בקורסים‪ ,‬קונה ומוכר‪ .‬אם לא‬ ‫תחשוב על זה באופן אסטרטגי‪ ,‬ולא תתכנן ותעשה‬ ‫ספקולציות‪ ,‬אתה בהחלט עלול למצוא את עצמך במצב‬ ‫שבאת לכאן ללמוד ושילמת המון כסף ‪ -‬ולא בהכרח‬ ‫תלמד את הקורסים הטובים ביותר”‪.‬‬ ‫וורטון לא לבד‪ .‬ממש לא‪ .‬גם בקמפוסים אחרים‬ ‫של בתי הספר למינהל עסקים של האוניברסיטאות‬ ‫המובילות בארצות הברית בולטת הנוכחות הישראלית‬ ‫המוגברת‪ ,‬השנה יותר מבעבר‪ .‬מעידה על כך גלית‬ ‫אדלסמן‪ ,‬יועצת בכירה בקרן החינוך אמריקה ישראל‬ ‫והממונה על תחום ה–‪ ,MBA‬שלפי הנתונים שברשותה‪,‬‬ ‫בשלוש השנים האחרונות זינק מספר הסטודנטים‬ ‫הישראלים ל–‪ MBA‬בארצות הברית משישים–שבעים‬ ‫בשנה אל כ–‪ .110‬נתון זה אינו כולל ישראלים בעלי‬ ‫אזרחות אמריקאית‪ ,‬שאינם רשומים כסטודנטים זרים‪.‬‬ ‫באוניברסיטת שיקגו‪ ,‬למשל‪ ,‬לומדים ‪ 21‬ישראלים‬ ‫במסלול לתואר שני במינהל עסקים; ב–‪MIT‬‬ ‫שבמסצ’וסטס החלו הסמסטר ללמוד עשרה ישראלים;‬ ‫באוניברסיטת מישיגן התחילו תשעה סטודנטים;‬

‫טקס סיום רב לאומי בהווארד‪“ .‬יש חוזה בלתי כתוב"‪ ,‬אומר שפרלינג‪“ ,‬שבו בית הספר מתחייב שאם תבוא לכאן‪ ,‬ותשקיע – תמצא עבודה וההשקעה תחזור"‬

‫גל בר–דעה‪ ,‬שנה א’ בקולומביה‪“ :‬בזמן‬ ‫משבר כלכלי‪ ,‬אין מקום יותר בטוח מאשר החממה‬ ‫האקדמית‪ .‬אמנם אנחנו מרגישים לעתים את טיפות‬ ‫הגשם‪ ,‬אך הסערה הגדולה מתרחשת בחוץ”‬

‫בינלאומי‪ ,‬שעם תואר אמריקאי אפשר לעבוד באירופה‪,‬‬ ‫מה שלא בהכרח נכון להפך‪ .‬רציתי חוויה שהיא מעבר‬ ‫ללימודים‪ .‬יש כאן קהילה‪ ,‬כולם מאוד מעורבים‪,‬‬ ‫משתתפים בפעילויות‪ ,‬מתנדבים‪ ,‬זה חלק ממה שמצפים‬ ‫ממך‪ .‬זו חוויה אחרת‪ .‬חשיפה להמון אנשים מהמון מקומות‪.‬‬ ‫בארץ עובדים במקביל ועסוקים נורא”‪.‬‬ ‫טל כנעני‪ ,‬טייס במילואים‪ ,‬רואה חשבון בהשכלתו‬ ‫ותלמיד שנה ב’ בשיקגו‪ ,‬מסכים‪“ :‬בימים הראשונים‬ ‫ללימודים הרגשתי כמו ילד בחנות ממתקים‪ .‬ההיקף‬ ‫והגודל של הדברים שאתה מתעסק בהם‪ ,‬אפילו במהלך‬ ‫התמחות או תפקידים ראשוניים‪ ,‬פשוט מדהימים”‪.‬‬

‫המשבר כהזדמנות עסקית‬

‫להרווארד התקבלו שישה ישראלים; לסטנפורד עוד‬ ‫ארבעה ישראלים חדשים; ובאוניברסיטת קולומביה‬ ‫שבניו יורק עשרים ישראלים לומדים במסלול ה–‪.MBA‬‬ ‫בסגל המרצים של קולומביה‪ ,‬המונה כ–‪ 130‬איש‪ ,‬יש‬ ‫‪ 15‬ישראלים‪ ,‬ואם אתם רוצים את הנתון המעיד יותר‬ ‫מכול על הדחף הישראלי לכבוש את בתי הספר למינהל‬ ‫עסקים מעבר לים‪ ,‬הרי הוא שבישראל מספר נבחני‬ ‫ה–‪( GMAT‬מבחני קבלה לתואר שני) הוא הגדול בעולם‪,‬‬ ‫כשהיחידה המשתווה לה היא סינגפור‪.‬‬ ‫“אנחנו קבוצה גדולה יחסית ומרגישים את זה”‪,‬‬ ‫מעידה שירלי בכר‪ ,‬שנה א’ ב–‪ MBA‬באוניברסיטת‬ ‫שיקגו‪“ .‬אני לומדת בקורס עם שישים תלמידים‪,‬‬ ‫מתוכם שישה ישראלים‪ ,‬אז אי–אפשר שלא להרגיש‪.‬‬ ‫יש לי מתרגל ישראלי אחד‪ ,‬ולדעתי יש עוד כמה וכמה‬ ‫תלמידים ישראלים לדוקטורט ובסגל”‪.‬‬ ‫למה לא ללמוד ‪ MBA‬בישראל? קרוב לבית‪,‬‬ ‫לחברים‪ ,‬הרבה יותר זול‪.‬‬ ‫“תמיד רציתי ללמוד תקופה בחו”ל‪ .‬אחרי התואר‬ ‫הראשון בהנדסת תוכנה‪ ,‬ותקופה של עבודה כמתכנתת‬ ‫וכראש צוות‪ ,‬חיפשתי כיוון קצת יותר מערכתי‪ ,‬להסתכל‬ ‫על הדברים אחרת‪ .‬התחלתי את התהליך בצמצום יבשות‪,‬‬ ‫בחרתי בארצות הברית כי הרגשתי שהתואר כאן יותר‬

