Torat Elektrony Reeh 2009

  • May 2020
  • PDF

This document was uploaded by user and they confirmed that they have the permission to share it. If you are author or own the copyright of this book, please report to us by using this DMCA report form. Report DMCA


Overview

Download & View Torat Elektrony Reeh 2009 as PDF for free.

More details

  • Words: 4,512
  • Pages: 12
‫פרשת ראה‬ ‫פרשת השבוע –שתיים מקרא אחד תרגום‬ ‫כניסת שבת‬

‫יציאת שבת‬

‫ירושלים‬

‫‪18:48‬‬

‫‪20:02‬‬

‫אזור‬ ‫תל אביב‬

‫‪19:04‬‬

‫‪20:04‬‬

‫חיפה‬

‫‪18:56‬‬

‫‪20:04‬‬

‫באר שבע‬

‫‪19:05‬‬

‫‪20:03‬‬

‫''ראה אנכי נתן לפניכם היום ברכה‬ ‫וקללה‪ ,‬את הברכה''‪) ...‬יא‪ ,‬כו‪-‬כז(‬ ‫''אדם לעמל יולד''‬ ‫ ב' אופני עמל עומדים לבחירתו של האדם בעולמו‪ ,‬האחד הוא ‪ -‬לעמול להשיג את ה' ודרך‬‫זה יושגו לו כל ענייניו‪ ,‬או באופן השני לעמול בדרכי הטבעים והמקרים‪ ,‬וזה המבחן הקשה‬ ‫של האדם עלי אדמות‪ ,‬שלא לשכוח את בוראו ולהתפתות אחר מראה עיניו‪ ,‬אלא להגביר את‬ ‫השכל על מראה העינים‪ ,‬ולהשקיע את עמלו בהשגת מדריגות באמונה‪ ,‬ולהלחם עם האוייב‬ ‫הגדול של האמונה שהוא הנהגת עוה''ז שהנהיגו הבורא בדרך הטבעים והמקרים להעמיד‬ ‫את בריותיו במבחן‪ .‬עוה''ז הוא מונהג באחיזת עינים מופלאת ביותר‪ ,‬המטעה אפילו אדם‬ ‫שהינו בגדר צדיק‪ ,‬וכמאמר הגמ' )סוטה מח(‪ :‬מי גרם לצדיקים שיתבזבז שולחנם לעתיד‬ ‫לבוא ‪ -‬קטנות אמונה שבהם‪ ,‬והעצה לכך היא שינון האמונה המתבטא בתפילה ובברכות‪,‬‬ ‫השינון מזכיר לאדם את האמונה שבקלות יכול הוא לשכוח את אמיתותה באחיזת העינים של‬ ‫העולם‪ ,‬אנשי כנה''ג תיקנו לנו מאה ברכות בכל יום‪ ,‬וזאת אפילו לגדול שבגדולים‪ ,‬לומר לך‬ ‫שאפילו גדול שבגדולים חייב כל יום לפחות מאה פעמים להזכיר לעצמו את הנהגת ה'‬ ‫בעולמו‪ ,‬ולכך נתבונן שעיקר ההתרשלות של האדם היא בתפילה‪ ,‬יכול אדם ללמוד תורה‬ ‫בהתמדה‪ ,‬לעסוק בחסד ובזיכוי הרבים יום ולילה ממש‪ ,‬ועם כל זה התפילה אצלו מזולזלת‪,‬‬ ‫וכל מעט השקעה בתפילה קשה עליו מנשוא‪.‬‬ ‫והסיבה לכך כי בכאן מונחת תכליתו‪ ,‬כל מעשה המצוות ולימוד התורה הוא בעצםכדי להידבק‬ ‫בה' ולהינתק מחומריות העולם הן במעשה והן במחשבה‪ ,‬דהיינו לנתק מחשבתו מהמקרים‬ ‫והטבעים הנראים לעין‪ ,‬ולקשר כל אשר נעשה בעולם ועמו אך ורק להשגחה העליונה‪ ,‬ואם‬ ‫לא בא על תכליתו בזה‪ ,‬הרי שעוסק הוא עדיין באמצעי המטרה ולמטרה לא הגיע‪ ,‬התפילה‬ ‫מביאה את האדם לדבקה בה' שזו תכליתו ומטרתו בעולמו‪.‬‬

‫משה רבנו מכין את עם ישראל לכניסה לארץ ישראל‪ .‬הפסיעות הראשונות בשערי הארץ‪,‬‬ ‫תהינה בין שני הרים גדולים‪ ,‬הר גריזים והר עיבל‪ .‬במעמד זה‪ ,‬משה רבנו מנחיל לעם‬ ‫ישראל‪ ,‬שלושה יסודות ביחסם לתורה‪:‬‬ ‫א‪ .‬התורה יכולה להיות סם חיים או להיפך‪ ,‬תלוי אם מקיימים אותה לשמה או לא לשמה‪.‬‬

‫ב‪ .‬ניתנת הבחירה‪" ,‬ראה אנוכי נתן לפניכם את הברכה והקללה‪ "...‬ואתם צריכים לבחור‪.‬‬ ‫ג‪ .‬הכנה ראשונית לערבות זה לזה‪ .‬ערבות שעם ישראל מקבל על עצמו בפרשת "כי תבוא"‪.‬‬

‫הויה אלוקים‬ ‫ייחוד נוסף של שם הויה‪ .‬עם ישראל בכניסה לא"י‪ .‬הויה – למעלה מהטבע‪ .‬אלוקים –‬ ‫בגימטרייה הטבע‪ .‬בארץ ישראל צריך להתמודד בשני הפכים בנושא אחד‪ .‬הברכה והקללה‬ ‫משמשות בכל דבר‪ .‬במדבר‪ ,‬העם לא מתמודד‪ .‬כל המציאות היא למעלה מהטבע‪ .‬זה יפה‬ ‫ונפלא אבל אי אפשר לבנות עם זה‪ .‬הבניה היא כשאדם בא במגע עם דרך הטבע והופך את‬ ‫הדברים למעלה מהטבע‪ .‬בא"י האדם צריך להתמודד עם דברים גשמיים‪ ,‬לעבוד את‬ ‫האדמה‪ ,‬לזרוע‪ ,‬לקצור‪ ,‬עד שרואה תנובה וברכה ממעשה ידיו‪ .‬הוא לא חושב שכוחי ועוצם‬ ‫ידי עשו לי את החיל הזה‪ ,‬אלא‪ ,‬הקב"ה נותן לי כח לעשות חיל‪.‬‬ ‫כל המציאות קשורה בקב"ה‪ ,‬צריך לראות בכל דבר את ההויה‪ ,‬להכיר את ההשגחה‬ ‫האלוקית‪ .‬זה הניסיון הגדול בא"י‪.‬‬

‫הויה אדנות‬ ‫במיוחד בא"י יש הרבה מצבים של דינים‪ .‬דינים אלו יתבטלו כשיגיע משיח צדקנו‪" .‬אם עוונות‬ ‫תשמור י‪.‬ה א‪.‬ד‪.‬נ‪.‬י מי יעמוד"‪ .‬יעמוד שם א‪.‬ד‪.‬נ‪.‬י – יעמוד השם 'דינא'‪' .‬דינא' יהפוך לשם‬ ‫קדוש‪.‬‬

