Aruchhashulchan Rosh Hashana

‫ערוך השולחן‬ ‫אורח חיים‬ ‫סי' ‪582,584,585‬‬

‫נסדר ע"י א"ש‬

‫סימן תקפב‬

‫ערו השולח‬ ‫אורח חיים סימן תקפב‬

‫סעי א‬ ‫ערבית נכנסי לבהכ"נ וקורי‬ ‫ק"ש בברכותיה וחותמי ופרוס‬ ‫ואומרי פסוק תקעו בחדש‬ ‫שופר ויש מקומות שאי אומרי‬ ‫זה ואומרי חצי קדיש בניגו‬ ‫ומתפללי והעול נהגו להתפלל‬ ‫בקול ר ואע"פ שאי דעת‬ ‫חכמי נוחה מזה מ"מ נהגו כ‬ ‫ומוסיפי בתפלה כמה דברי‬ ‫והיינו בחתימת אתה קדוש‬ ‫מסיימי המל הקדוש וא אמר‬ ‫האל הקדוש לא יצא וחוזר‬ ‫לראש וכ בברכת השיבה חות‬ ‫המל המשפט וא לאו חוזר‬ ‫כמ"ש לעיל סי' קי"ז ועוד‬ ‫מוסיפי בברכת אבות זכרנו‬ ‫לחיי ואומרי לחיי הלמ"ד‬ ‫בשו"א ולא בפת"ח דא"כ הוה‬ ‫משמע לא לחיי ויש בו י"א‬ ‫תיבות כמניי תיבות שבפסוק‬ ‫מות רשע ]טור[‬ ‫החפ אחפו‬ ‫אותיות ]כנגד נ' שערי בינה[‬ ‫וחמשי‬ ‫ובאתה גבור מוסיפי מי כמו‬ ‫אב הרחמי וכו' ויש בו ח'‬ ‫תיבות כנגד פסוק ויזכור כי בשר‬ ‫המה וגו' ]שם[ ובמודי מוסי‬ ‫וכתוב לחיי טובי וכו' ובזכרנו‬ ‫אינו אומר טובי דכ דר אר‬ ‫מתחלה לבקש דבר קט ואח"כ‬ ‫דבר גדול ]שם[ ובשי שלו‬ ‫ברכה‬ ‫מוסיפי בספר חיי‬ ‫ושלו וכו'‪:‬‬

‫סעי ב‬ ‫אלו הד' דברי זכרנו ומי כמו‬ ‫וכתוב ובספר לא הוזכרו בגמ'‬ ‫ומקבלת הגאוני ה ואע"ג‬ ‫ושלש‬ ‫ראשונות‬ ‫דבשלש‬ ‫אחרונות אי מבקשי בקשות‬ ‫זהו דווקא בצרכי יחיד ולא‬ ‫בצרכי רבי ]טור[ וכ שנינו במס'‬ ‫סופרי ]פי"ט ה"ח[ כש שחתימת‬ ‫של ר"ה ויוה"כ משונה משארי‬ ‫י"ט כ תפלת ואי מזכירי‬ ‫זכרונות בג' ראשונות ובג'‬ ‫אחרונות אלא וכו' עכ"ל‬ ‫וזכרונות פירושו מה שאומרי‬ ‫זכרנו לחיי זוכר יצוריו לחי‬ ‫ברחמי נזכר ונכתב וכו' ולפ"ז‬ ‫יש לדברי אלו יסוד במס'‬ ‫סופרי שה ברייתות מחכמי‬ ‫הש"ס‪:‬‬ ‫סעי ג‬ ‫והנה הר"י בעל התוס' כתב‬ ‫בפ"ק דברכות ]י"ב‪ :‬ד"ה והלכתא[ דחוזרי‬ ‫על אלו הדברי א לא אמר‬ ‫כמו על המל הקדוש ותמה‬ ‫הרא"ש עליו דכיו שלא הוזכרו‬ ‫בגמ' למה מחזירי ע"ש ולפי‬ ‫מ"ש דעת ר"י פשוט מפני‬ ‫שהוזכרו במס' סופרי כמ"ש‬ ‫מיהו דעת רוב רבותינו כהרא"ש‬ ‫וכ מבואר מהרמב" והכי קיי"ל‬ ‫דא שכח אי מחזירי אותו‬ ‫כיו דסו סו לא הוזכרו בגמ'‪:‬‬