‫איך “חנות הממתקים” הזו מסתדרת עם הימים‬ ‫הטרופים העוברים כעת על הכלכלה האמריקאית? ימים‬ ‫שבהם ראשי התיבות ‪ MBA‬מקבלים סוויץ’ עגמומי משהו‪:‬‬ ‫‪ ,More Bitterness Ahead‬המעיד על האווירה בקמפוסים;‬ ‫ימים שבהם מספר הסטודנטים שחזרו מהתמחות‬ ‫הקיץ ללא הצעות עבודה גדל‪ ,‬ושבהם מספר העבודות‬ ‫והמגייסים המגיעים לקמפוס פוחת; ימים שבהם קיימת‬ ‫סכנה להמשך הזרמת ההלוואות לסטודנטים זרים‪.‬‬ ‫אז תתפלאו‪ ,‬זה דווקא מסתדר מצוין‪ .‬אמנם מי‬ ‫שעתידים לסיים את לימודיהם השנה בלחץ גדול‪ ,‬וגם‬ ‫אלה שסיימו בקיץ החולף לא בהכרח נקלטו בשוק העבודה‪,‬‬ ‫אולם כשמספר הצעות העבודה לבוגרים פוחת והולך‪,‬‬ ‫והמפוטרים גודשים את משרדי ההשמה ואת לשכות‬ ‫העבודה ‪ -‬מספר הפונים להתקבל לאוניברסיטאות‬ ‫האמריקאיות נמצא במגמת עלייה‪ .‬תקופות משבר הן‬ ‫הזדמנות מצוינת לברוח לאקדמיה עד יעבור זעם‪ .‬כך‬ ‫היה גם במיתונים קודמים‪ ,‬וכך גם הפעם‪.‬‬ ‫“בזמן משבר כלכלי אין מקום יותר בטוח מאשר‬ ‫החממה האקדמית”‪ ,‬מעיד גל בר–דעה‪ ,29 ,‬סטודנט שנה‬ ‫א’ בקולומביה‪ ,‬בוגר כלכלה ומינהל עסקים באוניברסיטת‬ ‫תל אביב‪“ .‬אמנם אנחנו מרגישים לעתים את טיפות‬

‫>‬

‫את מי מעדיפים הישראלים? דירוג “ביזנס וויק” את בתי הספר המובילים בארצות הברית למינהל עסקים‬ ‫מישיגן‬ ‫(רוס)‬

