www.nasserlaw.net
Ghiath Nasser, Law Office
ג בית המשפט העליו הפלסטיני ביטל חוקי מאת עו"ד ג'יאת' נאסר בית המשפט העליו בישראל מצוי מעת לעת תחת מתקפה חריפה כאשר הוא עוסק בנושאי חוקתיי שעלולי להביא לביטול חוקי .מתקפות דומות נשמעות כלפי בית המשפט העליו כאשר הוא ד בתיקי העוסקי בזכויות אד .מתקפה זו עלולה לסכ את מעמדו של מוסד חשוב זה ,ע כל הביקורת שיכולה להיות עליו .לכולנו יש ביקורת על פסיקתו של בית המשפט העליו ,כל אחד מזווית הראיה שלו ,ואי כל פסול בכ .כ למשל ,לנו כעורכי הדי העוסקי בתחו זכויות האד ,יש ביקורת על כ שבית המשפט העליו אינו נות ביטוי מספיק לנורמות חשובות של המשפט הבינלאומי ההומניטארי והוא שמרני בפסיקותיו או שהוא אינו פועל בתקיפות הראויה והמספיקה כנגד הפרות חוק חמורות בשטחי .יש כאלה שיחלקו על ביקורת זו ,ויאמרו כי בית המשפט עשה דר ארוכה בתחו זה .אי ספק כי הביקורת העניינית על כל מוסד הפועל על פי די ,חשובה היא .אול ,אי ספק ,כי בית המשפט העליו בישראל מתמודד ע אתגרי ,שספק רב א יש בית משפט עליו נוס בעול המתמודד אית .זאת לאור הסכסוכי השוני המתגלגלי לפתחו והכרוכי בשאלות מורכבות של חברה ומדינה .ולכ ,א צפוי שתהיה ביקורת, מכיווני שוני .א צפוי כי הפסיקה של בית המשפט תעורר מחלוקות .אול ג לביקורת יש גבול. השאלה היא ,הא המדובר בביקורת בונה שמטרתה לשפר ולקד ,או שמא המדובר בביקורת המיועדת לפורר את המוסד החשוב הזה ולפגוע בלגיטימיות שלו .ביקורת השמה לה למטרה לפגוע בלגיטימציה של בית המשפט העליו להכריע בסכסוכי המשפטיי השוני המגיעי לפתחו ,איננה ביקורת ראויה ובונה אלא היא ביקורת מסוכנת .הלא זה עיקר תפקידו של בית המשפט ,להכריע בסכסוכי .זו הפריבילגיה הבסיסית שלו ,להכריע לפי הכללי המשפטיי התקפי בסכסוכי המובאי בפניו. כ יש להביע צער על הביקורת הנשמעת לכיוונו של בית המשפט העליו ,בנושא משפטי מובהק ,הלא הוא הביקורת החוקתית שהוא עור על חקיקה חדשה של הכנסת לאור חוקי היסוד .ע כל הכבוד ,לביקורת זו אי כל הצדקה עניינית .שכ ,הנושא של ביקורת חוקתית ,הפ היו לדבר מוב מאליו ברוב המדינות הדמוקראטיות בעול .בית המשפט העליו של ארה"ב ,מדינה שישראל מנסה להידמות אליה בתחומי שוני ,אימ לעצמו מוסד זה של ביקורת חוקתית ,כבר בשנת .1803זאת הוא עשה ,למרות שאי בחוקה האמריקאנית שו סעי שקובע ,כי לבית המשפט העליו סמכות לבטל חוקי של הפרלמנט ש. ג באר ,ולמרות שחלק מהאנשי אולי יופתעו מעובדה זו ,הביקורת החוקתית על דברי חקיקה מצד בית המשפט העליו ,אינה דבר חדש ,כפי שנדמה לרבי היו .שהרי ,בית המשפט העליו של היו ,נוסד בתקופת המנדט ,והוא המשכו של בית המשפט העליו שהיה אז .אפילו בתקופת המנדט ,שאז סמכויות הרשות המחוקקת והרשות המבצעת ,היו בידי הנציב העליו ,העז בית המשפט העליו המנדטורי באר , כבר בשנת 1926בפסק(די ,1Murraלבטל חוק שיצא מאת הנציב העליו .וא אז לבית המשפט העליו הייתה סמכות לערו ביקורת חוקתית ולבטל חוקי לא חוקתיי ,הרי קל וחומר שיש לו סמכות לעשות כ ג היו. א בית המשפט העליו הפלסטיני ,ביטל חוקי של הפרלמנט הפלסטיני .ש אי חוקה ,אלא יש רק חוק 2 יסוד כמו בישראל .לפני כארבע שני ,בנובמבר ,2005בית המשפט העליו הפלסטיני הורה בפסק(די תקדימי על ביטול חוק של של הפרלמנט הפלסטיני ,הלא הוא חוק הרשות השופטת מס' 15לשנת .2005 המדובר היה בחוק שמיועד לערו שינויי במערכת המשפט בכללותה .