23-11-04

‫אלקטרותרפיה ותרמותרפיה‬ ‫סיכום שיעור מתאריך בנובמבר '‬ ‫גלים קצרים – המשך‬ ‫כאמור‪ ,‬קיימות שתי שיטות עיקריות בטיפול בגלים קצרים‪ :‬שיטת הקבל שבה נגרם זרם ברקמה ע"י שדה‬ ‫חשמלי‪ ,‬והשיטה ההשראתית שבה נוצר זרם ברקמה באמצעות שדה מגנטי משתנה‪.‬‬ ‫השיטה ההשראתית מתבססת על העובדה שסביב כבל חשמלי שזורם בו זרם נוצר שדה מגנטי‪ .‬אם מלפפים את‬ ‫הכבל הזה לסליל‪ ,‬נוצר בתוך הסליל שדה מגנטי העוטף את הסליל כמו טבעת‪ .‬ככל שהסליל עבה יותר‪ ,‬קוי‬ ‫השדה הנוצר בתוכו יהיו יותר ישרים‪.‬‬ ‫אם בסליל עובר זרם חילופין‪ ,‬כיוון השדה המגנטי משתנה גם כן (באותה התדירות) ויוצר זרם השראתי –‬ ‫השדה המגנטי משפיע על מטענים ויוצר כך זרם‪.‬‬ ‫כשסליל כזה מונח ליד הגוף‪ ,‬ייווצר בגוף זרם חשמלי השראתי מבלי שיהיה מגע בין הגוף לסליל‪ .‬ככל שהסליל‬ ‫יהיה עבה יותר‪ ,‬קוי השדה המגנטי הנוצר בו יהיו יותר ארוכים וישרים ולכן הם יחדרו יותר טוב לעומק‬ ‫הרקמה טיפול עמוק יותר‪.‬‬ ‫לזרמים הנגרמים בגלל שדה מגנטי משתנה קוראים זרמי אדי‪.‬‬ ‫מכשיר הגלים הקצרים – שיטת הקבל‬ ‫מכשירים העובדים בשיטת הקבל הם בעלי אלקטרודות‪ ,‬המצויות בתוך מכסי פלסטיק המונחים על הגוף‬ ‫(אפשר לשים מגבת בין האלקטרודות לגוף לשמירה על סטריליות)‪ .‬בתוך מכסי הפלסטיק ניתן לקרב או‬ ‫להרחיק את האלקטרודה מהגוף‪.‬‬ ‫האלקטרודות מתחברות לשתי זרועות גדולות המתחברות למכשיר הגלים הקצרים שהוא גדול ומסיבי‪.‬‬ ‫כאשר מניחים את האלקטרודות סביב אבר מסוים צריך לוודא שהשדה שיהיה על האבר יהיה אחיד עד כמה‬ ‫שניתן בתוך האבר‪ ,‬ושלא יהיו ריכוזים של קוי שדה באזור מסוים באיבר‪:‬‬ ‫‪.‬מרחק האלקטרודות מהאיבר – אם האלקטרודות קרובות מידי יווצר ריכוז של קוי שדה בחלק‬ ‫השטחי של האבר (קווי השדה נמשכים למטענים שעל שטח הפנים של האבר)‪ .‬ככל שנרחיק את‬ ‫האלקטרודות ההשפעה של המטענים שבאיבר על תקטן והשדה יהיה אחיד יותר‪ .‬לכן בתוך מכסי‬ ‫הפלסטיק יש אפשרות לשחק עם המרחק של האלקטרודות‬ ‫הגוף ובכל זאת ליצור חימום הומוגני‪.‬‬

‫ניתן לשים את מכסי הפלסטיק על‬

