Process

‫תהליך הכתיבה של עבודת מחקר מדעית‬ ‫שלבים‪:‬‬ ‫•תכנון העבודה ולוח הזמנים‬ ‫•בחירת תחום נושא העבודה‪:‬‬ ‫המחקר בספריה ומקורות המידע‪ :‬האם הנושא מעניין‪ ,‬מה מצב המקורות‬‫הזמינים‪,‬‬ ‫סיעור מוחין (יפורט בהמשך)‬‫מפת חשיבה (בצורת עץ)‪ -‬הנחיות‪:‬‬‫•קחו גיליון חלק והניחוהו לרוחב‬ ‫•רישמו במרכז הגיליון את הנושא‬ ‫רישמו את הרעיונות המרכזיים כענפים סביב הנושא (רצוי‬ ‫•‬ ‫להשתמש בצבע אחר לכל רעיון)‬ ‫• רישמו את הרעיונות המשניים בתת ענפים היוצאים מכל ענף‬ ‫מרכזי‪.‬‬ ‫• וכן הלאה‬ ‫•תיחום הנושא‪ :‬ניתן לתחם תיחום כרונולוגי‪ ,‬גיאוגרפי‪ ,‬או תימטי‬ ‫ניתן להגדיר נושא לעבודה בשתי שיטות‪ :‬הגבלת תיחום או הרחבת תיחום‬ ‫•הגבל את התיחום באופן הדרגתי לדוגמא‪:‬‬ ‫הנושא‪ :‬אלימות‬ ‫היבטים אפשריים של נושא האלימות‪ :‬פיזית‪ ,‬מילולית‪ ,‬רגשית‪ ,‬מינית‪ ,‬ועוד‬ ‫בחר באחד ההיבטים והגדר את נושאי המשנה שלו למשל‪:‬‬ ‫אלימות מילולית‪:‬‬ ‫היבטים אפשריים‪ :‬בבית הספר‪ ,‬ברחוב‪ ,‬בתקשורת‪ ,‬במוסדות השלטון וכו'‪.‬‬ ‫בחירת תת נושא‪:‬‬ ‫למשל‪:‬‬

‫•הרחב את התיחום באופן הדרגתי‪ ,‬למשל‪:‬‬

‫•איסוף החומר‪ ,‬מיונו והצגת שאלת המחקר‬ ‫כולל‪:‬‬ ‫קריאה ביקורתית ראשונית של המקורות‪ .‬קריאה ביקורתית כוללת בעיקר‬‫את השאלה היכן פורסם המקור (האם בכתב עת מדעי‪ ,‬בעיתון או במקור‬ ‫אחר); מיהו המחבר‪ ,‬האם נחשב מומחה בתחום?‬ ‫ארגון החומר בכרטיסיות או בקבצי מחשב‪ .‬בראש כל כרטיסיה או קובץ‬‫יש לרשום את הנתונים‪ :‬שם המחבר‪ ,‬שם הפריט‪ ,‬פרטים ביבליוגרפים‪,‬‬ ‫העמודים הרלבנטים במקור‪( .‬עצה‪ :‬במידה ומדובר בספר מהספרייה רצוי‬ ‫לציין את מספר הספר על מנת שתוכל להגיע אליו בקלות בהמשך‬ ‫הכתיבה)‪.‬‬ ‫רישמו את כל השאלות העולות בראשם ביחס למקור בכרטסת או בקובץ‬‫המחשב‪.‬‬ ‫סדרו את הכרטיסיות על פי הסדר הנראה לכם הנכון ביותר לעבודה‪.‬‬‫•גיבוש שאלת המחקר (שאלת חקר היא טובה אם היא‪ :‬מעניינת‪ ,‬ברורה‪ ,‬אינה ממוקדת מדי‬ ‫ואינה רחבה מדי‪ ,‬ןמייצגת את הנושא הנחקר)‪ :‬בירור שאלת המחקר יכול להיעשות בשתי‬ ‫דרכים‪:‬‬ ‫•שאלת שאלות‪ :‬ערוך רשימה של כל השאלות שכתבת בכרטיסיות או בקבצי המחשב‪ .‬מיין‬ ‫את השאלות לקבוצות שאלות בעלות מכנה משותף‪ .‬תן כותרת לכל קבוצת שאלות‪ .‬מיין את‬ ‫קבוצות השאלות לפי נושאים‪ .‬בחר את השאלה הנראית לך הראוייה ביותר למחקר‪.‬‬ ‫•סיעור מוחין‪ :‬שיטה זו טובה במיוחד בקבוצה או בסיוע של המרצה‪" .‬זרוק" רעיונות‪ .‬רשום‬ ‫אותם על גליון נייר חלק‪ .‬אחד את הרעיונות הדומים והחוזרים על עצמם לרעיון אחד‪ .‬הפוך‬ ‫כל רעיון לשאלה‪ .‬בחר את השאלה הנראית לך ראוייה ביותר למחקר‪.‬‬ ‫•לשם הגדרת שאלת המחקר השתמש באותה שיטה בה השתמשת בתיחום‪ :‬כרונולוגית‪,‬‬ ‫גיאוגרפית או תימטית‪.‬‬ ‫•בחירת כלי המחקר‬

