Project Final

‫‪1‬‬

‫הקדמה‬

‫כדי להתמודד עם האתגרים שהוצגו‪ ,‬ניסה הארגון הבינלאומי הנקרא ‪ ISO‬שפירושו‬ ‫‪ International Standard Organization‬לפתח מודל כללי שיספק מענה כולל‪ ,‬המורכב ממספר דברים‬ ‫המודל‬

‫שפותח‬

‫נקרא‬

‫מודל‬

‫שבע‬

‫השכבות‪-‬‬

‫‪Interconnect‬‬

‫‪Standard‬‬

‫‪-Open‬‬

‫‪.OSI‬‬

‫מודל זה מהווה הקבלה לאנלוגיה האנושית בתקשורת‪ ,‬ובסיס לארכיטקטורה הפתוחה של מערכות תקשורת‬ ‫הנתונים‪.‬‬ ‫מרבית רשתות התקשורת‪ ,‬ואין כל הבדל אם אנו עוסקים ברשתות מקומיות או מרחביות‪ ,‬מתוכננות על בסיס‬ ‫רמות תקשורת מוגדרות‪ .‬רמות אלו מאפשרות יישום תכונות תקשורת בכל רמה‪ ,‬באופן כמעט בלתי תלוי‬ ‫במתרחש ברמות האחרות‪ .‬ברמות אלו קיימים שני עקרונות המאפשרים את השגת המטרה ‪ :‬עקרון ראשון ‪:‬‬ ‫כל אחת מהרמות‪ ,‬בלתי תלויה לחלוטין ברמות האחרות‪ ,‬מבחינת התכונות‪ ,‬או התפקידים שהיא מבצעת‪ .‬עם‬ ‫זאת‪ ,‬כל אחת מהרמות תלויה מבחינת יכולתה להתקיים לפחות ברמה אחת אחרת‪ .‬העיקרון השני‪ :‬שני‬ ‫הצדדים חייבים להסכים ביניהם מראש על אופן המימוש של כל אחת מהרמות‪.‬‬ ‫הרשימה הבאה מפרטת את שבע שכבות מודל ה‪ OSI-‬לתקשורת בין מערכות‪:‬‬

‫שכבה ‪ :7‬שכבת היישום‬ ‫שכבה ‪ :6‬שכבת ההצגה‬ ‫שכבה ‪ :5‬שכבת השיח‬ ‫שכבה ‪ :4‬שכבת ההעברה‬ ‫שכבה ‪ :3‬שכבת הרשת‬ ‫שכבה ‪ :2‬שכבת עורק הנתונים‬ ‫שכבה ‪ :1‬השכבה הפיזית‬

‫‪2‬‬

‫מאפייני מודל ה – ‪OSI‬‬

‫ניתן לחלק את שבע השכבות לשתי קטגוריות‪ :‬שכבות גבוהות ושכבות תחתונות‪ .‬תחילת המודל הוא בשכבה‬ ‫הגבוהה ‪ -‬שכבת היישום‪ ,‬בה נוצר המגע היחיד בין המשתמש והמערכת‪ ,‬ובה מבוצעת תוכנת היישום‪ .‬סיום‬ ‫המודל הוא בשכבה התחתונה ‪ -‬השכבה הפיזית‪ ,‬בה מומר המידע לאותות חשמליים המועברים לאורך התווך‬ ‫הפיזי שמקשר את שני צידי קו התקשורת‪ ,‬שמקיימים את התקשורת ביניהם‪.‬‬

‫הקשר בין השכבות השונות‬ ‫כל שכבה במודל ‪ ( OSI‬למעט הראשונה והאחרונה) יוצרת קשר עם שלוש שכבות אחרות במודל‪ :‬השכבה‬ ‫שמעליה‪ ,‬השכבה שמתחתיה‪ ,‬והשכבה המקבילה לה במערכת עימה היא מתקשרת‪ .‬לדוגמה‪ ,‬שכבת עורק‬ ‫הנתונים (‪ )Data Link Layer‬במחשב ‪ A‬מתקשרת עם השכבות הבאות‪:‬‬ ‫•שכבת הרשת (‪ )Network Layer‬ושכבה פיזית (‪ )Physical Layer‬במחשב ‪.A‬‬ ‫•ושכבת עורק הנתונים (‪ )Data Link Layer‬במחשב ‪.B‬‬

‫‪3‬‬

‫פרוטוקולים‬ ‫מודל ה ‪ OSI -‬דואג למסגרת תפיסתית לתקשורת בין מחשבים‪ ,‬אולם המודל עצמו אינו שיטת תקשורת‪.‬‬ ‫תקשורת ממשית אפשרית על ידי שימוש בפרוטוקולי תקשורת‪ .‬בהקשר של קשרי נתונים פרוטוקול מערכת‬ ‫חוקים ומוסכמות המפקחים על מעבר מידע ברשת התקשורת‪.‬‬ ‫פרוטוקול מבצע את הפעולות של אחד או אחדים משכבות ה ‪.OSI -‬‬ ‫קיים מגוון רחב של פרוטוקולי תקשורת‪ ,‬אולם רובם נופלים בגדר אחת הקבוצות הבאות‪:‬‬ ‫•פרוטוקולי הרשתות המקומיות (‪.)LAN‬‬ ‫•פרוטוקולי הרשתות המרחביות (‪.)WAN‬‬ ‫•פרוטוקולי רשת‪.‬‬ ‫•פרוטוקולי ניתוב‪.‬‬ ‫פרוטוקולי הרשתות המקומיות פועלים ברשת ובשכבות קשרי מידע של מודל ה ‪ OSI -‬ומגדירים תקשורת‬ ‫במגוון רשתות מקומיות‪ .‬פרוטוקולי הרשתות המרחביות פועלים בשלושת השכבות הנמוכות של מודל ה ‪-‬‬ ‫‪ OSI‬ומגדירים תקשורת במגוון הרשתות המרחביות‪.‬‬ ‫פרוטוקולי ניתוב הם פרוטוקולים של שכבות הרשת האחראיים על ניתוב ומיתוג עומס ההודעות‪ .‬לבסוף‪,‬‬ ‫פרוטוקולי הרשת הם השכבות הגבוהות הקיימים בחבילת פרוטוקולים נתונה‪.‬‬

‫פרוטוקולים בפרויקט‬ ‫בפרויקט נתבצעה שימוש בכל שכבות ‪ OSI‬אלמנת ליצור תקשורת בין שרתים ‪.‬‬ ‫בעת הגדרת ציוד אנו נשתמש בפרוטוקולים הבאים ‪:‬‬ ‫שכבות‬ ‫שכבה ‪ :4‬שכבת ההעברה‬ ‫שכבה ‪ :3‬שכבת הרשת‬ ‫שכבה ‪ :2‬שכבת עורק הנתונים‬ ‫שכבה ‪ :1‬השכבה הפיזית‬

‫פרוטוקולים‬ ‫‪TCP, UDP‬‬ ‫‪ICMP, IP‬‬ ‫‪Ethernet , WiFi / 802.11‬‬ ‫‪Ethernet, OFDM‬‬

‫‪4‬‬

‫שכבה פיזית‬

‫השכבה הפיזית היא השכבה הראשונה של מודל ה־‪ ,OSI‬היא אחראית על העברת האותות הבינאריים של‬ ‫המסגרות (‪ )frames‬משכבת הקו של מודל ה‪.OSI-‬‬ ‫השכבה הפיזית אחראית על העברת מידע על מדיית התקשורת‪ ,‬שיכולה להיות כבל נחושת‪ ,‬סיב אופטי או‬ ‫אוויר‪ .‬על מנת שהנתונים שנשלחו מקצה אחד של המדיום יובאו אל קצה השני‪ ,‬יש לקבוע "שפה" מוסכמת‬ ‫לייצוג הבינארי של המידע‪ ,‬וכאן נכנסים לפעולה תקנים של השכבה הפיזית‪.‬‬

‫תקן ‪100BASE-TX‬‬ ‫תקן ‪ 100BASE-TX‬שייך למשפחת ‪ FastEthernet‬ומאפשר העברת נתונים במהירות ‪Mbps 100‬‬ ‫למרחקים עד ‪ 100‬מטרים ללא מגברים או משחזרים‪ .‬בתקן זה משתמשים בשתי זוגות סיבי נחושת של כבל‬ ‫רשת מסוג ‪ )UTP/STP Cat 5( 5‬או יותר ומחברים מסוג ‪.RJ45‬‬

‫סכמת פינים ‪.45RJ‬‬

‫ישנם ‪ 3‬אופני חיבור מחברי ‪ ,45RJ‬שתלויים בסוג ציוד הנמצא בקצוות הכבל‪:‬‬ ‫‪.1‬ישר (‪ - )Straight-Through‬כשציוד המחובר עם כבל אינו מאותו סוג‪:‬‬

‫‪5‬‬

‫‪.2‬מוצלב (‪ - )Crossover‬ציוד מחובר עם כבל מסוג זה – זהה‪:‬‬

‫‪.3‬הפוך (‪ - )Rollover‬איתו אנו נתחבר עם תוכנת ‪ Terminal‬על ‪ PC‬ליציאת ‪ Console‬בנתב‬ ‫על מנת הגדרתו‪.‬‬

‫פין מספר ‪ 1‬בקצה הראשון של כבל זה מחובר לפין מספר ‪ 8‬בקצה השני‪ 2 ,‬ל‪ ,7-‬וכן הלה ‪.‬‬

‫כמו כן קיימת טכנולוגיה ‪ MDIX/MDI‬או ‪ AutoCross‬שמתאימה את היציאה שכבל מחובר אליה לסוגו‬ ‫ללא צורך בהתחשבות בסוג של כבל‪.‬‬

‫‪6‬‬

‫קידוד מנצ'סטר‬ ‫ייצוג של אפסים ואחדות בינאריים במשפחת ‪ Ethernet‬מתבצע בעזרת קידוד ‪ 'Manchester 2 – '1‬מיוצג‬ ‫על ידי ירידת מתח בקו מ‪ 5-‬וולט ל‪ 0-‬וולט כאשר '‪ '0‬מיוצג על ידי עליית מתח מ‪ 0-‬וולט ל‪ 5-‬וולט‪ ,‬כל זה‬ ‫באמצע של מרווח סיבית ‪ .‬בעזרת שיטה זו מתקבל אחד היתרונות הבולטים של קידוד זה – יכולת סנכרון‬ ‫עצמית‪ ,‬שקיימת בתקנים של ‪ 100Mbps‬ומלה‪ .‬תקנים פחות מהירים מסתנכרנים בעזרת שדה ‪preamble‬‬ ‫בתחילת מסגרת נתונים‪ ,‬ובנויה מרצף אחדות ואפסים מתחלפים‪ .‬אורכה של המחרוזת הנ"ל – ‪. byte 7‬‬

‫‪.‬קוד מנצ'סטר ‪2‬‬

‫כרטיסי רשת‬ ‫היום רוב הציוד שמשתמשים בו למטרת בנית רשתות קטנות ובינוניות ‪ -‬נתבים‪ ,‬מתגים‪ ,‬נקודות גישה וכו' –‬ ‫הינו ציוד שתומך בתקן ‪ ,)Ethernet )802.3 IEEE‬המאפשר העברת נתונים בקצבים ‪10,100,1000‬‬ ‫ואפילו יותר מיליוני סיביות לשנייה (מס"ש)‪ .‬על מנת לספק יחס מכיר‪/‬איכות מתאים אנחנו בחרנו בקצב‬ ‫‪ 100‬מס"ש בתור נתון שלא דורש השקעה רבה מצד אחד ומצד שני מאפשר שימוש במערכת למאות‬ ‫משתמשים בו זמנית‪.‬‬

‫‪7‬‬ ‫נדרשים שני כרטיסי רשת עם יציאות ‪ 45RJ‬בחיבור ‪ PCI‬על מנת להתקינם בשרת דואר ושרת קבצים‪.‬‬ ‫מערכת הפעלה חלונות ‪ XP‬יודעת לזהות את רוב הכרטיסים מסוג זה באופן אוטומטי‪ ,‬יחד עם זה מנהלי‬ ‫התקנים הנדרשים באים על ‪ CD‬שמגיע ביחד עם כרטיס‪ ,‬חוץ מזה אפשר להוריד את גרסאות החדישות‬ ‫מאתרי יצרן‪.‬‬

‫כרטיס רשת ‪ IEEE 802.3‬פנימי‪.‬‬

‫כרטיסי רשת אלחוטיים‬ ‫בכדי להתחבר למערכת “‪ “Middle Tier‬מתוך הקמפוס באמצעות מחשבים ניידים‪ ,‬המחשבים הללו צריכים‬ ‫להיות מצוידים בכרטיסי רשת אלחוטיים הפועלים בתקן ‪ .)Wi-Fi )IEEE 802.11 b/g‬תקן זה מאפשר‬ ‫העברת נתונים בקצבים עד ‪ 11‬מס"ש (‪ )b‬או עד ‪ 54‬מס"ש (‪ )g‬בתחום תדרים של ‪ GHz 24‬בתוואי של‬ ‫כ‪ 30-‬מטרים בשטח בנוי‪ .‬היום לטכנולוגיה זו שימוש רב ברחבי הארץ והעולם‪ ,‬כמו כן כמעט בכל מחשב‬ ‫נייד שמיוצר בשנים אחרונות ישנו כרטיס הנ"ל מובנה‪.‬‬

