Eyal Shelef

‫‪ 7 | 70‬ימים | כ"ג‪ ‬בניסן‪ ‬תשס"ו‪21.4.2006 ‬‬

‫"זה הרגיש כמו פי‬ ‫עשרה מרכבת‬ ‫ההרים הכי מפחידה"‪.‬‬ ‫אייל שלף על הגל‬ ‫)ובקטן למטה(‬

‫כשגולשים אחרים מתחילים‬ ‫להתעייף‪ ,‬אייל שלף רק מתעורר‪.‬‬ ‫כשאנשים שפויים נמלטים מקירות מים‬ ‫מתמוטטים‪ ,‬הוא יוצא אל הים‪ .‬שלף‪,‬‬ ‫הגולש הישראלי היחיד שתפס‬ ‫טרמפ על גל הוריקנים בגובה בניין בן‬ ‫שלוש קומות בחוף "מלתעות"‬ ‫בהוואי‪ ,‬בקושי נפלט משם בחיים‪.‬‬ ‫ראיון רגוע עם חולה רוח‬ ‫אסף לוי ‪ //‬צילום‪ :‬גיורא קורן‬

‫הגל שאייל שלף חיכה לו כל החיים התקדם לעברו במהירות ‪60‬‬ ‫קמ"ש ואיים לדרוס אותו‪ .‬שלף‪ ,‬דרוך כולו‪ ,‬הסתכל לאחור‪ .‬קיר של‬ ‫מים כחולים התרומם ברעש גדול לגובה בניין בן שלוש קומות ולקח‬ ‫אותו גבוה למעלה‪ .‬הוא המשיך לפמפם את המפרש בכל הכוח‪.‬‬ ‫האדרנלין בגוף השתולל‪ .‬התזמון בירידה חייב להיות‬ ‫מושלם‪ :‬שנייה מאוחר מדי והגל הקטלני יטרוף אותו‪,‬‬ ‫שנייה מוקדם מדי והוא פשוט יילך לאיבוד‪ .‬ואז‬ ‫הגיע הרגע לטוס במורד הגל‪ .‬מתחת לגלשן שלו‬ ‫המים עפו במהירות שמעט מאוד בני אנוש זכו‬ ‫להכיר מקרוב‪ .‬לא כל אחד‪ ,‬שלא לומר מעט‬ ‫מאוד אנשים בעולם יכולים להרשות לעצמם‬ ‫לרכוב על הגל האגדי הזה‪ ,‬שמופיע רק חמש או‬ ‫שש פעמים בשנה‪ .‬שלף‪ ,‬עדיין בלי ממש מושג איך‬ ‫ייצא משם‪ ,‬ידע שהוא עשה את זה‪.‬‬ ‫"זה הרגיש כמו פי עשרה מרכבת ההרים הכי מפחידה‬ ‫שאפשר להעלות על הדעת"‪ ,‬הוא מספר‪ ,‬והנשימה שלו‬ ‫נעתקת גם עכשיו‪" ,‬גלשתי במהירות שאיַײאפשר לדמיין‪ ,‬הרבה‬ ‫מאוד רעש מסביב ורוח חזקה שנפלטת מתוך הצינור אל המפרש‪ .‬ירדתי‬ ‫את הגל והתחלתי לזגזג עליו‪ .‬הרגשתי כמו גיבור‪ .‬זה רגע שחרוט במוח‬ ‫לכל החיים"‪.‬‬

‫<<<‬

‫כ"ג‪ ‬בניסן‪ ‬תשס"ו‪21.4.2006 ‬‬

‫| ‪ 7‬ימים | ‪71‬‬

‫"זה סגנון חיים שהרבה‬ ‫אנשים חולמים עליו‬ ‫כי זה לחיות כמו בחופש‬ ‫מוחלט"‪ .‬שלף‬ ‫צילום‪ :‬אלעד גרשגורן‬

‫)המשך‪ ‬מעמוד‪ ‬קודם(‬ ‫שעות מאוחר יותר‪ ,‬כשהוא פצוע ומדמם‪,‬‬ ‫מותש אחרי מאבק ממושך בגלי הענק שהמשיכו‬ ‫לתקוף את חוף ג'ואוז )‪ — JAWS‬מלתעות( בהוואי‬ ‫ולחבוט בגופו ללא הרף‪ ,‬טיפס שלף בשארית‬ ‫כוחותיו על הסלעים בניסיון אחרון לברוח‬ ‫מהגלים‪ .‬סוףַײסוף הגיע לחוף מבטחים‪ .‬הגלשן כבר‬ ‫מזמן התפרק ונשאר בים‪ ,‬השמש שקעה‪ ,‬ושלף )‪(24‬‬ ‫הרשה לעצמו להתפנק באנחת רווחה גדולה‪,‬‬ ‫ארוכה ומשחררת‪ .‬הוא הגשים חלום‪ ,‬חלומו של כל‬ ‫גולש שמכבד את עצמו‪ ,‬והפך לישראלי היחיד‬ ‫שאי פעם גלש בגלי הענק האגדיים‪.‬‬

