סוגיות טיפוליות לגבי מתבגרים ובוגרים אוטיסטים בתפקוד גבוה

‫סוגיות טיפוליות לגבי מתבגרים ובוגרים אוטיסטים בתפקוד גבוה‪.‬‬ ‫בעקבות הגדרתו של ליאו קנר ב‪ ,1943-‬אוטיזם אובחן כמוגבלות רגשית‬ ‫הנגרמת ע"י אמהות לקוייה‪ .‬השערה זו נחקרה במשך מספר עשורים‪.‬‬ ‫תפיסה זו של האוטיזם הביאה להתערבויות לא מתאימות רבות‬ ‫המבוססות על עקרונות פסיכואנליטיים‪ .‬בין ההתערבויות ההרסניות‬ ‫והבלתי מתאימות ביותר‪ ,‬היו אלה של ריפוי קבוצתי ופרטני שהוכוון‬ ‫כלפי ילדים אלה ומשפחותיהם (שופלר ומסיבוב‪ .)1984 ,‬משפחות רבות‬ ‫שהשתתפו בתכניות אלה זוכרות אותן ואת רגשי האשמה ואי ההתאמה‬ ‫שנילוו אליהן‪.‬‬ ‫רוב ההתערבויות העכשוויות עם אנשים אוטיסטים ומשפחותיהם‬ ‫מבוססות על גישות חינוכיות המכירות בבסיס האורגני של האוטיזם‬ ‫(דאוסון‪ ;1989 ,‬שופלר ומסיבוב‪ .)1987 ,‬על אף שהאקלים המקצועי‬ ‫העכשווי בריא ופרודוקטיבי יותר מאשר בשנות ה ‪ -50‬וה ‪ -60‬זכרונות‬ ‫מרירים מעמידים מיד על המשמר כאשר טיפולים חדשים מזכירים את‬ ‫הטכניקות הפסיכודינמיות הוותיקות‪ .‬למרות ששמירה כזו מבטיחה‬ ‫שפעולות מוקדמות אלה לא יחזרו‪ ,‬ישנו גם צד שלילי בנושא‪ .‬הדחייה‬ ‫העכשווית של הגישות הפסיכואנליטיות גרמה לאנשי המקצוע לפסוח‬ ‫על כל הטיפולים המזכירים התערבויות אלה‪ ,‬אפילו אם הם‪ ,‬במהותם‪,‬‬ ‫שונים‪ .‬האסוציאציה המובנת‪ ,‬גם אם לעיתים חסרת מזל של גישות‬ ‫טיפוליות קבוצתיות ופרטניות עם תיאוריה פסיכואנליטית הוציאה‬ ‫מהכלל טיפולים פרודוקטיביים אפשריים לאוטיסטים בתפקוד גבוה‪.‬‬ ‫פרק זה טוען כי העבודה הקבוצתית והפרטנית עם מתבגרים ובוגרים‬ ‫אוטיסטים בתפקוד גבוה יכולה להיות בעלת משמעות‪ .‬למרות‬ ‫שאופנויות טיפול אלו יכולות להיתפס בצורה שונה מהגישות‬ ‫הפסיכואנליטיות שהן מזכירות‪ ,‬הן יכולות גם לתרום תרומה חשובה אם‬ ‫הן נעשות בצורה נכונה ומקבלות תוקף אמפירי‪ .‬פרק זה יעסוק‬ ‫בעקרונות שעל פיהם אפשר לעבוד בייעוץ קבוצתי או פרטני‪ ,‬יתאר‬

‫השלכות אפשריות של גישות התערבות אלו ויראה דוגמאות מקרים‬ ‫בעלות תוקף אמפירי של השפעת הטיפול‪.‬‬