‫סטנפורד‬

‫קולומביה‬

‫דיוק‬ ‫(פוקווא)‬

‫(סלון)‬

‫‪MIT‬‬

‫ברקלי‬ ‫(האס)‬

‫‪1,921‬‬

‫‪1,924‬‬

‫‪1,925‬‬

‫‪1,916‬‬

‫‪1,970‬‬

‫‪1,914‬‬

‫‪480‬‬

‫‪8‬‬

‫‪7‬‬

‫‪20‬‬

‫‪6‬‬

‫‪20‬‬

‫‪10‬‬

‫‪43%‬‬

‫‪33%‬‬

‫‪40%‬‬

‫‪36%‬‬

‫‪39%‬‬

‫‪ 94‬אלף דולר‬

‫‪ 95‬אלף דולר‬

‫‪ 94‬אלף דולר‬

‫‪ 89‬אלף דולר‬

‫‪ 100‬אלף דולר‬

‫‪ 116‬אלף דולר‬

‫‪ 110‬אלף דולר‬

‫‪7‬‬

‫‪6‬‬

‫שיקגו‬ ‫(בות')‬

‫הרווארד‬

‫‪1,848‬‬

‫‪1,908‬‬

‫‪1,908‬‬

‫סך‪-‬הכול ישראלים‬

‫‪21‬‬

‫‪13‬‬

‫‪8‬‬

‫‪36‬‬

‫שיעור הזרים הכולל‬

‫‪35%‬‬

‫‪33%‬‬

‫‪34%‬‬

‫‪44%‬‬

‫‪41%‬‬

‫מחיר תוכנית ‪ MBA‬מלאה (לימודים בלבד)‬

‫‪ 97‬אלף דולר‬

‫‪ 101‬אלף דולר‬

‫‪ 94‬אלף דולר‬

‫‪ 104‬אלף דולר‬

‫‪ 91‬אלף דולר‬

‫‪ 98‬אלף דולר‬

‫שכר שנתי ממוצע לאחר השלמת התואר‬

‫‪ 105‬אלף דולר‬

‫‪ 121‬אלף דולר‬

‫‪ 110‬אלף דולר‬

‫‪ 120‬אלף דולר‬

‫‪ 105‬אלף דולר‬

‫‪ 125‬אלף דולר‬

‫‪ 110‬אלף דולר‬

‫‪11‬‬

‫‪7‬‬

‫‪8‬‬

‫‪8‬‬

‫‪6‬‬

‫‪6‬‬

‫‪8.5‬‬

‫דירוג ‪2008‬‬

‫סך–הכול סטודנטים‬

‫ממוצע שנים להחזר עלות הלימודים הכוללת*‬

‫‪| 40‬‬

‫נורת'ווסטרן פנסילבניה‬ ‫(וורטון)‬ ‫(קלוג)‬

‫*מתייחס לעלות הכוללת של שכר הלימוד והוצאות המחיה‪ ,‬ולשכר הממוצע שעליו ויתרו הסטודנטים במהלך הלימודים‪ .‬הממוצע מחושב על–ידי חלוקת ההוצאות‬ ‫על הלימוד בעליית השכר אחרי הלימודים‪ ,‬לא כולל העלאת שכר שנתית‪ ,‬בונוסים ופיצוי באופציות או במניות‪.‬‬

‫‪9‬‬

‫יום ה’ | י”ד בכסלו תשס”ט | ‪ 11‬בדצמבר ‪2008‬‬

‫>‬ ‫‪G‬‬

‫סיון (שני מימין) והחברים בקמפוס קולומביה‪“ :‬כמעט כל יום מגיעות לפה כמה חברות להציג את עצמן; בנקים‪ ,‬חברות השקעות‪ ,‬חברות ייעוץ"‬

‫גל סיון‪ ,‬שנה א’ בקולומביה‪“ :‬נכון שזה מלחיץ‪ ,‬עזבתי הכול‪ ,‬השקעתי‬ ‫איזה ‪ 200‬אלף דולר‪ ,‬אבל מה עדיף? לימודי ‪ MBA‬בכל מקרה פותחים דלתות‬ ‫ואפשרויות‪ .‬היו משברים גם לפני זה ואנשים הסתדרו”‬ ‫הגשם‪ ,‬אך הסערה הגדולה מתרחשת בחוץ‪ .‬נשאר רק‬ ‫לקוות שבשנה וחצי עד לסיום התואר המצב יתבהר”‪.‬‬ ‫לתחושה זו שותף גם פרופ’ אמיר זיו‪ ,‬סגן דיקן בית‬ ‫הספר למינהל עסקים באוניברסיטת קולומביה‪ ,‬המספר‬ ‫כי עד לרגע זה יש קפיצה דו–ספרתית במספר בקשות‬ ‫הקבלה‪ .‬כמו כן הוא מעריך שהקפיצה במספר הנרשמים‬ ‫בשנה הבאה תהיה אף גדולה יותר‪“ :‬אנשים שיתחילו‬ ‫ללמוד עכשיו יחזרו לשוק העבודה בעוד שנתיים וחצי‪.‬‬ ‫עד אז‪ ,‬אלוהים גדול‪ ,‬שוק העבודה יכול להיות שוב חזק‪,‬‬ ‫וכולנו יודעים שזה יקרה”‪.‬‬ ‫המגמה לא דילגה גם על ישראל‪ ,‬ולראיה ‪-‬‬ ‫אוניברסיטת בן–גוריון דיווחה באוקטובר על עלייה‬ ‫בשיעור ‪ 17%‬במספר הנרשמים לתואר שני במינהל‬ ‫עסקים‪ .‬בכלל‪ 2008 ,‬היא שנת שיא במבחני ‪GMAT‬‬ ‫בעולם‪ ,‬כאשר עד סוף ספטמבר נבחנו יותר אנשים‬ ‫מאשר בשנת ‪ 2007‬כולה‪“ .‬בשבועות האחרונים ישנה‬ ‫עלייה גדולה של אנשים המבקשים להיבחן‪ ,‬בעיקר‬ ‫אנשים מתחום ההשקעות”‪ ,‬מספר דב שליט‪ ,‬מנכ”ל‬ ‫שלוחת פרינסטון ריוויו‪ ,‬המכינה למבחני קבלה למוסדות‬ ‫אקדמיים‪“ .‬המשרד שלנו באזור של בתי השקעות ועסקים‪,‬‬ ‫ואנשים מגיעים באמצע היום‪ ,‬אומרים שיש להם זמן”‪.‬‬ ‫אגב‪ ,‬שליט מספר שהוא עצמו נקלע לתחום בעקבות‬