‫מסת מים מטורפת‬

‫"לגלוש בג'ואוז היה חלום שלי הרבה לפני‬ ‫שהגעתי לשם"‪ ,‬מספר שלף‪ ,‬וחיוך רחב ומבויש‬ ‫מתפשט בפניו‪ .‬עיניו החומות השקטות ודיבורו‬ ‫הרך לא מסגירים את התשוקה שבוערת בו מגיל‬ ‫‪ ,12‬לא מלמדים על הכישרון הפנומנלי שלו על‬ ‫הגלשן‪" .‬תמיד כשראיתי את הגל הזה בסרטי‬ ‫וידאו‪ ,‬זה היה מין מחזה חלומי ומרגש‪ ,‬מין יעד‬ ‫שהיה לי בראש‪ .‬הגלים האלה באים מעט פעמים‬ ‫בשנה‪ ,‬ולתפוס יום שיש בו גם גלים וגם רוח זה‬ ‫בכלל דבר נדיר‪ .‬פעם יכולתי רק לראות אותם‪,‬‬ ‫לא הרשיתי לעצמי להיכנס למים‪ .‬זה לא משהו‬ ‫שכל אחד יכול לעשות‪ .‬זה חוף בלי גישה ישירה‪,‬‬ ‫הגלים מתרוממים בלב ים ומגיעים לשם עם‬ ‫סירות מנוע או אופנועי ים"‪.‬‬ ‫היכולת הווירטואוזית של שלף היא מושא לקנאה‬ ‫בקהילת גולשי הרוח בישראל‪ ,‬וכולם מקבלים ללא‬ ‫עוררין את היותו הטוב בארץ‪ .‬חלק ניכר משש‬ ‫השנים האחרונות הוא העביר במגורים ובאימונים‬ ‫בחוף הוקיפה שבהוואי‪ ,‬שם התחכך בטובי הגולשים‬ ‫בעולם‪ ,‬עד שהפך לאחד מהם‪ .‬הוא שולט בגלשן‬ ‫באופן מוחלט‪ ,‬רוקד עם המפרש שבידיו כאילו היה‬ ‫בלרינה‪ ,‬עושה ברוח כרצונו‪ .‬היכרותו עם הים‬ ‫מושלמת‪ ,‬כמו של רבַײחובל ותיק‪ ,‬ומאפשרת לו‬ ‫להרגיש גם שינוי קליל בעוצמת הרוח‪ ,‬עוד לפני‬ ‫שהגלים מגיבים אליו‪ .‬גל שמאפשר לגולשים‬ ‫אחרים לקפוץ ממנו לגובה שלושה מטרים נותן‬ ‫לשלף שישה מטרים פלוס סלטה באוויר‪.‬‬ ‫אבל היכולת הפיזית היא רק ההתחלה‪ .‬מה‬ ‫שבאמת מייחד אותו בתוך קבוצה גדולה של‬ ‫כמאתיים גולשים מסורים‪ ,‬חולי רוח‪ ,‬שרודפים‬ ‫בשקיקה אחרי כל יום גלישה אפשרי‪ ,‬מזניחים‬ ‫עבודה או בית ספר‪ ,‬מוותרים על חיי משפחה‬ ‫נורמליים ונכנסים לים סוער עם רוח בעוצמה גם של‬ ‫‪ 7 | 72‬ימים | כ"ג‪ ‬בניסן‪ ‬תשס"ו‪21.4.2006 ‬‬

