Fashion

‫אופנה וסגנון חיים (‪)1871-1914‬‬ ‫תרגום‪ :‬אורי שני‬

‫• תחילה הייתה האופנה סמל‬ ‫למעמד והשתייכות‪ .‬תחת‬ ‫השפעת התיעוש השתנתה‬ ‫משמעות האופנה‪ .‬פחות‬ ‫דגש על מסורתי ומוכר –‬ ‫יותר ויותר פיתוח יצירתי‪,‬‬ ‫שמסמל את האומץ למימוש‬ ‫עצמי ולתפיסת עצמי חדשה‪.‬‬

‫‪ .1‬נשים‬ ‫‪1.1‬‬

‫שינוי באופנת הנשים‬

‫‪ .1.2‬אביזרים‬ ‫‪ .1.3‬לבנים‬ ‫‪ .1.4‬תסרוקות‬ ‫‪ .1.5‬תמונת האידיאל‬ ‫‪.2‬‬

‫גברים‬

‫‪ .2.1‬שינוי באופנת הגברים‬

‫תוכן עניינים‪:‬‬ ‫‪.3.1‬‬ ‫•‬

‫ילדים‬ ‫חומרים‬

‫‪ .5‬בין המינים‬ ‫‪ .7‬מעצבים ו‪Haute -‬‬ ‫‪Couture‬‬

‫‪ .2.2‬אביזרים‬ ‫‪ .2.3‬תסרוקות‬ ‫‪ .2.4‬תמונת האידיאל‬

‫‪.7‬‬

‫דיון‬

‫השינוי באופנת הנשים‬ ‫• בתחילת שנות ה‪ 70-‬נעלמה‬ ‫הקרינולינה‪ ,‬מבנה צינורות‪,‬‬ ‫שהתלבש מתחת לשמלה ופינה‬ ‫את מקומו לתורנור‪ ,‬גם מבנה‬ ‫נוקשה‪ ,‬שהתלבש בישבן‪.‬‬ ‫הבגדים נהיו על‪-‬ידי כך שטוחים‬ ‫יותר בצצדים ומקדימה‪ ,‬אך‬ ‫עיצובם דרש עדיין השקעה‬ ‫גבוהה‪.‬‬

‫בסביבות ‪ 1880‬נעלמה‬ ‫התורנור שוב‪ ,‬השמלות‬ ‫נהיוצרות יותר‪ ,‬החלק‬ ‫העליון התקצר בדקולטא‬ ‫ובשרוולים‪ .‬הקישוטים‬ ‫הצטמצמו‪.‬‬

‫• בסביבות ‪ 1890‬התמעטו קישוטי‬ ‫השמלות והצטמצמו לאזור‬ ‫המתניים‪ .‬לשמלות היו עתה‬ ‫צורה של פעמון‪ .‬הן היו ארוכות‬ ‫יותר‪ ,‬עד שהיה צריך לאסוף‬ ‫אותו בידיים‪ .‬השרוולים היו‬ ‫בצורת אלה‪.‬‬

‫עם תחילת המאה העשרים‬ ‫החל להשפיע ה‪-‬‬ ‫‪JUGENDSTIL‬‬ ‫על האופנה‪ .‬הוא התאפיין‬ ‫בצורות חלקות ושמלות‬ ‫בצורת פעמון עם‬ ‫קישוטים מסגנון‬ ‫התקופה‪.‬‬

‫• כאשר החלו יותר ויותר נשים‬ ‫לצאת לעבוד מחוץ לבית‪ ,‬היה‬ ‫צריך אופנה נוחה ומתאימה‪.‬‬ ‫התפתחה חצאית וחולצה‪,‬‬ ‫החליפה‪ .‬במהרה אפשר היה‬ ‫להופיע איתה בערבים ציבוריים‪.‬‬