‫כרטיס רשת אלחוטי בחיבור ‪.PCMCIA‬‬

‫‪8‬‬

‫שכבה ‪ :2‬שכבת עורק הנתונים‬ ‫שכבת עורק הנתונים מפעילה ומנהלת את הקשר הפיזי‪ ,‬כלומר‪ ,‬היא מנהלת את הגישה לעורק‪ .‬את הפעולות‬ ‫היא מבצעת תוך כדי הפעלת פרוטוקולי גילוי ותיקון שגיאות במהלך העברת הנתונים במסגרות (‪)Frames‬‬ ‫כולל מנגנוני בדיקה‪ ,‬כגון ‪ CRC‬ודומיו‪ .‬שכבת עורק הנתונים מבטיחה שהרשת אכן "שקופה" לנתונים‬ ‫העוברים בה‪ ,‬כך שהנתונים לא ישתנו בעת המעבר בה‪ .‬אם נמצאה שגיאה בנתונים שהתקבלו ברשת‪ ,‬דואגת‬ ‫שכבת עורק הנתונים לבקש שידור נוסף ‪ Retransmission‬של מנת הנתונים השגויה‪ .‬בנוסף‪ ,‬שכבה זו‬ ‫דואגת לכך שהנתונים שמתקבלים בתחנת היעד ברשת‪ ,‬מגיעים באותו סדר שבו נשלחו‪ .‬היא גם מונעת‬ ‫"צווארי בקבוק" ו"פקקים" בצמתים מסוימים ברשת באמצעות מנגנונים מיוחדים לבקרת זרימת הנתונים (‬ ‫‪ .)Flow Control‬שכבה זו מטפלת בקשר ברמת הקישור המקומי‪ ,‬כלומר בין שני התקני רשת שכנים‬ ‫הקשורים זה לזה בקשר פיזי מקומי‪ .‬אין היא עוסקת כלל בטיפול בבעיות ניתוב אל התקנים שהקשר אליהם‬ ‫הינו עקיף‪ ,‬כלומר דרך התקני ביניים‪ .‬שכבת עורק הנתונים מחולקת לשתי תת‪-‬שכבות‪.‬‬

‫פרוטוקולים בשכבה ‪2‬‬ ‫רקע‬ ‫המושג ‪ Ethernet‬מתייחס למשפחת יישומים של רשת תקשורת מקומית (‪ )LAN‬הכוללים ‪ 3‬קטגוריות‬ ‫עיקריות ‪:‬‬ ‫‪ Ethernet‬ו ‪ :IEEE 802.3‬סוגי רשת ‪ LAN‬הפועלים במהירות של ‪ Mbps 10‬על תווך של כבלי‬ ‫נחושת‪.‬‬ ‫‪ : Mbps Ethernet 100‬סוג של רשת ‪ LAN‬הידועה גם כרשת ‪ Fast Ethernet‬הפועלת בקצבים של‬ ‫‪ 100Mbps‬על גבי תווך כבלי נחושת(‪.)Twisted pair‬‬

‫‪9‬‬ ‫‪ : Mbps Ethernet 1000‬סוג של רשת ‪ LAN‬הידוע גם כ‪ ,Giagbit Ethernet-‬והעובד בקצבים של‬ ‫‪ 1000Mbps‬על גבי תווך אופטי או על גבי כבלי נחושת‪.‬‬ ‫‪ Ethernet‬מתקיים והפך למוביל באמצעי המדיה ברשתות ‪ LAN‬בגלל גמישותו הרבה והקלות היחסית שבו‬ ‫ניתן לממשו ולהבינו‪ .‬אע"פ שטכנולוגיות אחרות נראו כמחליפים של ‪ Ethernet‬מנהלי הרשת העדיפו‬ ‫ומעדיפים את ה‪ Ethernet-‬לסוגיו השונים כפתרון אפקטיבי ליישום ברשתות מתאימות ‪.‬‬

‫‪ Ethernet‬ו ‪IEEE 802.3‬‬ ‫תקן התקשורת ‪ Ethernet‬לרשתות מקומיות פותח ע"י חברת ‪ Xerox‬בשנות ה‪.70 -‬‬ ‫בתחילת שנות ה‪ 80 -‬אימץ ארגון ‪ IEEE‬את התקן שהוגדר על ידו ‪ ,‬וקרא לו בשם תקן ‪ . 802.3‬לאחר מכן‪,‬‬ ‫פותחה גרסה שנייה בשם ‪.Ethernet II‬‬ ‫פיתוח גרסה זו נעשה בשיתוף עם החברות ‪ Digital‬ו‪ .Intel -‬איור ‪ 7-1‬מדגים רשת ‪.Ethernet‬‬

‫‪ Ethernet‬ו‪ 802.3 -‬מיושמים בדרך כלל על ממשק של כרטיס או במעגל מודפס‪ ,‬כאשר הקישור לתווך‬ ‫הפיסי נעשה באמצעות ‪ .Transceiver‬התקן זה מבצע פעולות הכוללות איתור התנגשויות ברשת ופעולות‬ ‫נוספות האופייניות למדיה הפיסית‪ .‬ה‪ Transceiver -‬מתחבר לתחנות הקצה באמצעות כבל מיוחד‪.‬‬ ‫‪ IEEE 802.3‬מתפרש על פני סוגי כבילה שונים‪ ,‬כאשר אחד מהם הינו ‪ . 10Base5‬בסוג הכבילה הזה הכבל‬ ‫המקשר לרשת מכונה ‪ , Interface Attachment Unit‬והתקן החיבור לרשת נקרא ‪Media Attachment‬‬ ‫‪ ,Unit‬המקביל בעצם ל‪.Transceiver-‬‬

‫‪10‬‬

‫פעולת ‪ IEEE 802.3‬ו ‪Ethernet‬‬ ‫במצב פעולה רגיל מקשיב כרטיס רשת ה‪ Ethernet -‬לכל ההודעות העוברות ברשת ומעביר לטיפול‬ ‫השכבות הגבוהות רק את הנתונים המכילים בכתובת היעד את כתובתו הייחודית‪ ,‬או כתובת המציינת שידור‬ ‫לכל(‪. )Broadcast‬‬ ‫כל גרסאות תקן ‪ Ethernet‬משתמשות בשיטת גישה לתווך התקשורת הנקראת ‪.CSMA/CD‬פרוטוקול זה‬ ‫קובע איזו תחנה יכולה לשלוח נתונים ברשת ומתי היא יכולה לעשות זאת‪.‬‬ ‫עיקרון הפעולה של הפרוטוקול קובע‪:‬‬ ‫אל תשדר כאשר מישהו אחר משדר‪ .‬במקרה ונוצר מצב התנגשויות בשידורים ‪ ,‬מפסיקים כל התחנות לשדר‬ ‫‪ .‬לכל תחנה מחושב באופן אקראי פרק זמן לחזרה לשידור ‪ ,‬לאחר פרק זמן זה תנסה התחנה לחזור ולשדר‪.‬‬ ‫מרכיב ‪ CSMA‬של הפרוטוקול מגדיר כיצד יכולות מספר תחנות לגשת לאותו משאב רשת‬ ‫(‪ . )Multiple Access‬בנוסף ‪ ,‬הוא מגדיר כיצד צריכה תחנה ‪ ,‬הרוצה לשדר לרשת להאזין לרשת תחילה‪,‬‬ ‫כדי לבדוק האם מישהו כבר משדר(‪ )Carier Sense‬אם אין ברשת פעילות התחנה תתחיל לשדר‪ ,‬ואם קיימת‬ ‫פעילות ברשת‪ ,‬היא תמתין עד שלא יהיה שידור כלשהו‪.‬‬

‫השוני בשרותי ‪ IEEE 802.3‬ו ‪Ethernet‬‬ ‫אע"פ ש‪ Ethernet -‬ו‪ 802.3 -‬דומים בהרבה מובנים ‪ ,‬ישנם שירותים המבדילים בין השניים‪Ethernet .‬‬ ‫מספק שירותים בשכבות ‪ 1-2‬במודל ‪ .OSI‬לעומת זאת ‪ 802.3‬שייך לשכבה ‪ 1‬ולחלק הנמוך בשכבה השנייה‬ ‫האחראי לגישה לערוץ תת‪-‬השכבה ‪ .MAC‬בנוסף ‪ ,‬למרות ש ‪ 802.3‬לא מספק בקרה מספקת אך בשונה מ‪-‬‬ ‫‪ Ethernet‬הוא כן מאפשר סביבה של שכבות פיזיות שונות כאשר ‪ Ethernet‬מספק שכבה אחת‪.‬‬ ‫המיקום של שני הגישות ביחס למודל ‪ OSI‬מתואר באיור‪.‬‬

11

:‫ חלקים המסכמים את מאפייניו שהם‬3 ‫לכל פרוטוקול בשכבה הפיסית יש שם בעל‬ LAN-‫•מהירות רשת ה‬ ‫•שיטת האיתות בתווך‬ ‫•סוג המדיה‬ .‫ מאפיינים לוגיים כאמור‬3 -‫איור מתאר איך נעשית המרת השם ל‬

-‫ בנוסף להבדלים שיש בין סוגי המדיה השונים ב‬,802.3 -‫ ל‬Ethernet ‫טבלה מתמצתת את ההבדלים בין‬ :‫ עצמו‬802.3

Characteristic )Data rate )Mbps Signaling method Maximum segment length Media

Topology

Ethernet

IEEE 802.3 Values

Value

10Base5 10Base2 10 10 10 Baseband Baseband Baseband 500

500

185

ohm-50

ohm-50

ohm-50

coax

coax

coax

Bus

Bus

Bus

10BaseT 10 Baseband

10BaseFL 10 Baseband

100BaseT 100 Baseband

100

2000

100

Unshielded twisted-pair

Unshielded Fiber-optic

cable

Star

twisted-pair cable

Point to point

Bus

‫‪12‬‬

‫מבנה המסגרות של ‪ IEEE 802.3‬ו ‪Ethernet‬‬ ‫איור מתאר את שדות המסגרות הן של ‪ 802.3‬והן של ‪:Ethernet‬‬

‫השדות של מסגרות ה‪ Ethernet -‬ו‪ 802.3 -‬המתוארים באיור הן כדלהלן‪:‬‬ ‫‪:Start Of Header‬‬ ‫בית המסתיים בשני ערכי ‪ 1‬רצופים המסנכרן את התחנה לתחילת קליטת המסגרת‪.‬‬ ‫‪:Destination Address‬‬ ‫כתובת תחנת יעד ‪ .‬הכתובת יכולה להיות מסוג ‪ Unicast , Broadcast‬או ‪.Multicast‬‬ ‫‪:Source Address‬‬ ‫כתובת תחנת המקור‪ .‬חייבת להיות מסוג ‪.Unicast‬‬ ‫‪:Type‬‬ ‫מציין את סוג הפרוטוקול בשכבה השלישית שיטפל במסגרת לאחר מכן‪.‬‬ ‫‪:Length‬‬ ‫מספר הבתים בשדה ה‪ Data -‬הבא בתור‬ ‫‪:Data‬‬ ‫השדה מכיל את הנתונים וגם את כותרות ‪ .)LLC(802.2‬במידת הצורך יתווסף לנתונים ריפוד( ‪ ,)Pad‬כדי‬ ‫להבטיח ‪ 64‬בתים במסגרת כולה‪.‬‬ ‫‪:Frame Check Sequence‬‬ ‫ערך (‪ Cyclic Redundency Check( CRC‬שחושב ע"פ אלגוריתם מתמטי על נתוני המסגרת‪ ,‬ערך זה‬ ‫מחושב גם בתחנת היעד ואם התקבל ערך זהה פירוש הדבר שההודעה הגיעה בשלמותה ‪ ,‬אחרת ההודעה‬ ‫השתבשה ‪ ,‬ולכן תושמט‪.‬‬

