Box

‫הקופסא ‪ /‬אנונימי‬ ‫קיבלתי את הספור מחבר שהיה צריך להחליט החלטה‪ .‬אמרתי שגם לי יש החלטות להחליט‪ .‬הספור‬ ‫מספר על אם שהענישה את בתה בת החמש‪ ,‬על שבזבזה גליל שלם של נייר עטיפה מוזהב‪ .‬באותה‬ ‫התקופה הכסף בביתם היה מצרך נדיר‪ .‬היא התרגזה עוד יותר כאשר גילתה שהילדה השתמשה‬ ‫בנייר העטיפה בכדי לעטוף קופסא‪ ,‬שאותה הניחה מתחת לעץ חג המולד‪.‬‬ ‫למחרת בבוקר‪ ,‬הביאה הילדה את הקופסא לאמה ואמרה‪:‬‬ ‫"אמא‪ ,‬זה בשבילך‪".‬‬ ‫האם אמנם הייתה נבוכה מתגובתה המוגזמת מוקדם יותר‪ ,‬אך כעסה ניצת‬ ‫שוב כאשר גילתה שהקופסא ריקה‪ .‬היא אמרה לבתה בטון חמור‪:‬‬ ‫"האם אינך יודעת גבירתי הצעירה‪ ,‬שכאשר נותנים למישהו מתנה‪ ,‬אמור‬ ‫להיות משהו בתוך הקופסא?"‬ ‫הילדה פרצה בבכי ואמרה‪:‬‬ ‫"אבל אמא‪ ,‬היא לא ריקה! אני הפרחתי נשיקות לתוכה‪ ,‬עד שהתמלאה‪".‬‬ ‫האם נשברה‪ .‬היא כרעה על ברכיה וחבקה את בתה הקטנה‪ ,‬אחר כך התחננה‬ ‫שתסלח לה על הכעס וחוסר המחשבה‪.‬‬ ‫לא הרבה אחר כך נהרגה הילדה בתאונה‪ ,‬והאם שמרה את הקופסא ליד מיטתה במשך כל ימי‬ ‫חייה‪ ,‬ובכל פעם שהייתה עצובה או בקשיים הייתה פותחת את הקופסא ונוטלת נשיקה דמיונית‬ ‫מתוכה ונזכרת באהבה של בתה הקטנה‪.‬‬

‫במובן מסוים‪ ,‬כל אחד מאתנו‪ ,‬מקבל קופסא מוזהבת של‬ ‫אהבה ללא תנאי ונשיקות‪ ,‬מאוהביו‪ ,‬חבריו‪ ,‬משפחתו‪,‬‬ ‫ואלוקים‪ .‬אין רכוש יקר יותר מזה‪..‬‬ ‫לכן‪ ,‬ברגעים הקשים בחיינו‪ ,‬כשקשה לנו ואנחנו עצובים‪,‬‬ ‫ונדמה שהעולם יסתדר טוב בלעדינו‪ ..‬אל נא נשכח‪ ,‬שיש‬ ‫אנשים שאוהבים אותנו‪ ,‬שבשבילנו הם העולם‪ ..‬ולא בטוח‬ ‫שהם יסתדרו‪...‬‬ ‫לפניך שתי אפשרויות‪:‬‬ ‫‪.1‬להעביר הודעה זו לחבר‪/‬ה‪.‬‬ ‫או‬ ‫‪.2‬למחוק אותה ולנהוג כאלו היא לא נגעה לך כלל‪..‬‬ ‫כפי שניתן לראות‪ ,‬אני בחרתי באפשרות הראשונה‪..‬‬