‫‪ 40‬קשר — זה שאצלו רגעי השיא האלה הם רק‬ ‫ההתחלה‪ .‬שלף מקדיש את חייו לגלים‪ .‬תנאי גלישה‬ ‫קיצוניים מעירים אותו לחיים‪ ,‬גורמים לו לחפש את‬ ‫השלב הבא‪ ,‬הקיצוני יותר‪ .‬כל עוד יש רוח‪ ,‬הוא בים‪.‬‬ ‫העייפות היא לא גורם במשוואה שלו‪.‬‬ ‫"הייתי מגדיר אותו ‪ SOUL SURFER,‬אומר‬ ‫עמית ענבר‪ ,‬לשעבר אלוף אירופה וסגן אלוף‬ ‫העולם בגלישת רוח‪" .‬הוא גולש בשביל הנשמה‪,‬‬ ‫וראו את זה עליו עוד כשהיה ילד‪ .‬הוא אחד שחי‬ ‫את זה מהוורידים‪ ,‬שזה הרבה יותר אמיתי בעיניי‪.‬‬ ‫הכישרון שלו וזה שהוא הגיע למצב של לגלוש‬ ‫בג'ואוז זה מדהים בעיניי‪ .‬הייתי שם וראיתי את‬ ‫הגלים האלו‪ ,‬רק כשאתה נמצא שם אפשר להבין‬ ‫על מה מדובר‪ .‬שום תמונה ושום סרט לא יצליחו‬ ‫להמחיש את העוצמה של הגל הזה‪ .‬זה מסת מים‬ ‫מטורפת שנעה במהירות מאוד גבוהה‪ ,‬זה גורם‬ ‫לך להרגיש את מקומך האמיתי בטבע ותוך‬ ‫שנייה יכול לפרק אותך לחתיכות"‪.‬‬ ‫"אני מסתכלת על התמונות שלו מג'ואוז‬ ‫בהערצה"‪ ,‬אומרת לי קורזיץ‪ ,‬אלופת עולם‬ ‫אולימפית בגלישת רוח‪" .‬הוא תותחַײעל‪ .‬הייתי‬ ‫מתה להגיע לרמה שלו בגלישת פאן‪ .‬הוא בנאדם‬ ‫כל כך מוכשר‪ ,‬גם כשהוא היה שייט הוא לקח את‬ ‫אליפות ישראל‪ ,‬הים זה לגמרי המקום שלו‪ .‬צריך‬ ‫להבין שלא כל אחד יכול לגלוש בג'ואוז‪ .‬אם אתה‬ ‫לא גולש מקצוען‪ ,‬אתה מאבד את החיים שלך שם‬ ‫בשנייה‪ .‬לשלף היה גם את האומץ וגם את היכולת‪,‬‬ ‫והוא באמת הפגין שם גלישה מטורפת"‪.‬‬ ‫שלף מספר שבפעם האחרונה שהיה במאווי‬ ‫התחיל לדבר‪ ,‬חצי בצחוק‪ ,‬עם חבר על כך שהגיע‬ ‫הזמן לתפוס את אחד הגלים המפלצתיים שכולם‬ ‫מדברים עליהם‪ .‬יום אחד בנובמבר זה קרה‪ .‬התחזיות‬ ‫סיפרו כבר ימים לפני כן שהגל הגדול‪ ,‬תוצר של‬ ‫ההוריקנים באוקיינוס האטלנטי‪ ,‬נצפה בלב ים‬ ‫ועומד להגיע‪" .‬קמתי בשבע בבוקר וראיתי את הים‪,‬‬ ‫היו סדרות של גלי ענק שמגיעים מלב‬ ‫האוקיינוס‪ .‬נסענו בדרך מפותלת וקשה עם‬ ‫שלוליות מים‪ ,‬ירידות תלולות ובורות אל‬ ‫הצוק שמעל החוף כדי לראות מה הולך‪.‬‬ ‫האדמה רועדת כשהגלים נשברים‪,‬‬ ‫הייתה רוח טובה‪ ,‬ואמרנו שזה‬ ‫הצ'אנס שלנו‪ .‬יצאנו לים‬ ‫והתחלנו לגלוש עד לאזור‬ ‫שבו מופיעים הגלים‪,‬‬ ‫עשרה‬ ‫בערך‬ ‫קילומטרים של גלישה‬ ‫נגד הרוח‪.‬‬ ‫"עוד לפני שיצאנו‬ ‫ניסינו לקרוא לחבר עם‬ ‫אופנוע ים שיצטרף‪ ,‬כי‬

‫"פתאום ראיתי את‬ ‫הגל בפרופיל‪ ,‬קיר עצום‬ ‫של מים נשברים‪,‬‬ ‫והלב התחיל לדפוק מרוב‬ ‫התרגשות‪ .‬התמלאתי‬ ‫באדרנלין ופחד ואיַײודאות‬ ‫כי אף פעם בעצם‬ ‫לא גלשתי על גלים בחצי‬ ‫מהגובה‪ .‬כל כך רציתי‬ ‫להגיע לזה"‬ ‫"גולש בשביל‬ ‫הנשמה"‪.‬‬ ‫עמית ענבר‬ ‫צילום‪ :‬רלי‬ ‫אברהמי‬