‫‪13‬‬

‫מתג ( ‪)SWITCH‬‬ ‫רקע‬ ‫מתג ‪ LAN‬הוא התקן חומרה להעברת מסגרות נתונים בין מבואותיו בהתאם לכתובות השכבה השניה של‬ ‫מודל ה‪ .OSI-‬למעשה‪ ,‬תפקיד מתג זהה לחלוטין לתפקיד הגשר‪ ,‬הוא מהווה התן אבולוציוני המספק צפיפות‬ ‫מבואות גדולה יותר ובמחיר נמוך‪ .‬מסיבה זו‪ ,‬מתגי ‪ LAN‬מסוגלים ליישם מקטעי רשת בעלי מספר מצומצם‬ ‫של משתמשי קצה‪ ,‬ואף עד למשתמש קצה יחיד‪ .‬כך גדל באופן משמעותי רוחב הסרט הממוצע בזמין לכל‬ ‫משתמש קצה‪.‬‬ ‫המגמה להקטנת מספר המשתמשים לכל מקטע רשת ידועה בשם מיקרו‪-‬סגמנטציה ומאפשרת יצירת מקטע‬ ‫רשת ייעודי לכל משתמש‪ .‬כל משתמש מקבל באופן מיידי אפשרות גישה לרשת‪ ,‬ברוחב סרט מקסימלי‪ ,‬ובכך‬ ‫הוא מבטל את הצורך התחרות עם תחנות אחרות על רוחב הסרט הפנוי לשימוש‪ .‬כתוצאה מכך‪ ,‬התנגשויות ‪-‬‬ ‫תופעה ידועה ברשתות משותפות ‪ -‬פשוט נעלמות‪ .‬בדרך כלל‪ ,‬מתג ‪ LAN‬אשר מעביר מסגרות נתונים‬ ‫מתבסס על כתובת שכבת עורק הנתונים‪ .‬במקרים מסוימים‪ ,‬העברה היא על פי כתובת הרשת שלהם‪ ,‬כמו‬ ‫למשל במקרה של ניתוב ‪ LAN‬רב‪-‬שכבתי‪.‬‬

‫‪14‬‬

‫היסטוריה‬ ‫מתגי ‪ LAN‬הראשונים‪ ,‬שהופיעו בתחילת שנות ה ‪ ,90 -‬התייחסו לשכבה השנייה בלבד‪ .‬הם נועדו לספק‬ ‫פתרון לבעיית רוחב הסרט ברשתות מקומיות‪ .‬כיום‪ ,‬קיימים מתגי רשת מקומית המסוגלים לבחון את‬ ‫הנתונים גם בשכבת הרשת‪ ,‬זאת בשילוב חומרה ייעודית ותוכנה‪ .‬כך‪ ,‬הם מסוגלים לספק תכונות ניתוב‬ ‫במהירויות גבוהות בהרבה מהנתבים הקודמים להם‪.‬‬

‫אופן פעולת המתג‬ ‫מתגי רשת מקומית זהים בפעולתם הבסיסית לגשר ומבצעים את הפעולות הבאות‪ :‬למידת טופולוגיית השרת‪,‬‬ ‫העברת נתונים‪ ,‬וסינון נתונים‪.‬‬ ‫מתגי רשת מקומית גם מאפשרים תכונות חדשות וייחודיות הכוללות‪:‬‬ ‫תקשורת המוקדשת לשני התקנים ‪ :‬תקשורת נטולת התנגשויות המגדילה את הספק התעבורה במתג‪.‬‬ ‫ריבוי קשרים בו‪-‬זמנית ‪:‬מתג ‪ LAN‬בדרך כלל‪ ,‬בנוי בארכיטקטורה המאפשרת יצירת מספר קשרי נקודה‬ ‫לנקודה בין שני משתמשים שונים (מטריצה)‪ .‬ארכיטקטורה זו מאפשרת ביצוע מספר קשרים בו‪-‬זמנית‪,‬‬ ‫להגדלת תפוקת המתג‪.‬‬ ‫קיימות רמות גישות שונות לבניית ארכיטקטורת המיתוג הפנימית בכל מתג והן נותנות להחלטת היצרן ופרי‬ ‫פיתוחו‪.‬‬ ‫תקשורת דו‪-‬סיטרית מלאה‪ :‬על ידי ביטול הצורך בהאזנה לשידורים ברשת‪ ,‬ניתן לנצל את זוג הגידים שנועדו‬ ‫לכך‪ ,‬לתקשורת דו‪-‬סיטרית‪ ,‬וכך להכפיל באופן תיאורטי את רוחב הסרט של הקו‪.‬‬ ‫טיפול בקצבים שונים ‪:‬מתגי רשת מקומית מסוגלים לבצע המרות בין קצבים שונים‪ ,‬ובכך לבצע חלוקת רוחב‬ ‫סרט נכונה‪.‬‬

‫‪15‬‬

‫שיטות העברת נתונים במתגי ‪LAN‬‬ ‫קיימות שתי שיטות בסיסיות להעברת נתונים במתגי רשת מקומית ‪:‬‬ ‫•אחסן ושלח (‪ :)Store and Forward‬בשיטה זו המתג מעתיק את כל המסגרת לחוצצים שלו‬ ‫ומבצע עליה בדיקות תקינות‪ ,‬כגון‪ :‬בדיקת שלימות ותקינות המנה‬ ‫(‪ ,)CRC‬מסגרת קטנה מהגודל המותר (‪ ,)Runts‬ומסגרת גדולה מהגודל המותר‬ ‫(‪ .)Giants‬אם המתג מוצא שהמסגרת תקינה‪ ,‬הוא בודק בטבלה שלח ומעביר את המסגרת ליציאה‬ ‫המתאימה‪ .‬אם המסגרת אינה תקינה‪ ,‬המתג משמיט אותה‪.‬‬ ‫לסיכום‪ :‬המתג בודק את מסגרת הנתונים מתחילתה ועד סופה‪ ,‬ורק אם המסגרת תקינה הוא מתחיל להעביר‬ ‫אותה ליציאה המתאימה‪.‬‬ ‫•קשר ישיר (‪ : )Cut Through‬המתג מעתיק אל החוצצים שלו רק את שדה כתובת היעד של‬ ‫המסגרת (‪ 6‬הבתים שבאים לאחר ‪ .)Preamble‬אחר כך‪ ,‬הוא בודק בטבלה שלח ומוצא את‬ ‫היציאה המתאימה ומעביר את המסגרת אל היעד‪.‬‬ ‫יתרונות וחסרונות שיטות העברה אלו ‪:‬בשיטת אחסן ושלח היתרון העיקרי כתוצאה מבדיקת כל המסגרת הוא‬ ‫חסימת משלוח של המסגרות שאינן תקינות‪ .‬החיסרון הנובע משיטה זו הינו זמן המתנה ארוך‪ ,‬כיון שמשך‬ ‫הטיפול בכל מסגרת הוא ארוך ונגרם על ידי בדיקת המסגרת כולה‪.‬‬ ‫בשיטת קשר ישיר היתרון העיקרי הוא במעבר ישיר של המסגרת אל היציאה המתאימה מיד לאחר קריאת‬ ‫כתובת היעד‪ .‬כך יש זמן המתנה נמוך אשר גורם לשיפור הספק התעבורה ברשת‪.‬‬ ‫כיום‪ ,‬קיימים מתגי ‪ LAN‬המשלבים את שתי שיטות היישום (היישום נתון להחלטת היצרן)‪ .‬שיטה נפוצה‬ ‫היא עבודה במצב העברה ישירה עם דגימה של מבוא מסוים ברגע של מעבר סף שגיאות מסוים‪ ,‬המתג עובר‬ ‫באופן אוטומטי למצב עבודה בשיטת אחסן ושלח‪ ,‬שמשמעותו בדיקת המסגרת בשלמותה‪ .‬כאשר מספר‬ ‫השגיאות ירד לרמת סף מוגדרת‪ ,‬משנה המתג את פעולתו‪ ,‬ועובר שוב למצב קשר ישיר‬

‫‪16‬‬

‫רשת וירטואלית פרטית בשכבה ‪)VLANs p / 802.1 ( 2‬‬ ‫מהו ‪?VLAN‬‬ ‫ובכן‪ ,‬ראשי התיבות של ‪ VLAN‬הם ‪ ,Virtual LAN -‬וכשמו כן הוא ‪ -‬משמש כרשת נפרדת (מבחינה‬ ‫וירטואלית) על כל המשתמע מכך‪ .‬הרעיון הוא לקחת כמה פורטים בסוויצ'‪ ,‬ולשייך אותם לרשת לוגית‬ ‫נפרדת‪.‬‬ ‫שמות נרדפים ל ‪ VLAN‬הם‪:‬‬ ‫ ‪Broadcast Domain‬‬‫ ‪Logical Network‬‬‫‪ VLAN‬גם יכולים להתפרש על פני כמה וכמה סוויצ'ים נפרדים‪ .‬כלומר‪ ,‬אני יכול לקבוע שפורטים ‪,10-20‬‬ ‫בסוויצ'ים ‪ ,x,y,z‬ישויכו לאותה רשת מסוימת‪.‬‬ ‫‪ VLAN‬גם יכול להתפרש על פני ראוטרים שונים‪ ,‬כלומר ‪ -‬אפשרי לקנפג וילאנים ברשת ה ‪ ! WAN‬פתרון‬ ‫משמעותי ושימושי מאוד עבור נותני שירות אינטרנט ‪ ISP's -‬למיניהם ‪.‬במדריך הנוכחי נתמקד בעיקר ב‪-‬‬ ‫‪ VLAN‬המיושם ב‪.LAN-‬‬ ‫היתרונות המשמעותיים‪:‬‬ ‫ צמצום איזור ה ‪Broadcast‬‬‫ אלמנט של ‪( Security‬רשת מבודדת‪ ,‬ללא גישה לשאר הרשת שלי‪ ,‬ולהיפך)‪.‬‬‫כפי שאמרנו‪ ,‬רעיון ה ‪ VLAN‬הוא לבנות "רשתות נפרדות" באותו סוויץ'‪ ,‬או\וגם ‪ -‬פרישתם‬ ‫על פני כמה וכמה סוויצ'ים (המחוברים ביניהם ב‪ ,TRUNK-‬מיד נרחיב בנושא)‪.‬‬

‫‪17‬‬

‫ישום ‪ VLAN‬עבור חלוקת רשתות‬ ‫ישום ‪ VLAN‬בסוויץ' בודד \ חלוקתו לשלושה רשתות‬ ‫אם ניקח לדוגמא סוויץ' ‪ 8‬פורטים‪ ,‬וארצה "לחלק אותו" לשלושה סוויצ'ים‪ ,‬אוכל לעשות‬ ‫זאת בעזרת הגדרת ‪ VLAN‬על חלק מהפורטים‪ ,‬וכך לקבל אפקט של שלושה סוויצ'ים‬ ‫נפרדים (יותר נכון ‪ -‬שלושה רשתות נפרדות) על פני סוויץ' בודד‪.‬‬

‫כפי שניתן לראות בתמונה‪ ,‬לקחתי סוויץ' בודד ‪ 8‬פורטים‪ ,‬וחילקתי אותו ל ‪ 3‬רשתות שונות‬ ‫על ידי הגדרת פורטים ‪ 4-6‬כמשויכים ל ‪ ,VLAN 2‬ופורטים ‪ 6-8‬כמשויכים ל ‪.VLAN 3‬‬ ‫בקשר לשאר הפורטים‪ ,‬נצטרך להגדיר האם הם ‪ UnTagged‬או שהם מתויגים כ ‪VLAN 1‬‬ ‫(‪ VLAN 1‬הוא ה ‪ .)Default VLAN‬במקרה הזה ציירתי מצב בו שאר הפורטים מתויגים‬ ‫כ ‪ .VLAN 1‬אך אם יש לנו ציוד שמסיבה כלשהיא אינו יודע לבצע טרנק לציוד השני המחובר‬ ‫אליו‪ ,‬רצוי ונחוץ שנקבע את ה ‪( Native VLAN‬הוילאנים ה"מקומיים"‪ ,‬אלו שלא מתויגים)‬ ‫כ ‪ ,Untagged‬אחרת אותו ציוד בצד השני יקבל את כל הפאקטים מתויגים כ ‪ VLAN 1‬ולא‬ ‫ממש ידע איך להתמודד איתם (בשפה סוויצ'ית ‪ -‬ישמיד אותם)‬

‫‪18‬‬

‫פרישת ‪( VLAN‬חלוקה לרשתות) על פני מספר סוויצ'ים‬ ‫אני יכול לקחת את הדוגמא הקודמת צעד אחד קדימה‪ ,‬וליצור רשתות שונות וממודרות‬ ‫על פני מספר סוויצ'ים שונים! אך בשביל שהדבר יעבוד‪ ,‬עלינו להגדיר חיבור ‪ Trunk‬בין‬ ‫הציודים השונים‪ , Trunk .‬משמעותו‪ -‬ההגדרה בפורטים המחברים בין הציודים המאפשר‬ ‫להעביר על גבם פאקטים המתויגים כ ‪.VLAN‬‬ ‫בשביל להבין טוב יותר את הכוונה‪ ,‬נציץ באיור המסביר את הרעיון‪.‬‬

‫נתונים על הדוגמא‪:‬‬ ‫בדוגמא אנו רואים סוויצ' מרכזי‪ ,‬סיסקו ‪ 6500‬שמשמש כ ‪ Backbone‬עם חיבורי גיגה‬ ‫אליו‬