אחד השינויי ,היה בנושא של מינוי שופטי ,עניי עליו מופקדת "מועצת השיפוט העליונה" ברשות ,מוסד הדומה לוועדה לבחירת שופטי בישראל .במועצה חברי ,בעיקר שופטי ,שר המשפטי וגורמי נוספי .בחוק החדש שנפסל, ניסה הפרלמנט לפטר את המועצה הקיימת ,ולהקי תחתה מועצה חדשה שרוב חבריה ה פוליטיקאי חברי הממשלה .הדבר היה גור לפגיעה קשה בעצמאות של מערכת המשפט בשטחי ולהתערבות יתירה במינויי בקרבה .עמותת "עורכי הדי הערבי למע זכויות אד" הפועלת בשטחי ,הגישה עתירה נגד החוק לבית המשפט העליו הפלסטיני .ביהמ"ש העליו הפלסטיני ,לאחר שהגיע למסקנה כי החוק אכ סותר את חוק היסוד הקיי ופוגע בעצמאותה של מערכת המשפט ,הכריז על בטלותו ,תו שהוא מסתמ ג על תקדימי מצריי בנושא .ביקורת רבה נשמעה מטע חוגי שוני בשטחי על ביטול החוק על ידי בית המשפט .א היו כאלה שקראו לאבו מאז להתעל מפסק(הדי ולקיי את החוק למרות פסק(הדי. אבו מאז לא הסכי ,הוא החליט לכבד את פסק(הדי ,והחוק אכ נחשב לבטל בהתא להוראת בית המשפט העליו הפלסטיני .וא לבית המשפט העליו ברשות ,שעודה בתחילת דרכה ,סמכות לבטל חוקי, נית לאמר כי שאלת קיומה של ביקורת חוקתית על ידי ביהמ"ש העליו בישראל ,אינה צריכה עוד לעלות לכלל דיו ,לאחר כששי שנה מאז קו המדינה. 1
Jerusalem-Jaffa District Governer v. Suleiman Murra and others, P.C. 98/25 (1919-1933) C.O.J. 1818. 2עתירה חוקתית מס' ,5/2005עמותת עורכי הדי הערבי למע זכויות אד נגד ראש הרשות הפלסטינית ונגד הפרלמנט הפלסטיני ,נית ביו 27.11.2005על ידי בית המשפט העליו הפלסטיני בשבתו כבית משפט לחוקה.
Ghiath Nasser, Law Office
www.nasserlaw.net
וכא המקו לעמוד על הצעות השונות שהועלו כדי להגביל סמכותו של בג" בנושא ,על ידי גורמי שוני, בי היתר על ידי שר המשפטי לשעבר ,פרופ' פרידמ ,שיש לציי כי היה ג חוקר גדול של המשפט בתקופת המנדט .בהצעות השונות לתיקוני חקיקה הועלו מספר אפשרויות .אפשרות אחת ,כי בחוק כזה יאמר במפורש ,כי לבית המשפט העליו סמכות לערו ביקורת חוקתית על חוקי ,סמכות להצהיר כי חוק מסוי לא חוקתי ולעכב את ביצועו ,וכי לאחר הכרזה כזו יעבור הנושא לכנסת שתפעל לתיקו החוק באופ שיעמוד באמות מידה חוקתיות .היה והחוק לא יתוק תו פרק זמ מסוי ,אזי הוא ייחשב כבטל. אפשרות שנייה ,כי בית המשפט יוכל לקבוע כי החוק לא חוקתי ,יעוכב ביצועו של החוק ,והעניי יעבור לכנסת אשר תחליט א לקבל את הערות בית המשפט העליו ולתק את החוק וא לאו. א המדובר הוא בהצעה הראשונה ,הרי אי מקו לפסול אותה על הס אלא יש לדו בה בכובד ראש. שכ ,מצד אחד ,היא מסדירה את נושא הביקורת החוקתית של בית המשפט העליו בחוק ,ובכ שמה ק לטענות באשר לעצ סמכותו של בית המשפט לערו ביקורת חוקתית .ולצור השוואה ,לציי כי בשטחי ,נקבעה בחוק היסוד הפלסטיני סמכות מפורשת לבית המשפט לבית המשפט העליו בשבתו כבית משפט לחוק סמכות לפסול חוקי .קביעה זו בחוק שמה ק לביקורת על עצ סמכות בית המשפט לבטל חוקי ,ביקורת שעלולה לפגוע בלגיטימציה של המשפט לערו ביקורת שכזו .מצד שני ,א נחזור להצעה לעיל ,בעקבות הביקורת החוקתית הביטול אינו מיידי אלא נות לכנסת הזדמנות לתק את עצמה .