First Rosh Pina Paper

‫"לשכוח את ראש פינה?"‬ ‫חִצבו חִצבו בהרים‬ ‫חִצבו ובקול רינה‬ ‫גֹלו אבנים יקרים‬ ‫האבן לראש פינה;‬ ‫גֹלו חרפת עַמנו‬ ‫"נרפים הם עצלים"‪,‬‬ ‫יִראו עמֵי תבל שכנינו‬ ‫כי הנכם עמלים !‬ ‫גֵיא אֹוני‬

‫ספרים כמו "‪ "Zionist Colonialism in Palestine‬שנכתב על ידי ד"ר סאיג א' פאיזת(‬ ‫‪ )Fayez A. Sayegh‬בעל תואר ד"ר לשם כבוד מאוניברסיטת ג'ורג'טאון‪ ,‬החלטות מועצת הביטחון‬ ‫של האו"ם )כמו ‪ ,(3379‬אמירות רבות שנחשפו על ידי המכון לחקר התקשורת במזרח התיכון‪,‬‬ ‫ו"האסכולה הקולוניאליסטית" הישראלית של חוקרים כמו גרשון שפיר‪ ,‬אילן פפה‪ ,‬ברוך‬ ‫קימרלינג‪ ,‬רונן שמיר ואחרים שמשכתבים את ההיסטוריה ורואים בעלייה לארץ ישראל‬ ‫ובהתיישבות היהודית בארץ "פלישה קולוניאליסטית אירופית‪ ,‬שהחלה בשנות השמונים של‬ ‫המאה התשע‪-‬עשרה"‪ ,1‬חיזקו בעת האחרונה לא רק בזירה הבינלאומית אלא גם בתוך‬ ‫האינטליגנציה הישראלית את הדעה שישבת היהודים לארץ ישראל הייתה סוג של קולוניאליזם‪.‬‬ ‫עבודתי עוסקת בעיקר בשאלה זו סביב הציונות – במקרה שלנו מדובר על הציונות בעידן‬ ‫של העלייה הראשונה – כקולוניאליזם‪ .‬האם בהחלט ניתן לשים את שני המושגים באותו‬ ‫קונטקסט? ההשלכות הפוליטיות וחברתיות שיוצאות מן הסוגייה הזו מצביעות על החשיבות‬ ‫לבדוק את שכתוב ההיסטוריה הציונית‪ .‬אנחנו נעשה את זה בעזרת מקרה המחקר של ראש פינה‪,‬‬ ‫"אם מושבות הגליל"‪ ,‬והמושבה הראשונה החקלאית של ההתיישבות היהודית מחוץ לארבעת‬ ‫הערים הקדושות‪ :‬ירושלים‪ ,‬חברון‪ ,‬טבריה וצפת‪.‬‬ ‫ראשית ברצוני להודות לארכיון והספרייה ע"ש אברהם בלום ז"לת שנמצאת באתר השחזור‬ ‫בראש פינה‪ ,‬על העזרה בכתיבת עבודה זו‪ .‬וכן ברצוני להודות לחנה שופן ולצוות האתר‪.‬‬ ‫נדמה שבחברה הישראלית הזיכרון הקולקטיבי הוא דבר שמתחזק כל הזמן‪ .‬המבול של‬ ‫חקר המיתוס בקרב ההיסטוריונים מוכיח ביקורתיות בריאה לקידום המחקר‪ ,‬אך גם כן חשוב‬ ‫ובריא לבקר באופן קבוע את הביקורת הפוסט‪-‬מודרנית‪ .‬הספר של דוד אוחנה ורוברט ס' ויסטריך‬ ‫שואל שאלה בתחילתו שקשורה אל העבודה שלי‪" :‬מהו מקומו של זיכרון מתהווה זה בפעולה‬ ‫הפוליטית‪ ,‬במחשבה החברתית וביצירה התרבותית של הישראלים?"‪ 2‬הויכוחים הסוערים סביב‬ ‫הציונות והקולוניאליזם מצביעים על הצורך להתעסק עם הזיכרון הקולקטיבי ועד כמה חשוב‬ ‫להבדיל בין מיתוס למציאות‪.‬‬ ‫אבי בראלי כתב בתוך "תשובה לעמית פוסט‪-‬ציוני" מאמר בשם לשכוח את אירופה‬ ‫שמתעסק עם אותה תזה שאני אבדוק במבט מיקרו קוסמי בעוד שהמאמר מסתכל על התמונה‬ ‫רחבה יותר‪ .‬בראלי דן בשאלת הציונות וקולוניאליזם באמצעות הדיון המתודולוגי ובירורים של‬ ‫מושגים וכן דרך ההסתכלות על התופעות ההיסטוריות שמדובר עליהם‪ .‬המאמר מחולק לחמישה‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬

‫בראלי‪ ,‬אבי‪" .‬לשכוח את אירופה" בתוך תשובה לעמית פוסט‪-‬ציוני‪ ,‬ידיעות אחרנות‪ :‬תל‪-‬אביב‪ .2003 :‬עמ' ‪.295‬‬ ‫אוחנה‪ ,‬דוד ורוברט ס' ויסטריך‪ ,‬מיתוס וזיכרון‪ .‬ירושלים ‪ :‬מכון ון‪-‬ליר‪ ,‬תשנ"ז עמ' ‪.11‬‬

‫‪1‬‬

‫סעיפים שמובילים למסקנה שאצל 'האסכולה הקולוניאליסטית' קיימת הטעיה מסויימת‪ :‬היא‬ ‫שוכחת את אירופה‪ ,‬זאת אומרת "מנתקת את הציונות ואת הפרויקט הארץ‪-‬ישראלי שלה‬ ‫מסיבותיהם‪ ...‬ומשכיחה את התהליכים הכלכליים‪ ,‬החברתיים והתרבותיים שהתחוללו בקרב‬ ‫יהודי אירופה ‪ ...‬ניתוח מתודולוגי של 'האסכולה הקולוניאליסטית' חושף את העובדה שהיא אינה‬ ‫מצליחה לבאר את המקורות לכוחה ולהתמדתה של הציונות‪".‬‬

‫‪3‬‬

‫מעתה ואילך אני אתמקד בשלושה נקודות‪ :‬ראשית‪ ,‬הרקע של העלייה הראשונה‬ ‫מרומניה‪ ,‬של מייסדי ראש פינה – נקודה שתבדוק את ה'אירופיות' של היהודים‪" ,‬אחת התכונות‬ ‫המצויות בבסיס השיוך של הציונות לקטגוריה של קולוניאליזם"‪ ;4‬שנית‪ ,‬נעסוק בשאלת‬ ‫הרווחיות במפעל הכלכלי של ההתיישבות הציונית בראש פינה; ושלישית נבדוק את "שיסוע‬ ‫החברה בפלשתינה‪-‬ארץ‪-‬ישראל לשני מגזרים לאומיים"‪.‬‬

‫‪5‬‬

‫האם ניתן לקרוא ליהודים של העלייה הראשונה – ובמקרה שלנו העולים ממוינשטי (‬ ‫‪ )Moineşti‬שהגיעו לגיא אוני‪ ,‬הניסיון ההתיישבותי על ידי קבוצת יהודים מצפת שנכשל –‬ ‫קולוניאליסטים אירופים? מה הוא הרקע של אותם יהודים שהיגרו לארץ‪-‬ישראל בסוף המאה ה‪-‬‬ ‫‪ ?19‬יש היסטוריונים שמדברים על עדויות של הקיום היהודי ברומניה הרבה לפני שהיא נוסדה‪.‬‬ ‫כבר בזמן הגעת הרומאים לאזור שנקרא אז 'דאצ'יה' (‪ )Dacia‬לפני ‪ 2000‬שנה רואים כאן‬ ‫ממצאים ארכיאולוגיים שמצביעים על נוכחות היהודים בארצות הרומניות‪ 6.‬אך רק באמצע ימי‬ ‫הביניים הארצות הרומניות מיושבות על ידי זרם יהודי שעמד פנים אל פנים מול אנטישמיות‬ ‫ופוגרומים במערב ומצא כאן מקלט בטוח‪ .‬בכל זאת כמו בכל מקום אחר באירופה עברו היהודים‬ ‫מתקופות של נוחות לעונות פחות מעודדות‪ .‬למרות כל ניסיון להתקבל לחברה המקומית‪,‬‬ ‫האלמנטים של האמנציפציה נשארים נדירים‪ .‬הסטיגמות שרואים במערב מגיעות גם מזרחה‪,‬‬ ‫והיהודי הנודד נשאר מטרה להתקפות מילוליות‪ ,‬שנאה‪ ,‬קנאה ו"הכבשה השחורה" בעידן של‬ ‫משבר‪ .‬המחצית השנייה של המאה ה‪ 19-‬מביאה אתה לא רק פריחה של לאומיות אלא גם של‬ ‫אנטישמיות‪ .‬לעומת הקשיים הנוכחיים במולדאביה (‪ )Moldova‬ובוואלאכיה (‪,)Valahia‬‬ ‫האוכלוסייה היהודית הכפילה את עצמה בעת איחוד הנסיכויות הרומניות‪ .‬בשנת ‪ 1877‬היה‬ ‫מספר היהודים ברומניה ‪ 7.218.304‬רוב היהודים הגיעו לרומניה אחרי ‪ 1859‬ממקומות אחרי‪.‬‬ ‫הרבה מהם לא ידעו את השפה הרומנית‪ .‬הם היו ברובם בעלי מלאכה‪ ,‬עגלונים‪ ,‬סבלים‪ ,‬חוכרי‬ ‫אחוזות‪ ,‬פונדקאים‪ ,‬רוכלים וסוחרים קטנים‪ .‬רק מעטים היו סוחרים גדולים‪ ,‬תעשיינים‪ ,‬יזמים‬ ‫או בנקאים‪" 8 .‬היהודים‪ ",‬סולומוביץ' מצטט את המקורות הרומניות מאותה תקופה‪" ,‬עסוקים‬ ‫במסחר קטן‪ .‬הם לא רוצים לסכן שום דבר‪ .‬הם מסתפקים במכירת הבשר‪ ,‬החלב‪ ,‬הפרות ובמיוחד‬ ‫במכירת הברנדי שהם מערבבים עם מים‪ .‬או שהם מתעסקים עם הברחה של דגנים‪ .‬ברגע שהם‬ ‫‪ 3‬בראלי‪ ,‬אבי‪" .‬לשכוח את אירופה" בתוך תשובה לעמית פוסט‪-‬ציוני‪ ,‬עמ' ‪.295‬‬ ‫‪ 4‬שם‪ .‬עמ' ‪.303‬‬ ‫‪ 5‬לקוח מאבי בראלי – פרק ג'‬ ‫‪Solomovici, Teşu. România Judaica: O Istorie Neconvenţională a Evreilor din România; 2000 de Ani 6‬‬ ‫‪.de Existenţă Continuă. Bucureşti, 2001: Editura Teşu‬‬ ‫‪ 7‬ד"ר קלויזנר‪ ,‬ישראל‪ .‬חיבת ציון ברומניה‪ .‬ירושלים‪ :1958 ,‬הספרייה הציונית‪ .‬עמ' ‪.18‬‬ ‫‪ 8‬שקף‪ ,‬משה‪ .‬האבוקה הודלקה ברומניה‪ :‬שמואל פינלש וראשית הציונות ברומניה ירושלים‪ :1986 ,‬הספרייה‬ ‫הציונית‪ .‬עמ' ‪.18‬‬