‫‪.‬גודל האלקטרודות‪ :‬אלקטרודות גדולות מידי גורמות לבזבוז אנרגיה‪ ,‬אלקרודות קטנות יגרמו‬ ‫(כמו אלקטרודות קרובות מידי) לריכוז קוי שדה באזור השטחי‪.‬‬ ‫לכן‪:‬‬ ‫•בשביל חימום הומוגני של האיבר‪ :‬גודל האלקטרודות צריך להיות שווה לגודל האיבר‪ ,‬והן‬ ‫צריכות להיות מונחות במרחק של ס"מ ממנו‪.‬‬ ‫•אם רוצים חימום שיתרכז בצד אחד של האיבר אפשר שהאלקטרודה בצד הרצוי תהיה‪:‬‬ ‫‪o‬קרובה יותר אל הגוף‪.‬‬ ‫‪o‬קטנה יותר מהאלקטרודה בצד השני‬ ‫(קוי השדה יתרכזו בצד של האלקטרודה הקטנה)‪.‬‬ ‫כאשר שמים אלקטרודה משני צידי האבר צריך להקפיד ש‪:‬‬ ‫‪.‬האלקטרודות צריכות להיות מקבילות לאבר ולאו דווקא מקבילות אחת לשניה (אחרת קוי‬ ‫השדה יתפזרו באופן לא שווה כך שיהיה ריכוז באזורים הקרובים יותר לאבר)‪.‬‬

‫‪.‬אם שמים את האלקטרודות מקבילות לאבר‪ ,‬הן צריכות שלא‬ ‫לחרוג מגבולות האבר‪ ,‬כדי שלא יהיה אזור בין האלקטרודות‬ ‫שבו הן קרובות אחת לשניה וביניהן יש רק אוויר‬ ‫(אחרת כל קווי השדה יתרכזו שם)‪.‬‬ ‫האלקטרודות צריכות להיות כמה שיותר מקבילות לאבר‪ ,‬אבל אסור שיחרגו מגבולות האבר‪.‬‬ ‫בשיטת הקבל קיימות מספר אפשרויות להנחת האלקטרודות‪:‬‬ ‫‪.‬שיטת – האלקטרודות מונחות משני צידי האבר כך שקוי השדה חוצים את הרקמות המרכיבות‬ ‫את האבר לרוחב‪ .‬שיטה זו משמשת בעיקר לחימום מפרקים‪ .‬היא נחשבת לשיטחית ביחס‬ ‫לשיטות האחרות ולכן עושים בה שימוש במפרקים שאינם מכוסים בשריר (למשל בקרסול)‪.‬‬ ‫‪ – .‬האלקטרודות מונחות בשני קצוות האיבר כך שהשדה עובר לאורך הרקמות ולא חוצה אותן‬ ‫לרוחב‪ .‬שיטה זו מחממת עמוק יותר מה‪( -‬החימום הוא גם של אזור נרחב יותר)‪ .‬אבל‪ ,‬לא כל‬ ‫אזור ניתן לחבר כך‪ .‬אפשר להשתמש בשיטה בין כף היד למרפק‪ ,‬בין המרפק לכתף‪ ,‬בין כף הרגל‬ ‫לברך ובין הברך לירך‪.‬‬ ‫‪.‬שיטת ‪ :‬משמשת לטיפול ספציפי בסינוסיטיס (יעילה מאד)‪ .‬הטיפול מכוון ליצירת שדה סביב‬ ‫שסינוסיטיס היא‬ ‫הסינוס הדלקתי המכיל הרבה נוזלים‪ .‬השדה עוזר לספיגת הנוזלים‪.‬‬ ‫ש‬ ‫מכיוון ש‬ ‫ש ש ע‬ ‫שיעור ו‬ ‫הפולסים (ר' ר‬ ‫בשיטת ר‬ ‫ו‬ ‫קודם ובהמשך)‪.‬‬ ‫מצב אקוטי‪ ,‬לא רוצים לחמם את האזור ולכן משתמשים‬ ‫צ‬ ‫מ‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫השני‪ ,‬לאר ם‬ ‫ן‬ ‫במקביל)‪ :‬ר‬ ‫בשיטה מניחים את האלקטרודות בשני אופנים (אחד אחרי ן‬ ‫ש‬ ‫שתי ש‬ ‫ש‪ .‬ש‬ ‫האלקטרודות מונחות מאותו צד של האבר (על אותו מישור)‪ .‬משמש לחימום שטחי‪.‬‬ ‫שיטת ‪ :‬ע‬ ‫ו‬ ‫ר‬ ‫ר‬ ‫ו‬ ‫צ‬ ‫השיטה ההשראתית‬ ‫מ‬ ‫מכשירמהגליםי הקצרים – י‬ ‫ר ם‬ ‫הקצרים ן‬ ‫ר‬ ‫רוב ן‬ ‫עובדים על השדה המגנטי‪ .‬בעבר היו מלפפים את הסליל סביב האבר המטופל‪.