‫סימן תקפב‬

‫סעי ד‬ ‫ובברכת המבר את עמו ישראל‬ ‫בשלו לא משנינ בר"ה ויוה"כ‬ ‫ובעשרת ימי תשובה אלא כמו‬ ‫בכל השנה ומנהג אשכנז לשנות‬ ‫וכבר‬ ‫עושה השלו‬ ‫ולסיי‬ ‫תמהו רבי וגדולי אי אפשר‬ ‫לשנות הנוסחא מעצמינו ולכ‬ ‫אומרי‬ ‫וגדולי עול‬ ‫רבי‬ ‫וכו' וזה שנמצא‬ ‫המבר‬ ‫בקדמוני לומר עושה השלו‬ ‫אי כוונת על הברכה אלא על‬ ‫שבסו שמ"ע‬ ‫עושה שלו‬ ‫ובסו קדיש מפני שיש בזה רמז‬ ‫לאלו הימי ומ"מ נלע"ד דאי‬ ‫לגעור בה דבאמת ברכה זו‬ ‫דהמבר לא מצינו נוסחתה‬ ‫מפורש בש"ס אלא ברמב"‬ ‫ובפוסקי ומצינו בסו מס' דר‬ ‫אר שנוסחת היתה עושה‬ ‫השלו שאומר ש גדול השלו‬ ‫שכל הברכות והתפלות חותמי‬ ‫ק"ש ופרוס סוכת‬ ‫בשלו‬ ‫שלומי ברכת כהני ויש ל‬ ‫כל הברכות חותמי‬ ‫שלו‬ ‫בשלו עושה השלו ע"ש הרי‬ ‫שכ היתה נוסחת והספרדי‬ ‫אינ משני הנוסחא‪:‬‬ ‫סעי ה‬ ‫א לא אמר המל הקדוש או‬ ‫שהוא מסופק א אמר א לא‬ ‫אמר חוזר לראש דמסתמא לא‬ ‫אמר כפי הרגילו ובכא לא מהני‬ ‫שיאמר צ' פעמי כבמשיב הרוח‬ ‫בסי' קי"ד שהרי אינו יכול לומר‬ ‫יתרגל א"ע ]מג"א סק"א[‬ ‫הש ואי‬

‫וכ בהמל המשפט א לא אמר‬ ‫או שהוא מסופק חוזר א כיו‬ ‫שזהו בברכות האמצעיות א‬ ‫עדיי לא עקר רגליו חוזר לברכת‬ ‫השיבה וא עקר רגליו חוזר‬ ‫לראש ומה נקרא עקר רגליו‬ ‫נתבאר לעיל סי' קי"ז ולפי‬ ‫נוסחתינו שג בכל השנה אנו‬ ‫אוהב צדקה‬ ‫מל‬ ‫אומרי‬ ‫ומשפט א לא אמר המל‬ ‫המשפט י"א דאינו חוזר כיו‬ ‫שהזכיר מל וי"א דחוזר ובסי'‬ ‫קי"ח נתבאר בזה ע"ש דטוב‬ ‫שיחזור ויתפלל בתורת נדבה ]ט"ז‬ ‫סק"א[‪:‬‬ ‫סעי ו‬ ‫א אמר האל הקדוש ותו כדי‬ ‫דיבור נזכר ואמר המל הקדוש‬ ‫א"צ לחזור ויצא וכ בהמל‬ ‫המשפט ואפילו לא ידע מקוד‬ ‫שה ימי תשובה ולא נזכר עד‬ ‫אח"כ ]מג"א סק"ב[ ובשבת שבי ר"ה‬ ‫ליו"כ או ר"ה ויו"כ שחל בשבת‬ ‫יאמרו בברכת מג אבות המל‬ ‫הקדוש א בזה א אמר האל‬ ‫הקדוש יצא ]עש"ת[ וחות בשל‬ ‫שבת לבד דברכה זו לא נתקנה‬ ‫רק לשבת‪:‬‬ ‫סעי ז‬ ‫וכבר נתבאר דא לא אמר זכרנו‬ ‫ומי כמו אב הרחמי וכ וכתוב‬ ‫ובספר חיי אי מחזירי אותו‬ ‫שסיי‬ ‫נזכר קוד‬ ‫א א‬ ‫הברכה והיינו שלא הזכיר עדיי‬ ‫הש מהברכה אומרה ש כגו‬