‫‪2‬‬

‫חוסכים מעט כסף‪ ,‬מייד הם הופכים למלווים בריבית‪ ".‬מקור אחר ממשיך עם 'הגדרת' היהודי‬ ‫ברומניה‪ ..." :‬נחשבים כפורצים ונוכריים‪ ,‬הגיעו ממקום שאף אחד לא יודע עליו‪ ,‬ושונאים את‬ ‫החברה שבתוכה הם חיים‪ .‬מפגינים בוז ולעג עמוק לגבי שאר תושבי הארץ והם מגדירים את כולם‬ ‫כ'גויים'‪ ,‬כלומר כופרים‪ .‬אנשים אלה מדברים שפה לא מובנת‪ .‬אפילו להם בעצמם קשה לשוחח‬ ‫אחד עם השני‪ .‬מסיבה זו המציאו איזה ניב בין גרמנית ועברית‪ ...‬השמות שלהם מוזרים ביותר –‬ ‫לא מצויים בשום לוח‪ .‬תושבי הארץ מעולם לא שמעו שמות כאלה‪ :‬יציק‪ ,‬שלוים‪ ,‬לייבה‪ ,‬נופר‪...‬‬ ‫‪9‬‬

‫מייד אתה מזהה אותם לפי הבעת פנים וניהול‪".‬‬

‫הרבה יהודים בלטו לעין בגלל הלבוש ה"מוזר" שלהם‪ ,‬שהיה דומה ללבוש היהודים‬ ‫בפולין ובאוקראינה‪ .‬בארצות אירופה היהודים היו יותר מוגדרים כאוריינטליים ואנשים זרים‪,‬‬ ‫כשמיים‪ ,‬מאשר כחלק מן החברה‪ .‬המאפיינים של הקהילה היהודית ברומניה כמו בכל מקום‬ ‫ביבשת האירופית רחוקים מאלה של קבוצה קולוניאליסטית‪ .‬בכל מקום סביב העולם שבו חיו‬ ‫יהודים‪ ,‬הם דיברו אחרת במקצת משאר האוכלוסייה‪ .‬לעתים ההבדל התבטא בהוספת מספר‬ ‫מילים בעברית לשפה המקומית‪ ,‬ולעתים הגיע עד כדי יצירת שפה כלל לא מובנת לסביבה הלא‪-‬‬ ‫יהודית‪.‬‬ ‫לא רק שהיהודים הוגדרו כזרים על ידי האומה הרומנית בשכבות התחתונות באוכלוסייה‬ ‫אלא גם בממשלה החדשה נכנסו חוקים ספציפיים נגד היהודים‪ ,‬הבטחות לא מוגשמות‪ ,‬תחילה‬ ‫של אנטישמיות משפטית‪ .‬דיכוי‪ ,‬רדיפות ואישום של היהודים הופכים לנורמה‪ .‬במקרה אחד ראש‬ ‫העיר מיאסי מתכוון לגרש את הקהילה היהודית כולה מסיבה שהם משוטטים‪ .‬אדולף קרמיה (‬ ‫‪ )Adolphe Crémieux‬נציג של הממשלה הצרפתית פונה לשר הרומני ומבקש התערבות‪ .‬גם‬ ‫הקיסר נפולאון עצמו כותב אל נסיך קרול אחרי ששמע על הרדיפות במולדאביה‪L'Alliance .‬‬ ‫‪ , israélite universelle‬וגם סיר משה מונטיפיורי מתערבים ומנסים להשפיע למען היהודים‬ ‫ברומניה‪ .‬חוסר שוויון הזכויות וההתעללות בהם מערער את הקהל הבין‪-‬לאומי‪ 10.