‫מתחברים‬

‫בסיבים‬

‫אופטיים‪,‬‬

‫שלושה‬

‫סוויצ'ים‬

‫של‬

‫סיסקו‬

‫מסוג‬

‫‪.2950‬‬

‫הגדרת פורטים בסוויצ' כמשויכים ל ‪( VLAN 100‬מסומנים באדום)‬ ‫על סוויצ' ‪ A‬מוגדר ‪ VLAN 100‬ומוגדרים פורט ‪ ,2 ,1‬כפורטים המשויכים ל ‪VLAN 100‬‬ ‫על סוויצ' ‪ B‬מוגדר ‪ VLAN 100‬ומוגדרים פורטים ‪ 3 ,2 ,1‬כפורטים המשויכים ל ‪VLAN 100‬‬ ‫על סוויצ' ‪ ,C‬לא מוגדרים פורטים המשויכים ל ‪ ,VLAN 100‬ולכן כל הפורטים שלו‬ ‫משויכים אוטומטית ל ‪( Default VLAN‬כברירת מחדל ‪ .)VLAN 1 -‬כנ"ל שאר הפורטים‬ ‫בסוויצ' ‪ - A , B‬משויכים ל ‪.VLAN 1‬‬

‫אם כן‪ ,‬בעצם לקחנו מספר פורטים ב ‪ 2‬סוויצ'ים שונים‪ ,‬ויצרנו מהם רשת אחת ממודרת ומבודדת מהרשת‬ ‫הראשית (‪.)VLAN 1‬‬

‫‪19‬‬

‫לוגיקת ה‪VLAN -‬‬ ‫לאחר ששייכנו מספר פורטים ל ‪ VLAN‬מסוים‪ ,‬לפריימים שיצאו דרך אותם פורטים יוצמד‬ ‫להם תיוג "‪( "VLAN X‬כשה ‪ X‬מייצג את ה‪ VLAN ID-‬לו הם משתייכים)‪ .‬אותם פריימים‪,‬‬ ‫לכל ציוד שיגיעו בדרכם ‪ -‬הציוד יראה שהם מתויגים כ ‪ VLAN‬ויפיץ את אותם פריימים‬ ‫רק לפורטים המשויכים אצלו לאותו ‪.VLAN‬‬ ‫אם כן‪ ,‬על פי הדוגמא המאוירת‪ ,‬כשפורט ‪( 2‬מסומן באדום) בסוויץ' ‪ , B‬ישלח נתונים‪,‬‬ ‫אותו פריים מסומן כ ‪ .VLAN 100‬הבאק‪-‬בון הראשי מקבל את הפאקט‪ ,‬ומפיץ אותו לפורטים‬ ‫המסומנים אצלו כאפשריים ל ‪ - VLAN 100‬במקרה שלפנינו ‪ -‬רק לפורט (המחובר בטרנק)‬ ‫שמתחבר לסוויץ' ‪ . A‬כשסוויץ' ‪ A‬יקבל את אותו פאקט‪ ,‬גם הוא יפיץ את הפאקט רק לפורטים המסומנים‬ ‫אצלו כ ‪ ,VLAN 100‬כלומר ‪ -‬פורטים ‪.1-2‬‬ ‫והנה לנו אפקט של רשת נפרדת וממודרת‪ ,‬על פני מספר ציודים שונים‪ ,‬המיישמת יתרונות‬ ‫רבים החל מאבטחת‪-‬מידע (כל בקשות ה ‪ Broadcast‬שעוברות בסוויץ' מופצות רק לפורטים‬ ‫המסוימים)‪ ,‬וכלה ביעילות רשת מקסימאלית ע"י צמצום איזור ה ‪( Broadcast‬בקשות ה‬ ‫‪ , broadcast‬כגון ‪ ARP‬וכו'‪ ,‬מופצות רק למספר פורטים מצומצם‪ ,‬ולא "מזבלות" את שאר‬ ‫הפורטים הלא רלוונטיים לרשת הספציפית הזו)‬

‫הגדרת ‪ Trunk‬כדי לאפשר מעבר ‪VLAN's‬‬ ‫הגדרת הפורטים המחברים בין שלושת הסוויצ'ים‪ ,‬לסוויצ' ה ‪ Backbone‬כ ‪ ,Trunk‬נועדה בכדי לאפשר‬ ‫"מעבר \ הכרה" של ‪ VLAN's‬בין כולם‪ .‬למה הכוונה?‬ ‫ובכן‪ ,‬אם לא נגדיר ‪ ,Trunk‬הפורטים המשויכים ל ‪ VLAN 100‬בסוויצ' ‪ ,A‬לא ידעו "לדבר"‬ ‫עם הפורטים המשוייכים ל ‪ VLAN 100‬בסוויצ' ‪ .B‬רק הגדרת מצב ‪ Trunk‬בחיבורים‬ ‫המחברים בין הציודים השונים‪ ,‬תאפשר מעבר ‪.VLAN's‬‬

‫‪20‬‬ ‫ישנם שני פרוטוקולים המבצעים ‪.Trunking‬‬ ‫•‪802.1Q‬‬ ‫•‪ISL‬‬ ‫ההבדלים ביניהם שווים מדריך נפרד (בקרוב)‪ ,‬אבל בגדול ‪ ISL ,‬הוא פרוטוקול טרנקינג‬ ‫שנבנה ע"י סיסקו‪ ,‬ומכיל ‪ 2‬חסרונות עיקריים ‪:‬‬ ‫‪ .1‬יעילות פחותה מזו של ‪( 802.1Q‬תופס יותר מקום בפריים)‬ ‫‪ .2‬אי תאימות לציודים של חברות אחרות שאינן סיסקו‪.‬‬ ‫כלומר‪ ,‬כיום ‪ 802.1Q‬הוא פרוטוקול הטרנקינג הנפוץ ביותר‪ ,‬והוא המשמש בעיקר לביצוע‬ ‫טרנקינג בין ציודים שונים ומשונים שכולם‪ ,‬ללא יוצא מהכלל‪ ,‬תומכים ומכירים בו‪.‬‬

‫‪21‬‬

‫‪Wi-Fi‬‬ ‫מבוא‬

‫הוא השם העממי למספר תקנים לציוד רשת אלחוטית במרחב המקומי (‪ )Wireless LAN‬המבוססים על‬ ‫תקן ‪ .IEEE 802.11‬תקנים אלה‬ ‫מאפשרים פריסת רשת תקשורת אלחוטית שבה משודרות חבילות נתוני ‪ IP‬בין הצרכנים השונים‪ ,‬למרחקים‬ ‫של כמה עשרות או מאות מטרים‪ .‬מקור השם ‪ Wi-Fi‬הוא בקיצור הביטוי ‪ ,Wireless Fidelity‬על משקל‬ ‫הכינוי ‪ Hi-Fi‬שניתן בעבר למערכות סטריאו‪.‬‬ ‫רשת ‪ Wi-Fi‬פועלת באחד משני מצבים‪ Ad-Hoc :‬או ‪ .Infrastructure‬המצב הראשון הוא רשת בלתי‬ ‫מנוהלת ‪ -‬כל הצרכנים (בדרך כלל מחשבים) מתקשרים בינם לבין עצמם ללא שום תשתית נפרדת‪ ,‬וכל אחד‬ ‫מהם עשוי לשדר באותו זמן‪ .‬במצב השני מנוהלת הרשת על ידי נקודת גישה (בדרך כלל משולבת בנתב)‪.‬‬ ‫יתרונה הגדול של רשת ‪ Wi-Fi‬הוא בפשטות חיבור הציוד (אין צורך בפריסת כבלים והגדרות פרוטוקול‬ ‫מורכבות במחשב) ובמחירו הזול‪ .‬מחשבים ניידים רבים נמכרים כשהם מכילים כרטיסי ‪ ,Wi-Fi‬כך שניתן‬ ‫לחבר אותם בקלות לרשתות אלחוטיות‪.‬‬

‫מאפיינים‬ ‫•טווח‪ :‬עד ‪ 400‬מטר בשטח פתוח (הטווח המעשי קצר בהרבה באזור בנוי)‪.‬‬ ‫•קצב תעבורה‪ :‬עד ‪ 54‬מגה סיביות לשנייה‪.‬‬ ‫•אבטחה‪ :‬אפשרות להצפנת הנתונים ולהגבלת גישה לרשת‪.‬‬

‫יישומים‬ ‫•רשת אלחוטית ביתית‪.‬‬ ‫•גלישה באינטרנט באמצעות נתב אלחוטי‪.‬‬ ‫•גלישה באינטרנט באמצעות חיבור מחשב נייד או [[מחשב כף יד]] ל[[נקודה חמה]]‪.‬‬ ‫•תקשורת בין שני מחשבי כף יד‪ ,‬ביישומים צבאיים למשל‪.‬‬

‫‪22‬‬

‫נקודה חמה ( ‪)Hotspot‬‬

‫נקודה חמה היא הכינוי שניתן לנתב אלחוטי של רשת ‪ Wi-Fi‬שצרכנים מזדמנים יכולים להתחבר דרכו ל‬ ‫אינטרנט‪ .‬ברחבי העולם מותקנות במקומות ציבוריים רבים נקודות חמות בתקן ‪ Wi-Fi‬שפתוחות לציבור‬ ‫הרחב בחינם או תמורת תשלום נמוך‪ .‬כל אדם יכול להתחבר דרך הנקודה באמצעות המחשב האישי או העזר‬ ‫הדיגיטלי אל האינטרנט‪ .‬נקודות אלו נפוצות בשדות תעופה‪ ,‬בבתי קפה ובמקומות ציבוריים נוספים‪ .‬ביפן‬ ‫ישנה רכבת שיש בה חיבור של נקודה חמה‪ .‬בישראל העיר הראשונה שרושתה בנקודות חמות הייתה‬ ‫ירושלים (ב־‪ 20‬ב אוקטובר ‪ ,)2004‬ובעקבותיה רושתה גם תל אביב‪ .‬באפריל ‪ 2005‬מצויות בארץ על פי‬ ‫נתוני מפה ‪ 309‬נקודות חמות‪.‬‬

‫תקנים‬ ‫•‪ - 802.11a‬תחום התדרים‪ ,5GHz :‬קצב תעבורה‪ 54 :‬מגה סיביות לשנייה‬ ‫•‪ - 802.11b‬תחום התדרים‪ ,2.4GHz :‬קצב תעבורה‪ 11 :‬מגה סיביות לשנייה‬ ‫•‪ - 802.11g‬תחום התדרים‪ ,2.4GHz :‬קצב תעבורה‪ 54 :‬מגה סיביות לשנייה‬ ‫ישנן הרחבות נוספות של תקן זה (כמו ‪ )802.11d‬המיועדות לכסות מרחקים של עד ‪ 5‬קילומטרים‪ .‬כמו כן‬ ‫יצרני ציוד רבים מוסיפים לציוד מתוצרתם יכולות שהן מעבר לתקן‪ ,‬כך שציוד מתוצרת אותו יצרן יכול‬ ‫לפעול בקצב כפול או במרחק רב יותר‪.‬‬

‫‪23‬‬

‫שכבה ‪ – 3‬שכבת הרשת‬

‫בשכבה זו אנחנו נתמקד בתכנון יעיל של חלוקת כתובות ‪ IP‬לכל מרכיבי המערכת והגדרות ציוד רשת (נתב‬ ‫ומתג) על מנת להבטיח קיומה של תקשורת נתונים שקופה ובטוחה‪ .‬מתלה זו כוללת בתוכה‪:‬‬ ‫‪.1‬מתן כתובות ‪ IP‬קבועות ליחידות קבועות‪ ,‬דהינו שרתי דואר וקבצים נתבים נקודות גישה‬ ‫וכו'‪.‬‬ ‫‪.2‬השכרת כתובות ‪ IP‬זמניות ליחידות מזדמנות – מחשבים ניידים שמתחברים למערכת מתוך‬ ‫הקמפוס‪.‬‬ ‫‪.3‬מתן גישה לשרותי המערכת מרשת גלובאלית ויחד עם זה מתן גישה לרשת גלובאלית‬ ‫למשתמשים המחוברים למערכת בקמפוס‪.‬‬

‫‪24‬‬

‫פרוטוקול ‪IP‬‬ ‫פרוטוקול ‪ , IP‬או בקיצור ‪ ,IP‬הוא פרוטוקול תקשורת המשמש להעברת נתונים ללא אימות הגעה או אימות‬ ‫נתונים‪ ,‬אך הוא מפצה על כך בהיותו יעיל ומהיר ביותר‪ ,‬ולכן הוא אחד הפרוטוקולים הנפוצים בשימוש‬ ‫ברשתות מחשבים‪ ,‬וביניהם ברשת האינטרנט‪.‬‬ ‫‪ IP‬הוא חלק מחבילת הפרוטוקולים ‪.TCP/IP‬‬ ‫ברשתות שעושות שימוש ב־‪ IP‬יש להקצות לכל מחשב כתובת ‪ IP‬ייחודית‪.‬‬ ‫‪ IP‬מתפקד בשכבת הרשת של מודל ה־‪OSI‬‬