‫סימן תקפב‬

‫שאמר מל עוזר ומושיע ומג‬ ‫ברו אתה ונזכר שלא אמר‬ ‫זכרנו חוזר לזכרנו עד אלקי‬ ‫חיי ואומר מל עוזר וכו' אבל‬ ‫א הזכיר את הש אינו חוזר‬ ‫וכ בכול ואסור לו לחזור‬ ‫ואומר לחיי בשו"א כמ"ש ולא‬ ‫בפת"ח ודווקא בר"ה יש קפידא‬ ‫ולא בכל השנה ]עמג"א סק"ד ומ"ש זכרנו כתבנו‬ ‫בחטף קמץ לא ידעתי כוונתו[‪:‬‬ ‫סעי ח‬ ‫יש נוהגי להתפלל ר"ה ויוה"כ‬ ‫לזקו‬ ‫ה‬ ‫בכריעה וצריכי‬ ‫בסו הברכות קוד שיאמר‬ ‫דאסור לכרוע‬ ‫משו‬ ‫ברו‬ ‫בברכה שלא במקו שתקנו‬ ‫חכמי והספרדי נוהגי לומר‬ ‫שיר המעלות ממעמקי בי‬ ‫ישתבח ליוצר בכל עשרת ימי‬ ‫תשובה וכ בערבית ר"ה ויוה"כ‬ ‫אחר שמ"ע אומרי לדוד מזמור‬ ‫לה' האר ומלואה ואשכנזי לא‬ ‫נהגו כ ובקדיש כופלי לעילא‬ ‫לעילא ואי אומרי ולעילא‬ ‫אלא לעילא לעילא וכשעוקר‬ ‫רגליו אומרי עושה השלו וכ‬ ‫בסו קדיש ואומרי שהשלט‬ ‫בקמ" תחת שי" שנייה ואי‬ ‫אומרי באהבה מקרא קדש‬ ‫אלא זכרו תרועה מקרא קדש‬ ‫דאי אהבה בדי ואומרי ודבר‬ ‫אמת ולא ודבר מלכנו אמת‬ ‫שהרי בהברכה מסיימי במל על‬ ‫כל האר ואמת הוה ג"כ כמל‬ ‫כמ"ש בסעי' י"ג‪:‬‬

‫סעי ט‬ ‫ומוסיפי בר"ה ויוה"כ בברכת‬ ‫אתה קדוש ג' פעמי ובכ והיינו‬ ‫ובכ ת פחד ובכ ת כבוד ובכ‬ ‫צדיקי וכו' והעני הוא דהנה‬ ‫בכ"ה באלול נברא העול‬ ‫נברא בר"ה ותכלית‬ ‫והאד‬ ‫הוא שיתגדל‬ ‫בריאת האד‬ ‫ויתקדש שמו יתבר על ידו וזה‬ ‫היתה כוונת הבריאה אלא‬ ‫שבחטא ע הדעת נתקלקלו‬ ‫ורבה הפסולת על‬ ‫הענייני‬ ‫האוכל והקליפה על הפירי‬ ‫ובמת תורה נתקנה ובעגל‬ ‫לא‬ ‫נתקלקלה ולכ העול‬ ‫תתוק על הכוונה הראשונה עד‬ ‫אחר ביאת הגואל ולזה אנו‬ ‫מתפללי בכל התפלות יתגדל‬ ‫ויתקדש שמיה רבא‪:‬‬ ‫סעי י‬ ‫ולכ כל תפלות ר"ה נתייסדי על‬ ‫קידוש שמו יתבר וזהו עיקרה‬ ‫של ברכה האמצעית מלו על כל‬ ‫העול כולו בכבוד וכו' וידע כל‬ ‫פעול וכו' ויאמר כל אשר נשמה‬ ‫באפו ד' אלקי ישראל מל‬ ‫ומלכותו בכל משלה וזהו עיקרי‬ ‫תפלתינו בר"ה ויוה"כ ולזה‬ ‫הקדימו אנשי כנסת הגדולה‬ ‫בברכת אתה קדוש הנ ג' ובכ‬ ‫לפי שאנו חותמי המל הקדוש‬ ‫שהוא ג"כ לכוונה זו שתתגלה‬ ‫מלכותו יתבר בפועל ממש נגד‬ ‫כל העול ולכ החוב עלינו‬ ‫להזכיר מל בימי אלה והברכה‬ ‫הוא לקדושתו של הקב"ה לכ‬