‬בפעם הראשונה‬ ‫בהיסטוריה של הדיפלומטיה‪ ,‬נשיא ארצות הברית ממנה בשנת ‪ 1870‬יהודי לקונסול ברומניה רק‬ ‫למטרת הטיפול של מצוקת היהודים‪ 11.‬אך נדמה כי כל הפעילות מביאה להשתפרות המצב אלא‬ ‫להכחשות ולטענה ה"לאומית" שמצבם של היהודים הוא עניין פנימי ללא התערבות חיצונית‪.‬‬ ‫הסיטואציה ברומניה בתקופה זו בהקשר היהודי היא מורכבת וכאן אנחנו יכולים רק להביט על‬ ‫התמונה הכללית כדי לשפוט האם היהודים שנשארים זרים בארצות הרומניות‪ ,‬עם ללא אומה‬ ‫נכנסים למסגרת הקונבנציונאלית של תנועת הקולוניאליזם‪.‬‬ ‫הציטטות הבאות לדעתי מרחיקות עוד יותר את היהודים מההאשמה הקולוניאליסטית‪.‬‬ ‫קלויזנר כותב בספרו חיבת ציון ברומניה‪,‬‬ ‫בקרב חסידי ההגירה נתגלע ויכוח ער בשאלה‪ :‬לאן? הוגי רעיון‬ ‫יישוב א"י דרשו לכוון את ההגירה לארץ‪-‬ישראל‪ .‬כנגדם שתמכו‬ ‫בהצעת פיישוטו (‪ )Peixotto‬לכוון את ההגירה לארצות‪-‬הברית‪.‬‬ ‫אחד מראשוני המתנגדים להצעת ההגירה לאמריקה היה ר'‬ ‫חיים‪-‬צבי שניאורסון‪ ,‬שפעל בארצות הברית למען יהודי‬ ‫רומניה‪ ,‬והיה‪ ,‬כאמור‪ ,‬מיוזמי מינויו של פיישוטו לקונסול‪.‬‬ ‫‪Op. cit, Solomovici, Teşu. România Judaica .86. 9‬‬ ‫‪Iancu, Carol. Les Juifs en Roumanie )1866-1919( De L'Exclusion a l'Emancipation. Paris, 1978: 10‬‬ ‫‪.Editions de l'Université de Provence. pp. 63-85‬‬ ‫‪ 11‬ד"ר קלויזנר‪ ,‬ישראל‪ .‬חיבת ציון ברומניה‪ .‬עמ' ‪.19‬‬

‫‪3‬‬

‫בספרו "ארץ‪-‬ישראל ורומניה" העלה הצעה בדבר הקמת מדינה‬ ‫עברית בארץ‪-‬ישראל ובמאמרים שפרסמם בעתון העברי בניו‪-‬‬ ‫יורק‪" ,‬הצופה בארץ החדשה"‪ ,‬התקיף את ידידו פיישוטו‬ ‫בחריפות‪ .‬גם עורך העתון הזה‪ ,‬צבי ברנשטיין‪ ,‬הביע את‬ ‫‪12‬‬ ‫התנגדותו להצעת פיישוטו‪.‬‬ ‫רעיון יישוב ארץ‪-‬ישראל היה רעיון לאומי לגמרי בסוף המאה ה‪ .19-‬נכון שבאותה תקופה‬ ‫רואים את התפשטות של מעצמות אירופה אך בסיפור של היהודים מדובר בתקופה של הגירה‬ ‫מקום אחד למקום שני מסיבות של חוסר זכויות‪ ,‬אלימות‪ ,‬רדיפות וגם מסיבות לאומיות‪ ,‬סיבות‬ ‫אידיאולוגיות שנוצרות מרוח התקופה‪ .‬בשנת ‪ 1872‬היגרו לארצות הברית כ‪ 30-‬משפחות‪ .‬קבוצה‬ ‫‪13‬‬