‫אביזרי נשים‬ ‫• לנשים היה מספר גדול של קובעים גדולים יותר ויותר‪,‬‬ ‫מטריות ושמשיות‪ ,‬כפפות‪ ,‬תיקים‪ ,‬מניפות ומכשיטים ליציאות‬ ‫בערב‪.‬‬

‫לבנים‬

‫• רק משנת ‪ 1870‬הלבנים נהיו רומנטיים יותר‪ .‬אבל עדיין היה עליהן לשאת‬ ‫יותר משני קילו לבנים‪ :‬מכנסיים‪ ,‬חולצה‪ ,‬חצאית תחתונה‪ ,‬מחוך‪ ,‬ועוד‪ .‬ובחורף‬ ‫עוד יותר‪.‬‬

‫המחוכים‬ ‫קריקטורה‬ ‫נגד המחוך‬

‫המחוך המודרני היה ארוך יותר‪ ,‬בצורת ‪ , S‬והסתיים רק במתניים‪ .‬תפקידו המרכזי היה‬ ‫לדחוף את הבטן אחורה‪ ,‬כדי להשיג את קו ה‪ .S-‬הוא לא היה רק לא נוח‪ ,‬אלא גם גרם‬ ‫לכאבים ולנזקים‪ .‬בשנת ‪ 1896‬הוקם "האיגוד הכללי לביגוד נשים פשוט יותר"‪.‬‬ ‫בענייני הלבנים לא השתנה הרבה‪.‬‬

‫תספורות נשים‬ ‫• עבור התספורות המיוחדות היה צריך שיער ארוך‪ ,‬ואחרי‬ ‫תחילת המאה העשרים‪ ,‬התספורות נהיו כל‪-‬כך מסובכות‪,‬‬ ‫שהיה צריך תוספות שיער‪.‬‬

‫האידיאל הנשי‬ ‫• כפי שאפשר להסיק מאופנת‬ ‫הנשים‪ ,‬משתנה האידיאל‬ ‫הנשי כל הזמן‪ .‬תחילה‬ ‫הוחבא גופה של האשה תחת‬ ‫מעטה הבגדים‪ ,‬אחר‪-‬כך‬ ‫הודגש הקו הנשי עלידי‬ ‫מחוך ה‪ .S-‬אבל עדיין שלטו‬ ‫האידיאל של עור חיוור‬ ‫שקוף ומתניים צרים‬ ‫שבירים‪.‬‬

‫שינויים באופנת הגברים‬ ‫• בניגוד להופעה הראוותנית‬ ‫של הנשים הופיעו הגברים‬ ‫בהופעה פשוטה‪ .‬הם ויתרו‬ ‫על צבעים והופיעו בשחור‬ ‫ובאפור‪ .‬הופעתם קשוחה‪.‬‬

‫• אך עם הזמן נעלם המעיל‬ ‫העליון בזכות הז'קט‬ ‫והסמוקינג‪ .‬הז'קט קצר היה‬ ‫נסבל‪ .‬גם המכנסיים משנים‬ ‫צורה‪ .‬מאז ‪ 1904‬קיים קפל‬ ‫הגיהוץ‪ .‬והיא יכולה להיות‬ ‫עכשיו מפוספסת‪ ,‬משובצת‬ ‫או לבנה‪.‬‬

‫אביזרי הגברים‬ ‫• בדיוק כמו אצל הנשים גם לגברים אביזרים מחייבים‪ .‬בתחלית‬ ‫המאה העשרים כובע רחב שוליים‪ ,‬אחר‪-‬כך כובע המלון‪,‬‬ ‫כפפות‪ ,‬מקל הליכה או מטריה וגם צורות ראשונות של עניבה‪.‬‬

‫תספורות גברים‬ ‫• אופנת התספורת מבדילה בין "רעמת האומן" הארוכה לבין התספורת‬ ‫הקצרה עם התלתל הקטן על המצח‪ .‬הזקן‪ ,‬שגזרתו משתנית מאז ‪,1875‬‬ ‫מוערך מאוד‪ ,‬בתחילת המאה לעומת מעריכים שפם‪.‬‬

