1 DVTהוא תהליך בו נוצר קריש דם בוריד ,על פניו נושא שקשור ברפואה מפנימית ,ובכל זאת הוא טופס פרק חשוב באורטופדיה אקוטית ובטיפול הפיזיותרפי.
פיזיולוגיה:
תהליכי קרישה -תאור מנגנוני הקרישה:
בתהליך הקרישה מסתיים בארבעה מרכיבים עיקריים: )1פרוטרומבין )–בנוכחות טרומבופלסטין) -טרומבין, )2פיברינוגן – (בנוכחות טרומבין) -פיברין -.רשת הפיברין מעגנת בתוכה את תאי הדם ושהוא קריש דם. בעצם הפיברינוגן הופך מחלבון פלסמה שמסיס במים לפיברין בלתי מסיס. * מקורות הטרומבופלסטין הם טרומבוציטים הרוסים (ואז מנגנון הקרישה יתחיל במערכ' האינטרינסית) או מריקמת אנדוטל הרוסה (ואז מנגנון הכרישה יתחיל במערכ' האקסטרינזית)+( .פקטורים) המסת קריש :פיברינוליזיס = המסה פיזיולוגית של הקריש .התהליך נעשה בעזרת האינזים פיברינוליזין שנמצא בדם וגורם להידרוליזה של הפיברין.
פתופיזיולוגיה: גורמים המאיצים קרישה( :שלושת הגורמים של : )Virchow 1856 .1פגיעה באנדוטל = משטח אנדותליאלי בילתי חלק כמו פלאק טרשתי ,תחילת התהליך מהופעה של חיספוס על דופן כלי הדם, וטסיות דם נערמות במקום זה .הן משחררות חומרין הנקראין platelete factorהיוצרים שרשרת תגובות כימיות מהירות .שתי התגובות האחרונות בשרשרת הן )1ו )2רשת הפיברין מעגנת בתוכה את תאי הדם ושהוא קריש דם = Stasis .2איטיות או חוסר בזרימת הדם שגורם לעגינה של דם דבר המגביר את ריכוז הטרומבופלסטין. = /hypercoagulativit.3שינוי בקרישה וסמיכות הדם.
מה לאילו ולחולים במחלקה? *בניתוח הורידים מתרחבים (אולי מהשפעת חומרי ההרדמה) – את הקרעים הקטנים באינטימה זיהו במיקרוסקופ אלקטרוני .כדי שתופעת הקרעים תקרה מספיק הרחבה של 20%מקוטר המנוחה .מסתבר שבניתוחים מגיעים להרבה יותר . 26-53% ,ההרחבה לא נראתה כשהיו גרביי לחץ על הרגליים בזמן הניתוח .
2 50%ממקרי ה DVTהמופיעים אצל מנותחים מתהווים במהלך הפרוצדורה * stasisגם במהלך הניתוח וגם פעמים רבות לפניו או אחריו * הפציעה או הניתוח שגורמים בין היתר למתיחות וקרעים בכלי דם.