‫של ‪ 500‬משפחות התארגנה בבוטושאני לשם הגירה לאמריקה לעסוק שם בעבודת אדמה‪.‬‬ ‫במקביל התארגנו קבוצות שראו בתפיסות כמו אלה של ר' צבי הירש קאלישר ויהודה אלקלעי‬ ‫עידוד העלייה לארץ ישראל‪.‬‬ ‫כשישה חודשים לפני פרסום ה'אוטואמנציפציה' של פינסקר התפרסם בעיתון "היועץ"‬ ‫מניפסט בו "קבעו פסק הלכה דתי שיישוב ארץ ישראל הוא התחלת הגאולה ואין לסמוך על הנס‬ ‫אלא להכין הגאולה בדרך הטבע‪ 14".‬הקבוצה הזו קבעה שישלח נציג לארץ ישראל כדי לרכוש‬ ‫אדמות למען ההתיישבות‪" .‬משה דוד שו"ב" (שוחט ובודק) מרומניה‪" ,‬שעבר את הארץ‪ ...‬לארכה‬ ‫ולרחבה והתעכב בכל מקום ‪ ,‬מוסר ברשימותיו כי יהודים בעלי קרקעות לא היו אלא בירושלים‪,‬‬ ‫‪15‬‬

‫חברון‪ ,‬צפת וטבריה‪ ,‬ואילו אדמות מקווה ישראל הוחכרו על ידי השולטן לתקופה של ‪ 99‬שנה‪".‬‬ ‫משה דוד שו"ב מוצא כמה מקרים של יהודים וערבים שמתגוררים ביחד‪ .‬בכפר פקיעין‪ ,‬שבין עכו‬ ‫לצפת יש כ‪ 30-‬משפחות שטוענות כי הם צאצאי – צאצאיהם של איכרים יהודים היושבים שם‬ ‫מאז ימי הבית השני‪ .‬שוב מוסיף ש"קשה מאוד היה להבדיל בין היהודים האלה לבין שכניהם‬ ‫הערבים‪".‬‬

‫‪16‬‬

‫אחר סיור ארוך ברחבי הגליל מחליט דוד שוב בסופו של דבר לרכוש את אדמות הכפר‬ ‫ג'עוני‪ .‬הוא ידע ש ‪ 4‬שנים לפני כן היה שם יישוב יהודי‪ ,‬ניסיון חקלאי חדש על ידי קבוצת יהודים‬ ‫מצפת וירושלים אבל התנאים הבלתי נסבלים גרמו להם לעזוב את חיי החורש‪ .‬כאשר נשאל על‬ ‫שום מה בחר דווקא במקום זה‪ ,‬המרוחק‪ ,‬המבודד‪ ,‬החסר כבישי‪-‬גישה והמוקף מכל צד ישובי‪-‬‬ ‫ערבים עוינים‪ ,‬השיב שו"ב‪" :‬כבישים אפשר יהיה לסלול גם כאן‪ ,‬ואילו את האוויר הטוב והמים‬ ‫‪17‬‬

‫הטובים שבסביבה זאת אי‪-‬אפשר להעתיק לחלק אחר של הארץ‪".‬‬

‫באותה שנה (‪ )1881‬יצאו ממוינשט ‪ 30‬משפחות‪ ,‬כולם בגיל צעיר‪ ,‬עם הרבה ילדים ומעט‬ ‫כסף אבל עם הון יקר‪ :‬אהבת ציון ותקווה‪ .‬הקרן הקיימת‪ ,‬או הסכנות לא היו קיימים אז‪ .‬מעט‬ ‫הכסף אשר נשאר למשפחות לא הספיק להשיג את כל מבוקשן‪ 30 .‬שנה לפני הקמת קבוצת דגניה‬ ‫החליטו המייסדים להכחיד את ההון האישי ולחיות כקולקטיב‪ .‬כך נכתב בצו המושבה‪" :‬כדי‬ ‫‪ 12‬שם‪,‬עמ' ‪.21‬‬ ‫‪ 13‬שם‪ ,‬עמ' ‪.25‬‬ ‫‪" 14‬מחשבתו של ישראל גלעד‪-‬גולדנברג"‪ ,‬ארכיון ע"ש אברהם בלום‪ ,‬ראש פינה‪.‬‬ ‫‪ 15‬שרגא‪ ,‬עמיאל‪ .‬על יהודי רומניה – בארץ גלותם ובמולדת‪ .‬תל‪-‬אביב‪ :1959 ,‬הוצאת "התאחדות עולי רומניה‬ ‫בישראל"‪ .‬עמ' ‪.252‬‬ ‫‪ 16‬שם‪.‬‬ ‫‪ 17‬שם‪ .‬עמ' ‪.254‬‬

‫‪4‬‬

‫שאבן פינה של המושבה תהיה על יסוד מחושל ושאלוהים ישמור שיסודה של המושבה לא‬ ‫תתפרק‪ ,‬כל אחד מאתנו‪ ,‬עני או עשיר‪ ,‬חייב להביא למזכיר הועד את צרור הכסף שלו‪ .‬כל אחד‬ ‫יהיה שותף שווה גם בעבודת השדה שניתן לעבד אותו כפי שבתשואה‪ .‬כמו כן גם הקרקעות‬ ‫יחולקו שווה בין כל בעל בית‪".‬‬