‫•כלי מחקר אפשריים‪ :‬דיון תיאורטי‪ ,‬בחינת עדויות כתובות‪ ,‬ראיון אישי‪ ,‬תצפית‪ ,‬שאלון‬ ‫ובמקרים נדירים ניסוי במעבדה‪.‬‬ ‫מבנה עבודת המחקר‪ :‬עבודת המחקר בנוייה משלושה חלקים עיקריים‪ :‬מבוא‪ ,‬גוף העבודה‪ ,‬סיכום‬ ‫ומסקנות‪.‬‬ ‫•ניתן לבנות עבודה במספר דגמים אפשריים‪:‬‬ ‫שיטת הסדר הכרונולוגי‬‫‪-‬סיבה ותוצאה‬

‫מן הקל אל הכבד‬‫‪-‬‬

‫מן הפרט אל הכלל‬‫‪-‬‬

‫‪-‬מן הכלל אל הפרט‬

‫עקרון המיון‪ :‬בשיטה זו בוחנים כיצד תופעה אחת מתקבלת קרב קבוצות‬‫שונות‪ .‬יש להגדיר את השאלה הנחקרת‪ ,‬להגדיר את הקבוצות ולהסביר‬ ‫מדוע נבחרה שאלה זו ומדוע נבחרו דווקא קבוצות אלה‪ .‬המיון מתבצע‬ ‫כך‪:‬‬

‫‬‫ עקרון השווה והשונה‬‫במקרה זה רצוי לבנות טבלאות כגון‪:‬‬ ‫דומה‬

‫שונה‬

‫דומה וגם שונה‬

‫היבט א‬ ‫היבט ב‬ ‫היבט ג‬ ‫או‪:‬‬ ‫הנושא הנחקר‬

‫נושא להשוואה‬

‫פירוט ההיבטים הדומים‬ ‫פירוט ההיבטים השונים‬ ‫פירוט ההיבטים הדומים וגם‬ ‫ההיבטים השונים‬

‫בעד‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬

‫בעד ונגד (בשיטה זו יש להשתמש רק בכתיבת המסקנות) (לא תמיד הצד‬‫שלו הטיעונים הרבים יותר הוא הצד הצודק) ‪ .‬העמד זה מול זה טיעונים‬ ‫המתייחסים לאותו תת נושא‬ ‫נגד‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬

‫הכנת ראשי פרקים‪.‬‬ ‫ראשי הפרקים וכותרות המשנה משקפים את ההתמקדויות במחקר אותם בחרת‪ .‬הם צריכים להיות‬ ‫מקושרים זה לזה ברצף לוגי‪ .‬הניסוח הסופי של הכותרות וראשי הפרקים יתבצע רק לאחר כתיבת‬ ‫העבודה‪ .‬בשלב זה אתה כותב ראשי פרקים ראשוניים בלבד‪ .‬לפני כתיבת ראשי הפרקים עבור על‬ ‫הכרטסות או קבצי המחשב שלך וסמן סימן ‪ V‬ורק לאחר שאתה משוכנע שעברת על כל השאלות שרצית‬ ‫לענות עליהם‪ ,‬הגדר את ראשי הפרקים וכותרות המשנה‪.‬‬ ‫כתיבת טיוטה ראשונה‪:‬‬ ‫כאן עליך לערוך "חשיבה רפלקטיבית"‪ .‬ענה לעצמך על השאלות‪ :‬האם הבהרתי לעצמי את מטרת‬ ‫העבודה? האם החומר שאספתי עוזר לי להתמודד עם השאלות ששאלתי? מה התוקף ומהימנות של‬ ‫החומר שאספתי? מה השיטה הטובה ביותר לכתוב את העבודה?‬ ‫בשלב זה חזור על כללי הכתיבה המדעית המחייבים‪ .‬אין טעם לכתוב טיוטה בלעדיהם!!!‪.‬‬ ‫הזכר לעצמך את מושגי היסוד בכתיבה מדעית‪:‬‬ ‫עובדה ‪ -‬אירוע שלגביו יש הוכחות לגבי קיומו‪.‬‬ ‫נתונים‪ -‬פרטי מידע בסיסיים כגון תאריכים‪ ,‬נתוני אוכלוסייה וכו'‪.‬‬ ‫ניסוי ‪ -‬תהליך מדעי הבא לאשר או להפריך השערה‪.‬‬ ‫השערה‪ -‬ביטוי לרעיון שיש לבססו על ידי ניסוי‪.‬‬ ‫טיעון‪ -‬הצגת נימוקים וראיות לביסוס הנחה‪.‬‬ ‫דעה – הבעת עמדה לגבי נושא מסויים‬ ‫אמונה – עמדה המקובלת עליך אף שהיא חסרת ביסוס מדעי‬ ‫תיאוריה – אוסף חוקים ועקרונות המסבירים תופעה‪.‬‬ ‫ניסיון – הצטברות של מאורעות בעלי השפעה על אדם או קבוצה‪.‬‬ ‫לאחר שמושגי היסוד הללו ברורים ניתן לגשת לכתיבת טיוטה ראשונה‪.‬‬ ‫כללי הכתיבה המדעית‪:‬‬ ‫בהירות‬ ‫מיקוד‬ ‫היגיון ורצף לוגי‬ ‫דיוק והצגת העובדות והעמדות תוך שימוש בכללי הציטוט המדעי‪.‬‬