‫הבועה הקודמת שהתפוצצה‪“ :‬בשנת ‪ 2000‬עבדתי‬ ‫בסטארט–אפ שנראה מבטיח‪ ,‬ואז החברה חדלה להתקיים‬ ‫ומצאנו את עצמנו מובטלים‪ .‬בשלב הזה התחלתי לחשוב‬ ‫על לימודי ‪ ,MBA‬ונרשמתי ל–‪.”GMAT‬‬ ‫בכלל‪ ,‬בפקולטות למינהל עסקים בארצות הברית‬ ‫רואים במשבר הזדמנות חסרת תקדים ללימודים‬ ‫אקדמיים‪ .‬בשבועות האחרונים התקיימו ברחבי ארצות‬ ‫הברית עשרות כנסים בהשתתפות מיטב המוחות‬ ‫מעולם העסקים‪ ,‬הממשל והאקדמיה‪ .‬הסטודנטים זוכים‬ ‫לשמוע זוכי פרס נובל מתווכחים על האחריות למשבר‬ ‫ועל השיטות לפתרונו‪“ .‬אנחנו אקדמאים‪ ,‬ומאוד מעניין‬ ‫אותנו לחשוב מה קורה‪ ,‬מה קרה‪ ,‬ולנתח”‪ ,‬מסביר זיו‪.‬‬ ‫“גם הסטודנטים מגלים עניין הרבה מעבר לשאלה ‘מה‬ ‫יקרה איתי?’‬ ‫“לכינוסי בית הספר הגדולים קוראים אצלנו מפגשי‬ ‫עירייה; בדרך כלל‪ ,‬כשהדיקן בא לדבר עם הסטודנטים‪,‬‬ ‫אם יש מאה אנשים בחדר אני אומר וואו‪ .‬במפגשים‬ ‫שנערכו לאחרונה היו ‪ 500 ,400 ,300‬סטודנטים‪ ,‬עם‬ ‫שידורים לעוד שלושה–ארבע חדרים‪ .‬אחרי שליהמן‬ ‫ברדרס נפלה ביום שני‪ ,‬כינסנו מיד מפגש ביום שלישי‪.‬‬ ‫הגעתי קצת באיחור כי הייתי במקום אחר‪ ,‬ולא הצלחתי‬ ‫להיכנס לחדר‪ .‬עמדתי בצד עם עוד איזה שלושים איש‪,‬‬

‫פרופ' אמיר זיו‪“ :‬באים‬ ‫קצת פחות מגייסים‪ ,‬זה נכון"‬

‫והיו עוד שלושה אולמות מלאים ששידרנו אליהם‬ ‫בשידור ישיר‪ .‬קודם כול זה מעניין ואנשים רוצים‬ ‫לדעת‪ ,‬וישנה תחושה של להיות חלק ממשהו גדול‪.‬‬ ‫אנשים מדברים על זה שזה הדבר הכי גדול שקרה‬ ‫בכלכלה האמריקאית מאז שנות ה–‪ ;30‬רובנו לא חיינו‬ ‫בשנות ה–‪ ,30‬אפילו ההורים של חלקנו לא חיו אז‪ .‬כך‬ ‫שזה דבר ענק”‪.‬‬ ‫מעבר לפן המחקרי‪ ,‬יהיה ביקוש נמוך יותר‬ ‫לסטודנטים מצד מקומות עבודה‪ .‬זה לא מטריד את‬ ‫הסטודנטים המגיעים לכאן מכל העולם והמשקיעים‬ ‫בכך עשרות שלא לומר מאות אלפי דולרים?‬ ‫“באים קצת פחות מגייסים‪ ,‬זה נכון‪ .‬אבל מה‬ ‫שאומרים לנו רבים זה שהם למדו את הלקח‪ .‬ב–‪2001‬‬ ‫היה משבר‪ ,‬וחלק מהחברות סגרו את הברז ולא גייסו‪.‬‬ ‫היום‪ ,‬חמש שנים אחרי‪ ,‬הם טוענים שהם מרגישים את‬ ‫זה‪‘ .‬אני צריך מישהו עם חמש שנות ניסיון ואין לי’‪‘ ,‬יש‬ ‫לי ארבע ויש לי שש‪ ,‬אבל אני צריך חמש’‪‘ ,‬אין לי אף‬ ‫אחד בכיתה ג’‪ ,‬יש לי חור’‪ ,‬הם חלק מהקולות‪.‬‬ ‫“אנחנו עדיין לא ממש יודעים את ההשפעות עד‬ ‫הסוף‪ .‬השמה של תלמידים זו מערכת יחסים ארוכת‬ ‫טווח עם החברות‪ .‬אפשר להגיד שחיכינו ליום הזה‬ ‫חמש שנים או שש שנים מאז המשבר האחרון‪ ,‬והכנו את‬ ‫עצמנו‪ .‬אנחנו מקווים‪ ,‬על סמך הקשרים שיצרנו‪ ,‬שגם‬ ‫אם יורידו ‪ 20%‬מהגיוסים ‪ -‬אצלנו יורידו פחות”‪.‬‬

‫“צריך לחשוב לפני שמדברים”‬

‫את גל סיון‪ ,33 ,‬אנחנו פוגשים בשבועות הראשונים‬ ‫ללימודים מחוץ לבית הספר למינהל עסקים‬ ‫באוניברסיטת קולומביה‪ .‬סיון‪ ,‬בוגר הנדסת מערכות‬ ‫תקשורת באוניברסיטת בן–גוריון ולשעבר מתופף‬

‫איפה נרשמים ‪ /‬הדרך ללימודי ‪ MBA‬באמריקה ארוכה‪ .‬כך מתחילים‬ ‫למעלה מ־‪600‬‬ ‫אוניברסיטאות ומכללות‬ ‫מציעות תארי ‪MBA‬‬ ‫בארצות הברית‪.‬‬ ‫‪ 300‬מתוכן תוכניות‬ ‫המוכרות על־ידי האיגוד‬ ‫האמריקאי למכללות‬ ‫ובתי ספר לעסקים‪.‬‬