‫‪18‬‬

‫האם אותם מייסדים ומייסדות אשר בשנים הקשות של חולי‪ ,‬רעב ומצוקה‪ ,‬נשבעים ליד‬ ‫ארון הקודש הבית כנסת לא לעזוב את המקום‪ ,‬יכולים להיחשב כקולוניאליסטים? הציונות‪ ,‬כותב‬ ‫יוסף גורני בתוך “‪ , ”From Rosh Pina and Degania to Dimona‬הייתה תנועה לאומית‪ ,‬אך גם תנועה‬ ‫ללא מולדת‪ ,‬תנועה של הגירה מאירופה – הגירה למקומות בלי שטחים ענקיים לשם המחייה כמו‬ ‫אלה בארצות הברית או קנדה ואוסטרליה‪ .‬אנו רואים כאן את ההפך הגמור של מאפייני‬ ‫הקולוניאליזם‪ .‬הגיעה לארץ ישראל קבוצה של חובבי ציון שמשקיעה את מעט הכסף שיש לה‬ ‫לשם בניית האומה‪ .‬גם ההשקעה של הברון הנדיב רוטשילד לא מביאה לו שום הון‪ .‬עזרתו של‬ ‫הברון הייתה הכרחית למרות שהפקידים שנשלחו מצרפת היו חסרי אידיאולוגיה ציונית‪ .‬בהערכת‬ ‫היוזמה של הברון אנו חייבים מצד אחד להבין עד כמה ההשקעה הכספית הייתה נחרצת אבל מצד‬ ‫שני חשוב לציין שנזק חברתי נגרם על ידי הפקידים הצרפתיים שרצו להכניס תרבות ונורמות‬ ‫רחוקות מהשוויון שהחלוצים של היישוב החדש ניסו לייסד בארץ הקודש‪" .‬מכתבים של איכרים‬ ‫מאותה עת מעידים על הקשיים ועל ההתייחסות של פקידי הברון אליהם‪' .‬מדרגות הדמעות'‪ ,‬כפי‬ ‫שכונו אז מדרגות בית הפקידות‪ ,‬נותרו עד היום‪ ,‬שחוקות‪ ,‬שותקות ומעידות על חיי הראשונים‬ ‫ועל הסיפור ההיסטורי של התקופה‪ .‬בבית הכנסת העתיק ברחוב הראשונים בראש פינה נותרה‬ ‫עדות אילמת לפער המעמדות אשר היה קיים בין פקידי הברון לבין האיכרים‪ .‬ריצוף שונה וחדש‬ ‫יחסית הקיים בחלק מרצפת האבן של בית הכנסת ליד ארון הקודש‪ ,‬מספר על במה גבוהה‬ ‫שהייתה במקום ויועדה לפקידי הברון‪ ,‬בכדי להבדיל אותם מאיכרי המושבה‪".‬‬

‫‪19‬‬

‫האדמיניסטרציה הישירה של הברון ב‪ 1900-‬והעברת החסות לידי יק"א‬

‫עם סוף‬ ‫(‪JEWISH‬‬

‫‪ , )COLONISATION ASSOCTIACION‬היה זה המקום הראשון אותו הרסו המתיישבים‪.‬‬ ‫בשאלת הרווחיות במפעל הכלכלי של ההתיישבות הציונית בראש פינה חשוב לזכור‬ ‫שבהבדל לתפיסתם של הטמפלרים שכתבו בעניין רב על ההתפתחות הציונית בראש פינה‪,‬‬ ‫המושבה לא פרחה בגלל הברון והנדיבות שלו בלבד‪ 20.‬איכרי ראש פינה סמכו על כוחותיהם‬ ‫שלהם ולא היו תלויים כל כך בעזרה מבחוץ כמו בשמרין לדוגמה‪ .‬בתקופה זו השלטון העות'מני‬ ‫אסר כניסת היהודים לארץ ישראל אך עם כל הקשיים שהתרחשו העלייה הראשונה גברה והלכה‪.‬‬ ‫מתיישבי ראש פינה הצליחו למרות הכל לבנות בתי אבן‪ .‬לא הייתה קיימת תמיכה כספית‬ ‫מאורגנת‪ .‬הועד המקומי ממוינשטי (‪ )Moineşti‬השתדל לעזור לבני עירו‪ .‬בראשית ‪ 1883‬כבר היו‬ ‫במושבה ‪ 20‬בתי אבן‪ 25 ,‬משפחות‪ 123 ,‬נפשות מרומניה ועוד שש משפחות מרוסיה שקנו אדמה‬ ‫בראש פינה‪ .‬מקרה אחרי מקרה מספר על הדרך שבה השקיעו המתיישבים בארץ החדשה‪ .‬כפי‬ ‫שבראלי מבחין‪,‬‬ ‫התיישבות היהודית בארץ‪-‬ישראל הניעה הון בכיוון הפוך‬ ‫מהכיוון שאפיין את פרויקטים הקולוניאליסטים‪ .‬היא השקיעה‬ ‫‪" 18‬לצטה נאייש"‪ .‬עיתון ביידיש מתורגם לרומנית‪ .‬מתוך הארכיון ע"ש אברהם בלום‪ ,‬ראש פינה‪.‬‬ ‫‪ 19‬מרום‪ ,‬רות‪ .‬שבילים בהר" בתוך‪ ,‬עמ' ‪.10‬‬ ‫‪ 20‬ראה גורן‪ ,‬חיים‪" .‬לכו חיקרו את הגליל‪ :‬ראש פינה בעיני המתיישבים הגרמנים בארץ – ‪ "1889‬בתוך שבילים‬ ‫בהר‪ .‬עמ' ‪.17-23‬‬