‫האידיאל הגברי‬ ‫• בעיני הנשים אמור הגבר להיות‬ ‫להיות חסון‪ ,‬גבוה‪ ,‬קצת מלא‬ ‫ומצליח‪ .‬הזקן היה אמצעי בטוח‬ ‫לפיתוי‪ ,‬כמו באמרה מאותה‬ ‫תקופה‪" :‬נשיקה ללא שפם היא‬ ‫כמו מאכל ללא תבלין‪ " .‬חוץ‬ ‫מזה היא רצתה להיכבש על‪-‬ידו‬ ‫ואהבה את החושה‪ ,‬שהיא יכולה‬ ‫להביט אליו למעלה‪.‬‬

‫אופנת הילדים‬ ‫• באופנת הילדים לא‬ ‫היו נורמות אחידות‪.‬‬ ‫חליפת המלח שווים‬ ‫התיחסות מיוחדת‪:‬‬ ‫היא נכנסה לאופנה‬ ‫בעקבות האווירה‬ ‫האימפריליסטית‪.‬‬

‫חומרים‬ ‫בגדים‪ ,‬שמלות וחציאות‬ ‫תופרו לעתים קרובות מ‬ ‫– מלמלה‪ ,‬קטיפה או‬ ‫משי‪ .‬לכיסוי הצוואר‪,‬‬ ‫לכיסוי המחשוף וכן‬ ‫עבור "בגדי הנסיכה" –‬ ‫מורכבים מבגד תחתון‬ ‫צמוד ובגדים עליונים‬ ‫מרפרפים‪ ,‬קלים‬ ‫ושקופים ‪ -‬השתמשו‬ ‫בתחרים‪ ,‬שיפון‪ ,‬קרפ‬ ‫דה‪-‬שין וחומרים‬ ‫שקופים אחרים‪.‬‬

‫‪...‬בין המינים‬ ‫• הגבר לא היה טרדן אף‬ ‫פעם בפגיה הראשונה‪.‬‬ ‫לשם ברכת שלום הוא‬ ‫נישק את ידה ושימח‬ ‫את לבה עם זר פרחים‪.‬‬ ‫בנוכחות הגברת הוא‬ ‫תמיד השתדל להתייחס‬ ‫לצרכיה ולתחומי‬ ‫ההתעניינות שלה והיה‬ ‫מחניף לה מדי פעם‬ ‫בעזרת מחמאה‬ ‫נחמדה‪.‬‬

‫מעצבים ו ‪Haute Couture -‬‬ ‫• משחרר הנשים בתחום האופנה היה המעצב פול פוארה‬ ‫(‪ . ) Paul Poiret‬לפי דעתו היה זה מגוחך לפצל את גוף‬ ‫האשה בעזרת המחוך לשני חלקים‪ .‬לכן הוא יצר חצאית‪,‬‬ ‫שתחילתה מתחת לחזה והגיעה עד לרצפה‪ .‬וחוץ מזה‬ ‫הוא אבי ה‪ . Haute Couture -‬מעצבת מפורסמת בזמנה‬ ‫היתה ‪ , ,)Jeanne Lanvin )1867-1946‬היא נהיתה מעצבת‬ ‫בגיל ‪ 16‬והגיע להוט קוטור בשנת ‪.1909‬‬

‫‪Paul Poiret‬‬

‫שיחה‬ ‫• בסביבות ‪ 1914‬היו נושאי‬ ‫השיחה האהובים אומנות‪,‬‬ ‫תיאטרון ונסיעות‪ ,‬בחוגים‬ ‫אינטימיים יותר גם יחסים‬ ‫אישיים‪ .‬מוחרמים היו‬ ‫פוליטיקה ודת‪ ,‬וגם מוקצה‬ ‫היה הדיבור ליד השולחן וגם‬ ‫הלחישה‪.‬‬