‫‪1‬‬ ‫‪| 42‬‬

‫‪2‬‬

‫שנתיים או ארבעה סמסטרים‬ ‫הוא פרק הזמן שתוכנית‬ ‫‪ MBA‬מסורתית אורכת‪.‬‬ ‫השנה הראשונה מוקדשת‬ ‫ליסודות‪ ,‬השנייה לתחום‬ ‫התמחות ממוקד יותר‪.‬‬ ‫את חופשת הקיץ מנצלים‬ ‫הסטודנטים להתמחויות‪.‬‬

‫‪3‬‬

‫בשביל להיות מועמד ל־ ‪MBA‬‬

‫צריך להחזיק בתואר ראשון‬ ‫בממוצע ‪ 3.0‬לפחות (בערך‬ ‫‪ 80‬במונחים ישראליים)‪,‬‬ ‫ובניסיון תעסוקתי של‬ ‫שנתיים ומעלה‪ ,‬כאשר‬ ‫ממוצע שנות העבודה בקרב‬ ‫הסטודנטים עומד על ארבע‪.‬‬

‫‪4‬‬

‫מועמדים נדרשים לעבור‬ ‫בחינות ‪ GMAT‬ו־‪;TOFEL‬‬ ‫לשתיהן נרשמים עצמאית‪,‬‬ ‫והן נערכות במספר רב של‬ ‫מועדים‪ .‬את תוצאות המבחנים‬ ‫ניתן לקבל מיד‪ ,‬ואפשר להיבחן‬ ‫בחינה חוזרת מדי חודש קלנדרי‬ ‫ועד חמש פעמים בשנה‪.‬‬

‫‪5‬‬

‫לרוב מתבצע הרישום‬ ‫במחזורים‪ :‬הראשון‬ ‫באוקטובר־נובמבר‪ ,‬השני‬ ‫והעיקרי בתחילת ינואר‪,‬‬ ‫והשלישי במארס־אפריל‪.‬‬ ‫בסיבוב השלישי הסיכויים‬ ‫להתקבל נחשבים לנמוכים‬ ‫באופן משמעותי‪.‬‬