גורמי סיכון המגבירים את הסכנה: .1אוכלוסיה מעל גיל )1( 40 .2ניתוחים עם נטיה לפתח טרומבואמבוליות (כמו אחרי החלפת מיפרק ירך) ניתוחי חזה גדולים ,ניתוחי בטן גדולים ,וניתוחים בגפיים תחתונות. .3העדר תנועתיות ממושכת :שיתוק ,ריתוק למיטה ,שברים. .4מחלות ממאירות (נטיה לקרישיות יתר עקב קרצינומה בלבלב, תופעות לוואי של טרופות) .5דליות בורידי הרגלים או בעיות אחרות בעבר בורידים שיטחיים או ארוע קודם של טרומבוזה .6טראומה גדולה .7עדות לסמיכות הדם = hypercoagulable state .8נוכחות של קטטר בוריד מרכז .9השמנת יתר )6גורמים שחזרו רק בחלק מהמאמרים :זיהום ,גורם גנטי ,הריון
ומכאן שרוב המנותחים זקוקים לאיזשהו טיפול מניעתי שכיחות DVT
שכחיות התופעה בניתוחים השונים: כללי בין ,30-70%בניתוחים כללים ללא מניעה בין 20-30%מהם פרוקסימלים לסובך ,6-7%ו .PE 1.6%בניתוחים להחלפת ירך ברך או בשברים בירך ללא טיפול מניעתי שחיכות ה DVTנעה בין 40-80% ולפרוקסימלי 10-20%והחלפת ברך עוד יותר מירך .60-80%בניתוחים נוירולוגים הסיכון ל DVTהוא 25%ועוד יותר אם הניתוח על רקע של ממאירות .לנפגעי נח"ש הסיכון הגבוהה ביותר 100%
סימנים ל DVT סימנים מוקדמים :כאב (בעיקר בסובך שמתגבר במגע או מתיחה =
3 סימן הומאן ,בצקת ואודם מקומי .יתכן מצב שה DVTהתגלה רק אחרי שהופיעו הסימנים ל PE הדמיה :דופלר .דופלקס ,והאמין ביותר ונוגראפיה
סיבוכים אפשריים: .1תסחיף ראתי :שחיכות נמוכה 0.5%אבל פטאלי .הסתימה יכולה להיות בעורק קטן יחסית ואז ניתן לעזור בהפרין ,או במרכזי ואז קיימת סכנת חיים אפילו תוך דקות .הסימפטומים :קלינים או ברנטגן .קשיי נשימה ,כאבים בחזה ,שיעול דמי רישרושים בהאזנה מעל האזור ,כמוט קטנה של נוזל בפלאורה .סימנים סיסטמים: חום ,עליה בדופק ועליה בקצב הנשימה .אמבוליה מסיבית מלווה בשוק ,דיספנאה ,וציאנוזיס. .2פגיעה בצינורות הורידים ,הרס מסתמים לצמיטוט ובטוח ארוך אי ספיקת ורידים כרונית – העלאת הלחץ הורידי – אדמה – סטאזיז – הפרעה לחילוף החומרים בריקמה( .הפרת מערך הכוחות בקפילרה והפרעה לחימצון) – כיב .3חום ,הערכת האישפוז ,דחיית השיקום.
הטיפול ב DVT
קיים:
אגדים ,אנלגטיקה ,אנטיקואגולנטין (בשלב ראשון הפרין). הרמת הגפה בעבר שכיבה מוחלטת 5-7ימים ,היום המגמה לקצר את השכיבה ועם הטיפול התרופתי לעודד הליכה .עדיין מרכזים רפואיים שונים נוהגים באופן שונה.
מכוללי זרימה בורידים( :עליהם ננסה להשפיעה כפיזיותרפיסטים בשלב המניעה) .1מפל לחצים :הלחצים ההידרוסטטים במערכת הדם משתנים (מ 120ממ"כ ב aortaל 0ממ"כ ב .)Venacavaבקפילרות העורקיות הלחץ ההדרוסטטי הוא כ 30ממ"כ ,ובורידיות 5-8ממ"כ. .2מערך מסתמים עד לורידים הגדולים ( – )femoralבבטן כבר אין .3פעילות שרירים ודופק vein reflex: 1983 .4הוצג מנגנון פיזיולוגי בכף הרגל בצד הפלנטרי של פלקסוס ורידי שמתרוקן במהירות כשנשיאת המישקל משטיחה את הקשת הפלנטרית .דם מהפלקסוס הורידי הזה עובר מעלה בורידים העמוקים ומעלה בהם את הזרימה (.)1/30 .5פעילות הסרעפת – משנה את הלחצים באזור הבטן
4
טיפולים מניעתיים – להדגיש את השוני מהטיפול אחרי שכבר הופיעו הסימנים או ההוכחות ל .DVTהטיפול המניעתי רלוונטי לשישה שבועות .השיא של האעראות הוא בימים .7-12 טיפול תרופטי :החומרים השונים מחולקים למספר מישפחות ,כולם מונעים מהטרומבין להשתתף בהפיכת הפיברינוגן לפיברין .בראשם ההפרין .רוב החומרים פועלים במספר תחנות בשרשרת הקרישה. השיקולים של הרופא בהתאמת התרופה: שלב המחלה ,הניתוח ,וגורמי סיכון. מינימום סיבוכים מקסימום שליטה פרמקולוגית (זמן מחצית החיים) כן /לא ניתטור או בדיקות מעקב אופן מתן החומר /נוחות החולה. הטיפול התרופתי המניעתי האופטימלי שונה מניתוח לניתוח ומחולה לחולה סיבוכים לטיפול תרופתי( :לא נאמר בכיתה) Iטרומבוציטופניה = ירידה בטרומבוציטים ונטיה לדימומים IIתופעות טרומבוטיות (באופן פרדוקסלי) :נמק באזור ההזרקה, טרומבוס פריפרי ,אוטמים במוח ובלב ,צימוט יתר של טסיות דם. קרישים בעיקר בקצות הגוף .לא בהכרח מינון גבוהה יגרום לסיבוכים. בד"כ מופיעה אצל מטופלים שקיבלו הפרין מעל 6ימים .יתבטא במעקב ה PTTשיראה ירידה בזמן (במקום הארכת הזמן פי 3מ 23-30 שניות ל 70שניות) והטיפול יהיה כמוט גדולה יותר של הפרין וזה מבסר רעות.