‫מבנה חבילת ‪IP‬‬ ‫פרוטוקול ‪ IP‬מחלק את המידע שעליו להעביר לחבילות‪ ,‬כל חבילה מורכבת מפתיח (‪ ,)header‬נתונים‪,‬‬ ‫ואינה מכילה סוגר (‪ )trailer‬בניגוד לפרוטוקולים אחרים‪.‬‬

‫מבנה הפתיח‬ ‫‪ 4‬הסיביות הראשונות משמשות לסימון גרסת הפרוטוקול שבו נעשה שימוש‪ .‬כיום נפוץ השימוש בגרסה ‪( 4‬‬ ‫‪ )IPv4‬אך עקב מצוקת כתובות מתחיל לחדור השימוש בגרסה ‪.IPv6 ,6‬‬ ‫‪ 4‬הסיביות הבאות מגדירות את אורך הפתיח‪ ,‬ביחידות של ‪ 32‬סיביות‪ .‬מכיוון שפתיח של חבילת ‪ IP‬יכולה‬ ‫להכיל נתונים שונים‪ ,‬בהתאם לאפשרויות השונות בהן נעשה שימוש‪ ,‬ולכן אורך הפתיח משתנה בין חבילה‬ ‫לחבילה‪ .‬לדוגמה‪ ,‬פתיח בן ‪ 20‬בתים יקבל את האורך ‪ 20( 5‬בתים הם ‪ 160‬סיביות)‪ .‬יש לשים לב שאורך‬ ‫הפתיח לא יכול לעלות על ‪ 60‬בתים‪.‬‬ ‫‪ 8‬הסיביות הבאות נועדו במקור כדי לאפיין את סוג השירות ( ‪ ,)ToS - Type of Service‬כלומר‪ ,‬האם על‬ ‫החבילה להעדיף מעבר מהיר על פני אמינות גבוהה‪ .‬אף על פי שנעשה מחקר מדעי מקיף בנוגע לאפשרויות‬ ‫השימוש בשדה זה המסקנות לא ייושמו בפועל וכיום כמעט ולא נעשה בו שימוש‪.‬‬ ‫‪ 16‬הסיביות הבאות מגדירות את גודלה הכולל של החבילה‪ ,‬ביחידות של בית אחד‪ .‬הגודל המינימלי לחבילה‬ ‫מוגדר להיות ‪ 576‬בתים‪ ,‬והגודל המקסימאלי הוא ‪ 65535‬בתים‪.‬‬ ‫‪ 16‬הסיביות הבאות מייצגות את "מספר הזיהוי" של החבילה‪ .‬במקור הכוונה הייתה להשתמש בזיהוי זה על‬ ‫מנת להבדיל בין חבילות שונות שנשלחו בתכיפות מאותו מקור לאותו היעד‪ .‬מאוחר יותר הוצע להתשמש‬ ‫בשדה הזה על מנת לעקוב אחר המסלול שעוברת החבילה‪ ,‬אך הצעה זו לא מומשה‪.‬‬

‫‪25‬‬ ‫‪ 3‬הסיביות הבאות משמשות במקרים שבהם המידע מחולק בין יותר מחבילה אחת‪ .‬במקרה כזה הסיבית‬ ‫הראשונה תכיל ‪ ,1‬ואם זו היא החבילה האחרונה לאותו מידע מחולק גם הסיבית האחרונה תכיל ‪ .1‬בכל‬ ‫מקרה אחר הן יכילו ‪.0‬‬ ‫‪ 13‬הסיביות הבאות משמשות לזיהוי הסדר שבו צריך להרכיב את המידע‪ ,‬במקרה שהוא מחולק בין כמה‬ ‫חבילות‪ .‬שדה זה יכיל מיספור בסדר עולה של החבילות המכילות את המידע המחולק‪.‬‬ ‫‪ 8‬הסיביות הבאות מייצגות את "זמן החיים" של החבילה (‪ .)TTL - Time To Live‬השדה מקבל מספר‬ ‫כלשהו בעת השליחה‪ ,‬ובכל תחנה שהחבילה עוברת בדרך המספר מוקטן באחד‪ .‬אם "זמן החיים" של‬ ‫החבילה הגיע לאפס לפני שהיא הגיעה ליעדה‪ ,‬היא מושמטת ולא מועברת הלאה‪ .‬מנגנון זה הומצא כדי למנוע‬ ‫מחבילות שלא יכולות להגיע ליעדן להסתובב באופן אינסופי ברשת‪.‬‬ ‫‪ 8‬הסיביות הבאות מייצגות מספר‪ ,‬הקובע לאיזה פרוטוקול יש להעביר את המידע לאחר שהועבר‪ .‬לדוגמה ‪-‬‬ ‫‪.ICMP, 6 TCP, 17 UDP 1‬‬ ‫‪ 16‬הסיביות הבאות מכילות מספר שנועד לוודא את המעבר התקין של הפתיח‪ .‬מפעילים על הפתיח פונקציה‬ ‫ידועה‪ ,‬שעל‪-‬פי נתונים שונים שהוא מכיל מחזירה מספר בן ‪ 16‬סיביות‪ .‬התחנה המקבלת מפעילה את אותה‬ ‫הפונקציה על הפתיח ומשווה את התוצאה עם תכולת השדה על מנת לוודא שהפתיח הגיע תקין‪ IP .‬לא מוודא‬ ‫את אמינות הנתונים‪ ,‬אלא רק את אמינות הפתיח‪.‬‬ ‫‪ 32‬הסיביות הבאות מכילות את כתובת ה‪ IP-‬של השולח‪.‬‬ ‫‪ 32‬הסיביות הבאות מכילות את כתובת ה‪ IP-‬של הנמען‪.‬‬ ‫בהמשך ניתן להוסיף אופציות שונות (למשל אפשרויות אבטחה)‪ .‬במקרה שהאופציות לא מגיעות למכפלה‬ ‫שלמה של ‪ 32‬סיביות (שהרי גודל פתיח חבילת ה‪ IP-‬חייב להיות כפולה שלמה של ‪ )32‬מרפדים את סופו‬ ‫של הפתיח באפסים על‪-‬מנת להגיע לכפולה כזאת‪.‬‬

‫‪26‬‬

‫פרוטוקול ‪ICMP‬‬ ‫‪( Internet Control Message Protocol‬בראשי תיבות‪ )ICMP :‬הוא חלק מחבילת פרוטוקולי תקשורת‬ ‫באינטרנט‪ ,‬ומוגדר ב־‪ .RFC 792‬הודעות ‪ ICMP‬נוצרות בדרך כלל כתגובה לשגיאות בחבילות של‬ ‫פרוטוקול ‪ ,IP‬כמפורט ב־‪ RFC 1122‬או למטרות אבחון וניתוב‪.‬‬ ‫הגרסה של ‪ ICMP‬המיועדת לפרוטוקול ‪ IPv4‬ידועה גם בתור ‪ ,ICMPv4‬בתוקף היותה חלק מפרוטוקול‬ ‫זה‪ .‬ל־‪ IPv6‬יש פרוטוקול ייעודי מקביל‪.‬‬ ‫הודעות ‪ ICMP‬נבנות בשכבת ה־‪ ,IP‬בדרך כלל מחבילת ‪ IP‬רגילה‪ ,‬אשר יצר תגובת ‪ ICMP. IP‬עוטף את‬ ‫הודעת ה ‪ ICMP‬המתאימה בכותרת ‪ IP‬חדשה‪ ,‬כדי לשולחה חזרה למכונה ששלחה את ההודעה המקורית‪,‬‬ ‫ולהעביר את החבילה הנוצרת באופן הרגיל‪.‬‬ ‫לדוגמה‪ ,‬כל מכונה (למשל נתבי ביניים) שמקדמת חבילת ‪ ,IP‬צריכה להקטין את שדה ה־‪TTL Time to‬‬ ‫‪ (Live‬של החבילה באחד‪ .‬אם ה־‪ TTL‬מגיע לאפס‪ ,‬הודעת ‪ ,ICMP‬האומרת כי הייתה חריגה ממשך הזמן‬ ‫המוקצב במהלך המעבר‪ ,‬נשלחת חזרה למקור החבילה‪.‬‬ ‫כל הודעת ‪ ICMP‬עטופה ישירות בחבילת ‪ IP‬אחת‪ ,‬ולפיכך‪ ,‬בדומה ל־‪ ,UDP‬פרוטוקול ‪ ICMP‬אינו מבטיח‬ ‫מסירה‪.‬‬ ‫אף כי הודעות ‪ ICMP‬מוכלות בחבילות ‪ IP‬תקניות‪ ,‬הודעות ‪ ICMP‬מטופלות על פי רוב כמקרה מיוחד‪,‬‬ ‫הנבדל מן הטיפול בחבילות ‪ IP‬רגילות‪ ,‬ולא כתת‪-‬פרוטוקול רגיל של ‪.IP‬‬ ‫במקרים רבים‪ ,‬הכרחי לבחון את תוכנה של הודעת ‪ ICMP‬ולהעביר את הודעת השגיאה המתאימה ליישום‬ ‫שיצר את חבילת ה־‪ IP‬המקורית‪ ,‬אשר גרמה לשליחת הודעת ה ‪.ICMP‬‬ ‫כלי רשת נפוצים רבים מבוססים על הודעות ‪ .ICMP‬הכלי ‪ traceroute‬מיושם באמצעות שידור חבילת‬ ‫‪ UDP‬עם שדות ‪ TTL‬בעלי ערך ספציפי‪ ,‬ובדיקת הודעות חוזרות האומרות כי הייתה חריגה ממשך הזמן‬ ‫המוקצב במהלך המעבר‪ ,‬או כי היעד אינו נגיש‪ .‬הכלי פינג (‪ )ping‬מיושם תוך שימוש בהודעות ה־‪ICMP‬‬ ‫"הד" ו‪"-‬הד תשובה"‪.‬‬

‫‪27‬‬

‫כתובות ‪ IP‬קבועות‬ ‫מתן כתובות ‪ IP‬קבועות ליחידות חשובות במערכת חיוני מעוד‪ .‬בעזרתו אנחנו מבטיחים שבמקרים קריטיים‬ ‫כמו‪ ,‬למשל‪ ,‬שגיאת מערכת – תקשורת איתם תחזור לאחר הפעלה מחדש ללא הגדרתם חוזרת‪ .‬מתן כתובת‬ ‫‪ IP‬קבעוה לכרטיס רשת בחלונות ‪ XP‬מתבצע באופן הבא‪:‬‬ ‫‪.1‬מקישים ל‪-‬התחל => לוח בקרה => רשת‬ ‫‪.2‬נכנסים למאפיינים של כרטיס רשת ומשם למאפיינים של ‪TCP/IP‬‬

‫‪28‬‬ ‫‪.3‬ממלאים את שדות המסומנים באיור לפי הגדרות ה‪ VLAN-‬שאותה יחידה שייכת לה‬

‫באופן זה מוגדרים כרטיסי רשת שנמצאים בשרתי דואר וקבצים‪ ,‬הגדרת כתובת ‪ IP‬קבועה ביחידת גישה‬ ‫אלחוטית מתבצעת באופן הבא‪:‬‬

‫‪29‬‬ ‫כתובות ‪ IP‬זמניות‪DHCP ,‬‬

‫לסטודנטים מתחברים למערכת מקמפוס בעזרת ממשק אלחוטי תהליך הגדרת כתובת ‪ – IP‬שקוף‪.‬‬ ‫זאות אומרת שלא נדרש מהם ידע טכנית על מנת להיענות משרות זה‪ .‬סטודנט מקבל מהנהלה שם משתמש‬ ‫וסיסמא לשרתי דואר וקבצים‪ ,‬כל היתר מוגדר באופן אוטומטי ע"י פונקציה ‪DHCP – Dynamic Host‬‬ ‫‪ Configuration Protocol‬שמוגדרת באופן הבא‪:‬‬

30 :‫מסטודנט נדרש להגדיר את כרטיס רשת אלחוטית באופן הבא‬

‫הגדרת נתב‬ :‫ שבעזרתו בנויה מערכת שלנו‬2600 ‫להלן קובץ הגדרות של נתב סיסקו‬ ! Version 12.1 service timestamps debug uptime service timestamps log uptime no service password-encryption ! hostname NAT ! ! ! ip subnet-zero

31 ! ! ! ! ! ! ! interface Serial0 no ip address no ip directed-broadcast backup interface shutdown ! interface FastEthernet0/0 no ip address no ip directed-broadcast backup interface no fair-queue ip nat inside ! interface FastEthernet0/0.1 encapsulation dot1q 10 ip address 10.10.10.1 255.255.255.0 ! interface FastEthernet0/0.2 encapsulation dot1q 20 ip address 10.10.20.1 255.255.255.0 ! interface FastEthernet0/1 ip address 212.12.12.1 255.255.255.0 no ip directed-broadcast backup interface no fair-queue ip nat outside !