מודל זה שאומ במדינות מסוימות ,הוא בעיקרו מודל דיפלומטי ,שכ הוא מיועד לשמור על כבודו של הפרלמנט .שכ ,יש הרואי בביטול חוק של הפרלמנט על ידי בית המשפט ,משו פגיעה בכבודו ומעמדו של הפרלמנט ,ולכ מטעמי של יוקרה וכבוד ,מעדיפי כי קוד לכ תוסב תשומת לבו של הפרלמנט לעובדה שהחוק לא חוקתי ,ורק לאחר מכ ,במידה והפרלמנט לא יתק את החוק ,להכריז על החוק כבטל. נראה כי דיפלומטיה זו מיותרת ,שכ בתי משפט רבי בעול מוסמכי בחוק מפורש לבטל חוקי הסותרי את עקרונות החוקה וה כבר עשו שימוש בסמכות האמורה .מה ג ,שממילא בית המשפט העליו עצמו הוא שמרני וקפד בתיקי העוסקי בשאלות חוקתיות כגו וחזקה כי הוא ידע לשמור על הכללי והמקרי הראויי להתערבות. באשר להצעה השנייה ,היינו שכביכול העניי יוחזר לכנסת ,לא כדי שהיא תתק את החוק על ההפרה החוקתית הכלולה בו ,אלא כדי שהיא תחליט א לתקנו וא לאו ,הרי הצעה כזו מרוקנת את הביקורת החוקתית מתוכ .לעניות דעתנו ,הכנסת ג אינה יכולה לחוקק כיו חוק שכזה ,שיפגע בעצמאותה וסמכותה של מערכת המשפט ,וחוק כזה סביר להניח כי ייחשב כלא חוקתי .הבחירה היו הינה בי שתי דרכי .או מת עליונות לחוקי היסוד של המדינה ,בה עוגנו ערכי יסוד חשובי ,על פני חוקי רגילי ,או להתייחס אליה כמו אל כל חוק רגיל .ויודגש .ערכי היסוד המעוגני בחוק היסוד ,אינ משתני ע שינוי חברי הכנסת ,מדי ארבע שני .ערכי היסוד של החברה ,שחלק עוגנו בחוקי היסוד ,מלווי את החברה בישראל וילוו אותה ג בעתיד הרחוק .המדובר היו א בערכי אוניברסאליי במדינות דמוקראטיות ולא רק בחברה בישראל. א הפרלמנט עבר על חוקי היסוד פוגע בה או מפר אות ,אזי בתי המשפט אינ צריכי להיות שותפי לדבר עבירה זו ,אלא תפקיד דווקא להג על ערכי היסוד המעוגני בחוקי היסוד .משנקבע בפסיקת בית המשפט העליו ,כי לחוקי היסוד מעמד על ,ויש לה עליונות על פני החוקי הרגילי ,אזי יש להמשי ולקיי את מוסד הביקורת החוקתית הנעשית כיו ברוב מדינות העול ,ויש להקפיד על כ כי חוקי רגילי של הכנסת יתיישבו ע חוקי היסוד ,אחרת ייחשבו לבטלי .כל מהל אחר ,עלול ליצור חוסר הרמוניה בולט בחקיקה ,עלול לרוק מתוכ את חוקי היסוד ,וליצור מצב כי זכויות היסוד של האד בישראל יהיו חשופות לפגיעות שונות ,כאשר אי כל ערובה להגנה עליה .הצעות כאמור לפגיעה בסמכויותיו של בית המשפט העליו משרתות בעיקר חוגי קיצוניי במדינה שאינ חרדי לזכויות האד .חוגי אלה זוממי לבצע מהלכי בלתי חוקיי כלפי מיעוטי במדינה ,באמצעות מחטפי חקיקה שינסו להעביר בכנסת בשל קומבינות קואליציוניות שונות ,תו רמיסת זכויות המיעוטי שאי לה כוח פוליטי ,וה יבקשו לעשות זאת מבלי שיהיה בידי בית המשפט העליו הכוח להתערב .הצעות כאמור ה הצעות הרסניות החותרות תחת אושיות המשטר הדמוקרטי .מהצעות כאמור ,לא ייפגעו א ורק בני המיעוטי ,אלא יפגע הציבור בכללותו ,לאור ההשלכות ההרסניות שיכולות להיות להצעות כאמור על החברה בכללותה ,על ערכי המוסר שלה ,ועל האופ בו אזרחי ירצו לחיות במדינה .אנו קוראי לכל אלה החרדי לשמירה על שלטו החוק וזכויות האד במדינה דמוקרטית ,לעמוד איתני כנגד כל המהלכי האמורי ,ולהילח בה מלחמת חורמה כפי שכל משטר דמוקרטי מג על עצמו .אנו קוראי לרשות המבצעת ,להפסיק ע הניסיונות המסוכני והבלתי ראויי לפגוע במוסד החשוב הזה של ביקורת חוקתית על ידי ביהמ"ש העליו.
www.nasserlaw.net