‫טיפול פרטני‪.‬‬ ‫לרוע המזל‪ ,‬גישות לטיפול פרטני באוטיזם נשלטו ע"י התיאוריה‬ ‫הפסיכואנליטית‪ .‬התיאורטיקן הידוע ביותר של הגישות‬ ‫הפסיכואנליטיות באוטיזם‪ ,‬ברונו בטלהיים (‪ ,)1967‬היה תומך נלהב‬ ‫בטיפול פרטני‪ .‬מאמריו על האוטיזם מדגישים את הפרדתו של הילד‬ ‫מהוריו‪ ,‬יותר מאשר מתארים את הטכניקות הספציפיות שיושמו‬ ‫במפגשים פרטניים עם הילדים‪.‬‬ ‫דלורייר (‪ )1978‬דגל ב‪ , Pheraplay-‬סוג של טיפול במשחק‪ .‬בהסתכלו‬ ‫על האוטיזם כליקוי תחושתי‪ ,‬הטכניקה של דלורייר מספקת התנסויות‬ ‫בגירוי תחושתי החזקים מספיק כדי להתגבר על החסרים התחושתיים‬ ‫הבסיסיים של האוטיזם‪ .‬מטרת ה‪ Pheraplay-‬היא פיתוח מודעות‬ ‫תחושתית בהקשר של אינטראקציות בינאישיות מהנות‪.‬‬ ‫רפופורט (‪ )1942‬תיאר גישה לטיפול פרטני המבוססת על התיאוריות‬ ‫הפסיכואנליטיות של מלאני קליין‪ .‬מטרת טיפול זה הייתה למסד קשר‬ ‫בו הילד מרגיש תלוי ובטוח‪ .‬הטכניקות המתוארות ע"י קבוצת רפופורט‬ ‫דומות לאלה שנוסו לגבי צעירים סכיזופרניים‪ .‬אין דיווחים לגבי‬ ‫ההשפעה של התערבויות אלה לא עם אוטיסטים ולא עם סכיזופרנים‪.‬‬ ‫מאהלר‪ ,‬בוס ודה‪-‬פריז (‪ )1949‬טיפלו במספר צעירים אוטיסטים‬ ‫במסגרת הפסיכואנליטית‪ .‬למרות שאין נתונים תומכים‪ ,‬מאהלר וחבריו‬ ‫הצהירו שהילדים האוטיסטים "יצאו" מהקונכיה האוטיסטית שלהם‬ ‫(מאהלר‪ .)1952 ,‬קבוצת מאהלר הביעה אופטימיות לגבי התוצאות‬ ‫האפשריות מדרך הטיפול שלהם בילדים אוטיסטים; האופטימיות‬ ‫שלהם לא נתמך בדרך כלל על ידי איזשהם נתונים או היה משותף‬ ‫לבעלי מקצוע נוספים‪.‬‬ ‫למרות שנסיונות מוקדמים אלה בטיפול פרטני לילדים אוטיסטים לא‬ ‫היו אפקטיביים בדרך כלל‪ ,‬הבעייה הייתה יכולה להיות באוריינטציה‬