‬‬ ‫מכשירי הגלים‬ ‫היום רוב המכשירים האלו הם בעלי אלקטרודה אחת המכונה שבתוכה נמצא הסליל‪ .‬בסליל מעבירים זרם‬ ‫חילופין ונוצר השדה המגנטי‪ .‬את האלקטרודה מניחים על האבר המטופל‪ .‬הזרם שנוצר ברקמה הוא תמונת‬ ‫ראי של הזרם המוזרם בסליל‪ .‬ככל שהסליל קרוב לגוף יותר קוי שדה חודרים לרקמה בניגוד לשיטת הקבל‪,‬‬ ‫האלקטרודה צריכה להיות קרובה ככל האפשר לגוף‪.‬‬ ‫השיטה ההשראתית נחשבת היום לאפקטיבית ביותר לצורך‬ ‫חימום עמוק‪.‬‬ ‫הזרם שנוצר ברקמה‪ ,‬שווה בכל השכבות (השדה אינו דועך‬ ‫במעבר בין הרקמות השונות היווצרות הזרם אינה גורמת‬ ‫ל"איבוד" אנרגיה‪ .‬אין בליעה של השדה המגנטי) לעומת שיטת הקבל‪ ,‬שבה השדה החשמלי כן דועך במגע עם‬ ‫השומן (למעט שיטת ה‪ -‬שבה סידור הרקמות גורם לכך שהשדה אינו דועך‪ ,‬או דועך פחות)‪.‬‬ ‫קיימים מכשירים המספקים אלקטרודות בכל הגדלים והצורות‪ .‬למכשירים מסוימים יש אלקטרודות – אם‬ ‫רוצים להשיג חימום אחיד באבר שלם (למשל בכל הכתף)‪ ,‬שמים את האלקטרודות משני צידי הכתף‪( .‬לכל‬ ‫אלקטרודה יש יכולת לחדור עד עומק מסוים – לא חוצה את כל האבר)‪.‬‬ ‫השיטה ההשראתית משמשת בעיקר לחימום של שרירים (יש גם חימום של שומן ומעט חימום של העצם)‪.‬‬ ‫אלקטרודה נוספת העושה שימוש בשיטה ההשראתית היא אלקטרודת ספר‪:‬‬ ‫יש לה שתי "כנפיים" המתקפלות סביב האבר‪ .‬כשפורשים את האלקטרודה‪ ,‬הסליל נראה כך‪:‬‬ ‫בסליל (שהוא למעשה פס דק אחד) מזרימים זרם חילופין וסביב‬ ‫כל קטע של הסליל נוצר שדה מגנטי‪ .‬מכיוון שהסליל מאד דק‪,‬‬ ‫קווי השדה המגנטי נכנסים ויוצאים מהר מהרקמה – האנרגיה‬

‫לא מגיעה מספיק עמוק חימום שטחי‪.‬‬ ‫גלים קצרים מופסק ((‪Pulsed Electro-magnetic Frequency‬‬ ‫בשימוש בשיטת הפולסים אפשר להוריד את אפקט החימום או להשאיר אותו‪.‬‬ ‫את הפולסים מגדירים על פי תדירות ההפסקות בשניה (למשל פעמים בשניה מופסק הזרם) ועל פי משך הפולס‬ ‫(נמדד בד"כ במיקרו שניות)‪( .‬תדירות זרם החילופין‪ ,‬היא – כמו בשיטת הזרם הרציף)‪ .‬לכן אם יש למשל‬ ‫מכשיר גלים קצרים בתדירות זרם של ‪ ,‬שבו כל פולס אורך מיקרו‪-‬שניות וההפסקה בין הפולסים אורכת גם‬ ‫מיקרו‪-‬שניות תדירות הפולסים היא ‪.‬‬ ‫אם מאריכים את הפולס ל‪ -‬מיקרו‪-‬שניות ומקצרים את ההפסקות ל‪ -‬מיקרו‪-‬שניות‪ ,‬התדירות היא עדיין אבל‬ ‫מפיקים יותר חימום (יותר אנרגיה משתתפת בתהליך)‪.‬‬ ‫מידת החימום תלויה ברוחב הפולס ובעוצמת זרם החילופין (ככל שהמשרעת גבוהה יותר – יותר אנרגיה =‬ ‫יותר חימום)‪.