‫סימן תקפב‬

‫אומרי ובכ ת פחד וכו'‬ ‫ויעשו כול אגודה אחת לעשות‬ ‫רצונ בלבב של שזהו תכלית‬ ‫הבריאה ותכלית תקוותינו‪:‬‬ ‫סעי יא‬ ‫ואח"כ אומרי ובכ ת כבוד ד'‬ ‫לעמ זהו נגד גלות התורה דאי‬ ‫כבוד אלא תורה שתרומ קר‬ ‫התורה וקר ישראל ואז צדיקי‬ ‫יראו וישמחו וזה שבחרו בלשו‬ ‫ובכ כתב הטור לפי שהוא עתה‬ ‫יו הדי ואנו באי לפני מל‬ ‫מלכי המלכי הקב"ה וזהו לשו‬ ‫המקרא ובכ אבא אל המל בכ‬ ‫עולה ע"ב רמז לש של ע"ב‬ ‫וש של ד' מתגלגל בצירופו‬ ‫עכ"ל כלומר דש הוי' במילואו‬ ‫ביודי" עולה ע"ב ]ב"י[ ועל כי ש‬ ‫ע"ב מתגלגל ג' פעמי ישר‬ ‫והפו וישר כדפירשו רש"י ]ד"ה אני‬ ‫והו[ ותוס' ]ד"ה אני והו[ בסוכה ]מ"ה‪[.‬‬ ‫כנגד ג' פסוקי של ויסע ויבא‬ ‫ויט ע"ש לכ אומרי ג' פעמי‬ ‫ובכ והספרדי מוסיפי עוד‬ ‫ובכ יתקדש ]ונ"ל משום דד' פעמים ע"ב עולה‬ ‫ויעבור רי"ו ע"ב ודו"ק[‪:‬‬ ‫סעי יב‬ ‫ואומר בתפלה את יו הזכרו‬ ‫הזה שכ קראתו התורה זכרו‬ ‫תרועה מקרא קדש מפני שע"י‬ ‫התקיעות והתרועות אנו נזכרי‬ ‫לפני ד' לטובה כדכתיב ]במדבר י‪ ,‬ט ‪ -‬י[‬ ‫בחצוצרות ונזכרת‬ ‫והרעת‬ ‫לפני וגו' ותקעת בחצוצרות‬ ‫וגו' והיו לכ לזכרו וגו' הרי‬

‫שהתרועות והתקיעות מביא‬ ‫לזכרו ואותה אנחנו מבקשי‬ ‫לכ אנו קוראי אותו יו‬ ‫הזכרו הזה בי בתפלה בי‬ ‫בקידוש ואינו מזכיר של ר"ח‬ ‫בר"ה בשו עניי בגלוי אלא‬ ‫ברמז דג ר"ח נכלל ביו הזכרו‬ ‫וגו' ובראשי‬ ‫כדכתיב וביו‬ ‫חדשיכ וגו' והיו לכ לזכרו‬ ‫וכ ביעלה ויבא אומרי לשו‬ ‫זכרו והטע מפני שהלבנה‬ ‫עדיי נתכסית ולזה כתיב בכסה‬ ‫ליו חגינו כלומר שאנו מכסי‬ ‫להזכיר ר"ח בגלוי‪:‬‬ ‫סעי יג‬ ‫חל בחול אומרי יו‬ ‫א‬ ‫תרועה וא חל בשבת שאי‬ ‫תוקעי בו אומרי זכרו תרועה‬ ‫ובשבת אומרי רצה במנוחתינו‬ ‫]מ"ש המג"א סק"ו בשם הלבוש אין המנהג כן ע"ש[ ואינו‬ ‫אומר מועדי לשמחה חגי‬ ‫וזמני לששו לפי שה ימי‬ ‫הדי וכ אי אומרי והשיאנו‬ ‫דאע"ג דג ר"ה ויוה"כ נכללו‬ ‫בפרשה דאלה מועדי ד' מ"מ‬ ‫ברכת מועדי אינ אלא בשלש‬ ‫רגלי שבה עולי לרגל וכ‬ ‫במוס בומפני חטאינו אי‬ ‫אומרי ואי אנו יכולי לעלות‬ ‫ולראות אלא ואי אנו יכולי‬ ‫מטע‬ ‫חובותינו‬ ‫לעשות‬ ‫שנתבאר וא חל בשבת מזכירי‬ ‫של שבת כבכל הימי טובי‬ ‫ומסיימי ודבר אמת וחות‬ ‫במל על כל האר בי בתפלה‬ ‫בי בקידוש ונ"ל הטע דמשו‬