32 ! ip nat inside source list 11 interface FastEthernet0/1 ip nat inside source static tcp 10.10.20.2 80 212.12.12.1 80 ip nat inside source static tcp 10.10.20.2 21 212.12.12.1 21 ip nat inside source static tcp 10.10.20.2 25 212.12.12.1 25 ip nat inside source static tcp 10.10.20.2 110 212.12.12.1 110 ip classless no ip http server access-list 11 permit 10.10.10.0 0.0.0.255 access-list 11 permit 10.10.20.0 0.0.0.255 ! ! ! line con 0 transport input none line aux 0 line vty 0 4 ! no scheduler allocate end

‫‪33‬‬

‫שכבה ‪ :4‬שכבת תעבורה‬ ‫הקדמה‬ ‫כפי שראינו‪ ,‬פרוטוקול ‪ IP‬עונה על הדרישות של שכבת האינטרנט במודל השכבות‪ ,‬ומספק תקשורת בין‬ ‫רשתות‪ IP .‬מזהה את מחשב היעד באמצעות כתובת ה‪ IP-‬שלו ‪ ,‬ולא מבחין בין האפליקציות השונות אשר‬ ‫להן מיועדת החבילה‪ .‬הפרוטוקולים של שכבת התעבורה מספקים מנגנון שמאפשר למספר אפליקציות שונות‬ ‫לשלוח ולקבל נתונים במקביל‪ ,‬ובלי להיות תלויות זו בזו‪.‬‬

‫הבחנה בין אפליקציות‬ ‫כדי להבחין בין האפליקציות השונות‪ ,‬שכבת התעבורה מגדירה קבוצה של "שערים" (‪ )ports‬מופשטים‪,‬‬ ‫שנקראים ‪ .protocol ports‬כל פורט כזה מיוצג ע"י מספר שלם חיובי‪ .‬תקשורת בין אפליקציות משתמשת‬ ‫במספרי הפורטים הללו‪ ,‬בנוסף לכתובת ה‪ .IP -‬המחשב המקבל מעביר את החבילות המגיעות אליו‬ ‫לאפליקציות המתאימות‪ ,‬לפי מספרי הפורטים שמצוינים בפתיח של שכבת התעבורה‪.‬‬ ‫חלוקת התפקידים בין השכבות היא קשיחה‪ IP :‬אחראית אך ורק על העברת נתונים בין שני מחשבים‪ ,‬בעוד‬ ‫שכבת התעבורה‪ ,‬אחראית על הבחנה בין מספר מקורות או יעדים על אותו מחשב‪ .‬שני הפרוטוקולים‬ ‫המרכזיים הממלאים את תפקידיה של שכבת התעבורה הם ‪ UDP‬ו‪.TCP -‬‬

‫‪TCP‬‬ ‫הקדמה‬

‫‪ ,TCP‬או ‪ ,transmissions control protocol‬הוא פרוטוקול התעבורה המרכזי של משפחת פרוטוקולי‬ ‫האינטרנט‪ .‬למעשה‪ ,‬פרוטוקול ‪ TCP‬אינו תלוי ב‪ ,IP -‬וניתן להשתמש בו גם ישירות מעל שכבת ממשק‬ ‫הרשת‪ ,‬אך שימושו העיקרי הוא כפרוטוקול תעבורה מעל ‪.IP‬‬ ‫כפי שראינו‪ IP ,‬מספק שירות בלתי מהימן וחסר קישור‪ .‬חבילות יכולות ללכת לאיבוד‪ ,‬להגיע בסדר לא נכון‪,‬‬ ‫או להתעכב בדרך‪ .‬כל זה מהווה פעמים רבות בעיה עבור שכבת האפליקציה‪ :‬עבור אפליקציות רבות‪ ,‬חשוב‬ ‫מאוד שמידע לא ילך לאיבוד‪ ,‬שיגיע ללא עיכוב גדול‪ ,‬ושיגיע לפי הסדר‪ .‬אפליקציות כאלה שולחות הרבה‬ ‫מאוד נתונים‪ ,‬והסיכון שמשהו ישתבש בדרך הוא גדול‪ TCP .‬מאפשר לאפליקציות שמשתמשות בו להניח‬ ‫שהנתונים שהן שולחות יעברו ברשת ללא שיבושים‪.‬‬

‫‪34‬‬

‫מאפייני השירות שמספק ‪TCP‬‬ ‫לשירות שמספק ‪ TCP‬יש מספר מאפיינים מרכזיים‪:‬‬

‫זרם ( ‪ )stream‬של נתונים‪:‬‬ ‫‪ TCP‬מאפשר לאפליקציות להתייחס למידע שהן שולחות ומקבלות כאל זרם רציף של ביטים (ולא כאל‬ ‫חבילות בדידות)‪ TCP .‬מעביר לאפליקציה היעד את אותו זרם של ביטים‪ ,‬באותו סדר שיצא מהאפליקציה‬ ‫השולחת‪.‬‬

‫קישור של "מעגל וירטואלי"‬ ‫בניגוד ל‪ ,IP -‬שפועל בשיטת "שגר ושכח"‪ ,‬צורת הפעולה של ‪ TCP‬דומה יותר לשיחת טלפון‪ .‬לפני שניתן‬ ‫להתחיל בשידור הנתונים‪ ,‬על המחשב היוזם "להתקשר" למחשב היעד‪ ,‬ומחשב היעד חייב "לענות"‪ .‬רק‬ ‫לאחר שנותר הקשר הראשוני בין מודל ה‪ TCP -‬במחשב היוזם למודול המקביל לו במחשב היעד‪ ,‬ניתן‬ ‫להתחיל לשדר את הנתונים‪ .‬גם תוך כדי שליחת הנתונים‪ ,‬המודולים ממשיכים "לדבר" ביניהם‪ ,‬כדי לוודא‬ ‫שהנתונים מגיעים כסדרם‪ .‬כאשר יש נתק בתקשורת מסיבה כלשהי‪ ,‬שני המודולים מודעים לכך‪ ,‬ומדווחים‬ ‫על הניתוק לאפליקציה הרלוונטית‪ .‬ה"מעגל הוירטואלי" מאפשר לתוכנות האפליקציה להתייחס לקישור‬ ‫שביניהן לבין האפליקציה במחשב היעד כאילו הוא מעגל פיזי המחבר ביניהן‪.‬‬

‫העברה מבוקרת ‪:‬‬ ‫תוכנת האפליקציה מעבירה ל‪ TCP -‬נתונים בגדלים שונים‪ .‬משיקולי יעילות‪ ,‬נתונים אלה נאספים במעין‬ ‫חוצץ (‪ ,)buffer‬עד שיש מספיק נתונים למלא חבילה בגודל המתאים לשליחה באינטרנט‪ .‬גם בצד המקבל‬ ‫ישנו חוצץ‪ ,‬שרק כאשר הוא מתמלא מועברים הנתונים שבו לאפליקציה‪ .‬אם האפליקציה מוציאה נתונים‬ ‫בבלוקים גדולים מאוד‪ TCP ,‬יכול לבחור לחלק את הנתונים לחבילות קטנות יותר‪ .‬כיוון שהנתונים עוברים‬ ‫בין האפליקציות בצורה של זרם ביטים‪ ,‬לאפליקציה לא משנה איך הנתונים הללו נאספים לחבילות‬ ‫שמשודרות ברשת‪ .‬עבור מקרה שבו אפליקציה מעונינת לשלוח נתונים גם אם החוצץ עדיין אינו מלא‪TCP ,‬‬ ‫מספק את מנגנון הדחיפה (‪ ,)push mechanism‬שמאפשר זאת‪ .‬בצד המקבל‪ ,‬מנגנון הדחיפה מאפשר‬ ‫לאפליקציה לקבל נתונים גם אם לא הצטבר שם חוצץ מלא‪.‬‬

‫זרם בלתי מובנה ‪:‬‬ ‫‪ TCP‬אינו מגדיר את מבנה זרם הנתונים שהוא מעביר‪ .‬אם‪ ,‬למשל‪ ,‬האפליקציה שולחת נתונים של כוח אדם‪,‬‬ ‫‪ TCP‬אינו יודע היכן נגמרים נתוניו של עובד אחד ומתחילים נתוניו של עובד אחר‪ .‬האפליקציות‪ ,‬ולא ‪,TCP‬‬ ‫הן אלה שיודעות מהו מבנה הזרם‪.‬‬

‫‪35‬‬

‫צורת הפעולה של ‪TCP‬‬

‫‪ TCP‬מספק שירות מהימן‪ :‬הנתונים מגיעים מהאפליקציה השולחת לאפליקציה המקבלת ללא שיבושים‪.‬‬ ‫כיוון שהשירות שמתחת ל‪( TCP-‬כלומר‪ )IP ,‬אינו מהימן‪ TCP ,‬צריך להבטיח את המהימנות בעצמו‪.‬‬ ‫המנגנון שמאפשר זאת הוא מנגנון של אישור קבלה ושליחה מחדש ( ‪positive acknowledgemeny with‬‬ ‫‪ .)retransmission‬כאשר מחשב היעד מקבל נתונים מהמחשב השולח‪ ,‬הוא שולח חזרה אישור (‬ ‫‪ ,acknowledgement‬ןבקיצור ‪ .)ack‬כאשר המחשב השולח לא מקבל אישור עבור חבילה מסוימת תוך‬ ‫פרק זמן קבוע מראש‪ ,‬הוא שולח אותה מחדש‪.‬‬ ‫מנגנון זה עלול לגרום לכך שחבילות ישלחו מספר פעמים ‪ -‬אם האישור עבור חבילה מסוימת נשלח לאחר‬ ‫שהיא כבר נשלחה מחדש ע"י המחשב השולח‪ .‬כדי למנוע שכפול נתונים‪ ,‬לכל חבילה של ‪ TCP‬יש מספר‬ ‫מזהה‪ ,‬והמחשב המקבל זוכר את המספרים של החבילות שהתקבלו ‪ -‬ואם חבילה שכבר הגיעה מגיעה שוב‪,‬‬ ‫‪ TCP‬לא יעביר את הנתונים פעמיים‪.‬‬ ‫‪ TCP‬שולח נתונים בשיטה הנקראת "‪"( "sliding window‬החלון הנע")‪ .‬במקום לשלוח חבילה‪ ,‬לחכות‬ ‫לקבל אישור ורק אז לשלוח את החבילה הבאה‪ TCP ,‬שולח כמות מסוימת של חבילות‪ ,‬הנקבעת לפי גודלו‬ ‫של החלון הנע‪ ,‬בלי לחכות לאישור קבלה עבור כל אחת‪ .‬לאחר שנשלחה הכמות הזו‪ ,‬רק כשיתקבל אישור‬ ‫על קבלת החבילה הראשונה שנשלחה‪ ,‬תוכל להישלח עוד חבילה‪ .‬ככל שהחלון גדול יותר‪ ,‬עד לגודל‬ ‫המקסימלי שהרשת מסוגלת להעביר‪ ,‬יש פחות בזבוז זמן‪ ,‬והרשת מנוצלת באופן יעיל יותר‪.‬‬ ‫‪ TCP‬גם מספק ‪ ,flow control‬או "שליטה בזרימה"‪ ,‬כדי למנוע מצב בו מחשב היעד מקבל נתונים בקצב‬ ‫מהיר מדי‪ ,‬ואינו מצליח לטפל בהם‪ ,‬או לחילופין‪ ,‬מצב בו מחשב היעד מקבל נתונים בקצב איטי מדי ולא יעיל‬ ‫מספיק‪ .‬כאשר המחשב המקבל שולח את אישור הקבלה‪ ,‬הוא שולח יחד איתו גם "‪window‬‬ ‫‪ - "advertisement‬ערך המציין עוד כמה בתים של מידע הוא מוכן לקבל‪ .‬אם הערך גדול יותר משהיה עד‬ ‫כה‪ ,‬המחשב השולח מגדיל את החלון הנע שלו‪ ,‬ושולח יותר חבילות ללא לחכות לאישור; אם הערך קטן‬ ‫יותר‪ ,‬המחשב השולח מקטין את החלון הנע שלו‪ .‬מנגנון השליטה בזרימה הוא הכרחי באינטרנט‪ ,‬שמורכבת‬ ‫מרשתות וממחשבים בעלי קיבולות ויכולות שונות‪.‬‬ ‫כמו ב‪ , UDP -‬גם ב‪ TCP -‬יש פורטים (‪ .)ports‬אבל‪ ,‬בניגוד ל‪ ,UDP-‬שמקבל חבילות ומעביר אותן‬ ‫לאפליקציות אליהן הם מיועדות לפי מספר הפורט המצוין בהן‪ ,‬הפורטים ב‪ TCP -‬משמשים להגדיר את‬ ‫ה"מעגל הוירטואלי" המבוסס על כתובת המקור‪ ,‬פורט המקור‪ ,‬כתובת היעד ופורט היעד‪ .‬מודול ‪ TCP‬אחד‬ ‫על מחשב אחד יכול להיות מעורב בכמה מעגלים וירטואליים כאלה בבת אחת‪ ,‬וכמה מעגלים וירטואליים‬ ‫יכולים לכלול את אותו פורט עצמו‪ .‬כך‪ ,‬אפליקציה אחת יכולה לתקשר עם כמה מחשבים מרוחקים במקביל‪,‬‬ ‫בלי שתצטרך לספק מספר פורט נפרד עבור כל קישור‪.‬‬