‫הבחירה‬ ‫בפרשה משה ר' משתמש בנוסח "את הברכה אשר תשמעו‪ ...‬אשר אנוכי מצווה אתכם‬ ‫היום"‪.‬‬ ‫בכל מצווה אנו מברכים‪ :‬אשר קידשנו במצוותיו‪ .‬מה שמרמז שהברכה והקללה שמשה ר'‬ ‫מדבר עליהן כאן הן ביחס למצוות‪ .‬אם תכוונו לקיים מצוות הבורא‪ ,‬תהיה ברכה‪ ,‬אבל אם‬ ‫תקיימו כדי לקנטר‪ ,‬התורה תהפוך לכם לסם מוות‪ .‬הכל תלוי בצירופים שאדם עושה באותיות‬ ‫התורה‪ ,‬אם לומד תורה לשמה או לא‪.‬‬

‫הערבות‬ ‫אם אדם חי לבד הוא מתנוון ולא מתפתח‪ ,‬חסר אישיות‪ .‬אדם שרוצה אישיות מלאה‪" ,‬בתוך‬ ‫עמי אנוכי יושבת"‪ ,‬וברוחניות זו הערבות‪ .‬דרך גוף האדם נוכל ללמוד על העולם הגדול‪ :‬אם‬ ‫ח"ו אדם צריך לעשות ניתוח מעקפים‪ ,‬אז לוקחים מאותו אדם מחלק אחר של גופו את‬ ‫הגידים והורידים ושותלים אותם באזור הלב‪ .‬כל האיברים בגוף ערבים זה לזה‪ ,‬הרגל לא‬ ‫מתרעמת מה אתה חותך אותי‪ ,‬שהלב יסתדר לבד‪ ,‬כך הקב"ה יצר את עם ישראל‪ .‬תיקון‬ ‫העולם יהיה ע"י התקרבות לשורשים‪ .‬כל הנפשות יצטרכו להתקשר לשורש שלהם ולעבוד‬ ‫את השם‪ .‬כדי שעם ישראל יתקרב לשורשו הוא צריך להתעורר לקשר שלו עם משה ר'‪.‬‬ ‫אומות העולם כשירצו להתקרב לקב"ה יתקרבו לנשמות עם ישראל‪ ,‬וכשיתאחדו כל הנפשות‬ ‫לא תהיה מחלוקת‪ .‬המחלוקת היא מכח הגופות המפרידים‪ ,‬הרצונות החיצוניים שעוצרים את‬ ‫האדם מלראות טוב‪.‬‬ ‫המלחמה כרגע על שלום תושבי א"י‪ .‬הארץ ששני הפכים משמשים בה בנושא אחד‪.‬‬ ‫דרך הטבע‪ ,‬החיילים שנלחמים בגופם מול זרוע של עמלק ואנו העם בעורף‪ ,‬יש לנו את‬ ‫החיוב להעלות את המציאות מעל לטבע‪ :‬להתפלל לשלומם‪ ,‬לזכור ולהזכיר ולפנות לשמיה‪,‬‬ ‫אתה השם נותן להם את החיל‪ ,‬אנא שמור עליהם‪ ,‬תן רבים ביד מעטים‪.‬‬ ‫במחשבה נכונה‪ ,‬בגישה נכונה‪ ,‬בצירוף נכון של אותיות התורה‪ ,‬נעורר רחמי שמים‪ .‬לא‬ ‫הממשלה‪ ,‬לא ארה"ב‪ ,‬לא כוחי ועוצם ידי‪ ,‬לא משענת קנה רצוץ‪ ,‬אלא‪ ,‬אתה ריבונו של עולם‬ ‫נותן את החיל הזה‪ .‬אמן כן יהי רצון‪.‬‬

‫הלכות ברכות ע"פ פסיקותיו של הרב‬ ‫עובדיה‬ ‫הכנות לתפילה‬ ‫אמירת שלום קודם התפילה‬ ‫ברכות יד‪ - .‬אמר רב‪ :‬כל הנותן שלום לחברו קודם שיתפלל כאילו עשאו במה שנאמר "חדלו‬ ‫לכם מן האדם כיבמה נחשב הוא"‬ ‫זוהר ‪ -‬חדלו לכם מן האדם‪...‬הא אוקמוהא במשכים לפתחא דחבריה למיהב ליה שלם‪ ,‬וכ"פ‬ ‫הפוסקים‪.‬‬ ‫שולחן ערוך פט'‪ ,‬ב ‪ -‬כיוון שהגיע זמן התפילה אסור לאדם להקדים לפתח חברו ליתן לו‬ ‫שלום‪ ,‬אבל לומר צפרא דמארי טב מותר‪ ,‬וכן אסור לכרוע לו כשמשכים לפתחו‪ ,‬ואם פגע בו‬ ‫בדרך‪ ,‬מותר ליתן לו שלום‪ ,‬וי"א שיאמר לו צפרא דמארי טב )שארית יוסף ב'(‪.‬‬ ‫למעשה‪ :‬הפוגש את חברו בדרך‪ ,‬רשאי לומר לו שלום גם קודם התפילה כיוון שלא משכים‬ ‫לפתחו‪ ,‬ויותר טוב לומר צפרא טבא‪.‬‬

‫עיסוק בצרכיו‬ ‫ברכות יד‪ - .‬א"ר יצחק בר אשיאן‪ :‬אסור לאדם לעשות חפציו קודם שיתפלל‪ .‬וכ"פ השולחן‬ ‫ערוך פט'‪.‬‬ ‫איסור זה חמור עד כדי כך שהמשנ"ב )סק"כ( פסק שעדיף שיתפלל ביחיד ולא יעסוק בצרכיו‬ ‫קודם התפילה‪.‬‬ ‫פרי חדש ‪ -‬דווקא צרכיו אסורים קודם התפילה‪ ,‬אבל צרכי מצווה ‪ -‬מותרים‪ ,‬כגון לטפל בילדים‬ ‫ולעזור בבית שהאחרונים הכלילו אותם בכלל צרכי מצווה )או"ל ב'‪ ,‬רצ'(‪.‬‬ ‫למעשה‪ :‬אין להתעסק בצרכיו קודם התפילה‪ ,‬ולכן אדם שרוצה להתקלח קודם התפילה‪,‬‬ ‫רשאי להתרחץ רק להעביר הזוהמה מעליו ולא לתענוג‪ ,‬וכן כל כיוצא בזה‪.‬‬