‫סימן תקפב‬

‫דבמוס כוללי קדושת היו ע‬ ‫מלכיות ואז מוכרח לסיי במל‬ ‫על כל האר לפיכ קבעו כ בכל‬ ‫התפלות וממילא דהחתימה שוה‬ ‫קידוש לתפלה כמו בשבת ויו"ט‬ ‫ולכ ג מסיימי ודבר אמת‬ ‫דהוי מעי החתימה דחותמו של‬ ‫הקב"ה אמת ולזה אומרי כי‬ ‫אתה אלקי אמת ודבר אמת‬ ‫ואמת הוי כמו מלכות ולכ א"צ‬ ‫לומר ודבר מלכנו אמת דזהו‬ ‫כמו כפל לשו ‪:‬‬

‫סעי יד‬ ‫וכתב רבינו הב"י בסעי ט'‬ ‫אע"פ שכל ימות השנה‬ ‫מתפללי בלחש בר"ה ויוה"כ‬ ‫נוהגי לומר בקול ר ולהטעות‬ ‫לא חיישינ כיו שמצויי ביד‬ ‫עכ"ל וכבר כתבנו‬ ‫מחזורי‬ ‫שכמה גדולי אי דעת נוחה‬ ‫מזה ואי תפלה אלא בלחש‬ ‫ונוהגי שכל אחד אומר לחבירו‬ ‫בלילה ראשונה אחר תפלת‬ ‫ערבית לשנה טובה תכתב‬ ‫ותחת וחבירו עונה לו ג"כ כ‬ ‫]עט"ז סק"ד ומג"א‬ ‫או אומר לו ג את‬ ‫סק"ח[‪:‬‬

‫סימן תקפד‬

‫סעי א‬ ‫לביהכ"נ‬ ‫נכנסי‬ ‫שחרית‬ ‫בהשכמה ומסדרי הזמירות כמו‬ ‫בכל יו"ט ומנהגינו לומר שיר‬ ‫היחוד ואנעי זמירות ושיר של‬ ‫יו קוד התפלה והש" לובש‬ ‫הקיט"ל ומתחיל אדו עול‬ ‫בניגו של ימי נוראי וכ‬ ‫הברכות ופסוקי דזמרה עד המל‬ ‫יושב וכו' ואז הול ש" אחר‬ ‫ומנג על מקומו בניגו מאויי‬ ‫ומסיי המל בקול והול אל‬ ‫העמוד ומתפלל שחרית הכל‬ ‫כתפלת ערבית ואומרי פיוטי‬ ‫וכל מקו לפי מנהגו ואחר‬ ‫חזרת הש" פותחי הארו‬ ‫ואומרי אבינו מלכנו כשחל‬ ‫בחול ואי אומרי אבינו מלכנו‬ ‫חטאנו לפני ולא כתבנו בספר‬ ‫סליחה ולא כי אי בנו מעשי‬ ‫ונרש במחזורי ע"ש ואח"כ‬ ‫אומרי קדיש של ובשבת אי‬ ‫אבינו מלכנו ואי‬ ‫אומרי‬ ‫אומרי הלל בר"ה וביוה"כ מפני‬ ‫שה ימי די ]ר"ה ל"ב‪:[:‬‬ ‫סעי ב‬ ‫יש לעמוד בעת אמירת אבינו‬ ‫מלכנו ואומרי כלה כל צר‬ ‫ומשטי הכ" בפת"ח והלמ"ד‬ ‫בציר"י ואומרי סלח ומחל כי‬ ‫מחילה גדולה מסליחה ואומרי‬ ‫מחה והעבר חטאינו ופשענו וכ‬ ‫אומרי קרע רוע ביחד ולא‬ ‫להפסיק בי קרע לרוע ]מג"א סק"ג[‬ ‫וי"א דצ"ל רוע גזר ביחד ]ט"ז ס"ס‬