טיפולים מניעתיים מכניים: שרוולים
כללי:
פנאומטיים:
EXTERNAL PNEUMATIC COMPRESSION = EPCנמצא יעיל כשהשתמשו בו נכון גם בשרוול ארוך וגם כשהיה רק לכף הרגל . בניתוחים אורטופדים של החלפת מיפרקים הוריד את שחיכות ה DVT מ 40-80ל 22% השימוש בהם חשוב במיוחד כשטיפול אחר בעיתי .למשל בניתוחים נוירולוגים בעיית intracracranial hemorrhageמטיפול תרופתי היא גדולה
5 במיוחד לעומת זאת EPCנמצא יעל והוריד את הסכנה מ 25%ויותר ל .6% אותה הבעיה של דימום מיחדת גם את ניפגי הטראומה אבל לגביהם הצלחת ה EPCשנויה במחלוקת)1( . מכניזים: מתוך שלוש המנגנונים שיוצרים קרישה (’stasis’ hypercocoagulability ופגיעה באנדוטל) השרוולים הפנאומטים המורים לעבוד על הראשון. לגבי מניעת סטאזיז הדבר הוכח בדופלר שבדק את מהירות הזרימה המירבית ב femoral veinונמצא שהזרימה גברה ב 240%כאשר השתמשו במכשיר בעל שישה ערוצים עוקבים לעומת 180%כאשר התשמשו במכשיר בעל ערוץ אחד .העיקרון אושר בעבודות סוגי מכשירים: השרוול המקורי היה עד המפסעה ,הלחץ ניתן מהקרסול והתקדם מעלה .העליה בלחץ וכן העליה בקצב הזרימה הורידית היו איטיים והמהירות המירבית נעה בין 100-250%מה .baseline אחר"כ התפתחו גם שרוולים שהגיעו רק עד הברך ושרוולים בעלי ערוץ לחץ אחד. לאחרונה פותחו מכשירים אשר מגיעים ללחצים גבוהים יותר ובמחזורי התנפחות מהירים יותר .הם נותנים הפסקה ארוכה יותר בין ההתנפחויות על מנת לאפשר מילוי אופטימלי לורידי הסובך .הם משיגים עליה גדולה יותר של זרימה ורידית בפופליטאה ובפמור לעומת האיטיים אבל לתקופת זמן קצרה יותר. עדיין לא ידועה מה מבניהם עדיף למניעת .DVT מכשיר לכף הרגל שמתנפח בצד הפלנטרי .מציגים אותו כמכשיר עם יתרונות כמו של המכשיר הסטנדרטי עם היתרון שניתן להשתמש בו במצבים שבהם לא ניתן להשתמש במכשיר הארוך (ניתוחים אורטופדים וקיבועים חיצוניים) .אילו רוב החלים עליהם ניבדק יעילות המכשיר ואין נתונים על ניתוחים אחרים .בעבודה אחת על נפגעי טראומה המכשיר הקטן נמצא פחות יעיל במניעת DVTמהמכשיר הארוך.