‫שיציאה לדרך‬ ‫ברכות יד‪" - .‬צדק לפניו יהלך וישם לדרך פעמיו" כל המתפלל ואח"כ יוצא לדרך הקב"ה עושה‬ ‫לו צרכיו‪ ,‬וכ"פ השולחן ערוך‪.‬‬ ‫בספר הלכה ברורה )ס"ס פט'( הבין שאיסור זה הוא לא רק לגבי תפילת שחרית אלא ה"ה‬ ‫לשאר התפילות‪.‬‬ ‫שארית יוסף עמ' רעט' ‪ -‬כיוון שתפילה במנין היא מעלה ואילו היציאה לדרך לפני התפילה‬ ‫היא איסור‪ ,‬עדיף שאדם יתפלל ביחיד ולא יצא לדרך קודם תפילה‪ ,‬ולכן אם אדם קם קצת‬ ‫מאוחר ורוצה לצאת לעבודתו ולהתפלל שם הוא בכלל האיסור כיוון שעיקר נסיעתו היא לצורך‬ ‫העבודה‪ ,‬ולכן עדיף שיתפלל ביחיד‪ ,‬מ"מ אם יהיה לו יותר ישוב הדעת אם מתפלל במניין‪,‬‬ ‫רשאי להתפלל במקום עבודתו‪.1‬‬ ‫או"ל ב‪ ,‬ז‪ ,‬ו ‪ -‬אם הדרך במרחק נסיעה פחות משבעים ושתים דקות‪ ,‬מותר לצאת לפני‬ ‫התפילה‪.‬‬ ‫למעשה‪ :‬לא יצא אדם מעירו קודם התפילה‪ ,‬ואם אין ברירה‪ ,‬מעיקר הדין עדיף שיתפלל‬ ‫ביחיד‪ ,‬אמנם אם יש לו יותר ישוב הדעת להתפלל במקום עבודתו ‪ -‬רשאי‪.‬‬

‫אכילה‬ ‫ויקרא יט' ‪" -‬לא תאכלו על הדם"‪.‬‬ ‫ברכות י‪ - :‬לא תאכלו קודם שתתפללו על דמכם‪.‬‬ ‫ריטב"א‪ ,‬ב"י ‪ -‬הפס' אסמכתא בעלמא והאיסור הוא דרבנן‪.‬‬ ‫רמב"ן‪ ,‬רא"ה ‪ -‬אסור זה מן התורה‪.‬‬

‫למעשה‪ :‬אין שום צד היתר לאדם בריא לאכול כלום לפני התפילה‪.‬‬

‫שתיה‬ ‫הגמ' בברכות )שם( ‪ -‬הביאה עוד פס' "ואותי השלכת אחרי גווך"‪ ,‬לאחר שנתגאה )אכל( זה‬ ‫קיבל עליו מלכות שמים?‬ ‫ומכאן למדו חכמים‪ ,‬שיש צד היתר באכילה ושתיה אם אין הם משקאות חשובים שמראים‬ ‫גאווה‪ ,‬ולכן אין איסור בשתיית מים לפני התפילה‪ ,‬וה"ה תה עם סוכר‪ ,‬אמנם קפה עם חלב‪,‬‬ ‫אין להתיר אלא לאדם חלוש לאחר שברך ברכות השחר )שארית יוסף ב'(‪.‬‬

‫‪1‬‬

‫קיצור ילקוט יוס ס"ס פט'‪.‬‬

‫מקום התפילה‬ ‫קביעות ‪ -‬מצווה להתפלל בבית הכנסת וגם אם הפסיד תפילה במניין‪ ,‬מצווה שיתפלל בבית‬ ‫הכנסת )שו"ע צ‪,‬ט(‪ ,‬מצווה לבחור בית כנסת שמתפלל בו בקביעות‪ ,‬ובאותו בית כנסת יקבע‬ ‫לו מקום קבוע‪ ,‬וכל ד' אמות חשוב כמקום קבוע לעניין זה‪ ,‬אם צריך להתפלל שחרית במקום‬ ‫אחד ומנחה וערבית באזור אחר‪ ,‬חשיב כקובע מקום לתפילתו‪.‬‬ ‫בית מדרש ‪ -‬כשקובע מקום לתפילתו‪ ,‬עדיף שמקום התפילה יהיה גם מקום לימוד תורה כיוון‬ ‫שמעלת בית המדרש גדולה ממעלת בית הכנסת‪.‬‬ ‫חציצה בינו ובין הקיר – מצווה מן המובחר שלא יהא דבר חוצץ בינו לבין הקיר‪ ,‬ואעפ"כ‬ ‫רהיטים של ביהכנ"ס כגון ספריה‪ ,‬סטנדר וכדו' ‪ -‬אינם חוצצים‪.‬‬ ‫ציורים – אין להתפלל מול ציורים שלא יסיחו את דעתו‪ ,‬ולכן אין לשים ציורים בכותלי‬ ‫ביהכנ"ס‪.‬‬ ‫מראה – אסור להתפלל מול ראי מפני שהמתפלל נראה כמשתחווה לבבואה שלו‪ ,‬אבל בחלון‬ ‫המראה בבואה שלו ואינו בולט כ"כ ‪ -‬אין איסור )ילקו"י ב‪ ,‬רכז(‪.‬‬ ‫נטילת ידיים – המתפלל צריך לרחוץ את ידיו אם יש לו מים )שו"ע צב‪,‬ד(‪ ,‬אע"פ שאינו יודע‬ ‫להם שום לכלוך‪ ,‬אמנם אם יודע בודאי שידיו נקיות ‪ -‬יש להקל‪.‬‬

‫הלבוש‬ ‫חגורה – בשעת התפילה צריך אדם להפריד את החלק הרוחני מהחלק הגשמי‪ ,‬וכביטוי לכך‬ ‫מפרידים את פלג הגוף התחתון ע"י חגורה‪ ,‬סברה שניה היא משום "הכון לקראת אלוקיך‬ ‫ישראל"‪ ,‬והנה השו"ע )צא‪ ,‬ב( פסק – צריך לאזור אזור בשעת התפילה‪ ,‬אפילו יש לו אבנט‬ ‫שאין לבו רואה את הערוה משום "הכון" – ולכאורה לפי דבריו גם אם יש לאדם חגורה‪ ,‬צריך‬ ‫לתת עוד חגורה משום "הכון"‪.‬‬ ‫אלא שנראה שמרן דבר על לבושים שבזמנו שהיו רפויים שאף שחגור בחגורה להפסיק בין‬ ‫לבו לערווה היה צריך להדקם ע"י חגורה שניה‪ ,‬אבל במכנסיים מהודקים שלנו ‪ -‬יש להקל‬ ‫)ילקו"י עמ' שיא(‪.‬‬ ‫הלבוש – השו"ע בסימן צא‪ ,‬א כתב שחוץ ממכנסיים המכסים את הערווה‪ ,‬צריך גם לכסות‬ ‫את לבו לתפילת העמידה‪ .‬ולפי זה יש להסתפק במכנסיים ובגופיה‪ ,‬אמנם בסעיף ה' נראה‬ ‫שהשו"ע נותן חשיבות למנהג המקום‪ ,‬ולכן כיום שלא עומדים לפני אנשים גדולים עם גופיה‪,‬‬ ‫יש ללבוש חולצה‪.2‬‬ ‫פיג'מה – אין להתפלל בפג'מה שאינו דרך כבוד )משנ"ב צא‪ ,‬יא(‪ ,‬וכן אין להתפלל עם מעיל‬ ‫מגפיים או כפפות )שם יב(‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫יש להסתפק‪ ,‬א אד לבוש בגדי עבודה מלוכלכי וא יל להתלבש יפסיד תפילה במני‪ ,‬בספר אבני‬ ‫ישפה )א‪,‬ז( כתב שבשביל ללבוש בגדי מכובדי‪ ,‬לא יבטל מתפילה במניי‪ ,‬אבל בבגדי בזויי יתכ ועדי לבטל‬ ‫תפילה במניי‪.‬‬