‬‬ ‫היום מכשירי הגלים הקצרים פועלים בעיקר בשיטת הפולסים מתוך מחשבה שהגוף מגיב טוב יותר לאנרגיה‬ ‫בפולסים לעומת אנרגיה רציפה (מניחים שכשמדובר באנרגיה רציפה מנגנוני הגוף מסתגלים לאנרגיה והשפעתה‬ ‫פוחתת)‪ ,‬ובהתחשב בכך שאפשר להגיע לחימום גם בפולסים‪.‬‬ ‫חימום רקמה‬ ‫על מנת להגיע לחימום‪ ,‬צריך להגיע לזרם של []‪.‬‬ ‫אל חלק מהמכשירים‪ ,‬שבהם רוחב הפולס קבוע‪ ,‬מצורפת טבלה המצביעה על עוצמת חימום ממוצעת בשניה‪.‬‬ ‫אפשר לקבוע את עוצמת החימום הממוצעת בהתאם לעוצמת הפולס או בהתאם לתדירות הפולסים‪ .‬הטבלה‬ ‫היא ספציפית לכל אלקטרודה (כי גודל האלקטרודה משפיע על העוצמה הממוצעת הדרושה)‪.‬‬ ‫האפקטים הפיזיולוגיים של אנרגיה אלקטרו‪-‬מגנטית ללא קשר לחימום (גלים קצרים בפולסים ללא חימום)‬ ‫•תנועה של יונים ומולקולות – במצבים דלקתיים נוצר סטזיס‪ .‬הגלים הקצרים עוזרים ליצירת‬ ‫התנועתיות הדרושה לספיגת הדלקת ולהבאת תאים למקום‪.‬‬ ‫•השפעה על הפוט' החשמלי של ממברנות התא – במצב נורמלי הפוט' החשמלי של הממברנות‬ ‫נשמר הודות לעובדה שבתוך התאים יש חלבונים היוצרים סביבה שלילית‪ ,‬ומחוץ לתא יש יונים‬ ‫היוצרים סביבה חיובית‪ .‬כשהתא נפצע‪ ,‬מתערער שיווי המשקל של מתח המנוחה שסביבו‬ ‫מתקיים המטבוליזם של התא ולכן נוצרת הפרעה במטבוליזם הבסיסי של התא‪ .‬משערים‬ ‫שכאשר מספקים אנרגיה לרקמה "מתקנים" את הפוט' החשמלי של התאים‪( .‬השערה זו נכונה‬ ‫גם ללייזר)‬ ‫•שפעול משאבות סידן תלויות מתח – הפעלת מתח משתנה על המשאבות גורמת להפעלתן‪ .‬ככל‬ ‫שהמשאבות מכניסות יותר סידן לתאים‪ ,‬תפקוד התאים טוב יותר‪.‬‬ ‫•איזון ה‪ – -‬בעקבות תנועת היונים (במצב דלקתי יש חומצי‪ .‬סביבה חומצית גורמת לכאב‪ .‬איזון‬ ‫ה‪ -‬מטפל במצב הדלקתי ומקל על הכאב)‬ ‫•עליה בנוכחות תאים לבנים (נלחמים בדלקת ומסלקים פסולת מהאזור)‬ ‫•מחקרים קליניים מצאו שמשך ריפוי הרקמה קצר יותר (גם רקמה רכה וגם עצם)‪.‬‬ ‫ספיגה של נפיחות והמטומות‪.‬‬ ‫עידוד צמיחה של עצבים‪.‬‬ ‫הורדת כאב‪.‬‬