‫בכל זאת מדובר באזור מאוד מסוכן‪ .‬הוא לא יכול‬ ‫היה‪ ,‬ואני הייתי כל כך נחוש‪ ,‬שיצאנו ככה‪ .‬גלשנו‬ ‫בזיגזג‪ ,‬ובערך ‪ 500‬מטר משם הרוח נפלה‪ ,‬אין‬ ‫תזוזה‪ .‬השעה הייתה מאוחרת‪ ,‬היה כבר רבע‬ ‫לארבע והשמש שוקעת בשש‪ .‬התלבטנו אם‬ ‫להמשיך‪ ,‬ואמרתי לעצמי שאם הגעתי עד לפה‪,‬‬ ‫כבר ראיתי את הגלים נשברים‪ ,‬אז אני ממשיך‪.‬‬ ‫גלשתי בצורה איטית עם גלשן קטן ומפרש קטן‪,‬‬ ‫וצריך להשתמש בכל הכוח כדי להתקדם‪ .‬אחרי‬ ‫רבע שעה הגעתי לאזור ופתאום ראיתי את הגל‬ ‫בפרופיל‪ ,‬קיר עצום של מים נשברים‪ ,‬והלב התחיל‬ ‫לדפוק מרוב התרגשות‪ .‬התמלאתי באדרנלין‬ ‫ופחד ואיַײודאות כי אף פעם בעצם לא גלשתי על‬ ‫גלים בחצי מהגובה‪ .‬כל כך רציתי להגיע לזה‪ ,‬לא‬ ‫יכולתי לעצור‪.‬‬ ‫"נכנסתי לעומק‪ ,‬עשיתי סיבוב והתחלתי‬ ‫לגלוש בכל הכוח לכיוון החוף‪ .‬הסתכלתי אחורה‬ ‫וראיתי שורותַײשורות של גלים שהתקרבו במהיַײ‬ ‫רות‪ ,‬זה הרגיש כאילו כל הים מתנפל עליי‪ .‬הייתי‬ ‫באטרף‪ .‬נכנסתי לתוך הסוול‪ ,‬הגיע הגל הראשון‬ ‫שהרים אותי למעלה ולאטַײלאט הרגשתי איך כל‬ ‫הים נשאב אחורנית‪ .‬הייתי בגובה של עשרה מטר‬ ‫או יותר‪ ,‬ראיתי את כל המים מלמטה נשאבים‬ ‫ונשאבים והגל מקבל את הצורה שלו‪ .‬בשנייה‬ ‫הנכונה התחלתי לנסוע למטה במהירות‬ ‫שאיַײאפשר לדמיין‪ ,‬עוצמה של גל עם הרבה מאוד‬ ‫רעש מסביב והרבה רוח שנושבת מתוך הצינור אל‬ ‫המפרש‪ .‬ירדתי את הגל הראשון והתחלתי לזגזג‬ ‫עליו ולשחק עליו כמו גדול‪ .‬הרגשתי כמו גיבור‬ ‫ששרדתי את הגל הראשון ועוד הצלחתי לגלוש‬ ‫עליו‪ .‬ברגע שעבר הגל הראשון הייתי ממש בצד‪,‬‬ ‫והמים היו שקטים‪ .‬יצאתי שוב לעומק והתחלתי‬ ‫להרגיש בעננים‪ .‬אמרתי לעצמי 'גלשתי בג'ואוז'‪,‬‬ ‫בגלים הענקיים האלה‪ ,‬לא האמנתי שאני בחיים‪.‬‬ ‫היה לי מלא אדרנלין והתרגשות‪ ,‬קיבלתי ביטחון‬ ‫וחיפשתי עוד גל גבוה‪ .‬הגלים מגיעים בסטים של‬ ‫שלושהַײארבעה‪ ,‬ובדרך כלל הראשון והשני גדוַײ‬ ‫לים מאוד‪ .‬תפסתי גל גבוה‪ ,‬ירדתי אותו עם יותר‬ ‫ביטחון‪ ,‬כי אפשר לגלוש בצורה צ'יקנית‪ ,‬להשַײ‬ ‫תפן ורק לשרוד‪ ,‬ואפשר באמת לגלוש על‬ ‫גל‪ .‬לקחתי יותר ויותר סיכונים‪ ,‬עשיתי‬ ‫תמרונים‪ ,‬זה נהיה קיצוני‪ .‬טעות קטנה‬ ‫ואני היסטוריה‪ .‬ככה תפסתי ארבעה‬ ‫גלים‪ ,‬היה לי כבר עודף ביטחון‪ ,‬ואמרַײ‬ ‫תי לעצמי‪' :‬טוב‪ ,‬השעה כבר מאוחרת‬ ‫ויש לנו דרך ארוכה לחזור'‪ .‬החבר שלי‬ ‫ניסה לתפוס גל ולא הצליח‪ ,‬אני אמרתי‬ ‫לעצמי‪' :‬אוַײקיי‪ ,‬גל אחרון'"‪.‬‬