‫הפסיכואנליטית יותר מאשר בייעוץ הפרטני‪ .‬התנסותנו ברחבי מדינת‬ ‫צפון קרולינה עם קרוב ל ‪ -100‬קליינטים מבוגרים ומתבגרים בתפקוד‬ ‫גבוה מראה שהייעוץ הפרטני יכול להיות בעל ערך למבוגרים‬ ‫ומתבגרים אוטיסטים‪ ,‬כאשר מטרות מתאימות מוצגות בהתמדה‬ ‫בדרכים הגיוניות‪.‬‬ ‫בתכנית ה‪ TEACCH-‬התמקדנו במטרות המתאימות על ידי תפיסת‬ ‫הייעוץ הפרטני כאחד מטכניקות רבות לשיפור ההסתגלות (שופלר‪,‬‬ ‫‪ .)1990‬אנחנו רואים הסתגלות משופרת באחת משתי דרכים לגבי‬ ‫הלקוחות שלנו‪ :‬פיתוח מיומנויות של הלקוח והתאמה סביבתית‬ ‫לחוסרים קיימים‪ .‬הגברת המיומנות‪ ,‬לשיעור האפשרי‪ ,‬היא אסטרטגיה‬ ‫פופולרית לעזרה לאנשים מוגבלים על ידי פיתוח היכולות החשובות‬ ‫לתפקוד אפקטיבי‪ .‬מתוך ידיעת ההיקף והבסיס האורגני של הליקוי‬ ‫האוטיסטי‪ ,‬אנו חייבים להודות שלא כל המיומנויות יכולות להגיע לטווח‬ ‫הרצוי‪ .‬לכן‪ ,‬ההסתגלות הסביבתית חשובה לגרום לליקויים אלה להיות‬ ‫פחות חיוניים‪.‬‬ ‫יחסי ייעוץ של אחד לאחד יכולים לצייד את האדם האוטיסט במבנה‪,‬‬ ‫הדרכה‪ ,‬מידע‪ ,‬והתמיכה שהם צריכים כדי לתפקד בחברה בצורה יותר‬ ‫אפקטיבית‪ .‬קשרים אלה יכולים לעזור לפתח מיומנויות ולשמור על‬ ‫התאמות סביבתיות חיוניות‪ .‬אלה העובדים באופן פרטני עם מבוגרים‬ ‫ומתבגרים אוטיסטים בתפקוד גבוה חייבים להכיר את נקודות הראות‬ ‫של לקוחותיהם על העולם‪ ,‬ליצור אמון‪ ,‬ולפתח הבנה‪ .‬מפגשי ייעוץ של‬ ‫אחד לאחד יכולים להשיג יעדים חיוניים אלה ואז לעמתם עם התופעות‬ ‫השכיחות של חיי היום יום‪.‬‬

‫למידה על נקודות הראות של האוטיסטים‪.‬‬ ‫בני אדם עם אוטיזם הם לעיתים כמו תיירים מתרבות זרה‪ ,‬צופים על‬ ‫העולם בדרכים שונות מכולנו‪ .‬ג'ים סינקלייר‪ ,‬כאדם צעיר עם אוטיזם‬ ‫כותב בפרק ‪ 14‬של ספרו‪" ,‬אחרי קריאת האוטוביוגרפיה של טמפל‬ ‫גראנדין (גראנדין וסקריאנו‪ ,)1986 ,‬מישהו שאל אותי פעם אם אני‬

‫חושב ש ‪ CATTLE CHUTE‬היה עוזר לי‪ .‬אמרתי שאיני צריך ‪CATTLE‬‬

‫‪ , CHUTE‬אלא מדריך התמצאות לחיזרים‪ .‬להיות אוטיסט אינו אומר‬ ‫להיות בלתי אנושי‪ ..‬אבל זה כן אומר להיות יצור מהעולם החיצון‪ "..‬כל‬ ‫יועץ יעיל מנסה להבין את ה"תרבות" ונקודת המבט של האדם‬ ‫האוטיסט על העולם‪ .‬ברגע שההבנה מושגת‪ ,‬היועץ מנסה ליישב בין‬ ‫תרבות זו למציאויות של החברה "הנורמלית"‪ .‬תוצאות מוצלחות‬ ‫מושגות כאשר ישנן פשרות‪ ,‬שגם מסייעות לאדם האוטיסט להסתגל‬ ‫בקלות רבה יותר לחברה (פיתוח מיומנות) ‪ ,‬וגם מתאימות את ציפיות‬ ‫החברה ממנו (הסתגלויות סביבתיות)‪.‬‬ ‫לדוגמה‪ ,‬טום‪ ,‬בחור אוטיסטי צעיר המדבר ללא הפסקה‪ .‬יש לו קושי‬ ‫בהפרדה בין עיקר לטפל‪ .‬שיחותיו נעות הלוך וחזור מרעיונות חשובים‬ ‫ומעניינים לעובדות משעממות וטפלות‪ .‬התערבויות רבות נעשו להגביל‬ ‫את שיחותיו על ידי קיצור מה שהורשה לומר‪ .‬דברים אלה לא היו‬ ‫אפקטיביים משום שהבחור התרעם על כך שהופסק באמצע משפט‬ ‫ולא הבין את ההבחנות שנעשו‪ .‬בהדרגה‪ ,‬היועץ שלו החל לגלות את‬ ‫הפרספקטיבה ה"תרבותית" שלו והבין עד כמה קשה לו להפריד את‬ ‫המידע החיוני מהטפל ‪ .‬היועץ הבחין גם מנסיונו האישי עד כמה קשה‬ ‫היה לאחרים לשאת את הדיבורים האינסופיים של טום‪ .‬פשרה‬ ‫עכשווית שיפרה את המצב‪ :‬שיחותיו האינסופיות של טום הוגבלו‬ ‫למקבצי זמן מסויימים (‪ 15‬או ‪ 20‬דקות) בכל יום כאשר הוא יכול לדבר‬ ‫על נושאים שהוא אוהב בדרך שהוא רוצה לדון בהם‪ .‬בזמנים אחרים‬ ‫הוא מנסה לסיים את דבריו ברגע שהם עולים על שני משפטים (או על‬ ‫סכום של ‪ 25‬מילים)‪.‬‬