‫יום ה’ | י”ד בכסלו תשס”ט | ‪ 11‬בדצמבר ‪2008‬‬

‫‪G‬‬

‫אוהד שפרלינג‪ ,‬שנה א’ בוורטון‪“ :‬מקבלים פה תחושה שהכול אפשרי‪,‬‬ ‫מין כוח פנימי כזה‪ .‬מהרגע הראשון מנסים ללמד אותך שהכול תחרותי‪ ,‬ככה זה‬ ‫בחיים וככה זה יהיה בבית הספר‪ .‬אפילו על הקבלה לקורסים ישנה התמחרות”‬ ‫בלהקת שב”ק ס’‪ ,‬עבד בארץ כמתכנת והתעניין בעיקר‬ ‫בטכנולוגיה‪ ,‬ופחות בניהול או בכסף‪ .‬הוא מספר שרעיון‬ ‫הלימודים באמריקה נולד אצלו לאחר שהבין שלמרות‬ ‫העניין הגדול שלו בטכנולוגיה הוא‪ ,‬כנראה‪ ,‬לא הולך‬ ‫להמציא משהו מהפכני‪“ :‬הגעתי למסקנה שאם אני‬ ‫רוצה לעשות דברים יותר גדולים‪ ,‬אני צריך ללמוד‬ ‫להפעיל אנשים‪ .‬נכון שזה דיון יותר גדול אם אפשר‬ ‫בכלל ללמוד מנהיגות‪ ,‬אבל זו אחת היומרות כאן”‪.‬‬ ‫הוא מספר שרצה ללמוד בחו”ל בעיקר בגלל הערך‬ ‫המוסף בדמות הקשרים שיוצרים‪“ :‬כמעט בכל יום‬ ‫מגיעות לפה כמה חברות להציג את עצמן ‪ -‬בנקים‪,‬‬ ‫חברות השקעות‪ ,‬חברות ייעוץ‪ .‬יש טקס כזה של מפגשי‬ ‫היכרויות והחלפת כרטיסי ביקור‪ .‬נוצרים פה המון‬ ‫קשרים והתקשרויות; אני מוצא את עצמי בהמון שיחות‬ ‫עם אנשים חדשים‪ ,‬שבמהלכן אתה מוצא את עצמך‬ ‫חושב ‪ -‬על זה אפשר לפתוח חברה”‪.‬‬ ‫אבל מעבר לעניין הטקסי יש בנטוורקינג גם משהו‬ ‫אמיתי וארוך טווח‪ ,‬בעיקר בקשרים הנוצרים בין‬ ‫התלמידים‪ ,‬המבלים יחד שנתיים אינטנסיביות במיוחד‪.‬‬ ‫החברויות והקשרים הנוצרים על ספסל הלימודים‬ ‫עתידים להימשך שנים‪ .‬רשת בוגרים תומכת ופעילה‬ ‫מאפשרת לבוגרי בתי הספר היוקרתיים ליצור קשרים‬ ‫עם בוגרים אחרים בכל מקום בעולם‪.‬‬ ‫את תהליך הרישום והקבלה עבר סיון יחד עם שירלי‬ ‫בכר‪ ,‬אז קולגה במחלקת המחקר והפיתוח בסמסונג‪ .‬בכר‬ ‫מנסה להסביר עד כמה שונה מערך גיוס עובדים בתוך‬ ‫בית הספר לעומת האופן שבו חברות מגייסות עובדים‬ ‫בישראל‪“ .‬זה כמו משחק דייטים אחד גדול‪ ,‬משהו כמו ‪60%‬‬ ‫מהזמן שלי מוקדש לדברים הכרוכים בחיפוש עבודה”‪,‬‬ ‫היא מספרת‪“ .‬מחר‪ ,‬למשל‪ ,‬יש לי ארוחת צהריים עם‬ ‫חברה אחת‪ ,‬שתי פרזנטציות של חברות אחרות‪ ,‬וארוחת‬ ‫ערב עם חברה נוספת‪ .‬יש ימים שאני מגיעה לבית הספר‬ ‫לארוחת בוקר עם איזו חברה בשבע בבוקר‪ ,‬מתרוצצת בין‬ ‫מפגשי היכרות‪ ,‬ולומדת שלוש שעות בין המפגשים‪ .‬ואני‬ ‫עושה גיוסים רק בקמפוס‪ ,‬מי שמנסה בחוץ עובד יותר‬ ‫קשה”‪ .‬השוני בארץ מתבטא בדגש ששמים פה על יכולות‬ ‫חברתיות‪ ,‬על היכולות להציג ולייצג את מקום העבודה‪,‬‬ ‫“בארץ המחויבות למקום לא כזו גבוהה; אם מתרשמים‬ ‫מכישוריך וממך ‪ -‬ישכרו אותך”‪.‬‬ ‫למשחק החיזור הזה יש כללים ברורים שצריך‬ ‫ללמוד‪ .‬רוב הישראלים משתדלים לבוא מוכנים‬ ‫מראש‪ ,‬אולם עדיין חוטפים הלם תרבות מסוים‪ .‬מעבר‬ ‫לכרטיסי הביקור שכל אחד מחזיק‪ ,‬צריך לפתח מלתחה‬ ‫עם חליפות ועניבות‪ ,‬ללמוד מה נכון ולאיזה אירוע‪.‬‬ ‫האוניברסיטאות אינן משאירות דבר ליד הגורל‪ .‬יש‬ ‫קורסים ותרגולים בכתיבת קורות חיים ומכתבים‬ ‫מקדימים‪ ,‬בכתיבת מיילים נכונים‪ ,‬בתרגול מצבים‬ ‫שונים ‪ -‬ראיונות עבודה לעומת שיחות חברתיות‬ ‫בארוחות ערב או שיחות מסדרון‪.‬‬ ‫למפגשים שמטרתם יצירת קשרים צריך להתכונן‪,‬‬ ‫ללמוד על התעשייה הרלבנטית‪ ,‬על החברה המדוברת‪,‬‬ ‫עובדים קשה כדי להגיע למטרה הנחשפת ‪ -‬ראיון‬ ‫אישי‪ ,‬הזדמנות להציג את עצמך מעבר לשיחות חולין‬ ‫במפגשים הפתוחים‪.‬‬ ‫“מדובר באנשים המורגלים להצלחה‪ ,‬ופה הם צריכים‬ ‫להיות מאוד עקשנים‪ ,‬לעבוד קשה‪ ,‬להתמודד עם‬ ‫כישלונות”‪ ,‬מספר כנעני‪“ .‬וישנם געגועים ‪ -‬לחברים‪,‬‬ ‫למשפחה‪ ,‬לדברים מוכרים”‪ ,‬מוסיפה בכר‪ ,‬חברתו לספסל‬ ‫הלימודים בשיקגו‪“ .‬ההומור שונה‪ ,‬מקפידים על כללים‬ ‫של תקינות פוליטית‪ ,‬צריך לחשוב לפני שמדברים”‪.‬‬

‫בית הספר מתחייב לעזור‬

‫על אף שמספר הזרים הכללי באוניברסיטאות‬ ‫העלית האמריקאיות הוא גבוה יחסית‪ ,‬ועומד על‬ ‫‪ ,45%-30%‬הנוכחות המספרית של הישראלים גדלה‬