‫מוסר‪ -‬מסילת ישרים‬ ‫פרק ב' ‪ -‬בביאור מדת הזהירות‬ ‫הנה ענין הזהירות הוא שיהיה האדם נזהר במעשיו ובעניניו‪ ,‬כלומר‪ ,‬מתבונן ומפקח על‬ ‫מעשיו ודרכיו‪ ,‬הטובים הם אם לא‪ ,‬לבלתי עזוב נפשו לסכנת האבדון חס וחלילה ולא ילך‬ ‫במהלך הרגלו כעור באפלה‪ .‬והנה זה דבר שהשכל יחייבהו ודאי‪ .‬כי אחרי שיש לאדם דעה‬ ‫והשכל להציל את עצמו ולברוח מאבדון נשמתו‪ ,‬איך יתכן שירצה להעלים עיניו מהצלתו‪ ,‬אין‬ ‫לך פחיתות והוללות רע מזה ודאי‪ .‬והעושה כן הנה הוא פחות מהבהמות ומהחיות אשר‬ ‫בטבעם לשמור את עצמם ועל כן יברחו וינוסו מכל מה שיראה להם היותו מזיק להם‪ .‬וההולך‬ ‫בעולמו בלי התבוננות אם טובה דרכו או רעה‪ ,‬הנה הוא כסומא ההולך על שפת הנהר אשר‬ ‫סכנתו ודאי עצומה ורעתו קרובה מהצלתו‪ .‬כי אולם חסרון השמירה מפני העורון הטבעי או‬ ‫מפני העורון הרצוני דהיינו סתימת העינים בבחירה וחפץ‪ ,‬אחד הוא‪ .‬והנה ירמיהו היה מתאונן‬ ‫על רוע בני דורו מפני היותם נגועים בנגע המדה הזאת‪ ,‬שהיו מעלימים עיניהם ממעשיהם‬ ‫בלי שישימו לב לראות מה הם‪ :‬הלהעשות אם להעזב? ואמר עליהם )ירמיה ח(‪ :‬אין איש נחם‬ ‫על רעתו לאמר וגו' כלה שב במרוצתם כסוס שוטף במלחמה‪ .‬והיינו‪ ,‬שהיו רודפים והולכים‬ ‫במרוצת הרגלם ודרכיהם מבלי שיניחו זמן לעצמם לדקדק על המעשים והדרכים‪ ,‬ונמצא‬ ‫שהם נופלים ברעה בלי ראות אותה‪.‬‬ ‫ואולם הנה זאת באמת אחת מתחבולות היצר הרע וערמתו להכביד עבודתו בתמידות על‬ ‫לבות בני האדם עד שלא ישאר להם ריוח להתבונן ולהסתכל באיזה דרך הם הולכים‪ ,‬כי יודע‬ ‫הוא שאלולי היו שמים לבם כמעט קט על דרכיהם‪ ,‬ודאי שמיד היו מתחילים להנחם‬ ‫ממעשיהם‪ ,‬והיתה החרטה הולכת ומתגברת בהם עד שהיו עוזבים החטא לגמרי‪ .‬והרי זו‬ ‫מעין עצת פרעה הרשע שאמר )שמות ה(‪ :‬תכבד העבודה על האנשים וגו'‪ ,‬שהיה מתכוין‬ ‫שלא להניח להם ריוח כלל לבלתי יתנו לב או ישימו עצה נגדו‪ ,‬אלא היה משתדל להפריע‬ ‫לבם מכל התבוננות בכח התמדת העבודה הבלתי מפסקת כן היא עצת היצר הרע ממש על‬ ‫בני האדם‪ ,‬כי איש מלחמה הוא ומלמד בערמימות‪ ,‬ואי אפשר למלט ממנו אלא בחכמה רבה‬ ‫והשקפה גדולה‪.‬‬ ‫הוא מה שהנביא צווח ואומר )חגי א(‪ :‬שימו לבבכם על דרכיכם‪ .‬ושלמה אמר בחכמתו )משלי‬ ‫ו'(‪ :‬אל תתן שנה לעיניך ותנומה לעפעפיך‪ ,‬הנצל כצבי מיד וגו'‪ .‬וחכמינו ז''ל אמרו )מועד קטן‬ ‫ה(‪ :‬כל השם ארחותיו בעולם הזה‪ ,‬זוכה ורואה בישועתו של הקדוש ברוך הוא‪ .‬ופשוט הוא‬ ‫שאפילו אם יפקח האדם על עצמו‪ ,‬אין בכחו לינצל אלולי הקדוש ברוך הוא עוזרו‪ ,‬כי היצר‬ ‫הרע תקיף מאד‪ ,‬וכמאמר הכתוב )תהלים לז(‪ :‬צופה רשע לצדיק ומבקש להמיתו‪ ,‬ה' לא‬ ‫יעזבנו וגו'‪ .‬אך אם האדם מפקח על עצמו‪ ,‬אז הקדוש ברוך הוא עוזרו וניצול מן היצר הרע‪,‬‬ ‫אבל אם אינו מפקח הוא על עצמו‪ ,‬ודאי שהקדוש ברוך הוא לא יפקח עליו‪ .‬כי אם הוא אינו‬ ‫חס‪ ,‬מי יחוס עליו‪ .‬והוא כענין מה שאמרו רבותינו זכרונם לברכה )ברכות לג(‪ :‬כל מי שאין בו‬ ‫דעה אסור לרחם עליו‪ .‬והוא מה שאמרו )אבות ג(‪ :‬אם אין אני לי מי לי‪.‬‬

‫אמונה בהשגחה פרטית‬ ‫החלק השני ביסוד הראשון של י''ג העיקרים‪ ,‬מדבר בעובדה שיש השגחה פרטית של הקב''ה‬ ‫על הכל‪ .‬ומדויקת הלשון ''שהקב''ה נמצא ומשגיח''‪ .‬ר''ל‪ :‬יש בורא עולם‪ ,‬והוא נמצא תמיד‪,‬‬ ‫וגם משגיח על העולם באופן קבוע‪ .‬וכל הדברים כולם‪ ,‬מאורעות הזמן‪ ,‬בכל מכל כל‪ ,‬מכוונים‬ ‫בהשגחה פרטית מלמעלה‪.‬‬

