Yam

‫אנה ים מציגה בגלריה של המדרשה בתל אביב צילומים ממקורות שונים – צילומי משפחה וצילומים‬ ‫שצילמה‪ ,‬שמתחזים לצילום חובבני‬ ‫זו בעצם תערוכת היחיד הראשונה שלך?‬ ‫כן‪ .‬אלו עבודות מהשנה וחצי האחרונות‪ .‬לא עבדתי עליהן כפרויקט‪ .‬זה המשך של מה שעשיתי לפני זה‪ ,‬אבל‬ ‫קרו שינויים מסוימים – בעבודות החדשות יש יותר אנשים‪ ,‬וקודם היה רק טבע דומם‪.‬‬ ‫חלק מהצילומים מרוסיה וחלק מישראל?‬ ‫מה שיש פה זה חצי חצי‪ .‬שני צילומי פסל השיש הם מפריז ויש את ה"רדי מיידים" – צילומים שמצאתי‬ ‫באלבום המשפחה‪ .‬בעבודות אחרות יש התקרבות לרדי מייד כצילום ישיר וחובבני‪ ,‬כמו בצילום של פורטרט‬ ‫של אישה שהוא מבוים‪ .‬יש לזה אופי רזה‪ .‬זה לא עשוי‪ ,‬לא וול דאן‪.‬‬ ‫את מחקה בצורה מודעת את הפורמט החובבני?‬ ‫אם בעבודות הקודמות הבימוי היה הרבה יותר בולט‪ ,‬כאן התחושה והרצון שזה יהיה מאוד ‪ .low‬לא ברור מה‬ ‫‪ ,fake‬מה לא‪ ,‬מה אוטוביוגרפיה ומה המצאה‪ .‬כל הצילומים נראים עשויים בצורה ישירה‪ ,‬בלי אפקטים‬ ‫מיוחדים‪ .‬ואז צילומים שבאמת צולמו בצורה כזאת והצילומים שלי מתערבבים‪ ,‬כך שכמעט אין הפרדה‪ .‬האמת‬ ‫נהיית מעורבבת‪ ,‬קצת סכיזופרנית‪ .‬הרבה צילומים נעשו בפורמטים שונים‪ ,‬הרבה ‪ 35‬מ"מ – פורמט שקשור‬ ‫לצילום חובבני‪ ,‬משפחה‪ ,‬משהו שהו חם יותר‪ .‬יש כאן גם צילום דיגיטלי והגדלות של רדי מייד‪ .‬יש עניין עם‬ ‫חומריות שקיים בעבודות‪ .‬יש גם סוגים שונים של הדפסות – זה שייך לפיזור הזה‪ .‬כמו ירי לכל הכיוונים‪.‬‬ ‫זה נותן את התחושה שאין מקור‪.‬‬ ‫יש בזה משהו‪ ,‬בזה שכל צילום נראה בודד‪ .‬יכולתי לתלות את התערוכה לפי סדרות‪ ,‬אבל בגלל שכל דבר‬ ‫נשאר יחיד‪ ,‬זה מחדד את תחושת התלישות‪ ,‬הבדידות‪.‬‬ ‫כמה צילומים שמשדרים אסתטיקת "גלאם"‪.‬‬ ‫יש משהו טראגי בעשייה מדי‪ ,‬ואני נמשכת לזה‪ .‬אין לי החלטה לתת לזה אופי כזה‪ ,‬אבל מאז שאני מצלמת‬ ‫הבחנתי שכן יש לי משיכה למקומות כאלו‪ ,‬שהם ‪ .fucked up‬אני אוהבת את זה לא כשהבימוי סופר סופר‪,‬‬ ‫אלא שיש עולם הזוי‪ .‬זה יכול להיות מאוד שקט וסטאטי‪ ,‬ומתוך זה מתחיל איזה עיוות וחולי‪.‬‬ ‫אנה ים מציגה צילומים בגלריה של המדרשה בתל אביב‪.‬‬ ‫כיתוב‪ :‬אנה ים‪ :‬יש משהו טראגי בעשייה מדי‬