‫‪36‬‬

‫מבנה סגמנט ‪TCP‬‬

‫פורט המקור ופורט היעד‪:‬‬ ‫מספרי הפורטים המגדירים את קישור ה‪ TCP -‬בין המחשבים המרוחקים‪.‬‬

‫מספר סידורי ‪:‬‬ ‫המספר שמאפשר למודול ה‪ TCP -‬במחשב המקבל לדעת אילו נתונים הוא כבר קיבל‪ ,‬וכך למנוע כפילות‬ ‫נתונים במקרה שחבילה נשלחה פעמיים‪ .‬המספר הסידורי אינו מתייחס לחבילה‪ ,‬אלא למיקום של הנתונים‬ ‫שהתקבלו‬

‫זרם‬

‫בתוך‬

‫המקורי‪.‬‬

‫הביטים‬

‫משיקולי אבטחת מידע‪ ,‬המספרים הסידוריים אינם מתחילים מ‪ ,0 -‬אלא ממספר רנדומלי שנקבע כאשר נוצר‬ ‫המעגל הוירטואלי של ‪.TCP‬‬

‫מספר אישור‪:‬‬ ‫מספר האישור הוא למעשה המספר הסידורי של הבית (‪ )byte‬שהמחשב השולח מצפה לקבל‪.‬‬

‫אורך פתיח ‪:‬‬ ‫אורכו של פתיח ה‪ ,TCP -‬בכפולות של ‪ 4‬בתים‪ .‬שדה זה הוא הכרחי כיוון שאורך הפתיח אינו קבוע‪,‬‬ ‫ומשתנה לפי מספר האופציות שכלולות בו‪.‬‬

‫שמור‪:‬‬ ‫שדה זה שמור לשימושים שיוגדרו בעתיד‪.‬‬

‫דגלים‪:‬‬ ‫שדה זה מורכב משישה שדות של ביט אחד‪ .‬כל ביט יכול להיות מודלק (‪ )1‬או מכובה (‪ ,)0‬ומשמעותו תהיה‬ ‫בהתאם‪:‬‬ ‫דחיפות‬ ‫אישור‬

‫(‪)URG‬‬

‫‪-‬‬

‫(‪)ACK‬‬

‫מציין‬ ‫‪-‬‬

‫שדה‬

‫אם‬

‫מציין‬

‫"מצביע‬

‫לנתונים‬

‫דחופים"‬

‫אם‬

‫שדה‬

‫האישור‬

‫הוא‬

‫תקף‬ ‫הוא‬

‫או‬

‫לא‪.‬‬

‫תקף‪.‬‬

‫דחיפה (‪ - )PUSH‬מציין אם מודול ה‪ TCP -‬צריך "לדחוף" את הנתונים לאפליקציה מיד עם קבלתם‪.‬‬ ‫אתחול‬ ‫סנכרון‬

‫מחדש‬ ‫(‪)SYN‬‬

‫(‪)RST‬‬ ‫‪-‬‬

‫‬‫משמש‬

‫משמש‬

‫להתחלה‬

‫לסנכרון‬

‫סיום (‪ - )FIN‬מציין שהשולח סיים לשלוח את כל הנתונים‪.‬‬

‫של‬

‫מחדש‬ ‫מספרים‬

‫של‬

‫הקשר‪.‬‬ ‫סידוריים‪.‬‬

‫‪37‬‬

‫גודל החלון‪:‬‬ ‫כמה בתים מוכן המחשב ששלח את הסגמנט לקבל‪.‬‬

‫‪:TCP checksum‬‬ ‫בדומה ל‪ UDP checksum, TCP-‬מחשב ‪ checksum‬על הפתיח‪ ,‬הנתונים‪ ,‬ועל פתיח‪-‬מדומה שכולל את‬ ‫כתובת‬

‫ה‪-‬‬

‫‪IP‬‬

‫של‬

‫מחשב‬

‫המקור‬

‫וכתובת‬

‫ה‪IP-‬‬

‫של‬

‫היעד‪.‬‬

‫מבנה הפתיח המדומה‪.‬‬

‫מצביע לנתונים דחופים‪:‬‬ ‫שדה המציין את מיקומם של נתונים שחשוב להעביר לאפליקציה בדחיפות‪ ,‬בתוך הסגמנט‪.‬‬

‫אופציות‪:‬‬ ‫לרוב אינן בשימוש‪ .‬אחת האופציות היא אופציית "גודל סגמנט מקסימלי" (‪maximum segment size,‬‬ ‫‪ ,)MSS‬המאפשרת למודול ה‪ TCP -‬לציין מהו גודל הסגמנט המקסימלי שהוא מוכן לקבל‪ .‬כאשר גודל זה‬ ‫הוא קטן‪ ,‬ניצול הרשת אינו אופטימלי‪ :‬אם נניח שגודל הסגמנט המקסימלי כולל רק בית אחד של נתונים‪,‬‬ ‫וכיוון שכל סגמנט כולל גם פתיח ‪ TCP‬ועובר אינקפסולציה של ‪ IP‬ושל ממשק הרשת‪ ,‬יוצא שהנתונים‬ ‫תופסים רק כ‪ 1/55 -‬מכל התעבורה‪ .‬גם כאשר גודל זה הוא גדול מדי‪ ,‬נוצר מצב בלתי אופטימלי‪ :‬אם ה‪-‬‬ ‫‪ MSS‬גדול מה‪ MTU -‬של הרשתות בהן עובר הסגמנט‪ ,‬שכבת ה‪ IP -‬בדרך צריכה לבצע פרגמנטציה‪ .‬אם‬ ‫פרגמנט כזה הולך לאיבוד‪ TCP ,‬צריך לשלוח את כל הסגמנט מחדש‪ ,‬ולא רק את הפרגמנט‪ .‬תיאורטית‪,‬‬ ‫‪ MSS‬אופטימלי הוא כזה שהסגמנט גדול ככל האפשר‪ ,‬אך לא יצטרך לעבור פרגמנטציה בדרכו‪ .‬כיוון ש‪-‬‬ ‫‪ TCP‬אינו יכול לדעת מה ה‪ MTU -‬של כל הרשתות בהן יעבור הסגמנט‪ ,‬אי אפשר לדעת מהו הגודל‬ ‫האופטימלי‪.‬‬

‫נתונים‪:‬‬ ‫הנתונים ששולחת האפליקציה שמשתמשת ב‪ .TCP-‬אפליקציות פופולריות המשתמשות ב‪ TCP -‬כוללות את‬ ‫‪ ,HTTP‬טלנט (‪ )telnet‬ו‪.FTP -‬‬

‫‪38‬‬

‫‪UDP‬‬ ‫הקדמה‬ ‫‪ UDP‬מספק את אותו שירות בלתי מהימן וחסר קישור שמספק ‪ .IP‬הוא אינו מוסיף דבר מלבד מספרי‬ ‫הפורטים‪ ,‬ו‪ .checksum -‬ה‪ checksum -‬מבטיח שחבילות שנתוניהן הושחתו או שונו לא יטופלו‪ UDP .‬לא‬ ‫מודיע על כך שחבילות אבדו‪ ,‬או על כל בעיה אחרת בתקשורת‪ .‬לכן‪ ,‬אפליקציה שבוחרת להשתמש ב‪UDP -‬‬ ‫כפרוטוקול התעבורה שלה‪ ,‬צריכה לדאוג בעצמה למהימנות התקשורת‪ ,‬ולהבטיח שבעיות בתקשורת‪ ,‬כמו‬ ‫כפילות נתונים או אובדן נתונים‪ ,‬יטופלו כהלכה‪.‬‬

‫מבנה חבילת ‪: UDP‬‬ ‫חבילת ‪ UDP‬כוללת את פתיח ה‪ UDP-‬ואת הנתונים‪ .‬הפתיח כולל ‪ 4‬שדות בלבד ‪ -‬פורט המקור‪ ,‬פורט‬ ‫היעד‪ ,‬אורך החבילה‪ ,‬ושדה ‪.checksum‬‬

‫פורט המקור‬ ‫מספר הפורט במחשב השולח‪ ,‬שמחכה לקבל תשובה ממחשב היעד‪ .‬זהו שדה אופציונלי‪ ,‬ואם אינו בשימוש‪,‬‬ ‫ערכו יהיה אפס‪.‬‬

‫פורט היעד‬ ‫מספר הפורט במחשב היעד‪ ,‬אליו מיועדת ההודעה‪.‬‬

‫אורך ההודעה‬ ‫כולל את אורך הפתיח‪ .‬שדה זה יהיה תמיד גדול או שווה ל‪ 8 -‬בתים‪ ,‬כיוון שאורך הפתיח עצמו הוא ‪ 8‬בתים‪.‬‬

‫‪Checksum‬‬ ‫‪ checksum‬של ‪ UDP‬מחושב על ההודעה כולה‪ .‬גם שדה זה הוא אופציונלי‪ ,‬ואם אינו בשימוש‪ ,‬ערכו הוא‬ ‫אפס‪ .‬עם זאת‪ ,‬כיוון שה‪ checksum -‬שמספק פרוטוקול ‪ IP‬הוא על פתיח ה‪ IP -‬בלבד‪ ,‬ולא על הנתונים‪,‬‬ ‫שימוש ב‪ checksum -‬של ‪ UDP‬הוא הדרך היחידה להבטיח את שלמות הנתונים‪ ,‬וכדאי להשתמש בו‪.‬‬ ‫ערך ה‪ checksum -‬של ‪ UDP‬מחושב לא רק על הפתיח ועל הנתונים‪ .‬לשם חישוב הערך‪ UDP ,‬מייצר‬ ‫"פתיח מדומה" (‪ ,)pseudu-header‬ומוסיף אותו להודעת ה‪ UDP-‬לפני חישוב ה‪ .checksum-‬הפתיח‬ ‫המדומה אינו משודר בפועל יחד עם חבילת ה‪ ,UDP-‬ואינו משמש לשום מטרה מלבד חישוב ה‪-‬‬ ‫‪ .checksum‬מטרתו של הפתיח המדומה היא להבטיח שההודעה אכן הגיעה ליעדה הנכון‪ .‬הסיבה לכך היא‬

‫‪39‬‬ ‫שפתיח ה‪ UDP-‬אינו מזהה את מחשב היעד עצמו‪ ,‬אלא רק את הפורט על המחשב‪ .‬רק שכבת ה‪ IP -‬מזהה את‬ ‫מחשב היעד‪ ,‬על פי כתובתו‪ .‬לכן‪ ,‬הפתיח המדומה כולל את כתובת המקור וכתובת היעד‪ ,‬שנלקחים משכבת‬ ‫ה‪ .IP -‬כאשר ההודעה מגיעה ליעדה‪ ,‬על המחשב המקבל להוציא את השדות האלה מפתיח ה‪ ,IP -‬ליצר‬ ‫פתיח מדומה משלו‪ ,‬וליצר ‪ checksum‬על ההודעה כולה‪ ,‬כולל הפתיח המדומה‪ .‬בנוסף לכתובות ה‪ IP-‬של‬ ‫המקור והיעד‪ ,‬הפתיח המדומה כולל גם שדה המציין את אורך הודעת ה‪ ,UDP -‬ומספר המציין את‬ ‫הפרוטוקול (‪ ,UDP‬שמספרו ‪ .)17‬המקום הריק שנשאר ממולא באפסים‪.‬‬

‫נתונים‬ ‫הנתונים יכולים להיות שייכים לכל פרוטוקול המשתמש ב‪ UDP -‬כשכבת התעבורה שלו‪ ,‬ביניהם ‪DNS,‬‬ ‫‪ ,NFS‬ופרוטוקולים רבים של קול ווידאו מעל ‪.IP‬‬