‫הבהר לך למי אתה מייעד את העבודה‪ .‬האם יש להבהיר לקורא את הרקע‪ ,‬באיזה אופן באיזה היקף וכו'‬ ‫חלקי העבודה‪( :‬יש להגיש עבודה על דפי ‪ A4‬מודפסים מצידו האחד של הדף בלבד)‪ .‬העבודה תמוספר‬ ‫בסדר עמודים רציף (ניתן להשתמש בפונקציית הוספה‪ ,‬מספרי עמודים בתוכנת ‪ .)WORD‬מיקום המספר‬ ‫יתכן או בתחתית העמוד או בראש העמוד ‪ -‬תמיד במרכז‪.‬‬ ‫יש להשאיר רווח של שורה בין פסקאות‪.‬‬ ‫כל גופן שתבחר להשתמש בו בגוף העבודה הוא קביל‪ .‬מקובל להשתמש בעיקר בגופן ‪ DAVID‬או גופן‬ ‫‪ .Times New Roman‬הגודל המועדף הוא גודל ‪ .12‬אין להשתמש במספר סוגי גופנים בגוף העבודה‪.‬‬ ‫את עמוד השער ניתן לכתוב בגופן אחר ובגודל גופן גדול יותר‪.‬‬ ‫דפי העבודה המודפסת‬ ‫דף שער‪ :‬שם המוסד‪ ,‬נושא העבודה (מודגש)‪ ,‬שם הקורס ומספרו‪ ,‬שם המרצה‪ ,‬שם הכותב ותעודת‬ ‫הזהות שלו‪ ,‬תאריך מסירת העבודה‪ .‬כל הפריטים בעמוד זה באותו גופן (בדרך כלל גופן בגודל ‪ 14‬או‬ ‫גופן ‪ ,)16‬ובאותו צבע‪ .‬אין להוסיף תמונות או סמלים לדף השער‪.‬‬ ‫תוכן עניינים‪ :‬באותו גודל גופן כמו כל העבודה‪ .‬בדרך כלל גופן ‪ 12‬או ‪ .14‬העבודה כולה (כולל תוכן‬ ‫העניינים תיכתב ברווח כפול‪ .‬הערות שוליים ניתן לכתוב ברווח בודד‪ .‬כותרות ראשיות תופענה‬ ‫בגופן מודגש‪ .‬תת כותרות בגופן רגיל‪( .‬מומלץ להשתמש בפונקציית תוכן העניינים בתוכנת ‪.)WORD‬‬ ‫במידה ויש שימוש בלוחות או באיורים בעבודה יש להביא את רשימת הלוחות והאיורים בסוף תוכן‬ ‫העניינים‪.‬‬ ‫הערות שוליים יש למספר בתחתית העמוד‪( .‬ניתן להשתמש בפונקציית הערות השוליים (שבתפריט‬ ‫הוספה) בתוכנת ‪ .)WORD‬יש לצטט תמיד בהתאם לכללי הכתיבה המדעית ותמיד לציין מה המקור עליו‬ ‫אתה מסתמך בדיון‪.‬‬ ‫מבנה העבודה‪:‬‬ ‫מבוא‪ :‬יכלול תמיד רקע כללי‪ ,‬הסיבה לבחירת הנושא‪ ,‬הצגת ותיחום הנושא‪ ,‬פירוט מהלך העבודה‬ ‫והגדרת שאלת המחקר ודרך המחקר‪ .‬היקף המבוא לא יעלה על ‪ 10%‬עד ‪ 15%‬מכלל העבודה‪.‬‬ ‫המשפט הראשון במבוא מכונה פתיח‪ .‬זה תמיד המשפט הקשה ביותר בכתיבת העבודה‪ .‬בחר את צורת‬ ‫הפתיח המתאימה לך‪ .‬ניתן להשתמש בסוגי פתיח שונים‪ :‬הגדרה‪ ,‬רקע היסטורי‪ ,‬הקדמה להבהרת הנושא‪,‬‬ ‫הפתיח המוצג כשאלה‪ ,‬שימוש בדוגמא להגדרת נושא‪ ,‬ציטוט של מובאה‪.‬‬ ‫פרקי העבודה ‪ -‬הנחיות כלליות‪.‬‬ ‫•כל פרק מתחיל בעמוד חדש‪.‬‬ ‫•כותרת הפרק נרשמת במלואה בדיוק כפי שנכתבה בתוכן העניינים‪.‬‬ ‫•אין צורך להתחיל כל תת‪-‬פרק בעמוד חדש‬ ‫•תוכן הפרק ותת‪ -‬הפרק צריך להתאים לכותרת‪.‬‬ ‫•בסוף כל תת‪-‬פרק סכם והכתוב משפט מקשר לתת‪-‬הפרק הבא‪ .‬כך תשמור על הרצף הלוגי‬ ‫בכתיבת העבודה‪.‬‬ ‫•הבא מובאות וצטט‪ .‬גם כאשר אתה מסכם עמדה או דעה ציין את מקורותיך על פי כללי‬ ‫הציטוט המדעי‪.‬‬ ‫פרק הסיום (סיכום‪/‬מסקנות)‬ ‫בפרק זה עליך להיות בהיר‪ ,‬ממוקד והתיזה אותה אתה מציג צריכה להיות ברורה‪ .‬אין לחזור על מה‬ ‫שכתבת בעבודה אלא להציג את מסקנותיך‪.‬‬ ‫רשימה ביבליוגרפית‪ :‬זו תוגש תמיד על פי כללי הכתיבה המדעית‪.‬‬ ‫טיוטה סופית‪.‬‬ ‫לאחר שכתבת את הטיוטה הראשונה‪ ,‬כתוב את ראשי הפרקים בצורה מסודרת‪ .‬הנח לעבודה במשך‬ ‫מספר ימים‪ .‬ריחוק מהעבודה לזמן מה יצור פרספקטיבה נכונה יותר‪ .‬כאשר אדם מסיים לכתוב‬ ‫כתיבה ראשונית‪ ,‬הוא מאבד את יכולת השיפוט האובייקטיבית שלו ומתרשם מהעבודה שעשה באורח‬ ‫רגשי ולא אינטלקטואלי‪ .‬חזור אל העבודה וקרא אותה‪( .‬תמיד קרא עותק מודפס ולא מעל גבי מסך‬ ‫המחשב)‪ .‬חפש שגיאות כתיב ודקדוק ושגיאות תחביריות‪( .‬מומלץ להשתמש בפונקציית איות ודקדוק‬ ‫בתוכנת ‪ .)WORD‬כתיבה שאינה רהוטה פוגעת בך יותר מכפי שאתה משער!‬ ‫‪.‬‬

:‫אתרי אינטרנט לסיוע בעיצוב כתיבת עבודת מחקר‬ http://aviv.org.il/writing/home.htm http://freud.tau.ac.il/Courses/Apa4.html