‫ביסוס יחסי קרבה ןפיתוח אמון‪.‬‬ ‫מטרה חיונית אחת ביחסי ייעוץ לאדם אוטיסטי היא פיתוח יחסי אמון‪.‬‬ ‫למרות שלאנשים אוטיסטים יש קושי ביצירת יחסים בינאישיים‪ ,‬ברגע‬ ‫שהם מתבססים‪ ,‬יחסים אלה נעשים משמעותיים וחשובים להם‪ .‬ליועץ‬

‫בעל הבנה טובה עם לקוחות אוטיסטים‪ ,‬יש אפשרויות רבות להדריך‬ ‫ולסייע להם‪.‬‬ ‫הבנה ואמון יכולים להיווצר על ידי הצגת עניין אמיתי באדם האוטיסט‬ ‫ובדברים שאותו אדם מעריך‪ .‬לעיתים קרובות מדי אנו מנסים לדכא‬ ‫את המיגוון הייחודי הצר של מקורות העניין האופייניים לאנשים‬ ‫אוטיסטים בתפקוד גבוה‪ ,‬אסטרטגיה שאינה יעילה ואינה הוגנת‪ .‬חשבו‬ ‫על ההשפעה של סרוב לדבר על נושאי עניין ביחסים עם חבר שאינו‬ ‫לקוידרוש איזון בין הזמנת לקוחות אוטיסטים לחלוק איתנו רעיונות‬ ‫מקובלים כלליים והשתלבות בנושאי העניין הצרים שלהם‪ :‬לוחות‬ ‫זמנים של רכבות או מטוסים‪ ,‬ימי הולדת ‪ ,AREA CODES ,‬צורות‬ ‫תעבורה‪ ,‬מנעולים‪ ,‬גיאוגרפיה‪ ,‬מזג האוויר‪ ,‬קסמים‪ ,‬או אירועים‬ ‫היסטוריים ספציפיים‪ ,‬בין אחרים‪ .‬יהיה מקור העניין איזה שיהיה‪ ,‬כל‬ ‫אחד מנושאים אלה הוא דרך של תקשורת ויצירת אינטרקציה‬ ‫חברתית‪ .‬צריך לעודד נושאים אלה יותר מאשר לדכאם‪.‬‬ ‫התייחסות לאנשים אוטיסטים דרך מקורות העניין שלהם פותחת‬ ‫הזדמנויות חדשות בביסוס דמות היועץ כאדם מעניין ואהוב‪ ,‬המספק‬ ‫כלי ללימוד מיומנויות שיח‪ ,‬ומעורר מוטיבציה‪ .‬כל אחד מדברים אלה‬ ‫קשה יותר להשגה בייעוץ לאנשים אוטיסטים‪ .‬כניסה לתרבותם מזכה‬ ‫אותנו באמונם ומאפשרת הזדמנויות ללמדם על תרבותנו וציפיותינו‪.‬‬ ‫ברגע שההבנה והאמון מתבססים‪ ,‬היועץ יכול להתמקד בנושאים‬ ‫אחרים‪ :‬ארגון החשיבה‪ ,‬שילוב רעיונות תוך הדגשה על קשרים בין‬ ‫אירועים‪ ,‬ופתרון בעיות יומיומיות על ידי פיתוח אסטרטגיות אפקטיביות‬ ‫ומנגנוני שיתוף פעולה‪.‬‬