‫בהתמדה בהשוואה למדינות אחרות (ראו טבלה); גידול‬ ‫שניתן ליחסו לשני תהליכים מקבילים‪ :‬מצד אחד ירידה‬ ‫מסוימת במספר הזרים שנרשמו ללימודים ממדינות‬ ‫המזרח הרחוק והמפרץ הפרסי‪ ,‬שברבות מהן נפתחות‬ ‫שלוחות של האוניברסיטאות המובילות‪ ,‬באופן שמפנה‬ ‫מקום לישראלים‪ .‬מצד שני ‪ -‬גידול במודעות של‬ ‫הסטודנט הישראלי לאפשרויות הקיימות עבורו מעבר‬ ‫לים‪ ,‬כמו גם במודעות של בתי הספר בארצות הברית‬ ‫לאיכויות של התלמידים הישראלים‪ .‬אוניברסיטאות‬ ‫רבות שולחות נציגים לארץ בתקופת הרישום כדי‬ ‫לנסות לגייס תלמידים‪ ,‬וכנסים מתקיימים למכביר‪.‬‬ ‫“הגיל הממוצע בדרך כלל הוא ‪ ,29–28‬ולרוב‬ ‫מדובר ברווקים וברווקות”‪ ,‬מאפיינת אדלסמן את‬ ‫סטודנט ה–‪ MBA‬הישראלי‪“ .‬המאפיינים משתנים בין‬ ‫האוניברסיטאות; בקורנל‪ ,‬למשל‪ ,‬הגיל הממוצע גבוה‬ ‫יותר‪ ,‬בקולומביה מעדיפים צעירים”‪.‬‬ ‫לדבריה‪ ,‬בכל שנה מצליחים סטודנטים ישראלים‬ ‫להיכנס לרשימות המצטיינים אקדמית‪ ,‬והישראלים‬ ‫מצליחים אף יותר מכך במשימת ההשמה‪ .‬לפי בדיקות‬ ‫הנערכות בקרן אמריקה ישראל לפחות ‪ 90%‬מהבוגרים‬ ‫מצאו עבודה בתחום הספציפי שבו רצו‪ ,‬ו–‪ 94%‬קיבלו‬ ‫הצעות עבודה מהמקום שבו התמחו במהלך הלימודים‪.‬‬ ‫למעשה‪ ,‬זוהי התכונה המרכזית של הפקולטות‬ ‫האמריקאיות‪ ,‬המהווה אבן שואבת לסטודנטים מרחבי‬ ‫העולם‪ :‬הדאגה לבוגרים נמשכת הרבה אחרי תום‬ ‫הלימודים‪ .‬אוניברסיטת שיקגו‪ ,‬למשל‪ ,‬שיגרה משלחת‬ ‫לניו יורק מיד עם היוודע על פשיטת הרגל של ליהמן‬ ‫ברדרס‪ ,‬לבדוק מה מצב הבוגרים שלהם בבנק ואיך‬ ‫יוכלו לסייע‪ .‬משלחות דומות יצאו גם ממוסדות נוספים‪.‬‬ ‫כשבנק ההשקעות בר סטרנס קרס‪ 300 ,‬בוגרים איבדו‬ ‫את העבודה שהובטחה להם לפני יום העבודה הראשון‪,‬‬ ‫ו–‪ 300‬נוספים איבדו התמחות לקיץ‪.‬‬ ‫זיו מספר שלשמחתו ‪ 12‬התלמידים מקולומביה‬ ‫שהתכוננו לעבודה ולהתמחות בבר סטרנס הצליחו‪,‬‬ ‫בעזרת בית הספר‪ ,‬למצוא עבודה חלופית‪ .‬לדבריו‪,‬‬ ‫'לפחות כעת יש פחות פיטורים ממה שניתן היה לחזות;‬ ‫ישנם שינויים ומיזוגים‪ ,‬אנשים ממשיכים לעבוד תחת‬ ‫בעלות והנהלה אחרת‪“ .‬הסטודנטים שבאים לקולומביה‬ ‫בדרך כלל יודעים בדיוק מה הם רוצים ‪ -‬הם רוצים כסף‪,‬‬ ‫והם רוצים ניו יורק”‪ ,‬מאשר פרופ’ זיו מקולומביה‪“ .‬אנחנו‬ ‫מעודדים אותם לחפש יותר רחב ‪ -‬נכון‪ ,‬רצית לעבוד‬ ‫במשהו מסוים‪ ,‬במקום מסוים‪ ,‬אבל כרגע אי–אפשר”‪.‬‬ ‫אוהד שפרלינג (ראשון משמאל) והחברים מוורטון‪ :‬יוני גרייפמן‪ ,‬עופר וייסלר ואיאד פרח‬ ‫עומדים‪ ,‬מיכל טייט (מימין) ועדי מולכו יושבות‪“ :‬זה קשה ולוקח זמן‪ ,‬אבל גם שווה את זה"‬