‫<<<‬

‫"התערבלתי‬ ‫בג'ואוז‪ ,‬ואני בחיים"‪.‬‬ ‫שלף בפעולה‬ ‫צילום‪ :‬רונן טופלברג‬

‫)המשך‪ ‬מעמוד‪ ‬קודם(‬

‫ראיתי אור והתחלתי לשחות‬

‫בשנה שעברה השתתף שלף בפעם הראשונה‬ ‫בתחרות של הסבב העולמי של גולשי הרוח‪.‬‬ ‫התחרות מתקיימת ארבע פעמים בשנה‪ :‬בהוואי‪,‬‬ ‫בפורטוגל‪ ,‬באיים הקנריים ולסיום בגרמניה‪ .‬את‬ ‫התחרות הראשונה שלו סיים שלף במקום‬ ‫התשיעי מבין ‪ 80‬מגולשי הרוח הטובים בעולם‪,‬‬ ‫ומאז הוא מתחרה קבוע בסבב‪ .‬לפני שבועיים הוא‬ ‫נסע שוב למאווי‪ ,‬הוואי‪ ,‬כדי להיערך לקראת‬ ‫התחרות הראשונה של ‪.2006‬‬ ‫למרות שספורט אקסטרים הוא מרכז חייו‪,‬‬ ‫כשרואים את שלף על היבשה אפשר בקלות לחשוב‬ ‫שזה עתה יצא מסדנת ויפאסנה ממושכת‪ .‬הוא גבוה‪,‬‬ ‫רזה ושרירי‪ ,‬והדברים הקיצוניים היחידים שהוא‬ ‫מקרין הם שקט פנימי וצניעות‪ .‬שלף‪" :‬אני משתדל‬ ‫לשמור על הבריאות‪ ,‬לאכול בסדר‪ ,‬לעשות כושר‬ ‫ולעשות הרבה יוגה‪ .‬זה מביא אותי לשלווה פנימית‪,‬‬ ‫זה דבר שאני מאוד מתחבר אליו"‪.‬‬ ‫איך נראים החיים של גולש מקצועי?‬ ‫"אני מנסה להיות כל הזמן במים ולגלוש כמה‬ ‫שיותר‪ .‬במהלך השנה אני מתחרה בתחרויות‬ ‫ברחבי העולם ופוגש אנשים מאוד מיוחדים‪ ,‬רובם‬ ‫בראש מצוין וחברים טובים‪ .‬זה סגנון חיים‬ ‫שהרבה אנשים חולמים עליו כי זה לחיות כמו‬ ‫בחופש מוחלט‪ .‬אני חי בים‪ ,‬גולש‪ ,‬מטייל‪ ,‬נחשף‬ ‫להרבה תרבויות שונות‪ .‬אני נהנה מכל רגע‬ ‫שקשור לסגנון החיים הזה‪ .‬בצד השני יש הרבה‬ ‫בלגן שכרוך בכל המעברים ממקום למקום‪ .‬אני‬ ‫לא לוקח תיק גב ומגיע לשדה התעופה‪ ,‬אני נוסע‬ ‫בכל פעם עם שנייםַײשלושה תיקים גדולים‪ ,‬עם‬ ‫עוד ארבעה גלשנים לכל מקום‪ .‬ובכלל יש בעיות‬ ‫בטיסות‪ ,‬צריך לשלם מלא כסף על משקל עודף‪,‬‬ ‫ומדובר בחיים מאוד יקרים‪ .‬אני לא בא מבית‬ ‫עשיר‪ ,‬אבל ההורים שלי תומכים כמה שאפשר‪.‬‬ ‫בספורט הזה אין כסף‪ ,‬הכל עולה הון תועפות‪,‬‬ ‫והספונסרים עוזרים קצת‪ ,‬אבל לא מספיק"‪.‬‬ ‫למרות הניסיון רב השנים וההיכרות העמוקה עם‬ ‫הים‪ ,‬גלישת הבכורה של שלף בג'ואוז כמעט עלתה‬ ‫לו בחייו‪" .‬אחרי שירדתי ארבעה גלים אמרתי‬ ‫לעצמי 'ניקח גל אחרון ונצא החוצה'‪ .