‫כתב רבנו אשר בס' ''אורחות חיים'' )אות כו( בזה''ל‪'' :‬לבטוח בה' בכל לבבך ולהאמין‬ ‫בהשגחתו הפרטית‪ ,‬ובזה תקיים בלבבך היחוד השלם בהאמין בו כי עיניו משוטטות בכל‬ ‫הארץ ועיניו על כל דרכי איש ובוחן לב וחוקר כליות‪ .‬כי מי שאינו מאמין ב''אשר הוצאתיך‬ ‫מארץ מצרים''‪ ,‬אף ב''אנכי ה' אלקיך'' אינו מאמין‪ .‬ואין זה יחוד שלם‪ ,‬כי זה הוא סגולת‬ ‫ישראל על כל העמים וזה יסוד כל התורה כולה''‪ .‬עכ''ל‪ .‬ומבואר שאין זה מספיק רק להאמין‬ ‫במציאותו של בורא עולם‪ ,‬אלא חייבים לצרף לזה גם אמונה בהשגחתו הפרטית ומדויק‬ ‫בפסוק‪'' :‬אנכי ה' אלקיך''‪ ,‬ר''ל‪ :‬יש בורא עולם! ''אשר הוצאתיך'' וכו'‪ ,‬ר''ל‪ :‬השגחה פרטית‪,‬‬ ‫שהוא עשה ועושה ויעשה כל המעשים כולם! ומה שהוסיף‪ ...'' :‬כי זה הוא סגולת ישראל על‬ ‫כל העמים''‪ ,‬הסביר בס' ''דרך ישרה'' )דף כז(‪ ,‬שעל עם ישראל יש השגחה מעם הקב''ה‬ ‫עצמו‪ ,‬ללא אמצעי ולגויים ע''י שרים שלהם‪ ,‬שהם כוחות ברואים בשמים ואין עליהם השגחה‬ ‫מהקב''ה‪ ,‬כביכול‪ ,‬בעצמו‪ .‬והוסיף לפרש בספרו ''משנה הלכות"‪ ,‬שהשגחה מסוג זה‪ ,‬הנעשית‬ ‫ע''י מלאך ושרים וכיו''ב‪ ,‬היא ג''כ בהנהגת השי''ת‪ ,‬אלא שאי אפשר לשנות בה כלום‪ ,‬כי‬ ‫המלאך והשר אינם יכולים לעשות על דעת עצמם ולא כלום והדבר אשר יצא מפי המלך אין‬ ‫להשיב‪ .‬אבל עם ישראל‪ ,‬שמושגחים ע''י הקב''ה עצמו‪ ,‬ישתבח שמו לעד‪ ,‬יכולים לשנות‬ ‫לטובה ולברכה גזרתו‪ ,‬יתברך‪ ,‬בכל רגע ורגע‪ .‬וכ''מ בספר ''שיח השדה'' למרן הגר''ח‬ ‫קנייבסקי שליט''א‪.‬‬ ‫הגויים אינם יודעים בדיוק מה זה ''השגחה פרטית'' ולא מבינים דבר זה‪ .‬רק יש להם אמונה‬ ‫שקיים בורא עולם‪ ,‬שחייבים להאמין בו ואין לעבוד ע''ז‪ .‬נמצא‪ ,‬שאנחנו עם ישראל‪ ,‬נבחרנו‬ ‫להיות עם סגולה מכל העמים‪ ,‬משום שאנחנו יודעים מעניין ההשגחה הפרטית ואנו חיים על‬ ‫פיה‪ ,‬בעזהי''ת‪ ,‬וכתוצאה מידיעתנו זאת‪ ,‬עוטים אנו הרגשה נפלאה שיש לנו עסק רק עם‬ ‫בורא עולם‪ ,‬שאותו אנו יכולים לרצות ולפייס ע''י תשובה‪ ,‬וזולתו אינו יכול להזיקנו בשום צד‬ ‫ובכל אופן שבעולם‪.‬‬ ‫ראה להלן דוגמאות מחיי היום יום‪ ,‬בחסד ה' עלינו‪.‬‬

‫פסוקים האומרים השגחה פרטית‬ ‫בתהלים )פרק מף(‪'' :‬ה' צבאות עמנו‪ .‬משגב לנו אלהי יעקב סלה''‪ .‬אמרו על הפסוק‬ ‫בירושלמי )רפ''ה דברכות(‪'' :‬אל יהא הפסוק הזה זז מתוך פיך לעולם!'' בו היסוד להשגחה‬ ‫פרטית שהקב''ה עמנו‪ ,‬ועוד בו שהוא‪ ,‬ית'‪ ,‬החוזק שלנו לעולם‪ .‬וכן הפסוק )בפרק לג‬ ‫מתהלים(‪'' :‬כי הוא אמר ויהי‪ .‬הוא צוה ויעמוד''‪ .‬וכן )בפרק קלט שם( הפסוק‪'' :‬אתה ידעת‬ ‫שבתי וקומי‪ .‬בנת לרעי מרחוק''‪ .‬וביאר אבן עזרא שם‪ ,‬שזה הפרק המיוחד בכל ספר תהלים‪,‬‬ ‫והכוונה בפסוק זה כי רק הקב''ה יודע ולא אף אדם יודע מספר כל תנועותיו‪ ,‬שלפי שהקב''ה‬ ‫מזיזו‪ ,‬מושיבו ומקימו‪ ,‬כך הוא יודע כמה אברים צריך להזיז כדי לקבל תנועה אחת‪ .‬וכן אמר‬ ‫איוב )בפרק לא פסוק ד(‪'' :‬הלא הוא יראה דרכי וכל צעדי יספור''‪ .‬ו‪ ,‬רמיה הנביא )בפרק לב‬ ‫פסוק יט(‪'' :‬גדול העצה ורב העליליה אשר עיניך פקוחות על כל דרכי בני אדם לתת לאיש‬ ‫כדרכיו וכפרי מעלליו‪ '' .‬וכך מדי בוקר אומרים בברכות השחר‪'' :‬המכין מצעדי גבר''‪ .‬והכוונה‪,‬‬ ‫כמש''כ במסכת סוכה )נג‪ ,(.‬שרגלי האדם הם ערבים לנפשו‪ .‬למקום שנגזר עליו משמים‬ ‫ללכת‪ ,‬לשם הם יקחו אותו‪ .‬וכן אמר דהע''ה )בתהלים פרק לז( ''מה' מצעדי גבר כוננו''‪.‬‬