‫‪5‬‬

‫הון של יהודים בארץ‪ ,‬ולא משכה משאבים והון החוצה‪ ,‬אל‬ ‫אימפריה או אל משקיעים כלשהם‪ ,‬משקיעים מבחוץ או מבין‬ ‫המתיישבים – כלומר היא לא הייתה מאמץ להעשרת‬ ‫מטרופולין כלשהו מצד אחד וגם לא הייתה מפעל של מתיישבים‬ ‫שוחרי התעשרות מצד אחר; היא הייתה פרויקט לא‪-‬רווחי‬ ‫במשך זמן רב‪ ,‬אולי עד היום‪ ,‬וודאי שהיא לא הייתה זירה נוחה‬ ‫‪21‬‬ ‫להתעשרות של יחידים או קבוצות‪.‬‬ ‫לגבי היחס בין העולים מרומניה לערבים שנמצאו במקום חשוב להדגיש כי לא הייתה כאן‬ ‫מתחילה התנגדות ליהודים‪ ,‬לא על רקע דתי או אידיאולוגי‪ ,‬או לאומי כלשהו‪ .‬דן גלעדי מציין‬ ‫שגילויי העוינות נבעו מבעיות שוטפות בחיי יום‪-‬יומיים בין שכנים השונים זה מזה באורח החיים‬ ‫ובנורמות ההתנהגות‪ 22.‬מתיישבי ראש פינה פיתחו יחסי חמים עם שכניהם הערבים והסתייעו‬ ‫בהם ללימוד השפה העברית‪ .‬גלעד‪-‬גולדנברג כותב‪ :‬עד להגעתם היה יהודי 'וואלד אל מילט' (בן‬ ‫מוות)‪ ,‬הם הראשונים שהכו בערבים וניהלו עמם מאבק על השליטה במים במושבתם‪ ,‬מאבק בו‬ ‫לא ניצלו את יתרון הנשק החם ברשותם אלא השתמשו באותם אמצעים שבשימוש יריביהם‪.‬‬ ‫ניסיונם האישי ומסקנות שנגזרו מכך הוביל לגיבוש התפישה האסטרטגית בדבר יחסי יהודים‬ ‫ערבים‪ 23".‬אחד המסמכים של ארכיון אברהם בלום מספר את זיכרונותיו של דוד שו"ב על מקרה‬ ‫קשה בהקשר היהודי‪-‬ערבי‪ .‬בחתונה הראשונה של המושבה החדשה נורו יריות לכבוד בואה של‬ ‫הכלה מצפת‪ .‬צעיר יהודי‪ ,‬שעמד בקרבת הבניינים שבהם עבדו פועלים ערבים מצפת‪ ,‬ירה והרג‬ ‫בשגגה פועל ערבי‪ .‬ערבים מצפת נתקהלו ויצאו בצעקות להתנפל על המתיישבים בראש פינה‪.‬‬ ‫התגובה המהירה של הקונסול הצרפתי שהיה בצפת עצרה את גאולת הדם‪ ,‬אך חשוב להוסיף‬ ‫שהשייך מכפר ג'עוני שליד ראש פינה‪ ,‬בשם חאג' עלי גילבוד יחד עם האיכרים הערבים שלו שם‬ ‫את עצמו כמגן אנושי לפני הערבים שהגיעו כדי לנקום‪ .‬הסכסוך נמשך עד שהיהודים נתנו פיצויים‬ ‫לקרובי ההרוג‪ .‬הארגונים מרומניה עזרו לתושבי ראש פינה לשלם את הסכום‪ .‬שוב‪ ,‬גלעדי נותן לנו‬ ‫איזון‪:‬‬ ‫מכל מקום‪ ,‬אין להגזים באופי ובממדי ההתנגשויות‪ :‬לרוב לקחו‬ ‫בהן חלק לא יותר מכמה עשרות תוקפים והשימוש בנשק הם‬ ‫היה די נדיר‪ .‬שני הצדדים השתדלו שלא להיגרר למעשי הריגה‪,‬‬ ‫מחשש השלטונות וגאולת הדם‪ .‬לרוב הסתפקו בשימוש בנשק‬ ‫קר‪ ,‬או בתגרות ידיים והשלכת אבנים‪ .‬מספר הקורבנות בנפש‬ ‫‪24‬‬ ‫היה קטן ביותר לכל אורך התקופה‪.‬‬ ‫שוב רואים כאן שלמרות שהיחס בין הערבים ליישוב החדש הוא מלא אתגרים‪ ,‬הסכסוך הוא‬ ‫אחר מאשר בין היהודים של היישוב הישן והאוכלוסייה הערבית‪ .‬היעוד הלאומי של העולים‬ ‫החדשים מעמיד את תושבי ראש פינה בסיטואציה חדשה‪ .‬החלוצים היהודים שמייסדים את ראש‬ ‫פינה תלויים בערביי הסביבה שלהם‪ .‬המרחק ביניהם‪ ,‬כפר ג'עוני והמושבה החדשה‪ ,‬חייבו מגע‬ ‫יום‪-‬יומי עם הסביבה הערבית בכל תחומי החיים‪ .‬היהודים ניסו לבסס את היחסים אל השכנים‬ ‫על עמדה של כוח וכבוד‪ ,‬אך המציאות לא תמיד אפשרה זו‪ .‬רכישת האדמות‪ ,‬החזון של גאולת‬ ‫הארץ‪ ,‬שהיו ביטויים של חובבי ציון‪ .‬אין כאן חוסר לגיטימציה אצל מייסדי ראש פינה‪ .‬גם לא‬ ‫‪ 21‬בראלי‪ ,‬אבי‪" .‬לשכוח את אירופה" בתוך‪ :‬תשובה לעמית פוסט‪-‬ציוני‪ .‬עמ' ‪.305‬‬ ‫‪ 22‬גלעדי‪ ,‬דן‪" .‬מפעלו של הברון רוטשילד בתקופה העלייה הראשונה"‪ ,‬בתוך ספר העלייה הראשונה‪ .‬עורך‪ :‬מרדכי‬ ‫אליאב‪ ,‬יד בן צבי‪ :‬ירושלים‪ ,1981 ,‬עמ' ‪.57‬‬ ‫‪" 23‬מחשבו של ישראל גלעד‪-‬גולדנברג"‪ .‬מתוך הארכיון ע"ש אברהם בלום‪ ,‬ראש פינה‪.‬‬ ‫‪ 24‬גלעדי‪ ,‬דן‪ .‬עמ' ‪.57‬‬