‬ראיתי התקפה‬ ‫מאוד גדולה של גלים שמגיעים ולקחתי את השני‪.‬‬ ‫זה היה גל שנכנסתי בו ממש פנימה לכיוון השבירה‬ ‫וחיכיתי קצת יותר מדי למעלה‪ .‬ברגע שנסעתי‬ ‫למטה הגל נשבר עליי‪ .‬מסה עצומה של מים‬ ‫שנשפכה עליי‪ .‬לא הספקתי להסתכל לשום מקום‪,‬‬ ‫לא הספקתי להגיב‪ .‬זה היה כמו הרגע שלפני תאונה‪.‬‬ ‫אתה רואה את זה קורה ואתה לא יכול לעצור‪ .‬הייתי‬ ‫עמוק בתוך המים‪ ,‬מתערבל עם הגל כמו בתוך‬ ‫מכונת הכביסה הכי רעה שיש‪ .‬זו הייתה חוויה אחרת‬ ‫לגמרי‪ .‬בתוך המים אמרתי לעצמי 'תירגע‪ ,‬נשבר‬ ‫עליך הגל‪ ,‬אתה בתוך המים'‪ .‬לא כל כך הבנתי איפה‬ ‫הייתי כי מדובר בטונות של מים‪ ,‬תחשוב על בניין‬ ‫של שלוש קומות שנופל עליך‪ .‬זה משהו כל כך‬ ‫מסיבי‪ ,‬הרגשתי איך כל הגוף שלי מתערבל‪ .‬הגלשן‬ ‫נתלש לי מהידיים‪ ,‬איבדתי כיוון‪ ,‬לא ידעתי מה זה‬ ‫למעלה‪ ,‬מה זה למטה‪ .‬ניסיתי להיות רגוע עד כמה‬ ‫שאפשר‪ ,‬הייתי אחרי מאמץ גופני אדיר ונזרקתי‬ ‫למים בלי לקחת אוויר‪ .‬אני זוכר שדיברתי אל עצמי‬ ‫כל הזמן‪ .‬אמרתי לעצמי 'זה יעבור‪ ,‬זה יעבור'‪ .‬עד‬ ‫שהרגשתי שפחות או יותר כל הזרמים נרגעו‬ ‫והמערבולת הסתיימה‪ .‬ניסיתי למצוא מה זה למעלה‪,‬‬ ‫ראיתי אור והתחלתי לשחות‪ .‬אחרי בערך דקה או‬ ‫חמישים שניות‪ ,‬בשבילי זה נראה כמו נצח‪ ,‬הוצאתי‬ ‫סוףַײסוף את הראש‪.‬‬ ‫"עוד לפני שהספקתי לקחת אוויר בא עוד גל‬ ‫עם קצף של ארבעהַײחמישה מטר ועירבל אותי‬ ‫שוב‪ .‬הגל השני הגיע‪ ,‬ותוך כדי הערבול אני אומר‬ ‫לעצמי 'טוב‪ ,‬שרדת את הגל הראשון והוא הכי‬ ‫קשה‪ ,‬ואת השני אתה גם שורד'‪ .‬חיכיתי בתוך‬ ‫המים‪ ,‬הרגשתי שהגל עבר‪ ,‬הוצאתי את הראש‪,‬‬ ‫הספקתי לקחת אוויר‪ ,‬ועוד קצף הגיע‪ .‬קצף קצת‬ ‫יותר נמוך‪ .‬אמרתי לעצמי 'שרדת את השניים‬ ‫הקודמים‪ ,‬תעבור גם את השלישי'‪ .‬עליתי למעלה‪,‬‬ ‫הוצאתי את הראש והסתכלתי סביב‪ .‬הייתי לבד‬ ‫באמצע הים‪ ,‬מרחק של ‪ 500‬מטר מהחוף‪ ,‬בלי‬ ‫גלשן‪ ,‬באמצע שום מקום‪ .‬אחרי כמה דקות ראיתי‬ ‫את הציוד שלי במרחק של בערך מאה מטר‬ ‫והתחלתי לשחות לכיוון‪ .‬הסתכלתי לרגע על‬ ‫‪ 7 | 74‬ימים | כ"ג‪ ‬בניסן‪ ‬תשס"ו‪21.4.2006 ‬‬