‫ניתוח וארגון החשיבה‪.‬‬ ‫עזרה לאנשים אוטיסטים בניתוח וארגון חשיבתם משפרת את הבנת‬ ‫הסביבה שלהם ואת ציפיותיהם‪ .‬אפילו לאוטיסטים בעלי תפקוד גבוה‬ ‫קשה להבין את העולם ואת מקומם בו‪ .‬המיקוד שלהם בפרטים מונע‬

‫מהם הבנת הקשרים בין אירועים ומשמעותם‪ .‬אנשים אוטיסטים הם‬ ‫הדוגמאות הקלאסיות שלא מסוגלים לראות את היער לגבי העצים‪.‬‬ ‫מיקוד בפרטים ספציפיים ללא ניתוח הקשרים כוללים יכול להיות‬ ‫בעייתי‪ .‬אישה אוטיסטית העובדת במאפייה בדרך כלל נתקלת‬ ‫באנשים כאשר היא ניגשת לתנור להכין את הלחם‪ .‬היא תמיד עוקבת‬ ‫אחרי אותו מסלול באותה מהירות‪ ,‬ואינה מצליחה להגיב למישהו‬ ‫שנקלע לדרכה‪ .‬אדם אוטיסט העובד בספריה‪ ,‬מבחין בשינויים‬ ‫טריביאליים כמו שעון חדש‪ ,‬אולם אינו מבחין שאחת משיטות התיוק‬ ‫המרכזיות אורגנה מחדש‪ .‬צעיר אחר מבחין בהבדלים מזעריים‬ ‫באוטובוסים‪ ,‬בהסתמכו על השנה בה יוצרו‪ ,‬אולם אינו מבין שבני גילו‬ ‫בני ה ‪ -17‬מצפים ממנו לתגובה שונה מאחיו בן ה ‪.-7‬‬ ‫דוגמה נוספת לבעייתיות היא הבלבול שיש לאנשים אוטיסטים רבים‬ ‫בנושא של יחסי זמן‪ .‬אירועים הקורים לפני ‪ 15‬שנים נראים חשובים‬ ‫ועכשוויים כמו פעילויות של יום האתמול‪.‬הדגשת חוסר הרלבנטיות של‬ ‫אירועי העבר והתמקדות בהווה יכולה לעזור בהזדמנויות כאלה‪.‬‬ ‫רגשות הן חלק מורכב באנושיות וקשים במיוחד להבנה‪ ,‬לניתוח‬ ‫ולפרשנות אצל אוטיסטים‪ .‬בהיותם קונקרטיים ומבינים דברים‬ ‫כפשוטם‪ ,‬הם חסרים לעיתים את המיומויות האנליטיות והאסטרטגיות‬ ‫הגמישות הדרושות להבנת סוגיות רגשיות‪ .‬הבנת הרגשות של עצמם‬ ‫מספיק קשה להם; ההבדל בין הרגשת עצב לתחושת דכאון היא‬ ‫עדינה וחמקמקה הבנת הרגשות של האחר היא אפילו יותר מאתגרת‬ ‫כשהיא דורשת את ההתחשבות בנקודת המבט של האחר בו זמנית עם‬ ‫העצמי‪.‬‬

‫‪( .‬תרגום‪ :‬רותי טבנקין)‬