‫והמחירים? אמריקה‬

‫דמי הרשמה‪ ,‬קורס הכנה‪ ,‬שכר לימוד‪.‬‬ ‫את הישראלים זה דווקא מטריד פחות‬ ‫ההחלטה לצאת ללימודי ‪ MBA‬מעבר לים‬ ‫כרוכה בעלויות לא מבוטלות‪ .‬הרישום‬ ‫לאוניברסיטה לבדו יעלה בין ‪ 100‬ל–‪ 250‬דולרים‪,‬‬ ‫כאשר מרבית המועמדים נרשמים לחמישה בתי ספר‬ ‫לפחות על מנת להגדיל את הסיכויים להתקבל‪.‬‬ ‫מבחן ה– ‪ GMAT‬עולה כ–‪ 250‬דולר בלבד‪ ,‬אולם‬ ‫קורס הכנה למבחן עולה כ–‪ 3,000‬דולר‪ .‬לכך יש‬ ‫להוסיף שירותי ייעוץ אקדמיים‪ ,‬שעלותם עשויה‬ ‫לנוע בין כמה מאות לכמה אלפי שקלים‪ ,‬וכן את‬ ‫מבחן טופל ( ‪ )TOFEL‬לאנגלית‪ ,‬שעולה כ–‪170‬‬ ‫דולר‪ ,‬וגם אליו יש קורסי הכנה ייעודיים‪.‬‬ ‫אחרי שמתקבלים הייאוש לא הופך לנוח יותר‪:‬‬ ‫העלות הממוצעת של לימודים בארצות הברית‬ ‫מוערכת ב–‪ 100‬אלף דולר לשנה‪ ,‬וזה‪ ,‬כזכור‪ ,‬בתקופה‬ ‫נטולת הכנסות כמעט‪ .‬ממוצע השנים להחזר מחיר‬ ‫הלימודים הכולל משתנה בין האוניברסיטאות ונע‬ ‫בין שש ל–‪ 11‬שנים במובילות שבהן‪ .‬למשל‪ ,‬שכר‬ ‫הלימוד (לא כולל מחיה‪ ,‬כמובן) באוניברסיטת‬ ‫שיקגו‪ ,‬המדורגת השנה במקום הראשון מבין בתי‬ ‫הספר המובילים בארצות הברית‪ ,‬עומד על ‪ 97‬אלף‬ ‫דולר‪ .‬מספר השנים שבוגר האוניברסיטה ייאלץ‬ ‫לעבוד על מנת להחזיר את הלוואת הסטודנטים‬ ‫שקיבל עומד על ‪ 11‬שנים‪ .‬סטודנט בהרווארד‬ ‫ירוויח בממוצע טוב יותר ויחזיר את שכר הלימוד‬ ‫בשבע שנים‪ ,‬בוורטון עומד זמן ההחזר על שמונה‬ ‫שנים‪ ,‬וכן הלאה‪.‬‬ ‫עם זאת‪ ,‬את הקהל הישראלי סוגיית המימון‬ ‫מטרידה פחות‪ .‬החתך הסוציו–אקונומי של הפונים‬ ‫ללימודי ‪ MBA‬בארצות הברית הוא גבוה מאוד‪ ,‬כך‬ ‫על–פי אדלסמן‪ ,‬המעריכה שיותר מ–‪ 75%‬מממנים‬ ‫את שכר הלימוד באופן עצמאי‪“ .‬יש הרבה בנים–של‬ ‫או אנשים שכבר הצליחו לחסוך”‪ ,‬היא אומרת‪15% .‬‬ ‫מממנים בעזרת הלוואות‪ ,‬והיתר ‪ -‬ממקורות אחרים‪.‬‬

‫“יש חוזה בלתי כתוב”‪ ,‬אומר שפרלינג מוורטון‪“ ,‬שבו‬ ‫בית הספר מתחייב שאם תבוא לכאן‪ ,‬ותשקיע ‪ -‬תמצא‬ ‫עבודה וההשקעה תוחזר”‪.‬‬ ‫מיקי גפני מספר ששאל את דיקן בית הספר קלוג‪,‬‬ ‫השייך לאוניברסיטת נורת’ווסטרן‪ ,‬שבו הוא למד‪ ,‬אם‬ ‫ישנה היערכות כלשהי למצב שבו תהיה לסטודנטים‬ ‫בעיה אמיתית להחזיר את הלוואות‪ .‬את אלה מתחילים‬ ‫להחזיר לרוב כחצי שנה אחרי תום הלימודים‪ ,‬מתוך‬ ‫הנחה שעד אז כולם מתברגים במשרות שונות‪ .‬הדיקן‬ ‫השיב לו שהנושא נמצא בטיפולו האישי‪.‬‬ ‫גפני‪ ,‬במקור איש היי–טק‪ ,‬עדיין מחפש עבודה‪,‬‬ ‫ומתמקד היום בניהול כללי ובעבודות מחוץ לשוק‬ ‫האמריקאי‪“ .‬יש מספר אופציות טובות‪ ,‬ותוכניות גיבוי‪,‬‬ ‫אבל המצב בפירוש אינו משובב נפש”‪ ,‬הוא מספר‪ .‬אך‬ ‫למרות הקושי הוא אינו מתחרט על ההחלטה לצאת לכאן‬ ‫ללימודים‪“ .‬חלק ממה שנלמד פה עכשיו אי–אפשר היה‬ ‫ללמוד בזמן אחר; זו תקופה מרתקת להיות בלימודים‪,‬‬ ‫לנסות להבין מה קרה ומה יקרה‪ .‬מעבר לכך‪ ,‬הרווחים‬ ‫מ–‪ MBA‬אינם מיידיים‪ ,‬מי שחושב כך טועה”‪.‬‬ ‫גם סיון מקולומביה לא חושב שלקח סיכון מיותר‪:‬‬ ‫“אני שומע מהארץ שהמצב שם לא מזהיר‪ ,‬אנשים‬ ‫נדבקים לכיסא ומפחדים‪ ,‬וזה אומר שגם בארץ לא‬ ‫הייתי בטוח מבחינת עבודה‪ .‬נכון שזה מלחיץ‪ ,‬עזבתי‬ ‫הכול‪ ,‬השקעתי איזה ‪ 200‬אלף דולר‪ ,‬אבל מה עדיף?‬ ‫לימודי ‪ MBA‬בכל מקרה פותחים דלתות ואפשרויות‪.‬‬ ‫היו משברים גם לפני זה ואנשים הסתדרו‪ ,‬נפגשנו‬ ‫עם בוגרים מ–‪ 2001‬והם הסתדרו‪ ,‬אז נראה שאפשרי‪.‬‬ ‫בינתיים זו חוויה מטורפת שתלווה אותי לכל החיים‪,‬‬ ‫חוץ מזה שאני מאמין שמי שמצליח בתקופות קשות יש‬ ‫¿‬ ‫לו יתרון עצום”‪.‬‬

‫‪[email protected]‬‬ ‫‪G‬‬

‫יום ה’ | י”ד בכסלו תשס”ט | ‪ 11‬בדצמבר ‪2008‬‬

‫| ‪43‬‬