‫תרכ"ב[‬

‫וכ נראה עיקר‬

‫]ואולי דבמג"א יש‬

‫טעות הדפוס ומ"ש המחה"ש צ"ע ע"ש[ ונכו‬ ‫להארי בתפלות ופיוטי עד‬ ‫חצות‪:‬‬ ‫סעי ג‬ ‫וקוראי בתורה בניגו של ימי‬ ‫נוראי בפ' וד' פקד את שרה‬ ‫חמשה קרואי ובשבת שבעה‬ ‫ומפטירי בפנחס ובחדש השביעי‬ ‫ובנביא בריש שמואל ויהי איש‬ ‫אחד מ הרמתי עד ויר קר‬ ‫משיחו ויש שקוראי התוקע‬ ‫לתורה ויש לש" ואנחנו א"א‬ ‫לנו לנהוג כ מפני הכנסות‬ ‫ביהכ"נ וביהמ"ד כידוע וזה‬ ‫שכתב רבינו הב"י בסעי ג' בני‬ ‫אד החבושי בבית האסורי‬ ‫אי מביאי אצל ס"ת אפילו‬ ‫בר"ה ויוה"כ עכ"ל נתבאר יפה‬ ‫לעיל סי' קל"ה סעי ל'‪:‬‬ ‫סעי ד‬ ‫מילה בר"ה מלי אחר קריאת‬ ‫התורה קוד תקיעת שופר וכ‬ ‫השיב רבינו גרשו מאור הגולה‬ ‫דא אי ברית מילה אי שופר‬ ‫ועוד נ"ל דמילה לגבי שופר מקרי‬ ‫תדיר ויש נוהגי שהמוהל אינו‬ ‫מקנח פיו מד המציצה ותוקע‬ ‫כ לערב ד מילה במצות שופר‬ ‫]ט"ז סק"ב[ אמנ א א"א להביא‬ ‫התינוק לביהכ"נ וליל לבית‬ ‫התינוק אי הע רוצי להמתי‬ ‫בהכרח להמתי ע המילה עד‬ ‫אחר יציאה מבית הכנסת‪:‬‬

‫סימן תקפה‬ ‫סימן תקפה‬

‫סעי א‬ ‫מצות עשה מ התורה לתקוע‬ ‫בר"ה בשופר שנאמר ]במדבר כט‪ ,‬א[‬ ‫יו תרועה יהיה לכ ובכל‬ ‫תרועה תקיעה מלפניה ותקיעה‬ ‫מלאחריה וטעמו של דבר יתבאר‬ ‫והנה אנחנו‬ ‫בסימ תק"‬ ‫תוקעי שני פעמי אחד לאחר‬ ‫קריאת התורה והשנית במוס‬ ‫על סדר הברכות ואי בזה משו‬ ‫בל תוסי דאי זה אלא במוסי‬ ‫בעיקר המצוה כגו א היה‬ ‫תוקע בשני שופרות כאחד כמו‬ ‫בלולב א יוסי מי אחד עובר‬ ‫על בל תוסי אבל כשיטול‬ ‫הלולב ויניחו ויחזור ויטלו‬ ‫אפילו מאה פעמי אי בזה‬ ‫משו בל תוסי וכמו כ בשופר‬ ‫א יתקע וחוזר ויתקע לית ל‬ ‫בה ]תוס' ר"ה ט"ז‪ :‬ד"ה ותוקעים[‪:‬‬ ‫סעי ב‬ ‫אמנ למה הצריכו חכמי כ‬ ‫והנה זהו וודאי דעל תקיעות של‬ ‫אי שאלה דעיקר‬ ‫המוס‬ ‫התקיעות ה על סדר הברכות‬ ‫אבל למה הצריכו לתקוע מקוד‬ ‫ואמרו על זה בגמ' ]שם[ כדי‬ ‫לערבב השט ע"ש ומפירש"י ]ד"ה‬ ‫כדי לערבב[ משמע דה"פ דכיו‬ ‫שהשט רואה כמה חביבי מצות‬ ‫על ישראל שעושי וחוזרי‬ ‫מללמד‬ ‫משתתק‬ ‫ועושי‬ ‫קטיגוריא והתוס' ]ד"ה כדי לערבב[ בש‬ ‫הערו פירשו ע"פ ירושלמי‬ ‫דהשט מתבהל שמא הוא שופר‬