‫מי זוכה להשגחה פרטית מהשמים?‬ ‫ספר ''החינוך'' )במצוה קסט( מביא ג' שיטות‪:‬‬

‫ השגחת השם יתברך מקיפה וחלה על כל ענייני העולם‪ .‬על בעלי חיים ועל כל שאר דברים‬‫ולא יתנועע דבר אחד קטן בעולם‪ ,‬רק בחפצו‪ ,‬ברוך הוא‪ ,‬ועפ''י גזרתו‪ .‬ואפי' עלה אחד אם‬ ‫נפל מן האילן‪ ,‬הוא גזר עליו שיפול ואי אפשר שיתאחר או יקדם זמן נפילתו אפי' רגע‪.‬‬ ‫בירושלמי )שביעית פרק תשיעי( וכן בזוה''ק ובמדרשים מובא המעשה באותו צייד שפרס‬ ‫מצודתו לצוד ציפורים‪ ,‬ואכן לכדה מצודתו ציפור שהסתבכה ברשת‪ .‬לפתע יצאה בת קול‬ ‫והכריזה‪'' :‬חסד''! ומיד ניצלה הציפור‪ .‬ואמר רשב''י‪ ,‬שהיה עד ראיה ועד שמיעה לכל‬ ‫המעשה‪ :‬אם ציפור אינו נלכד וניצוד מבלעדי שמיא‪ ,‬כל שכן בן אדם! כלומר‪ ,‬השגחה יש גם‬ ‫על ציפור ואם לא נגזר עליה להילכד‪ ,‬לא יועילו כל המצודות שבעולם‪ .‬וגם אם תיתפס ברשת‬ ‫ ישחררוה! !!‬‫ שיטת הכופרים הסכלים‪ ,‬שהקב''ה אינו משגיח כלל על כל ענייני העולם השפל‪ .‬לא על‬‫אנשים ולא על בעלי חיים וטעותם נובעת מכך שחושבים שאם הקב''ה כזה גדול ונשגב‬ ‫ומרומם‪ ,‬הכיצד יתבונן על העולם הקטן‪ ,‬השפל והפחות הזה? ולכן הם אומרים ‪'' -‬על השמים‬ ‫כבודו!'' אבל המאמין אומר‪'' :‬המשפילי לראות בשמים ובארץ‪!'' ...‬‬ ‫ ההשגחה הפרטית הנזכרת‪ ,‬היא רק על האדם‪ ,‬אבל על כל פרט ופרט המתייחס אליו ‪-‬‬‫''והוא המבין אל כל מעשיהם''‪ .‬אבל בעלי חיים יש עליהם השגחה כללית בלבד‪ ,‬שכל מין מן‬ ‫המינים הנבראים בעולם‪ ,‬שהקב''ה חפץ בקיומו התמידי‪ ,‬יתקיים לעולם ולא יכלה ויאבד כולו‪.‬‬ ‫עד כאן תמצית דבריו‪.‬‬ ‫בספר ''שומר אמונים'' ח''ב )השגחה פרטית סימן טז( האריך לבאר בעניין זה והוכיח‬ ‫שמסקנת הדברים כמו הדעה הראשונה שהביא ''החינוך''‪ .‬ולכל הדעות כוונתו לומר ולהדגיש‬ ‫דבר יסודי והוא שאין הנהגה ניסית על בעלי חיים‪ .‬אלא אופן ההנהגה עמהם הוא עפ''י‬ ‫הטבע‪ ,‬אבל ברור שהכל בהשגחתו‪ ,‬יתברך‪.‬‬ ‫והוסיף לציין דוגמאות אחדות מן החיים להבהרת יתר‪ .‬כגון זאת‪ ,‬שגם הפסד פרוטה אחת‪,‬‬ ‫נכלל בהשגחה עליונה בלי שיעור‪ .‬וכל מיני צער קטן‪ ,‬אפילו כל שהוא‪ ,‬הכל נגזר מהשמים‪.‬‬ ‫ואפי' עגלה טעונה תבן וקש‪ ,‬שנראה כדבר קל ולא נחשב‪ ,‬ונפל ממנה בדרך והתפזר קצת פה‬ ‫קצת שם‪ ,‬זה ג''כ בהשגחה עליונה‪ ,‬ויש מי שיודע למה עליו ליפול‪ ,‬איזה מהם ייפול‪ ,‬האיך‬ ‫ייפול ועל איזה מקום ייפול‪ .‬וכן עלים הנושרים מן האילן הם במנין מדוקדק וההשגחה עליהם‬ ‫כוללת איזה עלה ייפול ראשון ואיזה עשירי‪ ,‬ועל כמה מהם ידרסו בני אדם‪ ,‬ואיזה מן העלים‬ ‫יישאר על העץ ‪ -‬עתים יש בעלים ניצוצין ונשמות מגולגלות וזה הוא תיקונם‪ ,‬כמובא בדברי‬ ‫רבנו האר''י ז''ל ‪ -‬וכן איזה פרי תאכלנו התולעת‪ ,‬ואיזה מתוקן למאכל כל אדם‪ ,‬ואיזה מהם‬ ‫ראוי לצדיקים ועובדי ה'‪ .‬אלא שהשגחת הבורא‪ ,‬הרחמן‪ ,‬מתמקדת באדם ביתר שאת ויותר‬ ‫מתמקדת בישראל ויותר מהכל בצדיקיו ובחסידיו‪ ,‬שהשגחתו עליהם בהסברת פנים‪ ,‬בצהלה‬ ‫ובשמחה‪ ,‬בעינא פקיחא עלאה‪.‬‬ ‫ראה ''מדרש רבה'' )אחרי מות פרשה כב אות ד(‪ ,‬שמדבר בכמה מעשיות על השגחה פרטית‬ ‫ובמה שמספר על אבן אחת שהפריעה וסילקוה לצדדים‪ ,‬וחזרה ונמצאה באמצע רשות‬ ‫הרבים במקום שהייתה בו לראשונה‪ .‬וכך היה כמה פעמים עד שהבינו שיש דברים בגו ולא‬ ‫לחינם ''מתעקשת'' האבן לחזור לאמצע הדרך‪ .‬לכן הסתתרו מן הצד לראות כיצד ייפול‬