‫דרך הפעולה של ‪UDP‬‬ ‫כפי שצוין‪ UDP ,‬הוא פרוטוקול של שכבת התעבורה‪ ,‬הנמצאת מעל שכבת האינטרנט במודל השכבות‪.‬‬ ‫הודעת ה‪ UDP-‬כולה‪ ,‬כולל הפתיח‪ ,‬עוברת אינקפסולציה של ‪ IP‬לפני שליחתה ברשת‪ .‬כלומר‪ ,‬הודעת ה‪-‬‬ ‫‪ UDP‬ולכה היא למעשה שדה הנתונים של חבילה ה‪ .IP -‬חבילת ה‪ ,IP -‬בתורה‪ ,‬עוברת אינקפסולציה של‬ ‫שכבת ממשק הרשת‪.‬‬ ‫תהליך האינקספולציה‪ ,‬במקרה זה‪ ,‬אומר ש‪ UDP -‬מוסיף פתיח לנתונים שהמשתמש (לרוב‪ ,‬אפליקציה‬ ‫כלשהי) שולח‪ ,‬ומעביר את ההודעה ל‪ IP. IP-‬מוסיף פתיח ‪ IP‬להודעה שקיבל מ‪ ,UDP-‬ומעביר את החבילה‬ ‫לשכבת ממשק הרשת‪ .‬שכבה זו מוסיפה את הפתיח המתאים‪ ,‬לפי סוג הרשת הפיזית שאליה מקושר המחשב‪,‬‬ ‫ושולחת את החבילה‪.‬‬ ‫כאשר החבילה מגיעה למחשב היעד‪ ,‬היא עוברת את התהליך ההפוך‪ :‬החבילה מתקבלת על ידי שכבת ממשק‬ ‫הרשת‪ ,‬ה"מקלפת" ממנה את פתיח הרשת; משם עוברת החבילה לשכבת ה‪ ,IP -‬שמקלפת את פתיח ה‪,IP -‬‬ ‫ולפי הפרוטוקול שמצוין שם יודעת להעביר את החבילה ל‪ ,UDP. UDP-‬בתורו‪ ,‬מקלף את פתיח ה‪,UDP-‬‬ ‫ולפי הפרוט שמצוין שם‪ ,‬יודע לאיזו אפליקציה להעביר את הנתונים‬ ‫מודל השכבות קובע אי תלות בין השכבות השונות‪ .‬אבל‪ ,‬כפי שראינו‪ UDP ,‬מסתמך על כתובות ה‪IP-‬‬ ‫לחישוב ה‪ .UDP checksum -‬כדי לדעת מהי כתובת ה‪ IP-‬של המקור‪ ,‬על שכבת ה‪ UDP-‬לתקשר עם‬ ‫שכבת ה‪ .IP-‬שכבת ה‪ UDP-‬לא יכולה לדעת מה תהיה כתובת המקור של החבילה‪ ,‬כיוון שזו תלויה בממשק‬ ‫הרשת דרכו תבחר שכבת ה‪ IP-‬לשלוח את החבילה (כיוון שכפי שראינו‪ ,‬למחשב אחד יכולים להיות כמה‬ ‫ממשקי רשת)‪ .‬אינטראקציה זו בין ‪ UDP‬ל‪ IP -‬אמנם עומדת בסתירה להפרדה העומדת בבסיס מודל‬ ‫השכבות‪ ,‬אך משיקולים פרקטיים‪ ,‬החליטו הוגי הפרוטוקול להעלים מכך עין‪.‬‬ ‫ראינו קודם ש‪ UDP-‬מבחין בין מקורות ויעדים שונים על גבי אותו מחשב‪ ,‬על ידי שימוש בפורטים‪.‬‬ ‫אפליקציה המעונינת לשלוח נתונים ברשת‪ ,‬מספקת לשכבת ה‪ UDP-‬את מספר הפורט שלה‪ ,‬ואת מספר‬ ‫הפורט איתו היא מעונינת לתקשר‪ ,‬במחשב המרוחק‪ UDP .‬מקבל נתונים מאפליקציות רבות‪ ,‬שלכל אחת‬ ‫מהן מספר פורט שונה‪ ,‬ומעביר אותם בנפרד לשכבת ה‪ .IP -‬בכיוון ההפוך‪ ,‬שכבת ה‪ IP-‬מעבירה את‬ ‫ההודעות הנכנסות לשכבת ה‪ ,UDP-‬שמחלקת אותן לאפליקציות המתאימות‪ ,‬לפי מספרי פורט היעד‬ ‫המצוינים בהן‪ .‬כך‪ ,‬שכבת ה‪ UDP -‬משמשת למעשה כמרבב (‪ ,)multiplexor‬המאחד זרמים נפרדים של‬

‫‪40‬‬ ‫הודעות מאפליקציות שונות לזרם אחד ויחיד העובר לשכבת ה‪ ,IP -‬וכמפרד (‪ ,)de-multiplexor‬המפריד‬ ‫בין ההודעות המגיעות משכבת ה‪ IP-‬לזרמים שונים‪ ,‬לפי מספרי הפורט אליהן מיועדות ההודעות השונות‪.‬‬ ‫כאשר אפליקציה מעונינת לתקשר עם אפליקציה אחרת‪ ,‬במחשב מרוחק‪ ,‬עליה לדעת מה מספר הפורט עליו‬ ‫יושבת האפליקציה המבוקשת‪ .‬לכן‪ ,‬ישנה רשימה של פורטים מוגדרים מראש‪ ,‬שהאפליקציה יודעת מהם‪.‬‬ ‫למשל‪ ,‬בקשת ‪ DNS‬תשלח לפורט ‪ ,53‬ואילו הודעת ‪ tftp‬תשלח לפורט ‪.69‬‬

‫שרתי אחסון מידע ודואר אלקטרוני‬ ‫מבוא‬ ‫יעדה של מערכת "‪ – "Middle Tier‬שיפור תהליכים אדמיניסטרטיביים ותהליכי לימוד במוסדות לימודים‪.‬‬ ‫מערכת כוללת ספריה אלקטרונית‪ ,‬הנגישה ‪ 24‬שעות‪ ,‬שכוללת חומר לימוד‪ ,‬דוגמאות מבחנים‪ ,‬פרויקטים‬ ‫וכו'‪ .‬כמו כן קיימות תת ספריות‪ ,‬מחולקות לפי קבוצות סטודנטים‪ .‬בעזרת ספריות הללו מרצים יכולים‬ ‫להפיץ לסטודנטים שלהם תרגילים‪ ,‬פטרונות‪ ,‬תוצאות של מבחנים – כל זה מהוה יתרון גם מבחינת חיסכון‬ ‫בניירת‪ ,‬גם מבחינת נגישות של חומר הנ"ל‪.‬‬ ‫חלק לא פחות חשוב של מערכת "‪ – "Middle Tier‬דואר אלקטרוני‪ .‬כל סטודנט בעת הרשמה ללימודים‬ ‫מקבל כתובת דואר אלקטרוני ייחודית לו‪ .‬כתובות דואר אלקטרוני קיימות גם עצל מרצים‪ ,‬מתרגלים וגורמים‬ ‫אדמיניסטרטיביים‪ .‬דבר משפר באופן משמעותי את איכות התקשורת בין כל הגורמים הללו‪.‬‬

‫‪41‬‬

‫התקנת שרתים‬ ‫לאחר סריקת שוק תוכנות העונות לדרישות מערכת‪ ,‬בחרנו במוצר של חברת ‪IceWarp – Merak Mail‬‬ ‫‪ .Server‬מוצר זה קיים בשוק זמן רב והוכיח את עצמו בתור מוצר בטוח‪ ,‬ידידותי למשתמש וכולל בין היתר‬ ‫את התכונות הנדרשות על ידינו‪ .‬שרת יותקן על גבי מחשב פנטיום דו גרעני‪ ,‬בעל זיכרון פנימי גיגבייט אחד‬ ‫ודיסק קשיח שמהירות העברת נתונים שלו – עד ‪ 150‬מגבייט לשנייה‪ .‬מחשב זה מנוהל על ידי מערכת‬ ‫הפעלה חלונות ‪ XP‬חבילת עדכון ‪ .2‬כל זה יאפשר תפקודו היציב של שרת ‪ .Merak‬התקנתו של שרת‬ ‫מתבצע בעזרת קובץ התקנה רגיל‪ ,‬עם אשף ההתקנה וללא צורך בפעולות מיוחדות‪.‬‬ ‫נתבונן בהגדרת השרת הנ"ל‪.‬‬

‫‪42‬‬

‫הגדרת שרת דואר‬ ‫לאחר התקנתו אנחנו נראה על גבי המסך את מרכז הבקרה‪ .‬ראשון לכל אנחנו נגדיר את שרת הדואר‪ .‬נלחץ‬ ‫בעזרת עכבר על לחצן "‪ "New Domain‬בלוח כלים כפי שמתואר באיור‬

‫ונקנא לו שם "‪ ."collegenet.no-ip.org‬שם זה – כתובת ה‪ URL-‬שקיבלנו מחברת ‪ ,NOIP‬ואיתו‬ ‫מתאפשרת גישה למערכת‪ .‬אין צורך למתרות הפרויקט לשנות הגדרות בררת מחדל‬

‫‪43‬‬ ‫כעת ניתן להוסיף משתמשים‪ .‬לשם כך נעזר בלחצן "‪ "New User‬בלוח הכלים‪.‬‬

‫ונמלא את שדות שם משתמש וסיסמא באשף הגדרת משתמש‪ .‬כמו כן אין צורך בשינוי הגדרות בררת מחדל‬ ‫ללא סיבה יוצאת מן הכלל‪.‬‬

‫בדוגמא שבאיור שם משתמש מצביע לסטודנט מספר ‪ 1‬בקבוצה ראשונה – ‪.group01student01‬‬ ‫באופן זהה ניתן להגדיר מספר בלטי מוגבל של משתמשים‪ .‬כל משתמש יקבל תא הדואר וכתובת שתראה –‬ ‫‪ ,[email protected] )[email protected]‬בדוגמא)‪ .‬למטרת ההמחשה‬ ‫הוגדרו במערכת חשבונות לשני קבוצות סטודנטים‪ ,‬בעלות זוג סטודנטים כל אחת‪ ,‬שני מרצים ולמנהל‬ ‫מערכת‪ .‬להלן רשימת החשבונות‪:‬‬ ‫•‪admin‬‬ ‫•‪teacher01‬‬ ‫•‪teacher02‬‬ ‫•‪gr01st01‬‬ ‫•‪gr01st02‬‬ ‫•‪gr02st01‬‬

‫‪44‬‬ ‫•‪gr02st02‬‬ ‫בשרת הנ"ל קיים כלי להקמת רשימות תפוצה – לחצן "‪ "New Group‬בלוח הכלים‪.‬‬

‫נקנא שם לקבוצת משתמשים‪,‬‬

‫ונוסיף לרשימה את המשתמשים שברצוננו‪.‬‬

‫רשימת‬

‫תפוצה‬

‫תקבל‬

‫כתובת‬

‫מיוחדת‬

‫שתראה‬

‫–‬

‫‪[email protected]‬‬

‫‪ ,)[email protected]‬בדוגמא)‪ ,‬ותאפשר שליחת דואר לכל קבוצה על ידי שימוש בה‪ .‬כלי‬ ‫זה גמיש מעוד ועשוי לעזור גם למרצים וגם לצוות המזכירות‪.‬‬ ‫הערה‪ :‬ניתן‪ ,‬כמובן‪ ,‬לשנות את הגדרות בררת המחדל בנוגע להקצבת נפח לתאי הדואר‪ ,‬קביעת מיקומם בדיסק הקשיח‬ ‫וכדומה – דבר אינו חיוני למטרת הפרויקט‪.‬‬

‫‪45‬‬

‫הגדרת שרת קבצים‬ ‫כדי להגדיר שרת קבצים‪ ,‬אנחנו ניצור קודם בדיסק קשיח תיקיות על פי צרכינו‪ .‬למטרת הפרויקט נוצרה‬ ‫תיקיית השורש – ‪ ,FTP‬ובתוכה שלוש תיקיות נוספות – תיקיות לקבוצה ראשונה ושנייה (‪,)group01/02‬‬ ‫ותיקיית הספרייה – ‪ .library‬סטודנטים יהיו רשאים התבונן בתוכן ו‪/‬או להעתיק אותו למחשבים שלהם‪ .‬סגל‬ ‫יהיה רשאי להוסיף ולמחוק את התוכן‪ .‬זכות ליצירת תיקיות או למחיקתן שמורה למנהל מערכת (‬ ‫‪ .)administrator‬נתבונן כאת בהגדרת שרת קבצים‪.‬‬ ‫בתחילת תהליך ההגדרה נסמן את שורת "‪ "FTP Service‬בלוח התוכן‬

‫נקנא שם לשרות ה‪ FTP-‬החדש ונכוון אותו לתיקיית השורש המיועדת לו‬

‫‪46‬‬

‫נוסיף משתמשים מתוך רשימת המשתמשים הקיימים (שהגדרנו אותם בשלב הקודם)‪ ,‬משתמשים הללו‬ ‫יוגדרו על פי שם משתמש וסיסמא זהים לאלה שבתאי הדואר‪ .‬כמו כן ניתן להגדיר משתמש חדש ללא קשר‬ ‫למשתמשים קיימים במערכת‪.‬‬

‫ובשלב האחרון נגדיר הרשאות מתאימות לכלל משתמשי המערכת‬

47