‫דלעתיד והיה ביו ההוא יתקע‬ ‫בשופר גדול ואי לו פנאי ללמד‬ ‫קטיגוריא על ישראל ע"ש‬ ‫והדברי צריכי ביאור‪:‬‬ ‫סעי ג‬ ‫ונלענ"ד דה"פ דהנה באמת למה‬ ‫תקנו מלכיות זכרונות ושופרות‬ ‫ולמה לא תקנו‬ ‫במוס‬ ‫בשחרית ושיתקעו בשחרית א‬ ‫באמת הש"ס בר"ה ]ל"ב‪ [:‬מקשה‬ ‫כ והרי זריזי מקדימי למצות‬ ‫והו"ל לתק בשחרית ומתר‬ ‫בשעת הגזרה שנו ובירושלמי‬ ‫ש ]פ"ג הל' ח'[ מבואר ביתר ביאור‬ ‫והיינו שבאמת היה כ א שגזרו‬ ‫שלא לתקוע מפני‬ ‫עליה‬ ‫שהאומות סברו שה תוקעי‬ ‫בשביל איזה עני ודחו הברכות‬ ‫ג‬ ‫וא‬ ‫משחרית למוס‬ ‫כשבטלה הגזירה לא רצו להנהיג‬ ‫כבראשונה ומבואר ש דכשראו‬ ‫האומות שקורי ק"ש ומתפללי‬ ‫וקורי בתורה ואח"כ תוקעי‬ ‫אמרו בנימוסיה ה עוסקי‬ ‫ולא חשו לזה ]ע' בתוס' ד"ה בשעת ולא כרש"י‬ ‫ע"ש[ ולפ"ז זה שתוקעי מקוד‬ ‫מפני שהיו תוקעי בשחרית על‬ ‫סדר הברכות ושוב לא היו‬ ‫תוקעי א מפני הגזרה דחו על‬ ‫מוס ולכ כדי שלא להרחיק‬ ‫עצמ מתקנה הראשונה כל כ‬ ‫ולקרב התקיעות יותר לשחרית‬ ‫המקדימי‬ ‫ולהיות מהזריזי‬ ‫למצות התקינו לתקוע אחר‬ ‫קריאת התורה קוד מוס וזהו‬

‫סימן תקפה‬

‫עירבוב השט שרואה כמה‬ ‫ישראל זריזי במצות שאע"פ‬ ‫שגוזרי עליה מ"מ מתאמצי‬ ‫לקיי המצות עוד ביתר שאת‬ ‫לא היו‬ ‫ויתר עז שמקוד‬ ‫תוקעי רק פע אחת ולאחר‬ ‫הגזירה שני פעמי וג מתבהל‬ ‫שמא זכות קולות שופרות אלו‬ ‫יביא השופר הגדול ואי ביכולתו‬ ‫יקטרג כיו‬ ‫לקטרג ולחנ‬ ‫שהקב"ה רואה כמה המצות‬ ‫חביבות על ישראל וכמה ה‬ ‫זריזי במצות‪:‬‬ ‫סעי ד‬ ‫ונוהגי לתקוע על הבימה‬ ‫שקורי בתורה כיו‬ ‫במקו‬ ‫שנתקנו אחרי קריאת התורה‬ ‫והתוקע צרי לעשות הברכות‬ ‫והתקיעות מעומד ולא יסמו על‬ ‫שו דבר וא תקע מיושב יצא‬ ‫דאי זה לעיכובא והציבור‬ ‫לכתחלה לישב ]עמג"א‬ ‫יכולי ג‬ ‫סק"א[ והמנהג לומר מזמור כל‬ ‫העמי תקעו כ שבע פעמי‬ ‫קוד התקיעות ויש מעמי האר‬ ‫שכשלא השלימו ז' פעמי‬ ‫אומרי בעת התקיעות וצרי‬ ‫להודיע לה שאסור לעשות כ‬ ‫ומחוייבי לשמוע התקיעות ולא‬ ‫לאמר שו דבר בעת התקיעות‬ ‫כי הלמנצח אינו מדינא ויש‬ ‫מקומות שאי אומרי אותו‬ ‫כלל מפני קלקול זה‪:‬‬

‫סעי ה‬ ‫התוקע מבר ברו וכו' אשר‬ ‫קדשנו במצוותיו וצוונו לשמוע‬ ‫קול שופר דהמצוה היא השמיעה‬ ‫וא תקע ולא שמע לא יצא כלל‬ ‫ויבר שהחיינו והציבור עוני‬ ‫אמ על שתי הברכות ויזהרו‬ ‫לבלי לומר ברו הוא וברו שמו‬ ‫דזהו הפסק בהברכה ואפילו א‬ ‫התוקע כבר יצא מבר שתי‬ ‫ברכות אלו להוציא השומעי‬ ‫ויותר טוב היה שהשומע יברכ‬ ‫ולא התוקע כיו שכבר יצא ידי‬ ‫חובתו ובפרט ברכת שהחיינו‬ ‫אלא שאי המנהג כ ומ"מ‬ ‫התוקע ליחיד כגו שהוא חולה‬ ‫]עמג"א סק"ג[‬ ‫טוב שהשומע יברכ‬ ‫ובפרט מי שתוקע בשביל אשה‬ ‫אחת או רבות שה פטורי‬ ‫משופר שהיא מצות עשה שהזמ‬ ‫גרמא ונשי פטורות אלא שה‬ ‫מחייבות את עצמ בוודאי נכו‬ ‫שה בעצמ יברכו ולא התוקע‬ ‫בשביל אא"כ ג הוא לא יצא‬ ‫ידי חובתו עדיי ‪:‬‬ ‫סעי ו‬ ‫ויתקע תשר"ת ג' פעמי ותש"ת‬ ‫ג' פעמי ותר"ת ג' פעמי‬ ‫והטע יתבאר בסי' תק" ע"ש‬ ‫ולא יפסיקו הציבור ביהי רצו‬ ‫בי תשר"ת לתש"ת ובי תש"ת‬ ‫לתר"ת אלא ישתוקו עד אחר‬ ‫תר"ת ולא כמו שנדפס‬ ‫במחזורי וטוב לתקוע בצד ימי‬ ‫א אפשר בכ ולא בצד שמאל‬ ‫דימי מורה על רחמי ושמאל‬