תנועתיות:
6 הן למניעת סטאזיס בוורידים והן למניעת אפקט אנדוגני פברינולוגי במערכת כלי הדם .באופן רגיל קיים שיווי מישקל דינאמי בין יצירת קרישים לבין פיברינוליזיס .לפעילות גופנית תפקיד חשוב בפיברינוליזיס ומניעת DVT .1תנועות אקטיביות יעילות מפסיביות אך גם לפסיביות יש השפעה .2תנועות קרסול סבוביות נמצאו היעילות ביותר למרות שגם DF PF עזר .3ההשפעה חזרה לבסיס רק אחרי חצי שעה (ושיא אחרי 12דקות) מדקה של תנועות.
אגדים
אלסטיים:
מורידים סיכון יחסי ל DVTבעשרות אחוזים ,וכאשר משולבים עם טיפול תרופתי התוצאות טובות עוד יותר .ומצד שני אם אסור להעזר במדללי דם בגלל חשש לדימום תפקיד החבישה קריטי יותר.
מכניזים Iהגברת הלחץ החיצוני ותרומה לכוחות התורמים לספיחת נוזלים לקפילרה IIהפניית הכוחות הדינאמים של השרירים והדופק פנימה. IIIשיפור תיפקודם של מסתמים לקויים IVהפניית עיקר הזרימה לורידים העמוקים Vהשפעה על הקואגולנטים VIמניעת הגורם הראשוני אם משתמשים במהלך הניתוח.
עקרונות
חבישה:
נוח ,מידת לחץ מתאימה :עצם הלחץ משפר זרימה בוריד הפמורלי. על הלחץ להיות נכון בעוצמתו ובהדרגתיותו. לחצים מומלצים 18 :מ"מ מים בקרסול 14 ,בשוק ו 8בירך .לחץ גבוה מזה (גבוהה מ ),30מעקב זרימה ומפריעה לאספקת דם עורית .יש שמצאו שמספיקים גם לחצים נמוכים בגרב כדי לשמור על המודינמיות. לחצים מדורגים :חוסר הדרגתיות לא מסיגה את שיפור הזרימה ומעלה סכנה ל .DVTלחולים שלא היה באף גובה מדידה של לחץ הפוך בחוזק ()33היו רק 2מיקרי DVTלעומת 10בקבוצה השניה (מתוך )39 גובה החבישה :אין הבדל בין אם הגרב עד הברך או עד המיפסעה. חבישה גבוהה פחות נוחה ועלולה להתגלגל וללחוץ בפופליטאל פוסה.
7 זמני חבישה :עדיף לגרוב עוד לפני הניתוח (שבו מתהווים 50% מהמיקרים) ועד חודשים אחר"כ ( DVTו PEמופיעים גם 5-6שבועות אחרי הניתוח ביממה :בשכיבה בגלל הסטאזיז ובעמידה בגלל ה (.Gהחשש לגבי הלילה נובע מחשש לחבישה לא נכונה ולכן ממליצים להוריד)
אופן
החבישה:
ביצוע מדיסטל לפרוקסימל, את הקרסול לחבוש תוך שמירה על dorsy flex להגיע עד מעבר לבטן שריר הגסטרו אבל לא בפופלטאה להעלות לחץ ע"י מספר שכבות, לסגור בדבק. לחדש /לתקן את החבישה ע"פ הצורך על החבישה להיות נוחה.
השפעות נוספות
של החבישה (אורטוסטאטיק היפוטנשן ,החלמת
האזור)
סיבוכים( :לא נאמר) בד"כ בטוח אך לא ללא סיבוכים: .1הפרעה בחימצון העור (לחץ של 10מ"מכ מוריד את זרימת הדם העורית ב 60 ,10%ממ"כ ב ).84%וזה משמעותי במיוחד אצל חולי עורקים פריפרים .וחולי סכרת עם נוירופטיות .בתי החרושת ממליצים לא לגרוב גרביים למי ש brachial pressure indexשלו קטן מ ( .0.7מחלת עורקים פריפרית) .2חסימה עורקית בקרסול עד לגנגרנה בגלל יתר בשכבות. .3מעקב אחרי גפה חבושה שמיתנפחת 5( .ס"מ בהקף מכפיל את לחץ הגרב).