‫‪6‬‬

‫קיימת התנגדות מצד השכנים הערבים‪ .‬למעשה‪ ,‬המסורת המקומית של התושבים הערבים של‬ ‫כפר ג'עוני ראתה בשרידים של המבנה שכרגע נמצא מתחת לבתי המושבה את "כניס אל‪-‬יהוד"‪,‬‬ ‫‪25‬‬

‫בית כנסת עתיק של היהודים‪.‬‬

‫קולוניזציה של מקום מסוים היא לא בהכרח חלק מהתופעה שנקראת "קולוניאליזם"‪.‬‬ ‫ליהודים שהגיעו לראש פינה‪ ,‬כחלק מתנועת חיבת ציון וכדוגמת של חובבי ציון רבים שהחלו לשוב‬ ‫לארץ ישראל באותה תקופה‪ ,‬חיוו בעיות כספיות‪ ,‬נלחמו נגד מלאריה‪ ,‬התנסו בקשיים שהלכו‬ ‫והחמירו‪ ,‬עברו משברים‪ ,‬כמה מהם עזבו ואחרים שרדו וסבלו ועצם המאבק שלהם מצביע על‬ ‫האמונה שלהם בבניית בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל‪ .‬אֶבֶן‪ ,‬מָאֲסו הַבונִים – הָיְתָה‪,‬‬ ‫לְרֹאש פִנָה‪ .‬עם מילים אלה‪ ,‬חלוציי העלייה הראשונה מצאו השראה ב"זיכרון הקולקטיבי" של‬ ‫העם היהודי‪ .‬בהחלט אפשר להגיד שהזיכרון הקולקטיבי תרם כוח ועדיין מעורר השראה ליצירת‬ ‫ההיסטוריה‪.‬‬ ‫הטענה של האסכולה הקולוניאליסטית שהציונות אינה "אלא מהלך של תוקפנות‬ ‫אירופית ופלישה לארצות הערבים" היא חסרת בסיס עובדתי ומציאותי‪ ,‬כפי שראינו במקרה של‬ ‫ראש פינה‪ .‬החוקרים שמחפשים אחרי עובדות מצביעות על הקולוניאליזם הציוני באים אל‬ ‫המחקר שלהם בלי שאלת מחקר ושוכחים לשקול את התנאים הכלכליים‪ ,‬החברתיים והפוליטיים‬ ‫בהיסטוריה הגיאוגרפית של ארץ ישראל‪ ,‬ושל פעילויות היהודים בה‪ .‬הם שכחו את אירופה‬ ‫ובוודאי שמקרה כמו זה של ראש פינה הוזנח ו ונשכח‪.‬‬

‫‪25‬‬

‫סטפנסקי‪ ,‬יוסף‪" .‬החפירות החדשות בראש פינה"‪ .‬רשות העתיקות‪ .‬לקוח מאתר השחזור בראש פינה‪.‬‬

‫‪7‬‬