‫המים וראיתי סביבי הרבה דם‪ .‬הברך שלי נפצעה‪,‬‬ ‫קיבלתי מכה בלסת ופתאום הרגשתי את השיניים‬ ‫שלי כל כך כואבות‪ .‬כל מי שגלש בהוואי יודע‬ ‫שהיו בעבר תקיפות של כרישים‪ ,‬והתחלתי לעבור‬ ‫סרטים על כרישים שמריחים את הדם שלי ובאים‬ ‫לתקוף‪ .‬פתאום גם הרגשתי את הכף רגל שלי‬ ‫פגועה קשה‪ .‬התחלתי לשחות‪ ,‬שחיתי כמו כלב‬ ‫פצוע שצף על המים‪ .‬הגעתי אל הגלשן וראיתי‬ ‫שהכל מרוסק‪ ,‬הכל שבור‪ ,‬ואני בלב ים"‪.‬‬

‫צוקים ואבני בזלת‬

‫אבא של אייל‪ ,‬מיכה שלף‪ ,‬מספר שהבן שלו‬ ‫מסוגל להריח את הרוח‪ .‬הוא מבחין בכל תזוזה‪ ,‬בכל‬ ‫שינוי עוצמה‪ ,‬יש לו אינסטינקטים של אינדיאני‪ .‬אל‬ ‫הים הגיע הילד כבר בגיל חמש‪ ,‬כי להורים שלו‬ ‫הייתה יאכטה במרינה בתלַײאביב‪" .‬הייתי הולך עם‬ ‫אבא שלי לדוג‪ ,‬מסתכל למטה ונופל עם החכה לתוך‬ ‫המים"‪ ,‬הוא מספר‪" .‬בגיל שמונה או תשע הביאו‬ ‫לארץ את סירות האופטימיסט‪ ,‬סירת מפרש קטנה‬ ‫לילדים‪ .‬כשראיתי את הסירה הזו אמרתי לאבא שלי‬ ‫שאני רוצה להשיט אותה‪ .‬בגיל תשע עשיתי קורס‬ ‫בירקון‪ ,‬ואחר כך עברנו למרינה והתחלנו לשוט בים‬ ‫ברוחות חזקות‪ ,‬בגלים‪ .‬בתור ילד זה היה מרגש‬ ‫ועוצמתי‪ .‬הייתי כזה קטן‪ ,‬בקושי הסתדרתי ללכת‬ ‫לבד ברחוב‪ .‬עם האופטימיסט נסעתי לתחרויות‬ ‫בעולם‪ ,‬אליפויות עולם‪ ,‬אליפויות אירופה"‪.‬‬ ‫אחרי האופטימיסט המשיך שלף לדגם ‪,420‬‬ ‫מפרשית לשני אנשים‪ ,‬ובַײ‪ '97‬זכה באליפות‬ ‫ישראל‪ .‬על גלשן רוח הוא עלה בפעם הראשונה‬ ‫בגיל ‪ .12‬שלף‪" :‬היינו שטים במים בתלַײאביב‪,‬‬ ‫והייתי רואה את הגלשנים בחוף הילטון‪ .‬אז נכנס‬ ‫לי הג'וק‪ .‬בסערות‪ ,‬כשהים היה מאוד גבוה‬ ‫והרוחות מאוד חזקות‪ ,‬הייתי הולך לשובר הגלים‬ ‫לראות את הגולשים בסערות‪ .‬לא הבנתי איך זה‬ ‫יכול להיות שהם גולשים בכזה ים‪ .‬אמרתי‬ ‫לעצמי שאני חייב לנסות‪ .‬הלכתי למועדון לב‬ ‫הים בהילטון‪ ,‬שאלו אותי אם אני יודע לגלוש‪,‬‬ ‫ואחרי שלושה חודשים קניתי את הגלשן הראשון‬ ‫שלי‪ .‬השתדלתי להמשיך עם השיט‪ ,‬אבל הראש‬ ‫שלי כבר היה בגלישה‪ .‬בגיל ‪ 18‬החלטתי שאני‬ ‫עוזב את השיט והולך כלַײכולי לגלישה"‪.‬‬ ‫מה זה בעצם אומר?‬ ‫"זה כל החיים שלי‪ ,‬אני מקריב המון בשביל‬ ‫זה‪ .‬זה אומר לקום מאוד מוקדם בבוקר‪ ,‬לוותר על‬ ‫יציאות בלילה‪ ,‬לברוח מבית הספר או לנסות‬ ‫לסדר איכשהו כדי לצאת מוקדם וללכת לים‪ .‬זה‬ ‫אומר שאני לא מגיע לארוחה בזמן בערב יום‬ ‫שישי‪ ,‬ושהחברה מחכה לי עד שהשמש שוקעת‬ ‫והיום נגמר‪ .‬אבל זה שווה את הכל‪ .‬בגיל ‪18‬‬ ‫נסעתי גם בפעם הראשונה להוואי לשלושה‬ ‫חודשים‪ ,‬וזה היה רק לטעום את המקום"‪.‬‬ ‫בתוך המים‪ ,‬כשהוא פצוע ומדמם אחרי‬ ‫שנשבר עליו הגל‪ ,‬שלף התחיל לעשות את הדרך‬ ‫הארוכה חזרה אל החוף‪" .‬פירקתי את המפרש‬ ‫מהגלשן וזרקתי אותו למים‪ .‬המפרש היה קרוע‬ ‫לגמרי‪ ,‬התורן והמנור היו שבורים‪ .‬התיישבתי‬

‫"הגל נשבר עליי‪.‬‬ ‫מדובר בטונות של מים‪,‬‬ ‫תחשוב על בניין של שלוש‬ ‫קומות שנופל עליך‪.‬‬ ‫הייתי עמוק בתוך המים‪,‬‬ ‫מתערבל עם הגל כמו‬ ‫בתוך מכונת הכביסה הכי‬ ‫רעה שיש‪ .‬איבדתי כיוון‪,‬‬ ‫לא ידעתי מה זה למעלה‪,‬‬ ‫מה זה למטה"‬ ‫"גלישה מטורפת"‪.‬‬ ‫לי קורזיץ‬ ‫צילום‪ :‬אלעד גרשגורן‬