‫אינדיקציות לטיפול בגלים קצרים‬ ‫אינדיקציות כרוניות (הטיפול יכול להיות גם רציף וגם פולסים עם חימום)‬ ‫‪.‬מצבים של ניוון מפרקים במצב כרוני (פגיעות ניווניות במפרק – ) החימום מאפשר מטבוליזם‬ ‫יותר טוב‪ ,‬מוריד כאב ומגמיש את הרקמות סביב המפרק (מצבים ניוונים במפרק מלווים‬ ‫בקיצורים סביב המפרק‪ .‬אחרי חימום אפשר למתוח את הרקמות)‪ .‬נכון גם לשלב הכרוני של –‬ ‫כשהמפרק כבר לא מודלק‪ ,‬אבל כואב בשל גורמים מכניים (הצטברות רקמה צלקתית‪ ,‬פגיעה‬ ‫בסחוס)‪.‬‬ ‫‪.‬במקרים של נוקשות במפרקים או הגבלה בטווחי תנועה – גלים קצרים מאפשר חימום עמוק של‬ ‫שטחים נרחבים‪ .‬טוב למשל במקרים של קיצור ב‪ ,-‬או של ה‪.-‬‬ ‫‪.‬מצבים של ספזם שרירי בשריר גדול ו‪/‬או עמוק (למשל השרירים הפרוורטברליים בגב התחתון)‬ ‫‪.‬כל המצבים הכרוניים של פגיעות ברקמות רכות (שרירים‪ ,‬גידים) כשמדובר באזור נרחב‪.‬‬ ‫‪.‬דלקות כרוניות‪.‬‬ ‫אינדיקציות אקוטיות (הטיפול יהיה בפולסים ללא חימום)‬ ‫‪.‬מצבים אקוטיים כמו סינוסיטיס‬ ‫‪.‬דלקות אקוטיות במפרקים כולל‬ ‫‪.‬מצבים אקוטיים של (נקע ברצועות) או (פגיעה בשרירים)‬ ‫‪.‬קרעים ברצועות עם נפיחות‬ ‫‪.‬מקרים שונים של נפיחות‬ ‫‪.‬במקרים של פגיעות מעיכה – כל סוגי הרקמות נפגעות‪.‬‬ ‫קונטראינדיקציות לטיפול בגלים קצרים‬ ‫קונטראינדיקציות מוחלטות‬ ‫‪.‬קוצב לב (לא מכניסים לחדר שבו נמצא המכשיר) (גם קוצב מוח)‬ ‫‪.‬אנשים עם מכשיר שמיעה (גם לא נכנסים לחדר עם המכשיר)‬ ‫‪.‬הריון בכל השלבים (אם המטפל בהריון – שמירה על מרחק של לפחות מטר מהמכשיר‪ .‬לא עושים‬ ‫טיפול למטופל בהריון)‬ ‫‪.‬נשים במחזור – לא מטפלים בבטן ובגב תחתון (מגביר את הדימום)‬ ‫‪.‬לוחיות גדילה‬ ‫‪.‬איזורים שהיו בהם גידולים‬ ‫קונטראינדיקציות יחסיות‬ ‫‪.‬חוסר תחושה – אפשר לטפל ללא חימום‪.‬‬ ‫‪.‬שתלים מתכתיים – ללא חימום‪.‬‬ ‫‪.‬כל הקונטראינדיקציות של החימום – אפשר לטפל ללא חימום‪.‬‬ ‫‪.‬בעיות קצב ומצבים לבביים חריפים (אי ספיקת לב חריפה) – לא מטפלים בכלל במטופלים‬ ‫שאינם מאוזנים‪.‬‬ ‫‪.‬זהירות עם אנשים עם הזעה מוגברת (הזיעה מכילה אלקטרוליטים המרכזים את קווי השדה‬ ‫אליהם ויכולים לגרום לחימום נקודתי)‬ ‫‪.‬ליד העיניים – טיפול בפולסים ללא חימום‬ ‫דגשים למהלך הטיפול‬ ‫מכשיר הגלים הקצרים צריך להיות רחוק ממכשירים חשמליים אחרים (הרחקת פלאפונים מהמכשיר)‪.‬‬

‫במהלך הטיפול האיבר חשוף‪ ,‬ללא חפצים שיכולים לרכז קווי שדה‪.‬‬ ‫המטופל חייב להיות כזה המשתף פעולה ומבין (כדי שהוא לא יזוז ולא יזיז את האלקטרודות)‪.‬‬ ‫המנעות מחשיפה בעבודה ליד גלים קצרים‪:‬‬ ‫וילונות שזורים בסריג מתכתי‪.‬‬ ‫אם המכשיר נמצא בחדר נפרד – אפשר לצפות את קירות החדר בנייר כסף (קיר בלבד אינו חוסם‬ ‫קרינה)‪.‬‬