‫סימן תקפה‬

‫על די ויש מי שאומר דאיטר‬ ‫יתקע בצד שמאל שהוא ימי‬ ‫]שם סק"ד[‬ ‫דידיה דומיא דתפילי‬ ‫ודבר תמוה הוא כיו שעושה זה‬ ‫בשביל רבי יש ליל אחר ימי‬ ‫דרבי א הלבוש כתב שע"פ‬ ‫הקבלה טוב יותר לתקוע לצד‬ ‫שמאל ע"ש ויחזיק השופר פיו‬ ‫למעלה מעט על ש עלה אלקי‬ ‫בתרועה ובכל דברי אלו אי‬ ‫עיכוב ואי שיעשה יצא ומי‬ ‫שמסתפק א שמע תקיעות א‬ ‫לאו תוקע בלא ברכה דברכות‬ ‫אי מעכבות וביו שני א"צ‬ ‫]שם‬ ‫לתקוע דהוה ספיקא דרבנ‬ ‫סק"ג[ ואי ספק זה שכיח כלל‪:‬‬ ‫סעי ז‬ ‫וא התחיל לתקוע ולא יכול‬ ‫להשלי ישלי אחר על סמ‬ ‫ברכת הראשו ואפילו החליפו‬ ‫ודווקא‬ ‫תוקעי‬ ‫כמה‬ ‫כשהתוקעי האחרוני היו ש‬ ‫בשעת הברכה וא לאו צריכי‬ ‫לבר ולא עוד אלא אפילו ביר‬ ‫ואינו יכול לתקוע כלל לא הוי‬ ‫ברכתו לבטלה ותוקע אחר על‬ ‫ברכות של הראשו ‪:‬‬

‫אחר כדי שלא יתבלבל בתפלתו‬ ‫אמנ א הוא מובטח שלא‬ ‫יתבלבל ויחזור לתפלתו רשאי‬ ‫לתקוע אבל תקיעות מיושב‬ ‫שקוד מוס יכול הש" לתקוע‬ ‫ונכו שמי שתקע מקוד יתקע‬ ‫ג במוס דהמתחיל במצוה‬ ‫אומרי לו גמור א לא שקשה‬ ‫עליו לתקוע דאי שו עיכוב‬ ‫בדבר והמנהג להקרות לפני‬ ‫התוקע מלה במלה כדי שלא‬ ‫הוא ומבררי‬ ‫יטעה ונכו‬ ‫היותר גדול‬ ‫למקריא האד‬ ‫בתורה כי ע"פ הקבלה יש בזה‬ ‫עני גדול והנוטל שכר כדי‬ ‫לתקוע שופר בר"ה או כדי‬ ‫להתפלל או לתרג בשבתות‬ ‫וי"ט במקומות שנהגו לתרג‬ ‫אינו רואה מאותו שכר סימ‬ ‫ברכה אבל אי בזה איסור ועיקר‬ ‫הכוונה של התוקע והשומעי‬ ‫יהיה כדי לקיי מצות עשה‬ ‫שצונו הקב"ה לתקוע בר"ה וא‬ ‫יודע עוד ענייני בזה ע"פ הזוהר‬ ‫אשרי חלקו א עיקרה של כוונה‬ ‫כמו שכתבנו וסתמ כלשמ דמי‬ ‫]עמג"א לסגולה כשאינו יכול לתקוע יהפך השופר ויקרא לתוכו‬ ‫ויהי נועם ע"ש ובתקיעות מיושב אין לעשות כן דהוי הפסק בין‬

‫ברכה לתקיעות עש"ת[‪:‬‬ ‫סעי ח‬ ‫בתקיעות שעל סדר הברכות‬ ‫במוס לא יתקע הש" אלא‬