‫על הגלשן‪ ,‬וכולו התמלא בדם‪ .‬הדבר היחיד‬ ‫שנתן לי תקווה זה שהחבר שלי‪ ,‬גיורא‪ ,‬היה על‬ ‫הצוק שמעל החוף וצילם‪ .‬ידעתי שהוא לא ייתן‬ ‫לי להישאר פה‪ .‬החוף מבודד לגמרי‪ ,‬אין מצילים‬ ‫או אופנועי ים‪ ,‬לא היה אף אחד מסביב‪ .‬לא ידעתי‬ ‫מה לחשוב‪ ,‬צריך לקחת החלטות של רגע‪ ,‬לא‬ ‫ידעתי מה לעשות‪ .‬אמרתי לעצמי שאני צריך‬ ‫לשחות לכיוון החוף שכולו צוקים ואבני בזלת‬ ‫גדולים ומחודדים‪ .‬שחיתי עם הגלשן לכיוון‬ ‫הסלעים‪ ,‬וגלים גדולים התחילו להגיע מאחוריי‪.‬‬ ‫הצלחתי להחזיק על הגלשן אולי חמישה גלים‪,‬‬ ‫אבל אז הגיעה התקפה גדולה‪ ,‬והגלשן נתלש לי‬ ‫מהידיים‪ .‬הזמן עבר‪ ,‬הברך והשיניים כאבו לי‪,‬‬ ‫ניסיתי לתפוס גלים שיזרקו אותי אל החוף‪.‬‬ ‫"החבר שלי כבר ירד למטה‪ ,‬הוא היה במרחק ‪15‬‬ ‫מטר ממני ולא היה יכול לעשות כלום‪ .‬בינינו היו‬ ‫סלעים גדולים וגלים שמתנפצים על החוף‪ .‬חשבתי‬ ‫פשוט להתגלגל פנימה‪ ,‬הגעתי קרוב אל החוף‪,‬‬ ‫מרחק של עשרה או שבעה מטר‪ ,‬וכל פעם שבא גל‬ ‫גדול אני צולל ונותן לו לעבור‪ 40 .‬דקות עברו מאז‬ ‫שנשבר עליי הגל‪ ,‬כל הגוף כאב והייתי עייף מכל‬ ‫היום הזה‪ .‬פחדתי להישבר לתוך הסלעים‪ .‬חיכיתי‬ ‫שתהיה רגיעה‪ ,‬אבל הרגיעה הזו לא הגיעה‪ .‬כל הים‬ ‫געש‪ .‬הייתי עייף‪ ,‬הגלים נשברו עליי בלי הפסקה‪,‬‬ ‫עוד גל ועוד גל ואני צולל ומרים את הראש וצולל‬ ‫ועולה ולא מצליח להתקדם‪.‬‬ ‫"פתאום החבר שלי התחיל לצעוק לעברי‪ .‬לא‬ ‫שמעתי כלום‪ ,‬אבל ראיתי אותו מנופף בשיח גדול‬ ‫לכיוון של אופנוע ים שעבר בסביבה‪ .‬האופנוע‬ ‫התקרב אליי ולא הצליח למצוא אותי‪ .‬הראש שלי‬ ‫היה נקודה קטנה בתוך המים‪ ,‬וכל גל שבא — אני‬ ‫צולל‪ .‬אלו היו שני בחורים ארגנטינאים שאני‬ ‫מכיר מהחוף‪ .‬כשהם סוףַײסוף זיהו אותי הרגשתי‬ ‫שבא מלאך‪ .‬הם הרימו אותי והרגיעו אותי‪ .‬הם‬ ‫אמרו לי 'בוא ננסה לזרוק אותך ליד הסלעים‬ ‫בתזמון טוב'‪ .‬הוא אמר לי 'אני עובר קרוב לסלעים‪,‬‬ ‫תקפוץ תוך כדי נסיעה ותנסה לשחות'‪.‬‬ ‫"הוא נסע מהר‪ ,‬קפצתי מהאופנוע אל המים‬ ‫ושחיתי בכל הכוח לעבר החוף‪ ,‬אבל פשוט לא‬ ‫הצלחתי להגיע‪ .‬הגיעו גלים גדולים והייתי צריך‬ ‫לצלול‪ ,‬ועוד פעם הזרם לקח אותי הצדה‪ .‬הם באו‬ ‫אליי שוב‪ ,‬הוא אמר לי 'אתה עייף‪ ,‬בוא אתנו'‪.‬‬ ‫לרגע אחד קצר שמתי לב שיש במים שקט‪ .‬היו‬ ‫כמה שניות של שקט‪ ,‬ואמרתי לו 'סע עכשיו‬ ‫מהר‪ ,‬תן פול גז ואני אקפוץ'‪ .‬הוא הבין אותי‪ ,‬הוא‬ ‫נסע עד לקצה‪ ,‬אולי שני מטר מהחוף‪ ,‬וזה היה‬ ‫ממש מסוכן כי כל הים נשאב ובקלות היה יכול‬ ‫להטיח אותנו בסלעים‪ .‬הוא זרק אותי בתזמון‬ ‫מעולה‪ ,‬שחיתי בכל הכוח שני מטרים שנראו כמו‬ ‫אלפיים וטיפסתי סוףַײסוף על הסלעים‪ .‬הגלים‬ ‫רדפו אחריי‪ ,‬נשברו עליי‪ ,‬אבל טיפסתי בכל‬ ‫הכוח והגעתי אל החוף‪ .‬בחוץ הרגשתי את‬ ‫השיניים שלי כואבות‪ ,‬את הברך הפצועה והראש‬ ‫שבכלל לא היה מחובר‪ .‬הייתי בהלם‪ .‬בבית‬ ‫החולים השאירו אותי לבד אחרי טיפול‪ ,‬ופתאום‬ ‫נפלה לי ההכרה‪ :‬אני אשכרה גלשתי בג'ואוז‪,‬‬ ‫התערבלתי בג'ואוז‪ ,‬ואני בחיים"‪¬ .‬‬ ‫‪[email protected]‬‬