‫בר‬

‫דבר‪...‬‬

‫כיצד חזרתי בתשובה‬

‫איך אנשים מסכנים את החיים שלהם‬ ‫כשיש התראות כאלה חמורות‪ ,‬ועוד‬ ‫משלמים שלושים שקל עבור כוס קפה‬ ‫עם שתי כפיות סוכר??‪"...‬‬ ‫בפיגוע במדרחוב בירושלים נרצחו ‪ 11‬יהודים‪ ,‬רובם נערים‪ ,‬ו‪ 17-‬נפצעו‪ .‬הפצוע הקשה‬ ‫מכולם היה שרון‪ ,‬שהיה סמוך למקום הפיגוע‪ .‬מאה מסמרים חדרו לגופו‪ ,‬ולמרות זאת נותר‬ ‫בחיים‪ .‬מסמר אחד חדר לארנקו וחורר את המטבע שהייתה בו והמחיש באיזו עוצמה חדרו‬ ‫יתר המסמרים‪ .‬במשך חודשים ארוכים הוא טופל ועבר שיקום ממושך‪ ,‬וגם לאחר ששוחרר‬ ‫מבית החולים‪ ,‬הגיע לטיפולים שבהם הוציאו מסמרים מגופו‪ .‬הוא ידע בבירור שהוא חי‬ ‫בזכות כוח עליון‪.‬‬ ‫יום חמישי אחד הסיע שי את שרון אל חברו‪ ,‬אביב‪ .‬הם חלפו ברחוב עזה‪ ,‬ליד בית ראש‬ ‫הממשלה‪ ,‬העמוס במבלים בבתי קפה‪" .‬תגיד לי"‪ ,‬אמר שרון לשי‪" ,‬איך יכול בעל שאוהב את‬ ‫אשתו לקחת אותה לכאן‪ ,‬לבית קפה הומה אדם?!"‪ .‬שי הבין את כוונתו ובכל זאת שאל‪:‬‬ ‫"למה?"‪.‬‬ ‫"מה זה למה?! אם מחבל נמצא בדרך לפיגוע‪ ,‬למה שלא יבוא לכאן‪ ,‬הרי זה מקום אידיאלי‬ ‫לפיגוע!"‬ ‫"אה‪ ,‬אני מבין אותך‪ ,‬אתה היסטרי בגלל הפיגוע שעברת‪ ...‬אבל עליך להבין שיש אנשים‬ ‫שלא עברו פיגוע והם רוצים לחיות‪"...‬‬ ‫שרון זעם מעט‪" :‬תשמע אחי היקר‪ ,‬אם אדם לא עבר פיגוע‪ ,‬זה לא אומר שהוא צריך ללכת‬ ‫עם מי שהוא אוהב למקום עם סבירות כל כך גבוהה לאסון‪ .‬חוץ מזה‪ ,‬איך אנשים מסכנים את‬ ‫החיים שלהם כשיש התראות‪ ,‬ועוד משלמים שלושים שקל עבור כוס קפה עם שתי כפיות‬ ‫סוכר‪ ,"...‬דממה השתררה ברכב‪ .‬שי הגביר את המוסיקה כדי להפיג את המתח עד שהגיעו‬ ‫לקטמון הישנה‪ ,‬שם ירד שרון לפגוש את אביב בביתו‪.‬‬ ‫במוצאי שבת שרון ישב מול המחשב בבית אביו‪ .‬לפתע‪ ,‬שמע צפירות רמות‪ ,‬אך חשב‬ ‫בתחילה שמדובר בסיוט נוסף שלו שנבע מהפיגוע‪ .‬הוא הלך לשתות ושאל את אביו אם גם‬ ‫הוא שומע צפירות‪ .‬אביו השיב בחיוב‪ .‬כאשר הצפירות התחזקו מאוד‪ ,‬ביקש שרון מאביו‬ ‫שיבדוק בערוץ ‪ 2‬מה קורה‪" .‬קרה משהו!" היה בטוח‪ .‬האב הדליק את הטלוויזיה ולאחר חמש‬ ‫דקות נקטע השידור בהודעה‪" :‬קול נפץ אדיר נשמע במרכז ירושלים‪ .‬כנראה שמדובר‬ ‫בפיגוע‪"...‬‬ ‫שרון התקשר לשי‪ .‬הוא שיער שאחיו נמצא באזור הפיגוע‪ .‬הטלפון הנייד של שי לא היה זמין‪.‬‬ ‫שרון פחד מאוד‪ .‬לאחר מכן התקשר שוב ושי ענה מבוהל ונסער‪" :‬הייתי ברחוב עזה ובדיוק‬ ‫אז היה פיצוץ אדיר‪ ...‬כל האוטו רעד‪ ,"...‬ולאחר רגע הוסיף‪" :‬וואלה‪ ,‬צדקת כשאמרת שלא‬ ‫כדאי לבלות בבתי הקפה ברחוב עזה‪ .‬הפיגוע היה ממש שם!"‪.‬‬ ‫זמן קצר לאחר מכן‪ ,‬התברר בחדשות שהפיגוע התרחש בבית הקפה "מומנט" ברחוב עזה‪,‬‬ ‫מטרים ספורים מבית ראש הממשלה‪ ,‬והיו בו הרוגים ופצועים רבים‪.‬‬ ‫למחרת נסע שרון לבית חברו בקטמון הישנה‪ .‬הוא עבר בדרך ליד מקום הפיגוע כדי לומר‬ ‫שני פרקי תהלים שידע בעל פה‪ ,‬והמשיך לקטמון‪ .‬כאשר נכנס לביתו של אביב‪ ,‬שמע אותו‬ ‫אומר בכעס‪" :‬תגיד לי‪ ,‬איך אלוקים הורג ילדים?!"‪ ...‬החבר המשיך להוציא מפיו מילים קשות‬ ‫מאוד כלפי מעלה‪ .‬שרון הבין את זעמו‪ ,‬ומאידך רצה להתנפל עליו‪ ,‬איך אתה מקלל את‬ ‫אלוקים שהציל אותי ממוות‪ ,‬הרי זה בדיוק אותו אלוקים?‪...‬‬ ‫זו הייתה נקודת המפנה‪ .‬מאותו רגע גמלה בליבו של שרון החלטה למצוא את אלוקים‬ ‫ולהוכיח את קיומו ואת טובו‪ ,‬כדי שלא יהיו עוד אנשים כמו אביב שמקללים אותו‪ .‬הוא החל‬ ‫לאסוף כל חומר בנושא יהדות‪ ,‬השיג קלטות וידיאו עם הרצאות וראה אותן עם אביב‪ ,‬קנה‬ ‫ספרים וחוברות בנושא האמונה וקרא עמו‪ .‬הוא רצה בכל מאודו להשפיע על אביב ועל‬ ‫אחרים בסביבתו‪ ,‬שידעו את האמת‪ ,‬ולפחות שיזהרו בכבודו של האלוקים שהצילו ממוות‬ ‫בטוח‪.‬‬ ‫להפתעתו‪ ,‬גילה שרון שגם הוא עצמו לא קרוב כל כך אל האלוקים כפי שדימה‪ ,‬ושיש לו עוד‬

‫הרבה מה ללמוד ולהתחזק‪ .‬שני החברים ישבו יחדיו במשך לילות שלמים וצפו בעשרות‬ ‫הרצאות‪ .‬אביב החל לדבר אחרת על אלוקים ואילו שרון‪ ,‬הרגיש בכל קלטת ובכל דיבור שהוא‬ ‫מרחף באוויר‪ ,‬כאילו שאהבת חייו מתגלה אליו כעת‪ ,‬אבל באותה עת תהה בליבו‪ :‬אבל מה‬ ‫אני עושה כדי להיות ראוי לאהבה הזאת?‬ ‫פעם בילו את השבת אצל אביב בדירה‪ .‬בצהרי השבת התעורר שרון לקולו של הרב אמנון‬ ‫יצחק‪ .‬הוא יצא לסלון‪ ,‬למקום משכן הטלוויזיה וראה כמה צעירים יושבים ולצידם ערימת‬ ‫קלטות וידיאו‪ .‬הם התפארו לפניו בעיצומה של השבת‪" :‬זו כבר הקלטת השלישית שאנחנו‬ ‫רואים!"‪...‬‬ ‫שרון שמע שבפסח יתקיים סמינר של "ערכים" במגדל העמק‪ .‬הוא רצה להשתתף בו עם‬ ‫אביב ושני חברים נוספים‪ .‬הוא אף הצליח להשיג מימון מיוחד עבור השתתפות בסמינר‬ ‫לארבעתם‪ ,‬מארגון שמתרים למען נפגעי טרור‪ .‬בארבעת הימים הללו התפעלו מאוד ממה‬ ‫ששמעו וקיבלו חומר רב למחשבה‪ .‬בסמינר התבססה אצל שרון האמונה‪ ,‬והוא הבין‬ ‫שהאתגר האמיתי של האדם הוא לתקן קודם כל את עצמו‪ ,‬ורק אחר כך לקרב אחרים‪.‬‬ ‫שבוע לאחר הסמינר‪ ,‬פגש שרון בערב שבת את דודו שמעון‪ .‬הדוד אמר לו שהרב גמליאל‪,‬‬ ‫שבא לבקרו בבית החולים‪ ,‬שאל לשלומו והזמינו לסעודת מלוה‪-‬מלכה שהוא עורך בביתו‪.‬‬ ‫שרון הגיע לביתו של הרב גמליאל במוצאי שבת וראה עוד כעשרים בחורים צעירים‪ .‬הרב‬ ‫קיבל את שרון בחום רב וכיבדו בשפע מטעמים‪ .‬הוא דיבר על נפלאות הבורא והדגים זאת על‬ ‫תהליך ייצורו הכה מורכב של בורקס פשוט שאנו מברכים עליו כעת‪ .‬הסעודה המרתקת‪,‬‬ ‫שארכה שלוש שעות‪ ,‬הסתיימה ביעף‪ .‬הוא הביט בפניהם המוארות של בעלי התשובה וחשב‬ ‫לעצמו‪ ,‬שבודאי ראה חלק מהם מתי שהוא‪ ,‬באיזו מסיבה באיזה חוף או יער‪ ,‬עם פנים כבויות‬ ‫ואישונים נפוחים‪.‬‬ ‫לאחר מכן הציע רפאל‪ ,‬חברו החוזר בתשובה של שרון‪ ,‬לעשות את השבת בישיבתם‪ ,‬ישיבת‬ ‫"בניין ציון" בשכונת רמות הירושלמית‪ .‬לאחר שבילה שבת מענגת במחיצת החוזרים‬ ‫בתשובה‪ ,‬עדיין הייתה לשרון התלבטות קשה‪ .‬מצד אחד‪ ,‬נטה לרחם על עצמו וסבר שיהיה‬ ‫לו קשה להצטרף לחיים השוקקים והאמיתיים הללו‪ .‬ומאידך‪ ,‬שאף להתגבר על יצרו‬ ‫ולהתחבר לבני הישיבה‪ .‬הוא הבין שלא יוכל להישאר עם הספק שאולי הוא מבזבז את חייו‬ ‫לריק‪ .‬כך שכנע את עצמו ללמוד בישיבה בימי החול‪ .‬לאחר כשבוע וחצי הרגיש שהוא רוצה‬ ‫להיכנס לחיים הללו עד הסוף‪.‬‬ ‫שרון התקדם בלימודו עד שהגיע לשיעור גמרא ברמה גבוהה‪ .‬הרב הסביר את מהלך הגמרא‬ ‫לפי שיטת הרשב"א‪ ,‬אחד מגדולי המפרשים בדורות הראשונים‪ ,‬ואז קרה דבר מדהים‪ .‬לאחר‬ ‫יובש מחשבתי של שנים ארוכות‪ ,‬החל מוחו של שרון להתאמץ כדי להבין את הסוגיה‪ .‬פירוש‬ ‫הרשב"א שעליו דיבר הרב‪ ,‬לא התאים למה שהכין לשיעור‪ .‬שרון נלחץ מעט ‪ -‬איך אני מסביר‬ ‫את הרשב"א הזה?‪...‬‬ ‫הוא עמד בפינה ותפס את ראשו‪ :‬הנה הבין את דברי הרשב"א! הוא התמלא בשמחה וקרא‬ ‫"הבנתי את הרשב"א!"‪ .‬לפתע‪ ,‬הרגיש את ראשו רטוב ולא בגלל זיעה‪ .‬נוזל מוגלתי יצא‬ ‫מראשו‪ .‬הוא לקח נייר טישיו ובמשך כרבע שעה‪ ,‬עד לסיום השיעור‪ ,‬ניקה את ראשו‬ ‫מהמוגלה‪ .‬מסמר שהיה טמון בתוך ראשו החל לבצבץ‪...‬‬ ‫בסיום השיעור סיפר שרון לרב על כך‪ .‬הרב חייך ואמר‪" :‬הרשב"א הוציא לך את המסמר‬ ‫מהראש‪"...‬‬ ‫באותו לילה הלך שרון לבית החולים ושם הוציאו‪ ,‬בניתוח פשוט ולא כואב כלל‪ ,‬את המסמר‬ ‫מראשו‪ .‬המסמר שמור אצלו במבחנה עד היום‪ ,‬ושמו‪ :‬המסמר של הרשב"א‪...‬‬ ‫***‬

‫שמירת הלשון )מוסר(‬ ‫הלכות לשון הרע‪ ,‬פתיחה ‪ -‬עשין‪ ,‬ט‬ ‫המספר לשון הרע על כהן וגינה אותו בכך‪ ,‬עובר על מצוות עשה של )ויקרא כ"א ח'( "וקדשתו"‪.‬‬ ‫שנצטווינו לנהוג כבוד הרבה בכהנים‪ .‬ובזה שמספר עליו לשון הרע‪ ,‬וודאי שלא מכבד אותו‬

‫לכות לשון הרע‪ ,‬פתיחה ‪ -‬עשין‪ ,‬י‬ ‫ואם מספר לשון הרע על אחיו הגדול‪ ,‬או בעל של אמו‪ ,‬או אשת אביו‪ ,‬עובר גם על מצוות עשה של‬ ‫"כבד את אביך ואת אמך"‪ .‬שלמדנו מהריבוי של "ואת"‪ ,‬שחייב לכבד גם אותם‪.‬‬ ‫וכל שכן חס ושלום אם סיפר לשון הרע על אביו ואמו ממש‪ ,‬עובר על מצוות עשה של כיבוד אב ואם‪.‬‬ ‫ומלבד זאת עובר גם על )דברים כ"ז ט"ז( "ארור מקלה אביו ואמו"‬ ‫ואם קם והעיד עליו לפני בית בדבר איסור ביחידי‪ ,‬כיון שאין יכול לבוא בזה שום תועלת בדבר ממון‬ ‫ושבועה ולא לענין לפסול את האיש הזה מחזקת כשרותו כיון שהוא עד אחד בדבר‪ ,‬אם כן שם רע‬ ‫בעלמא הוא מוציא עליו‪ .‬ועובר על לאו של "לא יקום עד אחד באיש לכל עוון ולכל חטאת"‪ .‬וצריכין בית‬ ‫להלקותו עבור זה‪.‬‬ ‫וכל זה שכתבנו הוא במספר יחידי או שומע יחידי‪ .‬אב אם הוא מדבק את עצמו לחבורת אנשי רשע‬ ‫ובעלי לשון הרע‪ ,‬כדי לספר ולשמוע מהם‪ .‬עובר גם כן על לאו "לא תהיה אחרי רבים לרעות"‪ .‬שהוא‬ ‫אזהרה לא להסכים ולהתחבר עם עושי עוול אף על פי שהם רבים‪ .‬ועין לקמן באות ו' במצות עשה‪,‬‬ ‫שעובר גם על מצות עשה על התחברות רעה זו‪.‬‬

‫הרצאה‪-‬הרב זמיר כהן‪-‬סוד השבע‬ ‫הרב זמיר כהן – גן עדן והעולם הבא‬ ‫הרב זמיר כהן‪-‬שמירת העיניים‬ ‫רישום לקבלת הלכה יומית באי‪-‬מייל של מרן הרב עובדיה יוסף שליט"א‬ ‫‪http://www.halachayomit.co.il/register.asp‬‬

‫גיליונות לפרשת השבוע‬ ‫מידי שבוע " לדעת " מפרסמת עלונים לכבוד שבת‪,‬‬ ‫להורדה ‪:‬‬ ‫‪http://ladaat.net/forum/index.php?topic=5227‬‬

‫יודעי שמך‬ ‫כל המעוניין לקבל מידי שבוע את העלון "יודעי שמך" העוסק בדף היומי נא לשלוח אימיל לכתובת זו‪:‬‬

‫‪[email protected]‬‬

‫המעוניין להצטרף לרשימת התפוצה‪ ,‬או לכל שאלה או בקשה נא לשלוח‬ ‫לאימיל‬ ‫‪[email protected]‬‬

‫ומצווה גדולה לצרף חברים ומכרים‪ ,‬ולזכות אותם באימיל שבועי זה‪ ,‬וזכות‬ ‫התורה הקדושה תעמוד לנו‪.‬‬ ‫אתרנו ברשת‪:‬‬ ‫‪http://www.TalMod.ToRa1.com‬‬

‫תלמוד תורה אלקטרוני‬

Related Documents